דין קטן, סמוך על שולחן אביו – פטור וחיוב בהדלקת נר חנוכה

 - - - לא מוגה! - - - 

ירא שמיים ואבא שלו מברך ומדליק יוצא ידי חובה במה שהאבא שלו מברך ומדליק האבא שלו פותר אותו מוציא אותו ידי חובה לא רק אם הילד הזה קטן אפילו אם הילד הזה אחרי גיל בר מצווה גם כן האבא פותר אותו מנין לנו אנחנו לומדים את זה מהגמרא במסכת בבציאה יב שם הגמרא אומרת ילד שמוצא מציאה מציאה שייכת לאבא לא רק מציאה מציעה עבדה מילה טור טוטו לאטו זכה 20 מיליון של מי זה שייך לאבא והגמרא אומרת אמר רבי יוחנן לא לא גדול גדול ממש ולא קטן קטן ממש אלא גדול וסמוך על שולחן אבי הרי הוא כמו קטן אפילו שהוא בן 20 זה לא הגיל קובע אלא מי נותן אוכל אם האבא עדיין נותן לו אוכל הוא נחשב כקטן המציאה והזכי בהגרלה הטוטו הזה שייך לאבא שלו אבל אם הוא ילד קטן בגיל ה-10 אבל הוא עצמאי הוא מרוויח טוב והוא לא אוכל משל האבא שלו הוא עצמאי אז בזה אפילו אם בן ה10 הוא לא חייב לתת את המציאה, את העבדה לאבא שלו, יכול לקחת את זה לעצמו. אלה דברי הגמרא שם, משם נלמד הוא הדין גם פה. ולכן אפילו הבחורים שלנו עד החתונה אינם חייבים במצוות הדלקת נר חנוכה, אלא אבא מברך פותר אותם, מוציא אותם ידי חובה. היום בזמן הזה רוב הבתים רוב האנשים שהקדוש ברוך הוא חנה לותם כסף חון ועושר בביתם עד החתונה אנחנו מפרנסים את בנינו ביום החתונה אתה מוציא אותו מהבית ישר לחופה זהו אבל עד יום החתונה אז הבן הזה אוכל על הכיסח בו אוכל על חשבון האבא ולכן הוא נקרא סמוך על שולחן האבא כך שאינו זקוק כלל ועיקר למצוות נר חנוכה אינו חייב אפילו אם הבן הזה הלך לישיבה הוא לא יבוא ולא יהיה התגייס לצבא ונמצא בלבנון במקום אחר ושמה הוא לא מדליק נר חנוכה אפילו אחי האבא בא פוטר אותו מוציא אותו על ידי חובה בכל מקום שהוא נמצא אתמר למה הרי הצבא דואג נותן לו אוכל הוא נמצא בישיבה הישיבה נותנים לו אוכל לא האבא נותן לו תודה אז אם הישיבה נותנת לו את האוכל הוא לא נקרא סמוך על שולחן האבא. למה גם בזה אתה אומר שצריך לפתור את הבן הזה שלא חייב להדליק נר חנוכה? עולה על זה הגאון רבי עזרעת. הוא היה ראש ישיבת פורת יוסף לפני 40 שנה. כמעט כל החכמים המבוגרים בדורנו, כל החכמים שאתם מכירים, כל חכמי הספרדים למדו אצלו. אז לא היו הרבה ישיבות. הייתה רק ישיבה אחת. כל החכמים למדו באותה ישיבה חכם בן ציון הגאון רבי יהודה מועלם או הרבנים אחרים כולם תלמידים שלו גם האבא כשלמד בישיבת פרת יוסף לפני 60 שנה למד אצלו כולם תלמידים שלו כולם למדו אצלו כשלמדו את הגמרא במסכת כתובות דף מז משם הוא הביא להם ראיה מדברי ראשי שבחור ישיבה כזה או חייל פטור לא צריך להדליק נר חנוכה שם הגמרא עוסקת בדוגמה אחרת כי ימכור איש את ביתו לאמה בזמנם שהיובל היה נוהג היה אפשר למכור את הבת לעמ העבריה אם אמר העבריה הזו מצאה עבדה למי שייך המציאה הזו לאבא שואלת הגמרא למה לאבא הרי מי נותן לה אווכל האדון האדון הוא מפרנס אותה אז למה אתה אומר שיתנו את המציאה לאבא הגמרא ראונה משום אבה. מה זה אבה? אומר רש"י, היא תגמור לעבוד שש שנים. אחרי שש שנים היא תרצה לחזור הביתה. אז אם לא תיתן לה את אותה המציאה, לא תיתן לאבא, האבא יכעס ולא ירצה לקבל אותה חזרה לבית. מה עשו חכמים? תיקנו כבר היום שהיא נחשבת ספוכה על שולחנו, העבדה שייכת לו ואז יעברו שש שנים כן האדם הזה יקבל את בתו ימשיך לזון אותה אז כמו ששם אתה מסתכל לא רק על ההוה אתה מסתכל על העתיד אותו דבר גם פה אתה מסתכל לא רגע היום הזה מי נתן לו ארוחת צהריים מי נותן לו ארוחת ערב אתה אומר יהיה חופש עוד מעט יהיה ראש חודש ניסן לפני פסח אם כולם באים לבית האם האבא יקבל אותו או לא ברוכים הבאים ודאי שכן או החייל הזה היום נמצא בצבא אבל אחרי יומיים שלוש בא מפקד הגדוד אומר להם אתם מיותר כל החיילים האלה אין לנו מה לעשות בכם יש יותר מדי חיילים שלום אנחנו מפרקים את הגדוד שלכם תלכו הביתה לחיים טובים יבוא הביתה יביא לו לאבא שלו יראה לו קיבלתי שחרור פרופיל 24 או דבר אחר אם האבא יקבל אותו או שגיד תסתלק מכאן אתה התגייסת תלך יקבל אותו כל אבא יקבל אותו אז כמו ששם אומר העבריה על שם העתיד אתה מגדיר אותה היום סמוכה על שולחן אביה ומציאתה לאביה גם פה על שם העתיד גם היום יקרה סמוך על שולחן אביו וממלא יהיה פטור ממצוות נר חנוכה לכן גם אותו בחור ישיבה הזה הוא לא יכול לומר אני זכיתי ה20 מיליון 20 מיליון האלה שלי אני אכלתי ארוחת צהריים לא ממך אני כבר ברוך השם גדול אני אכלתי ארוחת צהריים בישיבה ארוחת ערב בישיבה לא הוא לא נקרא גדול עד יום החתינה הוא עדיין נחשב כאילו הוא קטן למה כיוון שבחופש אם ירצה לבוא לבית כמו שאמרנו האבא מקבל אותו על שם העתיד גם בעובה נקרא סמוך על שולחן בב ולכן כל מה שימצא מציאות לאטות טוטוות דברים אחרים או כאן אצלנו במצוות נר חנוכה הוא נחשב סמוך שולחן אבי הוא פטור במצוות נר חנוכה בקשרת בסביבה הרב ממש זה לא שנה שנתיים שלוש ארב יכול להמשיך עד גיל השני עזר בעזרת השם בעזרת השם ככה אין לו צורך להיות למה לא ממשיך אבל יש חופש לא אחרי שהוא מתחתן הוא ממשיך ימשיך למה לא בסדר שימשיך אבל בחופש הוא בא או לא בא כל שבועיים שלוש יש להם שבת חופשית בחגים הוא בא או לא בא פסח סוכות הוא באנפשו ודאי ולכן הוא עדיין נקרא סמוך על שולחן האבא אלא אם כן הבן הזה התנתק יגיד לו יש לי יש לי כסף אני לא רוצה להנות מהאבא אפילו פרוטה מיום שעמד על דעתו לא רוצה לההנות אפילו משל אביד כמו שהגמרא מספרת שם בחולין דף על המעשה הידוע רבי חניינה טוב הוא לא רצה להנות זה משהו אחר אבל אדם רגיל היום הבנים הרגילים לא עושים את החומרות האלה אלא נהנים מהאבא שלהם בעזרת השם שיהיה לנו וניתן [מוזיקה] קמינה עוד למדנו בסיבן תק"ז בהלכות עירוב כשאדם עושה עירוב תבשילין יכול לזכות לכל בני העיר יש לנו בעוד ארבעה חודשים שביעי של פסח השנה יחול ביום שישי אז ביום חמישי חול המועד האחרון צריך לעשות עירובי תבשילים אם אני רוצה לעשות עירוב לא רק לי אלא לכל בני העיר אני נותן לאדם זר שירים את זה טפח יזכה בזה לכל בני העיר אני לא יכול לתת לילד הקטן שלי צריך רים את זה לכל בני העיר. למה? כיוון שהוא סמוך על שולחני, היד שלו כמו ידי, ידו כידי או שהוא נותן לאשתו, אומר לאשתו, תרימי את זה. מה שקנתה אישה קנה בעלה, זה אותו דבר. אבל אם הבן הזה כבר נשוי, אין סמוך על שולחן, הוא יכול להרים את זה טפח, לזכות לכל בני העיר. השאלה היא הבחור ישיבה הזה הוא עדיין רווק אבל הוא כל הזמן בישיבה. מה דינו? זה מה שלמדנו עתה הראיה מדברי ראשי שהוא עדיין נקרא סמוך על שחנבים ולכן לא הוא שיזכה בכל בני העיר בעירוב הזה אלא צריך שיהיה דווקא אך ורק על ידי אדם אחר מה לגבי זה לגבי בר מצווה שת מתנה בשבת אז הרב מקומים מזכה את הבן שלו במקום העי במצווה אם גם שמה יש את אותה הבעיה אני רוצה ללכת ביום שבת לבקר את חתן הבר מצווה לא היה לי זמן ללכת בחול. אני הולך ביום שבת. אני רוצה להביא ספר. יש כאן בשכונת הבכרים יש עירוב טוב. אני סומך על העירוב אני הולך. אבל יש בעיה. אולי נתינת המתנה אולי דומה למקח וממכר. זה מה שאחרונים נחלקו. מי שירצה לתת יש לו על מה לסמוך. מהרמבם משמע שמותר אבל אדם רוצה להחמיר אז יש לו עצה פשוטה. ביום שישי אני לוקח את המתנה אני אומר לך תרים את זה תזכה בזה לשלמה כהן אפילו שהוא לא נמצא בפנינו זכין לאדם שלא בפניו ברגע שאתה הרמת את זה גמרנו זה שלא אפילו אם אחר כך אני התחרטתי בא מישהו סיפר לי תשמע הוא זכה 20 מיליון הוא עשיר בשביל מה אתה צריך לתת לו אין גמרנו ברגע שאתה ירמת זה כבר נהיה שלא אני לא יכול להתחרט אז גם פה אם אתה רוצה לתת מתנה ביום שבת אתה מרים את זהגם ילד אז צריך אדם זרד בן ישיבה סמוך על שולחנך אפילו שהוא בן 20 אי אפשר עוד מעט יחשבו ברצינות שאתה באמת זכית אבל אתה זכית יותר מזה אומרים חדיק בסדר אבל יש יש זכיה יותר מזה אדם שמח בחלקו זה העשיר האמיתי [מוזיקה] לגבי הדם שלך ויש מלון שבת אמפל שבת על מה אתה שואל על נר חנוכה נר חנוכה הוא נמצא במון צריך להדליק שם במן נר חנוכה כן מה שמדליק את זה בצל אם אפשר בלכתחילה להדליק בחדר הנטוב אם לא אם אומרים להם רק