דברים שכלי שני מבשל בשבת | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 25.10.2016, שעה: 20:48
- - - לא מוגה! - - -
האילפס והגדרה שעבירן מרותחין,
לא ייתן לתוכן תבלין,
אבל נותן לתוך הקערה או לתוך התמחוי.
האילפס והגדרה זה אסירים שבהם בישלו,
שהיו על האש,
אפילו שהעביר אותם כבר מן האש.
כל זמן שהם,
יד צולדת בהם,
מבשלים.
זה נקרא כלי ראשון.
כלי ראשון לא רק שהוא על האש,
גם אחרי שהורדת אותו מן האש,
כלי ראשון מבשל.
תבלין.
לא ייתן לתוכן תבלין.
כאמור,
זנגוויל,
גם פלפל שחור, אינני יודע אם פלפל שחור הוא קלוי,
לא קלוי,
לא מכיר את ה...
על כל פנים, אסור לתת תבלינים
בכלי ראשון.
מה? מילה, מילה. -רגע,
זה הגמרא מדברת.
אבל נותנו לתוך הקערה,
או לתוך התמחוי.
אומר רשי, קח את זה, קח את זה.
קח את זה וקח.
אומר רשי,
התמחוי
זו קערה גדולה שמגישים,
לא מביאים את הסיר של החמין לשולחן.
יש קערה גדולה,
יוצקים בה,
שמים בה את האוכל,
ומגישים את זה.
זה גם כלי שני.
כלי ראשון זה הכלי שהיה על האש,
אבל הכלי שלא היה על האש
זה כלי שני.
התמחוי או הקערה. מה זה קערה? זה הצלחות,
שהם שופכים אפילו מכלי ראשון לצלחת,
עם מצקת.
או מן הקדרה לתמחוי, זה כלי שני.
לא ייתן תבלין לכלי ראשון.
שתבלין מתבשל בכלי ראשון,
אפילו שהוא כבר לא על האש. כל זמן שהייה צולדת בו.
אבל בכלי שני הוא יכול לתת, בתוך התנחוי או בקעריו הצלחות,
זה המשנה אומרת, יכול לתת תבלין.
ורבי יהודה, רבי יהודה פליג, רבי יהודה אומר, בכל הוא נותן,
חוץ
מדבר שיש בו חומץ וציר,
שאם יש חומץ בתוך כלי שני,
זה גם מבשל.
עכשיו, הגמרא אומרת,
סבר רב יוסף למימר מלח,
הרי הוא כתבלין.
זה בכלי ראשון בשלה,
בכלי שני לא בשלה.
המלח מתבשל בכלי ראשון, אבל לא מתבשל בכלי שני,
כמו תבלין.
הרי גם זה תבלין, המלח הוא תבלין,
הוא בא לתת טעם באוקל.
אפשר לקרוא לו תבלין למלח.
אז אומר מלח, הרי הוא כתבלין.
בכלי ראשון אפילו העבירו אותו מן האש, למשל,
שכחו לשים מלח במרק.
הורידו את המרק מן האש,
אסור, אסור לשים מלח בגדרה, כי זה כלי ראשון.
אבל בכלי שני מותר, כמו תבלין.
זאת אומרת, אם שמו כבר בצלחת
או בתמחוי,
אפשר לשים מלח בתמחוי.
כך סבר רב יוסף. רב יוסף חשב ככה,
סבר רב יוסף למימר,
מלח הרי הוא כתבלין.
זה בכלי ראשון בשלה, ובכלי שני לא בשלה.
אמר לאבייה,
טונה רבחייה,
מלח אינו כתבלין. יש ברייתא שרבייה היה אומר שמלח הוא לא כתבלין.
מה פירוש הוא לא כתבלין?
הוא לא כתוב בברייתא פירוש.
רק זה רב יוסף אבייה מוסיף.
דה בכלי שני נאמה לא בשלה.
לא, לא. דה בכלי שני נאמה בשלה.
מלח הוא מקלע בישול,
וגם בכלי שני הוא כן מבשל. זה הפשט בברייתא של רב יוסף סבר, מלח זה תבלין.
אז בכלי ראשון מתבשל, לא מתבשל.
בכלי ראשון מתבשל,
תודה רבה.
בכלי שני לא.
אבל הוא הקשה לו אבייה שיש ברייתא שר הבכייה שמלח אינו כתבלין.
ומפרש אבייה,
דהיינו שגם בכלי שני אסור.
זה יותר חמור.
יותר חמור.
לפי שמלח מקלי הבישול
הוא מתבשל בקלות יותר.
לא, יש דברים, קשי הבישול
זה לשנה קמה.
והגמרא אומרת לשנה קמה זאת של אבייה ופליגה אדי רב נחמן.
דאמר רב נחמן צריכה מלחה בישולה כבשרה דתורה.
רב נחמן אומר שהמלח
יותר קשה לבשל.
הוא צריך
כלי ראשון על האש.
אם תשים את המלח רק בכלי ראשון שעברת מן האש,
זה לא מתבשל.
מפרש זה לא מתבשל.
בטח שהמרק יהיה מלוח.
הרי גם אם תשים מלח וסלט אתה מרגיש את המלח.
אבל בישול של המלח
זה בגלל שיש מלח מעורב ואתה מרגיש מלח.
אבל זה לא שהמלח מתבשל.
המלח צריך בישול כמו בשר השור.
בשר עגל
מתבשל אולי בכלי ראשון, אפילו העבירו אותו מן האש.
אבל בשר שור,
בשר יותר קשה,
זה צריך
דווקא
גדרה על האש.
