מי רוצה זהב? | הרב אמנון יצחק שליט"א

מי רוצה זהב? | פרשת פקודי | ו' ניסן תשפ"א | 19-03-2021 

"וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה אֶת הָאֹהֶל וְאֶת כָּל כֵּלָיו" (שמות לט, לג)

"עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ" (משלי לא, כה) זה משה וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן אלו ליצני ישראל שאומרים אלו לאלו: "אפשר השכינה שורה על ידיו של בן עמרם?" לא עשה, לא השיבם משה כיוון שאמר לו האלוקים: 'להקים את המשכן!' התחיל שוחק עליהם שנאמר וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן". משה רבנו אמר 'שעושים את המשכן והקב"ה ישרה שכינתו!'' סיימו את המשכן היו צריכים להמתין שלושה חודשים למה? כי הקב"ה לא אמר להקים אותו להכין הכל ! 

הכל סיימו בכ"ה כסליו ולהמתין עד חודש ניסן למה עד חודש ניסן? בגלל שיצחק אבינו נולד באותו זמן נולד בפסח למה צריך לחכות עד ליצחק אבינו? כיון שיצחק אבינו היה עולה תמימה! הוא היה קורבן על המזבח וכל המשכן תכליתו זה להקריב קרבנות אז הקב"ה רצה 'לערב שמחה בשמחה!' שמחת הולדתו של יצחק אבינו עם שמחת המשכן שזה אותו ענין – ענין הקורבנות הוא היה 'עולה תמימה' 

אבל הם לא ידעו והם אומרים: 'נו? נו' הליצנים 'נו נו נו הנה מוכן! נו איפה המשכן? כל יום חגיגה...' והוא לא עשה למה הוא לא עשה? כי השם לא אמר לו 'תקים' אז הוא ממתין וברגע שהקב"ה אמר לו להקים התחיל שוחק עליהם וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן 'צוחק מי שצוחק אחרון...' זאת אומרת משה רבנו עשה כרצון ה' בסוף היו צריכים על אפם וחמתם להודות שהוא הצדיק והכל בסדר וכל מה שהוא אומר מתקיים! זהו. 

"זוהי מידתם של הצדיקים שהם חיים תמיד עם מחשבה של היום אחרון לא מתפעלים מדמיונותיהם של ליצני ש"ס... הדור - ומתעלמים מסופם לא עושים להם חשבון בגרוש! וזאת היא 'עבודה קשה שבמקדש!' משום שטבע האדם להתבלבל במצבים קשים שפוקדים אותו ולפעמים הוא רגיש ביותר לדעת 'מה? מה אמרו עליי, מה, מה, תספר, תספר עוד פעם מהתחלה! ככה הוא אמר? מה אתה אומר, אתה בטוח' חשוב לו לדעת מה אומרים עליו. 

"המשכן נגמר בכ"ה בכסליו נשאר מקופל עד ראש חודש ניסן וכל ישראל מצפים 'מתי תשרה השכינה במעשה ידיהם?' זוהי ההזדמנות לתת לליצני הדור להתלוצץ על משה רבנו, אבל משה נשאר איתן בדעתו; שכאשר יגיע הזמן הוא יעשה את מה שה' יגיד והכל יהיה בסדר! 'כי אני עושה רק את מה שה' אומר, לא רוצה עכשיו? לא צריך, מתי שיגיד אין בעיה! יצחקו? שיצחקו'. 

"מובא במדרש: "מעשה בתלמיד אחד של רבי שמעון בר יוחאי שיצא לחוץ לארץ ונתעשר! והיו התלמידים רואים אותו ומתקנאים בו!! והיו מבקשים גם הם לצאת לחוץ לארץ... 'מה, אפשר להיות בישיבה ולהיות גם עשיר? אז אנחנו גם נצא לחוץ לארץ ונחזור לישיבה...' ידע זאת רבי שמעון שהם רוצים גם כן לצאת לחוץ לארץ הוציא אותם לבקעה אחת על פני מרון, והתפלל ואמר: "בקעה! בקעה המלאי דינרי זהב!" נתמלאה הבקעה נוצצת זהב 

