אשא עיני - חלק ז - מעשה אבות סימן לבנים - חלק ב | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'אשא עיני' באדיבות הרב המחבר שליט"א (לכתבה בענין ספריו - לחץ כאן) - - - 

בִּשְׂכַר קְדֻשַּׁת הָרְאִיָּה - אוֹכְלִים קָדָשִׁים קַלִּים מִמָּקוֹם שֶׁרוֹאִים אֶת הַמִּשְׁכָּן

וְכָתְבוּ עוֹד חֲזַ"ל עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק (במדבר רבה יד יח), וְזֶה לְשׁוֹנָם: הוּא הִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו מִן הַמִּצְרִיּוֹת וּמִן אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, אָמַר הקב"ה: עָלַי לְשַׁלֵּם שְׂכַר אוֹתָהּ הָעַיִן. וְלָכֵן, אַף עַל פִּי שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ אוֹכְלִים קָדָשִׁים קַלִּים רַק בְּתוֹךְ הַחוֹמוֹת, זָכָה יוֹסֵף בִּשְׂכָרוֹ שֶׁבְּמִשְׁכַּן שִׁילֹה אֲשֶׁר הָיָה בְּחֶלְקוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיוּ אוֹכְלִים קָדָשִׁים קַלִּים מִכָּל מָקוֹם שֶׁהָיוּ רוֹאִים בּוֹ אֶת הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (זבחים יח). 

הַשּׁוֹמֵר עֵינָיו - הַקְּלִפּוֹת בּוֹרְחוֹת מִמֶּנּוּ

וּבֵאֵר בַּעַל הָ"אַבְנֵי נֵזֶר" זיע"א, (הובא דבריו בשם משמואל פ' ראה שנת תרעח), שֶׁהַטַּעַם שֶׁיּוֹסֵף זָכָה לְכָךְ בִּזְכוּת שְׁמִירַת הָעֵינַיִם, הוּא מִפְּנֵי שֶׁהַסִּבָּה שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכֹל קָדָשִׁים קַלִּים רַק בְּתוֹךְ הַחוֹמוֹת שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, הִיא מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה בִּפְנֵי הַחִיצוֹנִים כְּדֵי לֶאֱכֹל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וּבְתוֹךְ הַחוֹמוֹת שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם לֹא הָיוּ כְּלָל כָּל הַחִיצוֹנִים וְהַקְּלִפּוֹת, וְזֹאת לְגֹדֶל קְדֻשָּׁתָהּ הָעֲצוּמָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה מֻתָּר רַק שָׁם לֶאֱכֹל אֶת הַקֳּדָשִׁים קַלִּים.

אֲבָל בִּזְכוּת שֶׁשָּׁמַר יוֹסֵף הַצַּדִּיק אֶת עֵינָיו בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, זָכָה שֶׁבְּמִשְׁכַּן שִׁילֹה שֶׁהָיָה בְּחֶלְקוֹ לֹא הָיוּ שׁוֹלְטִים כָּל הַחִיצוֹנִים וְהַקְּלִפּוֹת מִכָּל מָקוֹם שֶׁהָיוּ רוֹאִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת זֹאת קִבֵּל יוֹסֵף בִּשְׂכָרוֹ עַל כָּךְ שֶׁשָּׁמַר אֶת עֵינָיו, וְזֹאת מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה - כְּשֵׁם שֶׁיּוֹסֵף הַצַּדִּיק לֹא רָצָה לְהִתְקָרֵב וּלְהִ‍דָּבֵק לְמַה שֶּׁלֹּא רָאוּי לוֹ, בִּזְכוּת כָּךְ אַף הוּא זָכָה שֶׁשּׁוּם דָּבָר רַע לֹא יוּכַל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִדָּבֵק בּוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהָיוּ רַק רוֹאִים מִשָּׁם אֶת מִשְׁכַּן ה' שֶׁהָיָה בְּשִׁילֹה, אֲשֶׁר הוּא הָיָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף, הָיָה נוֹפֵל פַּחַד וְאֵימָה עַל כָּל כֹּחוֹת הַחִיצוֹנִים וְהַקְּלִפּוֹת, וְהֵם הָיוּ בּוֹרְחִים מִשָּׁם, וְלָכֵן הָיָה מָקוֹם זֶה רָאוּי לַאֲכִילַת קָדָשִׁים. 

