בנתיבות החיים - פ - פרק אחרון: תיקון הדורות - הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

[מוזיקה] השם נעשה ונצליח. מתרגשים ונרגשים לסיים בסיעתא דשמיא את הספר נתיבות חיים. הכותרת להיום תיקון הדורות. בגמרא מובא מעשה על רבי חנינא בן דוסא שהיו לו עיזים. אמרו לו השכנים, "העיזים שלך, כבוד הרב מזיקות." אמר, "אם הם מזיקות, שיאכלו אותם הדובים. ואם לא, כל אחת מהן תביא בערב דוב על קרניה." בערב ראו כולם, כל אחת מהעיזות הביאה דוב, שהיה נתון על קרניה. הייתה לו שכנה שבנתה בית ולא הגיעו הקורות של התקרה באורקן מקיר לקיר. באה לפניו ואמרה לו, "בניתי בית ואין מגיעות קורותיי." אמר לה מה שמך? אמרה לו, איכו. א' יכו אמר, אם כן יגיעו קורותייך תנא. אומרת הגמרא, הגיעו עד שיצאו אמה לכאן ואמה לכאן. ויש אומרים סניפין עשאון שנתחברו בנס עם עוד קורות מכל צד תניה פלימה אומר אני ראיתי את אותו הבית והיו קורותיו יוצאות אמה לכאן ועמה לכאן ואמרו לי בית זה שקירה רבי חנינא בן דוסא בתפילתו שואלים רבותינו רבי חנינא בן דוסא מהיכן היו לו עיזים כידוע רבי חנינא בן דוסא היה עני מרוד ויותר מזה, כבר הזהירו חכמים ואמרו, "אן מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל מפני שהיא מחלה את כל השדות ואת כל הצומח". אמר רב פנחס, מעשה ועבר אדם אחד על פתח ביתו והניח שם תרנגולין ומצעתן אשתו של רבי חנינא בן דוסא ואמר לה, "אל תאכלי מביצהן." והרבו ביצים ותרנגולים והיו מצערים אותם. ומחרן וקנה בדמיהן עיזים. פעם אחת עבר אותו אדם שעבדו ממנו התרנגולים ואמר לחברו, "יואו, בכאן הנחתי את התרנגולים שלי לפני זמן מה?" שמע זאת רבי חנינא ואמר לו, "יש לך סימן בהן?" אמר לו, "הן." נתן לו את הסימן ונטל את העיזים והן הן העיזים שהביאו דובים בקרניהם. זה מובא בגמרא בתענית כה המעשה הזה דורש עיון באים בעלי שדות לרבי חנינא בן דוסא וטוענים העיזים שלך מזיקות לשדות שלנו רבי חנינא בן דוסא משוכנע שהם לא הזיקו אחרת הוא לא היה מפכיר את העזים לאכילת הדובים כדי שלא יהיו שלו כיוון שלא יהיו שלו כדי להוכיח את טענתו שאכן הוא צודק הוא מוכן לעשות איתם עסקה קרא אם העיזים הם אשמות יאכלו אותם הדובים ואם הם חפות מפשע תבואונה כל אחת ואחת עם דוב תלוי בקרניה והדבר תמוע רבותיי רבי חנינא בן דוסא מלומד בניסים היה הרי הגמרא שמה עריכה לספר על כל המופטים שעשה הפך סדרי בראשית מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק ודאי הוא שאם היה רבי חנינא בן דוס המתפלל הקדוש ברוך הוא היה מחזיר להם את התבואה כבתחילה מה שהם טענו שהעיזים לכחו להם היו גודלים העשבים בחזרה ובמהירות וכל זה בעבור תפילתו של רבי חנינא בן דוסה שמלומד בניסים אבל אין זה עניין של תפילה בשביל רבי חיים בן דוסא לא צריך להשקיע בתפילה הזו. זה סך הכל בקשה קטנה ריבונו של עולם ומיד צ'יק צ'ק היא מתקבלת. אבל כך לא הייתה המציאות. רבי חנינא בן דוסא העדיף לעשות איתה מעסקה. עסקה שתהיה קרוחה בנס גדול ועצום. פי כמה וכמה נס מלהחזיר לבעלי השדות את הנזק. רבי חנינא מבקש