רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך ארץ | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום לעילוי נשמת שרה בת רצון ומזל.

השם יניחנה בגן עדן בכלל מתי עמו ישראל. אמן.

רבי אלעזר בן עזריה אומר,

אם אין תורה, אין דרך ארץ.

אם אין דרך ארץ, אין תורה.

אם אין חוכמה, אין יראה.

אם אין יראה, אין חוכמה.

אם אין דעת, אין בינה.

אם אין בינה, אין דעת.

אם אין קמח,

אין תורה.

אם אין תורה, אין קמח.

רשי.

אם אין תורה,

אין דרך ארץ.

אין משאו ומתנו יפה עם הבריות.

אדם שלא לומד תורה, אין לו דרך ארץ.

וכשהוא מדבר עם הבריות,

הוא מדבר איתן לא יפה. אין משאו ומתנו יפה עם הבריות.

אז אם זה בדינים והלכות של מסחר,

ואם זה בהתנהגות וכו' וכו'.

אם אין דרך ארץ,

אין תורה.

סוף שתורתו משתכחת ממנו.

אז אדם שהנהגותיו

הן לא בדרך ארץ,

גם אם היה לו תורה,

סוף שתורתו משתכחת ממנו.

אם אין דעת,

אין בינה.

דעת הוא שמוצא טעם לדבר.

ובינה

שמבין דבר מתוך דבר,

אבל אינו מראה לו טעם.

יכול אדם להבין דבר מתוך דבר,

אבל לא מוצא את הטעם.

בדעת זה שמוצא טעם לדבר.

ואם אין דעת

לתת טעם לדבר,

אז אין בינה,

מאחר שהוא לא יודע את טעמו של הדבר.

כאילו לא יודע.

ומכל מקום הבינה היא קודמת.

לפיכך, אם אין בינה,

אין דעת.

הבינה היא קודמת.

לפיכך, אם אין בינה, אין דעת. למרות שהתחיל פה ואמר,

אם אין דעת, אין בינה.

ואחר כך אמר, אם אין בינה, אין דעת.

אבל הוא אומר שהכול מתחיל עם בינה, היא הקודמת.

לפיכך, אם אין בינה, אין דעת.

צריך בשביל לדעת טעם דבר, צריך להיות גם

מבין

דבר מתוך דבר.

אם אין קמח,

אין תורה.

מי שאין לו

מה יאכל,

ואחר יעסוק בתורה.

אם אין קמח,

אין תורה, הוא רק יחזר על הפתחים להביא לעצמו אוכל כל הזמן. איך יעסוק בתורה?

ואם אין תורה,

אין קמח.

מה פירוש?

מה יועיל לו הקמח שבידו אוהיל ואין בו תורה?

נוח לו שלא היה לו קמח והיה מת ברעב.

עד כדי כך.

בשביל מה באת לעולם?

לאכול.

בהמות אוכלות, וזה מה שיש להן.

אוכלות,

אוכלות,

אוכלות,

אוכלות ומתות.

זהו, מה הם עשו?

מה הם עשו?

מה פעלו בעולם?

מה עשו?

אכלו.

מה עושה בן אדם?

אם רק אוכל, יש לו קמח, מלא קמח.

עכשיו רבנו יונה,

אדם שאינו בקיא בתורה ואינו יודע מה שכתוב בה,

אינו יכול להיות שלו בענייני דרך ארץ.

כיוון שרוב המידות הטובות הקיימות בעולם כתובות בתורה,

כגון מה שנצטווינו,

לא תקפוץ את ידך מאחיך האביון,

כי פתוח תפתח את ידך לו,

ועבד תעוויתנו דה מחסורו אשר יחסר לו,

וכן הענק תעניק לו,

שנאמר גבי עבד עברי,

וכן מה שציוונו הבורא להיזהר במידות ובמשקלות,

כמו שנאמר, מאזני צדק, אבני צדק, אין צדק, יהיה לך

וכן עוד כהנה וכהנה רבות ממצוות התורה מיישרות את מידות האדם.

ולכן, אם אין תורה,

ולא יודע האדם את כל אלה,

גם אין דרך ארץ,

ולא יהיו הנהגותיו בדרך ארץ שלמים וטובים

בדרך הראוי והנכון.

אז אם אין תורה, אין דרך ארץ, לא יכול להיות.

רואים התנהגות של אלה שלא לומדים תורה.

תראו את כל אלה שעכשיו מפגינים.

ממש

מאה אחוז דרך ארץ.

לא בוחלים בכלום, שוברים הכול, הורסים הכול, סורבים הכול.

משהו לא יאומן.

וזה האינטליגנטים.

והנה רשי פירש.

שמאמר המשנה לזה,

הוא כמו שאמר התנא לעיל,

יפה תלמוד תורה אם דרך ארץ,

שהגיעת שניהם משכחת עוון.

