פלא יועץ: כיבוד הורים | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 01.09.2023, שעה: 14:34
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nנציבי יום,
יאיר בן אברהם
יזכה להיות תלמיד חכם ירא שמיים,
הולך בדרך האמת והצדק,
ושכל משפחת תספאי יזכו לבריאות איתנה ואריכות ימים ושנים ותשובה שלמה אמיתית, אמן.
בלחש
יזכה להכיר את האמת, יחזור בתשובה,
יכבד את אמו,
ויזכה לרפואה שלמה באיבריו וגידיו, אמן.
בלחש.
יזכה לשלום בית אמיתי,
ושהאישה תלך בדרך השם,
ויהיה בריא ושלם בכל איבריו וגידיו מהרה, אמן.
בלחש.
אמן.
אמרכם על כל בריאותיו, ירחם על נפש והנשמה של יוסף, בן מרוסיה,
השם יניחנו בגן עדן, אמן.
וליועץ כיבודם באם.
ידוע שגדול חיוב כיבודם
שישבע כתוב כבודם לכבוד המקום,
חידושין למד.
המזלזל בכבודם גדול עוונו.
ועתה אין בעוון רבו בנים המתפרצים.
ויהי הנקל בעיניהם
שלא לכבד אב ואם,
אלא שמרבים לעבור על דעתם.
ויש בנים משחיתים
שמזלזלים בכבודם ומצערים אותם צער בנפש.
ומקהים שיניהם מול ידיהם.
ובפרט האיש.
הירא את השם במצוותיו חפץ מאוד.
והוא מייסר את בניו ואין שומעים בקולו.
ומכעיסים אותו על פניו.
האיש הזה גדול צערו.
כי קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג.
ושיניו יחרוק ונמס.
מר לא מר.
אוי להם לבנים שכך גורמים לאביהם.
אוי עליהם, אהה אה עליהם.
אוי להם יום הדין. כי על הכל יביא אלוהים במשפט.
על מה שעבר על דעת קונו.
ועל מה שעבר על דעת אביו ואימו. וציער אותם.
ועל אשר גרם כעס לאביו.
בן כסיל.
ועל שהוא מימר ליולדתו.
ואוכל פירות בעולם הזה.
וכאשר עשה כן יעשו בניו לא.
שמידה כנגד מידה לא בטלה.
והקרן קיימת לו עוד לעולם הבא.
ואין אמת שחמור מאוד החיוב של כיבוד אביהם עד שלא כל אדם יכול לצאת ידי חובה כראוי.
עד שחכמי השא״ס אמרו אשרי מי שלא הכירן.
אבל כל אדם חייב לעשות אשר בכוחו לעשות.
ולעשות בכל כוחו.
ולא יאבד עצמו לדעת.
כי אב שאמרו
אב שמחל על כבודו כבודו מחול.
ובוודאי זו מידת כל אדם שמוחה לבניו על כבודו.
מכל מקום נענש בדיני שמיים.
זאת אומרת בשמיים לא מוותרים.
האבא יכול למחול אבל בשמיים לא מוחלים.
למה? כי הוא עבר
על דברי הקדוש ברוך הוא.
צא ולמד מאבינו הזקן יעקב עליו השלום.
מה עלה לו עשרים ושתיים שנה
שהוא לא שימש את אביו?
עשרים ושתיים שנה הוא נחדר מהבית
בשביל להביא את רחל ולאה.
הוא עבד בצאן.
הוא נעדר מהבית
עשרים ושתיים שנה כולל הליכה בחזור.
והוא מצטער שיוסף
עשרים ושתיים שנה
גם כן
לא ידע אם הוא חי או מת.
אז זה יעקב אבינו, לא ויתרו לו.
הוא עשה את זה בכוונה?
הוא התכוון להתחמק?
ודאי שלא.
אבל זה מה שעולה למי שגורם צער להורים.
ויוסף הצדיק, נתקצרו שנותיו
על ששמע שהיו אומרים לו עבדיך אבינו.
וכל המשא ומתן
של יוסף בהיותו השליט,
כשאחד מדברים
על אביהם,
אומרים לו עבדיך אבינו.
הוא שומע שהם אומרים שאבא שלו, יעקב אבינו, הוא העבד שלו.
הוא שתה.
הוא שתה, כי אם הוא ידבר אז הוא יגלה שהוא יוסף.
אז אין לו סיבה.
עד שהתקיימו כל החלומות.
עם כל זה,
קיצרו לו את החיים.
ומה גם
שביזיונו וצערו
אינו מחול.
דצערא דגופא לא ניתן למחל.
זאת אומרת, אם אתה גורם
ביזיון בצער,
צער הגוף,
להורים,
זה לא נמחל.
אינה כי כן בחורי חמד בני ישראל הכשרים.
תנו לאלוהיכם כבוד.
שהרי הקב' ברוך הוא אמר בקידוש אין למין,
בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו,
אמר הקב' ברוך הוא, מעלה אני עליהם, כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני.
כי שלושה שותפים באדם,
הקב' ברוך הוא, אבא ואמא, אם אתה מכבד אותם,
אז אתה מכבד את הקב' ברוך הוא. אם לא, אתה לא מכבד את השותף.
והקב' ברוך הוא הניח את כיבוד אב האם בלוח הימני,
שזה בינינו לבין המקום.
הלוח השמאלי,
לא תרצח,
לא תנף, לא תגנוב, זה בינו לבין חברו.
ואת כיבוד אב האם הוא הניח בלוח הימני.
