פרשת שמות | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 21.01.2017, שעה: 23:10
- - - לא מוגה! - - -
זה נוח.
התחלנו עכשיו ספר שמות.
הפרשיות הבאות
בערה בו משלח
מספרות לנו איך הייתה יציאת מצרים
עם כל המופתים.
ופרשת שמות,
מסופר בה קצת
העינוי שהיה במצרים,
הסבל שהם סבלו במצרים.
אבל, ובמסוף פרשת בערה כבר משה רבנו מטרה
בפרעה שישלח את ישראל
וכבר מטרה בו במכת בכורות.
טוב, אבל אנחנו יודעים דבר אחד,
כמה מצוות, אני עוד לא ספרתי אותן,
כמה מצוות יש בתורה שהן זכר ליציאת מצרים.
חוץ ממה הגלוי, הפסח,
מצא זו שאנו אוכלים על שומה,
אשר בשלו הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ.
זה היה יציאת מצרים.
כל הפסח,
אחרי כן, כל יום
יש מצוות שכירת יציאת מצרים מן התורה.
פעמיים ביום,
זה מחלוקת בגמרא אם גם בלילה
יש שכירת יציאת מצרים במשנה, זה מובא בבאגדה.
המשנה בדף י... בברכות, דף יב, אני חושב.
רב, אם יש חיוב להזכיר את שר מצרים בלילה או לא.
אומר בלעזר בן עזריה,
הרי אני כבן 70 שנה ולא זכיתי שתאמר את שר מצרים בלילות,
עד שדרשה בן זומה,
שגם בלילה.
החכמים אומרים, לא, זה בא לרבות לימות המשיח. בלילה לא,
או חייבים.
אז כל יום אנחנו, תיקנו חז״ל לזכור את שר מצרים, בבוקר באמת ויציב,
ובערב באמת ואמונה.
עם ברוכה.
כמו שקידוש,
מצוות קידוש מן התורה. זכור את יום השבת לקדשו.
לא צריך לעשות קידוש על יין,
לא צריך את כל הנוסח.
להגיד ששבת
זה יום מיוחד,
יום קדוש,
זה יוצאים ידי קידוש מן התורה.
אבל רבנן תיקנו שיהיה קידוש עם ברכה.
מברכים ברכה אשר קידשנו ומצוותיו רצה בנו שבת קדשו.
ברוך אתה שמקדש השבת.
כשבוך הוא רצה שנייה.
לא, זה לא מן התורה, זה מדרבנן.
רבנן תיקנו שיהיה עם ברכה.
אותו דבר זכירת יציאת מצרים.
מספיק לומר,
יצאנו ממצרים, היינו בשעבוד,
והשם משחרר אותנו.
אבל רבנן תיקנו את זה, לעשות את זה בברכה,
ברכת געל ישראל של שחר.
זה השכירה של מצרים של היום,
הרי בפסוק כתוב למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך,
ימי זה הימים, כל לרבות הלילות.
אז יש שכירה של היום, יש שכירה של הלילה.
ותקנו אותם בברכה.
באמת ויציב ובאמת ובאמונה.
וברוך אתה השם געל ישראל.
זה תקנו לזכור יציאת מצרים, הגאולה ממצרים,
בשחרית.
יש בלילה בסדר, יש מציאת סיפור מיציאת מצרים.
אומרים האחרונים,
מה החידוש בסיפור?
הרי כל יום צריכים לזכור יציאת מצרים. כל יום
לא צריכים שאלות ותשובות.
בליל פסח צריך את זה בדרך שאלה ותשובה.
כשהילד שואל מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות,
ועונים לו עבדים היינו לפרעה מצרים ויצאנו השם.
זה בדרך שאלה ותשובה, הסיפור.
ותפילין
זה לזכר יציאת מצרים.
ציצית זה לזכר יציאת מצרים. מזוזה זה זכר יציאת מצרים.
ועוד הרבה מצוות
של זכר יציאת מצרים.
עוד הרבה מצוות.
אז באמת אני אומר לכם, חבל שצריך
פעם אחת בחיים,
לתפוס את העניין של יציאת מצרים,
ללמוד את העניין טוב,
דבר שהוא עיקר גדול בתורה.
כל המצוות, הרבה מצוות
הן זכר יציאת מצרים.
ואנחנו לא יודעים כל כך. אתם יודעים,
המשגיח, זיכרונו לברכה, מפוניבש,
כל הזמן דיבר על יציאת מצרים.
