אשא עיני - חלק ט - עיניך ברכות בחשבון | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'אשא עיני' באדיבות הרב המחבר שליט"א (לכתבה בענין ספריו - לחץ כאן) - - - 

עיניך בריכות בחשבון: המקדש את עיניו - ממשיך בעיניו ברכה וקדושה 

הנה מובא בספרים הקדושים, שכאשר האדם זוכה לשמור את עיניו לבלי לראות בהם מראות אסורים ח"ו, אלא הוא שומרם תמיד מכל משמר להביט ולראות בהם רק דברים קדושים בלבד, על ידי כך הוא זוכה שעיניו מתקדשות בקדושה גדולה, עד שהם ממשיכות קדושה וברכה להיכן שהוא מביט ומסתכל בעיניו, ועל ידי כך הוא יכול להכניס הרהורי תשובה, ולהחזיר אנשים בתשובה במבטו ובהסתכלותו על האנשים בלבד.

וכל אחד מישראל יכול לזכות לדרגה נפלאה זו, וזאת על ידי שיקדש האדם את עיניו וישמור עליהם מכל משמר מכל מיני פגם העיניים, וכן על ידי שישמור את עיניו לבלי להביט בהם בשום דבר טמא, כגון על חיות טמאות או על אנשים רשעים אשר שורה על פניהם רוח הטומאה. 

ועל ידי כך מתקדשים עיניו של האדם בקדושה גדולה, עד שהוא זוכה להמשיך קדושה וברכה בעיניו בלבד, להיכן שהוא מביט ומסתכל, אשר על ידי כך הוא מתברך, ונמשכת עליו קדושה וברכה, אף ללא שידבר כלל וכלל.

עיניה הקדושות של רות המואביה

כמו שמגלה הזוהר הקדוש (ח"ב דף ריז), שזה הטעם שבועז אמר לרות המואביה: עינייך בשדה אשר יקצורון, מפני שראה בועז שלרות יש עיניים טובות הממשיכות בהסתכלותם טובה וברכה, ועל ידי הסתכלותה בלבד בשדה שרתה ברכה בתבואת השדה, והיכן שרות הסתכלה והביטה בשדה, התברך והתרבה כל יבול השדה בזכותה, ובועז ראה שהיא גורמת בעיניה בלבד ברכות מרובות בכל מקום שהיא מביטה בו, כמו שנאמר (שיר השירים ז ה) עינייך בריכות בחשבון.

וכיון שראה בועז, שהיכן שרות הסתכלה, התברך והתרבה כל היבול על ידי עיניה הטובות, לכן אמר לה בועז שתוסיף להסתכל עוד על השדה, וזה רמוז בפסוק: עינייך בשדה, כלומר תסתכלי עוד, ותברכי עוד ועוד בהסתכלותך הטובה את כל השדה כולה. עכ"ד 

מדוע המצורע הולך דווקא לכהן שיבדוק את נגעו

ומגלה הזוהר הקדוש (ח"ג מט עב), שזה הטעם שהתורה תיקנה שהמצורע צריך ללכת דווקא אל הכהן, שהוא יבדוק את נגעו האם הוא מצורע או לא, וזאת מפני שכאשר יראה הכהן את נגע הצרעת אצל הצרוע, בכוח הסתכלותו הטובה בלבד על הצרעת, הוא ירפא את הצרוע מצרעתו, כי על ידי שיביט ויסתכל הכהן על הצרעת בעיניו הטובות, הוא ימשיך עליה רפואה שלימה, ומיד יסור נגע הצרעת מן הצרוע ושב ורפא לו.

וביארו הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א (מדבר קדש פ' בהעלותך), והרה"ק רבי מרדכי מאליק זיע"א (גדולת מרדכי יג מידות), שזה מרומז בפסוק (ויקרא יד ג): וראה הכהן - על ידי ראייתו והסתכלותו של הכהן על הצרעת.

והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע - כי על ידי קדושת עיניו של הכהן, בהסתכלותו בלבד על הצרעת, הוא מבטל את הקליפה ואת טומאת נגע הצרעת מן הצרוע, ומרפא את המצורע מצרעתו.  

כוחו הגדול של אהרן הכהן לרפאות בהסתכלותו

וביאר הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א, (מדבר קדש פ' בהעלותך), שלכן כאשר הסתכל אהרן על הצרעת של אחותו מרים, היא התרפאה כמעט לגמרי מצרעתה על ידי הסתכלותו של אהרן הכהן, כי הנה כתבו חז"ל (נגעים פ"א מי"א), שישנם ארבעה סוגי צרעת הקשים כל אחד יותר מחבירו, והצרעת החמורה ביותר הינה הצרעת שהיא לבנה כשלג, ולמרים היתה צרעת זו שהיא הקשה ביותר, כמו שכתוב בתורה (מדבר יב י): והנה מרים מצורעת כשלג שזו הדרגה החמורה ביותר של הצרעת. 

