הייתי בשושן - חלק א' - הקדמה ומלכות אחשורוש
תאריך פרסום: 23.03.2024, שעה: 18:49
- - - לא מוגה! - - -
תוריד את המעיל, הוא עושה רעש.
תוריד.
נציב יום,
רפואה שלמה לנורית שולה בת עליזה.
מהרה.
הייתי בשושן.
ננסה להקיף יותר ויותר סביב המגילה
את ההתרחשויות.
נבוכדנצר,
המלך העריץ, התקדם בזהירות,
מוביל לצבאו האדיר בדרכו הארוכה מבבל אל ירושלים.
ליבו מפרפר בחשש.
הוא זוכר היטב את מה שהראה למפקד שלו לשעבר,
הכובש הגדול,
סנחריב, מלך אשור,
שניסה ברוב גאוותו להסתער עם צבאו החזק,
לכבוש את עיר האלוהים.
ומיליונים, מיליונים, מיליונים לא קמו בבוקר.
מספר ניצולים זעום סב על עקביו בבושת פנים,
וכשעבר את הרי עררת נקטל אף הוא.
יש מחלוקת בגמרא כמה נשארו מ-370 מיליון
שבאו להילחם עם סנחריב
על ירושלים.
רב אמר עשרה, שמואל אמר תשעה.
רבי יהושע בן-לוי אמר ארבעה עשר, רבי יוחנן אמר חמישה בהם סנחריב
ושני בניו
נבוכדנצר ונבוזרדן.
למה הוא נקטל
אצל הרי עררת?
כתוב בסנהדרין צדיק ו.אזל אשכח דפה מטיבותא דנוח.
אמר היינו אל ההר הבדש איזבל לנוח מתופנה.
אמר אי איזל
אי עזיל ההוא גברא ומצלח.
מקרב להוא לטרל בנועי קמך.
שמעו בנועי וקטלוהו.
היינו דכתיב
ויהיו משתחווה בית נסרוך אלוהיו
ועדר מלך ושרצר בניו יכוהו בחרב
כשהוגיע להרי עררת הוא מצא שם דף אחד מהתיבה הכוונה לוח
לוח גדול ארוך
הוא הבין שזה מהתיבה של נוח אמר או
זה האלוהים הגדול שהציל את נוח
מהמבול
אמר אם אני אלך ואצליח במלחמה אני אקריב
לנסרוך
האלוהים שלו את שני הבנים שלי
אבל מה לעשות שני הבנים שמעו אותו אומר שהוא הולך להקריב אותם אז הם הקריבו אותו
ויהיו משתחווה בית נסרוך אלוהיו
ועדר מלך זה הבנים שלו ושרצר בניו יכוהו בחרב
אז נבוכדנצר זוכר את כל זאת
לכן הוא בחשש גדול בדרכו לירושלים
והזיכרונות האלה עופפים את המצביא החדש המתיימר לכבוש את העולם
החשש מפני אלוהי ישראל הרתיע אותו לפיכך גם להחלטה
בלבו להסתפק בלבו להסתפק בכיבוש העיר
ולא את כל הארץ
ולעת עתה לא יחריב אותה
וגם לא יגלה את עמה
בואו נלך איזי איזי כמו שאומרים
לא להרגיז את האלוהים הגדול
ירושלים נפרסה לפניו
עיר קדושה
נשלטת בידי מלכים שכל כך הרשיעו
זנחו את תורת אבותם
נהו אחר עבודת אלילים מטופשת
תוכחות הנביאים נפלו על אוזניים ערלות
התאווה לחומריות גברה על כל שיקול מוסרי והתוצאות היו בהתאם
וזה היה התרגום המדויק למה שצפו הנביאים
מאחר קרב קצר
נכנע יהויקים מלך ירושלים
בנבוכדנצר הכובש הגדול
מלך בבל הוכרז כשליט עליון
היה זה ניצחון מזעיר למלך השאפתן
רק לפני שנה הוא תפס את השלטון בבבל כשמרד במדינה
מלכות אשור
בה הוא שימש בתפקיד בכיר כסופר אישי של המלך
וכבר בשנה השנייה למלכותו הצליח לכבוש את עיר האלוהים
שנה ראשונה הוא כבש את נינווה
שנה שנייה הוא כבש את יהויקים
חזר לעירוק עם נצח
ביועצים עטו סבר פנים חמורות
את מי מינית למלך על ירושלים במקום יהויקים?
את יחוניה בנו?
בן המלך שמרד בך?
הסבור אתה שמכלב רע יצא גור טוב?
כך הקשו לו
דבריהם התקבלו
צבא הכיבוש
חזר לירושלים
מצור קטן הספיק
יחוניה נכנע והסגיר את עצמו
למרות רשעותו נכנס בפעם האחרונה בחייו להיפרד מבית המקדש
ומשם יצא לשבי דרך השער הצפוני שהונצח על שמו
שער יחוניה זה נקרא
הפעם כבר הרגיש נבוכדנצר ביטחון רב יותר
החשש מן השמיים פחת
והוא מינה את צדקיהו
כמלך ירושלים
ואת יחוניה המודח
הגלה לבבל
יחד עם רבים מחכמי ישראל
ברבבות של אזרחים
אל הגולים הצטרף מרדכי היהודי משבט בנימין
איש הדור פנים מראשי הסנהדרין
נכבד ונישא
מבלי שאיש פקד עליו
הוא העדיף להיות עם אחיו הדבויים שנאלצו ליטול מקל נדודים
והמטרה שלו לתמוך לעזור לכל נחשל
כאשר התאקלמו היהודים
הגולים לנכר
חזר מרדכי שוב לירושלים
וכיאה למידת החסד הטבועה בו
כאשר נודע לו כי נולדה לו אחיינית יתומה
קיבל על עצמו לגדל את התינוקת
שזה עתה נולדה
למרות קשיי התקופה.
בפרשית רבה ל״ט י״ג כתוב ההיא אומנת הדסה היא אסתר.
רב אמר בת ארבעים הייתה
ושמואל אמר בת שמונים שנה.
רבנן אמרה בת שבעים וחמש ובמדרש הבא גוריון מובא שמואל אמר בת שבעים שנה.
והנה
מגלות יחוניה עד שנלקחה אסתר לאחשוורוש
עברו שמונים ושתיים שנה.
כתוב בשבט המלך אחשוורוש, כשבט המלך אחשוורוש
שהוא ישב וחישב שבעים שנה לגלות המלך יהויכין
בחמש שנים של דריה ושמדי
בכורש הפרסי
בשלוש של עצמו הרי שמונה.
ויש להוסיף לזה ארבע שנים שקיבץ בתולות הרי שמונים ושתיים.
בהשתה לפי כל הדעות
אסתר נולדה לאחר גלות יחוניה.
בתרגום שני כתב שאסתר גלתה מירושלים וצריך לומר שגלתה בגלות צדקיה שהייתה אחת עשרה שנה לאחר גלות יחוניה ומרדכי חזר אז לירושלים ולקחה עמו.
טוב התינוקת הזו
לא זכתה מימיה לראות את אביה אבי חיל בן גרה
גם לא את אימה.
שלושה חודשים לאחר פטירת האב הוברר
כי אשתו הרה.
שישה חודשים אחר כך מעת הלידה נפטרה גם האם.
התינוקת אסתר
היא הדסה
נולדה לתוך יתמות גמורה
אך האלוקים לא עזבה.
דודה מרדכי
אחי אביה
שהיה אז כבן ארבעים וחמש
נחלץ לאמץ אותה ולגדל אותה כבת בהגיעה לגיל שלוש נשא אותה לאישה
דבר המקובל באותה תקופה.
תקופה
אז קודם כל בואו נבין המגילה בדף י״ג אומרת
תניא רבי מאיר אומר אסתר שמה
ולמה נקרא שמה הדסה
על שם הצדיקים שנקראו הדסים
רבי יהודה אומר הדסה שמה
ולמה נקראה אסתר
על שם שהייתה מסתרת דבריה
רבי נחמיה אומר הדסה שמה
ולמה נקראה אסתר
שהיו אומות העולם קוראים אותה על שם אסתהר
על שם הלבנה כי הייתה יפה
בספר יוחסין
כתב שמרדכי היה
בין מאה עשרים שנה בתקופת אחשוורוש
במדרש איתא
שלדעת חכמים אסתר הייתה אז בת שבעים וחמש
אז זה מתאים
הוא היה בין מאה עשרים
והיא בת שבעים וחמש
בזמן אחשוורוש
אמרנו בן כמה הוא היה כשלקח אותה ארבעים וחמש
והיא הייתה בת שלוש
אז זה יוצא חופף
ואם כן ההפרש
של השנים ביניהם הוא ארבעים וחמש שנה
והוא לקח אותה לבת, אל תקרא לבת אלא לבית
ולמה הוא נשא אותה
בגיל שלוש?