אז גם מלח לפי לישנה בתרה לסון השני של הגמרא,
יותר חמור מלח אסור אפילו בכלי שני.
לישנה כמה אומרת
שמלח הרי הוא כתבלין בכלי ראשון מתבשל ובכלי שני לא מתבשל.
וזה כמו שאמר רב נחמן.
זה מתאים עם רב נחמן.
לא, להפך.
עוד פעם.
לישנה כמה סוברת שמלח גם בכלי שני מתבשל, לפי רב חילה.
לפי רב חילה.
מקהלי הבישול. מקהלי הבישול. עוד לא כרב נחמן,
שאמר שהמלח צריך בישול כמו בשר השחר.
ואיכא דאמרי שכך היה, לא, לא כך אמר אבייה,
אלא גרסה אחרת
במימרה הזאת.
סבר רב יוסף לב, אמר מלח...
כתבלין,
דבי כלי ראשון בשלה וכלי שני לא בשלה.
ברבי יוסף אין הבדל. אמר לאבייה,
תנא רבכי המלח אינו כתבלין,
דבי כלי ראשון נמל לא בשלה אלא על האש.
ואין הוא דאמר רב נחמן צריכה מלחה בשלולה כמשרדת תורה.
אז יש כאן שתי לשונות.
האם מלח יותר חמור מתבלין שאפילו בכלי
שני מתבשל הוא מקלה הבישול ולשון שני שהוא דווקא מקשה הבישול
יותר מטבלין.
טבלין מתבשל בכלי ראשון שהורידו אותו מן האש.
אבל
מלח רק על האש כמו בשר השור.
היום הם מתווכחים על המציאות, אי אפשר לבדוק את זה במציאות?
מה?
אי אפשר לבדוק את זה במציאות?
קשה אולי, אינני יודע.
שאני אמרתי כבר, המרק הרי הוא עדיין הלואה.
אפילו בסלאט, קרק,
אתה תפזר מלח, תרגיש מלח.
אבל אז זה בגלל שאתה טועם את המלח עצמו.
אבל כשהמלח יתבשל וייתן טעמו בלי,
המלח יכול להישאר, אבל הטעם שלו זה נקרא לבשל.
עכשיו, קשה לבדוק את זה.
כי איך, איך תבדוק?
הרי, הרי, ועם כל כך אתה תרגיש מלח.
אבל אה, אה, אם זה...
ועם כל כך אתה תרגיש מלח.
גם מלח בסלאטה מורגש.
שאלה אם זה אותו מלח שאנחנו מדברים.
המלח של היום הוא ממושך. אבל המלח צריך בישול.
זאת אומרת,
אם הוא מתבשל,
אז אתה טועם טעם מלח בתבשיל, לא בגלל שאתה אוכל מלח ששמת,
בגלל שהמלח יתבשל ונותן טעם.
זה קשה לבדוק.
כי בין כה, כל מי שישתה מרק כזה ירגיש מלוח.
אבל להבחין אם זה מחמת הבישול,
או שלא יתבשל, רק יתערבב פה מלח,
זה לא קל לבדוק את זה.
אז על זה יש שתי לשונות.
האם מלח
הוא מן ה...
לשנה כמה סוברת. מלח הרי הוא יותר קל, גם בכלי שני מתבשל.
ולשנה ותרה סוברת
להפך שמלח אפילו בכלי ראשון שאינו על האש לא מתבשל.
רק על האש.
אז
עלישנה בתרמה מחמירה.
האם זה אותו מלח שלנו, של היום,
או שזה מלח?
זה מלח, מה מלח? מלח הרי, זה אותו מלח שאנחנו אוכלים.
-המלח של היום הוא מבושל.
מבושל?
כן, המלח שיוצג איתו היום, זה מפעל, הם אוכלים.
המלח איזה מלח. מלח, יש מלח ים,
יש מלח מכרות.
מלח מכרות לא מבושל.
מה פתאום מבושל? אין להם מה לעשות, לבזבז כסף, לבשל.
כדי להמציא אותה, להפוך אותה לגלגלים.
את זה טוחנים.
טוחנים את הגוש,
זה כמו אבנים.
כמו שהיו במרוקו, היו מחלקים לעומר,
חתיכת מלח מן המכרות.
זה בא מפולניה.
פולניה יש לה הרים של מלח.
ולא לחשוב שזה,
מה זה מלח וכמה זה שווה מלח.
אבל היו שכל העולם אוכלים מלח.
עכשיו בסין,
יש מיליארד אנשים.
כל אחד אוכל כפית מלח ביום,
אז זה מיליארד כפיות.
תעשה חשבון, אתה תראה שזה הרבה.
הם גם כן, וזה מייצים את זה, זה הייצוא של מפולניה.
מלח מכרות,
מלח אבנים,
ויש מלח של הים.
המלח של הים זה בכל מקום.
עושים בריכה
נמוכה על יעד הים,
מכניסים מים מן הים, ובמשך הקיץ מתאדים המים,
ונהיה הרבה מלח, ואז גורפים את המלח ואוספים אותו.
וזה ככה בצרפת
עושים
שרבה מלח.
בהרבה מלח יש
כל שנה
מיליון טונו
של מלח בצרפת.
אינני זוכר בדיוק, אבל...
אז זה המלח הזה לא מושל, זה רק
אולי תגיד לי אם הוא מבושל עם השמש.
זה למשה של הבריכות.
כל הזמן השמש קודחת על זה,
יכול להיות שהוא יתבשל.
אבל... ומה? ו... אבל להגיד שאין בישול אחר בישול?
לא, טוב, אינני יודע.