לערוך מבחן. אם העיזים יביאו דובים בקרניהם, הם חפות מפשע. ההפך מגדרי הטבע. הדובים אמורים לטרוף אותם ואולי להשאיר להם קרניים. כמה ניסים עצומים ונוראים יש במעשה הזה. הנס שנזדמנו לשם שני דובים. הנס שהעזים מנצחים את הדובים. הנס שהעיזים מרימים את הדובים על קרניהם. הנס שהעזים מוליכים אותם לרבי חנינא בן דוסא. הנס שבכלל הבינו העזים מה נדרש מהם לעשות שרשרת של ניסים נס בתוך נס. ומדוע איפה מצטרך רבי חנינא בן דוסא לכל הניסים הללו? הלא יותר נכון כפי שאמרנו לבקש מבורא עולם מספר פרוטות. תשלם את הנזק לבעלי השדות ונגמר הסיפור. השאלה עולה מאליה מדוע היה חשוב לרבי חנינא בן דוסא להוכיח כי העיזים אינן השמות יתרה מזאת הגמרא מספרת כשהגמרא מספרת על מעשה העיזים היא מפסיקה באמצע המעשה והיא עוברת לספר על מעשה הקורות התקרה של שכנתו של רבי חנינא בן דוסא לאחר מכן חוזרת הגמרא ושוב פעם מספרת ומסיימת את מעשה העיזים. מה העניין של הקורות למעשה העיזים? בספר מלכים דף ב' פרק ב' סליחה מלכים ב' פרק ב' אותיות כגכד מובא סיפור על אלישע. אלישע הנביא עלה מירכו שמה כתוב ויעל משם בית אל והוא עולה בדרך ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו ויאמרו לו עלה כריח עלה כריח ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם השם ותצנ שני דובים מן היר ותבקענ מהם 40 ושניים ילדים רבותינו זכרונם לברכה מעריכים בדבר המעשה הזה מה ראה אלישע הנביא לקלל אותם איפה ענווה הגמרא מביאה שם מחלוקת בין רב לבין שמואל אחד אמר נס ואחד אמר נס בתוך נס מי שאמר נס היה יער דובים לא היו ומי שאמר נס בתוך נס לא היה לא יער ולא דובים. כך דיברה הגמרא בסטה מו. מה ראו אותם הנערים הריעיקים והפוחזים להתלוצץ על גדול הדור אל אישה? איך הם מעיזים בכלל לבזות את איש האלוקים? מהמעשה הזה ניתן ללמוד על מידת העזות שהייתה בהם. ולכך רמזו. שאותם הנערים נקראים בשם נערים לפי שהיו מנוערים מן המצוות. שום לכלוכית של מצווה לא הייתה בהם. אלישע הנביא תיקן את מידת העזות בדרכו על ידי כוח הקללה שקילל. כי עז פנים דינו לגיהנום. ואף על פי שיכול היה אלישה לעשות זאת בצורה אחרת. כפי שאומרים חז"ל. שלושה חלין חלה אלישה, אחד שגירה דובים בתינוקות. ובסדר הדורות, בספר הדורות מובא כי החכם רבי יוסי דמני יוקרט הוא אלישע הנביא. ולפי שגירה אליש נביא את הדובים ב40 ושניים ילדים, כעת לתיקון הזה גירה רבי יוסי דמני יוקרט המוות בבנו ובביתו שלא חמל עליהם והרגם בפיב כדברי הגמרא בתענית כד ומכאן שרבי יוסי דמן יוקרת היה גלגול של אלישע הנביא ובמעשהו תיקן את חטאו או שהיה בגלגול הקודם כאלישע הנביא. אולם מה עלה בגורלם של 42 הילדים עצמם? האם הם הגיעו לתיקון או לא הגיעו לתיקון? במעשה של רבי יוסי דמני יוקרת אנו מוצאים הקבלה בין 42 ילדים ובין בנו וביתו שמתו. זה לעומת זה שם הרמז לכך רומז לנו הפסוק 42 ילדים ולא 42 ילדים לומר לך כי שניים הם כנגד כל ה40 נערים והיה אכן כך היה פני הדברים הרי נפלאים ביותר. 