כיוון שהיה חשש לאיסור ייחוד
ולכן מסתבר שהיא הייתה בת שלוש כשנשאה אותה כי מאז מתחיל איסור ייחוד
בבנות
כך היה גם בתימן
היו נושאים בנות קטנות
אבל מסיבה אחרת
כל אלה שהיו יתומות
החוק
המוסלמי היה לאסלם אותן
כי אין להן הורים
אז החוק אומר, מי שאין לה הורים מאסלמים אותה.
אז מה היו עושים? היו מחתנים אותם.
ואז ממילא
לא נוגעים בהם.
בינתיים חלו תמורות בעולם.
נבוכדנצר האשים את צדקיהו במרידה,
עלה שוב על ירושלים,
התמקם באנטוכיה שבסוריה,
משם שיגר את נבוזרדן
כמצביא שנועד להחריב את ירושלים.
העיר והמקדש נשרפו באש,
התושבים הובלו לגלות יחד עימם,
הוגלה שוב מרדכי.
פעם ראשונה הלך ברצונו, פעם שנייה הוגלה.
כעבור עשרים ושש שנים מת נבוכדנצר
ובנו אוויל מרודח התיישב על כיסאו עשרים ושלוש שנה,
ואחריו מלאך בלשצר בנו.
במדינת פרס השכנה
מלאך
אסטרגיס
בחזונו הוא ייעד את ביתו לנסיך הדור בן מלאכים
אך ביתו הפרה את מחשבתו ובחשאי נישאה לאחד הסרים וילדה לו בן.
המלך שקצף מאוד גזר להשליך את התינוק למעווה היער טרף לחיות.
אך בשמיים ייעדו לתינוק הזה תפקיד חובק עולם
וכלבת פרה הניקה אותו
והעולה למיותם היה תחת חסותה.
התינוק שגדל ביערות פרס התפתח לגיבור עשוי ללא חת,
ליבו כלב ארי,
חבורת ריקים ושאר נמלטי חוק הצטרפו אליו
והקים צבא קטן ואיכותי.
הסיפור המופלא אודות בין היערות
שאומץ על ידי כלביית פשט
הוא כונה בפי כל כורש
כלב בשפה הפרסית.
שימעו של מנהיג הכנופיה שהקים לו צבא פרטי הגיע למלך אסטרגיס
שראה בו איום על ממלכתו.
וטבעי היה שרצונו להכניעו בטרם התחזק.
כוח צבאי נשלח לתופסו,
הקרב התלקח במלוא עוזו,
ולמרות
היתרון המספרי של הצבא המלכותי,
ההשגחה העליונה רצתה שכורש יהיה מלך על כל העולם.
מה הסיכוי שתינוק שגודל על ידי כלבה יהיה מלך על כל העולם?
מה שהקדוש ברוך הוא רוצה לעשות,
זורקים אותו בשביל שימות, השם מחיה אותו, ולא על ידי בני אדם, על ידי כלבה.
מזה הוא מקבל עוז ואומץ,
עזות, הכלבים עזים,
מקבל עזות, יש לו כוח.
וחביבי, הוא מנצח את הצבא הפרסי.
ובעזות של חיית יער
הוא הודף את אנשי החיל,
שועט פנימה לעיר הבירה,
ומדיח את הסבא שלו ממלכותו.
למה הוא סבא שלו?
כי הוא נולד מהבת של הסבא.
שמע גבורתו הגיע למדינה הסמוכה
מדי
שהמלך שלה זה דרייבש.
לימים הוא נקרא דרייבש הראשון,
והוא היה אז כבן שישים
והייתה לו בת יחידה.
רעיון נבשיל במוחו,
לו יסכים כורש להיות חתני,
אעניק לו את כיסאי לאחר מותי,
וימלוך על שתי מדינות, פורס ומדי.
החתונה נערכה בפאר בהדר,
וכורש מכבד את חמיו מאוד,
בהלה מייעד את כס מלכות מדי,
שתתאחד
בבוא העת
אם מלכות פרס בהסכמה,
כי כאשר יה מלך מעם זה יהיו שריו יועציו מהעם השני.
ככה כתוב במגילה יב.
אתנויה אתנובה הדדה
עשו תנאי ביניהם.
אם אינן מלכה, מיננכו יפרחה, ואם איננכו מלכה, מינן יפרחה.
אם מכם מלכים, בזמן שאתם מלכים, אצלנו שרים, מתי שאתם שרים, אנחנו מלכים, כאילו זה הולך...
ומתחלף כל פעם
כמו שעושים פה בממשלה
מחליפים את שר החוץ באמצע הקדנציה
לא עבר זמן
וכורש הנמרץ מתכנן את המהלך הבא
למה נהיה משועבדים למלך בבל
אומר לחמים
בוא נמרד בו ונתפוס את המלוכה
אנחנו די חזקים
למה להיות משועבדים
דריאבש בחן את הדברים והשיב בחיוב
מתקפה משולבת
של שני החילות החלה
הפלישה אל בבל נערכה
תחת פיקודו של כורש
בליווי צמוד של חותנו
זאת אומרת כורש ודריאבש מנהלים את המלחמה
הפרסיים שעטו קדימה
מדורבנים על ידי מצביאם האמיץ
שערותיהם הארוכות
מתנופפות ברוח
עם מפלי השומן המסורבל
מראה מטיל אימה כמו דובי יער אחוזי תזזית
אתם זוכרים מה השם של השר שלהם?
דוביאל
אך חיל בבל המיומן
עתיר קרבות
שכבש את כל פינות העולם
התעשת במהירות
והאשים מלחמה שערה
וחיל מדי ופרס
ספג אבדות כבדות
ואולץ לסגת בבושת פנים
הצבא המובס התכנס סביב שני מנהיגיו
וכורש מתהלך כה וכה
אחוז סרעפים
חוכך
את המשך הצעדים
מובן שאינו רוצה לאבד חייו ושאר צבאו מרוסק
ועליו להימלט במהירות
משום מה נשאר שקוע במחשבות
בלשצר
חזר למדינתו שמח וטוב לב
בטוח שחילות מדי ופרס
לא יעזו להתקרב לממלכתו לעולם
אחר הפסד זה.
בלשצר להזכירכם, הנכד של נבוכדנצב.
לקראת הערב
הזמין את מפקדי הצבא למשתה ניצחון,
היין נשפך כמים,
שרי המדינה הוזמנו לשתות בצוותא עם המלך,
והוא הגיר לגרונו אלף כוסות של יין.
מבלי להשתכר.
זה מה שהתרברבה בשתי לאחשוורוש.
והמלך הגיבור שמר על צלילות דעתו.
בזחיחות הדעת
חלפה מחשבה מרושעת במוחו.
ירמיה הנביא הבטיח ליהודים שישובו לארצם במלאות 70 שנה.
היום
מלאו 70 שנה לכינון ממלכת בבל,
ועדיין לא אירע הדבר.
היהודים לא נגאלו.
אז כנראה שלא יגאלו לעולם,
ולכן אין לי לחשוש מאלוהיהם.
זו הייתה מסקנה אומללה.
הזחיחות
עברה כל גבול,
ובהחלטה נמהרת תורה להוציא את כלי המקדש שנלקחו מירושלים על ידי סבו,
נבוכדנצר,
ולהשקוט בהם את חייליו.
המעשה הזה הקדיש את שאת העוונות,
ובעוד
השרים מלהגים, מתלוצצים,
אחזה אותם תדהמה,
יד פלאית צצה מול הנברשת הגדולה,
ורשמה כתובת מוזרה על הקיר.
מנה מנה
תקל ופרסים.
איש לא ידע לפענח
את הכתובת על הקיר.
למקום הזעיקו את דניאל הנביא,
רק הוא יכול לפתור תעלומה זו.
