בנין המשכן נדחה. מדוע? | הרב אמנון יצחק שליט"א

נציב יום: לרפואת עטרה בת אורה רפואה שלמה בכל האיברים אמן!! 

"בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד" (שמות מ, ב) "רבי שמואל בר נחמן אמר: "בשלושה חודשים נגמרה מלאכת המשכן, תשרי מר חשוון כסלו, והי מפורק המשכן; טבת שבט ואדר, והעמידוהו באחד בניסן, שנאמר: "בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד" וכדברי רבי שמואל בר נחמני שנעשה המשכן בשלושה חודשים, 

נשאלת השאלה: למה לא עמד מיד? אלא מפני שחשב הקב"ה לערב שמחת המשכן בשמחת היום שבו נולד יצחק אבינו! שבאחד בניסן נולד יצחק. 

אמר הקב"ה: "הריני מערב שמחה בשמחה!". 

והיו ליצני הדור מרננין ומהרהרין ואומרין: "למה נגמרה מלאכת המשכן ואינו עומד מיד?" 

ולא היו יודעים מחשבתו ועצתו של הקב"ה. 

על זה אמר דוד המלך (תהלים צב, ה-ז): "כִּי שִׂמַּחְתַּנִי השם בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן" זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו - אמן!! "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ השם מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ" שהיית חושב לערב שמחה בשמחת יום שנולד בו יצחק אבינו, ואותו היום נטל עשרה עטרות! ולפיכך: "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע" אלו הליצנין והטיפשין שבדור, שלא היו יודעין מחשבתו של הקב"ה". עד כאן תנחומא פקודי יא'. 

"ותמוה, הכי כדי לערב שמחה בשמחה הולדת יצחק, כדאי היה לעכב השראת השכינה בתוך בני ישראל המצפים להורדת האור העליון? לאות התאחדות ישראל בשכינה! ולאות כפרת חטא העגל, הכי בשביל שמחה מיוחדת זו היה כדאי להשהות ולעכב את ההופעה האדירה של (ויקרא ט, ד) "הַיּוֹם השם נִרְאָה אֲלֵיכֶם"? 

ולדחות כל זה עד כדי נתינת הזדמנות לחלושי דעת, להרהר אחרי הקב"ה ולרנן אחרי 'מעשה בן עמרם!' ליצני הדור יש להם פתח להתלוצץ! 'מה התועלת בעיכוב הזה?!' מצד אחד להקדים את השראת השכינה, ומצד שני נותנים פתחון פה! מה הולך פה? 

אלא ידוע הוא שהדבקות והתשוקה לאלוקות הנצחית המכננת בלבו של אדם ישראל חזקה ותקיפה מאוד! עובדה היא שהנפש נמשכת בכיסופין עילאיים אל האור האלוקי הנצחי, בשום מקרה הזמן החולף לא ישטפוה ולא יטשטשוה, והיא נמשכת להתדבק ולהתאחד את יוצרה למקור הקדוש ממנו יהלוך! מהותה וטיבה של הנפש הישראלית הותקנה והוקבעה מאז מעמד הר סיני. 

אז נתמזגו ונתאחדו באור הגדול שנתגלה עליהם, עד שהכריזו ואמרו (שמות כד, ז): "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" ואז נתעוררה התשוקה ממנו יתברך להשרות שכינתו בתחתונים. כמו שאמרו זכרונם לברכה: "כיוון שאמרו ישראל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע 

מיד אמר הקב"ה למשה (שמות כה, ב): "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" אומר המדרש: שהם יִקְחוּ לִי דהיינו לוקחים אותי את הקב"ה לתרומה! 'היות וההתאחדות היא נצחית ובלתי מנותקת לעד, לכן יבנו לי בית לדור בו'. מאותה שעה הקב"ה לא מתנתק מעם ישראל! יש לך מקח שמי שמכרו נמכר עמו? 

אמר הקב"ה לישראל: "מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה! שנאמר: "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" אמר הקב"ה לישראל: "נתתי לכם את התורה, לפרוש הימנה אינני יכול, לומר לכם 'אל תיטלוה' - איני יכול. אלא בכל מקום שאתם הולכים, בית אחד עשו לי שאדור בתוכו, שנאמר (שמות כה, ח): "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" עד כאן לשון המדרש. 