וברוך השם, זכינו,
גם אני זכיתי שכתבתי במיוחד ספר עוטאור,
על ספר, יש פה, על ספר בראשית ועל ספר שמות.
כל מכה,
מה העוצמה שלה,
מה הנזק שלה
ומה רוצה הקדוש ברוך הוא שנדע מן המכות האלה.
בעזרת השם, כל מכה אנחנו נדבר עליה.
אבל בפרשת שמות עוד אין מכות.
הוא התראה בו שתהיה מכות וחורות,
אבל עוד לא עשה כלום.
אבל פרשת שמות מתארת לנו
וימררו את חייהם בעובה קשה, בחומר ובלבנים.
המרירות, איפה שהיו עם ישראל,
במרור, אנחנו אוכלים מרור בשביל לזכור המרירות.
גם מצה היא גם זכר לעוני.
הרי במצה יש שני חלקים.
בפרשת
כי תצא אני חושב, או בפרשת ראה,
כתוב שם
שהמצה שבעת ימים התחל מצות לחם עוני כי בחיפזון יוצאת המצרים.
שזה שני חלקים במצווה.
לזכור את העינוי,
על המצה, יש אומרים, אבן עזרא אומר,
שהיו נותנים לאכול לחם מצה במצרים.
אבל גם אם לא כמו אבן עזרא,
זה מזכיר את העינוי.
ועוד דבר...
זה מזכיר את היציאה בחיפזון, כשהגיע זמן הגאולה
לא נשארו אפילו רגע אחד
יותר
קומו צאו מתוך עמי
ולא הספיקו אפילו להכין לחם
רק עשו מצות כי לחם, להחמיץ צריך זמן
אז פרשת שמות זה בעיקר כדי
אגדה בדין סיפור יציאת מצרים
אז כתוב מתחיל בגנות ומסיים בשבח
עבדים היינו לפרעה בארץ מצרים ויוצאנו השם
או גם יש אומרים מתחילים
אבותינו היו עובדי עבודה זרה, אביו של אברהם טרח היה
כומר לעבודה זרה
אבל אחרי כן קרבנו המקום לעבודתו
זה גם גנות ושבח אבל זה בעיקר על יציאת מצרים צריך להזכיר גם העינוי
וגם
המכות
מה שיש עוד
שאלה אחת יש לי בפרשת שמות
פרעה הוא ראה שעם ישראל מתרבים הרי הפסוק אומר בני ישראל פרו
מלשון פרי פרעו
פרעו וישרצו
כמו שרצים שישה וכרס אחד ויירבו
יתרבו
ויעצמו במאוד מאוד מה זה ויעצמו עצמו זה עוצמה זה כוח
שאפילו שהם היו נולדים שישה וכרס אחד
בדרך רגיל התאומים הם חלשים
כל אחד
ובפרט אם יש רביעייה
כמו שהיה בשבוע שעבר
רביעייה או עורך היה לו רביעייה
או שלישייה
זה הילדים לא כמו כשהם לבד אז כל המזון הולך אליהם
של האימא
אבל כשהם הרבה אז הם מתחלקים אבל עם ישראל
היו נולדים שישה וכרס אחד ובכל זאת ויעצמו מאוד
מה זה ויעצמו לשון עוצמה
היו חזקים
ואז
פרעו אמר
אבא נדחק מה לא
הוא היה הוא עשה מועצה
כדי להתייעץ מה לעשות הרי הם מתרבים ואם יבוא איזה אויב
להילחם עם המצרים הם יצטרפו אליו ויזרקו אותנו מן ה...
יזרקו את המצרים החוצה
ועלה מן הארץ ועלינו הגמרא אומרת הוא רק קרא
אמר את
הצרה אמר אותה על אחרים אבל הכוונה שלו ועלינו מן הארץ
אז הוא היה דואג
איך לקיים את המדינה את האומה שלו
את השלטון שלו כמובן
אז מה הוא אמר?
צריך למעט אותם מקודם למעט אותם מפריה ורביה
במה למעט אותם?
ראשית שיעבדו
ועבודה
היו דורשים מהם שיעבדו במקום לא על יד הבית
רחוק
וככה לא היו חוזרים הביתה
זה מבזבז הרבה ש...
...לחזור הביתה.
ככה, וכוונתו בעיקר למעט אותם מפריה ורגמיה.
שלא יהיו בבית.
אז זה באמת, על זה היה לו, הקדוש ברוך הוא, עצה.
