עין יעקב - יומא לז-מ | הרב שמעון משה חי רחמים [שיעור מתאריך 15.09.2024]

- - - לא מוגה! - - - 

בשם נעשה ונצליח

אנו ממשיכים בלימוד מתוך העין יעקב אנחנו מסכת יומא פרק שלישי דף ות לז דף לח עמוד ב

ואמר רבי אלעזר אפילו בשביל צדיק אחד עולם נברא דכתיב בבראשית א' וייר אלוהים את האור כי טוב ואין טוב אלא צדיק שנאמר אמרו צדיק כי טוב ואמר רבי אלעזר כל המשקע דבר אחד מתלמוד גורם גלות לבניו ח ליצלן שנאמר פסוק באושה ד' ותשכח תורת אלוהיך אשכח בניך גם אני רבי אבאו אמר מורידין אותו מגדלות שנאמר ניד מו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מעשת ומסך מכהן לי ואמר רבי חיא ברב אמר רבי יוחנן אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו שנאמר בקהלת א' וזרח השמש וב השמש עד שלא קוותה ש של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי ואמר רבי חיא ברא ואמר רבי יוחנן ראה הקדוש ברוך הוא שצדיקים מועטים בעולם עמד ושתלן בכל דור ודור שנאמר שופטים א' ב כי לאדוני מצו כארץ וישת עליהם תבל ואמר רבי חיא ברמר רבי יוחנן אבי לו בשביל צדיק אחד עולם מתקיים שנאמר משלי יוד וצדיק יסוד עולם רבי חיא ברא בדיד אמר מהח גם פסוק בשופטים אב רגלי חסידיו ישמור חסידיו דורשת הגמרא טרטה לא חסיד לא בלשון יחיד אלא בלשון רבים חסידיו מות רבים שתיים אומרת הגמרא טובה משמע ואמר רב נחמן בר יצחק חסידו כתיב ואמר רבי חיא ברב אמר רבי יוחנן כיוון שייצאו רוב שנותיו של אדם ולא חטה שוב אינו חוטה שנאמר רגלי חסידיו הקדוש ברוך הוא מסייע בעדו שלא יחטא זה בתנאי שהחזיק אדם את עצמו כל ימיו ולא חטא דו רב שיל אמרי כיוון שבא לאדם דבר עבירה לידו פעם ראשונה ושנייה ולא חטא שוב אינו חוטה שנאמר רגלי חסידיו ישמור לח אמר רבי שמעון בן לקיש ויש גורסים ה רבי שמעון בן לוי מהי דכתיב אם ללצים הוא יליץ לענבים יתן חן פסוק במשלי ג' בא לטמא פותחין לו אדם שרוצה להיות טמא כן להידבק בכל מיני דברים לא טובים בטומאה אז מהשמיים מסייעים באדו פותחין לו הבא להטהר גם מסייעין אותו תן הדבר רבי ישמעאל משל אדם שהיה מוכר נפט ואפרסמון בא למדוד נפט אמר לו מדוד אתה לעצמך למה הריח שלו איום ונורא בא למדוד אפרסמון אומר לו המתן עד שימדוד עמך למה כדי שאני גם אתבש וגם אתה תתבשל מהריח הטוב שיש לשמן אפרסמון תנ דבר רבי ישמעאל עבירה מטמטמת את ליבו של אדם שנאמר ויקרא יא ולא תטמאו בהם ונטמתם בהם דרשו חזל אל תקרי ונטמתם בם אלא ונטמתם בם תנו רבנן ולא תטמאו בהם ונטמתם בם אדם מטמא את עצמו מעט מטמאין אותו הרבה מטה מטמאין אותו מלמעלה בעולם הזה ממעין אותו לעולם הבא תנו רבנן והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני אדם המקדש את עצמו מעט מקדשין אותו הרבה מלמטה מקדשין אותו מלמעלה בעולם הזה מקדשין אותו לעולם הבא פרק רביעי בסיעתא דשמיא תרף בקלפי משנת הרף בקלפי וחלה שני גורלות פה מדובר על הכהן שהיה עושה את הגורלות בעיצומו של היום הקדוש יום הכיפורים על השעיר להשם ועל השעיר לעזזל מי מבין שניהם אחרי ששניהם היו שווים בקומה ביופי וכולי כפי שמובא במשנה טרף בקלפי ולה שני גורלות אחד