אשא עיני - חלק ו - מעשה אבות סימן לבנים - חלק א | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'אשא עיני' באדיבות הרב המחבר שליט"א (לכתבה בענין ספריו - לחץ כאן) - - - 

 מַעֲשֵׂה אָבוֹת סִימָן לְבָנִים:  קְדֻשַּׁת הָעֵינַיִם בְּצִלָּם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים 

הִנֵּה מַעֲשֵׂה אָבוֹת סִימָן לְבָנִים, וְעָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן מֶה עָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ הֵם מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי הַשֵּׁם, וְכֵיצַד הֵם זָכוּ שֶׁבָּחַר בָּהֶם הַשֵּׁם לְקָרֵב אוֹתָם אֵלָיו וּלְהִתְגַּלּוֹת אֲלֵיהֶם. 

וְגִּלּוּ חֲזַ"ל שֶׁהַנְהָגָתָם הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָיְתָה בִּשְׁמִירַת עֵינַיִם מֻפְלֶגֶת מְאֹד לִבְלִי לְהַבִּיט בְּכָל דָּבָר רַע, אֲשֶׁר בִּגְלַל כָּךְ בָּחַר בָּהֶם ה' לְקָרְבָם אֵלָיו וּלְהִתְגַּלּוֹת אֲלֵיהֶם.

אַבְרָהָם אָבִינוּ 

וְהִנֵּה כָּל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים הִצְטַיְּנוּ בִּשְׁמִירַת עֵינֵיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, וְזֹאת הָחֵל מֵרֹאשׁ הָאֻמָּה, אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר שָׁמַר אֶת עֵינָיו בִּקְדֻשָּׁה מֻפְלֶגֶת מְאֹד, עַד שֶׁאֲפִלּוּ בְּאִשְׁתּוֹ לֹא הִסְתַּכֵּל מֵעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ לְמִצְרַיִם, אָמַר לְשָׂרָה אִמֵּנוּ (בראשית יב א): "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ", וְכָתְבוּ עַל כָּךְ חֲזַ"ל (בבא בתרא טו), שֶׁמִּכָּךְ לוֹמְדִים שֶׁלִּפְנֵי כֵן הוּא מֵעוֹלָם לֹא יָדַע זֹאת, כִּי מֵעוֹלָם לֹא הִסְתַּכֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִלּוּ עַל אִשְׁתּוֹ.

וְכָתְבוּ עוֹד חֲזַ"ל (מדרש תנחומא ה), שֶׁאַף בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁאָמַר אַבְרָהָם לְשָׂרָה "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי" וְכוּ', לֹא הִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ, אֶלָּא שֶׁעָבְרוּ בְּדַרְכָּם לְיַד הַנָּהָר, וּדְמוּתָהּ שֶׁל שָׂרָה הִשְׁתַקְּפָה מֵהַנָּהָר, וְאַבְרָהָם אָבִינוּ רָאָה אֶת מַרְאֵה בָּבוּאָתָהּ שֶׁהִשְׁתַּקְּפָה מֵהַנָּהָר.

וְכָתַב הַחִידָ"א (חומת אנך פרשת וירא), שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא הִסְתַּכֵּל מֵעוֹלָם מִחוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹתָיו, אֶלָּא הֵרִים אֶת עֵינָיו רַק כְּשֶׁהָיָה זֹאת לְצֹרֶךְ מִצְוָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו".

וְעַל פִּי זֶה בֵּאֵר בַּעַל הַ"כְּלִי יָקָר" (פרשת לך לך), שֶׁלָּכֵן אָמַר הקב"ה לְאַבְרָהָם (בראשית יג יד-טז) "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם וְכוּ', קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ וְכוּ' כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה", וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה תָּמִיד מַשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו כְּלַפֵּי מַטָּה, עַד שֶׁצִּוָּה לוֹ הקב"ה שֶׁיָּרִים אֶת עֵינָיו לִרְאוֹת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן זָכָה אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהִתְגַּלָּה אֵלָיו ה', כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח א): "וַיֵּרָא אֵלָיו ה'", וְזֹאת בִּזְכוּת שֶׁשָּׁמַר תָּמִיד אֶת עֵינָיו שֶׁלֹּא לְהַבִּיט בְּמַרְאוֹת אֲסוּרוֹת. עַד כָּאן דְּבָרָיו.

