דיני עירוב תבשילין לעומק: בין הלכה למעשה לספקות, ברכה בבין השמשות והזהירות ממידת העצלות

 - - - לא מוגה! - - - 

אני קורא בסימן תק"ז סעיף א'. בסימן הזה מרן מפרש לנו את דיני עירוב תבשילים. אם טוב שח להיות בערב שבת לא יבשל בתחילה לצורך שבת בקדרה בפני עצמה אבל מבשל הוא כמה קדרות ליום טוב אם הותיר הותיר לשבת ועל ידי עירוב מבשל בתחילה לשבת פירוש עניין עירוב הוא שיבשל ויופא מיום טוב לשבת עם מה שבישל והפע כבר מערב יום טוב לשם שבת ונמצא דע שלא התחיל מלאכה ביום טוב אלא גמר אותה גה מותר להניע חירוב זה אפילו ספק חשבע מצוות דרבנן בעזרת השם בשבוע זה יום רביעי יגזור השם בחיים ונקיים ביום רביעי מצוות עירובי תבשילין הגמרא במסכת יומא בדף כח מספרת אברהם אבינו קיים את כל התורה כולה ולא רק מצוות דאורייתא אלא גם מצווה דרבנן של עירוב תבשילין שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותיי חוקותיי ותורותיי יש שתי גרסאות בגמרא גרסה אחת שאברהם אבינו קיים ערובי תבשילין גרסה השנייה ערובי תחומין אין ויכוח בפוסקים. כולם מודעים שאברהם אבינו עשה גם עירובי תבשילין וגם ערובי תחומין. הכל. אברהם אבינו לא הפסיד שום מצווה. גם את המצוות דרבנן אברהם אבינו עשה את הכל בצורה מושלמת. רק השאלה היא לגופו של דבר מה הגרסה הנכונה. לפי דעת ספר האשקול והרשבע צריך לגרוס עירובי תחומים וכך נוקט הגאון מבינה הוא מדייק את זה מהראיה שהגמרא הביאה מהפסוק הגאון מבינה אומר שהיה כתוב בהתחלה עירובי תבשילין בראשי תיבות עד תז כתוב עירובי תחומין עשו את זה ראשי תיבות עת עכשיו באו המתפיסים לפתוח את זה במקום לפתוח את זה עד תראשי תיבות עירובי תחומים הם פתחו את הראשי תיבות עד ת עירובי תבשילין זה כל הטעות כך הוא מסביר לפי הגרסה של ספר האשכול והרשבע הוא אומר הלשון של הגמרא שם איפה אנחנו יודעים שאברהם אבינו קיים גם את העירוב שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי תודה. המצווה שהאדם קשור לעקב. אסור ללכת יותר מ-2000 אמה ברגל בעקב, אלא אם כן תעשה עירובי תחומין. אבל אם אתה גורס עירובי תבשילין, מה זה קשור לעקב? הראיה מהפסוק איננה מדויקת. זו הטענה שהגאון מבינה והוא הולך בעקבות האשקול והרשפה. אבל שאר הפוסקים לא גרסו כך. גם בזוהר הקדוש ויקרא דף רעו מפורש גם שמה הגרסה שאברהם אבינו כיים עירובי תבשילים וכך גורס גם בדעת זקנים מבעלי התוספות. אלא שדעת זקנים מבעלי התוספות וחומש בראשית פרשת וירה שמה הוא מסביר את המילים ערובי תבשילין אחרת ממה שאנחנו מסבירים פה מה אנחנו אומרים ערובי תבשילין מצוות ערובי תבשילין הם לא אומרים ככה אלא אברהם אבינו נזהר מאוד בליו לא תבשל גדי בחלב אמו אברהם אבינו נזהר לא לאכול גבינה אחר הרי בשר. אברהם אבינו נזהר מעירובי תבשילים. לא לערב תבשיל של בשר עם תבשיל של גבינה. ולכן הסדר כשבאו אליו אותם המלאכים, איך אברהם אבינו הגיש להם כיבוד? ויקח