אבל לאחר שאהרן הכהן ראה זאת והסתכל על הנגע, נאמר בתורה היא התרפאה קצת כמו שנאמר (במדבר יב י): "והנה מרים מצורעת, ולא נאמר "כשלג" וזאת מפני שבראייתו של אהרן הכהן בלבד הוא ריפא את מרים שלא תהיה מצורעת בדרגה חמורה זו, אלא פעל בראייתו שיהיה זאת רק בדרגה הקלה ביותר של הצרעת, אלא שלא ריפא הכל כדי להראות שעברה על רצון משה, וביקש אהרן ממשה שירפא אותה לגמרי ואם היה משה רבינו מסתכל על הנגע היה הנגע מסתלק מיד לחלוטין, אלא שלא רצה משה רבינו, כיון שנתנה מצות ראיית הנגעים לכהן, אלא עמד משה רבינו עליו השלום והתפלל על מרים שתתרפא, כמו שכתוב (במדבר יב יג): ויצעק משה אל ה', ועל ידי תפילתו היא נרפאה לגמרי. 

יעקב אבינו רצה להחזיר בתשובה את עשיו על ידי ראייתו הקדושה

ועל פי זה ביאר הרה"ק רבי פנחס מפילץ זיע"א בעל השפתי צדיק (פרשת וישלח), את הטעם לכך שכאשר נפגש יעקב אבינו עליו השלום עם עשיו הרשע, הוא הביט והסתכל על עשיו, כמו שנאמר בתורה (בראשית לג א): וישא יעקב עיניו וירא את עשיו, וזאת אף על פי שעשיו היה רשע, ואסור להסתכל על פני רשע, כמו שכתבו חז"ל (מגילה כח), אלא שזאת מפני שרצה יעקב אבינו על ידי הסתכלותו בעשיו להכניס הרהורי תשובה בליבו של עשיו ולהשיבו למוטב, ואכן פעל יעקב בהסתכלותו על עשיו, שעל ידי כך התעורר הטוב שהיה גנוז בעשיו, ולכן הוא מיד רץ ליעקב ונשקו בכל ליבו, וזאת על ידי הטוב שעורר בו יעקב בהסתכלותו עליו וכך לפחות באותה שעה השיבו למוטב .עכ"ד.

וכתב החתם סופר זיע"א, שעל ידי שהביט יעקב בפני עשיו הכניע את קליפת עשיו, ופעל עבור כל הדורות כולם שינצלו מקליפת עשיו, וזה הסיבה ששלח יעקב לעשיו מנחה, כי ברכושו של הצדיק ישנה קדושה עצומה, ועל ידי כך המשיך עליו קדושה קצת, והיה יכול להביט בפניו. 

כיצד ניצחו ישראל את עמלק?

ועל פי זה פירש הרמב"ן (שמות יז ט), את הטעם לכך שציוה משה רבינו את יהושע בן נון שילך להלחם בעמלק, ומשה רבינו עלה לראש הגבעה והתפלל משם על עם ישראל שיצליחו במלחמתם עם עמלק, אף על פי שהוא היה יכול להתפלל על ישראל מכל מקום אחר, אלא שזאת כדי שמשה רבינו יראה בעיניו את ישראל כאשר הם נלחמים עם עמלק וישים את עיניו לטובה עליהם, וישפיע עליהם בעיניו הקדושות כוח וגבורה וברכה, ועל ידי כך יצליחו עם ישראל לנצח במלחמתם עם עמלק, וגבר ישראל.

הצדיקים פועלים בראייתם ישועות בכל הענינים

וכתב בעל הנועם אלימלך זיע"א (פ' פקודי), שהצדיקים בראייתם והסתכלותם בלבד על האדם, הם פועלים לו ישועה עצומה בכל הענינים שהוא צריך, וזה רמוז בפסוק (במדבר כא ח): עשה לך שרף - זה מרמז על הצדיקים הבוערים ושורפים בהתלהבותם וקדושתם הגדולה.

ושים אותו על נס, והיה כל הנשוך - כלומר שכל מי שחסר לו איזה דבר ברפואה או בבנים או בפרנסה וכדומה.

