מי רוצה חכמה? | הרב אמנון יצחק שליט"א

 "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" (שמות לח כא) 

הספורנו כתב פה דברים נפלאים וזה לשונו: "סיפר מעלות זה המשכן, שבשבילם היה ראוי להיות נצחי ושלא ליפול ביד האויבים. ראשונה: שהיה בו משכן העדות שהיו בו לוחות העדות. שניה: אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה. שלישית שהיתה עבודת הלויים ביד איתמר. רביעית: ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה, שהיו ראשי אומני מלאכת המשכן וכליו מיוחסים לצדיקים שבדור, ובכן שרתה שכינה במעשי הדור ולא נפל ביד אויבים, אבל מקדש שלמה, שהיו עושים המלאכות מצור דהיינו גויים- אף על פי ששרתה בו שכינה נפסדו חלקיו. והוצרך לחזק את בדק הבית, ונפל בסוף הכל ביד אויבים, 

אבל בית שני, שלא היה בו גם אחד מכל אלה התנאים לא שרתה בו שכינה ונפל לבסוף ביד אויבים. אז במשכן היה כך, במשכן היה לוחות העדות פוקד עַל פִּי מֹשֶׁה. עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר. ובצלאל הוא עשה שהיה מיוחס וצדיק גדול. כל הזהב העיד על קצבת הכסף והזהב והנחושת שנכנסה במלאכת המשכן, שהיה דבר מועט מאוד אל העושר שהיה בבית ראשון, יותר ממנו העושר שהיה בבנין הורדוס. ועם כל זה את מי מראה כבוד ה' התמיד במשכן של משה יותר ממה שהתמיד במקדש ראשון ולא נראה כלל במקדש שני. ובזה הורה, שלא קצבת העושר וגודל הבנין יהיו סיבה להשרות שכינה בישראל. "רוצה ה' את יראיו ואת מעשיהם בשכנו בתוכו" עד כאן לשון הספורנו. 

ללא ביאורים נוספים, די בדברים האלה בכדי לעורר את לב האדם לדעת את הסוד להשראת השכינה ומקום ההתעלות. כי אפשר להקים בתי כנסת גדולים ומפוארים מצופים זהב וכסף, לייפותם ולקשטם בתכלית ההידור, אבל לדאבון לא תימצא השכינה ולא תמצא השכינה את מקומה בבית כנסת מפואר כזה. כי אין יראת ה' במקום ההוא. לעומת זה, ישנם בתי כנסת בניינים קטנים ורעועים ובהם ספסלים פשוטים וארונות שבורים, ודוקא שמה השכינה שורה. 

משום שכל אשר בהם הוא על טהרת הקדושה והיראה וזהו רצונו יתברך. שאם בונים בית לה' שיהיה על טהרת הקדושה והיראה וזה רצונו יתברך. ומקרא מפורש הוא (ישעיה סו א-ב): "אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי... וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי" והאיש המתקדש מטהר את ליבו ואת מעשיו, הרי הוא בעצמו נחשב כמקדש כמשכן ושכינה שורה עליו. אז לא רק על בית כנסת בית מדרש אלא גם איש איש מתקדש, מטהר את ליבו ואת מעשיו הרי הוא בעצמו נחשב כמקדש כמשכן. והנה זכה בצלאל וקראו ה' בשם, שהוא יעשה את כל מלאכת המשכן, 

בזכות אבי אביו חור שמסר את נפשו בשעה שביקשו לעשות את העגל, עמד וגער בהם, עמדו עליו והרגוהו. 

אמר לו הקב"ה: "חייך אני פורע לך, בנים שיצאו ממך אני מגדלן בעולם!". זאת אומרת: הוא הגדיל את שמו של הקב"ה מסר נפשו, אמר מידה כנגד מידה אמר לו: "אני מגדל את בניך בעולם". 

אבל עוד לפני מעשה חור נאמר (שמות א יז): "וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים" מה פרע להם הקב"ה? עשה להם בתים, בתי כהונה ובתי מלכות. יוכבד - נטלה כהונה ומלכות. אהרן כהן גדול. משה - מלך. ומה שכר נטלה ביתה מרים? חכמה, שיצא ממנה בצלאל. כהונה ומלכות כתרים יקרים ונכבדים הם, וכבר ידענו שאין הקב"ה מקפח שכרו של אדם, והלא מרים עמדה באותו ניסיון יחד עם יוכבד אמה, ועל שתיהן התורה מעידה אותו דבר "וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת וְלֹא עָשׂוּ וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים" ממש אותו לשון, ואם היא קיבלה את שכרה חוכמה - הרי ברור שערכה של החכמה, אינו נופל מאומה מערכם וחשיבותם של כהונה ומלכות ביחד. 

ונאמר בשלמה המלך (מלכים א ג ה): "בְּגִבְעוֹן נִרְאָה השם אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ" אמרו חכמים זכרונם לברכה: משל למלך שהיה לו אוהב, 

אמר לו: "שאל לך פרוקופי ואני נותן לך" תבקש ממני שררה כבוד מה שאתה רוצה. 

אותו אוהב היה פיקח מאוד. אמר: "אם אשאל שיעשה אותי אופרקוס או דוכוס, תפקיד שררה, היא יוצאת ממני, אתה יכול להיות תקופה, מחליפים. אלא הריני שואל דבר שכל הדברים טפלים בו, הכסף והזהב טפלים בו. 

אמר לו מרי: "הואיל והגסת ליבי שאשאל לפניך, שואל אני ממך שתשיאני את בתך ואעשה חתנך".

 אמר לו: "חייך כך אני עושה". כך שלמה: 

אמר לו הקב"ה "שאל מה אתן לך?" 