בלובי שידליק בלובי הנה חלומה גם שם רשאי לברך ולהדליק הדליק זה לא מפריע לא מפריע לא תוספת אורה לגבי נר שבת יש בעיה אבל בתוספת אורה לגבי נר חנוכה בעיה יותר קלה כאן לא צריך לההנות מזה כך שאין הבעיה כל כך עדיין אתה יכול לקיים שם את המצווה שחפגיע הביתה כן שניה כדאי שהיא תברך אבל אני לא אומר את זה בלשון דין אני אומר את זה בלשון עצה מצד הדין גם הוא יכול יש אומרים שאף על פי שמדליקים עלה בתוך ביתו אם הוא במקום שאין בישראל מדליק בברכות יש במצוות נר חנוכה א' חיוב ברכת המצוות כשאדם בא הוא מקיים את המצווה דבר שני אדם עני מרות שלא זכה לקיים כשרואה איך חנוקיה מצד הראייה, מדין ראייה הוא יכול גם לברך אז יש מחלוקת בראשונים אם האדם הזה הוא בעצמו לא ברך למה כי אשתו ברוך השם הבית היא ברכה כשהוא רואה את הנורות האם יכול לברך או לא יש מחלוקת בראשונים ברן כותב כאן יש אומרים מביא את דברי המרדכי ואורחות חיים שיכול לברך אבל מרן לא אומר את זה בסתם אלא מרן אומר את זה יש אומרים זהנע אומר מרדכי בדעת מרן מרן רומז הדבר הזה לא מוסכם, יש בו מחלוקת לרמה שיש חולקים. לכן מרן אמר את זה בלשון שומרים ולכן אסור לו לברך כלל גדול בידינו ספק ברכות להקל אם הוא רוצה לברך כך ברוך אתה יערהר השם לאלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בים האם בזמן הזה כשיראה את הנרות יגיד את הברכות שעשה ניסים שהחיינו בהרהור שאין ב אלוקינו אם זה בהרהור אין בעיה בזה אנחנו יכולים להתיר לו דלכתחילה אבל לומר בפה בביטוי פי שפתיים שם ואלוקינו בזה הדבר הה יכול להיכנס לבית אחר להגיד אני הכוונה למה לא רוצה לשמוע מהם את הברכות למה לא כדאי בפרט בבתי כנסת כאן ברוך השם יש בתי כנסיות הוא הולך להתפלל מנחה וערבית יש ברוך השם את הברכה שעזכה אבל אם הוא נמצא במקום שאין אף אחד אין אף אחד שהוא יוכל לשמוע ממנו את הברכה מקום היחיד שיש יהודים הם כבר ברכו עכשיו כשהוא רואה את הנרות על זה יש את המחלוקת אז אמרנו שלא רשי לברך [מוזיקה] בלי שם אבל כאן הוא ירער אולי כרהור כדיבור דמה אז מה יש לך להפסיד הרי לא תשא את שם השם אלוהיך על השם יש רק בביטוי שפתיים אם זה בארהור אין בעיה שלא תיסין לו מה לחשוש בזה יש לנו פנים שאומרים מה שכתיבות עניין ברכה איפה המקור של הגמרא במסכת ברכות כ שבת קנ יש כמה סוגיות בש"ס שהגמרא עוסקת אם יחור כדיבור דמה או לא אבל המחלוקת אם ירור כדיבור דמה בשאר המצוות שבתורה לא בכל המצוות כולם לדוגמה זכור אשר עשה לך עמלק שמה אין מחלוקת הלבדקולע עלמה סיף שיהיה דווקא בפה למה הגמרא דרשה כשהוא אומר לו תשכח הרי שכחת לבורה מה אני מקיים זכור בפה כך גם אומר בתורת כהנים זכור את יום השבת יקדשו כשהוא אומר שמור הרי שכחת הלב אמורה מה זה שמור כמו ואביו שמר את הדבר אז אם כן מה אם אני מקיים זכור זכור בפה לכן קידוש הבדלה זכור אשר עשה לך עמלק זה צריך להיות דווקא בפה כך גם לא טיסא הלב גם שמה אף אחד לא יאמר שאם האדם הזה הרהר שם השם בחינם לבטלה אז תגיד תן לו מלכות לא תשא את שם השם אלוהיך על השם לא ובשע את שמותם על שפתי הלשון לא תיסא אתה רוצה לדעת את הפירוש המילה בעברית מהו המילון שלך איך אתה לומד עברית אתה לוקח פסוק דומה לו אתה משנה את שורש המיל כמו כאן לא תיסא שמיים ניסא את שמותם על שפתי רק שאדם אומר בפה לכן הרתי שם השם אין בעיה שלא תיסא אבל כשאני בא לעשות מצווה אולי הרהור כדיבור דומה מחשבה הקדוש ברוך הוא מצרה למעשה לפי הרמבן רבנו יש חיה ועשה מה גילור כדיבור דמה ומה אולי מה שאני אומר שם ואלוקינו זה טוב לגבי לב לא תיסא אין לי פחד ולכן אין לך מה להפסיד בכל מקום שיש מחלוקת כתעשה את זה אבל להתיר לו לברך כשהוא רואה את הנרות זה אמרנו שלא רשאי כמו שהדגיש מאמר מרדכי בדעת מרן כי מרן בכוונה הדגיש ואמר בלשון יש אומרים כי יש חולקים בדבר וממילא לעניין ברכה אנחנו אומרים ספק ברכות להקל [מוזיקה] רגע אחת כן אתה לא כהן הוא כהן אז אנחנו מקדים אותו אחר כך נשמע אותך כן אני שואל אות האם יש פורסים שאמרו את הפל מה שכ אומר לעניין ברכה ה ודאי לעניין ברכה ש עניין ברכה זה לא זה לא רעיון שלי זה לא המצאה של חכמי דורנו אלא אתה רואה את הרעיון הזה כבר בדברי הגאון חידה בדברי הגאון רבי יוסף חיים בבן איש חי עשרות מגדולי האחרונים כשמדברים בכל מיני מחלוקות בהלכות ברכות ולצערנו יש מאות מחלוקות ובכולם אתה מגיע לתחנה הסופית ספק ברכות להקל אם כן מה יעשה אז כולם אומרים לו את העצה הזו שירהר שם ללוקינו הוא שומע רעמים הוא לא יודע זה רעמים אולי עוברים מטוסים את הרח של המטוסים אתה שומע אחר כך אבל עד שיהיה אחר כך יעבור כדי ליבור הוא לא יודע יגיד שכוחו גבור אותו מלא עולם אולי זה לא כוחו גבורתו של העולם אולי זה פנטום זה F16 F15 מה יעשה מר ברוך אתה יהרהר שם אלוקינו מלך העולם שכחו גבורתו מלא העולם יוצא מדי ספק ואז אף אחד לא יגיד לו חלילה ברחת הדרכה לבטלה אין מה לחשוש בדבר החידה בן איש חי הגאון רבי יוסף עדיד בברכת יוסף עשרות מגדולי האחרונים כל האחרונים משתמשים בעצה הזאת כמעט בכל מקום להגיד לא לא באמבטיה לא חס ושלום לא מקום לא נקי אי אפשר אפילו בית המטבחה אם אתה לוקח שוחט כבש שמה מקום לא נקי אי אפשר רק אצלך שם היה מקום נקי איפה שחדת אצלך בחצר בית כנסת שמה היה מקום נקי שמה השוחט יכל לברך אבל אם שוחטים בית המדבחיים אי אפשר לברך אבל שם בכים בבית מדבח לא, אין להם רק אם הראשון נקי, אבל לפעמים יש להם עצה כזו, יש להם שמה חדר אטום ולחדר האתום לא מגיע הסירחון, אז הם ימים לשם איזה תרנגולת קטנה, שוחטים קונים את התרנגולת, מברכים עליה, מכוונים לפתור את השברים, אחר כך נכנסים כי לפעמים אפילו בית המטבחיים נקי, מצוחצח, אבל מכניסים את השור, אתה חושב שהשור עשה אמבטיה לכבוד שבת, השור עצמו כולו מזוהם. איך אפשר לברך? צריך להרחיק ארבע ממקום שקלה ריח. ללכת רחוק ולחזור. אז במקום ללכת רחוק, הם מביאים כל בוקר תרנגונת קטנה. בדרך כלל הם עושים את העצה האמורה. החדר העתום הזה פותר להם את הבעיה. איפה ששברים? איך אתרגולת איפה ששברים? תביא תביא בשרת בוקר. תביא בשביל ארוחת בוקר. צהריים לא אכפת לי בשבילה. העיקר מביאים זה בשביל הברכה כדי לפתור את הכל למה לאכה מה שאני יכול לומר בפה אני אגיד בפה למה לא על ברוך אתה אין פחד על מלך העולם אין פחד הפחד הוא רק על שם ואלוקינו רק עליהם על זה אני יכול להרהר בזה אני יוצא ידי חובה עליבה דכולע אומר ברוך אתה כמות שם לקדוש ברוך הוא ודאי ברוך של השם אם אני אומר ברוך אומר לשם כן זה אמרנו בפה בפה רק ההמשך שם אלוקינו בלב הנותן היום יש מ שחרית ומנחה ודאי שלא אי אפשר לתת לילד להיות חזן לא בשחרית ולא במנחה כל מה שדיברנו אך ורק ערבית של מוצאי שבת בערבית הוא לא מוציא אותך ידי חובה כי אתה אומר בעצמך השם שפתי תפתח אין שמה תפילת חזרה ולכן שם תפילת ערב דרשות ולכן כלו אבל מה שאין כן לגבי שאר התפילות ושחר אחרת מנחה בוודאי שגם בדעבד גם בשעת הדחק אי אפשר לתת לילד קטן יתון שיבוא ויהיה חזן קדיש כן אתה נותן לו קדיש יהיה שלמע לישראל הוא יכול לומר קדישים אבל לא להיות חזן לומר את תפילת החזרה וזה בוודאי אינו רשאי בשום אופן אינו יכול איך למה מרן גיד שתי הדעות הוא עמודו רע נכון או השאלה אם הרן מתכוון רק לחלוק כבוד או שמרן מתכוון שלגבי דעד מהספק ברכות להקל זה המחלוקת העקרונית שיש לא רק פה בכל מקום יש מחלוקת בדעת מרן ולכן אנחנו גם פחדנו מאוד לומר שהאדם הזה יחזור עוד הפעם ויברך אלא אם בדי עבד הילד הקטן ברך והדליק בשבילו נר חנוכה כשיחזור יחזור דליק אבל לעניין ברכה אמרנו שלא יברך את הברכות אמרנו ספק ברכות להקל מצ איך הדלקה עושה מצווה אבא הדלקה עושה מצווה אבל צריך שידליק אותה אדם חייו אם הדליק אותה שותה אדם המשוגע הזה בא ולא שאל שאלות לקח והדליק גם מדי עבד לא יצאו ידי חובה ליבדכול העלמה יכבה ויחזר ויק למרות שזה דולק אבל צריך שידליק אותה אדם שהוא חייב ולכן השאלה מסתעפת היא לגבי ילד קטן גם לגבי תפילות של ימים נוראים. הילד הקטן יכול להיות סומך מעולה. להשאיר אדון הסליחות ענינו את כל הקטעים של הסליחות. לעזור לחזנים. זה כן. אבל לומר תפילת חזרה בוודאי