וראה אותו וחי - כלומר שעל ידי שהצדיק יראה אותו בראיה בעלמא בלבד הוא ימשיך לו ישועה שלימה בכל הדברים שהוא צריך, לזרע של קיימא, לפרנסה ברווח ולאריכות ימים ושנים טובות.

כי בכוחם הגדול של הצדיקים, להמשיך על האדם ישועות גדולות ועצומות במבטם והסתכלותם בלבד על כל מי שהם מביטים עליו, וזאת על ידי קדושתם הגדולה.

הצדיק מסיר את ארס הנחש בעיניו 

וכך גם ברוחניות, כאשר האדם רואה שקשה לו ואינו יכול להתגבר על יצרו הרע אשר מפילו ברשתו, מפני שרוח הטומאה מלפפת אותו מכל צד, תקנתו שיבוא לצדיק, כי הצדיק בעיניו הקדושות ובמבטו עליו, יסיר ממנו את רוח הטומאה וישפיע עליו רוח של קדושה וטהרה, ושב ורפא לו.

 כמו שמבאר בעל האמרי חיים זיע"א (פ חוקת), את הפסוק (במדבר כא ח): 

והיה כל הנשוך - כלומר כל מי שנשוך מהסטרא אחרא וזאת על ידי נשיכת הנחש הקדמוני שנשך אותו והטיל בו את ארסו הרע, ולכן הוא שקוע בהבלי ותאוות 

עולם הזה ללא יכולת לצאת מהם כמעט. 

וראה אותו וחי - כלומר שתקנתו היא שיבוא לצדיק, והצדיק יסתכל ויביט עליו ועל ידי כך הצדיק ימשיך עליו קדושה וטהרה, ויסיר ממנו את כל רוח הטומאה שנדבקה בו, על ידי עיניו הקדושות והסתכלותו עליו, כי גדול כוחם של הצדיקים שקידשו את עיניהם, להסיר מהאדם את רוח הטמאה הנוראה שנדבקה בו, על ידי מעשיו הרעים, וזאת על ידי הסתכלותם בלבד, ושב ורפא לו.

צדיקים מחזירים בתשובה בעיניהם הקדושות

ואכן היו הרבה צדיקים שהחזירו בתשובה אנשים רבים, אך ורק בכוח הסתכלותם בלבד, כמו שמסופר על הרה"ק רבי יהושע מבעלזא זיע"א, שאם היה רק מסתכל על איזה יהודי היה הלה מיד מתעורר ברגשי אשמה וחרטה ושב בתשובה שלימה. (אדמורי בעלזא עמוד נ"ט).

וכן מסופר על הרה"ק רבי ארון ליב מפרימשלאן זיע"א, שאם היה מסתכל אל איזה בית של יהודי, וכל שכן אם היה נכנס לשם היה היהודי הזה רץ מיד לשוב בתשובה שלימה. (כתבי הר"י שו"ב דף רפה)

הצדיק עוקר במבטו את רוח הטומאה

סיפור מופלא מסופר (חקל יצחק פר' תולדות), על הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זיע"א, שפעם אחת היה בחג הפסח אצל הרה"ק רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג זיע"א, ובערב פסח לפני בדיקת חמץ, ביקש רבי משה לייב מסאסוב ממשמשו של רבי שמעלקא מניקלשבורג, שילך עמו בכל העיר ויראה לו היכן דרים יהודים, וכשרצה ללכת רבי שמעלקא לבדיקת חמץ עם משמשו, אמרו לו שהוא לא נמצא, וכשהוא חזר שאלו הרב היכן היית, סיפר לו המשמש, שרבי משה לייב מסאסוב ביקש ממנו שיסתובב עימו בכל העיר ויראה לו היכן דרים יהודים, ואכן הוא הסתובב עם רבי משה לייב מסאסוב בכל העיר, והראה לו היכן דרים יהודים בכל העיר, ענה ואמר רבי שמעלקא מניקלשבורג: תיקון גדול תיקן אותו צדיק, ועתה לא יהיה שם ניאוף בכל השנה כולה.

וביאר בעל החקל יצחק זיע"א, שהיה כוח לאותו צדיק בהסתכלותו הקדושה לבטל משם את תאוות הניאוף, ולכן על ידי שראה את כל בתיהם של ישראל שהתגוררו באותה העיר ביטל מהם את תאוות ניאוף.