המאה וחלב. קודם כל מאכלי חלב. אחר כך אחרי שגמרו ובסוף והדר ובין הבקר אשר עשה ולא ערבב בהם ולא רק שלא ערבב אלא גם הסדר היה מאכלי גבינה ואחר כך בשר כי אם היו אוכלים בשר מיד היה נותן להם את הלשון בחרדל היו צריכים לחכות שש שעות חום היום מי יחכה לך שש שעות ולכן משום זה אנחנו נוקטים את הגרסה הזו עירובי תבשילים מה שאמרו חלק מהראשונים מקובל עלינו גם במדרש שוחר טוב גם שמה הגרסה היא עירובי תבשילים כמו שאמרנו אין ויכוח אברהם אבינו עשה הכל רק השאלה מה כתוב מה המילים של הגמרא גם אנחנו הצאצעים של אברהם אבינו בעזרת השם קיימנו ונקיים גם בערב ראש השנה הזה את מצווה עירובי תבשילין כדעת בכדי והגמרא במסכת בית בדף טז המשנה הגמרא עוסקת בהלכות האלה בדיני ערובי תבשילין והגמרא דנה מדוע למה צריך את ערובי תבשילין יש לנו טעם אחד זכור את יום השבת לקדשו זוכר מאחר שבא להשכחו כדי שאדם לא יגמור את המאכלים שיש לו ביום טוב ויבטל את עונג שבת הגמרא מביאה את הפסוק את אשר תפו את אשר תבשלו בשלו אין פעים אלא על האפוי אין מבשלים אלא על המושל וכולי הגמרא מביאה מחתאות למצווה זו ולכן בין איש ובין אישה חייבים במצוות עירור כותב השואל ומשיב בחלק ב' גם אנשים חייבות במצוות עירוב נכון שזו מצווה שהזמן גרמה יש לה זמן. אתה לא יכול היום לבוא ולעשות את העיר, אלא רק שאתה מתקרב ליום טוב. אם כלמה אתה מחייב אישה אלמנה או גרושה שגם היא תעשה את העירוב. אז אומר שואל משיב, הטעמים שנאמרו בגמרא כדי שיברור מנה יפה ליום טוב ולשבת. שגם האישה מצווה על עונג שבת. גם האישה מצווה באותם הטעמים שהגמרא אמרה. ולכן אין לנו אפשרות, אין לנו ברירה אלא לחייב גם את אותן הנשים. היום לא יפה להגיד אישה אלמנה. היום אומרים חד הורית כדי שמשרד הרווחה יהיה לו אפשרויות לנוות יותר טוב, לקצץ בנתיעות. אם יגידו שמשרד הרווחה מוריד לאלמנות יגידו אלה רשעים ירושעים אלה אלה צריך ומלכות הרשעה מהר העקר אבל לא אומרים עלמנות אומרים חד הורי אותה גברת בשינוי הדרך זה מה שהם מתחמים לנו אין הבדל אנחנו הולכים עד הסוף עוזרים לאלמנות משתדלים גם בערבי חג ועזרה גם מבחינה רוחנית שגם היא חייבת במצוות עירובי תבשילים כדעת וכדין כמונו. בזמנם ירושלים הייתה קטנה ואז הראשון לציון היה שולח שניים שני אברכים היו הולכים דלת אחרי דלת דופקים בכל הבתים מה עם עירוב מי שאומר לו עשיתי מברכים אותו חזק וברוך אם יש איזה אישה אלמנה אומרת אני לא יודעת לעשות אז היו מלמדים אותה תבשלי ביצה ומלמדים אותה שגם היא תזכה וגם היא תעשה מתחילים בבוקר, גומרים בערב את המשימה אז כל ירושלים הייתה רק בין החומות של עיר העתיקה ואתה מתחיל בבוקר אפשר לגמור את הסיבוב בערב אבל היום בלי העין הרע יש לנו חצי מיליון מסביב בשכונות אם תתחיל בבוקר אתה לא תגמור בערב אולי תגמור בערב שמחת תורה או אחרי זה לכן היום לצערנו אנחנו לא עושים את זה אבל כל אחד ואחד צריך להשתדל לדאוג