וכך אומר להם דניאל,
הכתב אינו מבשר טובות,
זלזלת בכלי המקדש,
נגזר בשמיים כי מלכותך הסתיימה,
ותינתן
לפרס ומדי.
מסיבת ההוללות
הפכה לפלצות,
המסובים התפזרו,
בלשצר נתקף
חרדה עמוקה
וניסה לשכך אותה בשינה
תוך כדי שהונם
את שנתו תרופת הסיוטים
קרב אליו בלט אחד הסריסים
באבחת חרב כרת את ראשו
בחסות הלילה נמלט
לעבר מחנה כורש ודר ימש
כשהגיע נכנס לתחקיר
מדוע עשית זאת למלכך נשאל?
מלכי לשעבר חטא חטא גדול
העז לחלל את כלי בית המקדש
באותו רגע נחרץ גזר דינו בשמיים
פיסת היד נבעקת קיצו הקרוב
דניאל פענח את הדבר
רטט
אחז בשני המלכים כורש ודריווש
ברגשי כבוד נעמדו על רגליהם ואמרו
אלוהי ישראל גדול הוא מאז ומקדם שמענו את שמעו
דריווש נעץ בחתנו מבט רב משמעות
כורש הבין
וקרא את מחשבתו והנהן בראשו
וביראת כבוד נשבעו שניהם
איננו נודרים נדר לאלוהי ישראל
אם יעזרנו לכבוש את בבל
נבנה את בית המקדש
ונשיב לשם את כלי הקודש שנשדדו משם
מיד לאחר הנדר חש כורש השראה שמימית
הקוראת לו לחדש את המלחמה
הספקות שרו
שרידי הצבא נקראו שוב לדגל
וכבר באותו לילה
ניתנה פקודה המתקפה על רפיח אה על בבל חודשה במלוא עוזה
הבבלים שלא ידעו ממות מלכם
ניסו להאשים מלחמה שערה
אך ללא עיל
הפרסים
הסתערו כאריות
הביסו והניסו אותם לכל עבר
תוך מסע כיבוש מהיר
הגיעו אל עיר הבירה והשתלטו על הארמון
האנדרלמוסיה הייתה גדולה
איש לא הבין
מה אירע
ולהיכן נעלם בלשצר
נערה בת 12
התרוצצה ברחבי ארמון מבוהלת, מחפשת את אביה המלך בלשצר.
בעלתה השוררת
הבחינה במעומעם בדמות עטורה בכתר מלכות ניצבת מולה.
היה זה טבעי שטעות עליו כציפור בחושבה שזה אביה.
מאוחר יותר הבינה שנפלה לזרועות דריה ושמדי.
מה שמך?
מבאשתי.
על שאר בני משפחת המלוכה לא חמלו החיילים
הוראה חד משמעית לאבד כל זכר למלכות בבל.
הארכיון המלכותי על כל המסמכים הושמד,
המטבע הבבלי נפסל והוצא מחוץ לחוק,
סגל הארמון דוברי לשון המלוכה הוצאו להורג.
וכך החלה להתקיים נבואת ישעיה הנביא
על נבוכנצר הרשע, ככתוב
בישעיה יד כא,
הכינו לבניו מטבח
בעוון אבותם,
והחרדתי לבבל שם ושאר
ונין ונכד נאום אדוני.
ככה התקיים בדיוק
כל מה שאמר הנביא ישעיה.
בבל ממש הייתה ציורית,
בעלת זכיות חמדה,
ארמונות פאר אגדיים,
מרחביה מטופחים להפליא,
בהם שבו את ליבו של דרייבש.
במעמד רב רושם
הוא הוכתר כמלך בבל.
אוטונומיית מדי ופרס
ושאר מדינות האימפריה הופקדו בידי כורש חתנו.
שנה אחרי כן מת דרייבש
והוריש לחתנו את הממלכה העצומה.
בבל, פרס ומדי.
לא לפני שהוא מזכיר לו לקיים את הנדר לבנות את בית המקדש.
כורש
אומנם עמד בדיבורו,
אישר את בניית בית המקדש
והשיב את כלי הקודש.
אבל הוא לא התאמץ לעזור ולעודד את הגולים
לשוב לארצם.
שונאי ישראל,
השמאלנים דאז,
לא הסכימו למהלך הזה.
מכתב בהול נשלח למלך.
בתזכיר מפורט
הציגו לפניו מצגת שווא רצופה עלילות שקריות
בדבר תוכניותיהם של היהודים למרוד בו ולפרוק את עולו.
המלך המוסת
קיבל את הדברים בניגוד גמור להבטחתו נדרו עצר
את בניין הבית
וימיו לא ארכו.
בספר עזרא, פרק א', כתוב
ובשנת אחת לכורש מלך פרס
לכלות דבר אדוני מפי ירמיה
העיר אדוני את רוח כורש מלך פרס
ויעבר כל בכל מלכותו
וגם במכתב לאמור.
כה אמר כורש מלך פרס
כל ממלכות הארץ נתן לי אדוני אלוהי השמים
והוא פקד עליי לבנות לו בית בירושלים אשר ביהודה.
מי בכם מכל עמו
יהי אלוהיו עמו ויעל לירושלים אשר ביהודה
ויבן את בית אדוני אלוהי ישראל
הוא האלוהים אשר בירושלים.
והמלך כורש הוציא את כלי בית אדוני אשר הוציא נבוכדנצר מירושלים וייתנם בבית אלוהיו.
אז ההתחלה הייתה בסדר אבל ההמשך.
הממלכה הגדולה רעשה.
אנשים אצו רצו אחוזי תזזית לא ייאמן.
איך?
איך ייתכן?
איך ייתכן שזה יקרה למצביא המולל משה לעולם?
השמועה פשטה כאש בשדה קוצים.
המלך כורש נהרג.
מערב מתוכנן היטב
הביא למותו באישון לילה.
האיש
שכניע את האימפריה של בבל הענקית
ומלך מהודו ובדרום מזרח עד כוש
באתיופיה בדרום המערב
ספרד בקצה המערב
וכל אירופה עד ערי השלג והחושך בצפון,
ערי האלפים.
מצא את מותו ממערב פשוט שהטמינה לו אישה
תלמירה
אלמנת מלך השיטים.
לאחר שלוש שנות שלטון אימתני על העולם כולו,
הושלכה גופתו של המלך
כרותת ראש
בין הרי השיטים.
קמבישה,
אשר מלך תחת אביו,
נטל את נקמתו ממנה,
וביסס את מלכות פרס על כל העולם,
שלא כמנהג אביו,
הצר לישראל,
ולפיכך גם מלכותו לא ערכה,
ותוך דהירה על סוסו נפל על חרבו ונהרג.
כל מי שמתעסק עם היהודים ועם בית המקדש,
אחריתו קלה.
למה היא הרגה אותו תלמירה, אלמנת מלך השיטים?
אז בואו נראה קצת מקורות.
פה זה כתוב בקיצור, אבל מקורות קצת.
בספר הקבלה להראבד כתוב, וכך הייתה גאולתם של ישראל.
נהרג בלשצר
והומלך על מלכות כסדים דרייבש
בין אחשוורוש
מזרע מדי,
ומלך שנה אחת ומת,
ומלך כורש שלוש שנים,
ובשנה אחת למולכו העיר השם את רוחו לבנות את המקדש,
ואחר כך ביטלו.
ומלך הוא שלוש שנים,
בהרגת ומלכת השיטים,
מפני שהרגו את שני בניה,
ומלכים גדולים היו.
ומלך אחריו אחשוורוש,
חמש עשרה שנה ומת,
ומלך בנו,
שילדה אסתר,
הוא דרייבש והוא ארתחשסט.
בשנת שניים למולכו
נבנה הבית.
בן שבע שנים היה במולכו,
במהלך שלושים ושתיים שנה.
בעלה עליו אלכסנדרוס מוקדון,
ויכהו וימיתהו בשנת שלושים לבניין הבית
ותיכרד מלכות פרס והתחילה מלכות יוון.
והנה יוסיפון כתב
שכורש נהרג לאחר שלושים שנות מלכות ואין זו סתירה
כי שלושים שנה מלך על פרס
אך על האימפריה הגדולה מלך רק שלוש שנים
כמו שמובא בדברי אברבנאל.
