הלכות סוכה | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 13.10.2016, שעה: 19:43
- - - לא מוגה! - - -
שואלים ודורשים בהלכות פסח שלושים יום לפני פסח
והוא עדין בכל החגים
לא שלושים יום כי הלכות פסח הן רבים
אבל חייבים ללמוד את ההלכות של החג
לפני שמגיע החג
אחרת אפשר להיכשל
אם אדם לא לומד
אז עם האורץ הוא טועה בהרבה הלכות
אני רציתי לספר לכם סיפור
זה בסדר? שומעים?
שהייתי פעם במושב
של יהודים מרוקאים
על יד רמלה
יהודים כשרים
כולם
מדקדקים במצווה קלה כבחמורה
שומרי שבת
תפילות
אין לי טענות על היהודים האלה, יהודים יקרים כולם
אבל
אני הייתי רגיל לבוא לומר להם שיעור
פעם בשבוע
על הלכות
והיה שמה
גם בסוכות
באתי לומר שיעור
כרגיל
בסוכות עשינו השיעור בעת תוך סוכה
באמצע הסוכה של מישהו
ואני מבחין שמה
ובאמת דיברתי בהלכות סוכה, רציתי ללמד הלכות סוכה
אני מבחין שמה
היות וחם
אז היו חכמים
כולם היו חכמים בעיניהם, או אחד היה חכם
וכבר כל החוכמה הזאת התפשטה בכל המושבה
בשביל שיהיה אוויר
אז הם עשו
שבגובה הדפנות
משאירים איזה
חצי מטר או 30-40 סטימטר
בלי דופן
ולמטה גם כן
הניחו
בין הדופן לקרקע
גם כן הניחו חצי מטר
אולי יותר, אולי 60 סטימטר
למה הם אומרים שזה גורם
איך קוראים לזה?
גורם
שהאוויר
אם למעלה פתוח ולמטה
אז יש זרימת אוויר
וככה
יהיה להם נוח, כי חם מאוד,
זה במרכז, על יד מודיעין,
זה יותר חם מבני ברק,
רק לא מזיעים שמה
אבל זה חם,
אז בשביל שיהיה להם
זרימת אוויר בתוך הסוכה
הם עשו
שמעל בדפנות למעלה
השאירו אולי חצי מטר או 40 סנטימטר
ולמטה גם כן השאירו למעלה מחצי מטר, ראיתי,
כדי שיהיה אוויר.
יש לזה שם, אני לא זוכר את השם,
על כל פנים,
אני באתי והם כולם יעדים יקרים,
מצוות עשה, בטח רוצים לקיים מצוות עשה
ועוד יותר,
אתם יודעים שהיהודים הספרדים
מאוד זהירים בברכה לבטלה
אולי לא כל כך אכפת להם שלא כמו מצוות עשה של סוכר
אבל ברכה לבטלה זה חמור אצלם
תודה רבה
אני באתי, אני רואה את הסוכות האלה,
איזה סוכה פשולה.
לסוכה פשולה, אז לא קיימו את העשה של סוכות הם אכרו,
בליל הסוכות בשערית.
לא קיימו את העשה, וגם הברכות היו ברכות לבטלה.
על סוכה פשולה אי אפשר לברך.
וזה לא אדם יחיד.
כל המושבה.
מה הדין?
הרי כפי שדין מפורז זה במסכת סוכה דף י״ז,
המשלשל דפנות
מלמעלה למטה,
רבנן פוסלים.
ורבי יהושעי, אני חושב, מתיר.
הדפנות חייבות להגיע עד לפחות,
פחות משלושה טפחים מן הקרקע,
כי אז יש דין לבוד.
אבל אם הם מעל לשלושה טפחים,
שזה 30 סנטימטר,
אז אין לבוד,
אז הסוכה פשולה.
למה הדפנות חייבים להיות שמודים
על יד הקרקע כדי
שזה יהיה דפנות שלהם.
וגם למעלה,
ישנו אותו דין,
למעלה לא אכפת לישת דופן, לא מגיע עד התקרה.
כי יש כלל
גוד אסיק מחיצתא.
מעלים את המחיצה למעלה.
אבל לא אומרים גוט אחית, לא אומרים תוריד את המחיצה.