ועל פי זה מבאר בעל החקל יצחק (חקל יצחק פ' תולדות), מדוע אמר יוסף הצדיק לאחיו (בראשית מב ט): "מרגלים אתם את ערוות הארץ באתם לראות", אלא שיוסף שידע את קדושתם הגדולה של השבטים הקדושים, התכוון בכך לומר להם, הנה בוודאי היתה כוונתכם בעת שהתפזרתם בכל ארץ מצרים, לבטל משם על ידי הסתכלותכם הקדושה את כל תאוות הניאוף, כדי שלא תשלוט בעם ישראל שיהיו במצרים, ולתקן בראייתכם הקדושה את כל ערוות הארץ, כי השבטים הקדושים היה בכוחם הגדול לבטל בראייתם הקדושה בלבד את תאוות הניאוף שלא תשלוט בזרעם.  

מדוע הילדים לא רצו לאכול מאכלי איסור?

וכך מסופר גם על הרה"ק רבי זושא מאניפולי זיע"א (בוצינא קדישא אות מו),

שהגיע פעם לאיזה עיר במדינת אשכנז, ואנשי העיר שלא ידעו את רום ערכו זילזלו בו מאד, ואף בבית הכנסת החלו הילדים ללעוג ולשחוק ממנו, פנה רבי זושא לכל הילדים וביקש מהם: אנא תתקבצו כולכם לידי, ואכן התקבצו כל הילדים סביבו, אמר להם רבי זושא, תסתכלו עלי היטב, ורבי זושא אף הוא הסתכל והביט היטב על על ילד וילד, ואחר כך אמר להם לכו לדרככם לשלום.

והנה כאשר שבו הילדים לביתם, והגישה להם אימם את האוכל, לא חפצו לאכול כלל את האוכל, כי ילד אחד אמר, כיצד אוכל והרי החלב הזה הינו טריפה, והילד השני אמר כיצד אוכל והרי חמאה זו היא של גוים, והילד השלישי, אמר כיצד אטעם מהבשר והרי הוא לא נמלח כראוי, וכן היה אצל שאר הילדים בביתם, וכל אשה סיפרה לשכנתה את הדבר המופלא הזה, עד שהתפרסם הדבר בכל המקום, ונעשה רעש גדול בכל העיר כולה, והבינו כולם שזה מכוחו של אותו צדיק שהביט והסתכל על הילדים האלו והמשיך עליהם קדושה גדולה, עד שהם מאסו באכילת איסור ולא יכלו לאכלו.

ובכך הבינו כולם שרבי זושא הינו איש קדוש ומורם מעם, וניגשו אליו ביראת כבוד גדולה, וביקשו ממנו שימחל להם על כך שלפני כן לא כיבדו אותו כראוי, מפני שלא ידעו את גודל מעלתו והוא נעתר להם, ולימדם את דרכי היראה והחסידות כיצד יעלו במסילה העולה בית קל, ואחר כך נפרד מהם בכבוד גדול.

וכן מסופר על הרה"ק רבי אהרן מקרלין זיע"א, שמי שהיה מסתכל עליו היה מכניס לו הרהורי תשובה עצומים, וכך עשה אלפי בעלי תשובה.

וכן אמרו צדיקים על הרה"ק רבי שלמה מקרלין זיע"א, שהחזיר בתשובה שמונים אלף בעלי תשובה, וזאת על ידי שהיה יכול להביט על אדם והיה שורפו בעיניו, כלומר שבכך היה מכניס לו הרהורי תשובה עצומים, שהיו בוערים בו כאש שלהבת עד שהיה עושה תשובה שלימה כראוי. (כתבי ר"י שו"ב דף רפח)

ובכך ביאר הרה"ק רבי אשר מסטאלין זיע"א (דברי אהרן דף ח), את הפיוט שאומרים בימים נוראים "הצופה לרשע", כאשר הצדיק מביט על הרשע, "וחפץ בהצדקו", הוא גורם לו שיהיה צדיק. 

וכן היה מעשה כאשר היה ליהודי אחד בן, שלא הלך בדרך הישר, ובא לרבי מסטאלין זיע"א לבקש ברכה בעבורו, ביקש ממנו הרבי שיביא אותו לימים נוראים, כדי שמידי פעם יסתכל עליו הרבי, ועל ידי כך הוא יתעורר לשוב בתשובה שלימה. 

מדוע יעקב אבינו חיבק ונישק את בני יוסף לפני שבירכם?

הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, (שיחות מוסר שנת תשל"ב פרשת משפטים) מבאר שאת כוחה הגדול והעצום של העיניים להשפיע ברכה בראיה והסתכלות בלבד, אנו לומדים מכך שתורה מספרת שכאשר יעקב אבינו עליו השלום בירך את מנשה ואפרים, הוא ניגש אליהם וחיבק אותם ונישק אותם, כמו שכתוב בתורה (בראשית מח י): ועיני ישראל כבדו מזוקן לא יוכל לראות, ויגש אותם אליו וישק להם ויחבק להם. 