42 הילדים הללו התגלגלו בשני עיזים של רבי חנינא בן דוסא. העיזים רומזים על עזות חוצפה שהייתה ל-42 הילדים. התרנגול שמצא רבי חנינא בן דוסא והביצים שבדמיהנו קנה את העזים מרמזים על העולם שהוא כגלגל. העזים שייכות באופן עקיף לבעל העבידה. הוא איבד את התרנגולים. הקשר הזה בין העבר והעווה נקרא בשם גלגול. בעבר היו אלה הנערים שהתלוצצו על אלישע הנביא ובהווה התגלגלו בעיזים של רבי חנינא בן דוסא שהוא אשמו כי הזיקו לשדות של אחרים. את הסוד הזה ידע איש האלוקים המלומד בניסים רבי חנינא בן דוסא. הוא ידע כי הילדים הללו שהרג אלישע הנביא באו עלונשם פעם אחת וכעת אחר שגדלו בביתו של רבי חנינא בן דוסא הם תיקנו את אשר עוטו בדיוק כמו שעבד עברי נמכר בגניבתו אחר שנתחנך בבית אדונו ולמד ממנו מה הם אורכות חיים אמיתיים תיקון על מעשה הגניבה ובסיום תפקידו של העבדות יוצא לעולם הגדול כאחד העם. את זה ידע רבי חנינא בן דוסא וכעת הגיע שעת המבחן. אדם שגוזל מחברו הוא עז פנים, עזות יכולה לתת הסבר לקושיה כיצד אדם יכול לקחת דבר שלא שייך לו ללא רשות של חברו. דומה הדבר לאדם שנכנס לבית של השכן ללא רשות ומעיז לפתוח את המקרר לקחת משם ככל העולה על רוחו בוודאי שהנו אנו מכנים את זה כחוצפה שאין כדוגמתה חז"ל אומרים בני חצופה אלו עזה פנים כלה רבתי פרק א' זהו בדיוק מה שטענו השכנים של רבי חנינא בן דוסא אבל רבי חנינא ידע את האמת הוא היה משוכנע בצדקה דרכו. לשם כך הוא עשה להם מבחן. אנחנו נחזיר את הגלגל אחורה אל העבר. מאות שנים אחורה נתעורר לתחיה ונעורר את אותם דובים לדחייה. אותם הדובים שגירה אלישע הנביא בילדים. והיה. אם הדובים יאכלו את העיזים סימנו כי הילדים לא הגיעו לכלל תיקונם. ועדיין כללילתו של הנביא אלישע רודפת אחריהם ומידח אם יבואו העזים את הדובים יביאו העזים את הדובים בקרניהן הרי מוכח לנו מכאן שהילדים הגיעו לתיקונם ויתרה מזאת כשם שבמות שני הילדים של רבי יוסי דמני יוקרת הגיע אלישע הנביא לי כלל כפרה על מעשיו ככה דובים בעצמם שהיו שותפים למעשה של אלישע הנביא באו אל תיקונם על ידי העזים שהרגום וברם עדיין נשאר העצים שביער היחידים שלא הגיעו לתיקון הרי אפם היו שותפים במעשה במעשה הקורות של שכנתו של רבי חנינא בן דוסא אז הם הגיעו לתיקונם אחר שנעשה בהם נס שנתארכו הם תקנו גם העצים שגמלו חסד יכולים להגיע לתיקון שנאמר עולם חסד יבנה העיזים עמדו במבחן ההצלחה הדובים תיקנו וחזרו לתיקונם גם העצים סוף סוף זכו להשלים את יעודם בעולם כאן בסיום הערב אחר שעלה השחר הגיע סוף המבחן רבותיי החיים הם מבחן אחד גדול העצים והעיזים ושאר יצורי העולם אינם סך הכל פריטים במבחן החיים. חיי נישואין אפהם מבחן. הבית היהודי שלנו הוא מפעל המייצר חיים. לא רק כאן בעולם הזה אלא גם לעולם הבא. האיש והאישה הנם השחקנים הראשיים, העולם מסביב, הסובב אותם אלו הכלים העומדים לרשותם. אם יקשלו במבחן חס ושלום יצטרכו לחזור שוב פעם ולהיבחן אלא שאז המבחן יהיה קשה יותר מחייב יותר אם יעמדו במבחן החיים אזי יזכו להשלים את יהודם ולזכות לנועם השם בעולם הזה ואף לטוב הצפון לצדיקים לעתיד לבוא. ברוכים תהיו להשם. [מוזיקה]