הנשים היו הולכות לשדה
ורואים את הבעל מסכן
עובד קשה,
אז היו מבשלים לו דגים קטנים
שהיו תופסים מן הבעירות
ומבשלים לו, והוא אוכל ונזקק לאשתו,
ומשמה רבבה כצמח השדה נטטיך
ותרבי ותגדלי.
זה היה בשדות,
היא הייתה מולידה בשדה.
והקדוש ברוך הוא היה, איזה מדרשים על זה,
איזה ניסים היו,
איך האכיל את הילדים, איך קיבלו ילדים דבש וחלב.
אחרי כן,
הילדים האלה,
באים הביתה המון ילדים.
לכולם, זאת אומרת ביחד.
לא עזר לו.
אז הוא רצה בפרך, עבודת פרך.
עבודת פרך ממש יכולה להרוג בן אדם.
סיפר
הרבי יהושע משה אהרונסו, זכרו לברכה,
הוא ניצול השואה.
הוא היה באושוויץ,
והוא ניצול בסוף.
הוא נהיה רב בפתח תקווה.
הוא נפטר כבר.
אבל ראיתי בספר שלו פעם,
הוא מספר על השואה, מספר כל מה שהיה.
הוא אומר שבשנת 44'
התחילו משלוחי יהודים מהונגריה.
בהתחלה, עד 44', 43', ולפני כן,
היה היטלר עם הונגריה היה בשקט.
לא היה מתנכל להם.
אבל ב-44',
הוא לא יודע אם הוא כבש את הונגריה.
על כל פנים התחילו, או שהיו עושי דברו,
ההונגרים נכנעו לו.
הרי הוא כבש את צרפת,
ואת בלגיה, ואת הולנד, ואת
דנמרק.
ופולין, כמובן, היא הראשונה.
ואחרי כן הוא כבש את ליטא.
בהתחלה הרוסים לקחו את ליטא,
אבל הוא היה מאוד מרוגז עליהם, אז הוא כבש את ליטא גם.
אבל עם הונגריה היה שקט בהתחלה.
אבל ב-44' התחילו משלוחים לאושוויץ
מהונגריה.
הוא מספר שההונגרים היו גבוהים וגיבורים.
היה שברחוב שלנו, בסוף הרחוב,
בשיכון אגודה,
זה שיכון של הונגרים.
היו, אני זוכר, עכשיו כולם נפטרו, אבל
כל האנשים מהונגריה היו גבוהים.
איזה גובה. הוא ואשתו גבוהה.
הרבה הרבה יהודים גבוהים היו פה.
גרים פה בסוף הרחוב מתתיהו.
זה בשיכון שההונגרים זה הרי היה אגודת ישראל גם הם היו מהונגריה זה הרשקוביץ
והם בנו שיכון ליהודים שאחרי המלחמה אחרי שעלו לארץ
מהונגריה היה
נו אז הוא אומר הם היו באים גיבורים אבל תמימים
הם אמרו אנחנו נעבוד בשביל הגרמנים
נעזור להם במלחמה
והם לא ידעו הוא אומר
שהגרמנים
לא מעוניינים שיעזרו להם במלחמה לא זה מה שמעניין אותם
מעניין אותם להרוס אותם
להרוג אותם
במה?
בעבודה
היו עובדים עבודת פרך
בלי אוכל, פרוסה לחם ליום
ועבודת פרך אפילו צדיק
מצ'אנז
הרבי מצ'אנז
גם הוא
נתנו לו להרים שקים של מלט
כל שק חמישים קילו
וצדיק כזה שכל הזמן יגע בתורה הוא ירים חמישים קילו עליו
אבל לאחרים הם נותנים להעלות אבנים
להעלות צלעים להעלות
לעבודת פרסה ובלי אוכל
אוכל פרוסה אחת ליום וכוס קפה
זה היה אוכל
אז הוא אומר, הרב אהרונסון, שההונגרים היו תמימים
הם חשבו
אדרבה ובאו ברצון לעזור לגרמנים אבל הגרמנים בטח קיבלו אותם לעבודה
אבל כוונתם היא שתוך שבועיים-שלוש הם יתמוטטו
כי כשאדם מאמץ עצמו יותר מדי ובלי אוכל הלב
הלב מתמוטט
הלב מתמוטט
וככה הוא מספר שאחרי שבועיים-שלוש כבר הרבה התמוטטו
וכך היה גם במצרים למען אמנותו בסבלותם
יש הרבה מדרשים כדי לדעת קצת מדרשים
אבל בעיקר ללמוד מקודם פשט של הפסוקים
בכל המכות גם כן
יש מדרשים
ולפעמים אתה רואה הרבה מדרשים אתה רק מתבלבל
דבר ראשון העיקר ללמוד פשט
מה כתוב ומה רש״י אומר זהו
ולדעת טוב מה שכתוב
וכתוב אחרי זה וימאררו את חייהם בעבודה קשה וחומר ובלבנים
שאין לך עבודה קשה כמו לעבוד בטיט
כל הזמן
יש בפרשה סיפורים איך משה רבנו
משה רבנו ראה יהודים
יגעים בעבודה הזאת
והוא השתתף איתם בעבודה זה היה לא
מייד בהתחלה
הסיפור של משה רבנו זה היה בסוף אחרי הם היו 210 שנים במצרים
ומשה רבנו היה בן 80 כשיצאו ממצרים
אז זה היה הסוף אבל
על כל פנים, כמה שאנחנו מבינים את העינוי,
אז תדע לך הגאולה,
שמה עשתה לנו הגאולה? שאנחנו היום בני חורין.
