סגולות לימי החנוכה - הרב שמעון משה חי רחמים

 

- - - לא מוגה! - - - 

שיעור המיוחד סגולות לימי החנוכה

רבי נחוניה בן הקנה בספר הקנה כותב

בשעה שאדם מדליק את נרות החנוכה,

הרי הקדוש ברוך הוא משמר את נפשו מכל רע.

בספר חסד לאברהם כתוב על הפסוק

אם שמור תשמרון

סופי תיבות מין נר.

לומר לך כי על ידי נרות החנוכה זוכה האדם לשמירה מעולה מן השמיים.

או בספר זכר דוד כתב בשם בעל האמתחת בנימין

סגולה לשמירה לכל השנה כולה בשם רבנו ארי זל

בחנוכה ייעדר להדליק את נרות החנוכה דווקא בשמן זית זך

ולא בשאר שמנים.

וייקח כלי אחד שמשקלו מ״ד 44 דר״ם שהם משקל 132 גר״ם שמן

וייתן בכל לילה שיעור של דר״ם דהיינו 3 גר״ם

כדי שידלוק

חצי שעה.

ובספר נזר יוסף כתב

שההדלקה בשמן זית היא סגולה לשמירה.

בספר תורת משה כתוב

ובשאר ישכר זה אף סגולה לזיכרון טוב בתורה.

מרן רבנו יוסף חיים זכותו תגן עלינו המכונה בן איש חי

כותב בהלכות

חנוכה בשנה ראשונה פרשת וישב

סגולה לשמירה.

לומר כל לילה לאחר הדלקת נרות החנוכה

שבע פעמים את המזמור ויהי נועם

השם אלוקינו הוא מזמור

יושב בסתר עליון.

ובספר הזכירה כתב

ישנה סגולה מעולה לכל ימות השנה שיאמר בחנוכה בכל לילה אחר הדלקת הנרות.

שוב פעם את מה שהזכרנו בשם הבן איש חי שבע פעמים ויהי נועם השם אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה.

כדי להינצל ממזיקים ומליסטים בכל ימות השנה כולה,

כותב רבנו החידה

שיאמר את מזמור ס' ז' בצורת המנורה, דהיינו מזמור למנצח,

ויהי סגולה עצומה וגדולה להינצל מקרים רעים

ויחשב לו אף כאילו הדליק מנורה בבית המקדש.

ובספר זכר דוד כתב,

לומר אחר הדלקת הנרות את מזמור למנצח

שהוא נקרא שיר של פגעים.

לאחר מכן יוסיף ויאמר את ויהי נועם

מזמור יושב בסתר עליון

ומי שיזכה לאומרו בכל לילה שבע פעמים

מובטח לו שיינצל מכל מיני ליסטים,

מחבלים, אויבים ומקדרגים

כל ימות השנה כולה.

ועוד ראיתי, ישנה סגולה למניעת גנבים מבית או מחנות

לומר את מזמור ס' ז' בתהילים,

כך כותב

רבנו

בעל האח נפשנו

יאמר מזמור צ' א' בתהילים שבע פעמים כל לילה,

ומזמור ס' ז' בתהילים, לאחר הדלקת נרות חנוכה,

ובכוחם הגדול לעשות שמירה מגנבים ומרעים בישין וכדומה.

בספר סגולות ישראל במערכת ח' באות מא' כותב

בשם ספר והארכתה ימים,

שהזהיר בנר חנוכה יזכה לחוכמה,

להינצל מאויבים,

לקום בתחיית המתים, להינצל מדינה של גיהנום,

ואף יזכה לאריכות ימים ושנים.

והראיה מדברי הגמרא במסכת שבת דף כב עמוד ב',

אומרת הגמרא, הנחה של החנוכיה עושה מצווה,

ולא הדלקה עושה מצווה, הנחה בגימטרייה היא חיים.

רבי צבי אלימלך מדינוב,

בעל לבני ישכר,

זכותו תגן עלינו אמן, כותב בספרו,

שבשכר נר חנוכה,

שהאדם מדליק, הוא זוכה להינצל מדינה של גיהנום,

כי כידוע, בשם רבותינו המקובלים,

שבצפון העולם מצוי גיהנום,

וצד צבון הוא משמאל לצד מזרח,

ועל ידי הדלקת נר חנוכה משמאל שמדליק,

הוא ניצול מאור ואש הגיהנום.