כתוב עליו להשם ואחד כתוב עליו לעזזל גמרא למה לי טרף בקלפי אומרת הגמרא כי היכי דלא ניכון ולשקול ואמר הב כלל פי של עץ היייתה ושל חול היייתה ואינה מחזקת אלא שתי ידיים מתקפל רבינ ביש למה אינה מחזקת אלא שתי ידיים כי היכי דלא לכוון ולשקול כן שהוא לא יכוון מה שהוא רוצה אלא של חול נקד שוה אם כן אבלי כלי שרת של עץ וכלי שרת של עץ לא עבדינן כן לא היו משתמשים בהם אומרת הגמרה ונעבדה כסף ונעבדה בזהב אלא מכאן שהתורה חסה על ממונה של ישראל והדבר הזה לא צריך מה שנקרא השקעה גדולה ולכן היו עושים אותו כמו שמובא קלפי של עץ ושל חול הייתה וכולי וזה מספיק יפה מאוד כי אם התורה חסה על כלים פשוטים כמו יעקב אבינו שחס על כלים פחים קטנים והתורה חסה על כלי חרס וכולי אז זאת אומרת שהתורה חסה על ממון קל אם התורה חסה ממון קל התורה היא ברוך השם לא צרת עין ואם היא לא צרת עין בוודאי שההיא גם חסה על ממונם של אחרים של צדיקים שהם באים ותורמים את הדבר הזה ולכן גם פשוט של עץ של חול גם הם ראוים ופשוטים לגורל עבור הקלפי לט תנו רבנן 40 שנה ששימש שמעון הצדיק היה הגורל להשם עולה בימין מכאן ולך פעמים עולה בימין ופעמים עולה בשמאל והיה לשון של זהורית שהיו קושרים על הקרניים של השעיר וגם היו קושרים על אותו ההר שמשם היו משלחים על ידי האיש עיטי את השעיר לעזזל היה מלבין הלשון של זורית היה אדום זה רמז לכתוב אם יהיו חטאיכם כשנים קשה לגל בינו זה היה מלבין מכאן שנתקרב הדין מהשמיים ומכאן ולך פעמים מלבי ופעמים אינו מלבין היה פעמים שגם לא הלבין והיה נר מערבי דולק מכאן וילך פעמים דולק ופעמים קבע והיתה אש של מערכה הצה מערכה מתגברת ולא היו כהנים צריכים להביא עצים למערכה אלא הש היייתה מעליה בלי שום דבר שאחוז בה אלא מה ששמו קודם לכם חוץ משני גזרי עצים כדי לקיים מצוות עצים שתי חתיכות שמים והיה אש כל כך גדולה שהייתה שורפת את כל הקורבן כולו ולא צריכים להוסיף ולהוסיף כדי שיהיה שמה אש טובה שישרוף את הקורבן להשם וכל זה היו ו שאים שניים כדי לקיים מצוות עצים אז זה נס בפני עצמו מכאן וילך תשש כוחה של מערכה פעמים מתגברת פעמים אינה מתגברת ולא היו הכהנים נמנעים להביא עצים למערכה כל היום כולו כדי שישרף הקב צריכים להוסיף להוסיף כל הזמן עצים במשך כל היום כולו ונשלחה ברכה בעומר קורבן העומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים כל כהן שמגיע כזית זאת אומרת היה מקבל חתיכה כזית מהבשר וכולי היה יש אוכל ושבע ויש שבע ומותיר עד כדי כך היה מתברך בתוך מעו ומכאן ויילך נשתל מערה בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים וכל כהן שהיה מגיעון מצרי שזה יחסית פול גדול הצנועים כן אז לא היה מתברך והצנועים מושכין את ידיהם וגרגרים נוטלים ואוכלים א תביא לו עוד חתיכה וכולי ומעשה באחד שנתן חלקו וחלק של חברו והיו קוראים אותו בן חמצן זה היה שמו עד יום מותו אמ רבא יש גורסים רבא רב שילה מה יקרא בתהילים עא אלוהי פלטני מיד רשה מכף מעבל וחומץ רב אמר מהכ מהפסוק בישעיה א' למדו היתב דרשו משפט אשרו חומץ חמוץ סליחה אשרו חמוץ ואל תש ו חומץ ותנו רבנן אותה שעה זה היה כעין כינוי