את מי הקב"ה ממלא חכמה? | הרב אמנון יצחק שליט"א

את מי הקב"ה ממלא חכמה?  | 17-03-2021 פרשת פקודי

 נציבי יום: 

שלמה בן מרגלית וגורי וכל משפחתו יזכו לחזרה בתשובה שלמה ואמיתית לבריאות איתנה זיווגים הגונים ויזכו לגאולה השלימה ברחמים ולקבל פני משיח ולרקוד בבנין אריאל אמן.

שמעון בן שרה רפואה שלמה בכל אבריו וגידיו בנפש ובגוף ותשובה שלמה ואמיתית זיווג הגון, ימצא חן וחסד בעיני אלוהים ואדם ויזכה הוא כל משפחתו וכל ישראל לגאולה ברחמים לראות פני משיח לזכות להביא קורבנות תודה לבית המקדש אמן.

עדינה בת שׁוּדְיֵיה (shudye) יהודית - תזכה לרפואה שלימה, תתרפא מהכוויות, והשם ירחם עליה ועל כל משפחתה מכל מרעין בישין והחיסונים והחיסולים בתוך כלל ישראל מהרה אמן.

אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה (שמות לח, כא)

הספורנו כתב כאן דברים נפלאים וזה לשונו: "סיפר המעלות של זה המשכן שבשבילם היה ראוי להיות נצחי ושלא ליפול ביד האויבים ראשונה שהיה מִשְׁכַּן הָעֵדֻת שהיו בו לוחות העדות" אז זה מעלה ראשונה! "שנייה: אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה. שלוש: שהייתה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר. ארבע: "וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה" (שמות לח, כב) שהיו ראשי אומני מלאכת המשכן וכליו מיוחסים לצדיקים שבדור! ולכן שרתה שכינה במעשה ידיהם!! ולא נפל ביד אויבים. 

אבל מקדש שלמה שהיו עושי המלאכות מצור אף על פי ששרתה בו שכינה נפסדו חלקיו והוצרך לחזק את בדק הבית" זאת אומרת היו צריכים שיפוצים, היה צריך לחזק את בדק הבית. "ונפל גם בסוף ביד אויבים. אבל בית שני שלא היה בו גם אחד מכל אלה התנאים - לא שרתה בו שכינה! ונפל בסוף ביד האויבים!!" 

היחידי זה המשכן שנשאר נצחי ולא נפל ביד אויבים! למה? ארבעת המעלות שאמרנו; שהיה בו את לוחות העדות, פוקד על ידי משה, עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר, וגם וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה, עם כל ראשי אומני המלאכה שכולם היו צדיקים שבדור. ו"כָּל הַזָּהָב" (שמות לח, כד) העיד על קצבת הזהב והכסף והנחושת שנכנסה במלאכת המשכן שהיה דבר מועט מאוד בערך אל העושר שהיה בבית הראשון! בבית הראשון היה עושר גדול להפליא ביחס למה שהשקיעו במשכן, ויותר ממנו העושר שהיה בבניין הורדוס ועם כל זה התמיד מראה כבוד השם במשכן של משה יותר ממה שהתמיד במקדש ראשון ולא נראה כלל במקדש השני!" שכינה לא שרתה שם. 

"ובזה הוראה שלא קצבת העושר וגודל הבנין יהיו סיבה להשרות השכינה בישראל, אבל "רוֹצֶה השם אֶת יְרֵאָיו" (תהלים קמז, יא) ומעשיהם לשיכנו בתוכנו" בשביל שהוא ישכון בתוכנו הקב"ה רוצה אֶת יְרֵאָיו ואת מעשיהם שמעשיהם לשם שמים! זה מה שקובע!! עד כאן דברי הספורנו.