ושאל לחכמה. ולכאורה האם יש פקחות יתרה כדי להבין שלקחת בתו של המלך יותר חשוב מלבקש שררה של כבוד, אומנם בטבעו של אדם שהוא רוצה במה שהנאתו של עכשיו, מאשר הנאתו אינה נראית לעין, אף על פי שזו האחרונה לכשתגיע לו תעלה בהרבה על זה שהוא נהנה עכשיו ממנה. ולכן כשהוא מקבל שררה מכובדת, הרי מיד הוא כבר נהנה מכבוד וכסף. מה שאין כן, הנכנס לביתו של המלך להיות חתנו - אף על פי ששלטון גדול בידו, אולם קורה מטעמים שונים שלא להבליטו בתחילה, ולא לתת לחתן המלך שום משרה של כבוד, אבל הפקח מבין כדאי להמתין ולהתאזר בסבלנות כי סוף הכבוד לבוא. 

אם יציעו עכשיו הצעה לכל היושבים פה, מאה מיליון דולר מהיום עד היום האחרון לא יפחת, או שתשבו ותעסקו בחכמה ובסוף תקבלו עולם הבא, קשה להאמין שיהיה פה מישהו שיוותר על ההצעה הראשונה. את האמת! נכון? ואני מבטיח לכם: שככה זה מה שיהיה ולא יהיה פה אחד שיבחר בעצה השניה ובהצעה השניה אף אחד. איך אני יודע מה אני מכיר את כולם? כי אני לא רואה בן אדם שלומד מהבקר עד אפיסת כוחות! והולך לישון. הרי לא צריך להבטיח לו, ברור שמי שעושה ככה יקבל עולם הבא. נו, אז למה הוא לא עושה? צריך קודם את ההצעה הראשונה בשביל שיבחר בשניה? אפשר לבחור בשניה גם בלי ההצעה הראשונה. 

אלא זה אומר שאנחנו באמת יכולים להעריך אפילו דברים שטותיים! כאילו אם יש לי עכשיו לסגור איזה עסקה או לסגור איזה משהו, או לעשות איזה קפיצה או לחסוך את הכסף או מוכרים בזול בצד עכשיו באיזשהו מקום, או שמבצע על טיטולים או יש ככה או ככה, קופצים עוזבים את הלימוד 'כי יש הזדמנות עכשיו', אז זאת אומרת טיטולים יותר חשוב מהשיעור. אז זה ברור שעל מאה מיליארד על מאה מיליון - בטח שהיינו קופצים! מה השאלה? לא היינו מבזבזים אחר כך זמן על טיטולים, היינו קונים בית חרושת. 

מכאן רואים, שאנחנו בגלל לא חכמים ולא מבינים חכמה מהי, ולא מאמינים מספיק ולא כלום הכל חריט בריט. 

בקהל עונים: לא שומעים. 

הרב: בטח שלא, שטויות כסף שטויות זה ניירות של מונופול, במונופול אתה יכול לעשות ערימות כמה שאתה רוצה. 

בקהל: .... ניסיון.... 

הרב: איזה ניסיון? אם אתה חכם אין פה ניסיון בכלל. מי שחכם אין לו בכלל ניסיון. 

בקהל: אז מה הוא עושה פה? 

הרב: באמת מה הוא עושה פה? אז אתה אומר לו אדוני תחפש את החברים שלך, אני בונה את העולם הבא מה אתה בא להפריע לי? טיטולים אני הולך לקנות עכשיו? טיטולים זה נקרא ניסיון בחייאת. בחייאת זה עבודה טיטולים? רק עצם זה שצריך לקנות טיטולים זה כבר אתה מבין לא נותן לי לצאת. לעמוד בתור בשביל טיטולים לחסוך עשר שקל. 

איי איי איי איי אין חכמה! אין חכמה אין חכנה אין חכמה... איי איי איי איי אין חכמה אין חכמה אין חכמה אין חכמה. 

בקהל: אולי אין מספיק.... 

הרב: {צוחק} אין מספיק, אם היה קצת ורצון להשתמש בה והקב"ה היה ממלא כמו שהוא הבטיח (דניאל ב כא) "יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין" אם הוא היה מזהה אצלך חכמה אמיתית, ורק מוגבלות קלה מסיבה כזו או אחרת - היה ממלא אותך, סותם אותך בחכמה. 

בקהל: לא מובן 

הרב: מאה אחוז מאיפה זה? מאיפה זה? למה אתה לא ירא את ה'? ממי אתה כן ירא? מה יש לעבוד ממי אתה כן ירא? לועד הבית? למי אתה ירא? מהשוטר ממי אתה ירא? לפני מי תיתן דין וחשבון? 

בקהל: ממי שאני רואה זה טבעי שאני ירא ממי שאני לא רואה כאילו... 

הרב: הפוך! ממי שאני לא רואה זה הכי מציאותי ומי שאני רואה הוא בר חלוף, באמצע הרפורט הוא יכול למות. 

בקהל: אבל זה דרך העולם... 

הרב: כן, אבל אתה צריך לדעת גם את הנשמה שלך אתה לא רואה והיא הכי מציאותית! האף שלך נמצא אתה רואה אותו במראה אבל אבל הוא לא מציאותי כי כשיוצאת הנשמה - הוא מתכלה ונשארים שתי חורים בגולגולת זה הכל, איפה האף? האף היה מציאותי עשית ככה וככה... איפה האף? הלך האף! לאן הלך? כי מה שלא נראה קודם הנשמה יצאה, היא הכי מציאותית היא אתה, היא אתה המדבר החושב העונה וכו', זה הבעיה! אין חכמה. אייייייי. 