רבי אברהם רדומאסק,

זכותו תגן עלינו אמן, בעל החסד לאברהם, כתב בשם הקדמונים,

שעל ידי הדלקת נר חנוכה יינצל האדם מדינה של גיהנום,

ואף יכול לזכות ולהגיע לדרגות גבוהות של קדושה,

וכפי שאנחנו מזכירים בפיוט, הנרות הללו קודש הם,

ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד וכו'.

בספר סגולות ישראל,

במערכת ח' אות מ' א' כתב,

ישנה סגולה לזרע של קיימא.

בשם רבותינו הקדושים,

שימי החנוכה יתפלל כל אדם והאדם לפקידת עקרים ועקרות.

דהיינו, בימי החנוכה ירבה בתפילות ובתחנונים ובעשיית סגולות

לזכות לזרע קודש של קיימא.

או בספר בני ישכר,

זכותו תגן עלינו אמן במאמרי כסלו טבת,

במאמר ב' אותיות כתב,

וכן במאמר ד' אות טז כתב,

בחנוכה ישנו מקום גדול בשמיים לעורר על פקודת עקרים וה...

הכרות כעין ראש השנה.

בעיקר הסגולה היא דווקא ביום האחרון הנקרא בפי חול זאת חנוכה.

ולכן כל ימי החנוכה כולם מסוגלים ובפרט ביום השמיני הוא זאת חנוכה.

הזוהר הקדוש בפרשת במדבר כותב כי סגולתה של המנורה בבית המקדש הייתה דוגמת השופר בראש השנה.

ולכן היא הייתה מסוגלת לבטל את מידת הדין

ולעורר רחמים על עם ישראל.

כך מופיע בספר סגולות ישראל באות חטא טל,

אותיות טל, ולכן כל איש ואישה טוב שיתפללו היטב ליד נרות החנוכה לזכות בזרע קודש של קיימא,

זיווגים הגונים,

פרנסה,

הבריאות וכל הנצטרך.

ובספר בני שילשים כתב, וזה לשונו בשם רבותינו הקדושים,

בחנוכה יכול למשוך האדם בכוח התפילות שלו בני חיה ומזונה.

לרמז

כי נרות חנוכה שמדליק, כתוב להדליק נר חנוכה או להדליק נר של חנוכה.

נר חנוכה, המילים נר חנוכה בגימטריה עם הכולל,

זה השמות הקדושים פא, יו, ח,

ת, כ, סופי,

שאלו שמות שמסוגלים לפרנסה פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון,

סופי התיבות שלהם.

חז'ל, בגמרא בשבת בדף כג עמוד ב' כותבים

שהרגיל בנר

מדקדק דהיינו בהדלקת הנרות של שבת ונר חנוכה, הויין לבנים.

זוכה לבנים.

רש״י

אומר כאה על נר חנוכה דווקא.

העיקר הזה כדי לזכות לבנים זו הולך על נר חנוכה.

כי בחנוכה נמשכים להם אורות העליונים למטה ומשפיעים על האדם שפע.

וכפי שנאמר באור פני מלך חיים.

ולכן זוכה אדם ומתברך בבני חיה ומזונה רביכי.

בגמרא בשבת כג עמוד ב'

כתוב אמר רב הונא,

הרגיל בנר הוויין לבנים תלמידי חכמים,

מפרש רש״י כי נר מצווה ותורה אור,

שעל ידי נר המצווה שהאדם מדליק בשבת חנוכה

בא וזוכה לאור התורה.

ולכן נכון

להכין את הנרות של חנוכה קודם שיגיע זמנם כדי שיוכל להדליק אותם מיד ובזמן.

רבנו חיים פלאג'י, זכותו תגן עלינו אמן בספרו

מועד לכל חי כתב שטוב שהאישה היא תיתן את השמן ותכין את הפתילות והיא סגולה שבניה יהיו תלמידי חכמים. וזה לשונו, לאישה שייכה תפה סגולה זו

של הרגיל בנר אביין לבנים תלמידי חכמים ותהא זריזה לתקן לבעלה את הפתילות וליתן השמן.