אמר להם: "אם זהב אתם מבקשים - הרי זהב טלו לכם!" במקום לנסוע לחוץ לארץ והכל טלו לכם פה, "אלא היו יודעים; כל מי שנוטל עכשיו - חלקו של עולם הבא הוא נוטל! שאין מתן שכר התורה אלא בעולם הבא!" אם אתה רוצה להמיר את השכר הנצחי של העולם הבא במטבעות?! בבקשה... תיקח, תיקח! השכר של התורה הוא אין סופי! ואתה רוצה להמיר אותו בגרוש?! זה נקרא וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן 

זאת אומרת שאדם יודע מכין את עצמו לקראת התכלית האמיתית בחיי נצח בעולמות העליונים! זה הכי קרוב לקב"ה מקום ש'צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה!' מה זה העולם הזה? חולף! יש וירוס? אין וירוס... יש שקורונה יש ככה יש ביבי דיקי יש לפיד יש כל מיני שגעונות! את מי זה מעניין בכלל שהם קיימים? את מי זה מעניין? יש ליצנים עומדים בתור בוחרים עושים חושבים שהם 'מכריעים גורלות' - אלה ליצני הדור! יש כאלה עומדים חיסונים 'תן תן תן'... מפגרים! 

"התלמידים שלא היו כל כך איתנים בדעתם נתפעלו מהעושר של חברם" אתם רואים? אפשר ללמוד אצל רבי שמעון בר יוחאי ועוד לחשוב על כסף... לא יאומן כי יסופר! אדם שהיה במערה 13 שנה!! הביא את הזוהר הקדוש לעולם!!! גאון הגאונים קדוש עליון! והכל 'תלמדו מהרב - תיקחו משהו!' - 'למה הוא עשיר ואני לא? גם אני!' - 'למה הוא רבי שמעון! ואני לא?' תגיד!' לא אומר.... הולכים אחרי חומר. 

"עד שרבי שמעון המחיש להם שאין הצלחות עולם הזה אלא דמיון! ומי שבא להימשך אחרי הדמיון יפסיד את השכר האמיתי! ורק אם יסיח את דעתו מהעולם הזה ותענוגותיו יגיע למבוקשו בהשגת המעלות! וזה בעצמו הוא השכר הכי גדול אשר יראה בסוף! מובא גם מעשה ברבי אבהו שהיה מסתלק מן העולם וראה כל הטוב שמתוקן לו לעולם הבא" צדיקים לפני מיתתם מראים להם משכרם לעולם הבא! 

"והתחיל שמח ואומר: "מה? כל אילין דאבהו?! כל זה שלי? "וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי" (ישעיה מט, ד) אני לא מאמין! כל זה מגיע לי? וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי". 

יש והאדם נמשך לגמרי אחר רצונותיו ושוכח מתפקידו בעולם! אבל מדמיון כזה לא כל כך קשה להינצל, אולם ישנו מצב יותר חמור מזה! מפני שנראה כהיתר כמו המעשה של תלמידי רבי שמעון בר יוחאי שהיה עליו לנטוש את התלמוד ליסע לחוץ לארץ כדי לאגור עושר רב לחזור 'זה היתר' ככה מבינים, בזה מסתמך האדם על הפסוק (דברים ו, ה) "בְּכָל לְבָבְךָ" שהפירוש 'בשני יצריך; ביצר הטוב ביצר הרע' 

אז הוא אומר: 'צריך לעבוד את השם גם עם יצר הרע אז אני אלך לעשות כסף ואני אחזור, לעבוד אותו ביצר הרע ואני אחזור ביצר הטוב' "אלא שטועה טעות מר! צריך להשתמש בשכל כדי להתקדם עניין החומר, אבל הכוונה הפוכה! שצריכים לרתום את החומר שיהיה כפוף להבנת השכל, הוא טועה טעות מרה הוא אומר 'צריך להשתמש בשכל כדי לעשות כסף – חומר, הכוונה הפוכה! לרתום את החומר שיהיה כפוף להבנת השכל" 