לכן,
בני ישראל הכשרים,
בחורי חמד, תנו לאלוהיכם כבוד,
וייזהרו בכבוד אביכם ואימכם,
ולא תסורו מן הדבר אשר יצוו אתכם ימין ושמאל.
אפילו אם יאמרו עליכם על ימין שהוא שמאל
כי זו רעה חולה,
שיש בבנים לא אמון בם,
שהם מחזיקים עצמם לחכמים ונבונים יותר מאביהם ואימם.
ולא חכמו ישכילו,
כי התורה עידה
היא בישישים חכמה ואורך ימים תבונה,
וכתוב דרך אוויל
ישר בעיניו.
והתנא אמר,
ואל בינתך אל תישען.
ולו יהיה כדבריהם,
שאביהם ואימם חסרי מדע, חס ושלום,
גזירת שדי עומדת לעומתם, לשמוע בקולם ושלא להכעיסם,
אף אם לפי דעתם
יעשו עימהם שלא כהוגן ושלא כשורה.
זאת חוקת התורה.
שהרי אמרו, עד היכן כיבוד אביהם?
עד שיטול ארנקי שלא בפניו ויזרקנו לים,
ולא יכנימנו.
שמעתם דבר כזה?
כל הכסף שלך, כל הממון שלך נמצא בתוך ארנק,
וההורים שלך היו איתך באונייה, לקחו את כל הכסף וזרקו לך לים.
אסור לך להחלים אותם.
אתה יכול לתבוע את הממון,
אבל אסור לך להחלים אותם.
וכבר מילתי אמורה שיש מצוות בר מזלה,
שהרי כמה מעות אדם מפזר
לעשות מצוות פתיחת ההיכל,
או להיות סנדק וכדומה.
אפילו שזה לא מצוות דאורייתא,
וגם לא מצוות רבנן,
אלא זה חיבוב מצווה בעלמא.
אשריהם ישראל,
ועל כל פעם ששומע בקול אביו ובקול אמו,
מקיים מצווה רבה דאורייתא,
ופתעים עברו ונענשו.
וראוי לבן חכם
שישמח אב,
ויתאווה שיצוונו דבר
כדי לעשותו ולקיים מצוות דאורייתא.
אז בן חכם מחפש שאבא שלו יבקש ממנו משהו,
כי ברגע שהוא ביקש ממנו משהו,
עומדת לפניו מצווה דאורייתא, מהחמורות שיש בתורה.
ואפילו אם יכבידו לו עליו,
בבקשות של האב, הלפעמים מוגזמות.
ויצר סמוך מסיתו, סט כפול.
ירגיז את יצר הטוב על יצר הרע, ועול יסבול ולא ייבול.
ולא יהיה אחר מלעשות.
ככל היוצא מפיו.
ושמא יקדמנו אחר.
אתה עוד עלול להפסיד את המצווה.
מצווה רבה.
אולפום צערא אגרא.
ואוכל פירות בעולם הזה, שיהיו לו בנים מהוגנים.
שאילו לא היה אלא שכר זה,
דיו להיגע בעשרים ציפורניו.
יש גם למטה.
כדי לזכות בזה.
ולא עם השכר היחידי
שיש בכיבוד ההורים, זה שיהיה לך ילדים מהוגנים
בעשרים ציפורניים, הוא אומר.
תחטוף, תזכה.
בכל מגמת הבן משכיל,
יהיה לדעמה ורצון אביו כדי לעשותו.
לא צריך לחכות שאבא יבקש משהו.
אתה צריך להיות משכיל להבין מה אבא רוצה. לא הוא אמר עוד, רוצה.
ומה שהוא רוצה, אתה צריך לעשות
כמו בן נאמן ומשכיל.
ובזה אתה עושה נחת רוע גם לאביך שבשמיים.
ואם הבן חננו השם עושר,
ואביו איש עני,
יושב בירושלים ומקבץ מעות,
ואתה מתעלם ממנו, השם ירחם,
מוטל עליו לפרנסו ולהספיק לו כל צורכו.
כיבוד אב האם זה משל האבא,
אבל כשאין לאבא חייב הבן לפרנסו,
כמו שאומרים התוספות בקידושין ל״ב.
ואיך להספיק לו כל צורכו בסבר פנים יפות
ובדברי פיוסים בדרך של כבוד.
ואם יש לו בני בית,
יצווה לכולם בכל תוקף,
שייזהרו בכבודם.
זאת אומרת, יש לו בנים, בנות,
נשוי,
צריך לצוות את כולם,
שיכבדו את ההורים שלו.
ויש בנים שהם בטוב עם אביהם ואימם עד שלא נשא אישה,
אבל משנשא אישה קמה כלה בחמותה,
ומסיתה את בעלה לעשות קטטה.
והאיש איירא את השם,
איחפץ חיים,
ראוי לו לגעור באשתו ולשתקה בנזיפה,
להפיס דעת אביו ואמו.
ואחר כך יפייסנה בסתר בינו לבינה,
ויוכיחנה וידריכנה בדרך ישרה.
זו הדרך הישרה.
זאת אומרת, אם האישה פגעה
באמא שלו, באבא שלו,
ההורים רוצים לראות שהוא מוחה בה,
אז הוא צריך לנזוף בה.
כדי להפיס את דעתם.
והנה, הוא לא הפקיר אותם.
הם שמרו עליו כל פעם, אם מישהו רק נגע בו,
או דיבר עליו, כל חייו.
ועכשיו אם מדברת שרה באביו או אמו,
הוא שותק?