אַבְרָהָם אָבִינוּ אַף בְּגִיל מֵאָה שָׁמַר עַל עֵינָיו מִכָּל מִשְׁמָר

וְהוֹסִיף בַּעַל הַ"יִּיטַב לֵב" זיע"א (פרשת וירא), שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ זָכָה שֶׁהִתְגַּלָּה אֵלָיו הַשֵּׁם, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַר תָּמִיד אֶת עֵינָיו מִכָּל מִשְׁמָר, וְאַף כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּגִיל מֵאָה בִּדְרָגוֹת גְּבוֹהוֹת וְזָכָה לְדַרְגַּת הַנְּבוּאָה כַּאֲשֶׁר הִתְגַּלָּה אֵלָיו ה', אַף עַל פִּי כֵן אָנוּ רוֹאִים שֶׁהוּא שָׁמַר עַל עֵינָיו מִכָּל מִשְׁמָר שֶׁלֹּא לַהֲרִימָן שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, וְרַק כַּאֲשֶׁר רָצָה לְקַיֵּם מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים הֵרִים אֶת עֵינָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח ב): "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו", וְהִנֵּה אֲפִלּוּ שֶׁהֵם הָיוּ סְמוּכִים וּקְרוֹבִים אֵלָיו, לֹא רָאָם כְּלָל עַד שֶׁהֵרִים אֶת עֵינָיו וְרָץ לִקְרָאתָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו", וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַר אֶת עֵינָיו שֶׁלֹּא לַהֲרִימָן שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֲפִלּוּ שֶׁהָיָה לְעֵת זִקְנָתוֹ.

וְהַתּוֹרָה הִדְגִּישָׁה וְכָתְבָה כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה צָרִיךְ לִרְאוֹת אֵיזֶה דָּבָר לְצֹרֶךְ מִצְוָה, הוּא הֵרִים אֶת עֵינָיו לִרְאוֹת זֹאת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כַּמָּה פְּעָמִים בַּתּוֹרָה "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו", וְזֹאת כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה תָּמִיד הוֹלֵךְ כְּשֶׁהוּא מַשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו לְמַטָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ עֵינָיו מַרְאוֹת אֲסוּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וּבִזְכוּת כָּךְ זָכָה שֶׁהִתְגַּלָּה אֵלָיו ה' יִתְבָּרַךְ.

יִצְחָק אָבִינוּ 

וְכֵן אָנוּ מוֹצְאִים אֵצֶל יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (בראשית כב סג) "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים", וְהִנֵּה הַתּוֹרָה הִדְגִּישָׁה וְכָתְבָה שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאָה אֶת הַגְּמַלִּים הֵרִים יִצְחָק אֶת עֵינָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ שֶׁיִּצְחָק אָבִינוּ שָׁמַר אֶת עֵינָיו בְּכָל עֵת שֶׁלֹּא לַהֲרִימָן שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל בְּמַרְאוֹת אֲסוּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְרַק בְּשָׁעָה זֹאת הֵרִים יִצְחָק אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת הַגְּמַלִּים. 

יַעֲקֹב אָבִינוּ

וְכֵן אָנוּ מוֹצְאִים אֵצֶל יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (בראשית לג א) "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא", וְזֹאת כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה הוֹלֵךְ תָּמִיד בְּשַׁחוּת עֵינַיִם וְלֹא הָיָה מֵרִים אֶת עֵינָיו שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.

כֵּיצַד רָאָה יַעֲקֹב אֶת בְּנֵי יוֹסֵף לְאַחַר שֶׁהִתְעַוֵּר בְּסוֹף יָמָיו 

הִנֵּה הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת, שֶׁכַּאֲשֶׁר יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאָה אֶת בְּנֵי יוֹסֵף הוּא שָׁאַל מִי הֵם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מח ח): "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה", וְלִכְאוֹרָה כֵּיצַד רָאָה אוֹתָם יַעֲקֹב, הֲרֵי עֵינָיו כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבָה הַתּוֹרָה בַּהֶמְשֵׁךְ (שם פס' י): "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת", וְאִם כֵּן, כֵּיצַד הוּא רָאָה אֶת בָּנָיו שֶׁל יוֹסֵף?