"די בדברים האלה כדי לעורר לב האדם לדעת את הסוד להשראת השכינה! ואיפה הוא מקום ההתעלות? כי אפשר להקים בתי כנסת גדולים ומפוארים; מצופים זהב וכסף! לייפות אותם לקשט בתכלית ההידור!! אבל לדאבון הלב לא תימצא השכינה שם". אפילו שהבית כנסת מפואר... "כי אם אֵין יִרְאַת ה' בַּמָּקוֹם ההוא לא שורה שכינה!" זה תלוי בציבור באנשים במעשים וכו', 

"לעומת זאת ישנם בתי כנסת בניינים רעועים וקטנים! ספסלים פשוטים ארונות שבורים סידורים ישנים - ודווקא שם שוכנת השכינה!! שכל אשר בהם הוא על טהרת הקדושה והיראה זה רצונו יתברך. ויש פסוק מפורש (ישעיה סו, א-ב): "אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי... וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי". זאת אומרת זה הבית שאני רוצה! "והאיש המתקדש ומטהר את לבו ואת מעשיו הרי הוא בעצמו נחשב כמקדש! כמשכן!! ושכינה שורה עליו!!! כך אומר המסילת ישרים כו". 

זאת אומרת אם אתה מפנה את הלב מכל המידות הרעות, מכל המחשבות הזרות, מכל התאוות של הבלי העולם הזה, והלב שלך פנוי להכיל בתוכו את השכינה אז היא תשכון! אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי? זהו, זה הבית! "והנה זכה בצלאל שהוא יעשה את כל מלאכת המשכן! בזכות מי? בזכות אבי אביו חוּר שמסר נפשו בשעה שביקשו לעשות העגל!" הוא לא הסכים עמד בפרץ הרגו אותו. "עמד וגער בהם! עמדו עליו והרגוהו 

אמר לו הקב"ה: "חייך! אני פורע לך; בנים שייצאו ממך אני מגדלן בעולם!" בגלל המסירות נפש עד כאן בתנחומא ויקהל ד'. אבל עוד לפני מעשה חור נאמר (שמות א, יז): "וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים" מה פרע להם הקב"ה? בזכות היראה שהיתה להם שהן סיכנו את נפשם ולא שמעו לפרעה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים! עשה להן בתים בתי כהונה ובתי מלכות; יוכבד נטלה כהונה ומלכות; אהרון כהן גדול ומשה מלך, מה שכר נטלה מרים? חכמה! שיצא ממנה בצלאל! כהונה ומלכות - כתרים יקרים ונכבדים הם! 

ואנחנו יודעים 'שהקב"ה אינו מקפח שכר של שום אדם!' והרי מרים עמדה באותו הנסיון יחד עם אמה יוכבד, ועל שתיהן התורה מעידה וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וכו' וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים ואם היא קיבלה שכר חכמה, הרי ברור שהערך של החכמה אינו נופל מהערך והחשיבות של כהונה ומלכות ביחד!" כי הקב"ה לא יעשה 'איפה איפה' שתיהן היו שותפות באותו דבר, אז זאת אומרת החכמה שקולה ושווה לכהונה ומלכות. 

ונאמר בשלמה המלך (מלכים-א ג, ה): "בְּגִבְעוֹן נִרְאָה השם אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ". אמרו חכמים זכרונם לברכה: "משל למלך שהיה לו אוהב אמר לו: "שאל לך פרוקופי" הכוונה תבקש שררה כבוד - מה שתבקש ואני נותן לך! "האותו אוהב היה פיקח הרבה! אמר: 'אם אשאל ממנו שיעשה אותי אפרקוס או דוכוס - היא יוצאת מידי!" תפקידים כאלה בסוף יצאו מידי. "אלא הריני שואל דבר שכל הדברים טפלים לו; גם הכסף והזהב טפלים לו; 

אמר לו: "מרי! הואיל והגסת ליבי שאשל לפניך, שואל אני ממך 'תשיאני את בתך - ואעשה חתנך!'" אמר לו: "חייך! ככה אני עושה" כך שלמה אמר לו הקב"ה: "שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ" ושאל החכמה" - אם יש לך את זה יש לך הכל! "ולכאורה האם יש צורך בפקחות יתרה כדי להבין שלקחת בתו של המלך יותר חשוב מלבקש שררה של כבוד? מה צריך בשביל זה חכמה גדולה?! כן! צריך חכמה גדולה!! אמרתי את זה לפני כמה שנים בהרצאה... "בטבעו של אדם הוא רוצה דברים שהנאתם עכשיו! ממה שהנאתו לא נראית כעת לעין או דברים מאוחרים, ולכן כשהוא מקבל שררה מכובדת מיד הוא נהנה מכבוד וכסף! מה שאין כן מי שנכנס לביתו של המלך להיות חתנו אפילו ששלטון גדול בידו אבל קורה לפעמים מטעמים שונים שלא נותנים לחתן המלך מיד בהתחלה כבוד ושררה, 