ולכן אמר, אם אין תורה,

אין דרך ארץ.

כי שני הדברים האלה הולכים יחד,

ואחד משלים את רעהו.

במדרש שמואל תמה,

לכאורה דברי המשנה נראים נסתרים מעצמם.

בתחילה אמר התנא אם אין תורה,

אין דרך ארץ.

משמע,

שאי אפשר לקנות דרך ארץ, אלא אם קדמה לה קניית התורה.

ואילו אחר כך אמר, אם אין דרך ארץ, אין תורה.

מזה נשמע להפך.

שבלא הקדמת דרך ארץ,

לא יוכל האדם לזכות לקניין התורה.

אז זה נראה סתירה מנאווה.

וכן יש לתמוה.

הרי מצינו כמה וכמה אנשים חכמים מאומות העולם

שהשתלמו במעשיהם

והגיעו להיות בעלי מידות דרך ארץ,

אפילו שלא הייתה להם כל שייכות לעסק התורה.

ואפילו בין בני ישראל ישנם בני אדם הנקראים עמי הארץ,

שזה לשון שמורה שהם בעלי דרך ארץ,

אפילו שלא זכו להתעטר בכתר התורה,

ואינם מבינים בה כלל וכלל.

אז איך זה יבואר?

מבאר המדרש שמואל,

הנה לכל אותן מידות וענייני דרך ארץ,

כשאדם קונה אותה מעצמו, משכלו, בדרך אנושית,

אין כל חשיבות לעומת הדרך ארץ הנלמדת מן התורה הקדושה.

כיוון שהדרך ארץ שבאה על ידי לימוד התורה גדולה בכמות ובאיכות לאין ערוך

מזו שבאה מצד האדם בעצמו.

ולכן, שפיר אמר התנאים, אין תורה, אין דרך ארץ,

כי דרך ארץ הנקנית בשכל אנושי, לא על פי תורה,

לא נחשבת כלום כלפי דרך ארץ הנקנית על ידי התורה.

ולעומת

הדרך ארץ של התורה, היא לא נחשבת כלום.

אמנם, אף שבאמת הדרך ארץ הנמשכת מן השכל האנושי אינה נחשבת כלום לעומת דרך ארץ הבאה על ידי התורה,

אבל יש לה מעלה,

שהיא גורמת לאדם שיזכה לבוא אל התורה.

כיוון שמי שאין לו אפילו את הדרך ארץ הפחותה הזו,

לא תהיה באפשרותו להשיג תורה.

ועל כן, המשיכה תנאי את דבריו ואמר, אם אין דרך ארץ,

אין תורה. היינו, בלא דרך ארץ לכל הפחות, בדרגה פחותה,

אי אפשר לאדם לזכות לבוא אל התורה.

כתוב שאין מלמדים תורה לתלמיד שאינו הגון. זאת אומרת, הוא צריך להיות קודם הגון

בשביל ללמוד תורה.

אבל אם הוא לא הגון, אז הוא לא יוכל ללמוד תורה.

על דרך מאמר הכתוב במשלי,

שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו.

ולמה שנתבהר שהדרך ארץ היא הקדמה אל התורה,

התפרש הפסוק ככה, שמעו מוסר,

שאדם ישמע מוסר ויתקן את עצמו בענייני דרך ארץ,

ואחר כך וחכמו.

אחר כך יעסוק בחוכמת התורה.

בהמשך, ואל תפרעו.

זאת אומרת, שלא ישנה אדם בסדר הדברים לעשותם למפרע,

ולהקדים חוכמת התורה למוסר ודרך ארץ, אלא דרך ארץ האנושית

צריכה להקדים לתורה.

אז זאת אומרת,

בשביל שאדם יוכל ללמוד תורה,

צריך שיהיה לו קודם כול דרך ארץ מינימלית, מה שנקרא,

שזה אצל כל בני האדם

נקרא דרך ארץ.

אם יש לו דרך ארץ

וכבוד לבריות,

ויודע דיני קדימה, מי קודם למי, מי מכובד ממי, איך מתנהגים למי,

אם יש לו דרך ארץ, שלימדה אותו אימא, או לימדו אותו באיזשהו מקום,

היום לא מחנכים לצערנו, אבל

אם יש לו דבר כזה,

אדם כזה מסוגל ללמוד תורה, אבל אם הוא פרא אדם,

אין לו שום הנהגות של דרך ארץ,

אדם כזה לא יכול ללמוד תורה.

אז צריך להיות קודם מינימלי,

אבל דרך ארץ של התורה,

אין כמותה בשום אומה ולשון.

מה שהתורה דורשת מאיתנו,

דרך ארץ בין הבריות,

איפה כתוב אצלם?