בִּשְׂכַר שְׁמִירַת הָעַיִן - אֵין עַיִן הָרַע שׁוֹלֶטֶת בּוֹ 

וְכָתְבוּ עוֹד חֲזַ"ל (ברכות כ) עַל הַפָּסוּק (בראשית מט כב) "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן", שֶׁבִּשְׂכַר שֶׁשָּׁמַר יוֹסֵף אֶת עֵינָיו, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה אֵין עַיִן הָרַע שׁוֹלֶטֶת בּוֹ וּבְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם, וְזֶה לְשׁוֹנָם: עַיִן שֶׁלֹּא רָצְתָה לִזּוֹן מִמַּה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אֵין עַיִן הָרַע שׁוֹלֶטֶת בּוֹ. 

וְכֵן כָּתְבוּ עוֹד חֲזַ"ל (הובא בחומת אנך לחיד"א פ' ויחי), שֶׁבִּשְׂכַר שֶׁשָּׁמַר יוֹסֵף אֶת הָעַיִן, בָּא מַלְאָךְ וְלִמְּדוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אֶת כָּל הַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן.

וְכָתְבוּ עוֹד חֲזַ"ל (ילקוט שמעוני ויחי רמז קסא), שֶׁבִּשְׂכַר שֶׁלֹּא הִסְתַּכֵּל יוֹסֵף עַל בְּנוֹת מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו, זָכָה לִירַשׁ שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, וְאַף לֶעָתִיד לָבוֹא עֲתִידִים בְּנֵי עֵשָׂו לִפֹּל בִּידֵי זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף. 

וְהִנֵּה מִכָּל דִּבְרֵי חֲזַ"ל אֵלּוּ, אֲשֶׁר הִדְגִּישׁוּ בְּיוֹתֵר אֶת שְׁמִירַת עֵינָיו שֶׁל יוֹסֵף יוֹתֵר מִכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁיּוֹסֵף עָמַד בָּהֶם, אָנוּ לוֹמְדִים אֶת גֹּדֶל חֲשִׁיבוּתָהּ הָעֲצוּמָה שֶׁל שְׁמִירַת הָעֵינַיִם בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים, אֲשֶׁר עַל יָדָהּ זוֹכֶה הָאָדָם לְכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִזְכּוֹת בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים, וּבְיָדָהּ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַטּוֹבוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת. 

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב - שֶׁשָּׁמְרוּ עֵינֵיהֶם בַּמִּדְבָּר

וְכֵן כָּתְבוּ חֲזַ"ל (ילקוט שמעוני פרשת בלק רמז תשעא) עַל הַפָּסוּק "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב", וְזֶה לְשׁוֹנָם: בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם הָיוּ צְנוּעִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א א) "אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ". רְאוּבֵן לֹא הָיָה מַבִּיט עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, וְשִׁמְעוֹן לֹא הָיָה מַבִּיט עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל רְאוּבֵן, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הָיָה צָנוּעַ בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהָיוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא בַּמִּדְבָּר, הָיוּ צְנוּעִים מְאֹד, וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶם פּוֹתֵחַ אֶת פֶּתַח אָהֳלוֹ כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אֶלָּא כָּל אֶחָד הָיָה פּוֹתֵחַ אֶת פֶּתַח אֶת פֶּתַח אָהֳלוֹ מִצַּד אַחֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל לִרְאוֹת מַרְאוֹת אֲסוּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וּבִזְכוּת כָּךְ זָכוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהקב"ה הִשְׁרָה עֲלֵיהֶם אֶת שְׁכִינָתוֹ בַּמִּדְבָּר.