אבל הפיקח מבין: כדאי להמתין ולהתאזר בסבלנות כי 'סוף הכבוד לבוא'! מעין הקריאה הזו של שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ מאת הקב"ה בא לכל אדם!" נכון שהקב"ה שאל את שלמה שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ, אבל בעצם גם בלי שישאל אותנו הקב"ה שואל! מָה אֶתֶּן לָךְ? אני מוכן לתת לילדים שלי הכל! מה שהם רוצים!! הכתוב אומר (תהלים פא, יא): "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" זה תלוי בך! "הרשות נתונה לכל אדם בבחירה בדרך החיים והטוב וכל אדם יכול לזכות בכל ההצלחות בכל הטובות המובטחות בתורה ומיועדות לו 

אבל לא רבים יחכמו לענות לקריאה כמו שאמר שלמה (מלכים-א ג, ט): "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ" לֵב שֹׁמֵעַ מועטים בני עלייה משליכים אחריו גוום את הכבוד המדומה!" איפה תמצא כאלה שהם לא מנוגעים בנגע הכבוד?! שזה מוציא את האדם מן העולם! ואנשים רודפים אחריו כי הם רוצים לצאת מן העולם! 

אמרתי באחת ההרצאות: 'אני ארבעים שנה כבר מסתובב וזה, לא זוכר אנשים שביקשו ממני: 'תברך אותי שיהיה לי חכמה!' מאז התחילו קצת אבל הפסיקו עוד פעם... כי זה לא היה סמוך ותכוף כולם מבקשים זה מבקש פרנסה זה מבקש בריאות זה מבקש זה... דברים של עכשיו! הנאות רגעיות עכשיו מה שדחוף 'אה... עד שיהיה לי חכמה ועד שזה? עזוב אותי תן לי מה שעכשיו אתה מבין? תן פיתה עם פלאפל, עזוב אין לי זמן לחכות סיכים וזה עד שזה יהיה...' זאת אומרת אנשים לא יחכמו! מה לעשות? 

"מחפשים את הערב לשעתו, את התאוות והרצונות ועל הבלי חמודות מדומות הם נוטשים את יקרת הנצח חמדת העולם! רק הפיקח ביותר מבין: שכדאי היא החכמה - כי בכללה יש את הכל! ולכן הוא לא מתאווה לשולחנם של השרים" לא בחירות ולא בטיח ולא שטויות והבלים! "כי שולחן התורה גדול משולחנם! וכתר תורה עולה על גביהם!! וסוף הכבוד לבוא אליו!!! "וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ אמר הקב"ה לשלמה (מלכים-א ג, יג) נָתַתִּי לָךְ גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד" לא ביקשת את הדברים הזמינים מיד, קיבלת! זה צ'ופר... 

"וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" (מלכים-א ה, ט). מה זה אומר? מה הדמיון לחול? "רבנן אמרין: "נתן לו חכמה כנגד כל ישראל!" ישראל נמשלו לחול או לים אז נתן לו חָכְמָה וּתְבוּנָה וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל כמו כל ישראל. רבי לוי אמר: מה הכוונה פה בחול? "מה חול גדר לים - אף חכמתו גדרה לשלמה!" זה ילקוט שמעוני. "הים גועש! הגלים מתרוממים לפרוץ את כל גבולות ולשטוף את כל המדינה! מי מונע מהן? "אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם (ירמיה ה, כב) וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף" (איוב לח, יא) 

החול החלש הזה עומד נגד גלי הענק החזקים?! וזה בדיוק גלי יצר הרע ששוטפים את האדם עם תאוות! עם חמדות עם תשוקות עם רעיונות ודמיונות שוטפים... מספיק חול בשביל לעצור; החכמה - היא החול! למה? חכמה זה רק בשכל, זה לא איזה מעצור, מחסום, חומה פה (בראש) פה יש לך פה ידיעה וחכמה? עם זה אתה יכול לעצור את שטף הזרמים של יצר הרע! "וידוע 'שכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו' כי יצר הרע מלומד מלחמה ובערמימות והוא 'מתגבר ומתחדש בכל יום'" עם תכסיסים חדשים! 