אז יהיה כאן מדובר רק במכרות.
אינני יודע.
זה נכון שהמלח של ים הוא כבר מבושל עם השמש
לא יודע
הכל פונים
בטוסות כאן מדברים איך לפסוק להלכה
כמו לישנה בתרה לחומרה
שמלח אפילו בכלי ראשון
כמו לישנה בתרה
לא כמו לישנה בתרה עוד פעם
לישנה כמה אומרת
שהוא מקלה הבישול
לישנה בתרה אומרת שהוא צריך בישול כמו בשר השוער
על האש
אז זה להקל
האם נפסוק אז יש שאומרים שתי לשונות פוסקים לחומרה בדאורייתא
וכאן זה דאורייתא
אם אתה תבשל את זה בכלי שני
אם זה מתבשל
אז זה נקרא בשלפה
מן התורה כי הרי הגמרא לעיל
הגמרא לעיל אומרת
לא רק המבשל באש יש מלאכת מבשל
אם אני מבשל במים שהתחממו מן האש
תולדות האור זה נקרא
חייב
מי שמבשל בטולדות האור
חייב
לעיל ל״ח כתוב
לא ייתן אדם ביצה בצד המחם
בשביל שתתגלגל
הביצה אתה שם אותה על יד המחם שנחושת הוא תופס חום
אתה שם על ידו והביצה נצלית קצת
וכשהביצה נצלית
היא מתגלגלת
ביצה מבושלת כביצה קשה מתגלגלת
אבל ביצה רכה לא מתגלגלת
אתם מבינים למה
כי כשזה רך בפנים
אז הדחיפה שלך היא לא דופקת את כל
מה שיש בפנים
כי זה לא מוצק
אם זה חתיכה קשה אתה סובבת את כל החתיכה
אבל אם זה בפנים זה נוזל
הדחיפה שלי לא יכולה לדחוף את הנוזל, הנוזל
הוא לא מושך את ה...
הנוזל הזה לא מושך את הנוזל השני
שפיפת רפנטרמנטנא
ארפל מועד אנז'ינרדמי, הנה אחר.
ביצה קשה, אני בבית לפעמים רוצה לדעת אם הביצה קשה או היא לא מבושלת.
תופס אותה על השייש
ומסובב אותה. אם היא מסתובבת זה מה שהיא קשה.
אם היא לא מסתובבת, למה? כי הדחיפה שלך
לא יכולה לפעול על הנוזל.
על דבר מוצק.
המוצק דוחף,
אבל נוזל לא נדחף.
לכן, לכן
כתוב במשנה לא יתן אדם ביצה על יד המחם
כדי שתתגלגל.
אומרת הגמרא גלגל מאי
והגמרא אומרת חייב חטאת.
מה פירוש?
מי שמבשל ביצה בתולדת האור לא באש עצמו.
המחם אין בו אש.
המחם אולי כבר רוצה לרדות אותו מן האש.
אז גם בתולדת האור בחום שבא מן האש גם כן חייבים.
חייב חטאת.
את הגמרא צריך להבין הגמרא שם. מה אני אגיד קצת?
כשהזכרתי אותה אני אגיד.
מה הספק של הגמרא גלגל מאי?
שאולי בתולדת האור לא חייבים.
אם בתולדת האור לא חייבים איך חייבים אם אדם מבשל?
הגדרה על האש.
הרי האש מחמם את הגדרה
והגדרה מבשלת.
הגדרה מעבירה חום.
למה זה לא נקרא תולדת האור?
אז לכאורה חשבתי לומר
שכשהגדרה היא על האש והיא כבר חמה האש
עוברת דרך הגדרה וזה נקרא מתבשל מן האש.
אז כל גדרה על האש זה נקרא בישול על האש.
כי האש קופץ,
אם הגדרה היא קרה אז היא עוצרת את החום.
אבל אם הגדרה כבר חמה אז אין מה שיעצור את החום אז החום עובר.
וזה נקרא בשלטה מן האש.
אבל זה לא ככה האמת.
האמת שחום לא קופץ,
חום נדבק.
חום נדבק
ומתקדם.
זאת אומרת,
החום נדבק בגדיר האש,
האש מפיק חום.
והחום הזה נדבק בגדירה.
והגדירה מעבירה את החום לתבשיל.
ובאמת זה בישול על ידי הגדירה.
החום שלה,
החום לא קופץ,
חום נדבק.
ומה ראיה?
תראו,
מה זה תרמוס? אתם יודעים מה זה תרמוס.
איך תרמוס שומר חום?
בגלל שהתרמוס עשוי,
שני זכוכיות,
וביניהם יש חלל ריק.
חלל,
לא אוויר.
הוריקו אותו, וואקום.
וכיוון שאין שמה אוויר,
אז החום לא יכול לעבור.
החום לא קופץ.
החום נדבק
וחומר נדבק
נדבק פה, מתקדם ומתקדם.
אבל אם אין שום חומר,
אם נדבק באוויר, גם באוויר
יכול לחמם את האוויר.
יש מיזוג אוויר, בחורף גם.
האוויר מתחמם.
אבל
הוא לא קופץ.
לכן, בתרמוס, היות ואין אוויר בין הזכוכיות,
אז החום נשאר שמור בתוך,
אין לו איפה להידבק.
אז שיקפוץ, אין דבר כזה.
החום לא קופץ.
החום נדבק בחומרים ומתקדם עליו.
וזה מחמם השני.
ולכן, צריכים להבין את הגמרא.
כל קדרה מבשלת לא מן האש
שיש תחת הגדרה.