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ – הִתְיַחֵד בִּשְׁמִירַת עֵינָיו בְּיוֹתֵר 

הִנֵּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִתְיַחֵד בִּשְׁמִירַת עֵינָיו בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בַּחְיֵי (פרשת בהעלותך) עַל הַפָּסוּק (במדבר יב א) "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה", שֶׁבֵּאוּרוֹ הוּא שֶׁהַתּוֹרָה הֵעִידָה עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁבְּעַנְוְתָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה מֵעוֹלָם לֹא הִסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ עַל אִשְׁתּוֹ וְלֹא יָדַע כְּלָל כֵּיצַד הִיא נִרְאֵית, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֵצֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ (בראשית יב יא): "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ", וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל (בבא בתרא טז): לְלַמֵּד שֶׁאַבְרָהָם לֹא הִסְתַּכֵּל מֵעוֹלָם עַל שָׂרָה. וְכֵן נָהַג מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְלֹא הִסְתַּכֵּל מֵעוֹלָם עַל אִשְׁתּוֹ, וְעַל כָּךְ מְשַׁבַּחַת אוֹתוֹ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא הָיָה עָנָו מִכָּל הָאָדָם שֶׁעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְכֵן בֵּאֵר בַּעַל הַסְּמַ"ק (מצוה ל) אֶת הַפָּסוּק "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד", וּבֵאוּרוֹ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהֶעָנָו אֵינֶנּוּ רוֹדֵף אַחַר תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא מִסְתַּפֵּק בַּמּוּעָט, וְאִלּוּ הַגֵּאֶה שֶׁנַּפְשׁוֹ רְחָבָה, רוֹדֵף בְּיוֹתֵר אַחַר תַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם הַמְדֻמִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (אבות פרק ה משנה כב) עַל תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁסִּימָנֵיהֶם הֵם רוּחַ נְמוּכָה וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, הֶפֶךְ מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע שֶׁסִּימָנֵיהֶם הֵם רוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה.

מַדּוּעַ זָכָה מֹשֶׁה לְהִתְגַּלּוּת הַשֵּׁם אֵלָיו

וְכֵן כָּתַב הָאֲרִיזַ"ל (ספר הליקוטים להאריז"ל), שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה שׁוֹמֵר אֶת עֵינָיו בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וּבִשְׂכַר זֹאת הוּא זָכָה שֶׁהִתְגַּלָּה אֵלָיו ה' בְּמַרְאֵה הַסְּנֶה, וְזֶה מְרֻמָּז בְּפָסוּק (שמות ג ד): "וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת", כְּלוֹמַר שֶׁרָאָה השי"ת אֶת שְׁמִירַת עֵינָיו שֶׁל מֹשֶׁה בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה וּבִשְׂכַר זֹאת הִתְגַּלָּה אֵלָיו.

וְלָכֵן 'סָר' בְּגִימַטְרִיָּה שְׁתֵּי פְּעָמִים 'עַיִן', לְרַמֵּז שֶׁשָּׁמַר מֹשֶׁה עַל שְׁתֵּי עֵינָיו, וְכֵן 'סָר' בְּגִימַטְרִיָּה עֶשֶׂר פְּעָמִים שֵׁם הֲוָיָ"ה, וּבְכָךְ מְרֻמָּז שֶׁהַשּׁוֹמֵר אֶת עֵינָיו מְתַקֵּן לְמַעְלָה אֶת כָּל עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁהֵן עֲשָׂרָה שְׁמוֹת הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא, וְאִלּוּ הַפּוֹגֵם בְּעֵינָיו פּוֹגֵם בְּכָךְ בְּכָל הַסְּפִירוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וּבְכָל עֲשָׂרָה שְׁמוֹת הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא וּבְכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וּמִפְּנֵי שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ שָׁמַר עַל עֵינָיו בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, זָכָה שֶׁהִתְגַּלָּה הַשֵּׁם אֵלָיו בְּמַרְאֵה הַסְּנֶה וְצִוָּה אוֹתוֹ לִגְאֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. 