אֶלָּא בֵּאֲרוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת (גדולת יהושע ח"ב ענינים אות מז, ברכת אברהם פר' בחוקתי, שיח שרפי קודש על התורה פ' ויחי), שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר שׁוֹמְרִים תָּמִיד אֶת עֵינֵיהֶם, הֵם זוֹכִים לְמַדְרֵגָה נִשְׂגָּבָה שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִרְאוֹת בְּעֵינֵיהֶם הַקְּדוֹשׁוֹת כְּלָל אֶת כָּל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא הִנָּם יְכוֹלִים לִרְאוֹת בְּעֵינֵיהֶם רַק דִּבְרֵי קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְרַק פְּנֵיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁמְּסֻפָּר עַל צַדִּיקִים רַבִּים שֶׁבְּסוֹף יְמֵיהֶם הָיוּ רוֹאִים רַק דְּבָרִים שֶׁל קְדֻשָּׁה לְגֹדֶל מַדְרֵגָתָם.

מַדּוּעַ מִשֵּׁשׁ הָרַבִּי אֶת דַּרְכּוֹ בָּאֲפֵלָה כְּשֶׁהַנֵּר הָיָה דּוֹלֵק

כְּמוֹ שֶׁמְּסֻפָּר (רמתיים צופים פ"א אות מז) עַל הָרַהַ"ק רַבִּי נַחוּם מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל זיע"א בַּעַל הַ"מְּאוֹר עֵינַיִם", שֶׁפַּעַם אַחַת בְּלֵיל שַׁבָּת הִדְלִיק גּוֹי אֶת הַנֵּר בְּבֵיתוֹ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ מִשֵּׁשׁ אֶת דַּרְכּוֹ בַּחֹשֶׁךְ וּבָאֲפֵלָה, עַד שֶׁנִּתְקַע רֹאשׁוֹ בַּקִּיר וְקִבֵּל מַכָּה חֲזָקָה בְּרֹאשׁוֹ, וְכַאֲשֶׁר שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ בְּנֵי הַבַּיִת מַדּוּעַ אֵינוֹ רוֹאֶה, הֲרֵי יֵשׁ אוֹר גָּדוֹל בַּבַּיִת, הֵשִׁיב לָהֶם הָרַבִּי: אוּלַי הִדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר בְּאִסּוּר, כִּי חֲזַ"ל אָסְרוּ לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר עַל יְדֵי גּוֹי (שבת קכב), וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵינוֹ רוֹאֶה כְּלוּם. וּבֵרְרוּ וּמָצְאוּ שֶׁאָכֵן נִכְבָּה הַנֵּר בְּלֵיל שַׁבָּת, וְהַגּוֹי הִדְלִיקוֹ לְלֹא יְדִיעָתָם. וְזֶה כָּאָמוּר, כִּי עַל יְדֵי שֶׁקִּדֵּשׁ הָרַבִּי אֶת עֵינָיו, לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר שֶׁנִּדְלַק בְּאִסּוּר בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ. 