וביאר הספורנו, שהטעם שכאשר כתבה התורה שיעקב אבינו ניגש לברכם, הדגישה התורה שעיניו של יעקב אבינו כבדו מזוקן והוא לא היה יכול לראות, מפני שאם יעקב אבינו היה רואה את בני יוסף, היתה נפשו נדבקת בהם על ידי הראיה, והיתה חלה ברכתו עליהם בראיית עיניו הקדושות בלבד, אבל כיון שעיניו כבדו מזוקן והוא לא ראה אותם, הוא היה צריך לחבק אותם כדי שתדבק נפשו בהם ותחול עליהם הברכה. עכ"ד

ומכך לומדים אנו את כוחה העצום והמופלג של הראייה להשפיע ברכה, כי אם יעקב אבינו היה רואה אותם, הרי שבראייתו בלבד הוא היה משפיע את כל הברכה, ורק מפני שעיניו כבדו מזוקן ולא יכול היה להמשיך עליהם את הברכה בראייתו הקדושה, היה יעקב אבינו צריך לחבקם ולנשקם כדי שתדבק נפשו בהם ותחול עליהם ברכתו.  

מדוע הביאו את כל דברי המשכן אל משה רבינו?

וביאר בעל התפארת שלמה זיע"א (פר' בלק), שזה הטעם שהביאו את כל המשכן למשה רבינו לאחר בנייתו, והתורה הדגישה שמשה רבינו הסתכל על המשכן לאחר שנגמרה בנייתו, כמו שנאמר (שמות לט ג): וירא משה את כל המלאכה וכו' ויברך אותם משה, וזאת מפני שבעצם הסתכלותו של משה רבינו על המשכן, המשיך את הברכה והקדושה על כל המשכן כולו. וזה כוונת התורה ויברך אותם משה, כלומר שעל ידי הסתכלותו וראייתו את המשכן בלבד, המשיך עליה את כל הקדושה והברכה.

כיצד ספרו את כל מעשי המשכן?

הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א (קדושת לוי פרשת פיקודי( ביאר את הפסוק (שיר השירים ז, ה): "עיניך בריכות בחשבון", כי כאשר זוכר האדם שכל הברכה והשפע, הינו רק מידו של השי"ת הפתוחה והרחבה, והשי"ת הוא אשר מחיה ומקיים ומהווה בכל עת ובכל רגע את כל הבריאה כולה, איננו מזיק בעיניו, אלא אדרבה הוא משפיע בעיניו טובה וברכה, וממשיך על דבר זה שפע רב, וזאת אף על פי שהדבר מנוי וספור בחשבון, וכתבו חז"ל (תענית ח) שאין הברכה שורה בדבר המנוי והספור. 

כי כאשר הוא זוכר זאת תמיד, בהסתכלות הזאת, הוא מחבר את הדבר לשרשו העליון, ומשפיע עליו שפע חדש, ועל ידי כך שורה בו הברכה ואין דבר מזיק אותו.

וזה הטעם שבמשכן אף על פי שהיה הכל ספור ומנוי במספר מדוקדק, שרתה הברכה והשפע. כי על עם ישראל נאמר "עיניך בריכות בחשבון", מפני שהם זוכרים תמיד בכל דבר שהם רואים שהוא קיים רק בכח הבורא, ועל ידי כך הם ממשיכים עליו ברכה ושפע ממקור העליון. ומעלה נוספת יש כאשר הצדיק מסתכל על הדבר כי הוא דבוק תמיד בהשי"ת, ולכן נאמר במשכן אשר פוקד על פי משה, כי מפני שהיה המנין על ידי משה רבינו אשר היה דבוק בהשם תמיד, נוסף על ידו עוד תוספת מרובה של ברכה ושפע. 

מדוע ביקש הרב לראות את כל חדרי הבית?

 ומעשה היה עם הגאון רבי שלמה זלמן אויירבאך זצ"ל, שהזמינו תלמידו לחנוכת הבית שערך בביתו החדש, וביקשו הרב לראות את כל חדרי הבית, כשהוא מסתובב בביתו ורואה את כולם, והסביר לו הרב, שכשם שכתבו חז"ל שעין הרע כוחה גדול להזיק ח"ו, כך אם מסתכל האדם על הדבר בעין טובה, בכוחו להשפיע עליו את הברכה והשפע, ולכן הסתובבתי והסתכלתי על כל הבית כדי שתשרה בו ברכה ושפע רב. (מתוך ספר פוסק הדור)

משה רבינו המשיך בראייתו את קדושת ארץ ישראל

כתב הספורנו, שהשי"ת אמר למשה רבינו: עלה ראש הפסגה וראה את הארץ, וזאת כדי שיברך משה רבינו את ארץ ישראל, בראיית עיניו הטובות, ובכך ימשיך עליה את כל השפע והברכה.