שלא. כך גם בתקעת שופר. הילד הקטן לא יכול לתקוע בשופר. לא רק ביום הראשון שהמצווה מן התורה, אלא אפילו ביום שני של ראש השנה שהמצווה מצוה תקעת השופר היא מדרבנן. אף על פי כן אינו רשעי לתקוע ולהוציא את הרבים ידי חובה כמו שאמרנו אצלנו זה חדרבנן אצל הילד מצווה תקיעת השופר תהיה תראה דרבנן ואין תראה דרבנן יכול להוציא חדרבנן ולכן לא בקולות הראשונות שנקראים תקיעות דמיו גם לא בתקיעות שבתפילת מוסף שנקראים בתקיעות דמעומן לא בזה ולא בזה אל תיתן לילד קטן אלא זרה לגדול שאחרי גיל בר מצווה כמו שאמרנו בפרטים האלה הוא הדין גם שם שחוזר מספר הביתה כן האורח שהיה בשבת מתארח אצל מישהו אחר כדאי שיתאמץ יעשה כל מאמץ להזדרז לבוא מהר לביתו כדי להדליק בזמן את נרות החנוכה. לא הספיק לבוא מוקדם. אפילו בש אם הגיע יברך וידליק. בדיעבד צריך להדליק בברכה. אבל עצה טובה שלא יאכל שם סעודה רביעית. כדאי שיעצור בסעודה השלישית. זהו זה הסעודה האחרונה. סעודה רביעית יאכל בביתו כדי שזה יהיה גם מקום שינה וגם מקום אכילה. אז יוכל גם לברך וציונו להדליק נר חנוכה בדעבד ידליק כן בדיעבד אבל זה לא טוב ולכתחילה כמו שאמרנו זה לא טוב מן הראוי שישתדל להקדים ככל האפשר כדי שלא יבוא לידי הבעיה האמורה מחיפה בדיוק שואל אותו משרה מחיפה במוסך שבת ירושלים האם זה שישה צדי אישה צבי כבר ידק של הז או שיעשה את המשנה אם הוא ידליק שם אצל האמא שלו הרי הוא לא יש נכנס בספק אולי יצא אולי לא הלשון של הפרי חדש בדין החסיני אומר שיתארח כל שמונת ימי חנוכה האם הלשון הזה בדווקא הרב אלישיב מפרש את הלשון של הפרי חדש בדווקא אומר או כל שמונת הימים או לפחות הרוב חמישה מתוך השמונה אבל פה נוסע לחיפה סך הכל היה שמה יום אחד שבת אחת זה בעיה ולכן אמרנו כדאי שישתדל כמה שאפשר להקדים שיבוא מוקדם כדי שיוכל להדליק או שיעשה שליח תן את המפתח לשכן ותגיד לו בשבת אני שמה אבל מוצא שבת אני צריך להגיע תיכנס לביתי מיד אחרי צד השב תברך ותדליק ותציא אותי יד חו ואז לך שיגיע יאכל סעודה רביעית וגם משם מוברר למפריע שזהו מקום חיובו ובזה יצא ידי חובה זו הפתרון הטוב הקל על ידי שליחד הזו הוא יוצא ברבע מהבית שלו לא אם הוא יברך ספק ברכה לבטלה יש מחלוקת בין התס במרשל האם מקום האכילה עיקר או מקום השינה ולכן כשהוא יוצא בעשרה לארבע ידליק אבל ללא ברכה אם תאמר שמקום האכילה עיקר הרי הוא אוכל אצל האבא והאבא פותר אותו הוא הבעל הבית פותר אותו אז איך הוא יברך בבית שלו למרות שהוא חוזר לישון אחר כך בבית שלו אפילו אחי יש עדיין בעיה ולכן אמר שידליק אבל ללא ברכה אני חוזר לנושא שראה דרבנן לא מוציא חדרבנן דיברנו לגבי עליה לספר תורה חוץ מזכור ופרה זכור ופרה לא יתנו לילד קטן יש מחלוקת לגבי שבת כזה היינו שבת חנוכה האם נותנים לילד קטן לעלות מפטיר או לא רבן אדם אומר שלא יש חולקים בלכתחילה אל תיתן לילד אפילו אם הוא כבר קנה תגיד לו בבת החליף עם משלים תן לו במקום זה משלים והוא יברך אשר בחרבנו אשר נתן לנו ויש גם קדיש התגדל והתקדש שמ רבה זה מה שרצוי בלכתחילה אבל לפעמים לא שמו לב בהתחלה וכבר הוא ניגש לעליית מפטיר אם לא תיתן עלייה אולי הוא יתחיל לבכות אז אין אין ברירה שעת הדק אתה יכול להקל בדבר מרן פסק בסימן רפב ב שקטן עולה למניין שבעה גם בדוגמה הזו גם בספר תורה השני יש מקום להקל בדבר לגבי מצוות זימון לא רק בשלושה אלא גם בעשרה מצרפים ילד קטן שהגיע לחינוך הוא השלישי או הוא העשירי מצרפים אותו אבל לדברים אחרים כמו שאמרנו לצרף אותו לקדיש אם אין מניין הוא העשירי אי אפשר לצרף אותו כדי לומר קדיש וקדושה למירת הסליחות כן כדי לומר החמנה או ויעבור שם אין לך חשש ברכה לבטלה וכיוון שיש מחלוקת בראשונים מחלוקת בדעת מרן לכן סומכים על זה לגבי אמירת הסליחות יש אחד תשעה והעשירי הוא הקטן שהגיע לחינוך יכולים לצרף אותו כדי לומר יג מידות להגיד את הסימות לא אתה מצרף אותו אבל לא שהוא יזמן אלא המזמן צריך להיות דווקא הגדול גם כלפי הילד עצמו יש את הבעיה אם הוא יכול להוציא ידי חובה את עצמו לך שיגדל דיברנו בזה לפני חודשיים לגבי מצוות ברכת הלבנה מצוות ספירת העומר הוא הדין גם בשאר המצוות הדוגמה של ספירת העומר הוא נעשה גדול בתאריך י לעומר עד אז הוא ספר כהוגן בברכה אבל מה שהוא ספר זה היה טר דרבנן האם זה יכול להתחבר המשך אחד תמימות ינה להמשיך ולספור בברכה או לא גם שם המחלוקת שהתחלנו פה נסתעפת שם או לגבי ברכות התורה וכן כל כיוצא בזה המחשנו דוגמה כדי להבין את הבעיה היה גר שהתגייר מיד אחרי שטבל הוא בא רצה להתייחד לומר שמע ישראל. אמר מיד את הברכה על התבילה ובא להגיד שמע ישראל. האבא עצר אותו אמר לו לא לא אל תגיד תגיד קודם ברכות התורה. אז הוא אומר אבל אני אמרתי בבוקר ברכות התורה אני כבר בירכתי. אמר לו אבא אבל בבוקר היית גוי. מה שאמרת זה לא שווה כלום. אז ככה היה. הוא אמר באמת ברכות התורה ואחרי זה אמר שמע ישראל הוא עשה סעודה גדולה שמה לכל הנמצאים זה היה גר צדק אמיתי אז לא היה גרים של משכנתא גרי משכנתא גרי כדורסל כל מה שיש היום אז עדיין לא למדו את הדברים האלה הוא התכוון באמת לשם שמיים אז כמו שלהבדיל הגוי אין בכוחו להוציא את די חובה את היהודי גם בגוף שלו עצמו ברגע שהוא מתגייר פנים חדשים באו לכאן כאילו נולד מחדש אותו נמשל גם לילד עצמו אם כן הוא ברך בבוקר ברכות התורה ברכות התורה האלה לא פותרים אותו לערב לך שיגדל הגיע שעה 5 צד הכוכבים הלילה ליל כד נעשה בר מצווה תגיד לו אתה חזר עוד הפעם ותאמר ברכות התורה אבל אם תאמר שתרה דרבנן מוציאה דרבנן אם כן ספק ברכות להקל לא יוכל לברך ברכות התורה מה עושה במחלוקת הזו פתרון הוא תגיד לו שך מיד להתפלל תפילת ערבית הברכה אהבת עולם בית ישראל פותרת את ברכות התורה אחרי שיסיים עושה שלום ממורמב לאומר את ברכת הכהנים וברכי השם וישמרך כמו שאומרים אחרי ברכות התורה בדרך הזה יוציא את עצמו ידי חובה אבל להתיר לו לברך ברכות התורה בלילה ובלילה בר מצווה אין לנו כוח זאת ועוד המקנה לומד מדברי התוספות בקידושין עט שהילד הקטן מביא שתי שערות רק למחורת בבוקר. זה לא צומח לו בתוך כמה דקות בצת הכוכבים בדיוק. זה לוקח לפחות כמה שעות ולכן בלילה הוא עדיין בחזקת קטן ועדיין לא בחזקת גדול כדי שנוכל להתיר לו לברך את ברכות התורה. ולכן בצירוף שני הדברים אנחנו אומרים ספק ספקה בדרבנן. לכן אמרנו שואל תעשה שלא יברך את ברכות התורה אלא יכוון אך ורק בברכת אהבת עולם בית ישראל כי גם בבוקר אהבת עולם של הבוקר וגם אהבת עולם של ערבית זו וזו יכולים לפתור מספק את ברכות התורה לא זה אפס כ גמור לכל דבר מי קורא לו? אני קראתי לו גר. מה פתאום? אפס. הוא גוי גמור. היה גוי ונשאר גוי בין לכולם, בין לחומרה. זה סתם בדיחה. כן? אלא כמו שאמרתי, אם האדם הזה באמת מתכוון לשם שמיים, הכיר את בוראו, מתכוון לקיים תרייג מצוות, זה נקרא גר. אבל האנשים האלה שעושים את הדברים כלפי חוץ, הכל מן השפה ולחוץ, ממשיכים לנסוע בשבת, הכל מסחרה, הכל אפס. אפילו אם יש לך ספק אומר היכל יצחק הרב הרצוג בספר היכל יצחק אומר שגם מספק מעמידים אותו על חזקתו הראשונה חזקת גוי ולכן יש לו דין גוי גמור בין נכולה בין לחומרה קידש אישה לא מקודשת הכל אפס מחר בלילה אנחנו מדליקים ומברכים שלושה ברכות להדליק נר חנוכה שעשה ניסים ושהחיינו. יותר משנה לא ברחנו, לא הדלקנו. שנה שעברה מי שזוכר הייתה מעוברת ולכן עברה יותר משנה. אנחנו מברכים מחר בלילה בעזרת השם גם ברכת שהחיינו. אדם שברך, ברוך השם בביתו, הכל היה בסדר. אחרי 10 דקות באה איזה שכנה, יש לו אלמנה יא מבקשת ממנו שיבוא יעזור לה לברך. אין בעיה שאלך יברך בשבילה השאלה היא האם יברך גם את ברכת שהחיינו אם היא לא יודעת לברך אפילו ברכת שהחיינו רשי לכתחילה לברך בשבילה אומנם מרן בבית יוסף בסימן תקפה בדעתם מרן חילק בין מצווה שאין בה מעשה למצווה שיש בה מעשה מצוות ברית מילה או מצוות לולב שם אם אני בא לברך לפני לאותו העם הארץ אני יכול לברך בשבילו רק ברכה אחת אני בא ביום טו תשרי אני עוזר לו מברך וציונו על נטילת לול שחיינו לו אבל במצווה שאין בה מעשה כמו מקרא מגילה מצוות שופר שמה אין בהם מעשה אתה יכול לברך בשבילו אם הוא