אמרנו שדריווש וכורש
הם התחלקו, דריווש מלך על בבל כשהם כבשו אותה
ובאותו זמן
היה שלושים שנה מלך על פרס כורש.
כשמת דריו ויש אז הוא מלך שלוש שנים
נוספות
על כל העולם
על פרס,
מדי ובבל.
ביוסיפון בסוף פרק שלישי כתוב
והמלך כורש נאסף אל עמיו
וימלוך כמבישה בנו תחתיו
וילך כמבישה וילכוד את ממלכות
שיטימה יעני השיטים
ואת תלמירה מלכה
זו שהרגה את כורש במארב
הרג אותה בחרב הבן שלו של כורש
הנקרא כמבישה
וביער את זרע ממלכתה
וילך כמבישה על ממלכות מדי ופרס
וילכוד אותן
וילכוד את דמשק
ואת שריה הרג בחרב
על שמרדו בו
וילך אל ארמיניה
וילחם עם יושביה ומלכה
ויכניעם תחת ממלכתו
וייקח את בניהם לעירבון
וימלוך על מצרים וילכדה
ויכנע את כל יושביה ויסימם לעבדים לו בנותני מס
וימשול עליהם בחוזקה
ויפול פחדו על כל העמים
ופחדו נפל על כל ממלכתו מאוד מאוד
ואבותינו
עבדו למלך כורש
ולכל מלכי פרס אחריו
עודה מתוקה
כי לא הרעו להם
ולא לחצו אותם
ואומנם עזרום בכסף ובזהב ובחיתים ובשעורים ובשמן וביין ובעלים ובעתודים
דבר שנה בשנה
קמבינשא
זה בספר יוחסין מאמר שישי
קמבינשא בן המלך כורש
בשנת טרע
מלך שמונה שנים
ועשה רע לישראל
ובזה הזמן היה אולפיראנוס
השר של קמבינשא
והוא בא להשחית לישראל
ומי הרגה אותו?
יהודית
וזה קמבינשא לקח למלך מצרים
בשנה החמישית למלכותו ויהודית בשנת טרע הרגה לו לפרנוס
בסדר הדורות
בחלק ימות עולם האלף הרביעי
אלף שלישי שצב כתוב שקמבינשא
היה רשע רע אכזר ואיש משחית
והרג את אחיו
איש צדיק
ואחותו
ונפל
מסוסו על חרבו
באמת בשנה שישית למלכותו.
עד כאן.
ממשיכים.
שבעת גדולי המלכות
נציגי העם המדי
התכנסו לדיון חירום
המלך קמבישה בנו של כורש הגדול
מת באופן טרגי
בנופלו מסוסו על חרבו החדה
הממלכה זקוקה בדחיפות למלך חזק
שינהיג את האימפריה הענקית
האווירה מתוחה
השרים כססו ציפורניים
בציפייה לניצול המצב לשיפור מעמדם
עכשיו תראו איך זה עובד בפוליטיקה העולמית לא היום רק
כל הזמן
ממש כמו היום אז
ממש כמו אז היום
the same thing
ראש השרים נטל את רשות הדיבור
עברנו הרב עוד רוממות מלכנו מת
ולא הניח יורש מתאים לשבט על כס ממלכתנו המפוארת.
כידוע מאז שהתאחדו ממלכות מדי ופרס
התקבל חוק המסדיר את שלטון הממלכה המאוחדת.
מלכי האימפריה יתמנו לסירוגין
בראשונה מלך מדי,
אחר כך מלך פרסי,
בתנאי
שהמלך מת במיתה טבעית.
אך אם לא סיים את מלכותו באופן טבעי,
כמו במקרה של לפנינו,
שהמלך נהרג ללא עיתו,
אז לכן לא תסור המלוכה מעמו,
רק אם זה מיתה טבעית.
ואכן, כאשר נהרג כורש הפרסי,
מלך אחריו קמבישה בנו.
למה הוא נהרג ממערב?
זה לא מיתה טבעית.
אז לכן ממשיך הבן.
ועתה גם קמבישה נהרג במיתה לא טבעית.
הוא נפל מהסוס, זה לא טבעי, על החרב באמת.
אי לזאת,
מכוח ההסכם האמור,
ראוי שימלוך אחריו שוב מלך ממוצא פרסי.
מובן מאליו
כי מאת המועמד למלכות באימפריה הענקית כשלנו,
נדרשים שילוב
של תכונות מנוגדות,
תכונת תקיפות
משולבת ברוך,
עליו להתאהב על המוני העם,
ובמקביל הוא גם צריך להטיל מרותו
על בני לאומים שונים ברחבי האימפריה.
מתוקף אחריותי
גיששתי ותרתי
אחרי מועמד מתאים,
אך לצערי,
גם לאחר חיפוש מיגע, חובק ארצות עולם,
לא מצאתי באומה הפרסית אדם מזרע המלוכה המתאים לעניין זה.
הדובר
נשם נשימה ארוכה,
מביט בעיניים בנאספים,
ובלחישה מרשימה אומר,
לפיכך דעתי היא,
הפעם עלינו לחרוג.
המקובל
ולמנות באופן חד פעמי
חד פעמי
מאז התחיל החד פעמי
מלך מהעם המדי
שם מצאתי
מועמד מתאים
היועצים
נעצו מבטים
משהו הטריד אותם
הם מחכים לאיזה הבטחה שתניח את דעתם
ראש השרים קרא את המחשבות
עליו לשדר מסר מרגיע
ואחרי שהות קלה הוסיף בקול דרמטי רמז רב משמעות
גלוי לכל יודעי החוקה
הייתה להם חוקה שם
מה שאין בישראל
כי בהסכם הנ״ל נקבע
כאשר ימלוך מלך מדי
יהיו שבעת גדולי המלכות פרסיים
וכן להפך
אם מכם יהיו
מלכי אצלנו יהיו יפרחי
מובן
כאשר אנו בני מדי
נמנה מלך מדי
נצטרך לפנות את מקומנו לטובת שבעה אחרים מהפרסיים
ראש השרים הגביר את קולו
בכל זאת מוכן אני להקריב את משרתי ירום אמה
לתועלת האומה
סיים בהצהרה שועלית חסרת כיסוי
כדרכם של אנשי השררה
כמו אלה שאמרו עכשיו
אחרי
שבעים באוקטובר אנחנו לוקחים אחריות
והמשיכו
הצהרה שועלית חסרת כיסוי
אם אתה לוקח אחריות על הרצח שנעשה והטבח תתפטר
הוא לוקח אחריות, מה האחריות?
מילים
לוקח אחריות וממשיך
ולא רק ממשיך, עוד ממנה אחרים בדמותו, בצלמו,
שימשיכו
טרם סילוקו מן הצבא
אחר ועדת חקירה
שגם היא תהיה מחרבשה
תרשמו לפניכם מה שאני אומר
אז ראש השרים הגביר את קולו ואמר בכל זאת מוכן
אני להקריב את משרתי
היא הרוממה למען תועלת האומה,
וכך סיים בהצהרה שועלית חסרת כיסוי כדרכם של אנשי השררה.
חבריו הביטו בו,
מבינים היטב את התועלת של האומה
שהוא מדבר,
שצופנת טובות הנאה אישיות בקנה מידה מלכותי רב כיד המלך.
השרים האלה גם רופדו לפני כן במקדמות שלמונים רבים,
לפני הכינוס,
כבר שיחדו אותם,
והם מיד צידדו בעמדה שהוא אמר.
לכולם היה ברור שהמועמד הוא אחשוורוש,
הבן של דריווש הגדול,
שפיזר הון לשחד את שבעת הראשים,
ושאר בעלי ההשפעה.
מי לדעתך ראוי למשרר רמה זו זרקו לו שאלה
בהיתממות מעושה, כאילו הם לא יודעים במה מדובר, כשהכול סגור בחדרי חדרים?
כמו שהיועמ״שית
מזמינה את מי שהיא רוצה כדי שימשיך בתפקיד כזה ואחר וכו'.
אז כפי שהקדמתי,
הוא אומר,
מאחר וגם לאחר סריקה יסודית
בין
צאצאי שושלת הממלכה הפרסית,
לא הצלחתי לאתר אדם ההגון לתפקיד זה,
ממש כמו ברק,
שאמר שהוא לא מצא מרוקאי מתאים
להיות שופט.