שגם אותם הנשים גרושות אלמנות או גברים שהם עמי הארץ שמסכנים לא יודעים להשתדל לדאוג לאותם הנכים שגם הם יקימו את מצוות העירוב כולנו מקבלים טלפונים או מתלפנים לחברים בערב ראש השנה כדי לברך אותם בברכת כתיבה וחתימה טובה אבל לא תשכח את העירוב אתה מתחיל מסכת ברכות בוודאי צריך ובו עליך כל הברכות האלה והשיגוך אחרי מסכת ברכות תמשיך מסכת ביצה תשאל אותו הכנת ביצה לעירובי תבשילים צריך לקיים עכשיו הרגע מצוות עירוב גיד לך אחר כך אל תאמר לך שאפנה אבשל אולי אחר כך ישכח כמו שקורה להרבה אנשים ולכן מיד אדם מזדרב זריז ונזכר מיד אחרי התפילה בבוקר יעשה מיד את מצוות העירוב. אם האדם הזה אומר, תראה, פעם הקודמת אני שכחתי, אני רוצה הפעם לא לחכות עד הבוקר, שלישי בלילה, אני בא אחרי ערבית 7 ו20 ליל רביעי אני רוצה מיד לעשות את העיר. אין שום בעיה ליבדקולעלמה אפשר. כעת יום שני אי אפשר אבל ברגע שנכנס אחרי צד הכוכבים יום רביעי ויערב וי בוקר יום אחד אין שום הבדל אם הוא יעשה את העירוב בליל רביעי או ביום רביעי יכול לברך יקח את החלה או הלחמניה עם הביצה יתפוס אותם ביד ימין יברך וציונו על מצוות עירוב ויסיים בזה העירוב יהיה מותר לנו לבשל לאפות להתמיד לטלטל, להדליק את הנר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת. אנחנו אומרים את זה בשפה הארמית, כי בזמנם הנוסח היה, הדיבור היה, השפה הייתה ארמית אז אנחנו אומרים בארמית בדן עירובה ישר אלה לבשולה, לאפויה, לטלטולה, להתמונה, להדלוקי שרגה ולמאבד כל צורכנא מיום טוב לשבת. זה הסדר שבעזרת השם נזכה ונעשה ונקיים בזה את המצווה כהלכתה. כרגיל יש לנו תמיד שאלות על ידי כת עצילים. אתם יודעים כתוב בגמרא במסכת פסחים שמה לגבי הקבוצה האחרונה שבאים להקריב קורבן פסח הגמרא מכנה אותם כת עצלים ובדור שלנו הכת הזו קצת נהיתה גדולה אני חושב אם הם ילכו ירוצו לכנסת הרבה מנדטים בלי עין הרע יש להם מפלגה גדולה אתה רואה ליל ראש השנה אתה רואה איזה אדם תופס ביד חלה וביצה והוא רץ לרב, רץ מיד לחכם. בשביל מה הוא רץ? עם החלה והדצה. אנחנו יודעים כבר. כנראה שהוא עדיין לא עשה עירוב. כבר שעה 7 בין השמשות. ספק יום אולי זה לילה. הוא רץ לשאול את הרב, כבוד הרב, אני לא עשיתי עירוב, עכשיו אני יכול לעשות עירוב או לא? מה הרב עונה לו? כן, כך כתבו לנו המרדכי והרמה. למדו את זה מדברי המשנה. במסכת שבת לד כתוב ספק חשה ספק אינה חשן את הדמי ומערבין ותומנין את החמין. מותר לנו לעשות עירובי חצרות. אז כמו ששם אתה אומר עירובי חצרות ספק דרבנן. ספק דרבנן לכולה אפשר. גם פה עירובי תבשילין גם זה לא מדאורייתא אלא מדרבנן. זה ספק ברבנן לכולם ולכן גם בין השמשות שהוא ספק ברבנן אפשר לעשות את מצוות העירוב ואפילו אם הוא כבר אמר ברכות השם המבורך אפילו אחי לא גזרו על השבות בין השמשות לצורך מצווה יכול לעשות את העירוב הרב עונה לו כן אבל הנודניק הזה לא גמר יש לו עדיין שאלה