יש בזדיון יותר גדול מזה?
צריך לנזוף בה.
אחרי כן, שילכו הביתה, יפייס אותה ויוכיח אותה. ככה לא עושים.
לכן עליו, עליו הייתי מוכרח לעשות את זה,
ושום מצוות כיבוד אבא.
אני לא מבין,
אם יש לאנשים, אבא עני,
תן לו משכורת קבועה, משכורת.
כן, כמו שאתה משלם לפועל.
מה הפועל נותן לך?
תרוויח כמה שקלים.
ומה ההורים במשכורת שתיתן להם נותנים לך? אריכות ימין.
הפועל יכול להאריך לך את החיים?
לא.
יכול לעשות לך בנים מוגנים?
לא.
אבל זה שאתה נותן להורים,
כל ההבטחות שהתורה הבטיחה יתקיימו בך.
לא שווה משכורת?
איפה יש השקעה יותר טובה מזו?
בעיקר הכבוד שיהיה מכבדו במותו.
וכל אשר בכוחו למעבד להניח נפשה יעשה מדי יום-יום לא ישכח.
לא לשכוח את ההורים האחרים שנפטרו.
לחכות ליארצייט.
יום-יום לא ישכח.
כל יום אני שם צדקה.
להורים.
ומזכיר אותם בהרצאות.
ועושה את כל מה שאנחנו עושים, כל החידושים וכל הדברים.
לעילוי נשמת.
לא לשכוח אותם יום-יום.
יום-יום.
יום-יום.
הם לא שכחו אותך יום-יום, אל תשכח אותם.
יום-יום.
ועיקר הכיבוד אב ואם
זה שיהיה מכבדו במותו.
וכל אשר בכוחו למעבד לניח נפשה יעשה מדי יום-יום יום לא ישכח.
ולא כמו רבים מעמי הארץ
שאינם זוכרים את אביהם ואימם אלא ביום יורצייט.
ואומרים קדיש
ונותנים מעט צדקה
ולומדים מעט.
אוי להם לאבות.
שמצפים על בניהם שיפדום ויעלו מבאר שחת.
שבזה שעושים כמעט לא מעלה ולא מוריד.
והלוואי שלא יהיה מוריד.
מה שעושים רבים מעמי הארץ.
כי אם הם אומרים את הקדיש במרוצה
וגם את ברכות ההפטרה שהם עושים ביורצייט.
ושגיאות מי אבין.
עד שברכותיהם לבטלה.
וכן רוצים להתפלל בציבור.
עד שחוששני שבמקום עונג לאביהם גורמים נגע,
חס ושלום.
אז איזה יורצייט זה?
איזה?
שאומר את הקדיש,
עילג ומהר,
ואומר ברכות ההפטרה בבליעת המילים,
ורוצה גם להיות שליח ציבור.
במקום עונג נגע, אז הוא מוריד את אביו.
לא מעלה אותו,
לא קדיש לעילוי נשמת, להורדת נשמת.
ואם הוא חילוני בכלל,
השם ירחם.
הנה כי חן ראוי לבן,
יכבד אב,
שיהיה מכיר את מקומו,
ולא יסמוך על עצמו לומר קדישים בהפטרות ותפילות,
עד שילך אצל חכם תחילה ויבדקנו.
ואם לאו ברכי הוא,
יותר טוב שיזכור איזה תלמיד חכם,
שילמד ויאמר קדישים ויתפלל עבור מנוחת אביו ואימו.
שמעתם?
אם הבן לא יודע להתפלל,
לברך,
להפטיר,
לומר קדיש,
אז או שהוא ילך לתלמיד חכם שילמד אותו ויבדוק אם הוא מסוגל,
אם לא, עדיף שלא יגיד וישכור,
ישלם כסף.
למישהו, שהוא תלמיד חכם,
שיעשה במקומו.
ויאמר קדישים, יתפלל עבור מנוחת אביו ואמו.
ולא יעשה כן רק בשנים עשר חודש וביום יורצייט לבד.
כי מי הוא זה בדור יתום זה שניקה איש מעוון במשפט שנים עשר חודש?
ואחר כך ינוח ויעמוד לגורלו.
ובספר חסד לאלפים אומר,
הנה כי כן ראוי לאיש הירא ורחל לבב לצוות את בניו,
שישתדלו לומר איזה קדיש בכל יום תמיד, כל הימים.
בשביל זה אני קם אחרי השיעור להגיד קדיש.
כי מי זה ערב אל ליבו שלא יהיה נידון אביו לאחר שנים עשר חודש?
נכון שחכמים אמרו בשבת ל״ג משפט רשעים וגיהינום, שנים עשר חודש.
אבל כבר גילו לרבנו חיים ויטל,
כמו שמובא בשער הגלגולים בהקדמה כ״ב,
שזהו לאחר שסובל כמה שנים עונשים קשים ומרים חוץ לגיהינום.
וגם שהשנים עשר חודש הוא משפט קשה,
ואחר כך יותר קל.
ובפרט לפי מה שאמרו,
מה שאמר הארי זיכרונו לחיי העולם הבא,
שמועיל גם לעלות נפש הוריו גבוה מעל גבוה.
זאת אומרת, כל פעם שאתה עושה משהו לטובתם,
אתה ממשיך לעלותם.
ובכף החיים סימן נו הביא את דברי רבנו להלכה,
שכן הסכימה יפה ללב.
לא עוד!
אז לא רק שנים עשר חודש,
כל הימים.