אם יש כבר איזה חומר... אם יש – צריך להפוך אותו לדבר מועיל עם השכל "ובשניהם ביחד לעבוד את הקב"ה! אבל לא לעבוד את העולם הזה!" מה שאתה רוצה לעשות זה לעבוד את העולם הזה לא לעבוד את ה' אתה הולך בשביל 'שיהיה כסף' לא! אם יהיה כסף צריך לעבוד את השם ככה עובדים! זה נקרא בְּכָל לְבָבְךָ. "וכבר גזר הפילוסוף האלוקי רבינו בחיי בספר חובות הלבבות: "כשם שלא תתכן התחברות אש ומים בכלי אחד כן לא יתכן אהבת העולם הזה והעולם הבא בלב המאמין" 

אמרנו 'שאהבה יכולה להיות באחד ולא בשניים! אם אתה אוהב שניים אז אתה לא אוהב שלם. וְאָהַבְתָּ ... בְּכָל לְבָבְךָ בלי שיור! אז לכן או שאתה אוהב את העולם הזה או שאתה אוהב את העולם הבא שניהם? זה לא אוהב! ואי אפשר ביחד כמו אש ומים; כל אחד יש לו מציאות אחרת, אבל כל אחד מגביל את המציאות של השני, בשעה שאתה אש אתה מאדה את המים, בשעה שאתה מים אתה מכבה את האש, אין דבר כזה שהם ישכנו יחד, בעולם הזה אין דבר כזה! 

לכן צריך להחליט: העולם הזה או העולם הבא? אין 'גם וגם' "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים?" (מלכים-א יח, כא) אין שתי מחשבות 'גם וגם' אין גם וגם או או; שחור או לבן אין אפור. "ומה שמצינו שלפעמים 'זוכים לשני שולחנות' רבי זכה לשני שולחנות "אין זה אלא שחלה עליו ברכת האלוקים! אבל לא מרוב השתדלות ורדיפת אחרי העולם, ה' בירך אותו! והשפיע עליו שפע בלי השתדלות. 

וכותב הגאון באגרתו: 'שהעולם הזה דומה לשותה מים מלוחים! הוא חושב 'שירווה צמאונו' ואינו אלא מגרהו!' חושב 'אני אעשה 'קופה' ואחרי זה אני אנוח זהו מסודר יש לי את הכסף יש לי את הדירה וזה וזה שלום גמרנו עכשיו אני יכול לשבת ללמוד' – 'יש לו מנה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות!' וכן הלאה למה? זה כמו 'מים מלוחים' אתה חושב 'שזה מרווה' זה מצמיא עוד יותר! וכן הלאה. אז הנמשך אחרי העולם הזה – הוא בדרך להתדרדר!

 "אילו היה מתברר אצל האדם דברי החובת הלבבות שרק בהוריקו את ליבו מאהבת העולם הזה" זאת אומרת אם אני מריק מהלב את כל אהבות העולם הזה "ופונה מן התאוות מתוך הכרה ובינה אז תתכן אהבת ה' כפי ההשתוקקות וההכרה של האדם! כבר היה מבטו לגמרי אחרת כשהיה יודע שמוכרח תמיד לעמוד במבחן ומחליט: במה הוא בוחר? כבר היה מתאמץ לבחור בטוב! אולם הדמיון הוא שמסנוור את עינו ומטשטש את מבטו בהעלימו ממנו את הצורך לתת דין וחשבון!" 

נחזור: אם היה מתברר אצל האדם דברי חובת הלבבות שרק אם הוא ירוקן את הלב מאהבת העולם הזה ויפנה מתאוות כל זה יהיה מתוך הכרה ובינה רק אז תתכן אצלו אהבת השם כפי ההשתוקקות וההכרה וכבר היה מבטו לגמרי אחרת שהיה מוכרח ויודע שהוא מוכרח לעמוד תמיד במבחן ולהחליט במה הוא בוחר אז היה מתאמץ לבחור בטוב ואז היה מגיע למה שהוא רוצה אולם הדמיון מסמא את עיניו מטשטש את מבטו ומעלים ממנו את הצורך שבסוף נותנים דין וחשבון!" 