"מכאן נוכל להבין את מגמת הבורא יתברך, שעיכב שלושה חודשים את הקמת דירתו בתוך בני ישראל. רצה הקב"ה לנסותם, האומנם יעמדו על מדרגתם דביקותם וכיסופים בחיים המעשיים? ואיך יגשימו את הנעשה קודם לנשמע בתוך החיים? בעונת הביניים הזו של שלושה חודשים שנתנה בכוונה תחילה, כדי לברר האמנם אותה קריאה "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" האם היא הוצקה לתוך תוכם? 

האם הדבקות נעשתה כבר לטבעית? ואין עיכוב! ואין רפיון לאחר גמר מלאכת המשכן? אומנם גדול היה הניסיון! כי מלאכת המשכן נעשתה בהתלהבות עצומה, מתוך רטט וציפיה ליום ההקמה, כולם היו דרוכים לקראת יום הסליחה וההתפייסות, יום העטרה ויום הכלולות. 

ופתאום כרוז: "דחיה"! שלושה חודשים!! 

ובזאת היו צריכים להבחין האם הנַעֲשֶׂה קודם לנִשְׁמָע קיים וכוחו יפה? בזמן שלא הכל מתנהל כפי ראות האדם ברצונו, האם גם אז חזקה היא האמונה? והנה כמה לא עמדו בניסיון, והתחילו להרהר ולהתלוצץ! ושמץ מיני דופי זה - נדבק בכמה מן הנחשלים החלשים והליצנים. אבל רובא דרובא של עם ישראל נשאר עומד במדרגתו, ובבוא יום המקווה נשארו עומדים מאוחדים ומזוככים כיום עומדם בסיני. 

בתוספת הניסיון של דחיית הקמת המשכן, ליום אחד בניסן יום שנולד בו יצחק אבינו. מה החיבור הזה לאותו יום? העמידה בניסיון! וסמל הדבקות והנכונות למות על קידוש השם על גבי המזבח, שזה יום הולדת יצחק שיהיה לסמל ולדוגמא איך להתקיים על רום הבטחון והאמונה בהשם". ניסיון של מסירות נפש! אתה עושה מלאכת שמים, אתה גומר אותה 

אומרים לך: "תודה! תנוח עכשיו שלושה חודשים..." 

תארו לכם בונים בית כנסת, הכל מוכן, 

ואומרים: "לא! לא נכנסים, תבוא בעוד שלושה חודשים..." 

- 'מה זה? עבדנו יומם ולילה! לא נרגענו לא נחנו עשינו הכל - תן להיכנס תן להתפלל תן...' 

- 'לא! לא לא עכשיו יש חופש שלושה חודשים...' 

זה בית כנסת, בית המקדש! משכן! פיוס! חטא העגל! כפרה! יום הכלולות של הקב"ה וישראל! ולמה לשבור בשיא?! כמו שחתן וכלה, יודעים 'מחר, מחר החופה!', 

פתאום מקבלים הודעה: "לא! החתונה נדחית לעוד שלושה חודשים...". 

איזה נסיון זה! "העמידה בניסיון, וסמל הדבקות והנכונות של יצחק אבינו למות על קידוש השם על גבי המזבח - לכן כיוון הקב"ה שזה יהיה יום ההולדת של יצחק סמל ודוגמא איך מתקיימים על רום הבטחון והאמונה בהשם. הסתכלו וראו אל בּוֹר נֻקַּרְתֶּם, אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם (ישעיה נא, ב) שהאמינו בהשם בכל נדודי חייהם! ולא חקרו אבותינו הקדושים אחר מידותיו של הקב"ה". 