וכן כתבו בעל השם משמואל (פר' בראשית), ובעל הבאר משה (פר' וזאת הברכה), שמפני כך אמר הקב"ה למשה רבינו שיראהו את ארץ ישראל, כי משה רבינו המשיך בראייתו ובהסתכלותו על ארץ ישראל את קדושתה העצומה של ארץ הקודש, שתהיה שם עד עולם.  

וכן כתב המהרש"א (ברכות יח),שבראיית משה את ארץ ישראל הוא המשיך עליה את קדושתה הגדולה, ולכן בכך זה נחשב שקיים הקב"ה את הבטחתו לעם ישראל שיכבשו את הארץ, כי בראייתו של משה את ארץ ישראל הוא המשיך עליה את קדושתה העצומה עד עולם, ולכן בכך זה נחשב שישראל כבר כבשוה וקיבלוה. 

וביאר הגאון רבי יוסף ראדזין זצ"ל אבד"ק דווינסק, (מתוך מכתבו שהודפס בקובץ כרם שלמה שנה יג), שמשה רבינו פעל בראייתו את הארץ הקדושה, שקדושתה הגדולה של הארץ ישראל שוב לא תפקע ממנה לעולם ועד, כי כתבו חז"ל (סוטה ט), שהשונאים אינם יכולים לשלוט במעשה ידיו של משה רבינו, מפני שבקדושתו העצומה הוא מקדש את מעשה ידיו בקדושה עולמית.

וכיון שבראיית משה רבינו את ארץ ישראל הוא המשיך עליה את קדושתה לכן זה נחשב שהוא כבשה, ומשום כך הוא פעל בראייתו את ארץ ישראל שאווירא דארץ ישראל ישאר בקדושתו לעולם ועד, כי בכך שמשה רבינו ראה את הארץ היא נחשבת למעשה ידיו, וכיון שהשונאים אינם יכולים לשלוט במעשה ידיו, לכן הוא פעל בראייתו את הארץ, שהארץ תשאר בקדושתה לעולם ועד. 

משה רבינו המשיך גדולה לישראל בעיניו הקדושות

וכן מבואר בליקוטי מוהר"ן (עב), שהטעם שאמר הקב"ה למשה רבינו: ואתה תחזה מכל העם, ושמת עליהם שרי אלפים ושרי עשרות, מפני שלמשה רבינו היה כוח בהסתכלותו על עם ישראל בלבד להמשיך גדולה לכל אחד לפי מדריגתו, ובראייתו הקדושה בלבד, הוא פעל להמשיך לכל אחד מעם ישראל את הגדולה השייכת לו לפי מדריגתו. עיי"ש.

בראש השנה יכול האדם לזכות לתיקון העיניים בשלימות

ומעשה היה, שהרה"ק רבי נחמן מברסלב זיע"א ראה איזה יהודי אחד והכיר בו שהוא זכה להיות בימי ראש השנה אצל צדיק אמיתי, וזאת רק על פי מה שראה אותו רבי נחמן בלבד, ושאל אותו רבי נחמן, האם אכן זכה להיות אצל צדיק אמיתי בימי ראש השנה הקדושים, והודה לו אותו יהודי שאכן הוא זכה לכך, והסביר רבי נחמן לתלמידיו, שידע זאת, כיון שראה והבחין שהיכן שהיהודי זה מביט ומסתכל, על ידי הסתכלותו בלבד נמשכת לאותו מקום קדושת ארץ ישראל.

וכן כתוב בספר המידות (ארץ ישראל ז): מי שזוכה להיות אצל צדיק אמיתי בראש השנה, אזי בכל מקום שאיש הזה מסתכל, נעשה אותו האוויר בחינת אוירא דארץ ישראל.