'איפה הבטחון שהיה לך? לא בטחת בי, מה בטחת בי? יְגִיעַ כַּפֶּיךָ (תהלים קכח, ב) הרי כל הסיבות וסיבי הסיבות אני מסובב אותם! אז מה, אתה רוצה לעקוף אותי? אם גזרתי עליך 'שתהיה עשיר!' אז תהיה עשיר כשהביאו לי את הטיפה כשבא המלאך ואמר: 'טיפה זו מה יהא עליה עשיר או עני?' כבר קבעתי! מה אתה הולך להשתדל? אתה קובע?! 

"הסבא היה אומר ציור, ציור נפלא! 'אם יציעו לאדם סכום גדול בתנאי שיעבור על חטא של לשון הרע' - אני אתן לך 100,000 שקל תגיד לשון הרע עכשיו על זה וזה וזה!' יכול להיות שאנשים ייקחו 100 אלף שקל בקלות ... יגידו 'מצוה לדבר'... אבל אם יגידו לו נגיד 'תחלל את השבת וקח מאה אלף שקל ותחלל שבת!' "הוא לא יסכים בשום אופן!! משום שהוא מרגיש שעצם ההצעה הזו זו פגיעה בכבודו!" 

מה, אני סמרטוט כזה אתה חושב שבשביל כסף אני אמיר את דתי?! מה, אתה נורמלי, מה אתה מציע לי הצעה כזו?! "אדם מרגיש פגיעה שחושבים שהוא מוכן לוותר על עקרונותיו למען בצע כסף?!" 

זה אחת הדוגמאות שהיה מביא הרב אורי זוהר בהתחלה, היה רוצה לשכנע את האנשים עד כמה הוא חזק היום במצוות; אז היה אומר: 'אני, אם יגידו לי פעם אחת 'לא להניח תפילין ויתנו לי מיליון דולר' - אני צוחק להם בפנים! והוא מדבר לנוער, הוא אומר להם: 'אבל אתם שאתם יושבים על העמודים ועל הברזלים... אם אני ארצה שאתם תשלימו מנין - לא תשלימו! אבל אם אני אגיד לכם '200 שקל מי שנכנס עכשיו לבית הכנסת להתפלל מנחה?' כולכם תרוצו! אז מה? 

ויתרתם על העיקרון שלכם שאתם 'חילונים'! לא? בשביל מאתיים שקל... אתה מוכן להיות דתי! ואני, במליון שקל לא מוכן אתה מבין? פעם אחת לא להניח תפילין!? 'כל החיים אני אניח תפילין - פעם אחת אניח לא אניח – במיליון! במיליון!!' לא צריך לעבוד אחר כך שנים אני יכול להיות פנוי לעבודת השם ! לא כדאי? צוחק עליכם בפנים!' זה אדם עם עקרונות. 

"אז אם יציעו לבן אדם כסף בשביל לומר לשון הרע - אז הוא ייפגע! יגיד: 'מה אתה חושב שאין לי עקרונות? מה אני מוכר את העקרונות שלי בשביל זה?!' אז נשאל שאלה: 'אז איך אותו אדם בלי כסף! אומר לשון הרע?!' בלי כסף! בלי כסף - אומר לשון הרע. "אלא כח הדמיון משדל אותו לעבירות" כוח הדמיון! הרי על מה שוחט הקב"ה בסוף את יצר הרע? למה הוא שוחט אותו? בגלל שהוא 'צובע' את העבירות כמצוות! הוא אומר לך על עבירה של לשון הרע: 'זה מצווה!' בשביל זה שוחט אותו!!

 "כוחם של הצדיקים הוא בזה שהם לא מתפתים ליצר הרע ותמיד הם מעמידים את עצמם במבחן: 'של מה בעי טפי?' מה אתה רוצה יותר מצווה או עבירה? מה אתה רוצה; מצווה או עבירה? "וזה שהם שוקלים כל הזמן את מעשיהם על פי חשבונות של יראת שמים, מרחיקים את עצמם מהדמיונות והחלומות, ויכולים לדון לגופו של דבר" אז מה העצה שלהם? 