אז איך מנצחים במלחמה גדולה כזאת שהוא לא מפסיק רגע! זה לא תגיד בבוקר הוא מפריע ואחרי הצהרים... 24/7!!! הוא לא מפסיק! הוא לא מפסיק!! איך מנצחים במלחמה כזאת? "אמר הקב"ה: "בראתי לו תורה תבלין" רק התורה היא הרפואה ואין רפואה זולתה! התורה יש בה ידיעת דינים והלכות, והבנת העונשים והשכר על המצוות זוהי חכמת התורה!" דינים הלכות שכר ועונש, אם אתה יודע אותם אתה מבין וזה המחסום הכי טוב בעולם! 

"מדרגה בשלמות היא אם כל ידיעה בתורה משמשת לך כחול לים, כשם שהחול אף על פי שהוא חלש בכל זאת הוא מסוגל לעמוד נגד זעפו של הים הגדול! ואין גדר אחר לים" לא שכל ולא בטיח ולא שום דבר, "כך החכמה אף על פי שהיא רק ידיעה!" 'ידיעה בעלמא' "אבל על הידיעה הזאת לעמוד איתן מול ההסתערות של היצר! כמו שכתוב (שיר השירים ז, ג): "סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" רש"י אומר: "סוּגָה זה גדורה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" סייג זה גדר, 'עשו סייג לתורה' גדר, מה זה סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים רש"י אומר גדורה בַּשּׁוֹשַׁנִּים ,זה מדובר בין איש לאשתו 'באזהרה קלה ובהבדלה מועטת - הם נפרשים מן העבירה! ולא צריך גדר אבנים להפסיק ביניהם שאפילו אין רחוקים מן העבירה אלא גדר שּׁוֹשַׁנִּים מפסיק ביניהם לא יפרצו פרצות את הגדר!' אני לא רוצה לדבר על זה, זה דבר שבצניעות אבל מי שמבין – מבין. 

"נשמת ישראל די לה בגדר של שושנים בלבד!" זהו, מספיק כי עצם הידיעה זה כבר המחסום הגדול! "וזה העומק של כוונת הרמח"ל ב'דרך עץ החיים': "כי ידיעת האמת מחזקת את הנשמה ומרחקת ממנה היצר ודאי! ואם הייתה הידיעה רחבה ועומדת על לב בני האדם - לא היו חוטאים לעולם!" אם הידיעה רחבה ועומדת על לב בני אדם, יש אנשים שיש להם ידיעה פה (בראש) אבל היא לא הגיעה ללב "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" (דברים ד, לט) צריך! 

אבל "אם הידיעה היא רחבה ועומדת על לב בני אדם לא היו חוטאים לעולם! וזה ביאור הכתוב חכמת שלמה כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם מה החול גדר לים אף חכמתו גדרה לשלמה! ואמרו בילקוט משל, המשל אומר: 'דעה חסרת! מה קנית? דעה קנית! מה חסרת?' אם דעה חסרה לך - מה קנית? דעה קנית - מה חסרת? "עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ" (משלי כה, כח) כמו עִיר פְּרוּצָה ואֵין חוֹמָה ככה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ כי אין בכוחה של החכמה לשלוט על היצר! ואֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ אפילו אם יש לו ידיעות לרוב - הוא נקרא חסר דעה! כי מה קנה?" מה קנה? אם אין קנין כל מה שלמדת זה לא בא לידי ביטוי בפועל! אז אתה חסר דעה!! 'לא, אני יודע את כל השס...' - אתה חסר דעה! 'אם דעה קנית מה חסרת' לא יהיה בך שום חסרון שום דבר! זה נקרא שאתה בעל דעה. 