כי מיהו זה בדור יתום זה שניקה איש מעוון במשפט שנים עשר חודש,
ואחר כך ינוח ויעמוד לגורלו?
מי?
אולמחש בעי.
ומה גם שאמירת קדישים אינו כדי להציל מעונש בלבד,
אלא גם כן גורם עילוי לנפש המת.
הנה כי כן ראוי לבן,
וכל ימי חייו תהיה דיוקנו של אביו חקוקה בפניו.
ויידמק כאילו צועק מרא מתוך אש להבה ואומר,
בניי, ידידיי,
חנוני, חנוני,
הצילו מחרב נפשי מיד כלב יחידתי.
ואף אם חושב שאביו צדיק גמור,
ותתענק בדשא נפשו,
ידמק כאילו נותן לו מטעמים כאשר אהב אביו
בעבור תברכהו נפשו.
ולכן לא יגרע אפילו יום אחד כל ימי חייו מלומר קדיש וליתן צדקה עבור נפש הוריו.
ומה טוב שישגור בפיו לומר
מדי יום ביום את היהי רצון שנאמר.
בשולחן העבודה אצלי יש את התמונות של ההורים מולי כל הזמן.
שלא יסורו מעיניו כל ימי חייו.
מה טוב שיש הגור בפיו לומר מדי יום יום, יהי רצון מלפניך.
השם אלוקינו ואלוקי אבותינו,
שתקבל ברחמים וברצון כל מעשה הטוב אשר אני עושה,
בין במחשבה, בין בדיבור,
בין במעשה.
ויהי הכל לזכות ולמנוחת ולעילוי נפש רוח נשמה של אבי ואימי וחמי וחמותי.
ויהי רצון שתהיה נפשם צרורה בצרור אחר.
ובזה יישא וירחם מאת השם ומנפש הוריו.
הם ימליצו עליו שם.
אבל אשרי האיש שלא יצפה לשולחן בניו.
ויקיים מה שכתוב בתהילים מ״ט י״ט.
וידוך כי תטיב לך.
דאג לעצמך, אל תסמוך על הילדים,
הילדים על הפנים.
תדאג שתהיה בגן עדן,
שלא תזדקק להם.
ולא יעזוב לאחרים כל חילו,
רק ילך לפניו צדקו.
גם אם היה לו ממון הרבה, לא ישאיר את הכל לילדים.
יעשה בזה צדקות,
יעשה דברים שיהיו לו לאורך
הנצח
שיפרנסו אותו.
ודיברנו בזה
שמי שעושים הרצאות,
הזכות של כל החוזרים בתשובה וכל שומעי התורה וכו' וכו' זה לנצח נצחי.
אז ישקיע,
לא יסמוך
על מה שעשו בעבורו.
וידוע משל הנר שמאיר לפנים
ולא לאחור.
כמו שסיפרנו,
שהיה בן חכם שאביו אמר, אני שולח אותך לישיבה בשביל שאני אהיה
מסודר למעלה.
הוא לא רצה שהאבא יסמוך עליו, אלא יסמוך על עצמו,
אמר לו בוא נרד למרתף היין.
לקח נר, ירדו עם הנר למטה,
ובירידה הבן הלך ראשון ואבא מאחורה,
וכשהוא יורד אז הנר רוקד כל הזמן.
ואבא אומר לו, אני לא רואה טוב, אתה כל הזמן מזיז את הנר.
אמר לו, אבא, בוא תעבור קדימה.
תחזיק אתה את הנר.
אה,
עכשיו אני רואה.
אמר לו, אתה רואה, אם תסמוך עליי זה יהיה ככה.
המצב שלך יהיה רוקד.
אבל אם יהיה לך נר, והלך לפניך צדקך.
תלך אתה עם האור שלך,
לא תזדקק לאור שלי. האור שלי זה לא בטוח.
ואם בן אדם לא יסמוך על הבנים,
כל מה שעשו לו הבנים אחר כך, זה יהיה לו תוספת יתרון.
אבל הוא מסודר כבר.
עכשיו יוסיפו.
בכלל כיבוד אב האם להשתדל בכל עוז לזכות את נפשם, לשלחם לארץ ישראל.
ואפילו אם קשה עליו פרידתם והוצאתם,
הכל כעין נגד הנחת רוח שעושה להם בזכותו את נפשם.
ובזה יתרצה על אשר חטא כנגדם.
שבע שנים לא הלכתי לבקר את הוריי בתל אביב.
רציתי שהם יעזבו את המקום,
הטומאה הזאת, כבר אירחתי אותה
לפני ארבעים שנה לפחות.
גרנו בתל אביב.
גדלתי בתל אביב.
אבל לא רציתי שהילדים שלי יחזרו לשם אפילו לראות את הרחובות.
וזה גרם שהם עברו לירושלים.
וכמה הם הודו לי על זה?
להיות בירושלים?
הייתם שם היינו.
אז גם לזכות את נפשם לשלחם לארץ ישראל.
לעזוב את הגולה הארורה.
לבוא לארץ ישראל.
ואם גם קשה להם והפרידה קשה משם,
יש פרנסה ויש חברים ויש משפחה ויש...
וגם אם ההוצאות כבדות,
הכל כעין,
כנגד הנחת רוח שעושה להם כשהוא מזכה את נפשם מי שדר בארץ ישראל.
ובזה התרצה
על אשר חטא כנגדם.
ומאחר שאמרו ריבותינו זיכרונם וברכה
וקידושין למד אלף, אשרי מי שלא הכירן,
למה?
כי לא יוכל לצאת ידי חובה.