אלא האש תחת הגדרה מחממת את הגדרה, והגדרה מחממת.
אז נמצא, זה תמיד
תולדות האור.
אם תגיד שתולדות האור פתור, איך חיוות תורה המבשל?
אז המבשל יהיה פתור.
אז זה לא מובן, פשט בגמרא.
צריך לומר ככה, נכון
הבישול.
מחמם את הגדרה והגדרה מבשלת
אבל כל זמן שהיא על יד המקור של החום
זה צורת מבשל
אבל אם לא על יד המקור של החום זה לא צורה של מבשל, זה ספק בגמרא הזה, בגמרא קשה להבין
על כל פנים
יש דרך גישול
מה?
יש דרך גישול
וככה מתבשל
לא הבנתי מה אתה אומר. דרך בישול, דרך בישול, זה נקרא דרך בישול.
אה דרך בישול
דרך בישול, ככה צורת הבישול
אבל לקחת רק
לבשל רק
בתולדס האור
כמו ביצה ששם אותה על יד המחם
מתחיל שהוא פטור
זה הספק של הגמרא, להלכה
תולדות האור חייב
ולכן
אם כלי ראשון העבירו אותו מן האש אסור לשים שם תבלין, זה מתבשל
אפילו שעכשיו אין אש
כי כלי ראשון מבשל, זה תולדה סעור
וכלי שני לא מבשל תבלין
אבל על מלח מחלוקת
אם כלי שני מבשל מלח כי מלח הוא קל להתבשל
או להפך מלח קשה לו להתבשל
רק על האש וכבר הסברתי אפילו שוודאי תרגיש מלח במרק
אבל זה לא בגלל שהמלח התבשל
בגלל שהמלח התפלזר בתוך המרק
זה כמו אם אתה תאכל מלח בסלט קר
אין שם שום בישול אבל זה מלוח
אתה אוכל מלח
אבל בישול
שהמלח המבושל נותן טעם
אבל אני לא אוכל את הגוף המלח
רק הטעם שהוא נתן
כבוד הרב יש לי שאלה
יש מכונית, יש לה פח
האוטו יש פח
בשבת גג, הגג של הפח, של האוטו
בוא תיקרב ואני אשמע אותך יותר טוב
יש אוטו, יש לו גג
גג יש שם פח
מה יש לו? פח, פח, פח, פח, כן באה השמש בשבת
נותנת על הפח למעלה
השמש כן, ההוא נותן לשמש על הפח למעלה היא קודם, אני לקחתי ביצה
פתחתי אותה על הפח מה?
לקחתי ביצה
ופתחתי את הביצה על הפח על הגג של האוטו
פתחת את הביצה?
אז זה מתרושל
אז יש על זה עבירה בשבת? לא, אבל זה טוב
תולדות חמה, אז אסור לבשל בתולדות חמה, גזרע עטו תולדות האור
אבל מן התורה אין זה מבשל, כי המבשל בחמה פטור
מותר לבשל בחמה
כאן זה לא בישור בחמה,
כאן זה מהפח יתחמם
זה תולדות חמה,
אז תולדות חמה גזרינה נטות תולדות האור
אה, אז איך אני לומד מהתורה... מן התורה, מן התורה פתור.
אבל מה המציאות פתור? איך אני יכול לבשל מהתורה דרך האו״ם, אם לא דרך איזשהו כלי?
מה הוא אומר?
אם אתה שם את זה קודם כל בכלי, ואז מניח בשמש, ואז השמש... לא, זה גם כלי אבך, מה? לא.
אם אתה שם את זה בתוך צלחת, סתם דוגמה, שמת בצלחת,
שם לפני שאתה מוציא לשמש, הצלחת לא רמה,
אתה שם את זה,
ואז השמש מלכיבה לכמה.
אתה שואל איך אפשר ללשון בשמש ישירות, זה נתפטור בתורה.
בחמה מותר אפילו מדרבנו.
לא גזרינן חמה אטו אטו אובו,
אבל גזרינן תולדות חמה אטו תולדות האורקי. למשל,
למשל דוד שמש.
המים התחממו על ידי השמש.
יש קולטים,
שהם קלטו את החום, אבל זה חום
שבא ל... זה חום של השמש.
וזה בא למים.
בתוך
דוד שמש מותר לשפוך מים קרים.
כי...
לא, זה תולדות חמה. זה תולדות חמה. אסור מדרבנו.
אסור לפתוח הברז של דוד שמש.
אבל מקלים, בגלל שזה רק גרמה,
לפתוח הברז וזה גורם שייכנס מים
וגרמה ביסוד רבונון מותר.
הרי זה רק ייסוד רבונון לבשל בתולדות חמה.
לכן,
בברז, במים חמים מן הדוד,
אפשר לפתוח ברז הקר.
כי גם אם המים יורדים על ה...
או נפגשים עם המים החמים,
כן. אבל זה תולדות חמה, ותולדות חמה מן התורה מותר, רק מדרבנון.
ולפתוח ברז ולגרום שמים זה גרמה ביסוד דרבנון.
אנחנו איתרנו
החלק הזה.
טוב.
עכשיו,
לעניין הלכה במלח
מרן וארמו.
מרן אומר,
מרן
מלח מותר לשים
בכלי שני ואפילו בכלי ראשון
שהעבירו אותו מעל האש,
כי מלח צריך בישול כמו בשר השחר,
מרן מקל וארמו מחמיר שאפילו בכלי שני לא לשים מלח.
לכן
האשכנזים לא שמים מלח,
לא מוסיפים מלח בצלחת
של המרק, חסר לו מלח.