ימי ראש השנה - העינים של כל השנה

וביאר רבי נחמן מברסלב זיע"א (ליקו"מ מ), שהטעם שכל מי שזוכה להיות אצל צדיק אמיתי בימי ראש השנה הקדושים, הוא ממשיך בהסתכלותו בלבד על כל מקום שהוא מסתכל את קדושת ארץ ישראל, מפני ש"ראש השנה" הוא בחינת "העינים" של כל השנה כולה, כי בה מסתכל הקב"ה על ארץ ישראל כמו שכתוב ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. והצדיקים האמיתיים זוכים לקדושת ארץ ישראל בשלימות, ולכן כאשר האדם זוכה להיות בראש השנה אצל צדיק אמיתי, הוא מקבל ממנו את קדושת ראש השנה שזה תיקון העיניים בשלימות, והוא זוכה לקדושת העיניים בשלימות, וכאשר האדם זוכה לכך, הוא ממשיך בעיניו הקדושות את קדושת ארץ ישראל שהיא שורש כל הקדושות, להיכן שהוא מביט ומסתכל. 

ובוודאי שאף על פי שהאדם זכה להיות בראש השנה אצל צדיק אמיתי, אינו זוכה לכך אלא רק כאשר הוא שומר את עיניו לקדשם כראוי במשך ימות השנה, ועל ידי כך כאשר הוא בא לצדיק לראש השנה, לאחר שהוא עושה תשובה כראוי על כל פגמיו אשר פגם בעבר בעיניו, הוא זוכה לקבל מהצדיק מתנה עצומה כזו, שיזכה להמשיך בעיניו את קדושת ארץ ישראל, אשר זהו מדריגת קדושת העינים בתכלית השלימות.

כי רק על ידי שהאדם שומר את עיניו כראוי, הוא יכול לזכות לקבל מתנות עצומה ונפלאות כאלו מהצדיק, כמבואר בליקוטי מוהר"ן (סימן קפח), שהצדיק אינו נותן מתנות לאדם, אלא לאחר שהוא בודקו האם הוא אכן ראוי וזכאי לכך, כשם שבודקים את המאבד אבידה שנותן את סימנה האם אינו רמאי כמו שכתבו חז"ל. (בבא מציעא כו ע"ב). עיין שם.

מדוע לא החזירו את רמת הגולן לערבים?

ומעשה היה עם הגאון הצדיק רבי גדליה קניג זיע"א, ששבת בימי ראש השנה בציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, ובאותה תקופה דיברו על החזרת שטחים מארץ ישראל באיזור רמת הגולן, והנה במוצאי ראש השנה, עלה הרב לגג ציון הרשב"י, ואמר למלויו, לאחר שזכינו להיות בראש השנה אצל הצדיק, יש כוח בעינינו להמשיך את קדושת ארץ ישראל, כמבואר בליקו"מ (סימן מ). אם כן בוא נסתכל על השטחים אשר רוצים כעת לתת לערבים, ועל ידי כך נמשיך עליהם את קדושת ארץ ישראל, ושוב לא יצליחו להחזירם, וכך הביט הרב על כל השטחים אשר רצו באותה עת להחזירם, ואכן בסוף נשארו כל השטחים האלו בידי היהודים ושוב לא נתנום לערבים.

הראיה מקבלת כוחה מהנשמה

והדרך לזכות להשפיע ברכה ושפע בעיניו, היא על ידי שמתקן האדם את כל מעשיו, כמו שכתב האריז"ל (עץ חיים שער יח פ"ה), שהטעם שהאדם בעיניו יכול להמשיך ברכה היכן שהוא מסתכל, מפני שחוש הראיה הוא קרוב לחוש הדעת, ולכן הוא מקבל כוח גדול מהנשמה שהיא בדעת, ומשום כך כל מי שנשמתו קדושה, וזאת על ידי שתיקן את מעשיו שעל ידי כך זכה שהתגלתה קדושת נשמתו, יזל ויצא טוב רב דרך עיניו, להיכן שהוא מביט ומסתכל, והוא ישפיע ברכה מרובה בעיניו, אבל מי שנשמתו פגומה ח"ו על ידי חטאיו, יצאו מעיניו ניצוצות רעים המזיקים רח"ל, כמו שהיה אצל בלעם.

וכתב על כך בעל האגרה דפרקא (אות קס), שלכן מי שיודע בעצמו שנשמתו פגומה על ידי חטאיו, והוא מפחד שלא יזיק ח"ו את הדבר שהוא מסתכל עליו, יכוון את שם הדעת שהוא אהו"ה בגימטריה טו"ב עין הוא יבורך, ועל ידי כך ינצל שלא יבוא להזיק בעיניו ח"ו.

הדרך והעיצה לזכות לכך - על ידי ראיית הטוב בעם ישראל

ומובא בספרים הקדושים, שהדרך והעיצה שעל ידה יכול כל אחד ואחד בכל מדריגה שהוא נמצא בה, לזכות לקדושה גבוהה זו, שיזכה להמשיך ברכה ושפע להיכן שהוא מסתכל וכן שיוכל להחזיר אנשים בתשובה בעיניו בלבד, היא על ידי שישמור האדם את עיניו מכל משמר, לבלי לראות בהם דברים אסורים.