זה כל רגע ורגע. אפשר או לזכות או לחטוא.
אבל כשהוא לא נמצא עימהם, לא מגרה אותו יצר הרע.
ואז הוא מתאבה לכבד אותם ברוב עוז ותעצומות,
כי הוא לא נמצא לידם.
ומחשבה טובה, הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה.
אז את אומרת, ההורים לא נמצאים, הוא מצטער, למה ההורים שלי לא נמצאים? כמה אני הייתי רוצה לעשות ולעשות ולעשות להם,
ולעשות ולעשות.
בשמיים, גם המחשבה הזו מצטרפת למעשה.
הפלזות טוב לשולחם לארץ ישראל.
אם אתה שולח אותם לארץ ישראל ואתה נמצא שם בגולה,
אבל אותם שלחת לארץ ישראל, עכשיו מה אתה מתאבד לכבד אותם והם לא נמצאים לידך?
גם המחשבה הזאת מצטרפת למעשה.
ומאחר שאמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה וברכות חטא,
אל ידור אדם אצל ריבו איכא דלא קייף ליה.
אדם שלא נכפף
לרב שלו, לא ידור קרוב אליו.
כי הוא יחטא כל הזמן.
ממנו נלמד שאם אין אדם יכול לכבד אב ואם כראוי,
אז אם חננו השם שהוא יכול לפרנס את עצמו יותר טוב, שלא יהיה סמוך על שולחן אביו,
אם רצון אביו בכך.
לא יעזוב את הבית נגד רצון ההורים ויגרום להם צער,
אלא אם כן השתגעו חלילה.
אבל אם ההורים מסכימים, עדיף. כי אם אתה לא יכול לקיים את המצווה כראוי של כיבוד אב ואם, ויש כל פעם בעיות,
עדיף לך,
אם יש לך אפשרות, לעזוב וללכת
עם רצון אביו.
וגם טוב לגבר, אם אפשר לו, שיפריש את בניו מעל שולחנו,
לבל יעבור על לפני עיוור, לא תיתן מכשול.
גם האבא
עדיף לו.
שאם הבחור כבר בחור,
והאבא מקפיד עליו כל פעם על ההנהגות שלו וההתנהגות שלו,
אז האבא גם יכול לעבור על לפני עיוור, לא תיתן מכשול. הוא מכשיל את הבן. כי אם הוא אומר לו דברים והוא לא עושה,
אז הוא מכשיל אותו ומעמיס עליו חובות.
אז עדיף לשחרר אותו.
שלא יהיה במחיצתו.
ואז והיה שלום, אהו לא.
הוא מובא בתנא דבנייהו רבה, פרק כ״ו, כבד את אביך
ואת אמך, וסמוך לו מה?
לא תנעף.
ללמדך שאם נשא אישה
ואינה מכבד את אביו ואימו,
הרי הוא כאילו נואף כל ימיו.
לכן, צריך לצאת לקראת נשק, להילחם עם אשתו לפנים עבור כיבוד אביו ואמו.
אב העל הכולר תלוי גם על גבי האבא, אם גם כן,
שלא לגרום מחלוקת ושנאה בין איש לאשתו, חס ושלום.
בקיצור, שני הצדדים
צריכים להיות בשלום,
שלא יהיה מחלוקת ומרים.
ומהפעם הראשונה שהוא מזהה שאשתו מזלזלת בהורים, צריך לעמוד על זה מיד,
ולא לוותר.
וככה פוסק הרמב״ם, שאישה חייבת בכבוד ההורים של הבעל.
עכשיו אנחנו עוברים
לכבוד חכמים.
חכמים גדול כבודם.
כמפורש בש״ס ובזוהר הקדוש.
בכל קהל לכל עם בשגגה,
ולמרות זה שכבודם גדול והכול,
יש ללמד זכות על העם שהם עושים בשגגה, שלא מכבדים אותם כראוי.
כי התלמידי החכמים מושכים את ידיהם לדרוש זה בקהל עם, והם יאמרו לכבוד עצמם, הם דורשים.
זאת אומרת,
החכם אמיתי לא מדבר שצריכים לכבד אותו.
מושך את ידו מן הדבר הזה,
ואז העם לא יודע באמת כמה חיוב,
אז לכן הוא אומר לכל עם בשגגה.
כי אם ישמעו שהוא מדבר ואומר מה צריך לעשות עם החכמים,
אז יאמרו העם שלכבוד עצמו הוא דורש.
אבל ראוי לחכמים לחלוק כבוד לחבריהם,
מה שלא מצוי.
היום בפרט.
ירהב הנער בזקן,
נער בן 26,
ירהב בזקן.
שהרי אמרו, זונות מפרכסות זו את שדו.
תלמידי החכמים לא כל שכן.
יש תחרות ביניהם במקצוע.
כל אחת רוצה להתפרנס,
שמרחם.
אבל כל אחת מפרכסת את השנייה, לא יוצאות אחת נגד השנייה. אדרבה, מדברות בשבח כל אחת, וזה וזה, כן.
אז תלמידי החכמים, על אחת כמה שהיו צריכים
כל אחד לשבח את השני וכו' וכו'.
כמובן בכאלה שראויים לשבח.
ולא מבעיה, תלמידי החכמים שעומדים זה מפני זה, ונוהגים כבוד ביניהם.
אנחנו לא מדברים עכשיו
על שני חכמים באמת,
שכל אחד קם מפני חברו וכולי וכולי ומכבדים,
אלא אפילו מי שמתחיל בדרכי הלימוד,
ראוי אפילו לחכם גדול שיחלוק לו כבוד.