לא יודע אם הוא עמארץ שאלה היא נר חנוכה מה נחשב מצווה שיש במעשה או אין במעשה האם יהיה רשאי בלכתחילה לברך לאותו עם הארץ או לאותה האלמנה או לא מה אתם אומרים יש במו מעשה מעשה הדלקהמצו איך אני אקרא לך סעיף ג' ותנסה לבדוק מסעיף ג' אם זה נקרא יש בו מעשה או לא מרן כתב מי שלא הדליק אינו עתיד להדליק באותו הלילה וגם אין מדליקים עלה בתוך ביתו כשרואה נר חנוכה מברך שעשה ניסים ושהחיינו אז אתה רואה שגם בלי מעשה יש אפשרות לברך שעשה ניסים שחיינו ולכן הדבר קל יותר ולכן המסקנה היא אפשר יהיה לברך לאותה האלמנה גם ברכת שחיינו למרות שאני כבר ברכתי ויצאתי אפילו אחי כיוון שהיא לא יודעת לברך אפשר בדרך כלל היום רוב ככל אנשים יודעות לקרוא ולכתוב אם היא יודעת לקרוא אפילו אם היא לא יודעת עברית היא יודעת צרפתית תפתח לה סידור בצרפתית היא תברך שחיינו זה קל מאוד אבל אם היא מצאת דוגמה כזו עם הארץ או אלמנה שלא יודעת אפילו שאתה כבר ברכת שחיינו בבית אפילו אחרי ליבה דמרן יהיה אפשר לברך כך פסקו להלכה חתם סופר בשאר האחרונים וזו המסקנה למעשה מה ההבדל אם יש מעשה או לא בספר אהרון הסביר כך הוא אומר כשאני בא מברך בשבילו בשביל האדם הזה את הברכות על נטילת לולה וגם שהחיינו אז אולי יחשוב האדם הזה אני לא רק מברך אני גם יכול לנענע במקומו את הלולב הוא בכלל לא צריך לבוא כך הוא יחשוב האמת שאת הלולב הוא בעצמו חייב אף אחד לא יכול להיות שליח שלו ולכן שמה מה עשו חכמים אמרו אתה לא יכול למלך בשבילו שח החיינו הוא בעצמו שהחיינו ואז גם יקח את הלולה וינעניע אבל במצווה שאין מעשה הוא בעצמו בא לשמוע כל שופר אין כאן מעשה ולכן הוא צמוד אליך ולכן שמה אין פחד כזה אין גזירה כזו ולכן שמה אתה יכול לברך בשבילו שחיינו ולכן דימנו מצוות נר חנוכה היא למעשה דומה יותר למצוות שופר ומגילה ולכן אפשר לברך בשבילה גם את ברכת שהחיינו כמו בסדר אם יש לך סבלנות למה לאכ כן אם אפשר אם אתה יכול למה לא כדאימונה מחר בלילה פה יש מניין לומדים גמרא בסוף השיעור של הגמרא מנחה וערבית ב54 אר 4 מתפללים כאן ערבית אז ממילא בדיוק עם השקיעה 4-40 ידליקו את הנרות ואחרי זה יתפנלו ערבית וילכו זה לגבי כן כל השלושה ברכות כמו כל הבתי כנסיות גם פה אבל אל תניחו את הנרות פה שימו את זה שם בחלון יהיה לנו הרבה יותר פרסומי דניסא הבעיה תהיה מניין שני בשבע אם יהיה מניין שני אני לא יודע אם יהיה מניין שני אז יברכו רק ברכה אחת להדליק קר אבל לגבי המניין הראשון אין בחייה יברכו את כל שלושה הברכות אדם שהוא עבל בר מינן בתוך שנה לא נותנים לו לברך שחיינו בבית הכנסת בתוך ביתו יברך אפילו בתוך שבעה הרי אמרו בסוכה כה האבל חיה בכל המצוות ולכן בוודאי שחייב לברך גם ברכת שחיינו אי אפשר לפתור אותו אלא בבית הכנסת מחר בלילה פעם ראשונה אנחנו באים תסתכל על האנשים כולם כולם שמחים כולם פניהם קורנים מאושרים בשמחה ולכן בבית הכנסת אנחנו מונעים בעדו מלברך תיתן למישהו אחר שיברך את הברכות ויק נר החנוכה חיוב ודא שלו חיוב אין אבל הם רוצים אני לא אמרתי שחייבים הם רוצים השאלה היא אם הם רוצים רשעים האם יכולים אז היתרתי להם בקושי ברכה אחת להדליק חנוכה יותר מזה זה יהיה ספק ברכה לבטלה. אם יהיה פה אחד שעדיין לא הדליק בבית, לפעמים היה כאן ציון, ציון אברהם מכל גז. אם הוא אם הוא ימצא כאן, אז תיתן לו. אבל אם הוא לא ימצא הש תעשה יותר טוב שלא יברכו שעשה ניסים ושחיינו. אבל אנשים חדשים לפעמים אלה אנשים חדשים שלא ראו עדיין נרות חנוכה. אז אם יש אחד כזה זה מצוין. תיתן לו לזה. כן. אבל אם הם כבר התפללו ערבית בבית כנסת לפני כן היו כאן ב40 או בבית כנסת אחר או שהדליקו הם עצמם כבר בבית כבר ראו את הנרות השאלה סיבוב שני כאן בבית הכנסת השאלה אם הדבר האפשרי זה המחלוקת שיש בין זרע אמת בשאר הפוסקים ולכן אמרנו לעניין שעשה ניסים ושהחיינו ספק ברכות להקל אי אפשר להתיר לו לברך בערב שבת זה מחרותיים אנחנו מברכים ומדליקים גם נרות חנוכה וגם נר של שבת והשאלה מה קודם לכורה נר שבת זה יותר תדיר אף על פי כן מרן אומר קודם כל יברכו וידליקו נר חנוכה ואחר כך נר שבת ולמה מדוע מקדימים דבר שאינו תדיר הסביר מרן בבית יוסף אנחנו חוששים לדברי הגאונים ובעל הנכות גדולות שאולי מקבלים שבת בהדלקת הנרות. אז אם הוא קיבל שבת בהדלקת הנרות, איך אחרי זה יוכל לבוא ולהדליק את נרות החנוכה? לכן מה אנחנו עושים? מוותרים על הכלל תדיר ושנות אדיר ומקדימים קודם כל את נרות החנוכה ואחר כך נר שבת. זה הדין ולכתחילה כך פסק מרן כך דעת הרמה וכך נוהגים כל עם ישראל וכך הוא על פי הקבלה גם לפי המקובלים הסדר הוא קודם נר חנוכה ואחר כך נר שבת כל זה לכתחילה השאלה תהיה מה הדין ידי עבד האישה לא שמה לב לקחה את הנרות וברכה והדליקה אחר כך הבעל בא יכול לברך אין בעיה אפילו אם היא קיבלה שבת בהדלקת הנרות אבל הוא הבעל לא מקבל שבת בהדלקת הנרות של אשתו. הוא ילך אחר כך לבית הכנסת יגיד, בואי כלה ולכן הליבה דכולע עלמה. מותר לו לברך להדליק נר של חנוכה ולהדליק את הנרות אחריה. הבעיה תהיה כשאין שניים בבית. האישה לא נמצאת, הלכה ללדת, נמצאת בבית החולים, הבעל נמצא לבדו. להופך, לפעמים האישה לבד בעלה נמצא במילואים או מקום אחר. ואז קרא טעות הבעל הזה במקום להתחיל נרות חנוכה התחיל נרות שבת כנראה אשתו הביאה לו בתבלבל דרך קודם וציונו להדליק נר של שבת והדליק אחר כך הוא נזכר מה עם חנוכה תשים לב לשעה אם זה קרה בשעה 4 ורא יכול אחרי זה להדליק את נרות החנוכה. אבל אם זה קרה בשעה 4 או בחמישה לארבע, אסור לו לברך ולהדליק את נרות החנוכה משום שקיבל עליו את השבת. יש מצווה תוספת מחול על הקודש אסור לו מדרבנן לעשות כל מלאכה ובכלל זה גם מצוות הדלקת הנר. ולכן יבקש מאחד השכנים, מי שעדיין לא קיבל שבת, שהוא יכנס, יברך וידליק בשבילו את נרות החנוכה. איך? כן. כך כותב הרשבא שאמירה לגוי אסור ביום שבת לומר לגוי שיעשה לי מלאכה. אבל כאן בדין תוספת שבת בשעה ארב גם אם קיבלתי שבת אין איסור אמירה ליהודי. אני יכול לומר לבקש ממישהו אחר שעדיין לא קיבל את השבת שהוא יעשה לי מלאכה מבחינה זאת אין בעיה דברי הרשב"ם מרן העתיק אותם להלכה שם בסימן רסג סעיף טו [מוזיקה] מי שהדליק ב4 ובע ועושה תנאי שהוא לא רוצה לקבל עליו שבת התנאי תופס יכול להועיל אבל אלה שמדליקים מוקדם בשעה ארבע שום תנאי לא עוזר רס מנענו חייב לקבל עליו שבת אם לא ירצה לקבל שבת הברכה שהוא מברך וציונו להדליק נר של שבת היא ברכה לבטלה ולא קיים מצוות הדלקת הנרות אלא כל מי שרוצה להדליק בשעה ארב או חמישה לא4ב אני לא אומר את זה רק על השבוע הזה אני אומר את זה על כל שבתות השנה בכל ערבי שבתות ואין אין הבדל בזה בין איש לבין אישה. כל זה דברי התוספות בברכות כ"ז. כך דעת הגאונים כמו שכתב בשמם שיבולקת. כך דעת הראש המרדכי וכך פסקו הטור והשולחן ערוך למעלה בסימן רסג סעיף ד. אם כן אותו הבעל שברך כבר להדליק נרות שבת בשעה 4 אמרנו שבעל כורחו קיבל עליו את השבת. אם הוא קיבל עליו שבת הוא לא יכול לחלל את השבת בהדלקת נרות חנוכה לכן אמרנו שמין הראוי שיבקש מאחד השכנים שידליק בשבילו עושה אם הוא עושה תנאי אז זה הברכה שהוא ברך להדליק נר של שבת הייתה ברכה לבטלה עבר על תיס שם השם אלוהיך לשביש בליקה אז הוא יחס הסברה של התספות היא כך כשאני בא להדליק בב ובע כבר השם שמש בראש האילנות זה ניקר שזה נר שבת לכן אם אתה רוצה תקבל שבת לא רוצה תעשה תנאי אתה לא מקבל שבת יש אפשרות כזו בכל מקרה מצוות הדלקת הנרות במקומה עומדת זה ניקח שזה נר שבת אבל אדם שבא להדליק בשעה אר בא להדליק מוקדם הרי הגמרא אמרה הוא בלבד שלא יקדים במדע איפה שזה נר שבת אם יחד זה נקרא שזה נר שבת. לכן אם אתה רוצה תקבל שבת, לא רוצה תעשה תנאי, אתה לא מקבל שבת. יש אפשרות כזו. בכל מקרה מצוות הדלקת הנרות במקומה עומדת. זה ניקח שזה נר שבת. אבל אדם שבא להדליק בשעה ארב בא להדליק מוקדם, הרי הגמרא אמרה הוא בלבד שלא יקדים. במודע איפה שזה נר שבת? אם יחד עם ההדלקה אתה גם מקבל שבת אז זה ניקר שזה נר שבת ואז באמת הדבר יכול להועיל אז באמת המצווה קוימה וחל עליו מאותו רגע קדושת השבת אז זו הסברה של התוספות ההבדל בין אם הוא