הוא לא מצא בכל המרוקאים, הוא עבר על כל המרוקאים,
על כל עורכי הדין המרוקאים.
הוא לא מצא אחד שראוי להיות שופט עליון.
אז גם הוא פה, הוא חיפש ולא מצא בכל הפרסים
מיליונים מיליונים, עבר אחד-אחד ממש, סקירה, עשה סקירה.
לכן, הפניתי את מאמציי לארץ מדעי,
ושם מצאתי איש מזרע המלכות, הולם את כל הנתונים.
רק דבר אחד, הוא לא פרסי,
אבל לכורח הנסיבות,
סבורני שעלינו להתעלם מהפרט הזה.
ראש השרים השתהה שוב לפני שהטיל לחלל האוויר את שם האיש המומלץ,
ברצוני להמליץ
באופן חד-משמעי,
כשאומרים חד-משמעי,
חד משמעי,
כמו שאנשים אומרים היום, כולם תמימי דעים שביבי הוא זה וזה וזה, כולם תמימי, כל אחד מדבר בשם כולם,
כולם תמימי דעים.
ברצוני להמליץ באופן חד משמעי על איש מזרע המלכות,
בנו של המלך דרייבש,
שמו אחשוורוש,
כשם סבו,
אביו של דרייבש.
לא רק זאת,
מלבד זאת שהוא עצמו צאצא ישיר למלך,
הרי גם אשתו היא בת מלכים מיוחסת, הלוא היא בשתי,
ביתו של בלשצר,
המלך הבבלי האחרון.
הוא מוסיף את זה כמגלה סוד.
זאת אומרת, יש לנו פה מלך ומלכה.
בטוחני שתסכימו
שהאיש מתאים לעמוד בראש ממלכתנו.
בואו נסיים ברמיזה עבה.
הדברים היו כמובן כסות עיניים.
כולם הבינו למה כדאי להם להסכים לבחירה האובייקטיבית.
כבר קודם לישיבה הכל סוכם, פרטי ההסכם עם שאר ששת השרים האחרים.
והתגמול של כל שר
שיצביע על בחירת המועמד, כמו בבחירות בישראל.
הדיונים נמשכו ימים מספר.
אחשוורוש המשיך לפזר כספים ביד נדיבה,
ריפד את כולם בעלי השפעה.
ולא פלא איפה,
כי מיום ליום נוספו אין ספור אישים רמי מעלה שדרשו למנות את אחשוורוש
לתפקיד הנכסף.
כמו היום השמאלנים שאומרים, ברגו אותי, ברגו אותי, ברגו אותי.
לא ברגו אותי, הרגו אותי, הרגו אותי.
כדרכו,
השוחד עשה את שלו,
ובסוף הדיונים המחריטים המליצו השרים פה אחד
על אחשוורוש כמועמד הטוב ביותר.
ההמלצה החמה הועברה לשרים הבכירים
שקראו להם יחולני וברקוריאני,
שני הפרטמים,
שהם הרו שרי העל, ראשי הצבא, יועצי המלך,
בעלי הסמכות העליונה לאשר את מינוי המלך.
אז זה הם קובעים בסוף, נותנים את ה...
חותמת.
יחולני וברקוריאני
האסטרטגיה של השלמוני מוכיחת עצמה גם כאן
אחשוורוש אושר להתעטר בכתר מלך פרס ומדאי
אשר העיר
בירתה בבל
כאשר יסד המלך דריווש הראשון
המגילה אומרת
מסכת מגילה יא אומרת המולך מהודו
אמר רב
המולך
שמלך מעצמו
אמרה לה לשבח ואמרה לה לגנאי אמרה לה לשבח
דלא אבא אינש דחשיב למלכה כבתה
זאת אומרת לא היה בן אדם שיהיה ראוי למלוכה כמוהו
ואמרה לה לגנאי יש דורשים את זה לגנאי המולך
שהוא לא היה ראוי למלכות רק ממון מרובה שהוא נתן שוחד
העמיד אותו
זה המולך
המולך מאוד דובר עד כה ששס אומר שמלך מעצמו
איי איי איי איי איי
יש פה פלפולים לא ניכנס טוב טקס ההכתרה היום המיוחל הגיע
רבבות אנשים לבושים בגדי חג גדשו את רחובות בבית
החצוצרות נתנו כל התזמורת המלכותית מלווה בטובה
אחוזי הנבן
פצחה בנגינה חגיגית
המלך עומד לצאת מבית התפלא
פרגוד המשי הססגוני רקום חוטי זהב
הוסט לכל נגינת כינורות
חושף את פתחו של אולם מפואר
משעריו החטובים
ידי אומן יצא בשעתה קלה סוס אביר
צח
כעין השלג מקושט
שרשראות זהב משובצות
יהלומי חן
המפזזים
מול קרני השמש המשתברות
בהן לאלפי ניצוצי אור מרהיבי עין
מארבעה צדדים משתפחות בהוד עורות חיות בר מגוונות
משתלבות זו בזו
יוצרות מעין גלימה מלכותית מפוארת
על גבו הותקן מושב אפיריון הדור מרהיב עין מעוטר פנינים ואבנים יקרות
משולבות אחת אל רעותה.
היה זה הסוס המלכותי.
איך קראו לסוס, אתם זוכרים?
שיפר גז.
למה קראו לו שיפר גז?
אז הוא היה משופר ונותן גז.
והוא התנשא בגאון מול הקהל הרב,
זוקף ראשו החינני, עטור כתר זהב משובץ,
אבנים יקרות.
משני צדי הסוס פסעו בסך שני שרים בכירים
הנמנים בין שבעת גדולי המלכות,
מחזיקים מזה ומזה באפסר שיפר גז.
בהגיעה מול המלך
קרעו ברך
ונעמדו במרחק מה.
צלצול פעמונים רך השמיע קול איתות,
שני שרים נוספים יצאו מקיטון מהודר,
בידיהם סולם זהב
בעל שבע שליבות
מנצנץ ביהלומים,
בתוך השתחוויה עמוקה הצטדדו לצד הסוס,
כשהסולם המוחזק ביניהם מוכן לקבל את הוד מלכותו.
המלך כולו אומר, הוד והדר התנשא למרומי הסוס המלכותי,
זקוף גב השקיף בגאווה גויית
על הציבור העצום המריע לו ממושכות.
ממש צפון קוריאה.
לכל תרועת חצוצרות
קרבו שני שרים אחרים,
שהתייצבו משני צידי הסוס הגבוה בתנועות דרמטיות ולכל צלצולי פעמונים,
נטל כל אחד מהם אחת מכפות רגלי המלך
והניח אותה על כתפו,
בעוד זרועו הארוכה תומכת ביד המלך.
שאר השרים הבכירים
התמקמו לפני הסוס בשורות מדויקות,
הרחק לפניהם התייצב איש לבוש מדי שרד מפוארים,
עטורי אותות הצטיינות,
מאחריו אלף חיילים חסונים,
כמו המצעדים באיראן.
עם מתן האות הניף ביד נטויה חרב זהב גדולה,
והחלט לפסוע קדימה,
הגיב את קצב ההליכה לכל הפמליה המהלכת אחריו, צער אחר צעד
לכל תרועת החצוצרות.
לפתע הושלך הס,
כל החצוצרות נדן,
רבבות המלווים סחרו פיהם,
דממה מלכותית שלטה בכיפה.
איש השרד המוביל
נשא את קולו ברמה,
יחי אדוננו המלך אחשוורוש ירום הודו.
ששת השרים האחרים הרימו קולם בעוז תעצומות בעניית עומר.
מאחריהם פצחו רבבות פיות בקול אדיר עומר.
שני פרשים הדורים במדי זהב קרבו,
המשנה למלך
ושר הצבא.
מצקלונם המרהיב שלפו אלפי גבעולי פז,
עטויי עלים ופרחי חן אומנותיים,
כולם זהב פרוויים טהור,
והשליכו אותם אל הקהל, הרב
מתנת המלך ביום הכתרתו.
הפמליה נעה קדימה כברת דרך נוספת ושוב נעמדה על מקומה,
שכל הטקס חוזר על עצמו חלילה שבעה פעמים,
כמו שהתימנים מקיפים את המת שבע פעמים לפני שקוברים אותו.