מעין קריאה זו של "שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ" מאת הקב"ה באה לכל אדם. מעין הקריאה שאמר הקב"ה לשלמה המלך "שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ" אותו דבר הוא קורא לך גם כן, שאל מה אתן לך. מה שתבקש הוא יתן לך, למי שמגיע לך והראוי לך, לטובתך. מאת הקב"ה באה לכל אדם, הכתוב אומר (תהלים פא יא): "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" 

זה הפסוק שהוציא אותי להתחיל לדבר, "הרחב פיך" אם תרחיב פיך אני אמלאהו, אתה מוכן לדבר בשבילי? אם אתה מוכן לדבר בשבילי - אני אמלא לך אותו בדברי תורה. "הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד" (תהלים קטז י) ככה פירשתי את הפסוקים פשוט! אם אני מוכן לדבר לכבוד ה' - הוא ימלא לי את הפה, הוא יענה איתי, הוא יענה במקומי. "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר?! מה אני דברן? אני למדתי דמגוגיה? למדתי ספרי הנאום? לא! "הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד!!!" אתה יכול לענות הרבה תשובות, 'יש שאלות?' אלף אלפיים איש עשרים אלף, יש שאלות? עונה!!! מה עונה? מאיפה אתה יודע מה לענות? מאיפה אתה יודע מה ישאלו? "הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד" 

אומר לי הקב"ה: "שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ" שאל! מה אתן לך מה אתה רוצה? הכתוב אומר: "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" הרשות נתונה לכל אדם בבחירתו בדרך החיים והטוב, לזכות לכל ההצלחות והטובות וההבטחות המיועדות, אבל רבים יחכמו להיענות לאותה קריאה כמו שאמר שלמה "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ" 

בקהל: היה לו קצת חכמה? 

הרב: בטח שהיה לו קצת חכמה אם לא היה לו קצת מה ימלא אותו? 

בקהל: לא שומעים. 

הרב: כי ידע שבלי זה אי אפשר. הוא מבקש "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ" לא שכל מספיק, צריך שהלב שממנו תוצאות חיים, ששם המחשבות שם התאוות, שמה אתה יכול להטות עם הנטיות והנגיעות ימינה ושמאלה כל דבר! אתה יכול להיות דיין ואתה יכול להטות משפט, אתה יכול להיות חכם גאון אבל... 

בקהל: לא שומעים 

הרב: חכמה, חכמה! נתן לו חכמה אמתית סטרילי. 

בקהל: אין לנו? 

הרב: בטח שאין לנו, אם היה לנו את החכמה שלמה היינו בקיאים בכל, אבל היתה לו שאיפה לזה שאיפה אמתית. זה הוא לא ביקש חכמה "תן לי את בתך" לא סתם תן לי את בתך, חכמה זאת העניקה לו שלטון בכל העולם! בכיפת העולם, עם קידוש ה' שלא היה כדוגמתו בכל העולם, שמכל העולם היו באים לשמוע את חכמתו! מכל העולם היו באים לשמוע את חכמתו, ואף אחד לא יצא נגדו למלחמה, הוא בחכמה סגר הכל! 

בקהל: אז איפה... 

הרב: שהוא לא הכזיב! תכף תראה. אתה יודע מי שחכם ויותר מידי חכם וחכם יותר מאחרים – הוא יכול להשמיד את העולם! הוא יכול לנצל את כל העולם, לשעבד את כל העולם למטרות הנמבזות שלו!! כי אדם שיש לו כח שררה וחכמה - מה יעשה עם זה? יהיה ענו? כאילו למה הוא ישתמש? זה כמו שיש לך מאה מיליארד!!! ואתה לא קונה ארטיק, אתה יודע מה זה להגביל עצמך, יש לך כל כך ואתה לא מנצל אותך לתאוות שלך לזה לזה... 

מועטים המה בני עליה המשליכים אחרי גוום את הרדיפה אחרי הכבוד המדומה וההבל. מחפשים הם האנשים התועים את הערב לשעתו. - את הערב לשעתו. 

אה! סיימתי עכשיו לקרוא ספר שעומד לצאת ושם הוא מביא את המצב של העולם החרדי במבט מן הצד, של מישהו שנפל לבור ואלפיים שנה קפא! ואחרי אלפיים שנה בשנות האלפיים הוא התעורר ואז הוא בא לעולם הזה ופתאום הוא נכנס לבית של חרדים, הוא רואה דברים שלא יאומן כי יסופר! מה שהוא רואה, הכל כמעט נגד התורה, והוא מתאר מה הדברים, ואתה משתגע! משתגע. ואם אחד התנאים או האמוראים היה רואה בדור הזה איך מתנהגים חרדים, איך לומדים חרדים, איך אוכלים חרדים, מה חשוב להם מה מעניין אותם, מה יש להם, מה הם שואפים מה הם רוצים? 

הוא היה אומר: זה לא מהעם שלי. 

אבל אנחנו כל כך ב'אין' הזה שלא שמים לב בכלל! אנחנו מחליטים מי החרדי לפי הבגדים, לפי הכובע לפי החליפה, וזה ליטאי וזה חסידי וזה ככה וזה ככה, ולפי זה זהו זה הוא. משהו משהו. אה! 

מעטים מעטים הם הבני עליה המשליכים אחרי גוום את הרדיפה אחרי הכבוד המדומה וההבל, מחפשים המה האנשים התועים את הערב לשעתו, התאוות והרצונות! ועל הבלי טענות מדומות, ייטשו לקראת נצח חמדת עולם. רק הפקח ביותר מבין: כדאי היא החכמה שבכללה יש הכל! ואינו מתאווה לשולחנם של שרים, כי 'שולחן התורה הגדול משולחנם, וכתר תורה עולה על גביהן!'. וגם סוף הכבוד לבוא אליו. "וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד" כך ענה הקב"ה לשלמה המלך. כיוון שלא ביקשת נפילת האויבים ומסירתם בידך ולא אריכות ימים ולא עושר - גם זה אני אתן לך! גם זה. 

כי אפשר להיות חכם בלי עושר ובלי כבוד כמו האבן עזרא, שמזלו לא שפר עליו אף פעם! כל כך היה מלגלג על מצבו שהוא היה אומר: 'שאם הוא היה מוכר נרות לפרנסתו - השמש לא היתה שוקעת!'. אז יש גם מי שנולד במזל כזה שלא יעזור לו כל מה שהוא יעשה, זה התיקון. ולא קל!! חכם כזה גדול, שהרמב"ם המליץ לבן שלו ללמוד אותו, אותו ללמוד!! איייייי. 

"וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד" הפסוק במלכים א' ה ט אומר: "וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" שמעת? 