מדליק מוקדם או מאוחר וכמו שאמרת קיבלנו הוראות מרן ומרן ברא סג סעיף ד מרן העתיק להלכה את דברי הגאונים והראש והתוספות שאדם שמדליק מוקדם בעל כורחו מקבל עליו את השבת ולכן משום זה אמרנו שאפילו בדיעבד לא קרה במזיד אלא מתוך שכחה שטעה הבעל הזה או טעתה האישה הזו ברכו והדליקו על נר שבת והבעל לא נמצא שהדליק במקומה את נורות החנוכה אלא הבעל נמצא במילואים אמרנו שאסור לה גם בדעבר עבד להדליק את נרות החנוכה אלא תבקש מהשכנה שלה שתבוא ותדליק לה את נרות החנוכה וכן אמרנו הוא הדין להפך לכן הבחורים שנמצאים בישיבות בדרך כלל הם מדליקים נרות שבת בחדרים שלהם שוב צריכים קודם להתפלל תפילת מנחה התפללו מנחה בשעה 4 ל4 יגמרו מנחה ילכו לחדר להדליק את נרות השבת ואחר כך יחזרו לאמירת קבלת שבת כי אם הבחור הזה מדליק בשעה אר בחדר את נרות שבת. איך הוא ירד אחר כך לומר אתה חונה לאדם דעת? הוא נכנס במחלוקת. אותה הבעיה. ולכן גם שם ישימו לב ללכת לפי הסדר האמור שקודם כל מנחה. שוב אני לא מדבר על השבוע הזה, אני אומר על כל ערבי שבתות בכל השנה כולה קיימת הבעיה הזו. מונח לאנשים בראש כולם חושבים לא מקבלים שבת בהדלקת הנורון. תשאל את כל האנשים כך הם יפסקו לך כהלכה למשה מסיני כולם בטוחים תראה לו אבל את דברי מרן קיבלת הוראות מרן או לא כל מה שכתוב שמועיל תנאי זה ברא סג סעיף י תראה לו לפני סעיף י תראה לו את סעיף ד' תלמד אותו את מה שאמרנו כדי שלא יקשל בשום חשש [מוזיקה] אין בעיה אם ברוך השם גם הוא וגם אשתו נמצאים אשתו ברכה והדליקה נורת השבת אז זה לא נורא אמרנו שהוא כן יכול להדליק את נורת החנוכה בזה אין לנו את השאלות כל הבעיה היא כשנמצא רק אחד חד הורי נמצא בבית באותו יום ועל זה יש לנו את הספקות בזה האדם הזה מסתבך בבעיה האמורה [מוזיקה] בבית [מוזיקה] כן אין בעיה למה לא תוספת אורה רק לגבי נרות שבת יש בעיה מה שמרן אמר בסימן ר סג סעיף ה רק על נרות שבת בנרות חנוכה אין את הבעיה של תוספת תורה ולכן מותר בלכתחילה אין חשש בדבר אז יום שישי הכי טוב בש וחצי שבא י למה 3 וחצי תבוא כאן תתפלל בצהריים יש ב1 וחצי מנחה תבוא לכאן ב1 וחצי תתפלל מנחה מוקדם זה הכי טוב זריזים מקדימים למצוות אולי בשלוש וחצי תהיה במקווה לא תספיק לכן תבוא מוקדם זה יותר בטוח איך אם אתה מגיע לכאן ברבע לארבע ואתה רוצה להדליק את נרות החנוכה אין לך מיליון 10ה לארבע עדיין אין מניין תדליק בלי ברכה אל תברך בבית אתה מברך רחל מעשרה לארבע אי אפשר לפני 10 לארבע עדיין לא הגיע פלג המנחה פלג המנחה בימים האלה הוא 10ה לארבע לכן קודם כל תברך ותדליק שם על נרות החנוכה אבל כדאי שתעשה כך שאתה מברך שם תכוון גם על הנרות שלנו פה של בית הכנסת ותעשה תענית דיבור בדרך שלא תדבר עם האנשים תעשה לך פתק תענית דיבור מי שיראה אותך תראה לו שאתה עכשיו לא מדבר התחלת את השובבים לפני כן כמה דקות לא תדבר תגיע לכאן לא אומר דברים תדליק לנו את החלוקיה כאן כי עד שאנשים הגיעו בדרך כלל מגיעים מאוחר באים ב4 ו3 באים לקבלת שבת מאוחר מנחה כולנו התפללנו לפני זה התפללו עד שמגיעים יהיה מאוחר עד שירא לך המניין יהיה מאוחר ולכן לא כדאי לעכב אלא כמו שאמרתי תברך בבית תכוון לפתור גם את בית הכנסת וכמו שתה עשית בבדיקת חמץ בדיוק אותו דבר תעשה גם בזה תפתור את כולנו תוציא אותנו ידי חובה ליבה דכולהעלמה למה לא חששים לבד כל השנה לא מקבלים את השבת הבעיה בכל השנה מי שיכול להחמיר בכל השנה למה לא תבוא על הברכה המחלוקת קיימת בכל השנה ואם מרן חשש אפילו בנורת חנו חנוכה למרות שתדיר משאל תדיר תדיר קודם אז ככה הוא הדין בכל השנה כולה מן הראוי לשים לב ולחשוש לדברים ובפרט כמו שאמרתי כשהוא מדליק מוקדם מי שמדליק מוקדם לפני ארבע ורבע שמה זה כבר לא חומרה שמה זה עיקר הדין ולכן ישים לב לעשות את ההלכה כהלכתה ישים לב כדי שלא יבוא ל ידי איסור חילול שבת בדרבנן [מוזיקה] טוב נפרש בלי נדר את ההלכה הזו מחר נגיע לסעיף הזה מחר בשעה 8 בלי נדר לקבל את השבת אם אתה מדליק מוקדם כן ודאי אם אתה מדליק חצי שעה חצי שעה זה תלוי בך אתה רוצה תקבל לא רוצה אל תקבל אנחנו חוששים חוששים כן תקבל למה לא למה לא כדאי עצה טובה כן לחשוש לך תחילה תצאת חורה לבד לעלמה כן בתנ שהתפללת קודם מנחה אם לא התפללת מנחה איך תקבל שבת זה יהיה תרת סטרה אז גם היא גם היא תקדים תתפלל גם היא תפילת מנחה לפני כן צריך ו' זה ה תודה תודה אתמול ברכנו שלושה ברכות מחר בעזרת השם לברך שתי ברכות להדליק נר חנוכה ושעשה ניסים איך היום כן הלילה הלילה הזה היום ברכנו כן ולמחרות אנחנו בעזרת השם ממחר והלאה כן ממחר והלאה בעזרת השם לברך רק שתי ברכות להדליק נרח חנוכה ושעשה ניסים. אדם ששכח לא ברך ביום הראשון יש לשלומים יכול לברך ולהדליק בשאר הימים גם כן רשאי מסיים הרמה ויברך כל הברכות קודם שיתחיל להדליק המקור הוא מדברי המאריל שקודם יסיים יאמר קודם את כל הברכה ויגענו לזמן הזה ורק אחר כך יתחיל להדליק מראי חולק וגם בספר דברי שלום גם חלק מהמקובלים חסידי בית אל נהגו כך לא לחכות עד סיום הברכה אבל עדיף יותר להמתין ש תעשה עדיף יותר טוב שקודם כל יסיים את הברכה והגיע לנו לזמן הזה או מחר יאמר שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה רק אחרי שיגמור את המילה בזמן הזה רק אחר כך יגע דש והדליק את נרות החנוכה. זה מה שעדיף יותר לעשות. לא למה. חכמים תיקנו גם ברכת ראייה. כך הגמרא אומרת בשבת כג. לאדם עני ואביון. אדם שאין לו לא הדליק, אין לו כסף לקנות, הוא לא עתיד להדליק. וגם לא הדליקו עליו בבית. אדם כזה כשרואה את נרות החנוכה יברך וציונו במקום וציונו להדליק נר החנוכה הוא אומר שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה אם זה הלילה יכול לברך גם את ברכת שחיינו כן חצי שעה אחרי חצי שעה לא אחר שמסיים את ההדלקה אומר הנרות הללו אנו מדלקים על התשועות וען הנסים ועל הנפלאות מודה לבורא עולם באמירה הזו בשבח הזה אבל יזהר לא להתחיל מיד אלא רק לאחר שדלק לפחות נר אחד בדרך כלל בבתי הכנסת מיד אחרי שהוא גומר את הברכה האחרונה שעשה נסים לאבותינו אז הציבור מתחיל במקחה מתחילים לומר הנרות הללו ולפעמים גם אותו שברך נמשך נסחף אחריהם גם הוא מתחיל לומר אבל האמת הוא שהוא עדיין לא רשאי להתחיל והסיבה היא הברכה שלו שהוא ברך להדליק עדיין לא חלה עדיין לא נדלק אף נר ולכן יהיה מתון קודם כל לפחות שידלק נר אחד פתילה אחת אחרי שידלק אחרי זה יוכל להתחיל באמירת הנרות הללו הדרך בהדלקת נרות חנוכה שיויתי השם לנגדי תמיד כי ממני באמות צריך להדליק משמאל לימין מתחיל בשמאל ומגיע לימין כגון הניח שזו החנוקיה והוא עומד עם הפנים להיכל הוא שם הלילה נר ראשון פה הדליק כאן נר ראשון מחר הוא מוסיף עוד נר כשהוא בא להדליק הוא מדליק את הנר החדש מתחיל משמאל מתקדם לימין בלילה האחרון לילה השמיני מתחיל כאן בנר הקיצוני הזה משמאל עד שמגיע לנר הקיצוני הימני בו הוא מסיים לא כמו שכותבים עברית אלא כמו שכותבים צרפת ט וא באנגלית זו הדרך הטובה יותר אמנם זה לא מוזכם יש מחלוקת בפוסקים רב מביא גם חילוקי מנהגים בין בני ריינוס לבני אוסטריך אבל המסקנה היא משמאל לימין כך גם במצוות פתיחת היכל אם אני רוצה לפתוח, אני לא בא מכאן לפתוח מצד ימין, אלא אני תופס בצד שמאל, מתחיל בצד שמאל ומתקדם לכיוון ימין. זה הדין. זו צורת פתיחת ההיכל בלכתחילה. תודה. איך למה לא? אני רוצה להגיע לימין. כי אם אני אתחיל מכאן, נכון שאני מתחיל בימין, אבל סיימת בשמאל. ולכן הכל הולך אחרי החיתום, אחרי הסיום זה יותר עדיף ולכן יוצא לי שני לוקח משמאל וממאל מה העיקר העיקר הפתיחה או הסגירה מה יותר טוב הפתיחה הפתיחה זה העיקר עיקר המצווה זה הפתיחה לא אתה הגעת לשמאל אתה התחלת בימין מה זה משנה כרגע מה התפגעת כרגע התפתח לי בימין זה לא נקרא שפתחת בימין אלא זה נקרא קרן שהגעת לשמאל אז למעשה פתחת בשמאל. כשאני התחלתי בשמאל אבל התקדמתי והגעתי לימין זה נקרא שפתחתי בימין. גם הכהנים גם החכהנים עומדים עם הפנים להיכל וברכים וציונו לברך את עמי ישראל באהבה ואחר כך מסתובבים שוב משמאל לימין. כך גם כשמעבירים את הספר תורה מההיכל לתיבה משמאל לימין בחזרה שוב מהתיבה כלפי ההיכל