תלמדו מהם! תסתכלו אחורה איך הם עמדו בכל הניסיונות ואף פעם לא הרהרו, ודאי שלא התלוצצו ולא כלום. "זאת הכוונה בדחיית בקמת המשכן ליום הולדת של יצחק. היום הזה יהיה לכם לזיכרון ולהתעוררות על מידת התמימות למופת! איך להתקיים על מדרגת האמונה, ולא תהיו חלושי דעת להרהר אחרי שטחיות השגתכם". כל דבר שלא מסתדר לאדם עם שכלו והבנתו – פותח עיניים של עגל 

ושואל: 'למה? למה זה ככה?...' 

כאילו פשוט שזה אמור להתנהל כמו שהוא חושב... מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ! מה אתה, מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם?! (ישעיה נה, ח) חס ושלום! "מְאֹד עָמְקוּ מחשבותיו של הקב"ה, אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע כמו שאמר דוד המלך. טיפש וסכל הוא האדם המתערער באמונתו על כל ניסיון כל שהוא. 

- "כבר אין לי כוחות! אני לא יכול, ניסיתי... כמה שאני מנסה זה לא עוזר..."

וככה כל הזמן מתלונן, מתבכיין, כולא ניסיון שתיים, חמש, עשר, מאה! הלו! יש לך כל החיים לעמוד בניסיונות! כל החיים יש לך לעמוד בניסיונות כל יום! כמה וכמה ניסיונות, ואתה מניסיון אחד שתיים אתה כבר מתמוטט!? מה קרה? 

"היום שנולד בו יצחק אבינו הוא ההוראה והערכה למידת האמונה". אין ייאוש! צריך לעמוד בכל המצבים. "האמור הוא נוגע גם לעניינים רוחניים לדוגמא: האדם לומד תורה, מתייגע, ולא רואה ברכה והצלחה סמוך ותכף מתחיל להתייאש. יושב על סוגיה – לא מבין לא מבין לא מבין, 

- 'אני לא בשביל זה! אתה רואה? אני יושב על סוגיה לא הולך אני לא בשביל זה... תן לי, תן לי משהו לעשות תן לי...'

- הלו, מה אתה חושב? תורה! מה אתה חושב מה לומדים זה מתמטיקה? מה אתה חושב? זה צריך עמקות! זה צריך לתקן מידות, זה צריך מ"ח קניינים! רק אחרי כל זה אפשר אתה מבין ללמוד כמו בן אדם, אבל אתה לא פטור גם אם אתה לא מבין, ללמוד חייבים. אז מה, מה ההתייאשות מה ההתייאשות? 

"ויתכן שמן השמים מזמינים לך ניסיון! ורוצים לראות: האם תהיה עיקש להצליח לעמוד בניסיון, ומיד אחרי זה צפון לך אושר רב! אז טוב לשנן: מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ השם מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ! תמיד תשנן את זה, את הפסוק הזה, ותתאזר בסבלנות! כי הסבלנות זה תריס בפני הייאוש. אתה בא להתייאש? קח את המגן תריס כמו שהתריס לפני החץ, יצר הרע מנסה לייאש אותך, שים את התריס 

תגיד לו: 'סבלנות! אני עוד צעיר!! בן כמה אני? 20, 30, 40 - יש עוד זמן! מה הבעיה? יום אחד זה יבוא, לא להתייאש!' 

לא להתייאש! אתם רואים אנשים רוצים להיות עשירים, עובדים עובדים עובדים לא מתייאשים!! עובדים עובדים עובדים כל החיים עובדים, וכל הזמן שואפים עובדים... למה שמה אתה לא מתייאש? 

אומר: 'עזוב אותי! אני לא רוצה דירה קניתי אוהל אני הולך לפארק גמרנו שלום...' 

לא מתייאש! אז גם פה אל תתייאש. "כמו כן גם בעניינים גשמיים רוחניים לדוגמא: יש גשמי רוחני, יש רוחני ללמוד תורה, ויש גשמי רוחני, אדם רוצה למשל להקים מוסד של תורה חסד צדקה, והעבודה נמשכת יותר מהזמן שהוא קצב לו, וההקמה הולכת ונידחת - אל יתייאש!! כי סוף ההצלחה לבוא!!!!" 