"רבנן אמרין: "נתן לו חכמה כנגד כל ישראל!", תאסוף את כל החכמה של כל ישראל ביחד והוא נתן לו חכמה כנגד כל ישראל, וישראל חכמים שבאומות! 

בקהל: לא שומעים 

הרב: את מה? זה סוד! 'חוקה', זה חוקה יש על זה פירוש נפלא! זה מתורתו של רבי אליעזר, ורבי אליעזר תורתו היא גם בשמים וגם בארץ, ורק משה רבנו שהיה בשמים יכול היה לדעת את התורה הזאת, אבל לפי ר' אבהו כמדומני, אז אי אפשר היה לדעת את החכמה הזאת בארץ, יש על זה פלפול יפה - בהזדמנות... 

מכל מקום "וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" רבנן אמרין: נתן לו חכמה כנגד כל ישראל. רבי לוי אמר: מה חול גדר לים אף חכמתו גדרה לשלמה!". הים גועש, הגלים מתרוממים, רוצים לפרוץ את כל הגבולות ולשטוף את כל המדינה, מי מונע מהם? אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם (ירמיה ה כב) וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף (איוב לח יא) הקב"ה גזר על הים, אתה תבוא עד פה עד החול ולא תוסיף, אתה לא יכול להמשיך רק אם אני אחליט, בסתם? אתה בא עד לפה ולא תוסיף, כשאני אחליט צונאמי אני אחליט אבל אתה עד פה תבוא ולא תוסיף. 

החול החלש הזה עומד נגד גלי הענק החזקים! קשה היצר הרע כמו שאמרת, קשה. "וכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו" אז היצר הרע של שלמה - הכי גדול בעולם! הכי גדול בעולם. ואיש מלחמה הוא יצר הרע ומלומד בערמימות, ומתגבר על האדם ומתחדש בכל יום ושעה! ואיך מנצחים במלחמה הגדולה? איך מנצחים? 

אמר הקב"ה: "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין לו" - רק התורה היא הרפואה, ואין רפואה אחרת זולתה". התורה יש בה ידיעה דינים והלכות, בתורה יש הבנת מוסרי העונשים ושכר של המצוות - כל זה הוא גם חכמת התורה. מדרגה בשלמות האדם היא: עם כל ידיעה נוספת בתורה משמשת לו כחול לים; כשם שהחול אף על פי שחלש הוא - בכל זאת רק הוא מסוגל לעמוד נגד זעפו של הים הגדול, ואין לכך גדר אחר. כך החכמה - אף על פי שהיא רק ידיעה בעלמא; עכשיו אני אמרתי לך דבר חכמה וזה יכול להיות שזה ישנה אותך לחלוטין, באופן מסוים במובן מסוים! 

מה זה חוכמה? ידיעה, העברתי לך ידיעה. אבל על הידיעה הזאת לעמוד איתן מול ההסתערות והתקפת היצר. כי אחרי הידיעה יבוא היצר ויפתה אותך דווקא בזה!! 

כמו שהקראתי לכם אסאמסים של אלו שקיבלו על עצמם 'ללמוד שבוע לעבוד שבוע' שכבר קיבלו בקשות לעבודות דווקא בשבוע שהחליטו ללמוד והרבה! 

אבל על הידיעה הזאת שאדם קונה, עליו לעמוד איתן מול ההתערות והתקפת היצר. וכמו שכתוב "סוגה בשושנים" פירש רש"י "גדורה בשושנים". סייג זה גדר, סוגה בשושנים זה גדורה בשושנים. "כלומר באזהרה קלה ובהבדלה מועטת, הם נפרשים מן העבירה! ואין צריך גדר אבנים להפסיקן, שאפילו אין רחוקים מן העבירה אלא גדר שושנים מפסיק ביניהם - לא יפרצו בה פרצות הגדר!". איש ואישה, ידוע שיש זמנים שהיא אומרת לו "ראיתי כשושנה" זה מספיק מילה אחת! מה זה מה עם התאווה מה עם הכל? אין נעלם התאדה איך יכול להיות? זה עם ישראל! "סוגה בשושנים". זה כבר גדר יות מבטון ותיל וכו'. 

זה עומק כוונת הרמח"ל בדרך "עץ החיים": "ידיעת האמת מחזקת את הנשמה, ומרחקת ממנה יצר ודאי". ככל שאדם לומד את אמת תורתנו הקדושה, זה מחזק לו את הנשמה! לכן 'דברי תורה תמיד צריכים חיזוק!' לכן צריך ללמוד בכל יום, צריך גם מוסר, כי המוסר הוא התבלין נגד יצר הרע. "ידיעת האמת מחזקת את הנשמה, ומרחקת ממנה יצר ודאי, ואם היתה הידיעה רחבה ועומדת על בני אדם - לא היו חוטאים לעולם!'. 

אלא זה רק כסילים וטיפשים שהם חושבים שהם חכמים, אבל אם חכמת התורה היתה רחבה בליבו של אדם - לא היה חוטא לעולם. צריך להיות טיפש!! ולקחת סוכריה ולדעת שזה רעל של עכברים ולומר: 'אבל זה מתוק וטעים! ואני עכשיו מחפש משהו מתוק...' 

- אבל אתה תמות!

- לא יודע עכשיו "ערב לשעתו" אני רוצה עכשיו. 

בקהל: לא שומעים 

הרב: לא מעניין אותנו מהם... נכון אותנו זה לא מעניין, נלמד מהם לא להיות כמותם! מה הבעיה? בשביל מה התורה לא כיסתה על אף אחד? שנלמד, שאין אדם שיצר הרע לא תוקף אותו, וככל שיהיה גדול יותר - הוא יתקוף אותו עוד יותר! אז לכן כמה שאדם ירחיב בחכמה - תהיה לו הגנה גדולה. 

בקהל: היראה? 

הרב: נכון, נכון יש עוד רק יראה בלי לדעת את הדינים וההלכות ושאר הדברים זה לא מספיק. 