משמאל לימין כך עשינו גם בחול המועדסוכות כשנעננו את הלולב לארבע רוחות או ביום שמחת התורה ההקפות כולם היו משמאל לימין אני קורא את לשון מרן התחיל להדליק בלילן ראשון בנר היותר ימיני וליל שני כשהעושים סיף נר אחד סמוך לו התחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי ולמה כדי להפנות לימין וכן בליל שלישי כשיוסיף עוד אחד סמוך לשתי הנרות הראשונות התחיל בנוסף ובוא יתחיל הברכה אחר כך לפני לצד ימין וכן בכל לילה נמצא שתמיד מברך על הנוסב שהוא מורה על הנס שהרי בתוספת הימים נתבוסף הנס זו הדרך וכך נוהגים כל עם ישראל גם הספרדים וגם האשכנזים אך סיני שאין מדליקים עליו בביתו צריך לתת פרוטה לבעל הבית להשתתף עמו בשמן של נר חנוכה אם יש לו פתח פתוח לעצמו צריך להדליק בפתחו אף על פי שאותו בית אינו מיוחד אלא לשינה והוא אוכל על שולחן בעל הבית אדם שנמצא בבית מלון צריך לברך ולהדליק שם. נמצא יחד עם המשפחה, עם אשתו ובניו, צריך גם הוא לברך ולהדליק על נר החנוכה שם במלון. אם יתנו לו רשות לברך ולהדליק בחדר השינה, זה הכי טוב. אבל ברוב המקרים היום לא מרשים להדליק בחדר השינה במלון. יש שמה שטיחים וילונות הם פוחדים מאוד שהכל יעלה בלהבות כמו שקרה לו פעם ולכן יש להם בכל חדר מכשיר שנקרא גלי עשן ברגע שתדליק שם נרות חנוכה אחרי שתי דקות יגיעו אליך המכבה אש דרך הגלי עשן הם מרגישים בזה והם לא מרשים לא יתנו לך רשות בשום אופן להדליק שם נרות חנוכה אלא א בחדישים כן במתי מלון החדישים לא צריך מכבה אש יש בתקרה כבר מוכן ומזומן ברגע שיש דבר כזה המקלחת מתחילה לפרעון בדיוק כן ולכן מי שרוצה לעשן סיגיה במלון או שיצא למרפסת או שיצא ללובי למטה כן או שלא יעשן טוב זה זה התקנון שמה צד אש משהו על האש כל המים שפך עליו כן זהו זה מה ש כל המלנות החדשים כל אלה שנבנו כןזה כזה קטן שמה זו גלה עכשיו כשר גם וגם יש גם זה וגם זהוזה אבל הסיגריה תתרב כן בן שבצב או כל מה שאמרנו ש על הבית בבית שגם כן כל מה שאמרנו שצריך להדליק במלון כל זה כשבעל המלון לא דתי אבל אם בעל המלון דתי אני יכול לשלם לעשרה אגורות להיות שותף יחד עמו כדי שנקיים את המצווה יחד יש אפשרות שאני לבד אני אדליק בחדר האוכל אבל יש אפשרות להשתתף יחד עמו כותב בספר גן המלך לגאון רבי אברהם הלוי כל מה שאמר אמרנו שצריך להשתתף איתו. כל זה דווקא בתנאי שאותו האדם משלם על כל דבר. אתה נמצא במלון, אכלת ביצה, אתה משלם קולה, אתה משלם וכן הלאה. צריך לכן לשלם גם עבור שותפות בשמן חנוכה. אבל מה שאין כן אם הבן הזה נמצא אצל האבא, אם הוא אוכל אצל אביו, כמו שאבא מזכר אותו בשלוש סעודות, עונג שבת, הכל בחינם, הוא הדין גם פה לא צריך להשתתף אבו. ולכן נר חנוכה שהוא נמצא שם, יוצא ידי חובה מהאבא שלו. עיקר הבעיה הסבר לשון הפרי חדש. הפרי חדש כשדיבר על ההלכה הזו הוא אמר בן שמתאחסן שמונה ימי חנוכה. מה הכוונה? האם בדווקא הרב אליושב אומר, הוא מסביר את הלשון של הפרי חדש שמדובר בדווקא או שמונה זה ימי חנוכה או הרוב. אבל אם רבע ימים הוא בביתו והולך רק יום אחד אצל האבא חייב או להשתתף בפרוטות או להדליק בפני עצמו. מהתז לא משמע כל כך אלא מדברי הטז המשמעות היא קצת אחרת. לכן הרב בלוי בספרו חובת הדר הוא אומר אפילו אם יהיה רק שבת אפילו יום אחד הוא אוכל שותה וישן שמה פטור מהדלקת נר חנוכה האבא פותר אותו מכל מקום כדאי שלפחות במוצאי שבת יעשה כל מאמץ להגיע מהר לבית כדי שיוכל להדליק נר חנוכה בביתו ואם הוא יודע שהוא נמצא מחוץ החוק יתן את המפתח מערב שבת לשכן גדים בסימן תרקה השמע שלזריזים הקדמים למצוות יותר חשוב ממצווה בו יותר מבשלוח ולכן היא לא מחמירה כרבנו תם בח היא אומרת ברוך מבד בין קודש לחול מתחילה לעשות מלאכה ולכן אתה יוצא מהבית לפני שאתה יצא אתה שומע ממנה את הברכות להדליק נר חנוכה שעשה ניסים אחר כך תלך להתפלל ערבית זו העצה הטובה ביותר. אבל אם הוא זכה וגם אשתו חסידה שמחמירה קרב בנותם אז בכיגנה יחכה ימתין לעשרה לשש רק אז ימתין. נכון בבית אנחנו מבדילים קודם בבית הכנסת נר חנוכה קודם איך החתן בלילה הראשון הרי החתונה הייתה אחרי צאת הכוכבים א לא מצוי בחורף חתונות לפני רוב החתונות הם אחרי ולכן הוא יוצא ידי חובה מהאבא בחמש הוא היה עדיין סמוך על שולחן האבא ויצא ידי חובה מאבא הנה לכן אם החתונה הייתה בשעה 4 אז הוא התחייב באותו לילה להדליק בבתו כבר באותו לילה יתחיל אבל רוב החתונות הם נעסות בלילה אז בשעה חמש הוא יצא ידי חובה מהאבא אם היה רעב בשעה 5 היה רוצה לאכול אבא לא היה נותן לו ודאי שהיה נותן לו לא היה אומרת תשלם על ארוחת ערב הייתה כבר גדל אלא היה נותן לו אז הוא נקרא סמוך על שולחן אביו ולכן יוצא דחוה בהדלקת האבא רק לבחורת בבית שלו יצטרך להתחייב לבוא ולהדליק נר חנוכה בברכה יורד דעה חלק אדקות צריך לתת פרוטה לבעל הבית אדם שנמצא בבית מלון או שהוא בעצמו ידליק את נרות החנוכה יברך וידליק שם במלון או אם קשה לו יכול לשלם לבעל המלון פרוטה תן לו אגורה אחת תגיד לו אני משתתף איתך בהדלקת נר חנוכה בעל המלון מדליק את החנוקיה הוא פותר את האורח הזה או את כל האורחים שישלמו לו על החשבון. אומר הגינת ורדים, באמת דברים אמורים, כשאדם הזה נמצא במלון, שמה כל מה שאתה לוקח אתה צריך לשלם. אתה לוקח ביצה, אתה לוקח דבר אחר, רושמים לך. לכן צריך גם לשלם על השמן. איך תהיה שותף במצווה? צריך לשלם. אבל אם אני נמצא אצל אבא שלי, שם אני מתארח, לא עושה לי חשבון, אכלת ביצה, חביתה, ביצה עין או דבר אחר, אלא הכל בחינם. בזה. הנהךמ גם השמן בכלל זה כאילו האבא מזכה לו כל זה בכלל ולכן לא צריך לבוא ולשלם לו פרוטה אחת אלא כל זה נכלל הוא נפטר במה שהאבא מדליק עליו לא רק אם האדם הזה שמונה ימים רצוף הוא אורח אפילו אם נאמר הוא לא כל השמונה ימים הוא הולך לשם רק לשבת אז נהך נממה לגבי הדלקה של ערב שבת האבא שלו פותר אותו אבל אם הוא לא נשאר שמה לא יום ולא חצי יום, אלא הוא הולך לבקר את האבא שעה אחת והוא חוזר, הוא אפילו לא אוכל שמה, אלא רק הולך שותה תה וחוזר וזה הוא חייב להדליק בביתו. האבא לא מוציא אותו. ולכן כדאי הדבר שמתקרב שעה 4: יגיד לאמא שלום, אני רץ מהר לקיים נר חנוכה בבית, ירוץ מיד לביתו, יתארגן כדי שידליק את הנרות חנוכה בזמן. זה העצה היעוצה בלכתחילה. כל הנערים מגיל בר מצווה והלאה חוץ מיתום לא עלינו בדרך כלל אינם מדליקים נר חנוכה וגם אם ירצו להדליק אסור להם לברך הברכה שלהם היא ברכה לבטלה למה כי האבא שמברך ומדליק מוציא אותם או הישיבה ראש הישיבה מברך ומדליק אז הוא כאילו בעל המלון והוא פותר אותם מוציא אותם ידי חובה מה תמר אני אלך לראש הישיבה, אני אתן לו פרוטה, לא צריך שם במלון רושמים לך מה אתה רוצה, ביצה או דבר אחר בישיבה לא רושמים התלמידים של הישיבה מקבלים את הכל, את כל הזכויות בחינם ממילא בזה בחי הגבנה גם לא צריך להשתתף בפרוטה ולכן ממה נפשך אותו התלמיד או אותו החייל אסור לו לברך ולהדליק יש אמנם שטענו שהאדם הזה לא סמוך על שולחן אבי והוא כבר עזב את הבית של האבא שלו הנער הזה זה אוכל בישיבה אבל שתי דברים בדבר א' טוען המרשם אז הוא סמוך על שולחן הישיבה הישיבה מברכת ומדליקה ממלא פותרים אותו זאת ועוד מדברי ראשי במסכת כתובות מז הוכיח הגאון רבי עזרא תיהיה שהנערים שלנו כולם נקראים בשם סמוך על שולחן אביו כך משמע שם מדברי ראשי כמו שהסביר בדעת ראשי הפרישה המשנה למלך ושאר האחרונים שמה דוגמה לא הייתה על הבני ישיבות שלנו אלא הגמרא שם עוסקת אבא שמכר את ביתו לאמה כי ימכור איש את ביתו לאמה לא תצא כצאת העבדים עובדת שש שנים ואחר כך חוזרת לאביה אם היא מצאה מציאה הגמרא אומרת שזה לא לעצמה לא יכולה לקחת את השעון זהב הזה לעצמה אלא שייך לאבאה למה מדוע מציאתה להביה? הרי כל מה שהאבא זוכה תגיד בגלל שהוא נותן להוכל תמורת זה מגיע מציאה פה הוא לא נותן אוכל כאן היא מקבלת את האוכל מבעלי הבית הגמרא אומרת משום איבה מפרש הפרישה בדעת ראשי פירוש הדבר שאם המציאה לא תהיה לאבא אחרי שש שנים הוא לא ירצה לקבל אותה חזרה לתת להוכל לכן חכמינו תיקנו שגם היום בהוה באשר הוא שם היא נחשבת סמוכה על שולחן אביה גם בני ישיבות בינתיים יש אוכל בישיבה מה יהיה