הביא מקבל את כל האדם מסבר פנים יפות.

אין אצלם דבר כזה.

חוץ מחנויות.

יס, יס, יס, יס,

עד שמגיע השעה שש.

זאת אומרת,

הרבה הנהגות שאנחנו לומדים פה במשניות, באבות,

לא תמצא קמצוץ מזה, הם גם לא יבינו מה אתה מדבר, כאילו, מה אתה מבקש ממני? איזה מין דבר זה? מה פתאום אתה מבקש ממני לדבר?

אני ואפסי עוד.

יש אחד טיפש מטופש, קוראים לו ברק, היה פעם ראש ממשלה זמני כזה,

שעושה את כל המהפכה עכשיו והכול.

והתגלה עכשיו סרטון שלפני שלוש שנים, עוד לפני הבחירות,

שהוא כל כך רוצה לחזור לשלטון, שהוא חייב להוריד את ביבי, כי אחרת הוא לא יחזור לשלטון,

וחבר שלו אומר, אמר לו,

הוא לא יוכל לחזור לשלטון, משהו כזה,

עד שיהיה גופות.

לא גופות של ערבים,

ולא אחרים, אלא של יהודים.

הם לא מאמינים.

בואו נשמע את זה. עוד לא שמעתי, אבל ככה סיפרו לי, תראו.

יותר מתאים ויותר בשל מכל בן אדם אחר במדינה לקחת את האגב.

יש לי חבר היסטוריון שאמר לי פעם,

איך הוא חייב?

עוד פעם אני מתחיל, תשמעו את הבן אדם.

לא, רגע, אני שמתי את זה בשביל שישמעו את זה בשידור.

עכשיו אני אשמיע לכם, כי

צריך להיכנס לשידור כמו שצריך.

עוד פעם. לא אופן אובייקטיבי, אני יותר מתאים ויותר בשל מכל בן אדם אחר במדינה לקחת את האגב.

יש לי חבר היסטוריון שאמר לי פעם,

אהוד, לך יקראו כאשר יצופו גופות בירקון.

אני מבקש להרגיש, לא יצופו גופות של

שוהים בלתי חוקיים מהשטחים,

לא של ערבים ישראלים, יצופו גופות של יהודים שיהודים מרדו.

שמעתם?

זה מלא דרך ארץ, האיש הזה.

זה לא יאומן.

אני הכי בשל מכל המדינה להיות עכשיו ראש ממשלה,

אבל זה יהיה רק אחרי, ככה אמר לו החבר.

והוא אומר את השטות שהחבר שלו אמר.

אחרי שיהיה גופות של יהודים.

וזה מה שהוא עושה עכשיו עם הכאוס.

שהוא עושה הפגנות והכול, ומלחמת אחים, והכול, והכול, בשביל שהוא יוכל לחזור. איך מגרשים את ביבי?

עם גופות.

לא יאומן כי יסופר.

אתם שמעתם אנשים כאלה? וזה היה ראש ממשלה ושר,

לא שר ביטחון, אני לא זוכר, הוא היה רמטכ״ל?

מה הוא היה? מה הוא היה?

הוא היה רמטכ״ל.

מה זה הקטנצ׳יק הזה?

כן.

כן, הקטנצ׳יק הזה עושה את זה.

האיש עם הצעיף,

שהלך אצל אפשטיין, הפדופיל הגדול.

היה אצלו עשרות פעמים

עם צעיף בקיץ.

מכוסה עד פה.

כן.

הוא רעד מחום.

לא יאומן כי יסופר.

וזה רוצה לשלוט במדינה. הוא מוכן לעשות כזאת מלחמה.

פשוט שהוא יחזור.

ממש דרך ארץ.

זה האנשים המנומסים, האינטלקטואלים של המדינה.

רואים את כל הג'יפה שלהם עכשיו.

תן דרמג האדום.

רואים את כל הג'יפה שלהם במדינה.

זה לא יאומן איזה אנשים, מה הם לומדים.

אתם רואים? כשלומדים רק תואר,

זה התוצאות.

התנהגות של בהמות.

לא דרך ארץ, לא תורה, לא שום דבר.

בהמות.

לעומתם, החרדים

באים לפה הפגנות, יוצאים להם עם ג'חנון,

מכבדים אותם,

נותנים להם דברים,

עייכים להם,

וזה איזה הבדל בין מי שלומד למי שאינו לומד.

כן, אז אם כן,

אם אין תורה, אין דרך ארץ של התורה.

והקראתי לכם פעם מה אמר רבן גמליאל

על הנשים,

שמי שלא לומד תורה, אין לו דרך ארץ.

ו...

צריך הקדמה, אבל, של דרך ארץ מינימלית לפחות,

בשביל להגיע לתורה.