 וכן על ידי שישמור את עיניו שלא להסתכל על חסרונותיהם של אף אחד מישראל, אלא יסתכל תמיד על כל אחד מישראל בעין טובה, לראות רק את מעשיו הטובים, ולהסתכל רק על כל מעלותיו הטובות והנפלאות, וכאשר יראה איזה חיסרון באחד מישראל, ידון אותו מיד לכף זכות, כמו שכתבו חז"ל: הוי דן את כל האדם לכף זכות, אשר בכך הוא מקיים מצוות עשה דאורייתא של "בצדק תשפוט עמיתך", ועל ידי כך יזכה למדריגה נפלאה זו.

מי האיש החפץ חיים אוהב ימים – לראות טוב

וזאת מפני ששמירת העיניים הינה, הן שלא לראות מראות אסורות ח"ו, וכן היא כוללת את כך שישמור האדם את עיניו, שלא להסתכל על חסרונותיהם ועל מגרעותיהם של אף אחד מעם ישראל, כמו שכתבו חז"ל (אבות פרק ד מי"ח) ואל תתפסהו בשעת קלקלתו, וכן אסרו חז"ל להביט בפני הכועס אשר מתבייש בכך.

אלא יביט ויסתכל האדם תמיד רק על מעלותיהם הטובות של כל אחד מישראל, ועל מידותיהם הטובות והנפלאות, ועל ידי כך יזכה לקדושת העיניים בשלימות.

וכתבו הבעל שם טוב זיע"א, והתולדות יעקב יוסף זיע"א, והמאור עיניים זיע"א, ומוהרנ"ת זיע"א (הלכות פורים ה), שהדרך לזכות לעין טובה, שיזכה האדם לראות תמיד רק את הטוב של זולתו, היא על ידי שהאדם שומר את עיניו מראיות אסורות, אשר על ידי כך מתקדשים עיניו והוא רואה רק את הטוב אשר יש בכל אחד מישראל. ואילו על ידי פגם העינים נחשכים עיניו של האדם והוא רואה רק את חסרונותיו של רעהו, ופעמים עוד חושב האדם כי חכם הוא המטיב לראות חסרנותיהם של בני האדם ואינו יודע כי בחטאו בלבד הוא, ואם היה שומר את עיניו בקדושה כראוי, היה רואה תמיד את פנימיותם הטובה של כל אחד ואחד מישראל. 

טוב עין הוא יברך

ולכן כאשר האדם רואה איזה חיסרון בזולתו, וקשה לו להסתכל עליו בעין טובה ולדון אותו לכף זכות, ידע ויבין שהחיסרון הוא אצלו וכל זאת נגרם לו מפני שפגם בעיניו בראיות אסורות, שעל ידי כך קשה לו להסתכל בעין טובה על ישראל ויעשה תשובה על כך, ועל ידי זה יזכה לעין טובה, לראות תמיד את מעלותיהם של כל אחד מישראל ושב ורפא לו, ועל ידי שישמור האדם את עיניו מכל משמר לבלי לפגום בהם ח"ו אלא יסתכל תמיד רק על דברים קדושים, וכן על ידי שישמור את עיניו שלא לראות שום חיסרון ומום ופגם באף אחד מעם ישראל, יזכה לקדושת העינים בשלימות, ועל ידי כך יזכה להמשיך את הקדושה בעיניו בלבד, והיכן שהוא מסתכל תשרה ברכה טובה וקדושה. 

וכתב בעל התפארת שלמה זיע"א (פרשת בלק), שמפני כך יעקב אבינו לא שם את ידיו על השבטים בשעה שברכם, כשם שהוא שם את ידיו על מנשה ואפרים בשעה שבירכם, כי יעקב אבינו המשיך על השבטים את הברכה בעיניו הקדושות בלבד. 

והוסיף בעל התפארת שלמה, שכל אחד מעם ישראל צריך להגיע למדריגה זו, ועל זה מרמז הפסוק (שיר השירים ז' א): "שובי שובי השולמית, שובי שובי ונחזה בך". לרמז שצריכים כל אחד ואחד מעם ישראל לשוב בתשובה שלימה, עד שיזכו למדריגה זו של "ונחזה בך", שיוכלו להמשיך קדושה וברכה ושפע רב בראייתם הקדושה בלבד. ה' יזכנו. אמן.