דברי חיזוק מפי הרב אבנר עוזרי בין מנחה לערבית 06.08.13

- - - לא מוגה! - - - 

אנחנו קראנו בשבת האחרונה

עניין מצוות השמיטה.

אז התורה אומרת כי יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השם ושנת השמיטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תיתן לו וקרא עליך אל השם והיה בך חטא.

פירושו של הפסוק

אם האדם נמנע מלתת

עזרה לחברו,

צדקה או הלוואה

ולמה חושש שהוא מלתת לו הלוואה?

בגלל שהוא אומר בליבו עוד מעט תהיה שמיטה

והדין אומר שהשמיטה משמדת את החוב

ולא יכולה לקבל חזרה את כספו.

אז התורה קוראת לו בליעל.

אתה צריך לדעת לקיים את חובתך,

מה שיהיה מכאן והלאה זה לא בעיה שלך.

אתה לא צריך לדאוג בגלל המצוות.

נכון שבן אדם, אם הוא יודע בחברו שהוא לא יחזיר לו,

הוא לא חייב להלוות לו,

אבל כאן,

כשזה בא מכוח מצוות השמיטה,

התורה קוראת לו בליעל.

נו, אומרת התורה הקדושה, ואם אותו אחד יתלונן

ויבוא בבקשה לקדוש ברוך הוא, יבכה לפני הקדוש ברוך הוא,

אומרת התורה, והיה בך חטא.

יהיה לך חטא.

שואל אחד המפרשים,

נו,

חסר מצוות בתורה שמי שלא מקיים יש בו חטא?

מדוע ראתה התורה כאן להזכיר את העניין,

והיה בך חטא?

אז הוא אומר את זה על פי הגמרא במסכת בבא בתרא בדף י',

שם מובא שאחת מהשאלות ששאל תורנוס רופוס,

היה אחד מחשובי רומי,

שאל את

רבי עקיבא,

אם אלוקיכם אוהב עניים,

מפני מי אינו מפרנסן?

אם הוא אוהב את העניים,

נו, שייתן להם פרנסה.

לא נותן להם פרנסה,

הרי זה סימן שהוא לא אוהב אותם,

אז למה אתם הולכים ועוקפים את העניין ונותנים ועוזרים לאותם עניים?

לצאת מהקשיים שלהם?

אומר לו רבי עקיבא, כדי שננצל, אנו בהל מדינה של גיהינה.

כלומר,

זה שני דברים שונים, הקב' ברוך הוא עשה אתם עניים כי הם ראויים להיות עניים,

אבל זה לא סותר ממה שאנחנו מחויבים לקיים את חובתנו,

ולתת צדקה לעני כדי שננצל מדינה של גיהינה.

אומר לו טרנסופוס, לדעתי, אדרבה,

זו שעם חייבתכן לגיהינה,

אם אתה הולך ונותן צדקה לעני,

זה יגרום לך להגיע לגיהינם יותר מהר.

למה?

אומר טרנסופוס, תראו את המחשבה של הגוי הזה.

אומר טרנסופוס, משל למלך שכעש על עבדו,

וחבשו בבית האסורים.

טוב,

וכמובן בבית האסורים, שם לא מלקקים דבש,

אלא מונעים ממנו מאכל, משקה,

לפעמים אפילו מענים אותו.

והלך אדם אחד והאכילו וישקעו.

בא איזשהו אדם,

ובמסתרים הלך ונתן אוכל ושתייה לאותו אסיר,

לאותו עבד.

האם המלך כועס עליו או לא כועס עליו? ודאי שכועס עליו.

מה זה שאתה הולך ונותן למי שאני מעוניין וחפץ,

שהוא יתענה שם בבית האסורים?

טוב.

אז אומר לו רבי עקיבא, לא, לא, לא, לא.

משל לאב שכעס על בנו

וחבשו בבית האסורים.

ולימים הלך אדם אחד והאכילו וישקעו.

האם המלך, האם האבא לא ישמח וייתן שכר לאותו אחת שזן את בנו ופרמז את בנו?

כלומר, מה יש פה? יש פה שתי גישות.

תירוש רופץ מסתכל ואומר, תשמע, לדעתי אתם בדרגה של עבדים.

אומר לו רבי עקיבא, לא, אנחנו בדרגה של בנים.

ואדרבא, הקדוש ברוך הוא שמח במה שאנחנו מפרנסים את בניו.

אומר לו תירוש רופץ לא, אני אוכל שאתם עבדים.

ולכן, אדרבא, זה גרוע יותר אם אתה הולך נגד רצון המלך לפרנס את אותו עבד שהוא בדרגת אסיר בבית הכלא.

אומרת הגמרא, אמר לו תירוש רופץ רבי עקיבא,

האמת שאתם גם נקראים בנים וגם נקראים עבדים.

אתם נקראים בנים בזמן שאתם עושים רצונו של מקום.

ואתם נקראים עבדים בזמן שאין אתם עושים רצונו של מקום.

ועתה, אין אתם עושים רצונו של מקום.

כלומר, עכשיו אתם לא עושים רצונו של מקום.

אם כן, אתם בדרגת עבדים.

אז רבי עקיבא הביא לו איזה פסוק להוכיח לו שבכל הזמנים חויבים לפרנס את עניים,

גם בזמנים כאלה.

טוב,

השאלה נשאלת,

לכאורה תירוש רופץ צודק.