כבוד הרב אני יכול גם לברך הוא לא רוצה לוטרה על הברכה טוב מי שרוצה לברך היה יכול לברך רבע שעה קודם אני בא ליקול העלמה אין לנו קושיות על עצילים עצילים אנשים עסוקים מאוד אפילו ראש הממשלה לא עשו כמו אותם האנשים כמו הכוכבים האם טוב הוא שואל הרב צריך לענות אם ישאלך אדם אל תגמגם ותאמר לו אלא מור לו מיד שנאמר ושיננתם כך למדנו בקידושין כט נו מה הרב יענה התשובה היא שיגיד ברוך אתה יהרהר שם ואלוקינו. יש מחלוקת עצומה בין הפוסקים בכמה וכמה דוגמאות. ואחת הדוגמאות, הדוגמה שלנו כאן, כמו בכל מחלוקת אנחנו אומרים ספק ברכות להקל הוא הדין גם פה המגן אברהם רבי שמואל גרמיזן עשרות מגדולי האחרונים דנו חלק מהם דנו בדוגמה שלנו כאן חלק מהם דנו בדוגמאות אחרות במצוות דרבנן בספק דרבנן בדוגמאות אחרות ועליהם דנו ושמה כמה גם יש את הוויכוח הגדול הזה. אני אציין חלק מהדוגמאות ונראה מה קורה שם ומשם ננסה ללמוד לענייננו. למדנו באור החיים סימן קס. אדם שלקח כלי מים קרים שם בתוך זה בקבוק דיסה חם כדי לצנן אותו. אי אפשר לתת לתינוק דיסה חמה. יהיה לו כבייה בפה. מיד אחרי שהמים קיררו, אני רוצה לקחת את המים האלה, ליטול בהם ידיים. בלשון הפוסקים, מים שנעשה בהם מלאכה, פסולים לנטילת ידיים. אין אפשרות ליטול בהם את הידיים, תשפוך אותם. אני בא לבית, אני רואה כלי מים, אני לא יודע מה זה. ציננו בהם דיסה, לא ציננו. האישה איננה, לא כל אישה יש לה את הנייד בכיס. מה עושים? ספק דרבנן. דעת רוב הפוסקים, ספק דרבנן לכולה. אין לך בעיה. קח את המים האלה, תעשה בהם נטילת ידיים, תברך המוציא לחם מן הארץ ותאכל. השאלה היא דנים גדולי האחרונים. נכון, מרן פסק להקל ספק דרבנן לכולה נטילת ידיים היא לא מדאורייתא. האם גם יכול לברך וציונו על נטילת ידיים או לא? מגן אברהם אומר כן. בא רבי שמואל גרמיזן אומר שלא. מהרגר מיזן היה כאן בירושלים לפני 320 שנה. הוא היה מרבותיו של הגאון חידה. יש לו כמה ספרים משפטי צדק ועוד. והוא אומר לו הקלנו היתרנו לך ליטול בהם את הידיים מספק. ספק דרבנן לכולה. אבל מספק לברך. אולי יעשו בהם מלאכה ואולי הברכה על נטילת ידיים שאתה אומר אולי היא לבטלה. לא תיסא את שם השם אלוהיך על השו. ולכן דעת מראש גרמיזן הרבה אחרונים אומרים טוב תיזהר אל תברך אותה מחלוקת שייך גם פה לענייננו יש לנו כאן בנושא שלנו בנושא עירוב גם כן מחלוקת מעין זו המחלוקת היא על מה שאמרה הגמרא בביצה יזמרן מעתיק את הגמרא מה שאמרה בבצה יז מעתיק את זה כאן בסימן שלנו בסימן תקכז ז סעיף כב והדוגמה היא מצויה השנה הזו לאנשי חוץ לארץ אצלנו בארץ עושים עירוב רק ערב ראש השנה אבל בכל העולם מה עושים היהודים בחוץ לארץ יום רביעי יד בתשרי הם עושים עוד הפעם עירוב למה אצלהם לא רק חמישי יום טוב גם שישי יום טוב שני ואסור למשל מיום טוב שני מיום שישי לשבת לכן הם חייבים לעשות עירוב ברביעי עוד הפעם יום השענה רבע יום רביעי הם חייבים עוד