מַדּוּעַ לֹא רָאָה הָרַבִּי אֶת כַּד הֶחָלָב

וְכֵן מְסֻפָּר (עטרת זקנים מערכת הרבי רבי שמעלקא) עַל הָרַהַ"ק רַבִּי שְׁמֶעלְקָא מִנִּיקְלְשְׁבּוּרְג זיע"א, שֶׁפַּעַם הֵכִין לוֹ אֶחָד מִתַּלְמִידָיו, שֶׁהָיָה גְּבִיר גָּדוֹל, קַבָּלַת פָּנִים מְפֹאֶרֶת בְּבֵיתוֹ, וְהָרַבִּי רָצָה לִשְׁתּוֹת, וְשָׁאַל אוֹתוֹ הָרַבִּי הֵיכָן הֶחָלָב, וְהֶרְאָה לוֹ הַגְּבִיר אֶת כַּד הֶחָלָב שֶׁעָמַד עַל הַשֻּׁלְחָן. לְאַחַר כַּמָּה רְגָעִים שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַבִּי שׁוּב הֵיכָן הֶחָלָב, וְהֵבִין הַגְּבִיר שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ, וְרָץ הַחוּצָה וְשָׁאַל אֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת מִי הֵכִין אֶת הֶחָלָב, וּפָרְצָה הָאִשָּׁה בִּבְכִי וְאָמְרָה לוֹ בְּבֹשֶׁת פָּנִים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה מְאֹד, לָכֵן לֹא עָמְדָה לְיַד הַמְשָׁרֶתֶת הַגּוֹיָה בַּשָּׁעָה שֶׁחָלְבָה אֶת הֶחָלָב.

וְשָׁב הַגְּבִיר בַּחֲזָרָה לַשֻּׁלְחָן, וְשָׁאַל אֶת הָרַבִּי: מַדּוּעַ שָׁאַל הָרַבִּי כַּמָּה פְּעָמִים עַל הֶחָלָב, הֲרֵי כַּד הֶחָלָב הָיָה עוֹמֵד מִמּוּלוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן. הֵשִׁיב לוֹ הָרַבִּי, שֶׁזֶּה כָּתוּב מְפֹרָשׁ בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ (יור"ד סימן קטו ס"א): 'חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ עַכּוּ"ם - וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ'. כְּלוֹמַר, שֶׁכַּאֲשֶׁר הֶחָלָב נֶחֱלַב עַל יְדֵי גּוֹי, אֵין הַיְּהוּדִי יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ, כִּי מִי שֶׁמְּטַהֵר וּמְקַדֵּשׁ אֶת עֵינָיו לִבְלִי לִרְאוֹת בָּהֶן דְּבָרִים אֲסוּרִים חַס וְשָׁלוֹם, זוֹכֶה שֶׁעֵינָיו מִתְקַדְּשׁוֹת וְאֵינָן רוֹאוֹת דְּבָרִים שֶׁאֲסוּרִים לְמַאֲכָל, וְלָכֵן עֵינַי לֹא רָאוּ אֶת כַּד הֶחָלָב, וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׁאַלְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים הֵיכָן נִמְצָא הֶחָלָב. 

וְכֵן מְסֻפָּר עַל בַּעַל הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" זיע"א (קדושת ציון ויחי), שֶׁבְּסוֹף יָמָיו כָּהוּ עֵינָיו וְלֹא הָיָה רוֹאֶה מְאוּמָה, אֲבָל הָיָה לוֹמֵד בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים כְּהֶרְגֵּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ, וּכְשֶׁשְּׁאָלוּהוּ עַל כָּךְ אָמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה כְּלוּם, אֲבָל אֶת הָאוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הוּא רוֹאֶה כָּרָגִיל.

וְלָכֵן הִדְגִּישָׁה וְכָתְבָה הַתּוֹרָה "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן" - וְתִרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס: יְקָרָן מִסֵּיבוּ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הוּא שֶׁעֵינָיו נִהְיוּ יְקָרוֹת עַל יְדֵי הַזִּקְנָה, וְהוּא לֹא יָכֹל לִרְאוֹת בָּהֶן אֶת הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