ומכל שכן היא מדלקת ברצון בעלה את החנוכיה כגון

הוא מתאחר וכולי, והיא רוצה להדליק בזמן,

והוא מתיר לה, כן, מסכים לה, כי גם בה שייך המצווה,

תועיל במקצת לבניה שיהיו תלמידי חכמים.

וכן,

מעלה גדולה להניח במקום הראוי לפי ההלכה את החנוכיה, ולהדליק בשמן המהודר ביותר כפי יכולתו.

הוא יתפלל בכל יום,

ובמיוחד ביום השמיני של זאת חנוכה, שיזכה לבנים ובנות צדיקים,

ובשכר זה השם לא ימנע טוב

להולכים בתמים.

בספר הקדוש מנורת המאור, בנר ג' כד', בהלכה ד' כתוב,

ולפי שמצווה זו היא תקנת חכמים,

הזעיר בה יצאו ממנו בנים חכמים.

ישנה עוד מעלה לרפואה.

רבי מוישה מקוברין, זכותו תגן עלינו אמן, כתב בספרו תורת אבות,

שהזקוק לרפואה יכול לפעול בתפילותיו שמתפלל בימי החנוכה, ובפרט לאור הנרות.

ובספר אמרי נועם כתב מלך רופא נאמן

בגימטריה להדליק נר חנוכה.

וזהו, כי חנוכה יש בו זמן המשכה לרפואה לעולם.

בימי חנוכה מסוגלים מאוד להתפלל בהם למשוך שפע של רפואות וישועות על כלל ישראל,

כי על ידי שמדליק את הנר,

מתמתקין בו

על ידו, על ידי הפעולה,

ומשפיעים עליו כל

גזרות הקשות המתמתקות ובאות לטובה ולברכה.

ישנם אנשים הסובלים ממחלת עצבות,

זה נקרא מרה שחורה.

בספר בינת ישראל כותב,

בשם קונטרס אור הגנוז,

שמעתי מדודי זקני הקדוש רבי משה מצ'רקוב,

זכותו תגן עלינו אמן, ששמע מהרבי הקדוש מאפתא,

שפעם אחת בא לפניו איש שהיה חולה במחלת מרה שחורה,

כמו על הליצלן,

הוא יעץ לו להסתכל בנרות הקדושים של חנוכה בשעה שהם דולקים, וכן עשה,

וכשקם האיש,

למחרת משנתו נהפך

לבריא וחדש כבתחילה,

והיה שמח ויהי הדבר לאות ולמופת.

כדי ליישב את דעתו של אדם מטרדות העולם הזה,

והזמן כתב בשו״ת חבות יאיר,

בשם הספרים הקדושים,

כי אדם שזוכה לשב מול אור הנרות של החנוכיה חצי שעה,

ומתבונן בהם ומתפלל,

בטוב שהקדוש ברוך הוא העריף לו סביבו,

יזכה ליישוב הדעת כל ימות השנה כולה.

ישנה אף סגולה לרפואת עיניים.

אדם שרואה חלוש בעיניו,

כן, רואה לו טוב.

יש מעלה להסתכל.

בשלהבות של הנרות חנוכה וכן בשלהבות של נרות השבת, וזהו בדוק

ומנוסה. כך מובא גם בספר הקדוש רפאל המלאך

בחלק עיניים באות חטא.

ובספר זכור לאברהם

מסופר על אדם אחד שהחלה בעיניו.

אמרו לו הרופאים, אנחנו צריכים לנתח אותך,

ואם לא תנותח, תתעוור בר מינן.

והיה זה לפני חנוכה, והוא בא להתברך מפי רבו, רבי אברהם יצחק

כהן זצל.

ואמר לו, אם תסתכל על נרות החנוכה,

אתה תתרפא. וכך הוא עשה,

ולאחר החנוכה הוא נתרפא לגמרי ולא נצרך לניתוח כלל.

והיה זה לדבר פלא בעיני הרופאים.