כי בלי זה אי אפשר ללמוד תורה.

עכשיו, בעניין הדרך ארץ שאינה באה על ידי התורה,

מסופר, לפני מלחמת העולם השנייה,

שוחח

מאן דהוא עם הגאון רבי יצחק הוטנר,

זכר צדיק וברכה,

ראש ישיבת

רבנו חיים ברלין,

ושיבח לפניו

את המידות של אנשי גרמניה, יימח שמם וזכרם,

שהיו בעלי נימוסים נאים

ודרך ארץ נפלאה.

כמו שאפשר לראות מדיבורם

עם הבריות שהיה מוקפד,

עם כל כללי הנימוס.

אמר רבי יצחק,

אני לא מקבל את דבריך כלל,

כי דרך ארץ שלא באה יחד עם התורה הקדושה לא שווה מאומה,

ולא נקראת כלל בשם דרך ארץ.

בימי המלחמה בחורבן,

האדם הזה היה במחנות של הנאצים,

יימח שמם,

ושם עשו ניתוחים בגופות יהודים לצורך נישואים.

ללא צורך כלל, רק כדי לספק תאוות אכזריות

שקיננה בנפשותם המושחתות.

לקחו בני אדם ועשו מהם סבונים.

ואחת ההזדמנויות,

אחד מהנאצים קטע את ידו של זה

בלי הרדמה.

והכאבים היו קשים מנשוא.

האיש הזה צרח בכל כוחו

מרוב צער וכאבים.

והנאצי,

יימח שמו וזכרו,

אמר לו בנימוס,

האם כואב לאדוני?

בנימוס.

אחרי המלחמה, כשנפגשו,

אמר לרבי יצחק קוטנר,

נוכחתי בעצמי לראות כמה צדקו דבריך.

האמת עמך שדרך ארץ בלי תורה לא שווה מאומה.

ולכן אין מן הנמנע שינהגו בעלי דרך ארץ באכזריות גדולה עד למאוד.

תראו את השקרנים האלה שמפגינים.

הם אומרים פלורליזם,

הם אומרים שוויון,

הם אומרים לקבל את השונה, לקבל את המיעוט.

ומה הם עושים? הפוך בדיוק מכל מה שהם זה.

הפוך.

ומי שמביע דעה נגדם,

מחרימים אותו.

עד שאנשים פוחדים באקדמיה, ברפואה, בכל מקום, בצבא, לדבר.

כי הם יחרימו אותו.

איפה הזכות? איפה השוויון? איפה?

הכול שקר.

הכל זה כיסוי.

הכל. אין דרך ארץ של תורה, אין כלום.

זה לא עומד במבחן המציאות.

כשמגיע הרגע,

סגן ראש העיר,

רועי ברזילי ברמת גן, דיבר נגדי דברים

בלי לבדוק, בלי כלום, בלי שום דבר.

לוקח אפילו מגפון, עומד מחוץ להרצאה,

ברמת גן,

וצועק דברי הבל ושטות.

בדקת, ראית,

ביררת?

לא.

ככה בא לו להגיד, ככה הוא אומר.

קיבל תביעה, וישלם.

יש עוד אחד עכשיו חדש, גם כן שמה, לקח מגפון, גיבור,

וצועק.

מותר לצעוק.

שלם רק.

אין בעיה.

כן, ירבו הצועקים.

זה דרך ארץ של האינטליגנטים.

אם אין תורה, אין דרך ארץ.

אם אין דרך ארץ, אין תורה.

עוד באר במדרש שמואל.

אין כוונת התנה על ענייני מידות ודרך ארץ של בני אדם.

אלא על דרך הארץ וטבעה.

באת נא להשמיע את חומרת עונש עוון ביטול תורה.

אמר הנביא ירמיה ט' יא, על מה אבדה הארץ?

על עוזבה מתורתי.

היינו שדרך הטבע,

שהשמיים נותנים טל ומטר,

והארץ תוציא צמחה

והגינה זה רועע התצמיח.

כשבני ישראל בטלים מן התורה,

חס ושלום, הקדוש ברוך הוא מבטל את טבע הארץ,

והיא נוטשת את דרכה רגילה.

כמו שנאמר בתוכחה, והיו שמך

אשר על ראשך נחושת.

בארץ אשר תחתיך

ברזל.

אפשר להסביר את זה שבאמת הקללה הזאת היום מתקיימת, כי המטוסים עמקים מטריילס מורידים עלינו מתכות,

אלומיניום בשאר.

היו שמך על ראשך נחושת בארץ תחתיך ברזל, כי האדמה סופגת את כל המתכות האלה, ואחר כך

בהתאם יוצאים הפירות.

וגם המים מתקלקלים.

רואים על המכוניות שהחומרים שיורדים מן השמיים מהם מתמגניטים.