מַדּוּעַ שָׂמַח יַעֲקֹב כְּשֶׁרָאָה אֶת בְּנֵי יוֹסֵף

וּמִפְּנֵי כָּךְ שָׂמֵחַ מְאֹד יַעֲקֹב אָבִינוּ כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת בָּנָיו שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְאָמַר לְיוֹסֵף (בראשית מח יא): "רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹקִים גַּם אֶת זַרְעֶךָ", וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה לוֹמַר לוֹ: חָשַׁבְתִּי שֶׁאַחֲרֵי שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת שֶׁאַתָּה נִמְצָא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הַטְּמֵאָה, כַּנִּרְאֶה שֶׁלֹּא נִשְׁאַרְתָּ בְּצִדְקוּתְךָ וְתֻמָּתְךָ, וְלָכֵן בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא אוּכַל לִרְאוֹתְךָ, כִּי אֵינֶנִּי יָכוֹל לִרְאוֹת פְּנֵיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, "וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים גַּם אֶת זַרְעֶךָ", וְהִנֵּה זָכִיתִי שֶׁלֹּא רַק שֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ, וּמִכָּךְ הֵבַנְתִּי שֶׁהִנְּךָ צַדִּיק, אֶלָּא אֲנִי זוֹכֶה לִרְאוֹת גַּם אֶת בָּנֶיךָ, וְכֵיוָן שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם בְּוַדַּאי גַּם הֵם צַדִּיקִים, וְעַל כָּךְ שָׂמַח מְאֹד יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בִּרְאוֹתוֹ שֶׁכָּל זַרְעוֹ צַדִּיקִים. 

מַדּוּעַ פָּחַד יַעֲקֹב מֵעֵשָׂו, הֲרֵי הִקִּיפוּהוּ מַלְאָכִים לְשָׁמְרוֹ מִכָּל רַע

הִנֵּה הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת שֶׁכַּאֲשֶׁר שָׁמַע יַעֲקֹב שֶׁעֵשָׂו בָּא לִקְרָאתוֹ, פָּחַד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב ח): "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ", וְלִכְאוֹרָה מַדּוּעַ פָּחַד יַעֲקֹב מֵעֵשָׂו, הֲרֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה מֻקָּף אַלְפֵי מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר עָמְדוּ סְבִיבָיו וְהִקִּיפוּ אוֹתוֹ לְשָׁמְרוֹ מִכָּל רַע וּמִכָּל צָרָה.

אֶלָּא בֵּאֵר בַּעַל הַ"דִּבְרֵי יִשְׂרָאֵל" זיע"א (פרשת וישלח), שֶׁזֹּאת מִפְּנֵי שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה יָרֵא וּמְפַחֵד מְאֹד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי עֵשָׂו הָרָשָׁע בְּעֵת הִפָּגְשׁוֹ עִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל עַל פְּנֵי אָדָם רָשָׁע (מגילה כח), וְאָכֵן הוּא נִצַּל מִכָּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית קעא), שֶׁהַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה עָבְרָה לִפְנֵיהֶם וְיַעֲקֹב הִשְׁתַּחֲוָה לַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִצַּל יַעֲקֹב שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת פְּנֵי עֵשָׂו הָרָשָׁע וְלֹא יַבִּיט חַס וְשָׁלוֹם בִּפְנֵי רָשָׁע, אֶלָּא רָאָה רַק אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה.

וְעַל פִּי זֶה בֵּאֵר בַּעַל הַ"בְּנֵי יִשָּׂשכָר" זיע"א (אגרא דכלה פרשת וישלח), כֵּיצַד שִׁבֵּחַ יַעֲקֹב אֶת עֵשָׂו בְּאָמְרוֹ לְעֵשָׂו (בראשית לג י) "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹקִים", וְלִכְאוֹרָה כֵּיצַד הִשְׁוָה אוֹתוֹ לְכָךְ, (וְרַשִׁ"י בֵּאֵר שֶׁיַּעֲקֹב הִתְכַּוֵּן בְּכָךְ עַל הַמַּלְאָךְ שֶׁל עֵשָׂו. וְעַיֵּן בִּשְׁאָר הַמְפָרְשִׁים שֶׁבֵּאֲרוּ כָּל אֶחָד עַל פִּי דַּרְכּוֹ). 

אֶלָּא הַבֵּאוּר לְכָךְ הוּא, שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לוֹמַר לְעֵשָׂו, מַה שֶּׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיךָ אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי אָדָם רָשָׁע, זֹאת מִפְּנֵי שֶׁאֵינִי רוֹאֶה אוֹתְךָ כְּלָל, אֶלָּא אֲנִי רוֹאֶה רַק אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר הִיא עָבְרָה לְפָנֵינוּ, וְלָכֵן אֲנִי מִסְתַּכֵּל עָלֶיךָ כִּי אֵינִי רוֹאֶה אוֹתְךָ כְּלָל. 