ובספר הקדוש עבודת ישראל,

בחלק חנוכה כתוב,

לכן כל ההכנה של האדם לחנוכה היא לא רק בהכנות

הגשמיות אלא גם בהכנות הרוחניות להסתכל ולראותם בלבד את אור הנרות והשלהבת העולה.

וכל זה זוכה האדם על ידי ההסתכלות לתקן את כל הפגמים שפגם בעיניו שראה כל מיני מראות אסורות.

אישה

המצויה בעת סכנה,

כותב מרן הבן אישך היא זכותו תגן עלינו אמן,

בשנה ראשונה בפרשת וישב בהלכות חנוכה,

באות כז.

יש נשים שיש להן קבלה,

שאם האישה נפלה חס ושלום לסכנה מסוימת,

איזה דין מסוים ששורה עליה תידור נדר

להשם שלא לעשות מלאכה בחנוכה ותינצל.

וישנם נשים שנודרים אפילו על יום אחד.

ישנם נודרים על שני ימים או יותר, כל אחת כפי שתרצה.

כך מובא גם בשם רבנו רבי יעקב סופר בכף החיים,

בשם מרן הבן אישחי,

זכותם תגן עלינו אמן.

סגולה לפרנסה.

כתוב בספרים הקדושים כי ימי החנוכה מסוגלים לפרנסה, ויש רמז לכך

בדברי הכתוב בפרשית,

מזין יב, לחם לפי התף.

תף בגימטריה זה חנוכה,

וזהו ראשי תיבות פ' זה

פרנוסה ט' טובה.

שיהיה לכל אדם,

והאדם פרנסה טובה, כדי שיוכל

לזון

ולכלכל את בני ביתו.

ובספר בני שילשים כתב,

בשם קונטרס אור הגנוז,

בשם רבותינו הקדושים,

כי בחנוכה נמשך על האדם שפע של בני חיה ומזונה, בנים, חיים ומזון,

וכולם רמוזים להם בענייני החנוכה, כן?

להדליק נר חנוכה עם הכולל זה בגימטריה שמות הקדושים, פא, י, ח, ת, ח, כ,

שהם שמות המסוגלים לפרנסה ועוד.

אדם

שיזכה לתקן בימי החנוכה את פגמי נפשו אשר פגם, יזכה לעשירות.

כך כתב הרב גנצפריד

בקיצור שולחן ערוך בסימן קלט סעיף א' ומרבים בצדקה בימי החנוכה,

כי הם מסוגלים לתקן בהם את פגמי נפשו של האדם על ידי הצדקה, ובייחוד ללומדי התורה העניים ולהחזיקם.

וכן כתב בספר יסוד ושורש העבודה בשער יב,

בפרק א', בשם

שאר ספרים,

כי ימים אלו מסוגלים מאוד לתקן את פגמי נפשו של האדם על ידי שינדוב וייתן לצדקה, ובפרט

אם ייתן ללומדי תורה,

ובוודאי מי שיעיין בדברי הזוהר הקדוש ובכתבי רבנו הארי ז'

יתבונן כי שורש הימים הללו

הוא במידות וספירות העליונות הקדושים,

וגם גודל קדושתן של הימים הללו בכלל קדושתן של המועדים,

וזהו שכתוב בויקרא כג ב' אלה הם מועדי השם,

אשר תקראו אותם מקראי הקודש, אלה הם מועדיי, כי בכלל הימים הללו

מצטרפים הם גם לשאר ימי המועדים, ולכן תיקון הצדקה

כפי שאנחנו נותנים במועדים מסוגל גם בימי החנוכה.

בעל הישמח ישראל כותב בספרו בשם המקובלים כי בכוח סגולת נתינת הצדקה בימי החנוכה,

לתקן את מה שפגם בגלגול זה,

או חס ושלום בגלגולים אחרים.

ובספר איגרא דה פירקה

כותב בשם המקדש מלך שהיה מורו

סגולה להיות ממחזיקי לומדי התורה בימי החנוכה,

וסגולה היא לתיקון עוונותיו של אדם.