דָּוִד הַמֶּלֶךְ - יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי 

הִנֵּה דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִצְטַיֵּן מְאֹד בִּשְׁמִירַת עֵינָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חלק ב דף קא), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה תָּמִיד מַשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו לָאָרֶץ מֵאֵימַת בּוֹרְאוֹ.

וְכֵן כָּתַב בַּעַל הָ"רֵאשִׁית חָכְמָה" (שער הקדושה פרק ח אות כג), שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים מִכָּךְ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר (תהילים קכא) "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי", שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה תָּמִיד הוֹלֵךְ כְּשֶׁעֵינָיו לְמַטָּה, וְלָכֵן הָיָה צָרִיךְ לְהָרִים אֶת עֵינָיו כְּדֵי לְהַבִּיט עַל הֶהָרִים.

וּמִשּׁוּם שְׁמִירַת עֵינָיו הַמֻּפְלֶגֶת נִקְרָא דָּוִד הַמֶּלֶךְ (שמואל-א טז יב) "יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי". (חסד לאברהם פרשת נח). 

וְכָךְ גַּם אָנוּ רוֹאִים שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּסֵפֶר תְּהִלִּים מַפְלִיג רַבּוֹת בְּמַעֲלַת שְׁמִירַת הָעֵינַיִם,

וּבִדְבָרָיו שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ בִּתְהִלִּים אָנוּ מוֹצְאִים הַבְטָחוֹת וּסְגֻלּוֹת עֲצוּמוֹת וְנִפְלָאוֹת לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹר אֶת עֵינָיו בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.

וְכָךְ אָנוּ רוֹאִים שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ (תהילים קיט קלו): "הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי", וּבֵאֵר הָ"אִבְּן עֶזְרָא", שֶׁבְּפָסוּק זֶה טְמוּנָה הַבְטָחָה נִפְלָאָה לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת לְכָל הַשּׁוֹמֵר אֶת עֵינָיו, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כִּי יַאֲרִיכוּ יְמֵי מִי שֶׁשּׁוֹמֵר עֵינָיו.

מַדּוּעַ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה מְיֻחֶדֶת עַל פְּגַם הָעֵינַיִם

וְכָךְ אָנוּ רוֹאִים שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עוֹרֵךְ תְּשׁוּבָה מְיֻחֶדֶת עַל פְּגַם הָעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהילים קיט קלו): "פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ".

וְהִנֵּה בְּפָסוּק זֶה הִקְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים כַּמָּה קוּשְׁיוֹת. 

א. לִכְאוֹרָה הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב: פַּלְגֵי מַיִם "יָרְדוּ מֵעֵינַי" וְלֹא "יָרְדוּ עֵינָי".

 ב. כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ לְהָבִין מַדּוּעַ נֶאֱמַר בַּפָּסוּק "עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ", וְלֹא נֶאֱמַר "עַל לֹא שָׁמַרְתִּי תוֹרָתֶךָ".

ג. וְעוֹד קָשֶׁה, מַדּוּעַ נִזְכָּר בַּפָּסוּק שְׁמִירַת הַתּוֹרָה דַּוְקָא עַל עִנְיַן שְׁמִירַת הָעֵינַיִם, וְלִכְאוֹרָה מַהוּ הַקֶּשֶׁר בֵּין שְׁמִירַת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לְאֵיבַר הָעֵינַיִם?

הָעֵינַיִם גּוֹרְמוֹת לָאָדָם אֶת כָּל הַחֲטָאִים

וּבֵאֵר רַבֵּנוּ יוֹנָה ע"ה (שערי תשובה שער א אות טו), שֶׁהַטַּעַם שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ כָּתַב "פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי 'עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ" וְלֹא כָּתַב "עַל לֹא שָׁמַרְתִּי תוֹרָתֶךָ", כִּי כַּוָּנָתוֹ בְּכָךְ הִיא עַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמְרוּ הָעֵינַיִם עַצְמָן אֶת הַתּוֹרָה, כִּי עַל יְדֵי פְּגַם הָעֵינַיִם נִכְשָׁל הָאָדָם בְּכָל הָעֲבֵרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (בית יוסף סימן א): עַיִן רוֹאָה וְלֵב חוֹמֵד, וְאָמַר הֶחָכָם: אֵין חוֹצֵץ בִּפְנֵי הַתַּאֲוָה כַּעֲצִימַת הָעֵינַיִם.