אבל הספרדים עושים כמו מרן שמלח אין בו משום בישול.
הרי הם לוקחים מרק במצקת.
הרי הם לוקחים מרק במצקת, וגם מוסיפים לצלחת.
כן, עכשיו זה נדון, האם המצקת נחשב כלי והצלחת תיחשב כלי שלישי,
או שהמצקת,
כיוון שהיא נכנסת לתוך כלי ראשון,
הרי אתה מכניס אותה לתוך כלי ראשון.
אז מה שנכנס בתוך הוא כלי ראשון.
אז גם כשאתה מוציא את זה, זה לא גרע מכלי שני.
לא גרע מכלי שני, אולי אפילו.
זה סוגיה... אז אתה אומר שהמצקת היא כלי שני.
אז אני לא יכול לומר פסק.
יש בספר שלי על מצקת, יש שם באריכות,
אבל עכשיו לא למדתי את זה, וזה דברים קשים לדעת
אם מצקת דינה ככלי שני או דינה ככלי ראשון.
היות שמכניסים אותה לתוך הגדרה,
אז זה כמו... היא הייתה כלי ראשון.
כשהייתה בתוך הגדרה, זה היה כלי ראשון.
אז אפילו שעכשיו הוצאת אותה,
זה נשאר כלי ראשון שעברת מן האש.
אז ממילא הצלחת היא רק כלי שני.
אז זה צריך...
זה לא תלוי כמה זמן יש.
זו סוגיה גדולה,
לא בשיעור הזה, אלא...
על כל פנים, עכשיו
יש רבי אליעזר ממץ,
הרב של מץ,
תלמיד, הוא היה מבעלי התוצפות,
היראים קוראים לו.
הוא כותב, הסמ״ג מביא בשמו,
היראים אומר שיש בישול אחר בישול בפת.
לחם
הוא אומר ש...
אם תבשל אותו במרק חם, נגיד בכלי ראשון,
הוא מתבשל.
וזה נחשב בישול.
הרי אין בישול אחר בישול,
אבל יש בישול אחר אפייה.
כי למה אין בישול אחר בישול?
כי זה לא הוסיף לי שום דבר. הוא כבר טעם מבושל יש פה. מה הוסיף הבישול השני?
אבל אם מקודם היה רק אפוי,
ועכשיו בישלת,
הוא אומר היראים שיש בישול אחר אפייה ואחר כלייה גם כן.
למשל הקפה,
הוא קלוי.
מה הדין לבשל קפה?
בכלי ראשון.
אתה סופך עליו מכלי ראשון.
האם יש בישול?
זה תלוי.
אפשר לומר אין בישול אחר בישול, אין בישול אחר כלייה גם.
אבל היראים מחלק
שכליה ואפייה זה טעם אחר, זה סוג בישול אחר.
יש בישול עם מים ויש בישול בלי מים.
אז הוא אומר, היות ופת זה אפוי,
יש בישול אחר אפייה.
ואז הוא מוסיף, ואסור לשים אפילו בצלחת,
אפילו בכלי שני.
כי כיוון שזה כבר אפוי, זה קל להתבשל.
זה הרי, הלחם הוא כבר אפוי, הוא כבר רך.
אז זה קל לא להתבשל.
ולכן הוא אומר שאסור לשים פירורי לחם במרק,
אפילו בצלחת.
זה היראים. עוד פעם, היראים אומר שתי הלכות.
א', הוא אומר שיש בישול אחר אפייה,
ועוד הוא אומר שזה דבר שהוא מקלי הבישול,
ואסור לשים במרק.
גם שקדים אסור? שקדים?
יש שקדי ברק.
שקדי ברק הם מטוגנים, הם מבושלים.
מטוגן זה כמו בישול.
לפי שהאפוי זה בלי מים, אבל זה מטוגן.
זה להלכה?
מה?
זה להלכה, אני שואל?
איזה חלק?
לגבי הבישול,
האפייה, אתר בישול.
שול ההר...
מרן משמע שהוא אומר שטוב, שראוי להחמיר.
שחשש לדעת היראים.
מי, מרן?
מרן.
כבוד הרב, אפשר שאלה? הוא מביא, יש אומרים שאין בישול אחר אפייה.
שאלה אפשר להערב? אתה יכול להביא משנה ברורה,
משנה ברורה, חלק ג',
נראה את זה.
התימנים, כבוד הרב, נוהגים לשים פתות.
פתות... מה?
התימנים, הרב, נוהגים לשים פתות.
פתות זה לקחת את הפיתה,
לקחת את הפיתה בשבת, לטבול אותה במרק.
לחם, לטבול בתוך המרק.
מה הם שמים?
לחם, לחם. לחם. שמים בתוך המרק?
שמים בתוך המרק. ואוכלים ככה, טובלים ואוכלים.
אה, זה מסתמע, אין היד צולדת בו.
אם אין יד צולדת בו, אין פה שאלה של מבשל.
אפילו לא התקרר ממש.
הוא שואל על יד צולדת. על יד צולדת, אז זה תלוי במחלוקת.
מרן אומר,
מה חושש לדעת הרעים?
כל מלאכת הבישול עמדנו, שייח' סעיף ה',
יש מי שאומר,
זה דבר שנאפה
או נצלה,
אם בישלו אחר כך במשקה,
יש בו משום בישול,
ואסור ליתן פת אפילו בכלי שני שהיד צולדת בו.
ויש מתירים.
טוב.
-יש, יש, הלכה כאיש בתרה. היה, הלכה כאיש בתרה, אבל מסמס טוב להחמיר.
אחרת למה הביא בכלל את היש אומרים?