רב שריה דיבלצקי, זכותו תגן עלינו אמן, שהיה מגדולי המקובלים בעיר בני ברק,

כתב בספרו אוצר נחמד בעמוד מא',

סגולה עצומה להיות מחזיק תורה בימי החנוכה,

וזה היא סגולה לתקן

את

הדברים שחייבים עליהם תיקון, כגון אם פגם,

בנשגז, שזה נ',

נידה, ש',

שפחה, ג', גויה, או חס ושלום, זונה,

יכול לתקן על ידי נתינת הצדקה באלו הימים עבור לומדי התורה.

רבנו חיים פלאג'י, זכותו תגן עלינו אמן במועד לקול חי, כותב בסימן זך,

שיפזר צדקה לעמלי תורה וטוב, שיפריש כל יום

קודם שידליק את הנרות 18 פרוטות

לנשיא שבט של אותו הימים.

יום, וביום הראשון ייתן לפחות מאה פרוטות בבת אחת,

ובכך מעלתו תהיה גדולה, כפולה ומכופלת.

ובשער רביעי באות כג נכתב במעלת הצדקה את,

שוב פעם, את דברי רבנו חיים פלאג'י,

שכתב כי על ידי נתינת הצדקה בימי חנוכה יזכה אדם שיהה בביתו הון ועושר בביתו, וממילא צדקתו,

צדיקותו תעמוד לו לעד,

לא רק בעולם הזה, אלא גם בעולם הבא.

בספר דברי חיים על חנוכה, בדף כ״ה כתוב

בשם תיקוני הזוהר, בדף כ״ח,

ימי החנוכה נשגבים הם במעלתם כי ימי ראש השנה,

ועליהם נאמר הפסוק בישעיה, אז תקרא והשם יענה,

אז בגימטריה זה שמונה, שבע ועוד אחד, שמונה,

שהוא ספירת ההוד המאירה בימי החנוכה,

ולכן שמונת הימים של חנוכה

כתב עליהם רבי חיים מצאנז הפלגות גדולות ועצומות בדבריו,

וכתב כי בחנוכה יש מקום לשוב אפילו על עבירות שאין בהן תשובה,

שכן נר חנוכה מצוותו להניח אותו בפחות מעשרה טפחים,

ואף על פי כן, שמעולם לא ירדה שכינה פחות מעשרה טפחים,

בחנוכה השם יתברך כביכול מוריד את עצמו, מתקרב אל האדם,

כדי להשיבו ולהחזירו אליו. כנאמר בגמרא בשבת, בדף כא עמוד ב',

פתילות ושמנים שאין מדליקין בהן בשבת,

מדליקין בהן בחנוכה,

דהיינו הנשמות שנדחות במשך כל ימות השנה כולה,

ואפילו בשבת יש להן תיקון להעלותן מעלה מעלה ממדרגה למדרגה בימי החנוכה.

בספר שארית ישראל כתב

כי אותיות נוח נר חנוכה הם ראשי תיבות,

ואותיות גם חטאת נעורים,

כי בחנוכה ישנם

תיקון לנשמות כולם, להעיר

מצד אחד, ומצד שני לתקן את פגמי חטות הנעורים אשר פגמו חס ושלום, ועל כן הניצוץ האלוקי נדלק אצל כל אדם, ובפרט בימי החנוכה,

ובזה יש מעלה גדולה.

וזהו הפירוש שכתוב,

כבתה,

אין זקוק לה.

דהיינו, אם אחר שהדליק את החנוכיה היא כבתה,

לא צריך לחזור שוב ולהדליקה. דהיינו, אם חס ושלום

נכבה איזה נקודה יהודית בליבו של איזה יהודי מחמת גודל העוונות והפגמים שהוא עשה,

אזי אין אור סוף בעצמו כביכול.

אין הוא בעצמו כאור סוף זקוק לה.

דהיינו ידליק אותה, אלא השם יתברך המקשר בינו לבין האדם,

הוא ייקח מה שנקרא את נשמתו ויעיר אותה

על ידי מה שכתב הזוהר הקדוש בתיקוני הזוהר בהקדמה י״ז ב׳.

ולכן בראש השנה,

יום הכיפורים וסוכות,

ישנה עבודה שלימה

לבנות את הפרצופים על פי הקבלה בשלמות.