אבל יש הלכה גם לגבי
הדפנות למעלה, שלא יהיו רחוקים,
לא יהיו רחוקים מן הסוכה, מן הסכך.
אם תעשה למשל אז כך קם,
והדופן יהיה רחוק שלושה טפחים,
אז זה לא דפנות של הסוכה,
הם רחוקים.
זה לא דפנות של הסוכה, הסוכה חייבת דפנות.
אז אתה מבין, זו אותה לומביש. גם לגבי הקרקע צריכים,
גם לגבי הקרקע אנחנו זקוקים
שהדפנות נוגעות בקרקע,
או בלבוד או לפחות פעם מ-שלושה פעמים מדין לבוד,
שזה ייקרא דפנות של הסוכה.
וגם כלפי מעלה, כלפי הסכך,
אם הדפנות רחוקות מן הסכך,
הם לא נקרעים דפנות של הסוכה.
אבל אם למשל עשיתי דפנות מלמטה,
והם
לא הגיעו עד למעלה,
אבל הם מכוונים כנגד הסכך,
אז אומרים, good asic, והנה הוא הגיע.
אפילו לא מכוונים בדיוק, אפילו הם מכוונים
לעשרה סנטימטרים, לטפח,
או לשני טפחים
מחוץ לסכך.
אבל על ידי גוד אסיק,
ויש שם לבוד, ואומרים גוד אסיק ולבוד.
זו תשובת רביעי קוויגר,
אם אומרים שתי הלכות ובת אחת.
אבל אם הם מכוונים זה יהיה הלכה, אז זה היסוד. היסוד הוא שצריכים,
הרי בסוכה
יש
צריכים כך
דפנות
וכמובן קרקע.
אז בשביל שהדפנות ייקראו דפנות של הסוכה,
חייבים להיות צמודים לסכך,
וגם למטה שיהיו צמודים לקרקע.
אבל פחות משלוש.
פחות משלוש טבעים זה לבוד,
זה נקרא צמוד.
אבל אם זה יותר משלוש, אז זה פסול.
זה היה ממש
תדהמה בעיירה.
למה? היה להם גם רב, היה להם רב.
אבל אם לא לומדים, לא יודעים.
אתה רוצה להגיע לרחוב סוכה, מה אני צריך לרחוב סוכה?
אפילו אנשים יכולים לבנות סוכה, והנה יהיה סוכה.
אם לא לומדים, באים לידי טעות,
ששגגת תלמוד עולה זדון.
בסוף נכשלים.
הם לא ידעו את ההלכה שבדפנות
שהן לא צמודות לקרקע,
הסוכה פסולה.
והם לא ידעו.
וככה כל עיירה שלמה,
ויש שם ארעים, יש שם
שני בתי כנסיות ורחוב אחד.
אין שם, זה לא מושב גדול,
אבל יש שם ציבור
שיראה שמים. אתה תראה,
התפללתי איתם פעם סליחות בהושענא רבה,
כי אמרתי פעם שיעור
בליל הושענא רבה.
היו צריכים
לתקן את העירור.
העירור לא היה בסדר.
אז באנו ללילה שענא רבה, למדנו על העירור.
ובבוקר, ברוך השם, השתדלנו לתקן את העירור.
וככה כל פעם תפסתי הלכה שנוגעת למעשה
יהודים יקרים,
אבל אם לא לומדים, לא יודעים.
זה לא רק הם.
גם אם אנחנו לא לומדים,
בסוף תיכשל.
איך הדוס שלי היה תמיד מתוודע.
כתוב, תנו רבנן.
למה לא כתוב רבנן תנו?
הוא אומר, מקודם צריך ללמוד, אחרי כן נהיים רבנן.
תנו זה ללמוד,
לשנות.
תנו רבנן.
לומדים אז נהיים רבנן, אבל אם לא לומדים
אז לא נהיים רבנן.
מקודם צריך ללמוד, צריך לדעת
שהתורה של הקדוש ברוך הוא היא גדולה ויש בה הרבה מצוות והרבה הלכות.
ואנחנו מחויבים
ללמוד ולמד לשמור ולעשות.
הוא קיים.
ולכן הדבר הראשון
ללמוד
מה שיש במסכת שבת, דף קד, אני חושב.
כתוב שם, אנו דרדקה
באו לבית המדרש
והיו דורשים לבד, ילדים,
אבל דרשו. מה ידרשו? דרשו א', ב'.