משני טעמים.
אחד, כי ממנו יראו וכן יעשו.
אם רואים שהחכם הגדול מכבד את הקטן,
אז ממנו יראו וכן יעשו.
ועוד,
גורם לחבב את התורה על לומדיה,
כשרואים שאחד רק התחיל ללמוד, כבר הוא מקבל שבח של תורה.
היא מוצאה, ימצאה חיים, צדקה וכבוד.
והאיש אשר חננו השם דעת
ויודע מה שאמרה תורה,
מפני שיבה תקום,
או מפני תלמיד חכם,
הרי הוא מקיים מצווה דאורייתא,
והנה זכרו רב ועצוב,
שזוכה ליראת שמיים,
כמו שכתבו גורי הארי,
זיכרונו לחיי העולם הבא, אמן.
וגורי הארי אמרו
שהוא זוכה להתחכם גם בתורה,
שהוא מכוון בכוונה ראויה.
ומי שלא נוהג כבוד בחכמים,
ובכבוד ריבו,
תלמודו משתכח.
עונש חמור.
מה זה זקן?
גיל 70.
לפי הארי, גיל 60.
חייב לעמוד בקומה זקופה.
ואם זה תלמיד חכם, אפילו צעיר,
אז הידור, צריך להדר.
יש פה חצוף.
לא השתלם.
ועתה רבים מעמי הארץ אין חוששים לעמוד, לא מפני שיבה ולא מפני תלמיד חכם.
כי לא ידעו מהו.
ועוברים עבירות בזה.
לא רק שאין מצווה, עוברים עבירה.
והשם הטוב יכפר בעד. הרי כתוב שאנחנו, ואהבת את אדוני אלוהיך לרבות תלמידי חכמים.
את אדוני אלוהיך תירא לרבות תלמידי חכמים.
השווה הקדוש ברוך הוא.
אהבה ויראה וכבוד.
והשם הטוב יכפר בעד.
ויש תלמידי חכמים בשביל לא להכשיל את הציבור.
אז הם מקיפים.
באים באופן כזה שלא יחייבו את הציבור במקום שאפשר.
יש מקום שאתה לא יכול, אין שני פתחים.
אין פתח אחורי.
יש פתח קדמי וחייב לעבור דרך שם.
אבל אם הוא רואה שמצוות חביבות עליהם,
ולא יכבד עליהם לקום,
יעבור לפניהם כדי שיקיימו מצווה ויקבלו שכר.
הוא אומר כאן, הפה ליועץ.
נהיה נחת רוח לפני אבינו שבשמיים לפי מה שמחזיקים אותו.
אפילו אם טועים בו.
על כל פנים מצווה כעבד, ומהנה
לעשות נחת רוח למעלה.
אבל קודם ייתן ליבו ויאמר,
יודע אני בעצמי שאיני כדאי.
וחטאיי לו יריחון שכניי.
וואי, וואי, וואי.
אם לחטאים היה ריח,
השכנים שלי עוברים לידי ומריחים את הריח של החטאים שלי.
איי, איי, איי.
אז האדם יודע בעצמו מי הוא.
ובשעיי אני אדע.
צריך לחשוב על זה קודם כדי שלא יקבע ליבו ולא ייהנה מן הכבוד.
כי ידוע מה שכתב בספר חסידים.
כל מה שאדם נהנה בעולם הזה בכבוד שעושים לו,
מנקין לו מזכויותיו.
קיבלת כבר, מה אתה רוצה?
ציפית לזה?
רצית את זה? קיבלת את זה?
מה עוד אתה רוצה? עוד פעם?
אין פעמיים.
ובכלל הכבוד לכל מי שהוא חייב בכבודו,
כגון אביו,
אמו,
תלמיד חכם,
בית הכנסת,
לא ידבר.
אפילו עם אחרים בפניהם,
בקולי קולות. אל תרים את הקול.
חלק מהכבוד
זה לא להרים את הקול.
ואין צריך לומר שלא יבוז ויקלליהם בפניהם, חס ושלום.
כי נמצא שאינו מחשיב אותם
ואינו ירא מהם כמו מפני השלטון.
כשהוא עומד בפני השלטון הוא ירא.
אבל בפניהם הוא לא ירא.
הוא מעיץ פניו.
והרי הוא כמבזה אותם.
עד כדי כך
שהגמרא בסדרין צדיק ט' אומרת איזה אפיקורוס.
זה המבזה חברו בפני תלמיד חכם.
אז מי שמבזה תלמיד חכם, אבי, אבו, אבו של האפיקורוסים.
אם אחד מבזה את חברו בפני תלמיד חכם,
זה אפיקורוס.
לכן יהיו כל דבריו לפניהם בקול נמוך.
ודרך כבוד,
בדרך ארץ.
לא זו להם,
אלא אפילו לאחרים בפניהם.
לא רק כלפי האבא,
האימא והרב,
אלא אפילו כשאתה מדבר עם אחרים בפניהם.
לא כמו רבים מעמי הארץ שעומדים בדין לפני השופטים.
נותנים כולם כל עוז ומחרפים ומגדפים זה את זה בחוצפה גדולה.
יותר גרוע מבית ליז הוא בבית השיכר.
אתם מכירים את מר פיתה?
שהוא התגרש מאשתו הראשונה.
הוא ביזה שם תלמיד חכם, אחד מהדיינים, אז נתנו לו קנס.
של כמה אלפי שקלים.
בשביל לא לשלם את הקנס, אז הוא חזר בו.