ומחמת שאין לנו בדעתנו צורת אדם חס ושלום,

כן,

על ידי הפעולות שאנחנו פועלים בחנוכה בצדקה,

אנחנו משלימים את העניין של הפרצוף,

וממילא יוצא מה שנקרא דמות שלמה.

כיצד נשלים את זה על ידי שניתן לעניים שמן,

נרות שעבה,

צדקה כפי יכולתנו, וזה יהיה תיקון לעניין של הפרצוף.

בעל הישמח ישראל מאלכסנדר כתב שבחנוכה יכול כל אדם ואדם לבוא לידי תשובה,

כי הרי נר חנוכה הוא מאיר את החשיכה בחוץ,

ומי ששרוי בחשיכה

אופפת אותו עצבות גדולה.

ולכן בחנוכה כשמדליקים את הנר

והוא מסלק,

כפי שכתוב, מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך,

זוכה האדם לתקן את כל העבירות ואת כל הפגמים שהיה בכוח התשובה לתקן והוא לא הצליח על ידי

פעולה פשוטה, הדלקת נר חנוכה.

ולכן

כתב בעל העבודת ישראל

שנר חנוכה זה ראשי תיבות ח'

חטות נ' נעורים,

וזהו הזמן ביותר המועיל לתקן אותם.

הדבר חיים ייצן, זכותו תגן עלינו אמן אומר,

כפי שהזכרנו בתחילה, שזמן הוא מסוגל לפקידת עקרות,

כי על ידי הביטול שאדם מבטל את עצמו,

וההכנעה כלפי קודשא בריך הוא להיות בגדר של כאין וכאפס,

מתעורר עליו המזל העליון שנקרא אין,

יש מאין,

וממילא משמה מאין יבוא עזרי.

מהכלום הזה הקדוש ברוך הוא עוזרו.

ובספר הנהגות הצדיקים כתב באזהרות ותיקונים,

אחד מהתיקונים הגדולים למי שנכשל חס ושלום בחטא של זרע לבטלה,

או בקרי לילה,

כן?

או בחטאת נעורים כלשהי, או שאר

שמירות וסגולות שלא יבוא אדם לידי זה, הוא לראות את אור הנרות של חנוכה.

בספר קו הישר כותב,

נר השמש גם יש בו קדושה גדולה,

כי נר השמש הוא כדוגמת כהן גדול שהיה מדליק

את הנראות בבית המקדש.

הוא דוגמה של שרפי מעלה, שרפים עומדים ממעלו,

והם בוצינים קדישים המאירים את כיסא הכבוד,

השם יתברך.

וכתב המהריל, זכותו תגן עלינו אמן, שלכן נתנו

מנהג לתת למעלה מן הנרות את השמש.

וזהו רמוז בדברי הכתוב בישעיה וב, שהזכרתי, שרפים עומדים ממעל לו.

לא, דהיינו, מעל השלושים ושש נרות

של חנוכה שאנחנו מדליקים במהלך כל שמונת ימי החנוכה,

השמש יעמוד מעליהם.

וכתב בעל הקו הישר,

שהזהיר

לא לעשות שום עסקאות חול נגד נר השמש,

כן, אם אדם יזהר בדבר הזה,

אז יזכה שמה שהשרפים עומדים ממעלו, דהיינו, שהמלאכים יסייעו בעדו להצליח בעסקיו, וממילא גם יזכה

בסופו של דבר לזכות להאיר באור הנרות שלו כדוגמת

מנורת בית המקדש.

רבינו יצחק לוי מברדיצ'וב, זכותו תגן עלינו אמן, כתב

שאור הנרות מסוגל לחוכמת התורה,

מסוגל לתשובה,

מסוגל לעשירות, כפי שהזכרנו.

בעל החידושי ערים מגור, האדמו״ר מגור, כותב כי חנוכה הוא זמן המסוגל מאוד לתשובה.