תירוש רופץ צודק.

בזמן שאתם

לא עושים רצונו של מקום, אתם בדרגת עבדים.

לא עבד צריך להתייחס באופן שונה מאשר לבנו של מלך.

למה אתם עוזרים? למה אתם הולכים ועושים נגד רצון ה'?

התשובה,

צריך לדעת

שבין לאבא זה אימהות ומציאות שקיימת ולא שייך להפריד.

עבד ואדון זה דבר שהוא יכול להיות ארעי,

ואפילו אם הוא לא ארעי אבל זה דבר ששייך להיפסק.

מבחינה פוטנציאלית אפשר שהעבד יפסיקו להיות עבד, והאדון יפסיקו להיות אדון.

לעומת זאת בן ואבא.

הבן לעולם הוא בן בכל עת ובכל זמן והאבא הוא אבא ובכל עת ובכל זמן.

שייך זה להפריד בין אב לבין?

לא שייך.

אב הוא אב ובן הוא בן.

אומר לו רבי עקיבא, תקשיב, אתה צודק,

זה הכל ההנהגה החיצונית של הקדוש ברוך הוא כלפינו.

יכול להיות שבזמן שהם עוצרים לצורנו של המקום זו ההנהגה של מלך לעבד.

אבל במהות מה אנחנו?

במהותנו, בפנימיותנו מה אנחנו?

בנים אתם להשם אלוקיכם, אנחנו בנים.

ואם אנחנו בנים,

ממילא איזו מציאות שלא שייך להפריד בינינו לבין הקדוש ברוך הוא,

בין הבנים לבין אביהם, אבינו שבשמיים,

לא שייך להפריד.

על פי זה הם מפרשו את כוונת הפסוק כך, הוא אומר כך,

למעשה מצאנו את המושג של תשובה.

תשובה מצאנו שניתן לעם ישראל,

שובה ישראל עד השם אלוקיך,

לעומת זאת, בהגויים, לא מצאנו תשובה, כמו שאנחנו אומרים, וידוא, הכנתק,

קבלה לאבא.

לא מצאנו בגויים דבר כזה.

בעם ישראל, די בזה שאתה תקבל על עצמך קבלה לאבא,

תתוודע על העבר,

ותתחרט,

בסדר.

אחרי אתה, בא התשובה.

למה באמת אצל הגויים אין תשובה ואצל הגוי,

אצל העם ישראל אין תשובה?

כי עם ישראל הם דרגה של בנים לקדוש ברוך הוא.

ואם כן, אב שמחר על כבודו, כבודו מחון.

הקדוש ברוך הוא הוא בדרגה של אהבה אלינו.

הוא יכול למחון.

אבל הגויים,

הקדוש ברוך הוא כלפיהם זה מבחינה של מלך לעבדים.

ומלך שמחר על כבודו,

אין כבודו מחון.

אתם שומעים?

אין כבודו מחון.

ומילא הכל מסתדר ממש בצורה של כפתור רף ארח.

אומר אותו מפרש,

אם אתה לא הולך לזון את אחיך העני,

לא הולך לעזור לו לצאת מהמצוקה שבה הוא נמצא,

זאת אומרת שאתה אוכל שראוי להתנהג אליו ככה.

למה?

כי הוא בחינה של עבד.

אה,

אם אתה אוכל שהוא עבד, אז גם אתה, שאתה מעם ישראל, אתה גם עבד.

ואם אתה עבד,

אז ראוי שננהג נהג כלפיך כמלך על עבד. והמלך לעבד,

מלך שמכר לה כבודו, אין כבודו מחון.

אז על פי ההנהגה שלך אתה יוצא, אתה גורם לעצמך שהחטא אצלך יישאר חטא ולא תוכל להפר אותו, ולא תוכל למחון להימחל עליו על ידי תשובה.

עצם ההנהגה הזו שלך,

היא מוכיחה שאתה משתכר על כל יהודי כעבד.

לכן ויהיה בך חטא.

זה הביאור של הפסוק.

אבל אנחנו צריכים לדעת שאנחנו בדרגה של מלים לעשן אלוהיכם,

ולהיות בנים זה מחייב.

זה לא... לא לנצל את זה. כן.

יש כאלה, לוקחת רק את החלק הטוב, את החלק שמחייב,

זה לא.

לא, לא, אתם בנים.

הרב אמנון פעם סיפר שהרב אליעזר בן דוד אמר

שהוא הלך פעם באיזשהו מקום בחוץ לארץ,

פתאום ניגש אליו איזשהו הוגוי ואומר לו,

אתה יהודי?

אתה יהודי?

אמר לו כן.

נו, אז מה?

אמר לו, קראתי עליכם בתנ״ך.

מכיר את זה?

קראתי עליכם בתנ״ך.

נו, אז מה? אומר לו.

הוא פשוט מה?

אתם בנים של הקדוש ברוך הוא, אני כל הזמן חפצתי לראות

בן של הקדוש ברוך הוא.

מעניין אותי מה חושד בן של הקדוש ברוך הוא.

כלומר, גם הגוי מבין שאם זה בן של הקדוש ברוך הוא,

כנראה שזה משהו אחר, זה משהו שונה בכלל.

אז הרגשנו שאנחנו, יהיה ניכל עלינו שאנחנו בנים.

טוב, זה באמת יעזור לנו.

בסדר, בסדר, בסדר. חלק שעות.