אילו לא הוציא אותנו הקדוש ברוך הוא ממצרים,
עדיין היינו אנו ובנינו ובני בנינו משעבדים היינו לפרעה במצרים.
עכשיו, לי יש שאלה.
פרעה, לכאורה, בתחילת הפרשה,
הוא דאג, אולי הם יקומו ויתקוממו ויצטרפו לאויבים
ויגרשו את המצרים.
והוא לא ידע עצות, אז התחיל לעשות גזרות.
גזר ראשית הגזרה הראשונה על בני ישראל,
כל הבן
הילוד, לא,
עם הילדות.
ראיתם על האובניים עם בנו ועמיתם אותו,
עם בתי וחיה.
מה זה אובניים?
איפה שהיולדת יושבת
ונתן לה, הוא רצה,
לא, לא, לא, לא יודע, אומרים ככה, שהוא רצה שהם יהרגו את העוברים,
לא אחרי שנולד.
למה? כי באמת ישראל לא נהרגה על העוברים.
אתם יודעים שבן נוח, שעשה הפלה,
בת נוח, שעשתה הפלה,
חייבת מיתה.
בן נוח נהרג על העוברים,
שנאמר בפסוק בפרסת בראשית
שופך דם האדם באדם,
דמו יישפך.
דורשים חז״ל במסכת סנהדרין
מה זה דם האדם באדם?
אדם בתוך אדם.
עובר,
העובר זה אדם בתוך אדם.
שופך דם, האדם באדם,
דמו יישפך.
היה חייב מיתה בן נוח, שהרג עובר, לכן
בן נוח, שעושה הפלה, הוא רוצח, והוא חייב מיתה.
זה, הגויים לא יודעים את זה.
כולם עושים הפלות.
כולם הם...
הם רוצחים.
אבל ישראל לא נהרגה על העובר.
כתוב מכה איש.
לא סתם עובר.
אבל אסור לישראל, כי כל דבר שאסור לבן נוח,
אסור גם לישראל.
ליקה מידי שלבן נוח אסור, וישראל מותר. אין דבר כזה.
אז ישראל אסור לו לעשות הפלה בטוסות,
בסנהדרין.
משמש יש,
יש לא תרצח.
להרוג עובר זה לא תרצח.
אומנם אין מיתה.
אם הרג, לא חייבים מיתה.
אבל להרוג עובר זה לא תרצח.
אבל לא נהרגים על זה.
אז הרשע הזה רצה שהמיילדות יהרגו את הילדים.
אבל הוא גם רצה, תהרגו אותם בתור עובר.
לא אחרי שיוצאים.
אולי כדי למנוע מהומות.
שלא ידעו. יצא, ילד מת.
אבל ככה אם יצא חי, רואים אותו חי והם הורגים אותו,
גם שיהיה להם קל, המיילדות. לא רצו הם מיילדות.
אז הוא נתן להם סימן.
הילד, כשהוא יוצא, האמא שוכבת על הגב,
המיילדת, הוא יוצא תינוק.
אם הוא זכר, פניו למעלה.
פניו למעלה.
ואם הוא, לא, אם הוא זכר, פניו למטה.
ואם היא נקבה, פניה למעלה.
ואז אמר להם,
תלחצו על הראש שלו
עם הידיים ותהרגו אותו. אם אתה רואה,
הראש היא כלפי מטה, זה סימן, זה זכר.
את זה ראיתי היום במדרש הגדול.
במדרש הגדול,
מלא מדרשים.