וְלָכֵן תִּקּוּנוֹ הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל כָּךְ וְיִבְכֶּה בִּדְמָעוֹת, כִּי פְּגַם הָעֵינַיִם מִתְכַּפֵּר בַּדְּמָעוֹת אֲשֶׁר יוֹרְדוֹת מֵהָעֵינַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהָעֵינַיִם הֵן גָּרְמוּ לוֹ לַחֲטֹא, וּמִפְּנֵי כָּךְ אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, הוֹרַדְתִּי בְּעֵינַי פַּלְגֵי מַיִם עַל שֶׁהֵן לֹא שָׁמְרוּ אֶת תּוֹרָתְךָ, כִּי הָעֵינַיִם הֵן אֲשֶׁר גָּרְמוּ לִי לַחֲטֹא, וְלֹא לִשְׁמֹר אֶת כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

תִּקּוּן הָעֵינַיִם - תְּשׁוּבָה עִם דְּמָעוֹת

וְהִנֵּה בֵּאֵר בַּעַל הַ"חֲתַם סוֹפֵר" זיע"א (דרוש לז' אב), שֶׁלְּכָל אָדָם יֶשְׁנָן שְׁתֵּי עֵינַיִם, יֵשׁ אֶת עֵינֵי הַשֵּׂכֶל אֲשֶׁר דַּרְכָּן מַשִּׂיג הָאָדָם דְּבָרִים רוּחָנִיִּים, וּמֵבִין אֶת עֹמֶק וְסוֹדוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכֵן יֵשׁ לְכָל אֶחָד עֵינֵי בָּשָׂר הַגַּשְׁמִיּוֹת, וְהֵן תְּלוּיוֹת אַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, כִּי כַּאֲשֶׁר פּוֹתֵחַ הָאָדָם אֶת עֵינָיו הַגַּשְׁמִיּוֹת לִרְאוֹת בָּהֶן אֶת הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, נִסְתָּמוֹת עֵינָיו הָרוּחָנִיּוֹת, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִסְתָּמוֹת עֵינָיו לִרְאוֹת אֶת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, וְנֶעְלָמִים מִמֶּנּוּ כָּל מַעְיְנוֹת הַחָכְמָה אֲשֶׁר הָיָה צָרִיךְ לְהַשִּׂיג בְּמֹחוֹ וְלִבּוֹ.

וְלָכֵן תִּקּוּנוֹ הוּא לִבְכּוֹת בְּעֵינָיו הַגַּשְׁמִיּוֹת בִּדְמָעוֹת אֲשֶׁר יוֹצְאוֹת מֵעֹמֶק לִבּוֹ, וּבָזֹאת יְכֻפַּר לוֹ מַה שֶּׁלֹּא הִשִּׂיג אֶת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה. 

וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ "פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ", כִּי עַל יְדֵי דִּמְעוֹת עֵינָיו יְכֻפַּר לוֹ מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַר אֶת עֵינָיו חַס וְשָׁלוֹם.

וְעַל פִּי זֶה בֵּאֵר הָרַהַ"ק רַבִּי יוֹאֵל מִסַּאטְמֶר זיע"א (דברי יואל דרשת "כל נדרי"), מַדּוּעַ נֶאֱמַר פַּלְגֵי מַיִם "יָרְדוּ עֵינָי" וְלֹא נֶאֱמַר "יָרְדוּ מֵעֵינַי", וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁהָעֵינַיִם מַמָּשׁ הָיְתָה לָהֶן יְרִידָה עַל יְדֵי פְּגַם הָעֵינַיִם, כִּי הָאָדָם הָיָה רָאוּי לִרְאוֹת בְּעֵינָיו מַרְאוֹת אֱלֹקוּת אִם הָיָה שׁוֹמְרָן כָּרָאוּי.