או כמו שנפלו חומות יריחו אחרי שבע הקפואות.
בהגיעה מרחבת הארמון נעצר שיפר גז.
שבעת השרים נעמדו לצידו בשורה רוחבית,
מתכופפים
זה מעבר לזה בגבהים שונים,
ויוצרים גרם מדרגות אנושי למלך הרכוב על הסוס הענק.
לעלות הוא עלה על סולם מזהב, לרדת זה על הגב של השרים.
המלך נעמד זקוף על בימת זהב גבוהה, מעותרת יהלומים,
רפודה בגדי עיתון משובצים,
ידו הימנית תורמה בשבועה
להיות מגן לאזרחי ממלכתו ולוחם מלחמותיהם,
כמו טקס ההשבעה בכנסת.
לכל
תרועת חצוצרות
נפתחו בבת אחת, ישנבא צריחי הארמון הרבים,
ומתוכם הונף אל על דגל הממלכה שהוצב על ראשי המגדלים.
מעל הדגלים המרהיבים
הזדקר ברמה נס המלך,
עשוי זהב מופז,
מוטבע בסמלו האישי ואות חותמו.
לשם האות נוסף מן המחצצרים נעמדו מלכי מדינות האימפריה,
נושאים כולם בברכה ותפילה להצלחת המלך החדש.
איש לא הבחין
בהודי הזקן.
הוא עמד שם בעיניים מלאות קנאה
וצרות עין,
ממלמל בחמדנות יום יבוא,
ואני אטול מההדיוט הזה את סוס ההכתרה ובגדי המלכות.
הומואנה רשוע.
ידעתם שהוא היה הודי?
איי איי איי.
בתרגום שני ובפירוש המיוחס לריבי דוד הנגיד,
נכד הרמב״ם,
מובא שהאמן היה מארץ הודו.
אתם יודעים בן כמה הוא היה אז?
בן 90. לפי המבואר במדרש, האמן היה לוחם בצבאו של נבוכדנצר,
שכבשו את ירושלים למעלה מ-70 שנה קודם מעשה אחשוורוש.
אם כן, היה אז לפחות בן 90 שנה.
אז ההודי הזקן הזה עמד בצד,
בקנאה ובצרות עין,
במלמל יום יבוא,
ואני אטול מההדיוט הזה את סוס ההכתרה ובגדי המלכות.
לכן הוא אמר לו,
מה יעשה לאיש אשר המלך?
אז הוא אמר, יינתן סוס וכו' וכו',
בבגדי מלכות.
כל התוכנית שלו שהייתה מאז.
משם המשיכה הפמליה המלכותית את דרכה רגלית.
המלך בתווך,
סביביו השרים הנכבדים,
מוקפים במעגל רחב של כל מלכי האימפריה.
לרגלי שערי הענק המוזהבים,
מכותבי ציצים ופרחים, מעשי אומן,
תזמורת בניגון מרטיט
דגלי הממלכה ומעליהם נס המלך הורמו אל על
בעוד השער העצום המדהים ביופיו נפתח לרווחה
כמזמין את ההמון החוגג
להיכנס לרחבת חצר הארמון
הבאים עצרו את נשימתם
הפאר היופי בעושר האגדי השתקפו מכל פינה
זה בערך הארמון למי שרואה
בערך
בעודם מנסים לעכל
את אשר רואות עיניהם
פצחה תזמורת בניגון מרטט
פרגוד הזהב החופה את שער הארמון הוסט לאיטו
ולעיני הצופים
נחשף הכיסא המלכותי
עליו ישבו בעבר מלכי העולם
בלשצר ודריווש
הכיסא המרשים הניצב בגאון
נוכח פניהם
סחט קריאות התפעלות מכל הקהל
המלך
פסם מעדנות
מלווה במשנה למלך ושר הצבא התומכים בו מימין ומשמאל
מלכי המדינות
ניגשו לפי סדר חשיבותם
ובכריעת ברך נכנעת נשקו את רגליו
בעודם מזדחלים לאחוריהם
ניחכו את הקרקע עליה פסע המלך
ממש
כמו שביידן
משתחווה לחמינאי בבריטניה, בקנדה, בגרמניה
כולם משתחווים לאיראן, אף אחד לא מתעסק איתם
יש שם חמינאי,
אחשוורוש
עם מתן אותם חצצרים
פסע המשנה למלך קדימה
ידיו אוחזות כתר מלכות,
זהב מזוקק
עטור
ביהלומים משובצים מעשי אומן
לכל נגינת הכנרים שפצחו בניגון ענוג
הולחן במיוחד לרגל המאורע
וקרב בשפיפה נכנעת והניח על ראש המלך
ובחרדת מלכות הזדקף וקרא בקול
יחי אדוננו המלך
עבור לשלום,
לברכה ולגדולה על כל מלכי הארץ.
פרץ של אמן רם
כלח מפי הנוכחים,
המחצצרים פצחו בכל תרועה,
שר הצבא הפציע קדימה בצעדי און,
משתחווה אפיים ארצה,
מצטדד לימין המלך,
שלף את חרבו מן הנדן,
ובתנועה אבירית
זקף אותה ניצבת לצד גופו כמבטיח את שלום המלך.
אחשוורוש מדושן העונג
הזמין את הנוכחים לסעודה דשנה לא לפני שהוא מאשר
חנינה לכל העשורים
ומבטיח הטבות מפליגות לאזרחי המדינה.
לא קל היה למלך הטרי.
צרות מדיניות החלו מיד.
באשמתו הייתה זאת,
מפני רשעותו הוא נענש בכך.
כי כבר בראשית מלכותו נכנע לדרישות אשתו המרשעת
שטבעה בתוקף לבטל
את רישיונו של כורש לבנות את בית המקדש.
העונש השממי לא איחר להגיע.
השליט שקיבל ידיו כעל מגז זהב את השלטון על העולם כולו
נאלץ לראות במו עיניו
שמדינות רבות מתמרדות ופורקות מעליהן על מלכותו.
הבריות לעגו לו.
טענו שהוא מלך טיפש שאין כמותו.
והוא לא ראוי לנהל את האימפריה.
מתוך 254 מדינות האימפריה הגדולה
שהוריש לו כורש,
נותרו לו רק שבע מדינות נאמנות.
לאחר שקיבל עונשו
הכינו בשמיים את התשתית
להמלכת אסתר.
כצעצע של שרה אימנו,
ומן הראוי שתמלוך,
שהיא תמלוך,
על 127 מדינות.
אחשוורוש החל בגיוס צבא,
וברר גדודי החיילים גיבורים משבע המדינות הנאמנות,
הבטיח להם הטבות.
עוד מפליגות
ופתח במלחמה נגד אויביו.
בהתחלה תקף את הארצות הקשות לכיבוש,
שעל ידי הכנעתם ייפול
המורל בקרב המדינות החלשות ביותר.
האסטרטגיה שנקט תוכיח את עצמה.
צבאו התמקד בהשתלטות על חיילי האויב המוצבים בגבולות
בהתעלמות גמורה מהכוחות שבפנים המדינה.
תוך הידוק הפיקוח על הגבולות חיכה בסבלנות
עד שנכנעו מעצמם נוכח המצור שהוטל עליהם
ומעליהם ניחוד נשקע.
מה שלא ידע צה״ל ואינו מסוגל בלי לסכן את החיילים,
לאגוף את עזה
ולא להכניס לה לא ציוד ולא מזון ולא הומניטרי ולא בטיח.
עיר של רוצחים,
נאצים.
אבל הישראלים פוחדים מאומות העולם.
שכחו כי עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.
יש את האלוקים שהוא מנהל את המלחמות.
והנה, אחשוורוש הטמבל
ידע לעשות זאת.
אגף אותם
והם נכנעו לבד.
וכך הוכנסו עוד 13 מדינות תחת שלטונו.
עכשיו הוא ברר
מתוך 20 המדינות צבא גיבורים ענק
בחלק לכבוש את שאר הארצות אחת-אחת.
כאוס היה בעולם.
אזרחי מדינות נאלצו לנטוש תוכניות ומאוויים.
מצוקת המלחמות רוששה אוכלוסיות רבות.
וכך הצליח אשוורוש
להכניס עוד מאה מדינות תחתיו.