ואז הוא אומר,
אתם רואים שהוא זכר, כי הראש שלו למטה.
תלחצו על הראש,
והמוח של התינוק רופץ.
הם מועכים לו את המוח.
עם הידיים אפשר להרוג תינוק.
זו הייתה הגזרה הראשונה.
המיילדות לא שמעו לו.
המיילדות לא שמעו לו.
אחרי כן הייתה גזרה שנייה,
אז רשי מסביר ככה.
בגזרה הראשונה הוא שמע,
אמרו לו האצטגנינים,
שעתיד להיוולד מושיען של ישראל.
אצל ישראל ייוולד מושיען.
אז הוא כבר דאג, אולי יקום
והתנכל לו,
אז הוא אמר, ומתן אותו.
אבל אחרי זה,
מיום שנולד
משה רבנו,
אמרו לו האצטגנינים, היום נולד מושיען של ישראל,
ואנחנו יודעים
אם הוא מן המצרים או מן היהודים.
אז הוא גזר גזרה על כל מצרים,
כל בן היילוד, והוא אומר לכל עמו,
תלמדו יפה הפסוק, הוא אומר לכל עמו, כל בן היילוד היו תשליכו.
הוא גזר גם על המצרים.
תארו לכם, מצרים,
נגיד היה בה מיליון אנשים,
חצי מיליון אנשים,
כמה תינוקות נולדו ביום אחד,
וכל התינוקות האלה היו צריכים,
על פי גזרת פרעה,
האבות לקחת את הילד ולהטביע אותו ביאור.
כולם.
בשביל, אולי המושיע הוא אצלם,
וגם אצל ישראל. אבל זה היה רק יום אחד.
היום נולד, זה היה,
ומשה רבנו נולד בתחילת החודש השביעי של ההיריון.
אחרי שלושה חודשים,
אז באו לחפש,
הממצאים באו לחפש אם היא ילדה,
אבל היא כבר ילדה מלפני שלושה חודשים.
אז כתוב שהם שמו אותו ביאור.
עשתה תיבת גומח,
לא הבנתי, הרי רק על יום אחד הוא גזר כל הבן הילוד, תשליכו, מה?
עכשיו זה כבר עבר, הוא נולד במושג של ישראל לפני שלושה חודשים.
למה?
כנראה שעל ישראל,
אחרי כן התבטלה גזרה מעל המצרים,
אבל נשארה על ישראל.
וגם אחרי כן היו זורקים. כל יום זרקו ילדים באיור.
כל יום שנולדו ילדים.
אז אחרי שלושה חודשים הלכו וראו אם נולד ילד לחבד,
אימו של משה או לא.
הלכו לברר. אז הם פחדו והם שמו.
תיבת עצי גומה שמו אותה
ביאור בסוף.
בסוף זה,
בשפת היאור לפעמים עולים עשבים
ושם
כנראה הגזרה הזאת הייתה נשארה על היהודים אפילו שעל הגויים הייתה רק יום אחד
אבל על היהודים נשארה תמיד
מאז
נו וגם נזכור מה שהרי כתוב
קום מלך חדש על מצרים
אשר לא ידע את זה,
וימות
מה זה וימות אומר רש״י נצטרע
ומצורח עשו כמת
היה שוחט ילדים ורוחץ
עשי אמבטיות ודם ילדים
אז שאלתי שאלה אחת
הוא הרי כל הפחד שלו הוא שהם יתרבו במצרים ואחרי כן יהפכו נגדם
היה לו עצה במקום להעביד אותם בפרך
ובמקום
להרוג ילדים
היה יכול לגרש אותם
צו גירוש
כמו שעשו הספרדים והפורטוגל וספרד,
אספניה ופורטוגל,
הנוצרים, אכשמם,
עשו שם גירוש ליהודים.
אנחנו בנו מספרד,
אבל מאז הגירוש שנת
רנב שנת,
דודי היה אומר, מזרי ישראל.
שנת מזרה,
גמטריה מזרה רנב,
ובשנת רנב לאלף השישי
היה גירוש ספרד.
מי שקרא קצת על גירוש ספרד,
מסכנים יהודים שהולכים ולא נתנו להם להוציא ממון.
הכול השאירו, ואתה הולך,
ויש לך ילדים, יש לך סרטה זקנה,
ואתה צריך אוכל,
ואתה הולך ומחפש איפה להיות.
אז הלכו למרוקו, לאג'יריה,
אבל גם ליוון הגיעו.