וְהוֹסִיף בַּעַל הַ"דִּבְרוֹת חַיִּים" זיע"א (פ' שלח), שֶׁהַטַּעַם שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ "עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ" וְלֹא אָמַר "עַל לֹא שָׁמַרְתִּי תוֹרָתֶךָ", כִּי עַל יְדֵי פְּגַם הָעֵינַיִם יוֹצְאוֹת הָעֵינַיִם מֵרְשׁוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם וְעוֹבְרוֹת לִרְשׁוּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, רַחֲמָנָא לִיצְלַן, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פרשת פיקודי רסג), וְעַל יְדֵי שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל פְּגַם הָעֵינַיִם וּבוֹכֶה בִּדְמָעוֹת עַל כָּךְ, הוּא מְתַקֵּן זֹאת, וְעֵינָיו חוֹזְרוֹת לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה.

אֶרְחַץ בְּדִמְעוֹתַי אַשְׁמוּרוֹת עֵינַי

וְאָמְרוּ צַדִּיקִים, שֶׁלָּכֵן יֵשׁ לָאָדָם לְבַקֵּשׁ מֵהשי"ת שֶׁיְּזַכֵּהוּ לִבְכּוֹת לְפָנָיו, וּלְהוֹרִיד דְּמָעוֹת אֲשֶׁר בָּהֶן יִרְחַץ אֶת פְּגָמֵי עֵינָיו, וָשָׁב וְרָפָא לוֹ, וְעַל יְדֵי שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל זֶה, יְזַכּוּ אוֹתוֹ לְכָךְ מִן הַשָּׁמַיִם.

וְהוֹסִיפוּ עוֹד צַדִּיקִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל פְּגַם הָעֵינַיִם, וְרוֹאִים בַּשָּׁמַיִם שֶׁהוּא צָרִיךְ אַף לִבְכּוֹת בִּדְמָעוֹת בִּכְדֵי לִרְחֹץ אֶת פְּגָמָיו בְּדִמְעוֹת עֵינָיו, יִתְּנוּ לוֹ מִשָּׁמַיִם הִתְעוֹרְרוּת לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל כָּךְ וִיזַכּוּ אוֹתוֹ לִבְכּוֹת עַל זֶה, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹשֶׂה כְּכָל יְכָלְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת, הוּא זוֹכֶה שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ מִן הַשָּׁמַיִם לְהַשְׁלִים אֶת תְּשׁוּבָתוֹ וְזִכּוּכוֹ, לַעֲלוֹת בַּמְּסִלָּה הָעוֹלָה בֵּית קֵל לְהִתְקָרֵב לְבוֹרְאוֹ בִּשְׁלֵמוּת. 

הָגָר זָכְתָה לְהִתְגַּלּוּת מַלְאַךְ ה' אֵלֶיהָ

וְכָתַב בַּעַל הַ"שֵּׁם מִשְּׁמוּאֵל" זיע"א (פרשת לך לך), שֶׁאַף הָגָר אֵשֶׁת אַבְרָהָם שֶׁמּוֹצָאָהּ הָיָה מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר הָיְתָה עֶרְוַת הָאָרֶץ, וְהִיא אַף עַל פִּי כֵן שָׁמְרָה אֶת עֵינֶיהָ מִכָּל מִשְׁמָר שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל בְּמַרְאוֹת אֲסוּרוֹת, בִּזְכוּת כָּךְ זָכְתָה לְהִנָּשֵׂא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, וְכֵן זָכְתָה שֶׁנִּגְלָה אֵלֶיהָ מַלְאַךְ ה' וְדִבֵּר עִמָּהּ, וְזֶה מְרֻמָּז בְּפָסוּק (בראשית טז ז) "וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה' עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר". וְהִנֵּה שׁוּר זֶה מִלְּשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב", וּבְפָסוּק זֶה מְרֻמָּז שֶׁהָגָר זָכְתָה לְכָל זֶה בִּזְכוּת שֶׁשָּׁמְרָה אֶת עֵינֶיהָ מֵהִסְתַּכְּלֻיּוֹת אֲסוּרוֹת, אֲשֶׁר בִּזְכוּת כָּךְ זָכְתָה לְהִתְגַּלּוּת מַלְאַךְ ה' אֵלֶיהָ, וְכֵן זָכְתָה לְהִנָּשֵׂא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. 

