פלא יועץ-ערך "ציבור" | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום מיכאל בן טטיאנה, זיווג הגון מהרן.

פלא יועץ ערך ציבור

אמרו בזוהר הקדוש

חלק א' רלד

דצלות הדיחיד לא עלת כמא מלכה קדישה אלא בחילה תקיפה

אשגח בה קדשא בריחו ואסתיחי בחובהוי

וצלות הדשגיאין

עלת כולה קדשא בריחו ולא אשגח בחובהו

אז אוסדור הקדוש אומר

אדם שמתפלל ביחיד

התפילה שלו לא עולה למעלה רק אם הוא התפלל בחיל גדול

כי הקדוש ברוך הוא משגיח גם ומסתכל בחטאים של האדם

אבל תפילת רבים

עולה כולה לפני הקדוש ברוך הוא והוא לא מתבונן בחטאים שלהם

הן אל כביר ולא ימאס

מה טעם גדולת מעלת תפילה בציבור?

דבר ראשון מצד עניית אמינים

ויש מרבה

וברכו

בקדושה שהם רבי הערך

ונקדשתי בתוך בני ישראל מצווה דאורייתא

דבר שני

אינו דומה מועטים העושים מצווה לרבים עושים מצווה

ברוב עמד רת מלך

כי מתעלת הרבה יותר

דבר שלישי

תפילת יחיד היא מבלי כוונה

והוא בעל עבירות אינה מתקבלת

אבל כשתצטרף עם הרבים

היא תתקבל

והן רבים עתה עם הארץ

בקל מבטלים תפילה בציבור בסיבה קטנה

בסוף שנעשה להם כהיתר

ומבטלים את התפילה אפילו בלא דבר

יש מקרים באופנים מסוימים שבהם עדיף להתפלל ביחיד

וזה נקבץ בשו״ת ברכת יהודה חלק ד'

עניינים שונים סעיף ו׳

סימן ו׳, תראו שם

ומרעה אל רעה

הם יוצאים שמתפללים גם תפילה חטופה וכתופה

וגם שלא בזמנה ולפעמים אין מתפללים כלל

בקיצור מסתכן המתפלל יחיד

וכתב

מורנו הרב אזולאי בספר כיכר לעדן, דף רמה.

רעדה אחזתני איך הותרה הרצועה להתפלל ביחיד

וגם אחר זמן

קריאת שמע,

שהרי אמרו ריבותינו זיכרונם לברכה בזוהר חלק ג' דף

קפוא שחייב נידוי

הקורא תפילה

אחר זמן קריאת שמע

חייב נידוי,

ובמדרש כונן אמרו שחייב נידוי על ביטול קדיש וקדושה.

ריבותינו זיכרונם לברכה בפרק ראשון לברכות דף ח'

ובזוהר הקדוש בראשית חלק א' דף רלד

הפליגו במעלת תפילה בציבור

והדברים קל וחומר להתמיד בזה

וכבר כתבנו בזה לעיל בערך מנחה

וכבר הדרשנים דרשו זאת

וכזאת וכזאת

וצבחו ככרוכיה.

אבל מי ייתן בעיה לבבם לשמוע דברי חכמים וינחלו טוב בעולם הזה ותתענג בדשן נפשם לעולם הבא.

גודל חיוב כבוד ציבור

וחומר איסור טורח ציבור

אסור להטריח את הציבור

מפורש כשמלה בספר שלמי ציבור

בקונטרס חלבי השלמים, עיינו שם.

ולפי החומר, החומרה שבו צריך להיזהר הרבה

לכבד את הציבור ולא לטריחו.

וחייב כל תלמיד חכם בקל עדתו,

אם רואה שמאריך בתפילתו

או שמאחר לבוא יזהיר לחזן הכנסת שהוא לא ימתין עליו

כי מוטב לאדם שיתפלל ביחיד בביתו ולא יטריח על הציבור.

והוא בעצמו ציווה פה ליועץ שלא ימתינו לו הקהל

אם הוא מאחר.

ואם הציבור מוחלם על כבודם ורוצים להמתין,

לא יווה ולא יקבל.

לא יסכים.

ולפי מה שכתב שם, שאיסור תורח ציבור

אינו דווקא בבית הכנסת,

אלא כל מקום שיש עשרה.

ומזה ילמד כשהוא קראו לאיזה כנסייה,

כינוס הכוונה, כגון לסעודה

או ועד.

זריזין מקדימים ללך בראש הקירויים

ולא יטריח את הרבים להמתין עליו.

באיזה הוא מכובד?

הוא מכבד את הבריות,

וכל שכן את הציבור,

שהרי הקדוש ברוך הוא חיבב כבודם מכבודו.

כנודע מכמה איסורים שהותרו מפני כבוד ציבור

ומשום טורח ציבור.

עיינו ביום העין,

ומי שמקפיד וחושש על טורח ציבור ועל כבוד ציבור,

ימצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים באדם.

ואנחנו נודה לקדוש ברוך הוא

על כל הטובות שמגלה את עינינו לדעת ללכת באורחותיו,

ולעשות רצונו, ולעשות לו נחת רוח לפניו.

והכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו הן קדוש כשם.

והכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו הן קדוש כשם.

הכל ידוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו

אין קדוש כשם הכל ידוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו

אין קדוש כשם הריני מכוון לקיים מצוות חכמים

רבי חנניהו בן גנשי אומר,

רוסו הקודש בראש הקודש רואין,

דפיקו אחר בעולם תורה ומסוות,

שנה אמר אדונאו בסלמם ספגו יגדיל תורה ויד.