הפעם לעשות עירוד אצלנו יש רק יום אחד שמחת תורה יום חמישי אצלהם לא חמישי שמיני עצרת שישי שמחת תורה ואסור לבשל משישי לשבת אלא אם כן יעשו עירוב יש להם בחודש הזה בלי עין הרע שלושה פעמים בא האדם הזה זה ששייך דקת העצלים מגיע לרב יום חמישי בבוקר טו בתשרי אומר לרב אני לא עשיתי עירוב מה הדין אז הגמרא עונה הגמרא אומרת מה יעשה אני קורא את לשון מרן נזכר ביום טוב ראשון שלא ערב אם הוא ביום טוב ראשון של ראש השנה אינו יכול לערב על תנאי אבל אם הוא ביום טוב של גלויות יכול לערב בתנאי מה הוא התנאי אם היום קודש איני צריך לערב ואם היום חול בעירוב זה יהיה שרלן לאפויה לבשולה אז עושה עירוב על תנאי למה עם טוב שני של גלויות זה ספק ממילא התנאי שהוא עושה ואז נוכל להתיר לו לבשל ביום טוב שני של גלויות יום שישי לכבוד שבת אלה דברי הגמרא ככה התיקו כל הפוסקים אין בזה שום ספק אין בזה מחלוקת שואל אותך אותו אדם שבא לשאול ביום חמישי מה עם הברכה? אני עושה עירוב על פניי אני יכול לברך וציונו על מצוות עירוב או לא? מחלוקת שלטי הגיבורים אומר שיברך אבל דעת הרבה פוסקים שלא לברך האומרים שלא יברך רב שרירה גאון התוספות שיטה מקובצת שם בביצה יז יש אומרים כך גם בדעת הרמבם תראו את הכנסת הגדולה מערה של גזי בלחם סתרים היעבץ בסידורו וכך תזכו להלכה הגאון חידה גם בברכי יוסף וגם במחזיק ברכה ועוד אז אתה רואה שם מצד אחד אתה מחייב אותו אתה אומר לו כן אתה צריך לעשות כעת את העירוב תעשה על תנאי אבל ברכה לא יברך אם כן הוא הדין גם פה הדברים כל וחומר שמה זה דין של הגמרא שיכול וצריך לעשות לעשות את העיר ביום חמישי על תנאי. לא אמרת לו ספק דרבנן לכולה אל תעשה. לא. אמרתי לו תעשה על תנאי. ואפילו אחי הפרדנו. תעשה עירוב על תנאי אבל אל תברך וציונו על מצוות עירוב. הוא הדין גם פה אצלנו. אתה אומר לו בבין השמשות אולי זה עדיין יום תעשה עירור. אבל מכאן ועד להתיר לו לברך אולי נאמר ספק ברכות להקל לא נוכל להתיר לו זו הטענה של האומרים שלא יברך האומרים שכן יברך מה הם עונים אותם הפוסקים אומרים יש לנו ספק ספקה שמהלכה כהמגן אברהם כיוון שאמרנו ספק דרבנן נקולה צריך לעשות אז גם יברך זאת ועוד אולי ההלכה כרבנותם שעד שעה ורבע עדיין לא הגיע צד הכוכבים שמהלכה כרבי יוסא לפי רבי יוסא עד 13  זה עדיין יום יש אומרים שהרמבם נוקד כרבי יוסא והרי לפי תוספות רבנו אלחנן בעבודה זרה לד לבין השמשות יש חזקת יום אם זה יום עדיין אפשר לעשות עיר זה הסברה זה המהלך של המקילים בדבר והם לומדים את זה מספירת העומר הרי למדנו בסימן תפט סעיף ב אדם שרוצה לספור ספירת העומר בבין השמשות. הציבור אין לו זמן לחכות ואם לא יספרו אולי חלק מהם ישכחו. מה אנחנו אומרים לו? גם בבין השמשות כיוון שספירת העומר דרבנן ספק דרבנן נקולה יכול לספור בברכה. אז כמו ששם יכול לברך אז גם פה יכול לברך. זו ההשוואה שהם לומדים זה מזה. אבל לעומת זה יש לנו ראיות אחרות