איך הם מתגברים על יצר הרע, הם אומרים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן (במדבר כא, כז) רגע! מה ההצעה? שמעתי, תן לי רגע לחשוב 'זה מצווה או עבירה?' לא! לא מוכן, ההצעה שלך לא מקובלת שלום. לא קופץ ישר 'וואו! איזה הצעה... קדימה' – הלו! בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן נכלכל 'מה ייצא מזה, איך יצא מזה, מה ההשלכות, מה פה מה שם מה טמון... מה פתאום הוא מציע לי את זה?' 

אחד בא אליך פתאום אומר לך באמצע היום 'אתה רוצה להיות שותף איתי 50%-50%'? - אה! מה מצא אותך פתאום? ודווקא אתה?! הוא לא מכיר אותך ולא כלום כבר נותן לך 50 אחוז! מה, 'מה העסק?' פתאום אתה שומע שזה לא הכי ישר יש בזה איזה משהו כזה והוא צריך אותך כמו קוף שאתה תהיה רק זה 'אתה רק זה 50 אחוז אה...'? ככה זה עובד... 

"אלא הצדיקים מצליחים להיות מושלים ביצרם ומעמידים אותנו על הצורך לעשות תמיד חשבון של עולם! אבל במלוא היקפו!! במלוא היקפו. בוודאי יש קושי ואי נעימות כשאדם לפעמים מתעקש לעלות בהר ה'" אנשים לא אוהבים לראות את אלה שבאמת משתדלים, הם ליצני הדור! הם אוהבים ללגלגל כי הם יודעים שהם לא מסוגלים והם לא יגיעו לעולם למה שזה מתכוין ולכן הם מזלזלים אתה מבין, 

'איפה אתה? אתה לא נהנה כלום! אתה כל הזמן ספון על הספרים וזה בוא תצא תתאוורר בחייאת נו די חלאס יש לך כבר יותר מדי יש לך 'אובר'... אבל ה' נתן גם העולם הזה! הלו, תהנה...' וככה קשה לאנשים לראות אנשים שבאמת שואפים לשלמות! ואז צוחקים, מלגלגים מזלזלים 'איך הוא מתנזר מהנאות העולם מסכן! תראה בן אדם לא זז כל הזמן יושב וזה תנוח קצת'... וכשגם רואים אותו בדוחק, כשאין לו מקור פרנסה שיוכל להיות 'בטוח' ומסודר והכל "עוד יותר מלגלגים ואומרים 'הוא מסכן! הוא מאמין שבאמת תשרה עליו שכינה? האיש הזה הוא חושב שהוא בית מקדש?! מסכן, מסכן...' 

אבל אם - אם יש לו 'נשיאות לב ונדבת רוח והן אמיתיות' הוא יצליח! ויישאר תקיף בדעתו והוא יזכה לברכה שבירך משה לישראל בתום מלאכת המשכן: 'שה' ישרה שכינה במעשה ידיכם!' - ושרתה שכינה! שרתה שכינה. וכשתתקיים בו הברכה בסוף ותשרה עליו שכינה וואי וואי וואי עליו ייאמר וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן! וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן כמו משה רבנו, ויצחק על כל הלועגים עליו כמו - כמו שצחק משה רבנו על כל הליצנים של הדור". 

סיפרתי פעם בעבר, שהיה איזה אחד שכינו אתו 'תלמיד חכם' וזה... בסוף התברר שהוא רשע מרושע! שפעם אחת חזרתי מהרצאה מבאר שבע זה היה פעם ראשונה שנתתי שמה הרצאה אחרי 'סמינר' שהייתי וביקשו שאני אבוא אליהם אז באתי אליהם לבאר שבע ונתתי שמה הרצאה בסוף הערב שמתי עליהם למעלה מ-50 ציציות!!! ומישהו רץ לאיזה חנות, פתחו אותה בלילה והביאו ציציות, ואנשים קיבלו עליהם ציציות! קיבלו תשובה!! משהו מדהים היה!!!