הם ילדים
יקרים פותחים.
הם דרשו הסדר של א', ב'.
אז מה זה א', ב'? א', בינה.
ג'מל דלים.
וכל שתי אותיות הם דרשו עד עד תוף.
כמובן כל מסעת שבת דף קד.
אז אני הייתי פעם באיזה עיר ובמנחה הייתי הולך להתפלל בבית כנסת שמה
והרב של העיר דרש.
והוא אמר
א', בינה
ג'מל דלים.
אז הוא אמר מה זה א'?
אמר א' מלשון אילוף.
ללמוד.
ללמוד חוכמה
וג'מל דלים.
קודם לומדים חוכמה, אחרי כן ג'מל דלים. לא לעשות הפוך.
אבל אני הערתי לו אחרי השיעור
שאני לא הייתי מפרש.
את המילה א' מלשון עילוב,
כי זה אולי ארמית,
זה לא, לא יודע אם זה עברית או אם זה לשון הקוידש.
אני הייתי אומר, א', הכוונה של הילדים האלה ככה, א',
הדבר הראשון שצריך לעשות,
בינה,
תלמד חוכמה,
זה הדבר הראשון.
אחרי כן גומו דלים,
אז למחרת
חזר על השיעור
ואמר שהרב טולדנו אמר שא' בינה פירושו,
הדבר הראשון זה ללמוד, א' בינה, לא מלשון עילוב,
מלשון א' ב',
א' זה הדבר הראשון,
א' בינה, דבר ראשון מדף לב,
תרזך ללמוד,
הדבר הראשון זה ללמוד.
אם הם לא לומדים, באו לידי טעות.
אז אני, לכן, אני היום לא התכוננתי לומר שיעור גדול, רק אמרתי קצת לומר הלכות, וגם לפרסם את ההלכה הזאת,
יש הרבה שומעים,
שלא ייקש לו חזה שלום לעשות, זה גם כן בשביל אוויר,
מורידים למטה, זה לא טוב.
זה לא טוב, זה פשוט
מה הרמב״ם מביא הלכות שופר,
הלכות סוכה,
הלכות לולב ואתרוג,
הכול
באותן הלכות.
לא כל אחד לחוץ.
אז הרמב״ם, אנחנו,
מאיר לנו עיניים,
הוא בהלכות סוכה.
אני אקרא קצת
הלכות הלכות בהלכות סוכה, הנה.
בפרק ד',
אין פרק א' על הלכות סוכה, ברמב״ם.
יש ללכות שופר לפני זה.
אומר הרמב״ם,
שיעור הסוכה גובהה אין פחות
מעשרה טפחים.
הגובה של הסוכה
לא יהיה פחות מעשרה טפחים
ולא יותר על עשרים אמה.
ורוחבה,
כמה רוחב שלה,
לא פחות משבעה טפחים על שבעה טפחים.
ויש לו להוסיף ברוחבה אפילו כמה מילים.
יכול לעשות סוכה ענקית,
שיעור למעלה כמה שרוצה,
אבל לא פחות
משבעה על שבעה.
וגם אם היא הייתה פחותה מעשרה או משבעה על שבעה,
או גבוהה מ-20 אמה כלשהו, הרי זו פסולה.
אחרי כן, בהלכה ב',
אומר הרמב״ם,
אז כאן הוא אומר הגובה, השיעור של הסוכה.
בהלכה ב', הוא אומר,
סוכה שאין לה שלוש דפנות,
פסולה.
יש דין של דפנות.
יש דין של דפנות.
אבל כאן דפנות,
לא צריך שלוש דפנות,
שלוש מחיצות.
מספיק שתיים,
כמו ד',
והשלישי לוקחים
קרש
רחב יותר מטפח,
מעמידים אותו בפחות משלושה טפחים
מהדופן
הזאת
ואז זה יהיה רוב הדופן
ישנו
כי ארבעה טפחים זה רוב דופן
הרי השיעור של הסוכה
רוחבה שבעה על שבעה
אז אם אתה עושה דופן
נגיד דופן בצד דרום
שבעה טפחים
דופן בצד מזרח
שבעה טפחים
ודופן שלישי קרש אחד
רחב טפח
אתה מעמיד אותו
מקביל לסוף
דופן המזרחי
ותעמיד אותו פחות משלושה טפחים
ואז יהיה דין לבוד
ועל ידי לבוד יהיה ארבעה טפחים
ארבעה טפחים זה רוב של שבעה
זהו הדין זה כולה שיש
שתיים כהלכתם ושלישית אפילו טפח
רק אומרת הגמרא שצריך לעשות צורת הפתח
מאותו עמוד שאמרת תעשה צורת פתח מה זה צורת פתח?
קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן
שיהיה
ואז דופן שלמה
לא צריך. אז יש,
על כל פנים הרמב״ם
אומר לנו פה
ההלכה של הדפנות והלכה בית.
ידוע הדפנות זה מחיצות, קוראים לזה מחיצות.
אין מחיצה פחותה מעשרה.
מצד המחיצה
צריך להיות גובה העשרה.
פחות מעשרה זה לא מחיצה.
עכשיו,
אם סוכה היא גבוהה עשרה טווחים
והמחיצה עד אסכך, אז יש עשרה טווחים במחיצה.
מצוין.
אבל אם המחיצה היא פחות מעשרה טווחים,
אם הסוכה היא פחות מעשרה טווחים ופחות מעשרה טווחים,
יוצא שהמחיצה עוברת את הסכך.
המחיצה עוברת את הסכך.
הדפנות שמעל הסכך לא נחשבות דפנות.
הדפנות באות להגן על החלל של הסוכות.
אז מה שיש למעלה זה לא שווה.
אז יש כאן פסול גם שאין כאן מחיצות.
כי מס למעלה זה לא מחיצת הסוכה.
אבל מלבד זה ברמב״ם רואים
שיש שני הלכות.
סוכה פחותה מעשרה פסולה.
מצד עצם הסוכה,
אם היא פחותה מעשרה, הרמב״ם עוד לא הזכיר דיני דפנות.
אם הייתה סוכה פחותה מעשרה,
אם כל פסולה היה בגלל שהדפנות
המחיצות הן לא עשרה,
הרמב״ם היה צריך להקדים קודם
דיני הדפנות.
אלא רואים שסוכה פסולה פחות מעשרה זה לא סוכה.
השיעור של סוכה,
כמו שיש שיעור שבעה על שבעה ברוחב,
יש גם שיעור
של הגובה.
שיעור של הגובה
מצד עצם הסוכה, בלי זה, זה לא סוכה, זה לא דירה.
אם היא נמוכה אתה צריך לכופף, זה לא סוכה.
עשרה זה שיעור.
יש שני דינים.
גם מצד,
זה באמת רואים את זה בגמרא בדף ד',
הגמרא שם אומרת, בדף ד',
אם הסוכה הייתה גבוהה למעלה מ-20 אמה.
אבל היו העלים של הקנים, היו קנים על ה...
העלים של הקנים ירדו, זה נקרא הוצין,
ירדו לתוך העשרים.
אומרת הגמרא שאם ההוצין
אין
אין צילתה מרובה מחמתה,
אז זה כמנדלית מיהו דמה,
זה נשארת סוכה למעלה מ-20 אמה.
כי מה נקרא סוכה למעלה מ-20 אמה? שהחלל,
החלל שלה
הוא יותר מ-20 אמה, טיפה.
זה פשוט.
איך לשון המשנה?
אם היא גבוהה למעלה מ-20 אמה,
אבל אם היא גבוהה בדיוק ב-20 אמה,
החלל שלה 20 אמה, זה בסדר.
אז מה שאנחנו אומרים,
סוכה גבוהה מ-20 אמה, יותר מ-20 אמה, שהחלל שלה הוא יותר מ-20 אמה. אבל אם יש הוצין,
וההוצין נכנסים לפנים,
אבל הגמרא אומרת, אם ההוצין לא עושים
צילתם ברענתה, זה לא שכח.
נמצא שהשכח הוא מה שיש למעלה, וזה היה למעלה מ-20 אמה.
אומרת הגמרא, אותו הדין, מה יהיה?
בסוכה גבוהה עשרה.
אבל הוצין יורדים
לתוך העשרה.
העלים, העלים של הקנים יורדים.
אז רצה אחד לומר, כיוון שחמתם רבה מצילתה ההוצין,
כיוון זה לתנאי יהודה וזה נקרא שיש סוכה שיש בה עשרה.