אז לכן זה ביאור הכתוב: חכמת שלמה היתה כחול על שפת הים. לפי רבי לוי, מה החול גדר לים - אף החכמה של משה גדרה לו. היא היתה הגדר שלו! ואמרו שם 'המשל אומר: "דעה חסרת מה קנית" אם אתה חסר דעה מה קנית? "דעה קנית מה חסרת?" אם יש לך דעה אתה לא חסר כלום, היא תקנה לך הכל היא תשמור אותך מן הכל. "עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ" (משלי כה כח) מה שבא לו עושה, 

- 'לא בא לי כן בא לי', 

אין מעצור לרוחו, אין גדר, אין מה שיגדור אותו, 

- 'אני עושה מה שאני רוצה חביבי, אף אחד לא יגיד לי מה לעשות'

 פשששש. איזה גיבור, זה איש אשר אין מעצור לרוחו, זה עיר פרוצה אין חומה. לכן כמו שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה ככה עושים בו מה שרוצים גם!! והוא חושב שהוא עושה מה שהוא רוצה והוא לא יודע שגוררים אותו לאן שרוצים... אתה יודע שפרסומות מראות לנו כל מיני דברים, 

והאדם אומר 'בא לי לקנות את זה עכשיו, נכנס לקיוסק "תן לי את בתמונה" ואם כתוב עוד 'חדש!' אומר 'זה בטח הכי טעים עכשיו יצא חדש אני קונה את זה!'... וכן על זה הדרך והוא חושב שהוא עושה מה שהוא רוצה והוא לא יודע שהם עושים בו מה שהם רוצים. לא הוא עושה מה שהוא רוצה עושים בו מה שרוצים. 

כי אם אין בכוחה של החכמה לשלוט על הטבע ועל היצר, ואין לו מעצור לרוחו, אף אם יש בו ידיעות וחכמות לרוב - חסר דעה נקרא, ואם כן מה קנה? אם החכמה לא יכולה לשמור על הטבע ועל היצר אז הוא לא חכם הוא טיפש וכסיל! וככל שהוא יהיה יותר חכם כאילו בידיעות, והוא לא מקיים ולא מצליח לעצור את רוחו אז הוא שבוי!!! "וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה" שכבר היתה בו חכמה, ללמדך שאין הקב"ה ממלא חכמה אלא מי שיש בו כבר". 

ואמר רבי יוחנן: "אין הקב"ה נותן חוכמה אלא למי שיש בו חכמה, שנאמר: יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין" והלשון "ואמלא" משמע שגם קודם לכן היה בו, אלא שלא היה מלא ועכשיו הוא ממלא אותו. ומה היא החכמה הראשונה? נפלאים המה דברי חכמים זכרונם לברכה הקדושים! בהמשילם לחנווני הזה: אדם בא לקנות ממנו יין או דבש, שמן או מוריאס, אם החנווני פיקח הוא; מריח בכלים, אם היה של יין - נותן לתוכו יין, לא שמים יין בכלי של שמן, ולא הפוך – דבר? במה שתאים לו. כך הקב"ה כשרואה שיש רוח חכמה ממלאו. 

{חכם לא יוצא לפני הזמן...} 

הרי היסוד לחכמה היא הכנה הבאה מצד האדם, שאיפתו ותשוקתו לדעת: מה הוא רוצה מה הוא מבקש, מה הוא שואל? מה היא בחירתו הפנימית?' 

אז אמרנו: מאה מיליון דולר עכשיו עד סוף הימים, או לשבת מעכשיו עד סוף הימים, לעסוק בחכמת התורה ותו לא ולקיים מצוותיה זהו! שתי אופציות; מה אתה מעדיף? זה מה שה' מסתכל - מה הוא רוצה, מה הוא מבקש, מה הוא שואל, מה בחירתו הפנימית? כי ה' יראה ללבב! והכל תלוי באדם, אם לא השגת את כל החכמה פירושו של דבר שאתה לא רצית בה. כי אם רצית בה - ה' היה ממלא אותך. הכל תלוי באדם - אשרי אדם שרואה בו הקב"ה שהוא מבקש את החכמה בשלמותה. 

לא בשביל מטרה שהוא יהיה רב, והוא רב עיר, רב שכונה, רב ראשי, רב קשקוש לא. הוא רוצה ללמוד את החכמה בגלל שזה חכמת ה'. בשביל שהאדם צריך להיות שלם בחכמת ה' עם תפקיד בלי תפקיד מה זה קשור? איפה כתוב בתורה שאדם צריך להיות רב? הרי 'הרבנות מקברת את בעליה!'. כתוב שאדם צריך להיות שלם בחכמה, גם אם הוא נמצא במקום שאין שם רבנים בכלל, ואין יהודים אפילו - צריך להיות שלם בחכמה. התורה ניתנה לכל אדם ואדם, מלאך לימד את כולם את כל התורה כולה!! לא אחד למדו אותו חצי לרבע לשליש, כולם למדו את כל התורה "וחיי עולם נטע בתוכנו" ואנחנו צריכים להוציא את זה החוצה. 

הוא צריך להיות מבקש החכמה בשלמותה, ואז אם הוא כזה מסייעים לו מן השמים, וממלאים לו בבית קיבול שלו שהוא מכין! כמה הכנת איזה קיבול הבאת? אבל תאר לך שרוצים לתת לך יינה של התורה! יינה יינה של התורה, תורה נמשלה ליין. אבל אתה בא עם כלי של מוריאס, סיר של דגים, אאאאאאה שמים יין בתוך סיר של דגים, פפפפפפ. זה מקלקל הכל! או ששמים את זה בכלי של שמן, פפפפפפ. כל השמן צף אתה בא לשתות מה זה ייון? זאת אומרת אם הכלי שלך עוד יש בו תאוות של העולם הזה, ושמים לך את החכמה וזה מתערבב ביחד - יוצא ג'יפה... משהו ג'יפה... 

בקהל: לא ברור. 

הרב: אייווה - הכלי שלהם אתה מבין מסואב! 