כתוב בפסוק (שמות לא, ג): "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה" מה זה אומר? "ללמדך שאין הקב"ה ממלא חכמה אלא למי שיש בו כבר!" אני רק אֲמַלֵּא זאת אומרת היה כבר משהו ואני רק ממלא. "אמר רבי יוחנן: "אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה! שנאמר (דניאל ב, כא): "יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין" מהלשון וָאֲמַלֵּא משמע שקודם היה בו אלא שלא היה מלא, ועכשיו הוא ממלא אותו! ומה היא החכמה הראשונה?" מה הייתה החכמה הראשונה שהקב"ה עליה ממלא, 

נפלאים דברי חכמים זכרונם לברכה הקדושים! הם ממשילים את זה לחנווני; החנווני הזה אדם בא לקנות ממנו יין או דבש, שמן או מוריאס - ציר של דגים, אם החנווני פיקח הוא מריח בכלים; אם היה של יין - נותן בתוכו יין" וכן הלאה, אם הוא ישים יין איפה שיש שמן, או שישים דגים איפה שיש דבש - הוא יקלקל את הכל! זאת אומרת צריך לדעת להתאים לכל כלי את הסוג שלו! "ככה הקב"ה כשרואה באדם שיש בו רוח חכמה - ממלא אותו!" אם הוא רואה בחור שרוצה להתקבל לישיבה שהוא באמת רוצה להיות ירא שמים הוא יעזור לו למלא! רוצה להיות חכם בתורה – ימלא אותו בחכמה, מה שהוא רוצה - כפי הכלי ככה הוא ממלא! אבל אם הכלי לא... יש לו ריח של דגים – מה, הוא ישים בו שמן?! ישים בו דבש?! יש לו תאוות לעניינים לחוץ... איפה הוא ימלא? מה ימלא, ימלא אותו תאוות עוד? מה, הקב"ה לא עושה דברים כאלה! 

"הרי היסוד לחכמה - זה ההכנה שבאה מצד האדם; שאיפה לתשוקה לדעת!" 'מה הוא רוצה? תגיד לי, אתה רציני? מה אתה רוצה, תגיד לי מה אתה רוצה?' – 'אני רוצה ללמוד!' – אז מה עשית עד עכשיו? אם אתה רוצה ללמוד אז מה עשית עד עכשיו?' זאת אומרת הקב"ה מתבונן בכל אדם ומסתכל מה ההכנות שלך? מה הכנת, עם איזה כלי אתה בא, "איזה שאיפות ותשוקה, לדעת מה הוא רוצה! מה הוא מבקש, מה הוא שואל, מה הבחירה הפנימית! כי ה' רואה ללבב - והכל תלוי באדם!" 

אל תבוא בתלונות... 'למה אני יושב ואני לא מצליח ואני לא...' אם היית באמת רוצה להצליח היית מצליח אין דבר כזה שלא מצליחים! אין דבר כזה 'יגעת ומצאת האמן! יגעת ולא מצאת? אל תאמן!' אין דבר כזה מי שיגע מוצא. אין! זה כמו 'מטמון' אומרים לך: 'שיש מטמון פה בחצר' – 'אה, חיפשתי פה חיפשתי פה לא מצאתי!' אבל אומרים לך שיש פה מטמון! אז תביא שופל ותחפור אפילו קילומטר! כי אם אמרו לך 'שיש פה מטמון!' יש פה מטמון. לא אמרו לך באיזה גובה באיזה עומק לא אמרו לך, תחפור! אתה למדת את כל התורה בבטן עם מלאך! אז בעצם אתה יודע את כל התורה!! רק השכיחו לך את זה, 

וה' אומר: "ותן חלקנו בתורתך" כן, הוא אומר שהחלק שלנו נמצא בתורה! ככה אנחנו אומרים, ותן חלקנו אז חלקנו בתורה נמצא בתוכי! אני צריך להוציא אותו אז אם אני לא יושב ואלמד איך הוא יצא? איך אני אגיע לחלקנו? אני אגיע לשמים ישאלו אותי: 'נו, מה למדת? מה אתה יודע?' – 'זה מה שאני יודע...' '- מה זה? ואיפה החלק שלך? אתה יודע מה החלק שלך? בוא אני אראה לך מה אני הכנסתי לך בפנים! "חיי עולם נטע בתוכנו" תוציא את הנטיעה! נו? נראה אותך! אבל אם האדם מבזבז את החיים הוא מטייל שמה זה הוא מסתקרן שמה ככה איפה 'חלקנו' ואיפה בטיח... 