מסמס טוב להחמיר. חוץ מזה,
הרמון מפרש שמה זה יש מתירים בכלי שני,
שלא חוששים לקלע בישול.
אבל לגבי כלי ראשון,
אז טוב, אז כאן המרק בצלחת זה כלי שני.
אז לכאורה, לפי מראה, מן הדין מותר, אבל ראוי להחמיר.
מזה שהוא הביא את דעת היראים,
משמע שלכתחילה צריך לחשוש לדעת היראים.
חרם, כל מלאכת בישול, ממה, מאיפה למדנו את זה?
מה?
מלאכת בישול. מהאופה. מהאופה. אז למה קוראים לזה שיש,
מה? -יש בישול חרפייה?
למה יש חיוב?
-תגיד למה יש חילוק. -למה יש חילוק?
כי זה עניין,
העניין של אין בישול אחר בישול, זה סברה.
למה אין בישול אחר בישול?
אין לי שום תועלת מהבישול השני, זה כבר מבושל, זה כבר רך.
לקחתי, נגיד, בשר מבושל, בישלתי אותו הפעם.
מה התועלת שיש לי?
זה כבר רך מן הבישול הראשון
אבל בישול אחר אפייה
כיוון זה שני סוגי בישול
ויש טעם מבושל וטעם אפוי
אז לכן יש לזה חשיבות.
אבל כל הדין של בישול לומדים אותו מהאפייה. זה לא משנה מאופן לומדים שיש מבשל
מה היסוד של...
זה הדרך בישול. היסוד הוא שלא לרכך
מזון על ידי האש.
אתה יכול לרכך אותו על ידי מים עם בישול ואתה יכול לקחת אותו בלי זה. על זה לומדים.
אבל למעשה זה טעם אחר.
זה לא משנה שאנחנו לומדים זה מזה אבל זה טעם אחר. לכן
ייתכן שיש בישול אחר אפייה.
זה מרן מביא, יש אומרים שיש בישול אחר אפייה וגם לאחר כליאה.
לכן אני אמרתי שלפי דעת מרן טוב להחמיר לו לעשות
קפה טורקי בשבת.
בכלל
לא לעשות?
איך תעשה? אולי נעשה בכלי שני.
אבל מרן, הרי גם אומרים, ויש מקטינים בכלי שני, אבל גם לא ברור.
אולי,
אבל הרי אם אומר,
מכיוון שפת
הוא כבר רך,
יש גם בכלי שני,
יכול להתבשל. עכשיו נחזור, מה שרציתי לומר על שיעור הזה
הוא בשביל הדברים,
מה שאני הולך להגיד.
הרי אם אומר
שאסור לעשות פת ומרק
בגלל שיש דברים שמקלי הבישול, אתה רואה שהגמרא אומרת,
מלח
אפילו בכלי שני אסור, שהוא מקלי הבישול, לפי לשנה כמה.
שאפילו בכלי שני,
לפי לשנה
כמה אפילו בכלי שני אסור.
אז שואלים כולם, הטור שואל עליו, הרי אין הלכה, הלכה יש מלח
מותר בכלי שני.
אז אומר רבי יוסף
הרי אם רק מביא, אל תקשיב לי,
הרי המשנה אומרת שטבלין לא מתבשל בכלי שני.
אתה רואה שהגמרא הבריתא של הבחיה הוציאה מלח
אז יש דברים שהם מקלי הבישול, אז גם פת ומקלי הבישול.
אסור לעשות גם בכלי שני פת, יש בישול ערבי.
היה עשור העם, בבקשה.
אבל...
ולא רק זה, מביא הבית יוסף, מביא הירעים, הטור, מביא בשם הסמ״ג,
שכתב בשם הירעים,
והנה אנחנו בקיאים,
מהו קל הבישול, מהו קשה לבשל,
לכן צריך להחמיר בכולם.
שאולי הם קלי הבישול.
כך הוא עושה. -בגמרא מה הם קלי הבישול?
מה?
בגמרא.
מה היא אומרת להם קלי הבישול?
שואל החזון איש,
אם היו דברים כאלה קלי הבישול, למה הגמרא לא אמרה את זה?
כמו שהברייתא זרבחיה בא לפרש שמלח אינו כתבלין,
היא יגיד לנו עוד דברים שהם מקלי הבישול.
כמו בצהל.
אז זה,
טוב,
זו קושייה טובה,
כתבנו קצת אישוב על זה,
אבל לא נאריך הרבה. אני רק רוצה לומר,
אבל הרי יש משנה,
כל שבא,
שלא בא בחמין מערב שבת,
אסור לשרות אותו בחמין,
בקרי ראשון.
איך המשנה אומרת? אני תכף אראה את לשון המשנה.
זה מובא גם פה.
כל שבא בחמין מלפני השבת,
שורין אותו בחמין בשבת,
שאין בישול אחר בישול.
וכל שלא בא בחמין מערב שבת,
מדיחין אותו בחמין בשבת.
עירוי מכלי שני.
כאל תוספות לומד שבש... הרי עירוי מכלי ראשון מבשל,
אז על כל הכוונה כאן, עירוי מכלי שני.
אבל בכלי שני עצמו אסור.
חוץ מן המליח הישן וכוליאסה היספני.
מליח יסן זה דג מלוח.
נדמה לי שהגמרא אומרת כאן תרגינולת,
תרנגולת ביעבא.
אתה מאוד מלוכה.
המלח לבד כבר.