אז לכן מסייעין לו מן השמים וממלאים בו בבית קיבול שלו שהוא מכין. וממלאים אותו בחכמה בתבונה ובדעת. הנה רבותיי כל אחד יבחר לו מה שהוא רוצה לבחור, הקב"ה לא שאל רק את שלמה, זה התפרסם לנו, אבל הקב"ה אומר לנו "ובלב כל חכם לב אמלא חכמה" ובלב כל חכם לב! מי שיש לו חכמה בליבו בכלי שלו וזה כלי של חכמה - רוצה למלא אותו חכמה - אני אמלא מה הבעיה. אתה לא צריך לטרוח, תכין את הכלי אני אבחן אותו; אם הכלי שואף לשלמות החכמה בלי שום אינטרס אחר - אני אמלא אותו! אבל שאני אתן לך חכמה שתסריח לי אותה אחר כך? תשתמש איתה בבתי כיסאות, בתי מרזחאות, במקומות כאלה תשתמש בזה ככה? לבזבז עליך את החכמה הזאת? לא. לא מהקב"ה...

 תתייגע תלמד ספרי חיצונים קשקושים תהיה אהבל אין שום בעיה. זה אתה יכול לעשות לך בחירה גיהינום פתוח מחכה לך, תעשה מה שאתה רוצה אין בעיה, "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו" אין בעיה! "הבא להיטמא פותחין לו" שערי גיהינום ישר לבפנים אין שום בעיה. הכל בסדר. 

אבל הנה רואים יהודים יקרים! אז אם אתם אומרים "מה אם ה' היה בא לי גם בחלום והיה אומר לי בגבעון תשמע דוד יעקב דניאל מה אתה רוצה מה אתן לך? 

בטח הייתי אומר לו כמו שלמה המלך "ונתת לעבדך לב שומע". 

הנה אומר לכם הקב"ה: "אני מוכן לתת לכם כמו שלמה המלך!". 

אתם יודעים כתוב ששלמה היה המלך היה חכם ונחכם מכל האדם. הרמב"ם פוסק: "שמלך המשיח שיבוא - יהיה יותר חכם משלמה, ויהיה קרוב למשה רבנו בנביאות!", לא יגיע למדרגה של משה רבנו אבל קרוב למשה רבנו בנביאות, אבל יותר חכם משלמה המלך. זאת אומרת שאדם בן דורנו, יכול להיות במדרגה כזאת רק צריך להכין את הלב, נו, יש לכם הזדמנות, עוד לא הוכרז מי זה, יאללה. 

הם אומרים עכשיו שיש 'ארבע מיליון דולר בהגרלה' כולם קונים, אולי זה אני? פה אומרים לא צריך הגרלה, אתה יכול להיות! בלי, בלי הגרלות, אם תנקה את הכלי שלך ותוכל אמיתי, ותתיישב בדעתך שזו הבחירה שלך, ועליה אתה מוכן למסור את הכל ולהפסיד את הכל ושום דבר, רק חכמה אלוקית ולהיות כלי ובית קיבול לחכמה הזאת - אין שום בעיה! אתה הזוכה, לא צריך בכלל הגרלה. 

בקהל: כן אבל צריך להגריל משהו, 

הרב: לא לא צריך להגריל, איפה שהוא יראה הקב"ה ששמה זה נקי ותמיד אפשר לעשות יותר נקי תמיד אפשר, אתה יודע לפסח, יש כאלה מנקים, יש מנקים יותר מזה ויש ששמים חומר, ויש כאלה עושים ככה, ויש כאלה מגעילים על כל צד, ויש כאלה... אווווו... כמה אפשר, תשאל את הנשים יגידו לך כמה אפשר, למדקדקות. אז זאת אומרת אפשר להכשיר את הכלי אבל... 

בקהל: יכול להיות שבלוע חמץ. 

הרב: יכול להיות שכן יכול להיות שעדיין בלוע חמץ. נכון יכול להיות, אם לא מסתכלים בכל פינה יכול להיות שבלוע. אז לכן אני כבר רואה שיצר הרע אומר לך בשביל מה תטרח הרי בסוף יגלו שיש חמץ ולא רק זה, מי שאמר שאתה תנקה יותר מאחרים, בסוף אתה תכין את עצמך והכל ותאבד את הכל ובסוף לא יהיה לך חכמה גם ולא כלום, עזוב אותך תישאר ככה עובד שכיר... יצר הרע אלוף העולם! איייייי.

 בקהל: לא מובן 

הרב: הוא חכם מאוד חכם, אבל קוראים לו גם כסיל, כסיל אבל בסדר, יצר הטוב הוא החכם, אבל אם אתה מצטרף אליו אז אתם שניים נגד אחד! אבל אם אתה לא מתייעץ עם היצר הטוב, אתה מתמודד לבד עם היצר הרע, חושב שאתה יודע להתמודד אתו. 

בקהל: לא מובן 

הרב: בטח צריך (דברים יא יג) "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם" גם עם היצר הרע צריך להפוך אותו, כן שכל מה שהוא אומר לנו... 

בקהל: לא שומעים, 

הרב: לקנא? בטח 'קנאת סופרים תרבה חכמה!', להיות קמצן? בטח על המותרות אני לא מוציא אגורה, על כל מידה רעה שהוא רוצה שאנחנו נעשה בצד החיובי - אנחנו עושים אותה הפוך ממה שהוא אומר, כל המידות אפשר להפך אותם לטובה. גאווה - פסולה מאוד פסולה מאוד לאין שיעור! פסולה מאוד, פסולה מאוד, אבל (דברי הימים-ב יז ו) "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'"? זה טוב 

בקהל: לא שומעים 

הרב: יש אדם אתה מבין יודע ערכה של התורה, והוא מצפצף על כל העולם, יושב ולומד! 

אנשים קנו שעון: 'בא תראה מה קניתי, ראית זה, החלפתי זה, קניתי זה זה עכשיו עומד להגיע לי משלוח מזה', זה זה מתהדר בשטויות והבלים. 