רגע, אם אתה צודק ואתה במאה אחוז אומר מה שאתה אומר בדעת תורה המפורסמת שלך,
בשביל האמת לא כדאי להפסיד כמה אלפים מלהישאר בדעתך היצוקה?
צמרטוט.
יודע לגדף,
יודע גם לחרף,
עד שזה עולה כסף.
לא יאומן כי יסופר.
אחת ההקלטות שלו מעיז פנים ואומר, תבררו מה זה סנקציות בקפס.
אז אני אומר לך, מר פיתה,
תבררו למה הוא התגרש
מהר
למה ברחה לו האישה הראשונה, מה הוא רצה לעשות?
תבררו,
תכירו את האיש, מר פיתה.
אוי לה לאותה בושה,
אוי לה לאותה כלימה.
למה יראו איך בעומדה
לפני אויבינו פלילים
אין כל בן עונה,
ולא תהיה כהנת כפונדקית?
מי האיש שירא?
ראוי לו לכבוש את כעסו.
ואף אם חברו ייגרם אדון,
וכל כסיל ברוב דברים,
אל יען כסיל כי יבלטו,
אלא ישמור לפי מחסום לכבודה של התורה.
ואף אם הם שלושה אדיוטות,
יעמוד לפניהם באימה וכבוד ופחד,
מפחד השם,
כי בקרב אלוהים ישפוט.
זאת אומרת, גם אם לא היו
בית דין מוסמך,
והיו שלושה אדיוטות.
כשעומד לפניהם יעמוד באימה וכבוד, לא בפניהם דווקא,
אלא בקרב אלוהים ישפוט, שכינה נמצאת ביניהם.
ואפילו אם יראה שעשו בעיניו לא כהוגן,
אלוהים לא יקלל, את הדיין לא יקלל.
והוא ביזה שם את הדיין.
ביזה את הדיין. ההפך מה שאומר הפלא יועץ. והוא איש אמת, הוא לא משקר,
הכל הוא עושה על פי האמת, ככתוב.
הנה כתוב.
למה לא עשית ככתוב?
כתוב.
יאמין כי המשפט לאלוהים הוא,
ואלוהים שופט.
ודי בזה למי שיש לו לב טוב ודעת נכונה.
הוא גם אמר לי שבעצם אשתו הראשונה לא גרושה,
כי הם לא עשו את הגט כמו שצריך.
אז אם ככה הוא נשוי לשתיים, זה חוק ביגמיה.
אסור היה לך לשאת אישה שנייה, כי אתה עובר על החוק.
אתה נשוי לשתי נשים, אם ככה.
אתה גם מוציא לעז
על האישה, כי אם היא עדיין נשואה והיא תתחתן,
אז הילדים יהיו ממזרים.
וואי, וואי, וואי, לרוב פיקחות,
לרוב ידע.
תראו כמה שטויות הוא עושה.
לא יאומן.
וזה מר פיתאום.
מישהו צלצל לרב גינות,
שכתוב שכותב את הלוח
של השנה,
זה פורסם.
אז הוא אמר שהוא שאל פעם את הרב קניבסקי.
שאל אותו,
השמש מקיפה על כדור הארץ, או כדור הארץ מקיף לשמש. הוא אומר, מה זה ענייננו?
יש לנו להתעסק בהלכות, זה לא ענייננו.
מי מקיף את מי? ככה ענה לו הרב קניבסקי.
בין אם הוא יודע, בין אם הוא לא יודע.
ככה הוא ענה לו.
אני אשמיע לכם את ההקלטה.
לא יאומן, כי זה פעם.
ומר פיתא החליט,
זהו.
חלק מהחכמים שמצדדים בו, וחלק מאנשי המדע הנוכלים,
אומרים,
זהו. אז הוא מכריע בין כל פוסקי הדורות.
וכל השאר הם אפיקורסים.
כל מי שלא אחז בדעתו.
גם החכמים הקדמונים.
כי הם לא ידעו מה שהוא פסק.
טוב, זה כבוד החכמים.
עכשיו כבוד הבריות.
גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה.
ברכות יוטט.
וידוע מאמר ריבותינו, זיכרונם לברכה.
הביא מכבד את כל אדם כרבן גמליאל,
וחושדן כליסטיב.
וידוע מאמר החכם,
הוא מדבר על הרמב״ן,
שהיה אומר שראוי לכבד לכל אדם.
אם הוא חכם ממני,
ראוי לכבדו על חוכמתו.
ואם אני חכם ממנו,
נמצא שהוא צדיק ממני.
למה? שאני חוטא במזיד, כי אני חכם.
ואם אני חכם, אני יודע מה מותר, מה אסור. ואם אני עושה משהו לא טוב, אם אני חוטא, זה מזיד, זה לא חטא.
אבל הוא יותר צדיק ממני, למה?
כי אם הוא חוטא זה בשוגה, כי הוא לא חכם כמוני.
אז צריך לכבד אותו, כי הוא יותר צדיק.
זה שאתה יותר חכם,
זה לא אומר שאתה צדיק.
הפוך, זה שלא חכם,
הוא יותר צדיק ממך.
כי משהו עושה בשגגה.
אתה עושה במזיד,
כמו מרפיתה.
ואם הוא עשיר,
ראוי לכבדו על עושרו.
כי הרי גדולי ישראל, רבי ורבי עקיבא, היו מכבדים עשירים.
כתוב בעירובין פ״ו.
כי המלך חפץ בעיקרו.
אם הוא העשיר אותם, מתנת אלוקימי.