לאדם שגזל אשרו חומץ דבר שהוא לא ראוי לו חמוץ בעבורו אז מה אתהה לוקח את זה מה שלא ראוי לך תנו רבנן אותה שנה שמת ב שמעון הצדיק אמר להם בשנה זו הוא מת אמרו לו מנין אתה יודע אמר להם בכל יום הכיפורים היה מזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים נכנס עמי ויוצא עמי ושנה זו דהיינו והיום נזדמן לזקן אחד לבוש שחורים ועטוף שחורים נכנס עמי ולא יצא אמי אחר הרגל חלה שבעת ימים ומת ונמנעו אחו הכהנים מלברך בשם דהיינו הם לא ברכו את ברכת הכהנים בשם המפורש למה כי הם לא היו כדאים ראויים יפה מאוד עכשיו הבריתה שאנחנו נראה אותה אז מקורה בגמרא מסכת מנחות דף קט היא שמה יותר ארוכה הא מזכירה איזה עניין חד שהוא לא נזכר פה ומוציאים לאור חיברו אותה לכאן כדי שזה ראוי לדבר הזה מכלל דבית חוני ולו בית עבודה זרה הוא דתני אותה שנה שמת בה שמעון הצדיק עד מלברך בשם בשעת פטירתו אמר להם חוניו בני ישמש תחתיי נתקנה בו שמעי אחיו שהיה גדול ממנו שתי שנים ומחצה ואמר לו בוא למדך סדר העבודה והלבישו באונ קלי וחגר בצלצול והעמידו אצל המזבח ואמר להם לאחו הכהנים ראו נדר וקיים זה לאהובתו אותו היום שהשמש בכהונה גדולה הלביש באוכלי ש שליחי וחגור בצלצול שליחי וביקשו אחו הכהנים להורגו רצו אחריו הוא ברח מהם והלך לאלכסנדריה של מצרים ובנה שם מזבח והעלה עליו לשום עבודה זרה וכששמע חכמים אמרו מה זה שלא ירד לה כך היורד לה על אחד כמה וכמה כן זאת אומרת אותו שמעי שלא ירד לגדולה כך הוא התקנה באחיו אז על אחת כמה וקמה שלא מורידים אותו למה שלא יקלקל עצמו דברי רבי מאיר אמר לו רבי יהודה לא כך היה מעשה אלא לא קיבל עליו חוניו שהיה שמי אחיו גדול ממנו שתי שנים ומחצה ואף על פי שכן נתקנה בו חוניו בשמי אחיו ואמר לו בוא למדך סדר העבודה ואל בישו ב אונקלי וחגר בצלצול ומידו אצל המזבח אמר להם לאחו הכהנים ראו מה נדר זה קיים לאהובתו ואותו היום שהשמש בכהונה גדולה לבוש בלוק שליחי וחגור בצלצול שלי וביקשו אחו הכהנים להורגו סח להם כל המאורה וביקשו להורגו את חוניו רץ מפניהם ורצו אחריו רץ לבית המלך ורצו אחריו וכל הרואה אותו אומר זה הוא הלך לאלכסנדריה של מצרים ובנה מזבח ועלי עליו לשם שמיים שנאמר בישעיה יט ביום ההוא יהיה מזבח להשם בתוך ארץ מצרים וכששמע חכמים בדבר אמרו מה זה שברח ממנה כך המבקש לרד להל אחת כמה וכמה מ אמר למר קשיש ברד רב חסי חסדה להבה יש גורסים לרב השי רבי מאיר ה יקרא דרבי יהודה מהי אבדלה לכד תניה לאחר מפלתו של סנחריב יצא חזקיה הומצא בני מלכים שהיו יושבים בקרונות של זהב דירן שלא לעבוד עבודה זרה שנאמר ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען נשבעות לאדני צבעות ולכו דריה של מצרים ובנו מזבח ויעלו עליו לשם שמיים שנאמר ביום ההוא מזבח להשם יהיה מזבח להשם בתוך ארץ מצרים עיר ההרס כותב הרב יאמר לאחת דרשו רבותינו מהיר ההרס יאמר לאחת כמתרגם רב יוסף קרתא דבית שמש דעתיד למח רב ת אמר די חדה מנהון שהיא אחת מן המקומות הלל ומה אם שמה דה חרס לישנה ד שמשהו שנאמר באיוב ט האומר לחרס ולא יזרח הו ועד כוכבים יחתום עד כאן הגמרא במנחות ממשיכים עכשיו יומ תנו רבנן 