אמר לו אבאיה או רבא, אמר לו, מה זה, דירה סרוכה היא.
אם יש הוצין לפנים,
אי-אפשר להיכנס.
אז רואים
שיש שול של דירה סרוכה,
דירה פחותה מ-20 עשרה תפחים היא דירה סוכה.
ויש עוד הלכה מצד המחיצות.
זה רואים בסדר הרמב״ם.
כשהרמב״ם כותב סוכה שהיא כבר מעלה מ-20 עשרה,
אז הוא אומר,
פסולה לא אומרת דפנות, בלי דפנה.
זה השיעור של גובה הסוכה,
לא פחות מ-10 תפחים.
אחרת זה לא דירה.
אחרת זה לא דירה.
זה דירה סרוכה.
אחרי כן אומר הרמב״ם את הדין.
אז זה צריך לדקדק.
בעיקר פה בעיר,
לא במושבים, אין בעיה של שטח.
אבל בעיר עשית במרפסת.
אז לה צריך מאוד לדקדק, שיהיה שבעה על שבעה.
שבעה על שבעה.
שיש שיעור רוחב הסוכה.
וטוב,
יש,
לא, פה אני לא רואה בעיות
של סוכה למעלה מ-24.
לא מצליח. בחוץ לארץ היה הרבה מצליחים.
כי בחוץ לארץ
היו בונים
קומות.
שלוש קומות נגיד.
ובאמצע ביניהן פתוח.
ככה יש אור
גם למטה.
עכשיו אם יעשו
סכך למעלה,
אז זה יהיה למעלה מ-20 אמה.
אז לא יצאו.
ופה זה לא מצוי.
לא מצוי פסול של ה-20 אמה.
שסוכה הוא למעלה מ-20 אמה.
אז למעלה מ-20 אמה, אם החלל למעלה מ-20 אמה,
או אם החלל פחות מעשרה טפחים,
או אם הוא לא רחבה, שבעה או שבעה,
פסולה.
זה ברכה לבטלה.
עכשיו אומר הרמב״ם, סוכה שאין לה שלוש דפנות, פסולה.
היו לה שתי דפנות גמורות.
זו בצד זו כמין גם.
כמין גם זה כמו כף הסופי, כמו דת.
כמו ד', זאת אומרת שהמחיצות נוגעות אחת בשנייה,
כמו ד'.
אז הוא עושה בצד השני, או מכאן או מכאן,
לוקח
כמין גם, עושה דופן
שיש ברוחבו יתר על טפח,
הוא מעמידו בפחות משלושה
סמוך
לאחד משתי הדפנות ודיו.
למה? כי על ידי שיש טפח ומשהו
והוא מעמידו בפחות משלושה, אז יש ארבעה על ידי דין לבוד,
אז רוב דופן הוא כבר עומד.
והשאר עושה צורת הפתח,
וצריך לעשות לה צורת הפתח,
מפני שאין לה שלוש דפנות גמורות.
וכבר ביארנו בהלכות שבת שצורת
פתח האמורה בכל מקום,
אפילו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן,
אף על פי שאינו מגיע להן.
לא צריך שהקנה יהיה בדיוק על השני קנים,
רק הוא מכוון כנגדם.
זה גם בעירוב, יש פה בעירוב,
שעושים צורות הפתח.
אז צריך שהחוט
שמעל יהיה על הקנים.
אם החוט יצא מן הקנים,
ואיך אם יצא רק באמצע?
כל הרוח
קרה מישהו בחוץ, שהוא לא מכוון.
אני לא יודע. זה מה שהאזוניש
אמר שיש הרבה פסולים בעירוב.
וצריך,
לכן הוא היה מזהיר לא להשתמש בעירוב.
אבל שיש הרבה פגעים
שיכולים לפסול את העירוב.
עכשיו נמשיך.
היו לה שתי דפנות זו כנגד זו.
שתי דפנות זו כנגד זו.
מעמיד
עמוד
שיש בו
ארבעה טפחים,
ומעמיד אותו סמוך לשלוש,
גם טוב.
אפילו שבצד השני
הוא רחוק.
נקרא בפנימה, הוא אומר, היו לה שתי דפנות זו כנגד זו,
וביניהן מפולש.