וכן הוא גם לעניין טבע האדם,

שמדרך הטבע כשהאדם אוכל כדי שביעה,

נשקט רעבונו.

כשאין ישראל עוסקים בתורה,

אז כאילו חוקי הטבע מתבטלים ואין צביעה.

ומנשנשים כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן,

אין צביעה.

ואכלתם ולא תשבעו,

ככה כתוב

בירמיה כוו כוו

ואכלתם ולא תשבעו.

אנשים לא שבעים, כל הזמן, כל הזמן מלפלפים.

וזה הביאור. על מה אבדה הארץ?

למה אבדה הארץ את טבעה, את דרכה,

על עוזמה מתורתי,

שעל ידי ביטול תורה מתבטלת דרך הארץ של האדמה,

של הארץ, וטבעה,

עד שישובו בני ישראל מדרכם, יעסקו בתורה ויקיימו מצוותיה כראוי.

ובאמת, בקללות כתוב

שיהיה תולעת

בפירות. היום אין דבר שלא מטליע.

זה קללה, זה אחת מהקללות.

אתה אוכל אבטיח היום,

הכל מזויר.

מלא מים, סוכר, מזריקים אותם,

פירות צובעים אותם, צובעים אותם, צובעים פירות.

צובעים פירות.

תפוח ירוק, צובעים אותו אדום.

לא יאומן כי יסופר.

היום הפירות מהונדסים.

לא צריך אפילו שהאדמה תתקלקל.

מקלקלים אפילו מה שהאדמה מוציאה טוב.

הכל מקלקלים.

זה חלק מהברכות.

שלא לומדים תורה,

זה המצב.

אז המדרש שמואל אומר שהתנא גם מכוון לא רק על מה שאמרנו קודם,

בהנהגות ומידות,

הוא אומר גם בלי הנהגות ומידות.

המשנה מדברת גם על

אם אין תורה, אין דרך ארץ.

הארץ לא מתנהגת בטבעה.

היא לא מוציאה את מה שאדם יאכל ויסבע.

ואכלתם ולא תשבעו.

אין ברכה בפירות.

בזה שאמר התנאי, אם אין תורה,

כאשר אין בני ישראל עוסקים בתורה,

אז אין דרך ארץ.

רוצה לומר שאין דרך וטבע הארץ מתנהלת כסדרה,

אלא היא עוזבת דרכה רגילה, אין גשמים יורדים. אתם רואים כמה שנים היה לנו

ללא גשמים, עד שהכינרת התרוקנה לגמרי,

ירדה את הקו השחור השלישי,

שני, שלישי,

יש להם הרבה קווים.

עד ששנה אחת זה התמלה בבת אחת,

רואים כשיש ברכה,

בשנה יכול למלא מה ש-15 שנה לא היה.

זה כשיש ברכה.

כשאין ברכה,

זה המצב.

ואמר עוד, אם אין דרך ארץ,

כאשר בני אדם רואים שאפילו הטבע ודרך ארץ נתבטלו מן העולם,

ואין מטר כראוי, ואין צמיחה מן הארץ כראוי,

אם יפשפשו במעשיהם,

ימצאו עוונות חמורים מידה כנגד מידה,

ולא יטמאו למה עשה השם ככה,

זה בגלל שאין תורה.

בטלו מן התורה, וזה לא רק כלל העם.

גם אדם באופן הפרטי, כשהוא בעצמו

נחסר לו לחם,

דהיינו המזונות בקושי,

או שיש לו חובות, או שמסתבך בכל מיני עניינים,

כל המתבטל מן התורה, יש לו בטלים הרבה כנגדו.

אז ביטול תורה שקול כנגד כל המצוות,

ועלול לגרום לכל מיני עונשים,

וגם ביטול חוקי הטבע ודרך ארץ.

כל זה נמצא בתוך דברי רבי אלעזר בן עזריהו.

עוזרים לרבנו יונה.

שהתנא אמר שצריך מתחילה לתקן מידותיו,

ואז תשכון בו התורה.

כיוון שאין התורה שוכנת,

אלא בגוף

אין התורה שוכנת בגוף

שאינו בעל מידות טובות.

ורבנו עובדיה מברטנור אוסיף,

שאפילו אם ילמד תורה,

סופו שתשכח התורה ממנו,

כיוון שאין לו דרך ארץ.

אז צריך תורה.

ובלי תורה,

אפילו אם יהיה לך תורה,

ולא היה לך דרך ארץ מקודם,

לא תשיג תורה. ואפילו אם תשיג תורה,

לא תישאר בך, כיוון שאין דרך ארץ.

בילקוט מעם לא עז המשיך לדברי התנאה,

לדלעת,

שמרוקנים אותה מתוכנה ומתקינים אותה לשאיבת מים.