הבית ישראל מגור הוסיף עליו

שעל ידי קבלת עול תורה בימי החנוכה,

שאדם יושב ועוסק, אם נראה את דברי רבותינו המקובלים,

סדרי לימוד שלמים,

לימי החנוכה זה מופיע בספר אישי ישראל ועוד ועוד ספרים כאלה ואחרים,

יכול האדם בכוח סודות התאמצות, הלימוד,

התפילות והישיבה לאור נרות החנוכה,

לקבל על עצמו עול תורה אמיתי,

וגם יזכה לתשובה שלמה.

רבי אברהם יסוכלשוב,

בעל אבני נזר, זכותו תגן עלינו, אמן כתב,

כי כבר אמרו חכמים שזמן החנוכה הוא מושך לאדם חוכמה עילאית,

ואף מושך לאדם עשירות די-קדושה,

לא עשירות חס שלום זה,

שתומה אלא עשירות של קדושה.

רבי אהרון מקרלין בספרו בית אהרון כותב,

כי זמן הדלקת נרות חנוכה מצוותה עד שתכלה רגל מן השוק,

כפי שפוסק השולחן האורך באור החיים,

בסימן תרעב בהקלחות חנוכה, בסעיף א',

ועל ידי זה הוא מבטל את כל הרגילות של כל העולם,

וממילא יתבטלו כנגדו כל התאוות שבעולם,

ואז הוא יוכל לכלות את ההרגלים הרעים מן השוק,

את כל התאוות,

לכלות את כל הדברים הרעים ולהמתיק אותם בשורשם ולהעבירם מעלינו,

חס שלום, שלא יפגעו ויפגמו בנו.

והכל בכוח הדלקת הנרות של החנוכה שמדליק אותם בזמנם.

וכל אחד ואחד, ואפילו הגרוע ביותר,

יכול לאמץ את הדברים ולעשותם כדת וכדין.

המגיד כתב בספרו נר ישראל, כך מביא בספר שפת אמת,

שאדם שמדליק את הנרות בפנים,

או מחזיק את עצמו שפל מאוד בגלות,

וגם נמצא בפנים חיצוניות,

מתקיים בו בפתח ביתו מבחוץ,

דהיינו שהוא מניח את החנוכייה בפתח מחוץ לבית.

אם יבקש בקשות באותו זמן, הוא יוכל לסגל ולסלק מעצמו את המחשבות הרעות ולפרוש מחיצוניות של העולם הזה.

ולכן חזל, קבעו את הימים הללו לימים טובים ולדורות.

אין חנוכה ופורים מתבטלים מכוח תוקפם, מעלתם וקדושתם.

בספר פרי לצדיק

כתב

נרות חנוכה מצוותן חצי שעה, כידוע.

ואם יעשה פעולת הערה בליבו,

בלב היהודי שבו,

והשם יתברך שוכן בתוך

לבבות עם ישראל,

יאיר ליבו כעין אור המנורה שבמקדש.

כי בעצם פעולה שעושה בכוח שמדליק,

הוא זוכה להאיר את ליבו כעין נרות המקדש,

וממילא מושפע עליו שפע גדול,

וכפי שמזגיר

רבנו אבו דרם,

זכותו תגן עלינו אמן, כיוון שבמנורה שבמקדש

הייתה קדושה יתרה גם הנרות הללו שמדליקים כעין המקדש,

ולכן הם נקראים הנרות הללו קודש הם.

בעל השלטי גיבורים,

על המורדכי,

על מסכת שבת, דף ע' עמוד ב', כותב

בשכר שישראל זהירים בנר, הכוונה בנר חנוכה,

ילכו הם לאורו של קודשא בריחו,

שנאמר בישעיה ס' י' ט',

והיה לך השם לאור עולם,

וכו' ושעלמו ימי אבלך.

ובפסוק אחר בתהילים יחכט כתוב, כי אתה אדוני,

כי אתה תאיר נרי אדוני אלוהי,

יגיע חשקי,

יזכנו השם על דבר כבוד שמו,

שנזכה להארת וסגולת הימים הללו,

ימי החנוכה, לספוג בהם קדושה, וממילא יושפע עלינו שפע רב לזכך ולטהר את נפשותנו,

להיות ראויים

בעולם הזה ובעולם הבא, אמן כן יהי רצון.

ברוכים תהיו להשם,

וחנוכה שמח לכולם.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,