המלחמה הקשה ננטשה מול מלכי עבד.
הם שלטו בארצם ובאיים הרבים הסמוכים להם ביד חזקה.
בעזרת ציוניות חזק ומשוכלל פטרלו ברחבי הים האגאי
ובמסגרת פריסת רשת הגנה
לארבעים האיים המצויים שם
נטרלו כל כוח עוין שהתקרב.
אבל דבר תמוה יותר
מנוגד לתחזיות אנשי הצבא
בעוד שחיל היבשה של אחשוורוש היה חזק
הוא נחל מפלה גמורה כשניסה להשתלט על ערי יוון
אבל דווקא במערכה הימית
שכוחותיו נחותים
בעליונות בולטת של ציי יוון
המצוידים באוניות תרשיש המפורסמות בחוזקן
הצליח לכבוש 27 איים אסטרטגיים
השולטים על נתיבי השייט
ברחבי הים האגאי
כמו החותים.
בסיכומן של המלחמות
רשם לעצמו המלך השאפתן הישג אדיר
שליטה מוחלטת ביד ברזל
100 מדינות ביבשה
27 איים בים
החל מהודו הגובלת בכוש שבמזרח העולם
ועד ארץ כוש
במערב הדרומי
שבע מדינות יותר משלטונו של אביו
דריווש הראשון
כתוצאה
מהשתלטותו על אוצרות מלכי מדינות העולם
התרבה הונו מאוד
והוא נמנה בין המיוחדים בעשירי תבל
וכפי שאמרו חכמים
מי שיש לו מנה רוצה 200 כך תאבונו של אחשוורוש לא ידע שובעה
חמדתו לממון גברה יותר ויותר
מיסים וארנוניות הוטלו על האזרחים
כדבר שבשגרה אפילו העשירים הגדולים התרוששו
מדרישותיו המופרזות
זה גרם התמרמרות ואי שקט בממלכה
ודי להזכיר את שמו אחשוורוש
להוריד את מפלסי השמחה
מכל השומע את שמו חשוורושו
טוב
המלך
רצה להתבלט לקנות לעצמו שם כאחד המלכים הנודעים
והדרך לכך עברה דרך כיסא שלמה
הוא שמע על הכיסא שמימי שנעשה בחוכמה כה נשגבה
וזה הגיע לקצווי תבל והצית
כמיהה של מלכי עולם
כולם נחשפו לשבט על הכיסא של שלמה המלך
אבל ידוע לכל
מי שלא נבחר ממרומים לשבת על הכיסא, לא יכול היה לשבת עליו.
ולכן הם התאוו לשבת עליו, כי בזה הם יקבלו גושפנקה שמימית.
הראשון שנטל אותו היה שישק מלך מצרים,
אחריו סנחריו,
אחריו חזקיה,
אחריו פרעון נכו ונבוכדנצר. כל אלה, הכיסא היה ברשותם.
משם נפל הכיסא, שלל בידי דריווש הזקן,
כשהכניע את הכסדים.
הוא היה חכם מספיק
להבין
שאם ינסה לטפס בגרם המדרגות, הוא יינזק.
לפיכך, הרחיק אותו מאצלו ויציבו במדינת עילם.
כעת הגיע תורו של אחשוורוש.
ולא היו אשליות.
לו יכולתי לשבת על כיסא זה,
הייתי שולט אפילו על המזלות,
והיו מכירים אותי כמלך העולם,
ואיש לא יוכל לעמוד נגדי.
יועציו
הניעו אותו מצעד פזיזן.
ידוע לך כי אביך דריווש לקח את הכיסא מבבל והציב אותו באלם בירת מדי,
כיוון שלא העז לשבת עליו.
למה?
הוא זכר מה שקרה לפרעון נכו, מלך מצרים,
ולנבוכדנצר, מלך בבל.
בשעה שהציבו רגל על הכיסא, נחבטו
ממהלומה עזה, ממנה סבלו כל ימיהם.
לא כדאי לך שהאריה ירסק לך את הירך.
אחשוורוש ערער בדברים,
אבל ההשתוקקות לכבוד לא פגה.
אוקיי,
מקבל אני את דבריכם,
איני רוצה להיות נכה,
אז תבנו לי כיסא אחר, דומה בכל הפרטים
לכיסא של שלמה.
תמצאו את האומנים והמהנדסים הטובים בעולם.
כל מדינות תבל נסרקו.
ההמלצות נפלו על אומני צור באלכסנדריה,
בעלי שם עולמי, הובאו
לעיר שושן,
ושם נמצאת תשלובת אומנות טובה ביותר.
בעולם, עץ, מתכות, גלגלי שיניים, ריפוד, יופי אומנותי, הכול.
חרושת העשייה הגדולה החלה עשרות מהנדסים,
אדריכלים, רבי אומנים גויסו
להשלים משימה כבירה.
עבודת נמלים, יזע, תכנון, תחכום,
אין ספור סקיצות, דוגמאות.
ככל שנקפו הימים הובררה יותר ויותר
עומק חוכמת שלמה.
כל הניסיונות לא צלחו.
חוכמת שלמה עלתה על כולם.
אי אפשר לחקות את הכיסא שכל פרטיו מכילים
משמעויות שמימיות.
זה כמו הפירמידות, הסינים ניסו לעשות.
העתק של הפירמידות לא הצליח.
היהודים בנו את הפירמידות.
מהסינים, המומחים להעתיק כל דבר, לא אצלנו.
משלחת השרים התייצבה לפני אחשוורוש.
אדוני המלך, עשינו את כל המאמצים לדעות רצונך. ניסיונות רבים ערכנו בסיומם. נאלצים אנחנו לקבוע כי הדבר בלתי אפשרי.
לא ניתן לשכפל כיסא זה או דומה לו.
אוי אוי אוי.
אתם יודעים מה?
כיסא קצת קטן יותר, משוכלל פחות, יספק אותי.
הוא לא מבין
שנעליים גדולות ונעליים קטנות זה אותו דבר, זה אותו דבר. רק הגודל משתנה.
אבל זה אותו דבר, אותה בעיה. אם אתה לא יודע לעשות את זה, אתה לא יודע לעשות את זה.
השרים
נקדו לפניו בירת כבוד ואמרו לו, גם זאת ניסינו.
כיסא שלמה נעשה באופן שמימי.
לא ניתן לעשות דבר המתקרב לסגנונו.
אבל אחשוורוש
מכמת את מצחו.
לא מוכן לוותר על התוכנית.
אז תכינו לי כיסא מלכותי מפואר ועדיר שאין כמוהו לשום מלך בעולם.
נו,
את זה אנחנו כן יכולים לעשות.
מבטיחים אנחנו כי הוד מלכותו יהיה מרוצה.
אתם יודעים, כשהלכתי לבחור את ההיכל לבית הכנסת,
אז הנגר אמר לי שהזמינו אצלו כמה רבנים כיסא.
אבל הם יתנו איתו תנאי שמה שהוא עושה להם לא ייעשה לאף אחד אחר, ומה שהוא עושה להם שאין לאף אחד אחר.
ממש כמו אחשוורוש.
אחשוורוש אמר אין הגבלה כספית.
אוצרותיי פתוחים, זהב, יהלומים, מרגליות,
מה שתרצו, רק תפארו אותו ככל הנדרש.
שושן, נעשתה מרקחה.
אי אפשר לאכזב את המלך פעם שנייה.
מיטב המוחות, הנדסתו את הכיסא, אדריכלים, ידועי שם, עיצבו חיטובים,
גרם המדרגות,
המעלה אליו,
יא באב ביי, אומני יופי, סגננות, ציפויי זהב, קטיפה, שיבוץ יהלומים.
להרהיב כל עין רואה.
עבור שנתיים הסתיימה
בניית הכיסא האדיר.
משלחת רבי האומנים התייצבה בבבל הבירה.
הוד רוממותו, עשינו ככל שציוויתנו.
בנינו למען לך כיסא מלכות שלא היה כמוהו מעולם.
זה הכיסא יפיץ את שמעך בכל תבל לשם ולתפארת.
אתם זוכרים את ההוא שאמר?
רק הכיסא יגדל ממך.
אחשוורוש,
חיכך ידיו בהנאה גלויה,
הביאו את הכיסא אליי לבבל הבירה.
ואז התברר דבר שלא לקחו בחשבון.