בְּאֵיזוֹ זְכוּת נִצַּל נֹחַ מֵהַמַּבּוּל?

כָּתְבוּ בַּעַל הַ"יִּיטַב לֵב" זיע"א (פרשת נח), וּבַעַל הַ"מִּשְׁמֶרֶת אִיתָמָר" זיע"א (פרשת נח), וּבַעַל הַ"דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל" זיע"א (פרשת בראשית), וּבַעַל הַ"בֵּית אַבְרָהָם" זיע"א (פרשת בראשית), שֶׁהַטַּעַם שֶׁנֹּחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' לְהַצִּיל אוֹתוֹ וְאֶת כָּל זַרְעוֹ מֵהַמַּבּוּל הַנּוֹרָא שֶׁהָיָה בְּיָמָיו, הָיָה זֹאת בִּשְׂכַר שֶׁנֹּחַ שָׁמַר אֶת עֵינָיו בְּדוֹר הַמַּבּוּל לְבִלְתִּי הַבִּיט בְּכָל הַמַּרְאוֹת הָאֲסוּרוֹת אֲשֶׁר הָיוּ בְּדוֹרוֹ, וּבִזְכוּת כָּךְ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' לְהַצִּילוֹ מֵהַמַּבּוּל. 

וְלוֹמְדִים זֹאת מִכָּךְ שֶׁהַתּוֹרָה שִׁבְּחָה אוֹתוֹ שֶׁהוּא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' מִיָּד לְאַחַר שֶׁהִיא כָּתְבָה עַל אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל שֶׁהֵם פָּגְמוּ בְּעֵינֵיהֶם, וְלָקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכָּל אֲשֶׁר בָּחֲרוּ וְיֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת לִבָּם הָיָה רַק רַע כָּל הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ו ב, ז): "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹקִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ, וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". וְלָכֵן נִגְזַר עֲלֵיהֶם לְהִמָּחוֹת בַּמַּבּוּל. וְהִנֵּה מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (בראשית ו ח): "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַשֵּׁם", וְזֹאת לְלַמְּדֵנוּ שֶׁבִּזְכוּת שֶׁנֹּחַ שָׁמַר אֶת עֵינָיו מִכָּל מִשְׁמָר, לָכֵן מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה הוּא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַשֵּׁם לְהַצִּילוֹ מֵהַמַּבּוּל.

וְהוֹסִיף בַּעַל הַ"יִּיטַב לֵב" זיע"א (פרשת נח), שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵר עֵינָיו לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵינָיו רַק עַל דְּבָרִים קְדוֹשִׁים בִּלְבַד, בִּשְׂכַר זֹאת מִסְתַּכֵּל עָלָיו הקב"ה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה לְהַצִּילוֹ מִכָּל רַע, וְלָכֵן נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה "וְנֹחַ מָצָא חֵן "בְּעֵינֵי" ה'", וְכָךְ גַּם אָמַר לוֹ הקב"ה: "כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי", לְרַמֵּז שֶׁבִּזְכוּת שֶׁשָּׁמַר נֹחַ עַל עֵינָיו הִצִּילוֹ הקב"ה מֵהַמַּבּוּל וְהִסְתַּכֵּל עָלָיו רְאִיָּה לְטוֹב, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵר עֵינָיו, מִסְתַּכֵּל עָלָיו הקב"ה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה רְאִיָּה לְטוֹב לְשָׁמְרוֹ מִכָּל רַע.