הוא מרכך את הבשר, אז זה אסור להדיח אפילו מכלי שני וכן
וכן קוליאסה היספנייני,
קוליאסה היספנייני זה מין דג,
דק ורך,
הוא לא קשה שהוא מתבשל אפילו מעירוי מכלי שני,
מקלי הבישול,
אבל אז יש דברים שהם קלי הבישול
אומר החזוניש
זה למה לא כתוב במשנה הזאת חוץ,
בתבלין למה לא כתוב חוץ? כי זה דברים שהחוש מראה
שהם קלי הבישול.
הדג הזה ברמב״ם כתוב
בגלל שהוא דג
דק ורך,
וכן קול קול יוצא בזה.
וזה לא כתוב כי אתה רואה לבד שזה מקלי הבישול.
אתה רואה שהוא מתבשל מהר,
כי הוא רך.
ואם כן, זה כן, אז נקוט מיה דבר אחד בידיך,
שיש דברים שאתה לבד
רואה שזה מקלי הבישול.
למשל אני אומר עלי תה.
עלי תה זה בדיוק
עלים דקים
וכשאתה מרטיב אותם, כשהם מתרטבים,
הם נהיים רכים.
זה נקרא
בדיוק כמו קיליאסה הישפנית,
כיוון שהוא דג,
דק
ורך.
גם פה זה עלים דקים ורקים.
אתה רק מרטיב אותם, הם כבר רכים.
אז זה החוץ, חוץ מזה.
החוש מראה.
אני עושה תה תמיד.
איך אני עושה תה?
שופך מן הקומקום מים חמים,
ואחרי כן אני מכניס
של תה,
השקית הזאת של תה,
וזה מקבל תה מצוין.
ודומני,
שפעם ראיתי בפרסומת
של
אתה רואה שכלי שני גם כן מבשל תה.
אני ראיתי פעם בפרסומת של ויסוצקי.
ויסוצקי,
החברה ויסוצקי
זה יהודי שהיה תלמיד של רב ישראל סלנטר.
הוא התעשר מאוד.
הוא נהיה משווק תה לכל רוסיה
למיליונים של אנשים
באריזות וזה, וככה הוא התעשר.
והסבא מכלם היה
הולך למוסקובה בשביל לשמור עליו.
שידע לאיפה לתת את הכסף
שלו את הצדקות שלו.
והיום, כמו פה, יש אנשים מוכנים לתת
בשביל
איזה כיכר בירושלים,
או בשביל זה במקום להחזיק ישיבות
של מחזיקי האומה.
אז ככה הלך לשמור עליו.
אז בקיצור, ויסוצקי, הם אומרים בחברה,
חברת ויסוצקי,
לא לבשל תה.
תה, אם אתה מבשל אותו על האש,
איבד את הטעם שלו.
מה היום מתקלקל?
הטוב הוא למזוג על זה מים חמים,
ואני לא חושב שהוא מתבשל כולו בעירוי.
אחרי כן, בבא כלי שני, ואני רואה בעיניי.
אני מקבל תה טוב וכלי שני כל יום.
אני לא מבשל את התה,
ואפילו לא עירוי מכלי ראשון.
אני יכולתי לשים מקודם את התה בכוס,
ואחרי כן אני אשפוך מהקומקום.
אני שופך מהקומקום לכוס, ואחרי כן אני שם את התה.
ומקבל תה מצוין.
אז איך תגיד לי שזה לא מבושל? אתה לא רואה בחוש שזה מבושל?
דווקא זו הצורה הטובה ביותר
לעשות תה.
בשבת יהיה לי מותר בכלי שני, עם התה לעשות?
אסור לעשות, להכניס תה בכלי שני. גם שלישי, גם. פיית תה, איך קוראים לזה? שקית תה. טיון, טיון.
טיון. לא טיון, טיון. שקית תה, טיון.
זה לא העברית.
טיון אולי זה
הכל פנים. שקית תה
אסור לשים בכלי שני.
עכשיו תגידו לי מה יהיה בכלי שלישי.
אותו דבר. אם זה חמיה צולדת בו,
זה גם יתבשל.
ותקבל תה מצוין גם ב...
אז איך אפשר להתיר?
ועל זה לא תוכל לומר לי אנחנו לא חוששים לקלי הבישול.
לא חוששים לקלי הבישול בדברים שאנחנו לא יודעים אם הם קלי הבישול או לא.
אבל כאן נחוש כמו שקוריאסה היספנין
והרמב״ם אומר וכן כל כיוצא בזה
על קוריאסה היספנין הוא אומר ומס דומה לזה
דבר רך ודק
זה בדיוק עלי תהא או עלי נענע המיובשים
או עלי לוויזה המיובשים
אני אגיד לכם אני לוויזה
הוורוון, הוורוונה
אם אני מבשל, אם היא עוד טרייה
בכלי שני לא נותן טעם
אני צריך,
אז אני עושה פטנטים, אני קודם מחמם את הכוס
עם מים חמים,
שופך אותו ואני שם את העליב ואז שופך עוד פעם מים רותחים
ואז זה יכול, זה צריך קצת בישול
כל זמן שהעלים האלה עדיין טריים הם מלאים נוזלים
והנוזלים האלה מקרר את המים החמים
אבל אם הם מיובשים
לואיזה מיובשת או נענע מיובש
תקבל בכלי שני כמו תהי
תקבל עם זה ואיך יהיה מותר
ואני צועק על הרבנים שהתירו
וצעקתי עליהם, אתה לא רואה בעיניים שלך שזה מבשל את התה
אתה לא רואה שהתה מתבשל
אתה לא רואה, וזו הצורה היפה לאיך לשתות את התה
לא בבישול, בכלי ראשון, זה מהר
אם ניסיתם פעם לבשל תה, על המקום הוא מתקלקל
צריך רק בכלי שני
או בעירוי
אבל גם בכלי שני מתקבל טוב כי גם כשאתה מערה
לא תמיד העירוי מבשל את כל השקית,
העירוי פוגע,
נגיד השקית שוכבת
אז העירוי פוגע למעלה אבל מה למטה?