כיוון שהיא קלה מאוד,

ומדרכה לצוף על פני המים,

היא לא תצלח למלאכה הזאת.

פעם לא היו כלים,

בלי שאיבה כל כך.

ומה היו עושים? משתמשים במה שיש בטבע.

יש דלעת גדולה,

חוצים אותה, מוציאים את התוכן,

ואז זה הופך להיות כלי שאפשר להכניס אותו למים ולשאוב.

אבל הדלעת, הקליפה שלה היא קלה.

וגם אם תשקיע אותה למים פעמים רבות, לא יוכלו לשאוב עמה מים.

רק אם ישימו בתוכה באמצע אבן כבדה,

אז היא תצלול לדלעת

בגלל הכובד,

אז היא תתמלא מים ותוכל להרים.

ככה התורה.

היא נמשלה למים,

והאדם נמשל לדלעת,

ששואבת

ממימי התורה

כל זמן שאין בקרבו מידות טובות,

הוא צף על פני המים,

ומהתורה לא יכול להיכנס אליו כלום.

והוא יצא ריקן מן העולם כמו דלעת.

ורק אם יקדים אדם לתקן את נפשו במידות טובות ומשובחות,

יזכה לקנות את התורה בקניין גמור לנצח.

ועל זה אמרו חכמים, זיכרונם ברכה.

בילקוט שמעוני בראשית ל״ד.

26 דורות קדמה דרך ארץ לתורה,

משום שבתחילה רצה הקדוש ברוך הוא להדריך את בניו במידות טובות

בענייני מוסר ודרך ארץ.

ורק אחר כך היו בני ישראל ראויים לקבל את התורה.

אפילו בלעם הרשע התפעל מעם ישראל

ואמר מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל,

שאין פתחיהם מכוונים זה לזה,

בצניעות,

שאף אחד לא יראה מה שיש בדירה, באוהל של השני, בסוכה שלו.

הוא התפעל מזה.

אז רואים שהנביא שלהם מתפעל,

עד דרך ארץ,

ההנהגות

של בני ישראל, ואומר מה טוב הוא,

אוהליך יעקב

משכנותיך ישראל.

מעשה היה כאשר בא גאון רבי חיים עויזר,

זכר צדיק וברכה.

הרב של העיר וילנא הוא בא בצעירותו בקשרי שידוכין

עם הנכדה

של מייסד תנועת המוסר,

הגאון רבי ישראל סלנטר, זכר צדיק וברכה.

וכיוון שכבר בבחרותו נודע בשערים

כגאון ועילוי,

אבי הכלה שמח

עד בלי די,

שזכה לחתן תלמיד חכם וגדול בתורה.

ועל כן שלח לה גאון רבי ישראל,

סבא של הכלה,

איגרת,

וצירף עימה מאמר תורני שכתב החתן בחריפות ובבקיאות גדולה,

כדי להראותו את גדלותו.

השיב לו רבי ישראל,

הרי כתוב בדברים כב-טז,

את בתי נתתי לאיש הזה.

מה פירוש תיבת איש?

שהאדם הזה יהיה אנושי,

אמנץ',

בעל מידות טובות

ודרך ארץ.

ועל כן, בראש ובראשונה,

ברצוני לדעת איך הם מידותיו

ומה מעלותיו בענייני דרך ארץ

ודרגת היותו איש.

ורק כאשר אשמע שהוא אכן מושלם במידותיו,

אשמח להיווכח בדרגת גדלותו בתורה.

רבי ישראל לא מתפעל.

רבי חיים עוזר היה גדול הדור.

בזמן החופץ חיים

הוא היה גדול הדור.

וכבר בבחרותו נודע בשערים.

ומשטחים אותו עם הנכדה של רבי ישראל סלנדר,

זכר צדיק לברכה,

והוא אומר, אני לא מתפעל מהחוכמה שלו.

תגידו לי, מה עם הדרך ארץ? מה עם המידות?

מה קורה? את ביתי נתתי לאיש,

לאיש המנץ'.

צריך להיות פה איש אנושי.

זה אני רוצה לדעת.

אם אדם חושב שהוא תלמיד חכם,

יש לו כמה ספרים ישנים,

כשהוא דולה משם משהו,

הוא מקלל כמו בלעם.

זה לא איש.

זה לא צלם אלוקים.

זה התורה לא מלמד לעשות, כי אסור לקלל איש ישראל.

רק רשעים גמורים,

ממש, לא מי שבר פלוגתא.

אם יש מישהו שחולק עליך ולא מסכים איתך,

בין אם הוא טועה, בין אם הוא צודק.

זו סיבה לקלל אותו, שימות מסרטן.

לא יאומן כי יסופר לאיזה שפל אדם יכול להגיע.