עושה דופן שיש ברוחבו ארבעה טפחים ומשהו,
ומעמידו בפחות משלושה סמוך
לאחת
משתי הדפנות.
סמוך לאחת מן הדפנות, לא לשניהן.
אז יש לך פה על ידי לבוד, יש לך
שניים כמין גם,
ופה העמוד הזה אין לו,
באמת העמוד הזה אין לו קשר
עם הדפן הזאת, אין לה קשר עם שאר התפנות,
אבל על ידי אז כך,
אז זה נהיה גם,
וזה מספיק.
ואפילו צורת הפתח אולי לא צריך, היות שיש כבר שיעור דופן,
לא,
זה לא נכון.
הוא אומר, וצריך לעשות להצריר את הפתח.
אני חוזר עוד פעם, היו לה שתי דפנות,
זו כנגד זו,
וביניהן מפולש,
עושה דופן
שיש ברוחבו ארבעה טפחים ומשהו,
ומעמידו בפחות משלושה סמוך לאחת משתי הדפנות,
וקשרה,
וצריך לעשות
לצורת הפתח.
עכשיו יש עוד הלכה.
יש עוד הלכה,
בהלכה ד', דפנות
שהיו דבוקות בגג הסוגה,
ולא היו מגיעות לארץ,
אם היו גבוהות מן הארץ
שלושה טפחים,
פסולה.
זה הלכה שהמרפאות מכאן כשרה.
היו הדפנות דפוקות בארץ,
ולא מגיעות לה כך,
אם גבוהות עשרה טפחים,
אף על פי שהן רחוקים מן הגג,
כמה אמות כשרה.
למה שאומרים גוד אסיק,
אבל צריך שיהיה גוד.
מה זה גוד? המילה גוד זה מחיצה,
כמו גודו היא גוד.
גוד זה מחיצה.
אז גוד אסיק צריך שיהיה מחיצה עשרה,
ואז אפילו שלא מגיע לסכך אומרים גוד אסיק,
אבל צריך שזה יהיה מכוון לסכך.
אם זה יהיה רחוק מן הסכך, שלושה טפחים,
אז אפילו אם היה מגיע לשם, לא היה טוב.
צריך שיהיה מכוון.
מכוון לאו דווקא מכוון ממש.
אפילו, נגיד, יהיה
שני טפחים מן הצד, זה גם טוב. אם יגיע לשם, יהיה לבוד.
אבל זה נקרא גוד אסיק ולבוד. אומרים שתי הלכות.
-רבי עקוויגיה.
-רבי עקוויגיה. גוד אסיק ולבוד. זה צריך לעיין, תשובת רבי עקוויגיה, סימן יב.
עוד לא הספקתי ללמוד אותה עכשיו.
אז אנחנו...
עכשיו אומר,
אם טלה מחיצה,
טלה מחיצה שגובה ארבעה ומשהו,
ושם אותה
קרוב לרצפה בפחות
משלושה טפחים,
וקרוב לגג בפחות משלושה טפחים. זו עיסוקה קטנה.
זה כשר, כי אומרים שני לבוד.
אומרים לבוד מלמטה ולבוד מלמעלה, וזה כשר.
כיוון שיש ארבעה במשהו.
אתה מעמיד את זה
קצת פחות
משלושה טפחים על הרצפה.
אז יש לבוד ויש כאן שבעה.
זה עוד לא טוב, אבל למעלה גם יש לבוד.
אז אומרים שני לבוד, גם אומרים.
לכן המחיצה כשרה.
זהו, אני גומר כאן.
יש מניין.
רבי חנניה בן-הקשה אומר,
רצה הקדוש ברוך הוא לזכאות ישראל, ובכך חרבה להם תולמות זו שנאמרו, נחמד שמען צדקו, אביתו לגרמת הראשי.
ניתן להשיג את הספרים של הרב טולידנו אוטי אור,
ספר אלדד ואמונה ב-20 שקלים בלבד,
וסקולה סט על
11 חלקים על פסחים ועל שבת ועל הש״ס,
ב-350 שקל לטלפון 054-850-0936. לבקש את מרדכי.
-מלא יישר ומלבד בכלל, המתנה וערב עבודה כחופה,
מתחופה וחוצה וחוצה וחוצה וחוצה וחוצה וחוצה וחוצה.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.