הכיסא ענק
וכבד מדי מכדי שיוכלו לטלטלו.
המשלחת התייצבה שוב לפניו, המלך ירום הודו.
השקענו בכיסא הזה המון זהב יהלומים,
חיזוקי מתכת וחץ מלא.
אבל הכיסא כל כך כבד,
אין אפשרות לשנע אותו למרחק גדול.
הבהמות החזקות ביותר יקרסו מכובד משקלו,
וכל עגלה תתפרק.
השומעים קפאו על עומדם.
הדימוי לכיסא שלמה לא צלח אפילו מבחינת המשקל.
את הכיסא של שלמה אפשר היה לשנע, את שלהם אי אפשר לשנע.
נו,
האם יוותר המלך על התוכנית הראוותנית והסתפק בכיסא מלכותי רגיל
כשל שאר המלכים שלפניו?
התגובות של המלך ההפכפך היו בלתי צפויות כמו תמיד.
תגידו לי את האמת,
האם הכיסא כמו שתיארתם יפה כל כך?
האם אני אוכל להתגאות בו בפני כל מלכי העולם?
כן,
אדוננו המלך גאוותך תאכל ערכי השחקים כשתשב על הכיסא הזה.
הוציאו לו את הציורים של הכיסא פרי מכחולם של טובי הציירים.
המלך יתבונן בציורים בהנאה גלויה.
אם כך נראה הכיסא במציאות,
במציאות עמדתם במשימה בכבוד.
חברי המשלח, אנד אשמו לרווחה,
טרטר אותם שנים.
מבטיחים להוד רוממותו,
כי יופיו של הכיסא עולה עשרות מונים על המתואר בציורים.
מדהים ונשגב,
שאי אפשר לבטא זאת במכחול.
המלך ספק את כפיו בחדווה,
הנוכחים הביטו זה בזה במבוכה,
ולא מבינים
מה הוא עולץ כל כך,
אם הכיסא לא זמין,
להביא אותו אליו.
ואז המלך הוציא משפט דרמטי,
מחר בכיסא אינו יכול להגיע אליי,
אני אגיע אל הכיסא.
הוא העתיק את עיר הבירה לכיסא.
לא בבל,
שושן.
זה באמת, רואים שהכיסא יותר חשוב מעיר בירה,
יותר חשוב מהמלך,
יותר חשוב מהכל.
למה עושים לחברי כנסת מעור צבי?
מסכן הצבי.
לקחו את הצבי, הרגו אותו בשביל שהחבר כנסת יישב עליו.
-איי, איי, איי.
רק כעבור שנים הובררה הסיבה שסיבבה השגחה עליונה, החלטה תמוהה זו.
והמשפט הבודד הזה שהוא אמר,
אם הכיסא לא יבוא אליי, אני אבוא אל הכיסא,
המשפט הזה חרץ את פני ההיסטוריה.
השרים קלטו את הרמז. מאות צווי גיוס נשלחו לבנאים, נגרים, מדריכי לבניין שם, בתוך מדינת עילם.
שם בונים עכשיו את קריית הממלכה. ארמון המלך ייבנה מסביב לכיסא,
וסביב הארמון ייבנו מגורי השרים. מתחם המלוכה שיוקם, פאתי העיר שושן ייקרא שושן הבירה.
בעין הגבלה ממונית השקיעו בקריית הממלכה כל המטובים הנמצאים בעולם,
בפאר והדר מופרז,
להגנת הארמון.
הקיפו את המתחם בתעלת מים עמוקה ורחבה.
אי אפשר להיכנס לקרייה ולצאת ממנה,
אלא רק בספינת מעבורת בלבד.
מי שקיבל אישור כניסה והגיע מהרחוב הראשי, נתקל בשער כניסה עצום.
מאחוריו השתרעה רחבה ענקית, מדהימה ביופייה.
המתחם הענק הזה נקרא שער המלך.
בתוך המתחם נבנו לשכות פאר עבור השרים, יועצים ואנשי המשפט.
פנימה יותר השתרעה גינה גדולה, נטועה עצי פרי נדירים, מפיצי פסמים ערבים,
מעוצבות כסככות מושלמות המצלות תחתיהן,
שורפים בעלי שם, אומני שיבוץ,
חיפו את גזעי העצים, יהלומים ואבני חן, כמו שאתם רואים היום שמקיפים עצים בכל מיני מנורות,
שמה חיפו אותם ביהלומים ואבני חן, בפסיפס מרהיב עין,
עד מחצית האילן.
הגינה תוכננה על ידי טובי המהנדסים, מרווחת דיה להכיל אלפי איש,
שיסבו בהרווחה סביב שולחנות ערוכים,
כורסאות רחבות ותפאורה כידה מנה.
מי שבא מהגינה נכנס תוך חצר ענקית מרוצפת אבני שיש יקרות.
בסוף החצר, שנקרא החצר החיצונה,
נבנה שער הפתוח אל ביתן גדול,
שם היו צלמי עבודה זרה.
מצידו השני של הביתן
נפתח שער אל חצר אחרת כפולה ביופייה,
היא נקראה החצר הפנימית.
בקצה חצר זו התנשא ארמון המלוכה,
בחזיתו
לובי מפואר
להינפשות המלך
נוכח מרחבי החצר היפהפיים
משולבי צמחי בושם מדיפי ניחוחות ארומה ייחודיות.
למרבה הפלא הפכה שושה לבירה
והיא הסתיימה
הרבה יותר מהר מבניית הכיסא.
מה הנס שהיה בתוך ההסתרה?
החדשות המרעישות זעזעו את הסיפים.
הבריות לא חדלו לדבר על כך.
תקדים!
לא נעשה בכל תבל כולה.
מעולם לא קבע מלך את עיר בירתו לפי רהיטים.
רק לימים התבררה כוונת השגחה העליונה.
לעת עתה לא קישר זאת איש שכל זה נעשה בשביל מרדכי היהודי.
כי מרדכי היהודי עקר את דירתו מבבל,
והיה שוכן
בקצה העיר שושן,
בדיוק בשטח
עליו נבנתה קריית הממלכה הנקראת שושן הבירה.
בגללו
סיבבה ההשגחה העליונה
את כל המהלך התמוה.
לגרור את המלך אחשוורוש.
בכבודו בעצמו מבבל לבוא לדור בעיר שמתגורר בה הצדיק
ועל ידו תסתבב ההצלה המופלאה של כלל ישראל
ובכך החל הנס שהיה בתוך ההסתרה.
ואפילו בהסתורת שבתוך ההסתורת
בוודאי גם שם נמצא השם יתברך
ואפילו בהסתורת שבתוך ההסתורת
בוודאי גם שם
נמצא השם יתברך
איה איה גם מאחורי הדברים עוברים עליך
אני עומד אני עומד אני עומד
גם מאחורי הדברים הכוש עוברים עליך
אני עומד
אני עומד, אני עומד.
אז כל מה שאתם שומעים, ביידן, ביבי, בום בום, בום בום, בום ברגער,
הכל חרית ברית.
מעניין, כולם מתחילים בביבי, ביידן, בלינקן,
איי איי איי איי, רק לפיד לא בבית.
בכל אופן,
צריך להבין,
ההשגחה האלוקית
מסדר את הכל בדרך שאתה לא חולם.
אנשים עובדים, עמלים, כיסא, פאפו, בשביל הגאווה הסמוכה של הבן אדם הזה.
והכל הקדוש עושה בשביל לטרטר אותו ולהעביר אותו, ושיבוא אצל הצדיק, שהצדיק לא יצטרך ללכת.
מישהו שם לבבל כל פעם, לראות מה קרה לאסתר. מה אתם השתגעתם?
שהוא יצטרך ללכת?
זה.
תביא את המלך פה, והוא יעמוד בשער המלך תמיד לידו. מה, לא צריך לטרוח? מה זה, צדיק צריך לטרוח? מה פתאום?
איי איי איי, זה רק ההתחלה, רבותיי.
עכשיו, בשלב הבא זה המשתה הענק, עוד
תוכניות שהיו לו, והן בדיוק הפוך,
והכל מתוכנן,
בהשגוח האלוקית.
מדהים.
מגילת אסתר.
המגילה שמגלה את מה שהיה בהסתר.
הרי אני מכוון כי הם.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.