במקומות אחרים. נביד עוד דוגמה שתהיה לנו בעזרת השם בעוד שנה. קראנו לפני חודש פרשת ראה בסוף שנת השמיטה יש לנו מצווה עשה שמיטת כספים. שמות כל בעל אשר אשה ברעהו לא יגוס. למה? כרה שמיטה להשם. למדנו במשנה במסכת גיטין לו, הלל תיקן פרוסבול. עד מתי אפשר לעשות את הפרוסבול? הרן כותב לנו בסימן סז סעיף ל בחושל משפט עד שקיעת החמה של ראש השנה. יש לו זמן עד סוף יום כט באלול. ומרן מצטט שם את הלשון של הרמב"ם. ועל השם של הרמבן משקעה החמה של ליל ראש השנה היא בד חובו טוב זה הלשון לכאורה יכול להיות שאני יכול לעשות גם בבין השמשות פרוסבול נכון שאסור לכתוב פרוסבול אבל יש לי עצה פשוטה יש לי כאן שלושה דיינים אני עומד וקורא להם את הנוסח מוסרני לכם פנוני ופני ופני אדענים שכל חוב שיש לי שגבנו מתי שירצה והנה יש לי שני עדים אחרי ראש השנה אני טובע את הלווה אני מוציא בבית דין שתרחוב הלוה הזה חייב לי מיליון דולר קם הלווה ושואל האם עשית פרוסבול או לא אני אומר לו כן מתי אני אומר לו מעשה שהיה לבין השמשות היו שלושה דיינים ואמרתי להם בעל פה והנה שני העדים אני מביא את שני העדים לבית דין מה בית דין עושים כשהם באים לדון פותחים שולחן ערוך ואז הם פותחים את השולחן ערוך סעיף ל מה כתוב שם מי שתשקעה החמה בליל ראש השנה אבד חובו זהו מתי עשית את זה את העירוב אחרי השקיעה נכון אחרי שגלגל השמש שקע אחרי זה גמרנו הפסדתי את המיליון. למה? למה איבד את הכסף? מדוע אני אגיד לבית דין פסק דין הכי טוב בעולם ספק ספקה ש אין בכלל שביעית בזמן הזה כמו שאמרו בעל הלכות גדולות רב יהודה נשיא אל ברצלוני הרעבד בעל העיתור רשבם והרשבש. ספק השני אולי הלכה כראשית בתוספות שהשמיטה הייתה שנה קודם שמיטת הכספים לא עכשיו זה היה לפני שנה והחוב זה היה רק לפני כמה ימים שמה אולי הלכה כרבנו תם שזה עדיין יום שמ הלכה כרבי יוסה שזה עדיין יום עד 13 ואולי כרבי כמו תוספות רבנו אלחנן שיש לבין השמשות חזקת יום אם זה יום אז הפרוסבול הזה תפס זאת ועוד לפי רבי אליעזר ממיץ בבעל היראים אומר רק אם אמר המלווה את המילים משמת אני אם לא אמר הוא עדיין יכול לקבות כאן אני לא אומר משמת אני רוצה את הכסף יש לי ספק ספקה חמישה ספקי ספקות אמרנו הרגע וכל זה לא יעזור לך כלום אנחנו קיבלנו הוראות הרמבם קיבלנו הוראות מרן מה שכתוב בשולחן ערוך זהו זה ובדין אומרים לך כתוב בשולחן ערוך מי שתשקעה חמה בליל ראש השנה את בית חובו אתה עד השקיעה לא עשית מה שאמרת בין השמשות זה לא שווה כלום אומרים ללווה הרווחת מיליון דולר תלך אתה לא חייב לשלם אז כמו ששם אתה אומר בין השמשות לא אומרים שזה יום על פי ספק ספקה ולמה הספק ספקה הזה הוא משם אחד אתה אומר אולי הלכה כהרמב כרבנו תם שזה יום אולי ההלכה כרבי יוסא שזה יום כל זה אתה חוזר על אותם המילים אולי זה יום בצורה אחרת אותה גברת בשינוי הדרת אז מי יתיר לנו כאן לבוא ולהיכנס בספק איסור לא תיסע רק הוא מתחיל