התחלנו עם קלטת ועוד קלטת ועוד קלטת ועוד דרשה ועוד דרשה ועוד דרשה, "וברוך השם מי ששם מבטחו בשם - הקב"ה מצליחו! ואם הוא מתכוון לשם שמים - ודאי שהוא מצליח". אז לא להתייאש, 

אנחנו עשינו את זה בדרך הקשה, אבל יש ארגון שקוראים לו התדרדרות (הידברות – הרב זמיר כהן), ארגון שמדרדר את הציבור! בפרט החרדי, והמתחזק ובעלי התשובה - הורס אותם. הורס כל חלקה טובה, מכניס להם מכניס להם טמבלויזיה זמרים פסולים והכל, זה ארגון של 'קופים', מה פירוש של קופים? 'קוף אחרי בן אדם', מעתיקים רק, אתה עושה תנועה לקוף - הוא חוזר עליה, 

אנחנו הלכנו לטבריה למחות על השבת. אז הארגון של הקופים הזה הגיע לשמה מיד אחרי ואומר: 'שהוא בא בשביל השבת!' 

מה עשו אתמול? עשו בטיילת זמרים פסולים בכמויות! ומרצים שלהם, והם באים להתרים כסף 'לכבוד השבת' השבת צריכה כסף? מה תעשה עם כסף בשבת? ארגון שעושה שנורר ולוקח כסף מאנשים בלי סוף! ללא מטרה ללא גבולות, מ-חלות הם עושים כסף, מחילול שבת עושים כסף, מכל דבר עושים כסף. רק כסף כסף כסף כסף... 

ב'כיכר השבב' (כיכר השבת) מפרסם את זה ומרחיב, כשהיינו שמה - אז לא כתבו על זה! כתבו רק: 'שרון קובי היה למחות על מה שאני באתי ואת הכל...' והראו תמונות שאני נכנס נכנס נכנס איזה עשר תמונות שאני נכנס נכנס נכנס בדרך להרצאה במסדרון כמעט אותם תמונות עוד צעד – תמונה, עוד צעד תמונה, 

אבל את האולם? לא מראים! למה? האולם מפוצץ! אין מקום להכניס סיכה, בחוץ בלובי יושבים אנשים אין מקום רואים בפלאפונים את הכל, בחוץ עומדים אנשים מאות הלכו הביתה! אין שום זכר, רק 'רון קובי ועשרות שהתנגדו!' זה כתוב, 

אבל ארגון הידרדרות? אה אה... מנפחים... ואומרים 'שבת'... ועשו שלטי חוצות בטבריה והכל - בשביל כסף כסף כסף! ארגון של קופים!! 

גם בחוץ לארץ אני הייתי מגיע –מיד הם באים אחרי, איפה שאני הולך הם באים אחרי למה? לקטוף את הפרות! לא יאומן כי יסופר - ממש הידרדרות, לא מעניין אותם לא כבוד השבת ולא מחאה על שבת, שום דבר! 

עוד מחללים שם שמים יותר מרון קובי. למה? הוא טיפש, הוא גם כן כמוהם קצת, בשביל להראות שהוא כאילו דתי, אז הוא צילם בשבת שהוא עושה קידוש, בשבת רואים שהוא עושה קידוש, הבור ועם הארץ אפילו לא יודע להגיד את הקידוש, יש שם אישה שעוזרת לו בכלל מה להגיד מהסידור, הוא גומר "בורא פרי הגפן" שותה ואחר כך ממשיך את הברכה, שהיה צריך לסיים קודם "מקדש השבת"... 

והבן הזה, אז הוא מנסה להראות שהוא דתי, גם הם - מנסים להראות שהם דתיים באים ושבת, אבל מה המטרה? כסף! כסף כסף - הידרדרות, הידרדרות כבר אמרנו, הרב שטיימן אמר את דברו בבזמנו והשמענו את הדברים. 

היזהרו מהם! אין לתרום להם!! 47 מיליון מופיע אצלהם בחשבון, מה הם עושים? עוד אוספים! למה? מה עשיתם לטובת הציבור בכסף? המרצים - לוקחים כסף, משכורות שמנות!! הכל, אז למה הכסף!? מה עושים עם הכסף? הידרדרות - ארגון של קופים! 

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" .