40 שנה קודם החורבן לא היה גורל עולה בימין ולא היה לשון של זורין מלבין ולא היה נר מערבי דולק והיו דלתות הכל נפתחות מאליהן עד שג בן רבי יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכא ואמר לו היכל היכל מפני מה אתה מבעית את עצמך ואמר לו ההיכל יודע אני אומר לו סליחה רבן יוחן בן זכא יודע אני שסופח עתיד להיחרב וכבר נתנ בע עליך זכריה בן עידו זכריה יהוד א פתח פתח לבנון דלתך פתח לבנון דלתך ותאכל אש באר זך אמר רבי יצחק בר טבלי למה נקרא שמו לבנון בית המקדש אחד מהשמות שלו לבנון שמלבין עוונותיהם של ישראל ואמר זוטרא בר טוביה אמר רב למה נקרא שמו יער גורסים יער הלבנון דכתיב במלכים אז בית יער הלבנון לומר לך מה יער מלבלב אף בית המקדש היה מלבלב דמר רבי יהושעה בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב זה עצים שעיין לאלא ראתה עצים של מגדים של זהב היו מוציאים פירות בזמניהם זהב הפירות שלהם וכיוון שהרוח מנשבת בהם משאירים את פירותיהם שנאמר בתהילים עב ירעש כלבנון פריו ומהם הייתה פרנסה לכהנים וכיוון שנכנסו גויים להיכל יבשו אותם העצים שנאמר בנחום א' ופרח לבנון ומלל שנאמר בישעיה ועתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לנו שנאמר בישעיה ל פרעה וח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון ניתן נלה תנו רבנן 10 פעמים מזכיר כהן גדול את השם בו ביום ביום הכיפורים שלושה בווידוי ראשון ושלושה בווידוי שני ושלושה בשעיר ה משתלח ואחד בגורלות וכבר אמר אנה השם ונשמע קולו של הכהן ביריחו ו אר רבר ברחנא בר ברחנא מירושלים ליריחו מרחק 10 פרסאות ציר דלתות ההיכל היה נשמע בשמונה תחומי שבת עיזים שבירכו היו מתעדות מריח הקטורת נשים שבירכו לא היו צריכים להתבשם הם התבשמות מריח הקטורת כלה שבירושלים אינה צריכה להתבסם להתקשט מרח הקטורת מתקשטת ואמר רבי יוסי בן דולג עזים היו לאבא בערי מחמר והיו מתעדות מריח הקטורת ואמר רבי חיא ברבן אר רבי יהושע בן קורח שח לי זקן אחד פעם הלכתי לשלו והרחתי רח קטורת מבין כוליה יפה מאוד אז אפילו הקירות היו סופגים את מה המשכן כן בעוד המשכן בשילו היו סופגים את מה את ריח הקטורת בא לו אצל פר אצל פרעה שנייה מה מה ישנה בווידוי ראשון דלא אמר ובני אהרון עם קדוש ומה ישנה בווידוי שני דומר ובני אהרון עם קדוש למה הוא משנה מהנוסח תן דבר רבי ישמעאל כך הם מידת הדין נותן את מותו יבוא זכאי ויכפר על החייב ואל יבוא חייו ויכפר על הזכאי תנ דברי רבי ישמעאל על מה כתורת מכפרת על לשון הרע יבוא דבר ש בחשאי כן ויכפר על מעשה חשי קטורת דבר חשאי איך מכינים מה מכינים וכולי איך עושים אותה המחתה וכולי ואמר רב חיסדא שבעה זהבים הם שבעה סוגים של זהב זהב וזהב טוב וזהב אופיר וזהב מופז וזהב שחוט וזהב סגור וזהב פרווים זהב וזהב טוב שנאמר וזהב הארץ ההי טוב פסוק בבראשית ב זהב אופיר דעת מאופיר זהב מופז שדומה לפז זהב שחוט שנטבע כחוט זהב סגור בשעה שנפתח כל החנויות נסגרות זהב פרווים שדומה לדם הפרים רב עשי אמר חמישה מיני זהב וכל חד וחד אית ב זהב וזהב טוב וכולם שייך זהב וזהב טוב תנ נמי בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום והיינו זהב פרווים שדומה לדע הפרים עד כאן