מה זה, אנשים בשבילך זה כמו דין רוצח.

אתה רוצה לקלל אותו, שהוא ימות.

מה ההבדל אם רוצחים בן אדם בסכין,

או באקדח, או בקללות?

מה ההבדל?

אדם כזה, אסור לשמוע מפיו כלום, זה בלעם רשע.

לא יאומן כי יסופר.

ועוד מארגן כנסים,

כשבאים 20-30 איש באולם של אלף,

ומביא חמישה אנשים, כולל דיין, שהוא חלק מהמערכת הזאת.

לא יאומן כי יסופר. דיין שדן בדין במחלוקת והולך ומצדד בצד אחד ומופיע איתם ביחד.

ועוד נדבר על שלום.

נדבר על שלום.

הוא בעצמו בר מחלוקת הפך להיות.

איך אתה דיין בכלל?

מי שמך להיות דיין?

איזה שטויות. כל אחד מקים לו בית דין, לוקח עוד שניים ונהיה בית דין.

לא יאומן כי יסופר באיזה דור אנחנו נמצאים.

ולא לשכוח שהבלעם הזה,

הוא גם אומר שהוא לא צריך שום רע ושום כלום.

יש לו את האלוקים וזה מספיק לו.

לא יאומן כי יסופר.

אם אין דרך ארץ,

אין תורה.

זה לא תורה.

לא של הקדוש ברוך הוא, ודאי, כי שם הוא אמר, לא תקלל חרש.

ונתנו על זה דרשה גדולה.

אז לכן צריך אדם להיות מושלם

במידות

ולא להתפעל.

רבי ישראל סלנטר, אם רבי חיים עויזר

הוא גאון הגאונים.

וכמו שהיה בסוף, הוא היה גדול הדור.

ממש גדול הדור, בדורו של החפץ חיים.

זה לא אומר כלום.

צריך להיות מענצ', צריך להיות איש אנושי, אנושי.

לא יאומן כי יסופר. באיזה דור נמצאים?

שלא לדבר על עוקרי התורה בשם התורה.

שסניקים וכו' וכו'.

משהו, משהו, ממש דור.

ואין תוכחת, ואף אחד לא מוכיח אותה.

לא יאומן כי יסופר.

רצו לפרסם מחאה נגד זה שיצאו

נגד ההרצאה שלי במודיעין,

עילית.

ואישה אחת רצתה לפרסם

רצתה לפרסם בעיתונות שם, שאלה אותי.

מה אתה אומר? כדאי לפרסם? אמרתי לה, לא ייתנו לך.

היא לא האמינה לי.

שני העיתונים לא הסכימו לפרסם.

ויש רב שמנע פרסום בעיתון החרדי של מכתב המחאה שהיא הוציאה,

והיא שלחה לי.

קוראים לו רוטשילד.

הרב אפרים רוטשילד, לשכת הרב מודיעין עילית,

רב שכונת שבט הלוי בקהילת משובב נתיבות.

הוא כותב לה, שלום.

המקרה נודע לי רק מהמודעה ששלחתם אליי,

ומסיבה זו איני מוכן לפרסם אותה.

אבל לפרסם מקרה שלא ידוע לציבור הרחב,

זה מוסיף פרסום וביזיון בברכה.

איך מהפכים את הכול? שמעתם דבר כזה? בגלל שלא נודע לו.

אז אם יפרסמו מחאה,

אז זה יוסיף פרסום, אז זה ביזיון.

לא יאומן כי יסופר.

בבני ברק ראיתי הרבה מחאות שפגעו באחד מהרבנים.

לא כולם ידעו שפגעו בו,

אבל הרבנים של כל העיר יצאו נגד,

שפרסמו משהו נגד פלוני אלמוני,

רב,

מחאה, וזה הופך קערה על פיה.

והוא אומר,

חבל לפרסם מקרה שלא ידוע לציבור הרחב.

זה מוסיף פרסום וביזיון.

כן, השם שלו

אפרים רוטשילד.

זה לא מענצ'

לא אנושי.

זאת אומרת, אם יבואו עכשיו לבית של אפרים

ומישהו חס ושלום ייתן לו סטירה

ויפגע בו ויבזע אותו והכול,

וידעו בזה חמישה אנשים,

וירצו לעשות

מחאה על מה שעשו לרב של מודיעין.

אסור לפרסם.

כל זמן שהציבור הרחב לא יודע,

ואולי גם לא צפה בסטירה,

אז אין לפרסם דבר כזה, כי זה יוסיף ביזיון.

אז יותר טוב לשתוק, לא למחות.

אז מתי כן נבצע מחאות?

מתי עושים מחאה?

רק אם הציבור הרחב ידע,

זה פסק הלכה חדש.