יוֹסֵף הַצַּדִּיק - בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן

וְכֵן אָנוּ רוֹאִים שֶׁחֲזַ"ל כָּתְבוּ וְהִדְגִּישׁוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁיּוֹסֵף הַצַּדִּיק זָכָה לְכָל מַדְרֵגוֹתָיו הַגְּבוֹהוֹת וְהָעֲצוּמוֹת, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת שֶׁזָּכָה יוֹסֵף הַצַּדִּיק לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה לִסְפִירַת הַיְסוֹד אֲשֶׁר דַּרְכָּהּ יוֹרֵד כָּל הַשֶּׁפַע הָרוּחָנִי וְהַגַּשְׁמִי לְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, אֲשֶׁר מִכָּךְ הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁהוּא זָכָה לְפַרְנֵס אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּשְׁנוֹת הָרָעָב וּלְהַצִּיל בִּתְבוּנָתוֹ וְחָכְמָתוֹ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִמָּוֶת וּמֵחֶרְפַּת רָעָב, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. 

וְכֵן בְּגַשְׁמִיּוּת, כָּל מַה שֶׁזָּכָה יוֹסֵף לְמַלְכוּת וַעֲשִׁירוּת וּלְעוֹד מַעֲלוֹת רַבּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל בַּמִּדְרָשׁ, הָיָה כָּל זֹאת בִּזְכוּת שֶׁשָּׁמַר יוֹסֵף אֶת עֵינָיו מִכָּל מִשְׁמָר לִבְלִי לְהַבִּיט בָּהֶן בְּמַרְאוֹת אֲסוּרוֹת, וַחֲזַ"ל כָּתְבוּ וְהִדְגִּישׁוּ רַבּוֹת בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת אֶת מַעֲלָתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק בִּשְׁמִירַת עֵינָיו הַקְּדוֹשׁוֹת מִכָּל מִשְׁמָר, אֲשֶׁר הִיא אֲשֶׁר הֵבִיאָה אוֹתוֹ לְכָל מַעֲלוֹתָיו הַמֻּפְלָגוֹת וְהָעֲצוּמוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת.

וְזֹאת הָחֵל מִכָּךְ שֶׁיּוֹסֵף לֹא הֵרִים מֵעוֹלָם אֶת עֵינָיו לִרְאוֹת אֶת אֵשֶׁת אֲדוֹנוֹ פּוֹטִיפַר, וְאַף כַּאֲשֶׁר הִיא שָׂמָה לוֹ מוֹט שֶׁל בַּרְזֶל תַּחַת זְקָנוֹ, בִּכְדֵי שֶׁאִם הוּא יַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ, הַבַּרְזֶל יְהֵא מַכֶּה אוֹתוֹ, וְכָךְ יִהְיֶה מֻכְרָח לְהָרִים אֶת עֵינָיו לְהַבִּיט בָּהּ, וּבְכָל זֹאת יוֹסֵף לֹא הֵרִים אֶת עֵינָיו לְהַבִּיט בָּהּ, כַּמְבֹאָר בַּחֲזַ"ל (תנחומא וישב ח).

וְכָתְבוּ עוֹד חֲזַ"ל, שֶׁבְּגָדִים שֶׁלָּבְשָׁה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר בַּבֹּקֶר - לֹא לָבְשָׁה בַּצָּהֳרַיִם, בִּכְדֵי שֶׁיּוֹסֵף יָרִים אֶת עֵינָיו לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ, וְאַף עַל פִּי כֵן מֵעוֹלָם לֹא הֵרִים יוֹסֵף הַצַּדִּיק אֶת עֵינָיו הַקְּדוֹשׁוֹת לִרְאוֹת אוֹתָהּ כְּלָל.