את השנה החדשה ליל ראש השנה מתחיל ברגל שמאל ספק לא תיס שם השם אלוהיך לשטיר לו את הדבר הזה הזה זו הבעיה שיש לנו כאן אותו העצל מסבך אותנו מאוד מאוד חלק מהפוסקים אומרים כן חלק מהפוסקים אומרים לא חלק מביאים ראיה מתפט סעיף ב חלק מביאים ראיה מחושל משפט תראה מה הכוח של העצילים תראה איך הם מסבחים אותנו אותם האנשים היה עושה את זה רבע שעה קודם עליבה דקולעלמה היה יכול לברך ברכה טובה למהדרין אבל אין לנו קושות על העצלים. מה אתם חושבים? זה רק בליל ראש השנה הוא יבוא עם הביצה לרב לשאלה? כל השנה יש להם שאלות. תלך בשעה 7: מחר למוסיוף. מה אתה תראה בשעה 7: אחרי השקיעה? אתה תראה כתים מגיעים מהר מהר צריכים מניין אשר יושב ביתך מנחה או כל המניינים כבר מלאים. כל הבתי כנסת. איפה הם מתפללים? מכתלים. יש להם עניין מיוחד בחצר. לא תגיד אולי פעם בחיים קרא לו אסון, קרא לו אונס, אולי לקח את אשתו ללדת, היה לו איזה אונס, נדון נותן לכף זכות. זה לא זה. תשים שמה מצלמת וידאו, אתה תראה את העצלים האלה כל יום. מכת העצלים הזו, הכוכבים האלה כל יום מגיעים רק אחרי השקיעה. תגיד, בחורף קשה לבוא מוקדם. בחורף השקיעה מוקדמת. אז הוא לא הצליח לבוא לפני טוב, אבל בקיץ היה לך זמן לא? גם בקיץ הוא יבוא בשעה 8:00 רק אחרי השקיעה. טוב, אין קושיות עלת העצלים הזו. כנראה שאולי הפסיכיאטרים צריכים לעשות איזה עבודת מחקר, אולי הפסיכיאטרים יצליחו לעשות איזה שינויים באותה הכת העצילים. אני אין לי שום ידע בפסיכולוגיה. אני אומר לכם מראש, אני הרמתי ידיים, אני אין לי כוח איתם. טוב, אבל שואל אותו העצל בשעה 7 אחרי השקיעה, כבוד הרב, אני עכשיו מתפלל מנחה או לא מתפלל מנחה? גם שמה יש מחלוקת עצומה אבל שמה יש לי פתרון, אני אגיד לו שיתפלל. יש עצה פשוטה שיגיד כך, אם זה עדיין יום, תהיה תפילתי תפילת מנחה. ואם זה לילה תהיה תפילתי לנדבה. הרי למדנו בגמרא מרן כתב בשולחן ערוך אור החיים סימן קו. אדם שיש לו ספק מספק כן מתפלל. לא אומרים ספק דרבנן לכולה. למה תפילה רחמי? יש לנו כאן אפשרות פשוטה. על ידי תנאי לנדבה אנחנו פותרים את הבעיה. טוב פת לו שם את הבעיה. יש שמה תפילת מנחה או תפילת נדבה. כאן אין אפשרות לברך וציוונו על מצוות עירוב ננדבה פה אין אין לדבות או כן או לא לכן אתה לא יכול ללמוד ב-100% משם לכאן זאת ועוד בהלכה הזאת דנו רב גאון בספר האשקול והם אומרים שיש הבדל בין חמישה ימים בשבוע לערב שבת או מוצאי שבת אם היום קורה דבר כזה מנחה של יום ראשון אתה חונן ערבית הלילה גם כן אתה חונן ממה נפשך אתה חונן נו אפשר אבל אם קרה לאדם הזה אותו הכוכב הגיע בין השמשות בשעה 7 ביום שישי אחרי השקיעה לפי רב גאון בספר האשכול אסור להם להתפלל מי אומר לך שכעת זה יום ואתה אומר מנחה אתה חונן אולי זה לילה צריך לומר אתה קידשת או האדם הזה רוצה להתפלל מנחה ביום שבת בשעה 7. הוא אומר לרב, תראה כבוד הרב, אני לא הייתי אנוס, לקחתי