אם מחר ראש ישיבה יגיד לו תסתלק מכאן אין לי אוכל בשבילך תלך הביתה האבא לא יקבל אותו יקבל אותו יש הרבה דינים הרבה חילוקים בין אדם שסמוך על שולחן אביו לסתם אדם נחקמינה לגבי זה נניח הבן ישיבה הזה הלך בדרך מצא שעון זהב עם יהלומים אין שום סימן אז הראלו שלו שבא האדם הזה ואומר אני סמוך על שולחן האבא או לא? אם סמוך השולחן אביז ממילא שייך לאבא שלו זה תלוי גם במחלוקת האמורה להלכה אנחנו אומרים קמלי הולכים אחרי המוחזק דווקא מנה עוד לגבי אם האבא יושב שבעה אסור לכל מי שסמוך על שולחנו ללכת לעבודה לא רק האבל אסור בו לעבוד אלא גם כל מי שסמוך על שולחנו האם הבן הזה יכול ללכת לעבודה או לא שוב להלכה צריך להחמיר אלא אם כן יאמר איני ניזון ואיני עושה זאת אומרת לא לוקח את האוכל על חשבון אבא אותו השבוע הוא משלם הוא מוכן לשלם מכיסו ואז לא האבא מפרנס אותו אז יהיה רשע לך תחילה לבוא ולעבוד הלא וכי יהיה הדבר אסור וכן כל כיוצא בזה הרבה דינים תלויים בסעיף זה בדין זה במחלוקת זו וכאן אצלנו בעניין זה ספק דרבנן נקולה כל וחומר לעניין ברכות שאסור לברך משום ספק ברכות להקל אדם שנמצא אביו בחוץ לארץ והוא שולח לו כסף הוא עדיין תומך בו נניח שאני לומד בישיבה ואבא משלם עליי שכר לימוד אז כל ההוצאות למעשה זה על חשבון האבא נכון הדבר שאבא לא נמצא פה אני לא נמצא בתוך הארבע קירות של האבא אבל אבא משלם עליי את הכל זה נקרא סמוך על שולחן אבי לכן אפילו אם האבא שלו בלונדונה בכל מקום אחר האבא יכול לפתור אותו ולהוציא אותו ידי חובה אפילו אם האבא נמצא בחוץ לארץ והוא פה יוצא ידי חובה אבל אם האבא שלו בפרס והוא פה אתה לא יכול להעביר שכר לימוד מפרס לכאן זה מסובך מאוד הם יתפסו אותו יטלו אותו שמה לכן זה כבר לא נקרא סמוך השולחן אביא אבא שלו מקום אחר וואו מקום אחר זה לא נקרא סמוך השולחן אבי הנה לכן אומר בזה בחי גבנו ידליק בפני עצמו יברך ויליק אתה מדבר על ארצות הברית ארצות הברית באמריקה יש את הבעיה הזה יש פער של שבע שעות בינינו לבינם. אנחנו מתחייבים כאן בשעה 5 אצלהם עדיין זה יום גמור. אצלהם הזמן מתחיל רק ב-12 בלילה. ולכן השאלה אם הוא יכול לפתור אותו או לא. ההלכה היא בוודאי שפותר אותו. למה? 12 בלילה זה עדיין זמן חיוב שלנו ולכן להלכה פותר אותו. אבל אם רוצה הבן להקדים ולברך הנה כאן אמר רשאי כי אצל האבא עדיין לא הגיע ליל קפה. אצלהם זה עדיין כד אז האבא עדיין לא התחייב בנר חנוכה אני מקדים אותו הגיע כאן זמן החיוב אני רוצה לברך ולהדליק בזה זה באמת הדבר היחיד שאפשר יהיה להקדים ולברך אבל כשהזמנים הם שווים נניח עם פה ולנדון כאן חמש וגם שם חמש שני המקומות זה צת הכוכבים אז שם אתה לא יכול לעשות את זה כי אבא כבר בירך והדליק שם הוא לא יכול לבוא אחריו לחזור ולברך רק בדוגמה שיש פער גדול בזמן שהם אחרינו זה נחנמה יהיה רשאי לברך ולהדליק אבא שלו שם באמריקה יברך בטח הוא לא כיוון עלאבא והוא בכלל לא שייך לפתור את האבא אלא כל אחד יברך בפני עצמו אני עובר לסעיף ב' קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק פה מדובר בילד קטן יתום לא עלינו שאין מי שיפתור אותו ולכן כמו שמחנכים את הילד בכל המצוות מדאורייתא צריך לחנך אותו אותו גם בכל מצוות דרבנן כולל גם מצוות נר חנוכה לכן אם הוא הגיע לחינוך ילמדו אותו איך מקיימים את המצווה והוא בעצמו יברך וידליק ויפתור את עצמו ואם לא אם הוא לא יודע אז האפוטרופוס הוא שידאג לו ויעשה את הכל בצורה מושלמת גם אישה אלמנה חייבת להדליק נר חנוכה בעצמה אפילו אם נאמר את הכסף היא לוקחת מכסף היתומים נאמר שבעלה ברוך השם היה עשיר והניח להם ירושה אז מותר לה לאישה לקחת מכסף הירושה כדי לפרנס את עצמה כמו שאומרים בכתובה את תהי יתבה בביתי ומתזנה מנכסי כל ימי מגע רמנותיך כל זמן שהיא אלמנה ולא התחתנה אז מגיעה לקבל מהכסף של הירושה אז יוכלה לקחת מהכסף הזה גם את הנר חנוכה אפילו אם אין לה ילדים אפילו אם היא לא זקוקה להוציא מישהו אחר כל וחומר אם הוא הניח ילדים שהיא צריכה גם בשביל עצמה וגם בשבילהם ואגב חדה תרתה לכן תברך ותדליק ותוציא את כולם ידי חובה אני קורא שעה ילח אדם עניוד מי שאין יודע מסגת לקנות נר חנוכה ומר שבת יקנה מר שבת מפני שלם ביתו הדין הזה הוזכר בגמרא בשבת כב אלה שלמדים דף יו למדו היום את הדף הזה ושם הגמרא מביאה את הדוגמה של אדם העני לפעמים דווקא על לפעמים אדם בערב שבת בא להדליק ב4 וקר אחד אין יותר בבית לא שם לב שהנרות נגמרו לו לא קנה אין לו נרות אחרות בבית עד שילך לחזר על הפתחים עד שינסה להשיג נר אחר כבר יכנס לשבת שאלה בנר האחד והחיד הזה מה יעשה הגמרא אומרת שיותר טוב שידליק את זה לנר שבת יוותר על מצוות נר חנוכה יותר טוב שיקיים את מצוות נר שבת. למה? הטעם שמדליקים נר שבת משום שלום בית, עונג שבת, שאדם יאכל וישתה לאור הנרות. כשיש תאורה בבית, אדם שמח וטוב לב, עונג שבת הוא עונג שבת אמיתי. אבל כשהבית הוא חושך אפלה בר מינן, ומילא הוא לא רואה את הכיסא, נכשל בכיסא ונופל. וכן על זה הדרך. ולכן החשיבו חכמים מאוד את מצוות נר שבת ותזנח משלם נפשי זה נר שבת כדי שלא ישאר חלילה בלי נר מוטב שיוותר אפילו על מצוות הדלקת נר חנוכה ולא יוותר על מצוות הדלקת נר שבת לכן את הנר היחיד הזה ידליק לנר שבת כל זה שיש לו רק נר אחד כמו הדוגמה שהבאתי אבל אם יש לו שתי נרות הרי אנחנו מהדרים תודה אנחנו מאדרים גם בשבת מדליקים לפחות שתיים זכור ושמור גם בנר חנוכה נשיא ועולה כאן פשוט מאוד יוותר על ההידורים לא יהדר לא בדיני שבת ולא בדיני חנוכה בדיני שבת מספיק נר אחד בדיני חנוכה גם כן מספיק נר אחד אז אם יש לו שניים הוא יכול לברך לקיים את שתי המצוות הליבה דכולעלמה נר אחד יברך עליו וציונו להדליק נר חנוכה שעשה צא ניסים אחר כך יגמור הנר השני יברך עליו להדליק נר של שבת בזה אין שאלה ליבדקולעמה כך חייב לעשות לא ייתכן שהוא יעשה הידור מצווה ידליק זכור ושמור שתי נרות על חשבון מצוות נר חנוכה הוא הפוך אלא בזה אין ספק כל השאלה היא כשהאדם הזה כמו שאמרתי נותר עם נר אחד בלבד ולא מוצא בבית נר אחר בזה בשעת הדחק נר שבת קודם. זה היה בזמנם עד לפני 100 שנה. הדין הזה נאמר בגמרא, כל הפוסקים, כך גם השולחן ערוך אומר, אין בזה שום ספק ושום מחלוקת. לפני כ100 שנה התחיל עדן החשמל בעולם. היום יש חשמל. האם אפשר לקיים את מצוות הדלקת נרות חנוכה בחשמל? האם אפשר לקיים את מצוות הדלקת נור שבת בחשמל? אם תאמר שאחד משניהם אפשר להדליק בחשמל אז אולי אנחנו יכולים לעשות כאן דבר פשוט האדם הזה אמנם נשאר עם נר שעווה אחד בלבד אין לו יותר אבל חשמל יש לו האם יוכל לברך וציונו להדליק נר של שבת על נר החשמל ואחר כך את הנר הבודד שנשאר לפלטה יברך וידליק וציוה להדליק נר חנוכה זו השאלה שדנים גדולי האחרונים במאה האחרונה מאז שהומצא החשמל כבר התחילו לדון בזה גדולי האחרונים בכל המאה הזו עשרות מגדולי האחרונים מהראשונים שבהם הגאון רבי יצחק שמלקיס בספרו בית יצחק הגאון רב חיים עוזר האחי עזר הגאון הרב אברבך בספרו הראשון מאורי אש הספר הראשון שהרב הוציא לאור לפני 60 שנה זה היה הספר הזה מורש ושמה יש דיון ארוך על העניין של החשמל האם יוצאים ידי חובה במצוות הללו עם לא יש אומרים שאפשר גם נר חשמל גם נר חנוכה אפשר להדליק למה לא אתה יכול לצאת לדורה בחשמל יש אומרים שלא לא זה ולא זה אי אפשר יש עושים פשרה חילוק בין שני הדברים בזמנם לפני 100 שנה היה חשמל פרימיטיבי מאוד הגנרטורים הכל היה פרימיטיבי ולא היה עובד העסק טוב מי שזוכר אפילו לפני 40 שנה כשהיינו ילדים קטנים. אפילו אז החשמל היה עדיין פרימיטיבי. כמעט כל יומיים שלוש היה הפסקת חשמל. פתאום 8: בערב אין חשמל. חצי שעה, שעה. לא שהיו עושים עצומים, היה איזה שביטה, לא. פשוט הגנרטורים, ההספק וכל המערכת הייתה כולה טרנת ומדי פעם היו הפסקות. ולכן הגאון עבדל הסולך כשהוא דן בזבחי צדק על החשמל אם מצאים לו ידי חובה או לא אז הוא אומר לך יר חנוכה צריך חצי שעה לפחות נכון יום שבת צריך הרבה יותר שיהיה לך אור במשך הלילה שיהיה שלום ביתו וזה החשמל הזה מי יכול להסתמך עליו זה כי קיים דיונה זה אחרי דקה יכול פתאום להיכבות מי יכול להבטיח לך שזה