"אשרי אדם שהקב"ה רואה בו שהוא מבקש חכמה!" אבל חכמה בשלמות לא בשביל כבוד ושטויות... בשביל להשכיל ברצון ה' ולבצע! "ואז מסייעים לו מן השמים וממלאים אותו לפי בית הקיבול!" כמו אדם, יש גשם אם הוא יוצא ורוצה גשם, יוצא עם כוס הוא יכול למלא כוס, יוצא עם כד יכול למלא כד, יוצא עם אמבטיה ימלא אמבטיה, יקים סכר – יתמלא הסכר! עם איזה כלי אתה בא? ה' ממלא! ממלא, אבל עם איזה כלי אתה בא? לפי הכלי, אז אל תתלונן... אם אתה עדיין לא חכם שלם - זה בגלל שהכלים שלך לא מוכנים בכלל! 

"אבל מן השמים הקב"ה ממלא לפי בית הקיבול ואז אדם זוכה לחכמה בינה ודעת!" וזה מה שעשה הקב"ה וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בתבונה ובדעת, זאת אומרת אתם רוצים? אין שום בעיה! תכינו את הכלים, תפנו את הלב מהשטויות וההבלים תשקעו ותשקיעו בתורה בלבד - ואין דבר כזה שלא תהיו חכמים. 

הגאון מווילנה רצה להיות גאון, לא בשביל כבוד הוא רצה להיות גאון! אז הוא נהיה גאון. בלי לרצות בלי להשתוקק בלי לשאוף – לא מגיעים לכלום! לכלום. זה לא באקראי הוא נהיה גאון, 'יצא לו' זה עמל ויגיעה! הוא 22 שעות למד כל יום!! הוא ישן רק שעתיים ביממה!!! ואז הוא נהיה גאון. אם רבי עקיבא התחיל בגיל 40 מ'עם הארץ' ותוך 24 שנה כבר נהיה לו 24,000 תלמידים כבר תנאים קדושים! אז זה אומר שכל בן אדם יכול להיות גאון בגאונים!! אבל 24 שנה רצוף ללמוד! לא עם טיולים וזה וזה... וסיבובים ועבודה וקשקושים וזה... 'זה יהיה עובד טוב' יקבל אולי תעודה עם מסגרת ב-7 שקל... שהוא 'עובד מצטיין'... כן, אולי... 

"כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם" (ויקרא כה, נה) כדאי להיות עבד של מלך! לא עבד של עבד... לא עבד של 'ביבי דיקי' לא להיות אהבל – לשמוע לו – הוא משקר את כולם! תוקע לכולם זריקות בשביל האינטרסים שלו והמניות שיהיה לו ב'פייזר'... זאת אומרת האנשים טיפשים! משוגעים, אהבלים שומעים לו – מתים אנשים כמו זבובים היום אחרי ריסוס!... זה עוד כלום - עוד הם עתידים למות 100 ביום!!! כל המחוסנים האלה - ככה הם אומרים מתוך דברים פנימיים שהשתחררו החוצה... 

זאת אומרת המצב הוא שאנשים לא מבקשים חכמה, חכמת התורה! אין חכמה אחרת, כל החכמות האחרות נקראות 'חיצוניות' יש חכמה אחת אמיתית 'חכמה אלוקית!' גוף האדם מושלם יכול להתמודד עם כל החיידקים והוירוסים, אבל החיסונים מאז שהומצאו – רק חיסלו אנשים! ועשו כסף ל'ביג פארמה'!! מעולם זה ככה, מה'אבעבועות שחורות' ומה'מגפה הספרדית' שזה חרטה! שהכל... תשמעו 'וירוס טי וי' תבינו, מי שלא שמע - איבד את חייו! 

רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיה מב, כא).

לשמיעת שיעור זה ושיעורים נוספים:

02-3724787