מתבשל עם הכלי שני אחרי שכבר נהיה כלי שני, זה לא מן העירוי
לכן בשביל זה אמרתי השיעור הזה בשביל שפה יש שידור
ואני אומר לכולם שיחמירו לא לעשות תה
עם שקית בכלי שני וגם בכלי שלישי עם היד צולדת במים
כן
אנחנו במרוקו לא אין לנו שקית
היה לנו תה ותפזורת
היה אריזה של תה אבל אריזה של 200 גרם
ושמו תה
אצלנו בבית אצל רבי ברוך זכרונו לברכה
אמא עליה השלום הייתה
מבשלת לא שמה את התה
במים רותחים בערב שבת
ומן התה זה
ואני אומר לכם על קפה שאנחנו מחמירים כמו דעת מרן לחשוש לדעת ההרעים
שיש בישול אחר כליה ואפייה
אז אני לא שותה, אני לא שותה כנס קפה
אני שותה
פעם ביום שותה קפה טורקי, כוס קפה טורקי
אבל בשבת לא יכול לעשות קפה טורקי
אני לא עושה, אז חייב לי קפה, לא קורה כמו
מה לעשות? מה הסיבה? כלי שלישי לא טוב?
בגלל יש בישול אחר אפייה
מה עם כלי שלישי?
כלי שלישי אם הוא יהיה צולדת בו אז תקבל קפה, אם הוא אינה יד צולדת בו לא יהיה לך קפה
כי הקפה דרוש לו בישול
אני פשוט קראתי ויש מלאכת ארבעים, יש ספר שמביא שם ארבעים מלאכות חצר אחד
אז שם הוא מביא בעצם איך אתה כן יכול לעשות
לשפוך מים בהתחלה ואחר כך לשים את התק
בקריא שלישי
ואז יהיה מותר
רגע, אתה שם מים מאיפה? בהתחלה, לא, בהתחלה אתה שם
לכוס
לכלי שני, בסדר? מכלי ראשון לכלי שני
אחר כך לכלי שלישי ריקה, בלי התה
אחר כך אתה שם את התה מלמעלה
זה ככה הוא אמר, זה יהיה בסדר
אני אומר לך זה תלוי במזג האוויר לא, גם אם זה יד צולדת בו, אם זה יד צולדת בו, מה ההבדל כלי שלישי מכלי שני? לא, ככה הוא אומר, ככה זה
תבין
תבין, תבין, אם אתה מקבל, הרי במים קרים
במים קרים לא תוכל לעשות תה, נכון?
אז למה יש לך תה? כי זה יתבשל
גם כלי שלישי, אם עדיין היד צולדת בו,
לא מצאנו, יש פה דברים עמוקים
אבל
לא מצאנו שום סברה לחלק בין כלי שני לשלישי אם היד צודדת בהם.
ושהרי התוסות בדף מ״א עמוד ב׳ שואל
מה בין כלי ראשון לכלי שני?
אם היד צודדת בו גם כלי שני יבשר.
כי התוסות שואל.
אומר התוסות החילוק הוא שכלי ראשון
הדפנות של הכלי קיבלו חום
מן האש.
אבל כלי שני כל החום של הדפנות הוא מן המים שספכו בתוכו.
אז התוסות מחלק.
שאם הדפנות
קיבלו חום מן האש
הם שומרים על החום שלא יתפזר על כל פעם. זה גורם שכלי ראשון מבשל.
אבל בכלי שני שהדפנות לא קיבלו חום,
רק מן המים שספכת בתוכו.
אז החום מתפזר, לא מבשל.
עכשיו תגיד לי, אם כלי שני מבשל,
אף על פי שהדפנות
לא קיבלו חום מן האש,
למה שכלי שלישי לא יבשל?
אם גם כלי שני לא היה לו דפנות חמוד.
אין כבר החילוק של הטויסס.
אז מה עיקר ההבדל?
אין שום הבדל בין כלי שלישי לשני.
רק אם אין היד צולדת בו.
אם המים יתקררו,
קצת
שכבר אין יד צולדת בו, אז אפשר להקל.
בלי יד צולדת בו אין לזה דרגה של אש בכלל.
זה לא נקרא שאתה מבשל בחום. אין חום כבר.
זה פחות מיד צולדת בו, לא מתייחסים לזה כאל תולדות האור.
כבר...
יש גם מחלוקת בעניין מה זה יד צולדת בו, לא?
זה רק,
אין מחלוקת. יד צולדת זה כתוב בגמרא.
רק מה השיעור של יד צולדת?
זה המחלוקת.
כמה זה?
ארבעים וחמש מעלות.
ארבעים וחמש מעלות.
הגמרא אומרת כנסו של קינון.
כן, אבל זה קשה לסער.
אנחנו לא יודעים לסער.
הרב סלמי זלמנר, באזונות ברכה,
הוא הביא איזה ראייה
שפחות מ-45 מעלות, אני חושב, זה נקרא אין היצולדת בו.
טוב, רבי חנניה בנא הקשה אומר, עשה הקדוש ברוך הוא זכות לסרבייך,
חרבה להם תורמות זו שלמר,
אני חפש מהצדקות,
יגדיל תוריו יאדיר.
זוג.
יש, יש.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.