בסיעתא דשמיא נעבור לפלא יועץ זכותו תגן עלינו אמן זוהר כידוע בימים הללו אנחנו גם לומדים בתיקוני הזוהר לימוד בספר הזוהר נשגב מאוד לטהר ולקדש את נפשו של האדם ואפילו אלוד המיקה אמר ושוגה בו שגיות הרבה הוא חשוב לפני הקדוש ברוך הוא כדכתיב בשיר השירים א' ד ודגלו עלי אהבה ופירשו רבותינו זל על פי הכתוב במדרש שיר השירים ב ודילוגו אל דקרי את דגלו אלי ודילוגו עלי אהבה ה למה הדבר דומה לתינוק קטן שאינו יודע הוא מדבר חצאים של תיבות בלעגי שפה ואביו ואמו צוחקים ושמחים לכל המילים שהוא מוציא מהפה עברות כך יושב בשמיים ישחק וישמח כשהאיש הישראלי יש לו חיבה בתורה ורוצה ללמוד אך אין דעתו משגת או אין לו מי שלמדנו ולומד כמה שיודע הוא בוודאי עושה נחת רוח ליוצרו וב בשכרו והנה כי כן אין מקום פטור למי שאינו יודע ללמוד ואין טענה זו פותרת אותו ליום הדין כי הוא יכול ללמוד כמו שיודע את החשבון חשמל אתה יודע לקרוא וחשבון הבנק מה יש בפנים אותו דבר בלימוד הוני שבלימוד המשניות יש דעות שצריך להבין לפחות מהעניין שהוא לומד ביאור רבנו אבדה מברטנורה וכולי אבל בלימוד התהילים והזוהר הקדוש אפילו באין מבין כלל חשוב ומקובל ומרוצה לפני השם וכל שכן וכל שכן מי שיודה הספר ומבין דברי הזוהר הקדוש הפשוטים ימצא בו טובתם ודברים מתוקים מדבש ומוסרי השכל שמושכים את לב האדם לאביו שבשמיים והנה כי כן ראוי לכל אדם ליקח לו את ספר הזוהר הקדוש ולא יעבור מלקרוא פרשה מדי שבוע בשבוע וזה גדר גדול לאדם כדי שלא ישיא יצרו לפנות עצמו לבטלה שהוא רעה גדולה כידוע ויעשה דות אפו וינצל שיקבל עליו סדר לימודים כגון 18 פרקי משניות בכל יום וספר תהילים ופרשת הזוהר וכדומה וכשלא יהיה לו פניא יהיה לו וה ופורה מיום ליום ומחודש לחודש באופן שבהיותו פנוי תכף ישלים לשלם פני לשלם את חובתו אך ישכיל על דבר מראשיתו שלא יצטרך ללמוד במהירות גדול באופן שלא יהיה שווה אותו הלימוד כלום וי עמלו לריק חס ושלום וכבר אמרו כך כותב התור באור החיים סימן א' טוב מעט בכוונה מהרבות בלא בכוונה כשלומד סודות הזוהר בלבבו יבין שיש צפוני סודות ורזה דרזין בכל העניינים אך בשרו עליו יכאב על שאין לו ידיעה כלל וכלל זה גם חלק לימוד התורה שאדם צריך ללמוד יש נגלה ויש נסתר והזרה שמענו למי שלומד ספר הזוהר שישמור נפשו מאוד כשלומד אבא אמא ברא מרתה זהר אנפין ארי חנפן מטרוניתא וכן צורת האיברים רשע עינין ודנין וכדומה שאל יצייר שום צורה למעלה חס ושלום חס וחלילה ועל זה נאמר בדברים כז טו ור האיש אשר יעשה פסל ומסכה ושם בסתר דהיינו שהוא מדמיין את סטרו של עולם אלא יאמין באמונה שלמה שאינו שייך למעלה אלו העניינים כלל וכלל רק הכל אורות עליונים וצפוני סודות שאין יד שכלנו מגעת וכל אלו המילות שנזכרו בזוהר הקדוש הכל הם כינויים ודרך משל בעלמה ש כיל יבין איזה דבר ואנחנו לא נדע ואיין לנו רשות לחשוב ולצייר באופן כזה או אחר רק נקרא בשפתנו ונקדים תפילתנו שיהי נועם השם עלינו יהיה חשוב ומרוצה ומקובל שיח שפתותינו לרצון וכדי לעשות נחת רוח ליוצרנו ובכך דיינו ברוכים תהיו להשם