זה יוצא ממודיעין.

אחיר שמחלל את שם שמיים כבר שלוש פעמים.

וזה בחורים שנשלחו על ידי ראשי הישיבות,

כן?

ועמדו שם במאות

כדי להפריע,

לעקור תורה.

וזה לא נודע בציבור הרחב.

כמה זה רחב, הוא לא הגדיר,

כדי שנדע מתי לפנות אליו שוב.

לא יאומן כי יסופר. זה הדור הזה שאנחנו נמצאים בו.

הכל מתפרק.

הכל מתפרק.

אף מילה.

למעלה מעשר שנים יוצאים נגדי יומם ולילה,

קורעים הודעות, עוקרים תורה והכל והכל, שום רב לא עמד להגיד די!

הגזמתם!

די!

שום דבר.

כאילו,

זה לא נודע.

נודע ועוד איך.

חכים מיליון שסניקים שמצביעים, כמו שאומרים.

הם ודאי יודעים.

הרי הם חלק מהמערכה נגדים.

אין ביניהם

צדיק אחד בסדום

שיגיד

די!

נגמרו הבחירות. הוא לא הולך לבחירות יותר.

הוא רק אומר דברי תורה.

הוא מחזיר יהודים בתשובה.

אף מילה.

וראוי להזכיר

על הבלעם הזה שיוצא ומדבר

ומנסה למשוך מפה אנשים ולקלקל אותם

ולהגיד להם דעות כוזבות.

הבן של הרמב״ם,

הבן של הרמב״ם,

רבנו אברהם, יצאו נגד אבא שלו, יצא מישהו נגד אבא שלו,

אחד מהחכמים, יצא נגד אבא שלו וכתב עשרות

קושיות על הרמב״ם,

שמהן חס ושלום נראה שהרמב״ם בהרבה מקומות לא כיוון לאמת, טעה וכו'.

והוא הגיב לו,

הגיב לו,

וסתר את כל הטענות שלו.

והיה שקט.

אחרי זה שוב פעם כתב נגדו.

אז באו אליו ואמרו לו, תשמע, אתה חייב

לעשות משהו.

הוא לא הסכים.

אמרו לו, אתה חייב לנדות אותו.

לא הסכים.

למה? הוא אמר, הוא רב,

הוא לומד תורה והכול, והוא גם מזכה את הרבים.

אני לא יכול לצאת נגד מי שמזכה את הרבים.

אבל יש חילול אשר

יכולים להאמין

למה שהוא אומר

נגד אבא שלך,

והרבה לא ילמדו בספרים של אבא שלך.

לא יכול, הוא מזכה את הרבים.

לא יכול.

היה מקרה כזה בהתחלה, בהתחלה עם הרב עובדיה, כשבאו אליו ורצו לצאת נגדי דרעי וחברם.

בהתחלה הוא אמר להם, שלושה שבועות ראשונים אני לא יוצא נגד מזכי הרבים.

בסוף הצליחו.

כל יום

כעשרה אנשים נכנסים ורק אומרים שמועות רעות עליי, מה אני עושה, מה אני עושה. נגדו, נגדו, הכול נגדו, הכול נגדו, נגדו, כך אומרים לו.

עד שאמרו לו אפילו ששרפתי ספרים שלו, שזה בכלל

לא נכון מישהו ששרף ספרים של

של איציק.

וזה בגלל שנשפט בסוף והורשע אברמי, אברמי פפושדו.

הוא הכריח מישהו מאור יהודה למכור את הבשר של אחיו, משה.

מוישי.

ו...

לא קשור אליי בכלל. ועשו על זה פרופגנדה וברדיו ובכול, בכול, בכול, שכאילו אני שלחתי.

בסוף הוא נכנע עליי.

נכנע עליי.

ובאו לאחד מהרבנים האשכנזים וגם רצו. אמר, אני נגד מזכי הרבים, לא מדבר.

ונשאר ככה עד הסוף.

אבל הספרדים?

וואי, וואי, וואי.

גיהנ... גיהנום מחכה להם.

אף אחד לא מוכיח בשער.

איך תוכיח את עמיתיך?

אתם שומעים עוולות כאלה?

ועוד אלה שחתמו על המכתבים?

יא ביי, יא ביי ביי.

חלק מהם נענשו באנשים חמורים ביותר.

חלק לא נמצאים.

אף אחד לא קם.

אין דרך ארץ.

אפילו מינימלית.

מינימלית.

ודרך ארץ שלפני התורה עוד אין להם.

כל שכן שלאחרי התורה.

כי אם למדו תורה ועדיין לא עושים את מה שכתוב בה,

אז לא מתקיימת בדיוק כמו שכתוב.

והשם יצילנו מהם ומהמונם.

עד כאן בינתיים.

תודה.