 למחרת פגשתי אותו 'מה נשמע? מה זה איפה היית אתמול?' אמרתי לו: 'הייתי בבאר שבע ואתה יודע מה היה?' אמרתי לו: '50 אנשים לפחות שמו עליהם ציציות וזה קיבלו עליהם תשובה!' אז הוא אומר לי: 'מה את מדבר שטויות?! חזרו בתשובה, בערב אחד, אנשים שמעו וחזרו בתשובה, תגיד, אתה צוחק, אתה רציני, מה, אנשים התלהבו נתנו להם בחינם ציצית לוקח ציצית, מה אתה מתלהב, 'חזרו בתשובה - חזרו בתשובה' 

אמרתי לו: 'מה? אתה לא מאמין שהקב"ה אמר בתורה (יחזקאל לו, כה) "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם" כמה משך הטיפה שהיא פוגעת באדם והוא נטהר? וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם ישר! מה, אני עשיתי משהו? אני דיברתי והקב"ה פתח להם את הלב! והם רצו ציציות והביאו ציציות והמתינו כולם עד שהביאו ציציות ושמו ובירכו ("שהחיינו") וקיבלו עליהם תשובה!' 

מאז כבר נהיו מיליון (1,000,000) בעלי תשובה!! והוא עוד צוחק בטח... לא? והוא עוד צוחק, ככה זה הליצנים - הליצנים זה ככה, הם לא רוצים להאמין שמה שהם לא מסוגלים לעשות - מישהו אחר כן מסוגל לעשות 'מה פתאום? איך יכול להיות, איך יכול להיות' זה ליצנים! 

אבל מי שדבק באמת, יש לו נשיאות לב והוא באמת מאמין במה שהוא עושה לכבוד השם - הקב"ה משרה שכינתו עליו! וסיעתא דשמיא בלי גבול השם יכול לתת - מה שאין דבר כזה! אין דבר כזה. אבל זה תלוי עם איזה כלי אתה בא; אם אתה בא עם כלי נפוח! גדול!! כמה שתבוא - הוא ימלא "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה" (שמות לא, ג) אין לקב"ה שום בעיה! 

אם אתה מלא קצת - אבל לא מלא עד הסוף הוא ימלא אותך עד הסוף הוא ייתן לך אפשרויות בלי הגבלה! אבל הוא רוצה לראות שאתה באמת מתכוין, הקב"ה יודע לבחון מה הכוונות, אז לכן יש כאלה שאומרים 'שהוא מתאמץ; הנה אני עושה וזה לא עובד וזה לא זה...' לא! הלב שלך לא היה פנוי לגמרי לה' אם יהיה פנוי לגמרי אז זה אפשרי אבל אש ומים לא שוכנים ביחד! אין. 

נגיד יש פה (שמאל) עולם הזה, ופה (ימין) זה העולם הבא ואתה נמצא באמצע - אז אתה לא פה ולא פה אתה באמצע! אם אתה עוזב את העולם הזה שהוא פה (שמאל), ואתה הולך לפה (ימין) אז אתה מתקרב לעולם הבא! אבל אם אתה רוצה עוד קצת מהעולם הזה אז אתה מתרחק עוד פעם מהעולם הבא... אז על הסקאלה הזאת אתה כל הזמן מתרוצץ... 

אבל אם אתה הולך רק לכיון אחד אז כל יום שעובר אתה מתרחק מהעולם הזה ומתקרב לעולם הבא! זה הדרך; מגביר את האש! מגביר את הלהבה, מאדה את המים - ונהיה אש להבה! ככה הקב"ה רוצה: 'שכולם יעשו חשבון; מה אתה רוצה? עבירות או מצוות, עולם הזה או עולם הבא תחליט!' אחרי שהחלטת - יוצאים לדרך... אחרי שהחלטת יוצאים לדרך זהו, אם תעשו כך תגיעו 'לשם'

 – שבת שלום! 

רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיה מב, כא).

לשמיעת שיעור זה ושיעורים נוספים:

02-3724787