וְהִנֵּה, אַף כָּל זַרְעוֹ שֶׁל נֹחַ נִצְּלוּ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל נֹחַ אֲבִיהֶם מֵהַמַּבּוּל, וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵר אֶת עֵינָיו, בִּשְׂכַר זֹאת נִצָּלִים אַף בָּנָיו מִכָּל רַע וּמִכָּל נֶזֶק, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַהַ"ק רַבִּי אוּרִי מִסְּטְרֶלִיסְק זיע"א (אמרי קדוש אות לח): הַשּׁוֹמֵר אֶת עֵינָיו יִחְיוּ בָּנָיו, וִיגַדְּלֵם בְּלֹא צַעַר, וְיַצִּיל אוֹתָם עַל יְדֵי זֶה מִמִּקְרֵי הַזְּמַן. 

וּמִכָּךְ אָנוּ לוֹמְדִים שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵר אֶת עֵינָיו, מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי ה' לְהַצִּיל אוֹתוֹ מִכָּל רַע. וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מַגֵּפָה חַס וְשָׁלוֹם, יַעֲשֶׂה לוֹ השי"ת כְּעֵין תֵּבַת נֹחַ וְיַצִּילֵהוּ וְיִשְׁמְרֵהוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה.

מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ

וְכָתְבוּ בַּעַל הַ"שְּׂפַת אֱמֶת" זיע"א (ויקהל תרנד), וּבַעַל הַ"יִּיטַב לֵב" זיע"א (פרשת וירא), שֶׁהַטַּעַם שֶׁכָּל עֲלִיָּתוֹ שֶׁל הָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם תְּלוּיָה בִּשְׁמִירַת הָעֵינַיִם, מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר שׁוֹמֵר הָאָדָם אֶת עֵינָיו לִבְלִי לִפְגֹּם בָּהֶן אֶלָּא לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן רַק אֶל הַשֵּׁם לְבַדּוֹ, כָּךְ אַף הַשֵּׁם מִסְתַּכֵּל אַךְ וְרַק אֵלָיו לְבַדּוֹ, וּבִשְׂ‍כַר זֹאת הַשֵּׁם מִתְגַּלֶּה אֵלָיו.

וְכֵן כָּתְבוּ חֲזַ"ל (ויקרא רבה כג יד, מסכת דרך ארץ רבה פרק א ): רַבִּי מְנַשְׁיָא בֶּן בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר, כָּל הָרוֹאֶה דְּבַר עֶרְוָה וְאֵינוֹ זָן אֶת עֵינָיו מִמֶּנּוּ, זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג טו-יז): "וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע, הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ". 

כְּלוֹמַר, עַל יְדֵי שֶׁעוֹצֵם הָאָדָם אֶת עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרַע, זוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה וּלְהִתְקָרֵב לְהשי"ת בֶּאֱמֶת.

מְקוֹם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה הוּא בָּעֵינַיִם

טַעַם נוֹסָף לְכָךְ הוּא עַל פִּי דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקוני זוהר דף יח), הַמְבָאֵר שֶׁכְּשֵׁם שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה עַל שְׁנֵי הַכְּרוּבִים בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כָּךְ הַיּוֹם מְקוֹם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה עַל כָּל אָדָם הוּא עַל שְׁתֵּי הָעֵינַיִם, אֲשֶׁר הִנָּן חֲשׁוּבוֹת כְּמוֹ שְׁנֵי הַכְּרוּבִים שֶׁהָיוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שמות כה ב) "וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה", כְּלוֹמַר שֶׁפּוֹתְחִים אֶת עַפְעַפֵּי הָעֵינַיִם כְּלַפֵּי מַעְלָה. וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר הָאָדָם שׁוֹמֵר עַל עֵינָיו בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, נֶאֱמַר עַל עֵינָיו "וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו", וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא זוֹכֶה שֶׁהַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בָּאָה וְשׁוֹרָה עָלָיו.

יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לָלֶכֶת וְלִצְעֹד בְּדַרְכֵיהֶם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְנִזְכֶּה לִשְׁמֹר אֶת עֵינֵינוּ בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, וּבִזְכוּת כָּךְ תֶּחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּב הַשֵּׁם לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים, בַּגְּאֻ‍לָּה הַשְּׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן וְאָמֵן.