ידלוק ולכן הוא פסם את זה לחלוטין ובאמת בזמנו בזמנו של הרב זה צודק מאוד. אין שום ספק שהדברים הם מכוניים. הבעיה היום בימינו. היום המערכת כולה ממחשבת ושיהיה הפסקת זרם זה דבר שהוא נדיר מאוד. זה רק לעתים רחוקות. כשיש לנו עניין מלחמה להשם בעמלק או מלחמה עם נאמן או מישהו אחר, אז רוצים לראות את כוחנו מי שלט פה במדינה. אתה פרופסור נעלן או אנחנו? אנחנו שולטים אתה רק בובה שלנו איך היא דומה אתה רוצה לראות אנחנו נראה לך אנחנו ועד העובדים השלטר של המדינה בידינו אנחנו נכבע אנחנו נדליק מי שואל אותך יביא להם צב מבית המשפט אנחנו מצפצפים עליך ועל בית המשפט בזיון בית המשפט הם שמים פס שמו פס על הכל ועשו מה שרצו בא לו ברירה הלך על ארבע השתחווה להם מה שהם רצו הוא עשה זהו זה מה שקרה אז זה עתים רחוקות פעם בכמה שנים כשהם רוצים להראות אם יבוא איזה אדם שחשב את עצמו פעם שהוא בעל הבית במדינה אז הם יראו לו בדרך כלל לא צריכים להגיע לדברים האלה כולנו יודעים מי בעל הבא במדינה אף אחד לא יסתפק גם לפני כן לכן כשאין שביטה אתה רואה ברוך השם החשמל בדרך כלל 99% ויותר מזה החשמל דולק אם כן למה לא תצא בזה ידי חובה בנר שבת ובנר חנוכה הבעיה הראשונה בנר חנוכה היא כך. למה אנחנו מדליקים נר חנוכה? זכר לנס שהיה במנורה. שם היה שמן, שם היה פטילה. פה אין לך לא שמן ולא פתילה. היום החשמל שלנו כולו מפחם. יש בתחנת הכוח בחדרה, באשקלון 80% מהחשמל ויותר זה בא מהפחם. אין שמה שמן בכלל. ויש לך פתילה. אין פטילה. זה הגז שבוער בתוך הנאון, בתוך הפלורסנטים. אין שמה פתילה בכלל. אז זה לא דומה למה שהיה בו הנס. אם כן זה לא שווה כלום להדלקת נר החנוכה. זו הטענה הראשונה. טענה שנייה. שם יש לך כמות שיכולה להדליק חצי שעה. יש לך פה שמן ופתילה. זה יכול להדליק חצי שעה. אבל הזרם הזרם שצריך להיות בעוד חמש דקות הוא נמצא בעולם עוד לא נמצא בעולם. התורינה תמשיך להסתובב ויהיה לך גם בעוד חמש דקות זרם אבל הזרם שבעוד חמש דקות הוא בכלל עוד לא קיים בבית המקדש מה היה לך היה לך לוג מחצה אתה שם יש לך פה שמן אתה מדליק הנה הכל כוח דולק הכל מונח הפתילה והשמן הכל נמצא בעולם פה עדיין לא נמצא בעולם יש מעין לכן אי אפשר להדליק בזה נר חנוכה זו הטענה של מאורי אש והרבה מגדולי האחרונים בכללם הגאון חכם בן ציון וספרו אור לציון ועוד אם תלך לפי הסברה האחרונה אז לא רק נר חנוכה אנחנו נפסול גם נר שבת אנחנו נפסול למה אתה צריך להדליק נר שבת או בשמן או בשעווה אבל יש לך שמן שיכול לדלוק בליל שבת פה מה אתה מדליק בחשמל מהזרם שיהיה עדיין הזרם לא נוצר אלא הוא עתיד להיות ולכן גם לגבי נר שבת יש פוסלים אז הם אומרים לך כך באיזה צורה אני כן אוכל להתיר לך להדליק בחשמל תביא פנס פנס חשמלי בטריה הבטריה החומר הכימי הזה זה במקום השמן אז בטריה חדשה עציר בתוכו כוח חשמלי אנרגיה לחצי שעה זה טוב בז אתה יכול להדליק נר חנוכה או יש לך פרה שידלוק כל הלילה בליל שבת על זה אתה יכול לברך להדליק נר של שבת אבל לא החושבן הזה שקבוע בקיר אלא הם שרשרת הבעיות והמחלוקות. אלה שרוצים להתיר שאפשר לברך ולהדליק על השבת מסתמכים יותר על דברי הגמרא בתענית קפה. שם הגמרא מספרת שרבי חינן בן דוסק שחזר לביתו בליל שבת ראה את אשתו עצורה כי טעתה והדליקה במקום בשמן בחומץ. אז הוא אמר לה מי שאמר לשמן וידליק יאמר לה חומץ זה ככה היה אצלהם הניסים היה דרך הטבע אצלנו זה דבר פלא שילוי סדרי מעשה בראשית אצלו זה היה הכל מכניסוך אוטומט כמו שאומרים הנס נעשה הכל בסדר וככה היה הבדלה כל השבת לקחו מזה מהנר הזה להדליק נר הבדלה במצאי שבת שואלים האחרונים מה אתה מנחם אותה אתה אומר לה שמי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק בסדר זה דולק אבל הברכה שהיא ברכה להדליק נר של שבת על חומץ זה ברכה לבטלה אלא ודאי כל המטרה התכלס כמו שאומרים בנר שבת שדום בית מה אכפת לך זה דולק משמן מחומץ העיקר יש אור העיקר יש דום בית זהו זה גם פה החשמל הזה מאיר יפה וכי רק הנר הקטן הזה עושה לך אור ושלום בית החשמל הגדול הזה זו מה עושה לך תאורה אין בזה שתום בית אז אם שמה בחומת זה טוב זה לא היה דרכה לבתנה אלא למפריע אומר שהדרכה שלה הייתה למהדין אז גם פה זו הטענה של החולקים ואומרים שלא חשוב לי מה זה אם זה שמן ופתי או לא הדבר יצא מידי מחלוקת זה לכן כשאדם ירא שמיים שברוך השם יש לו בבית יש לו הכל יש לו גם חשמל אבל גם נר אתה אומר לו בכל ערב שבת תברך קודם כל על הנר שעוה או על השמן זית. אתה רוצה לפתור בזה גם את החשמל שגם החשמל יהיה בכלל זה למה לא אני מאוד שמח אבל לברך רק על החשמל זה בעיה לא כדאי לעשות כן כמה בעיה שעת הדחק הגיע כבר בערב שבת חנוכה ברגע האחרון נמצא משעון הקרלים גדר מזה וגדר מזה אין לו ברירה מה יעשה זאת אומר לו כך ויאמר ברוך אתה יהרהר שם לאלוקינו מלך העולם אשר קדשנו מצוה יצונו להדליק נר של שבת ויק את החשמל אחרי זה על הנר שנותר לפלטה מברך על זה וציונו להדליק נר חנוכה כי יש יותר צדדים להקל בנר שבת שאפשר להדליק בנר החשמל מאשר נר חנוכה בנר חנוכה הרבה יותר מסובך לברך על החשמל ולכן שאין לנו ברירה אני מעדיף יותר שדליק את נר החשמל לנר שבת לנו את הנר היחיד הבודד שנותר לפלטה שידליק אותו לנר חנוכה זה מה שיעשה בשעת הדחק איך נכון הסדר הוא קודם נר חנוכה ואחרי זה נר שבת כן תכף נראה כן בשבת [מוזיקה] לא לא שמה הגזירה שמיטה אתה רוצה לומר כמו שיודעים בוודאי שזה ידלוק טוב אין גזירה ולכן אין אין איסור עיקר הדין מותר אב אם יש צדדים להירפני חשמל שבת למה זה למה שלא יברך יש צדדים יש צדדים להתיר אבל יש ח יש חולקים מה אתה עושה בכל מחלוקת בענייני ברכות מה אתה אומר אתה אומר אפילו ספק ברכות כל אפילו נגד מרא נכון אז איך כאן תוכל לבוא ככה בשופי ולברך לפי חכם ציון זה ברכה לבטלה לפי הרב אויר באח זה אולי ברכה לבטלה אז אם הם אומרים לך שזה ברכה לבטלה אז איך תוכל לבוא ולברך לכן בעניין ברכה אנחנו פחדים אין ברירה אני התרתי לו בסדר שידליק את החשמל יצא בזה ידחובת נר שבת אני הזכנתי בשעת הדחת אבל בלכתחילה שיברך גם איך יברך גם שיש מחלוקת בין פוסקי דורנו אז למה לא גם מחלוקת בין פוסקי דורנו אני הולך כמו הפוסק הזה וזהו לא הוא לא יכול הוא לא יכול אתה יודע ברוך השם שיש גם גדולי עולם אחרים שגם הם מןמר וגם הם ענקים בתורה ומבינים בענייני החשמל לא פחות טוב ממני וממך והם אומרים דעה אחרת תנה ופליג אז אני לא אגמור ככ תמיד יש מחלוקות אז אני קבעתי לי יש לי רב הרב הזה אומר כן לברך קבעת יש לך רבתה לא יודע אם יש מחלוקת אתה לא יודע אם יש מי שחולק אז בינתיים תלך עם הרב שלך אבל ברגע שאתה יודע שיש חולקים תמנו אתה יודע שיחיד ורבים הלכה כרבים מחלוקת בענייני ברכות אתה אומר ספק ברכות להקל אפילו אם אומר לך הלכה למעשה אבל אתה יודע יש הרבה שחולקים עליו אז גם בזה תגיד ספק ברכות להקל מרן מה היה הרב שלנו מורנו ורבנו מרן נכון אתה מגיע לסבל לברכות אתה אומר סבל נגד מרן אז כמו הרמבם כמו מרן אז גם המורה שלך הוא יותר חשוב ממרן הוא כמו מרן לא יותר אז אם אומרים אם סבל נגד מרן אז גם נגד המורה שלך גם מורנו ורבנו זה אותו דבר לא יהיה הבדל לא יהיה הבדל לגמרי כשאתה לא יודע אתה לומד סתם לומד לפי הסדר הרב מלמד אותך היכול להיות שאין מישה חלוק עליו אז כל מה שהוא אומר תשמע לו בינתי אבל ברגע שלמדת עוד התקדמת עוד ולמדת וראית שיש עוד הרבה רבנים שאומרים אחרת ולפי דעתם זו ברכה לבתלה אז למה לא ודאי שאומרים גם נגד הרב שלך אומרים גם כן ספק ברכות להקל הכלל הזה זה קיים חזק מאוד חוד הבנתי טוב שמה דבר שונה שמה בגלל חשש של עמי ארצות שלא ידעו איך לברך מה לברך חשש ברכה לבטלה זאת אומרת אין מחלוקת בעצם הברכה עצם הברכה לכולע עלמה היא ברכה בשם המלכות בגלל חשש עמי הארצות לכן הנהיגו שיברכו אותה בלי שם מתי אפשר לברך פעמיים ביום לעתים רחוקות מאוד בדרך כלל אפשר לברך את הברכה על הרעמים רק פעם אחת ביממה מתי אפשר לברך פעמיים בבוקר היו רעמים ברקים ברחנו בצהריים התפזרו כל העננים לגמרי לא שחלק כן חלק לא היה מעונן חלקית לגמרי התפזרו אתה מסתכל מזרח אפילו הענן קל שבקלים לא היה אחרי הצהריים חמש