זה בא ואומר לו: בא תשמע מה למדתי! בא תראה, תראה איזה חידוש, תראה איזה דבר, תראה דבר מוסר, תראה איזה חכמה, תראה זה...' "ויגבה לבו בדרכי ה'" זה מה שהוא משתבח, הוא מתגאה בתורה הקדושה. 

בקהל: לא מובן, 

הרב: ודאי! אבל לא להתגאות שוויצר להגיד 'אני למדן אני זה...' לא, אלא להשתבח בתורה הקדושה! לא לעשות חשבון לאף אחד, 

יש אנשים באים אלי: 'תגיד, מה אנחנו נענה להם על הצבא? שואלים אותנו 'למה אתם לא מתגייסים? למה אתם לא זה למה אתם לא זה?... מה מה נענה להם? אמרתי' 

יש אלף תשובות! תלוי רק מי השואל. 

אם יבוא אליך אחד יגיד לך תשמע (בתרעומת!): "למה אתם לא מתגייסים"?! 

תגיד לו: 'אני כופר', 

- מה אתה כופר? 

- כמו שאתה כופר, אתה כופר בשבת אני כופר בצבא, זכותך לכפור גם אני כופר, 

נו מה הוא יענה לך? 

מה דדדדד.... 

תענה לו אותו דבר. אבל אתה נמצא בנקודת חולשה כאילו, אתה מרגיש שיש "עליהום" ואתה חלש, כי אתה עדיין אין לך את ההצדקה שאתה באמת מחזיק את העולם. והוא יכול לשאול אותך שאלות בזכות זה שאתה לומד תורה בכלל, אם לא? הוא היה מתאדה! החולשה - זה מחוסר ההכרה במעמד שלך. אתה מחובר לקב"ה! אתה הכי קרוב לקב"ה ואתה חושש מכל שואל; כי אין לך הכרה במעמד שלך, 'אתה הבן של הקב"ה!' אתה 'הסגולה מכל העמים!', זה לא השאלה בכלל! השאלה: מה המעמד שלך? מה אתה מכיר בעצמך שאתה שווה? אבל אם מפוחד ומבוהל וחושש ואני יודע מה, 

- 'ומה יגידו לי ומה יעשו לי? ומה זה...' 

אתה לא מכיר בעצמך בכלל! זאת הבעיה של רוב האנשים, כי זה מראה שאין לו חכמה, כי אם היה לו חכמה הוא יודע בדיוק מהו הסטאטוס שלו האמיתי. אם אבא שלך היה מלך, ואתה היית הולך ברחוב ולא מזהים אותך שאתה הבן שלו, 

ובא אחד ועולב אותך ואומר לך: מה איך אתה נראה איזה בגדים, מה זה הדברים האלה, מה אתה הולך וזה...' 

היית בכלל מתייחס אלי אם אתה בן של מלך? פרחח עובר לידך ואומר לך ככה ככה.... והוא לא מזהה שאתה בן מלך, אבל אתה יודע את הערך העצמי שלך. 

בקהל: אבל אולי הוא לא יודע.... 

הרב: מי? מי הוא מכחיש את המלך, הוא מכחיש את המלך?! עוד פעם. לא שהוא לא יודע, הוא יודע והוא מכחיש! זה הגרוע! מכחיש. אנשים עם כיפות מחוררות החליטו לקב"ה כמה תלמידי ישיבה מספיק לו, 

- 'אל תגזים! 1800 מספיק! רק עילויים, כל השאר להתגייס!' 

זה מכחישים את ה'! מכחישים את התורה!! זה כופרים בתורה משה, הם יכולים לעשות מהכיפה שלהם טייארה (עפיפון!), אתה יודע איזה אומץ זה? זה כמו אחאב שעקר תורה מישראל. 

בקהל: לא שומעים 

הרב: כן, יש אנשים שרוצים ללמוד תורה 

והם אומרים: 'לא תלמדו! למה? אתם לא לומדים מספיק לפי מה שאני קבעתי, אם אתם לומדים כל הזמן כל הזמן כל הזמן עבדים עבדים עבדים נרצעים לה' כן, אבל גם לא כולם, אפילו אם תהיו כולם כאלה אז אתם חושבים שנוותר לכם? לא! אנחנו רוצים שימותו מכם גם שיצאו לוויות מבני ברק, מה פתאום שאנחנו נמות בשבילכם?...' 

הם קובעים לקב"ה כמה זה שיעור של 'בן תורה'? לפי זה הדין - הם צריכים למות! למה? הקב"ה אומר שקביעת עתים לתורה זה גם מועיל ליהודי שלא יכול, קביעת עתים לתורה זה גם כן מה שהוא יכול, מי שלא לומד תורה, מי שמבטל תורה, מי שמהלך בדרך ומפנה לבו לבטלה - מתחייב בנפשו! זה מוות, "כי הם חיינו ואורך ימינו" התורה היא ימיך ואורך ימיך, אז אם לא לומד בכלל ואתה אפילו לא קובע עתים לתורה - אתה אומר לאחרים כמה צריך ללמוד? אתה לא מקיים אז הדין הראשון יחול על ראשך! איך אתה בא וטוען טענות כשה' אמר אחרת?! 

בקהל: אז במלחמה... 

הרב: רק צדיקים יצאו! רק אלה שלמדו כל הזמן, 

בקהל: לא מובן 

הרב: הפוך! אז זה לא טוב, את אלה שרוצים לקחת, לא צריכים אותם הם היו יוצאים גם בלעדיהם, כשהיה על פי ה', היה על פי התורה, על פי אורים ותומים, 

בקהל: אבל היום אין 

הרב: לא משנה אז על פי חכמי הדור ואין לך חכם אלא שבדורך, כל אלה היו צריכים לקבוע מה היו צריכים לעשות, האחריות מוטלת עליהם, עד לפני 150 שנה, כל הנהגה של עם ישראל היתה של חכמי התורה. לפני 150 שנה ומעלה התחילה התנועה הציונית וכו' והיא החליטה: 'שההנהגה תהיה חילונית!' וזרקו את כל הרבנים הצידה, ורצו לעקור אותם לגמרי, ורצו להקים מדינה ללא חרדים!! 