את אשתי ללדת, כך וכך היה, הנה הרגע חזרתי. אנחנו יודעים באמת הוא היה אנוס. שואל אותנו בשעה 7, מה אני עושה? הוא לא יכול להגיד, אני אעשה תנאי לנדוה. הפטנטים האלה בימי החול אפשר להביא קורבן נדבה, תפילת נדבה. יום שבת אין קורבן נדבה ואין תפילת נדבה. אז מה עושה? אומר לו אדוני, אתה לא מתפלל, אסור לך להתפלל. היית אנוס, תתפלל במוצאי שבת ערבית שתיים. אתה רואה שלא אומרים בבין השמשות ספק דרבנן לכולה, שיברך, שיתפל, אתה פוחד. גם שם מכל אותם הפוסקים שאמרו שאסור להתפלל בבין השמשות אתה רואה את המהלך של ספק דרבנן שזה לא פשוט להתיר ולברך אולי גם פה יהיה אותו כלל ואותו דין זו הבעיה הנוספת הראיה שהפוסקים מנסים להשוות משם לכאן לענייננו כל היום צריך לזכור את מה שכתוב בגמרא בברכות קו הגמרא אומרת שם אדם שבא להתפלל ברגע האחרון הגמרא מקללת בהתחלה היה הבה אמנה כמו נצח המירו חיים שמש לפני הריח דורדורים אז כדאי להתפלל מאוחר הגמרא אומרת לא למה לא למה מקללים אדם כזה שמת תערף השעה אם איזה ילד בן ארבע יעמוד יקלל אותנו כמה אנחנו נזדעזע נפחד קללה שכתוב בגמרא האנשים האלה לא פוחדים. באים כל יום הכוכבים האלה ופללים. טוב, אמרו עליהם אין שותה נפגע. ולכן הם לא פוחדים. אדם שהוא יודע ממה שצריך לפחד בוודאי שמין הראוי בלכתחילה שיזהר מאוד בדבר. אדם חכם ונבון שלא יעשה שטויות אלא ישתדל להתפלל תמיד מוקדם. מה זה מוקדם? שהחזן יגמור המברך את עמו ישראל בשלום יגמור את המילים האלה לפני שקיעת החמה. זהו זה סדר התפילה. הזדמנתי פעם באיזה בית כנסת היה שבע  לפני השקיעה ואני שואל את הגבאי אדוני איפה המניין? אומר לי, "ם יבואו כולם יהיו כאן 20 איש, אל תדאג, אבל עדיין מוקדם." אמרתי לו, "מה זה מוקדם? שבע , עוד מעט שקיעה." אומר לי, "לא, הם באים אחרי השקיעה. ראיתי כך, עמדתי, התפללתי יחיד." כך אומר המשנה ברורה. הרי כאן ערב שבת, אתה לא בטוח שהתפילות הם יכולים להתקבל לפני בורא עולם. כעת מנחה אתה חונן בלילה זה אתה קידשת. לפי רב גאון בספר האשקול מי שהתפלל בבין השמשות זה ברכה לבטלה אני עמדתי מיד התפללתי יחיד אחרי 10  באו הכוכבים הגיעו הגיעו לשם היה מניין גדול הם התפללו והתפללו במנגינה שאלה אם התפילות האלה הם תפילות טובות תגיד בימי החול אדם יכול להתפלל תפילת הלחש תפילת נדבה אבל תפילת החזרה אי אפשר לעשות על תנאי לילד נדבה. הציבור לא מביא קורבן נדבה ותפילת נדבה. מרן אומר, אין תפילת נדבה בציבור. ולכן מה עושים אנשים חכמים ונבונים? כמו שאמרתי, תנאי בא לי לעבור. שתמיד לעולם גומר החזן המברך את עמו ישראל בשלום לפני שקיעת החמה. תפילה כזו היא טובה, כשרה למהדרין מן המדריל הליבה דכולה עלמה. אלה הדברים שכך ראוי לפרסם ולעשות. אנחנו עוברים את שלנו. מי שישמע לנו תבוא עליו ברכה מי שלא ישמע זו הבעיה שלו. לגבי מרן אומר ששתה חמה שלי גם אמר אנחנו מקדמים מברכה את מורנו ורבנו הגאון רבי יעקב בחבד כבוד הרב