עַל מַה שִּׁבֵּחַ יַעֲקֹב אָבִינוּ לִפְנֵי מוֹתוֹ אֶת יוֹסֵף הַצַּדִּיק 

וְכָךְ גַּם כַּאֲשֶׁר הִכְתִּירוּ אֶת יוֹסֵף הַצַּדִּיק לְמִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, וְהוֹבִילוּ אוֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה בְּכָל רְחוֹבוֹת מִצְרַיִם, וּבְנוֹת מִצְרַיִם הָיוּ זוֹרְקוֹת עָלָיו תַּכְשִׁיטִים וְטַבָּעוֹת מִזָּהָב, כְּדֵי שֶׁיָּרִים אֶת עֵינָיו וְיִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶן, וְיוֹסֵף לֹא הֵרִים אֶת עֵינָיו הַקְּדוֹשׁוֹת כְּלָל וּכְלָל לִרְאוֹתָן וּלְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶן.

וְעַל כָּךְ שִׁבְּחוֹ יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּאָמְרוֹ (בראשית מט כב): "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ"ל (ילקוט שמעוני ויחי רמז קסא). 

וְכָתְבוּ עוֹד חֲזַ"ל (תרגום ירושלמי ויחי), שֶׁהָיוּ בְּנוֹת הַמְּלָכִים וּבְנוֹת הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁל מִצְרַיִם אוֹמְרוֹת אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ: זֶה הוּא הָאָדָם הֶחָסִיד יוֹסֵף שֶׁלֹּא הָלַךְ אַחַר עֵינָיו וְאַחַר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ הַמּוֹצִיאוֹת אֶת הָאָדָם מֵהָעוֹלָם. 

בִּשְׂכַר שֶׁלֹּא הִסְתַּכֵּל עַל הָאֶצְעָדוֹת שֶׁל מִצְרַיִם - זָכָה לְאֶצְעָדָה בַּתּוֹרָה

וְכָתְבוּ עַל כָּךְ חֲזַ"ל (בראשית רבה פרשה צח יח), שֶׁבִּשְׂכַר שֶׁיּוֹסֵף שָׁמַר אֶת עֵינָיו שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אֶת בְּנוֹת מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר הֵן צָעֲדוּ עַל חוֹמוֹת מִצְרַיִם וְזָרְקוּ עָלָיו טַבָּעוֹת וּנְזָמִים כְּדֵי שֶׁיָּרִים אֶת עֵינָיו וְיִרְאֶה אוֹתָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר", בִּשְׂכַר זֹאת נָתַן הקב"ה לִבְנוֹתָיו אֶצְעָדָה, כְּלוֹמַר פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה, שֶׁזֶּה פָּרָשַׁת בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁהָיוּ מִזַּרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף.

כְּמוֹ כֵן בִּשְׂכַר שְׁמִירַת עֵינָיו בִּקְדֻשָּׁה  זָכָה יוֹסֵף לְמַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (מדרש ילמדנו בראשית מט א) וְזֶה לְשׁוֹנָם: עֵינַיִם שֶׁלֹּא רָצוּ לִזּוֹן מִמַּה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, זָכָה לְמַלְכוּת.

בִּשְׂכַר שְׁמִירַת הָעַיִן - הָיָה יוֹסֵף נִכְבָּד בְּכָל עַיִן

וּבֵאֲרוּ חֲזַ"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק לט), שֶׁהַטַּעַם שֶׁיּוֹסֵף הַצַּדִּיק זָכָה לְמַלְכוּת, הוּא מִפְּנֵי שֶׁהַנְהָגַת השי"ת הִיא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְלָכֵן בִּשְׂכַר שֶׁיּוֹסֵף לֹא הֵרִים אֶת עֵינָיו לִרְאוֹת אֶת בְּנוֹת מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר הֵן זָרְקוּ עָלָיו אֶת תַּכְשִׁיטֵיהֶן כְּדֵי שֶׁיּוֹסֵף יִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶן וְהוּא לֹא הֵרִים אֶת עֵינָיו אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת, בִּשְׂכַר זֹאת זָכָה יוֹסֵף מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה לִהְיוֹת פָּרֶה וְרָבֶה בְּכָל עַיִן, כְּלוֹמַר שֶׁהָיָה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי כֹל וְהָיָה נִכְבָּד וְגָדוֹל בְּכָל עַיִן שֶׁהָיְתָה רוֹאָה אוֹתוֹ.