בקהל: למה לא משנים את זה? 

הרב: עוד פעם: אין מה לשנות! "נתנני ה' בידי לא אוכל קום" יצר הרע הצליח לעשות מחלוקות בכל בית בכל מקום, להפריד ולמשול, 'הפרד ומשול!' הפרד ומשול, ונתן לרשעים שהשעה משחקת להם כרגע עוד פרפורי הגסיסה האחרונים שלהם, לעשות ככל העולה על רוחם בעולם התורה בבת עינו של הקב"ה - והוא יטפל בהם אחד אחד! זה ברור. אבל האדם הדתי ששומר תורה ומצוות, הוא צריך ללכת עם ראש מורם! שהוא בן של מלך!! אז מה אם מבזים אותו או לא? הוא נשאר בן של מלך. 

אמרתי לכם ששלמה המלך היה כזה חכם, הוא ידע שמידתו מלך, לכן עד כדי שהוא ירד ונשאר עם מקלו ותרמילו - כתוב שהוא 'מלך על מקלו ותרמילו!', מלך על מקלו ותרמילו. מה שייך למלוך על מקלו ותרמילו? הוא לא... הוא לא הפסיד לרגע את תחושת ומעלת המלכות! גם אם אתה נראה הכי דלפון והכי עני - אם אתה יודע מי אתה - זה לא ישנה כלום! אם הוא היה מאבד את זה הוא לא היה חוזר להיות מלך, אבל כיוון שהוא לא איבד את זה הוא חזר למלוך מחדש. אדם צריך לדעת מי הוא, יש זבובים לפעמים שתוקפים בן אדם, מטרידים אותו זב. זב. זב. זב. אבל זה רק זבובים! 

נכון הם גורמים לו לעשות תנועות מצחיקות... אבל זה יעבור, ואם הוא יתרגז יקח פליט תראה את כולם נופלים! כך, יש זבובים יש יתושים יש כל מיני מציקים, יש אבל אדם זה אדם. והוא יכול להתגבר גם על נחילים, אם הוא חכם ומודע לאפשרויות והכל, יש לו אפשרויות, או לשים רשת על החלונות, יכול זה יכול לרסס יכול הרבה דברים, אם הוא חכם, אם הוא גם צופה שיכולים להיות מזיקים בפרט אם הוא ראה איזה להקה שהגיעה אז הוא יודע ב'תחבולות לעשות מלחמה'. 

בקהל: לא שומעים 

הרב: לפי מה שיגידו הרבנים... 

מכל מקום יהודים יקרים! צריכים לדעת, חכמה צריכה כלי מפואר! שימתין, עם מעט אפילו שאתה מסוגל להשיג לעצמך, כמו שאמרת נכון שהיראה היא הבסיס לכל זה, ואז הקב"ה ימלא! אבל אל תיפול ממדרגתך, עזוב את הטיטולים... עזוב את כל ההבלים! עסוק בתורה ובחכמה ותראה מה הקב"ה יכול להוציא ממך. 

היה פה היום יהודי שהוא כתב את הספר שהזכרתי, והוא לפני 18 שנה חזר בתשובה דרכי מקלטת, הוא חיבר כבר 10 ספרים בהלכה! מה אדם יכול להספיק, הוא בן 35 בלבד. והוא זכה להציץ ולהבין ולראות בין כל ההוויות שהוא הסתובב בהם, את מה שהוא כתב בספר, אפשר להספיק המון! המון המון המון, תראה באיזה גיל הוא התחיל, בגיל צעיר בגיל הטיפש עשרה, אבל הוא לא הפסיק ללמוד הוא כל הזמן למד למד למד למד וכתב וכתב ולמד ולמד וכתב ספרי הלכה. אתה רואה מה אפשר להספיק? ואדם שיש לו עוד 30-40 שנה. רבי עקיבא ב-24 שנים מה הגיע, ל-24 אלף תלמידים! שהוא התחיל מעם הארץ בגיל 40, זה כשמפקירים הכל הולכים ללמוד וזהו! אין טיטולים! אבל מי רוצה את זה? 

בקהל: לא מובן 

הרב: איזה שטויות! רוצים את הביסלי רוצים את הבמבה ורוצים לעשות על המנגל ורוצים ולטייל, 

- 'תן לחיות בחיית מה אתה רוצה שאני כל הזמן יתנדנד וזה... זה כאבי גב. אני רוצה אתה מבין להיות אדם חופשי, יש עולם הפתוח, מוכן ללמוד ודאי שיעורים וזה... אבל מה אל תגזים, אתה חושב שאני אהיה משה רבנו שלמה המלך?...' 

אין לאדם שאיפה לכלום, הרגילו אותו שבעולם הזה צריך השגיות, התחרות היא בין השכנים, בין החברים;

- 'מה הם קנו מה הם עשו מה יש לו עכשיו מזה? מה אתה נעבאך נשארת ככה מה אתה לא מתקדם? תראה איך אתה חי תראה איזה זה כמה אתה מרויח? מה זה הכל איך אתה חי איך אתה מצליח? איך אתה גומר את החודש איך אתתתתתתת?'... 

מתקיפים אותך מכל מקום כאילו דואגים שתהיה עשיר. אבל אם רק אתה תקנה משהו ישימו מעליך עין הרע והכל 

ויגידו "איך הוא הביא את זה"? אתמול לא היה לו היום פתאום יש לו? מה הדבר הזה? כל פעם הוא נוסע כל פעם הוא מטייל! מה זה הדבר הזה? תגיד את האמת מה הקומבינה? איך אתה עושה את זה? תגיד אה?...' 

זה שאתמול אמר לך: 'איך אתה ואיך אתה ככה?' הוא בעצמו עכשיו מצטער שהוא אמר לך! עלמא דשקרא! 

מאה מיליון דולר או עולם הבא - מה אתם לוקחים? 

ניפגש בעוד שבוע - נראה מה בחרתם. 

אם לא בחרתם נכון - בסוף לא יהיה לכם לא מאה מליון ולא חכמה...

רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".