ואם אני עשיר,
והוא עני,
נמצא שאני חוטא.
כיוון שאיני עושה צדקה כראוי לי לעשות.
והוא צדיק בכך.
למה? כי הוא עני.
הוא לא נכשל בזה. אין לו.
אין לו.
אז הוא לא נכשל.
אבל עשיר נכשל בממונו.
ואמרו בש״ס,
כל היודע בחברו שיש בו דבר אחד טוב יותר ממנו,
חייב לנהוג בו כבוד.
הפוך ממרפיתה.
הוא מזלזל בכולם. אין אף אחד בעולם שישווה וידמה לו.
אין.
כולם טיפשים, עמי ארצות, לא יודעים כלום. והוא לא יודע קרוא אותו.
וזכורני,
כשראיתי במדרש, כותב הפלא יועץ.
שראוי לכבד את העני ולקום מפניו, לכבוד השם יתברך.
המקור של הדברים
זה בויקרא רבה,
ביקרא רבה,
פרק ל״ד פסקת ה״.
שם כתוב, אמר רבי אבינה, העני הזה עומד על פתחך והקדוש ברוך הוא עומד על ימינו.
וכתוב, יעמוד לימין אביון.
אז הוא אומר, כשראוי לכבד את העני, ראוי.
ולקום מפניו, לכבוד השם יתברך.
כי כתוב, כי יעמוד לימין אביון.
וידוע מה אמר התנא באבות ד״א.
איזה הוא מכובד, המכבד את הבריות.
ועוד אמר, אל תיבז לכל אדם.
ולא טוב עושה מי שחולה כבוד לעשירים
ומקל בכבוד העניים.
כי ה' יריב את ריבם וטובע עלבונם.
כי יגדל צערם.
ומתרעמים על מידותיו של הקדוש ברוך הוא.
וכשאדם עושה סעודה ומקדיש קרואיו,
מה טוב ומה נעים שיהיו מסובין עשירים עם עניים על שולחן אחד.
כי בזה מתכבדים.
וכן כל עשיר שמראה פנים סוחקות לעני,
ומדבר עמו ומחלק לו כבוד למצווה רבה יחשב לו.
כי מחיי לב נדכאים ומשמח לב אומללים.
ובפרט אם קרוביו עניים מרודים.
לא יהיה לו בושה להראות שהם קרוביו.
לא להתעלם מהם כי הוא לא מכיר אותם.
רק יקרב את קרוביו.
ויבקרם בשמחתם ובחגים.
וזה כבודו.
וראוי לאדם שיהיה לו מדעת קונו.
והלכת בדרכיו.
שהוא מחבב את העניים ומבקר אותם.
הקדוש ברוך הוא.
שנאמר, אני את דקה אשכון.
הקדוש ברוך הוא בכבודו הוא עצמו אומר, אני איפה אני נמצא? אצל המדוכאים, שם אני נמצא, שם אשכון.
מידוע שרצונו של אדם זהו כבודו,
אז ראוי לרד לסוף דעת כל אחד ואחד ולעשות רצונו,
ושיבטל רצונו מפני רצון אחרים.
וכבר סיפרו על רבנו הארי, זיכרונו לחיי העולם הבא,
שהראה פעם אחת שתלמיד חכם אחד לא היה מכירו,
ורצה ללך לפניו,
ואף הוא היה מתכוון ללך לאחריו,
כדי לעשות רצונו ולכבדו.
ויישא ביום ההוא קל וחומר על אחת כמה וכמה, ראוי להיזהר בכבוד מלך הכבוד.
המקור לזה בשער המצוות,
פרשת קדושים.
פעם אחת הייתי מהלך בדרך עם מורי,
זיכרונו לחיי העולם הבא,
ובא תלמיד חכם,
והלך לפניו במתכבד.
וכירות מורי,
זיכרונו לחיי העולם הבא,
אף הוא היה מתכוון ללכת אחריו.
כאילו התלמיד חכם הוא יותר גדול והוא הולך אחריו.
אף אחר שהתלמיד חכם הלך לצד אחר,
גם המשיך ללכת אחריו.
ואמרתי לו,
כי חס ושלום נראה כנותן מכשול לפני עיוור.
כי אותו התלמיד חכם לא היה מכיר ערך מורי.
והשיב לי הארי הקדוש,
כיוון שהתלמיד חכם היה מתכבד בזה,
הוא היה מחויב לחלוק לו כבוד ולעשות רצונו בכך,
על דרך שהילל הזקן רץ לפני עני,
שהיה בין טובים וירד מנכסיו
ורץ לפניו.
והחזקת בו.
צריך לכבד
כפי מה שהוא רוצה את הכבוד.
לא יאומן כי יסופר.
אתם שומעים דבר כזה?
אז עוני, זכר צדיק לברכה, גם כן לפעמים היה קם בפני אנשים פשוטים.
שאלו אותו, מה ראית בזה שקמת מפניו? הוא אומר, הוא צריך איתי.
גדולי ישראל.
והיום ירהב הנער בזקן.
איזה דור.
קוצים וחוחים, קמים כל יום
ומתאמרים.
איי, איי, איי, איי, איזה דור, יא חביב.
ומכשילים אנשים
ולוקחים אותם איתם לגיהנום.
חבל.
חיזהרנו.
ידעתי מה זה יהיה.
ידעתי גם במי מדובר.
אבל זהו.
נגזר עליו משמיים ככה.
המשך יבוא.
נגזר עליו.
הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...
רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!
כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).