בסלוניקי היו מגירוש ספרד, וגם בחלף.
אמר לי הרב רפול, הוא מחלף.
הוא אומר שגם שמה באו מגירוש ספרד.
ויש איזה סיפור
יש איזה אי על יד איטליה,
לא יודע איך קוראים לה, סיביליה או סיציליה.
באי הזה גם היו יהודים גרים.
ואז באו הפליטים מן הגירוש,
באו, רצו לשם, והיהודים פחדו שהם יתרבו,
תתמוטט הקהילה,
הם צריכים
לזון אותם וצריכים לעזור להם,
והם התנגדו להם,
יהודים.
זה דבר שיכול להיות שהיה.
זה לא קל להיות בגירוש,
לגרש אנשים.
למה? בספרד.
ספרד הייתה
בשנת,
מלפני 800 ו-900 שנה זה היה,
היו קוראים לזה,
יובל הזהב
עם ישראל היה מרווח כי היו חכמים
והיו עשירים
והיו משוררים ופילוסופים ותלמידי חכומים
היו עם ישראל אשר בספרד
מיוחסים וחשובים
ואחרי כן הכל הלך.
למה
עם הגירוש
העשירים נהיו עניים כי הם לא יכולים לקחת
שום רכוש?
וכולם הלכו
זקוקים למתנת בשר ודם שירחמו עליהם,
שיאכלו, שיהיה להם מקום לגור.
אז יש קהילות
שקיבלו אותם,
אחינו בני ישראל,
קיבלו אותם
בכבוד
ועזרו להם כמה שיכולים.
אבל הדרך,
וגם עד שמתבססים זה,
אז אני חושב שהתשובה היא למה פרעה
לא עשה העצה הזאת.
במקום להרוג ילדים
תגרש אותם, ואז אין לך מה לפחד.
התירוץ שאני חושב, התשובה היא שהוא פחד.
שמא יתקוממו נגדו
ישראל גיבורים.
מה זה גירוש?
יש לנו בתים,
יש לנו חנויות,
יש לנו שדות.
הם גרו בארץ גושן,
ארץ משובחת.
היו להם שדות, היו להם כרמים
ופרנסות,
ועכשיו מגרשים אותם.
ואיפה הם ילכו?
לאיפה ילכו?
היו תלכו למדבר סיני.
לאיפה הם ילכו?
הם צריכים מקום יישוב שיש שם אוכל ושם בתים.
איפה הם ילכו? גירוש זה דבר מאוד קשה.
והיהודים היו חכמים, ידעו מה שייצא מן הגירוש.
אז הוא פחד להילחם.
רק בערמומיות
הוא התחיל לומר להם,
ואנחנו צריכים לפתח את המדינה.
צריכים לפתח את המדינה.
נבנה בניינים,
ובנו את פיתום ורענצל זה בשביל לשים שם את כל האוצרות
שהיו להם בשנות הרעב. התעשו מאוד.
כל הכסף שיש
בארץ כנען ובארץ מצרים בא לפרעה.
היו צריכים
כספות,
אבל זה עושים כספת ובניין.
בנו פתאום ורעמיסס ערי מסכנות.
מה פירוש המילה מסכנות?
זאת אומרת, איפה שעוצרים את הממון.
והוא היה בהתחלה אמר להם בואו נפתח את המדינה ושילם משכורת.
מי שעובד מקבל משכורת.
אחרי כן הוא ראה,
רשמו כמה כל אחד עבד.
כל אחד מרצונו,
כשהוא שילם,
אז ידעו כמה יכולתו ליצור כמה לבנים
הוא יכול לייצר ביום.
ואז אחרי כן, כשנהפך לעבודת פרך,
אין כסף,
בלי משכורת, תעבדו, תיתנו את אותו המניין של לבנים שעשיתם ביום הראשון.
באמת,
אז אני אומר, הוא פחד מלגרש.
הוא פחד. אבל יש לי שאלה.
אחרי כן, כשבא משה רבנו ואומר לו
שהקרשבוכר רוצה שתשלח השם, אמר
שתשלח את עמי
יעבדוני במדבר.
לא רצה לשלוח אותם.
אז רבה, אם הם לבד רוצים ללכת, שילכו.
מה אתה מפחד? שהם לא יחזרו.
אבל מה יש לו לחזר? אתה הרי רוצה להתפטר מהם.
התשובה היא,
זה רק בהתחלה היה שהוא פחד מהם.
אבל אחרי זה,
כשהם עבדו, המצרים,
היהודים עבדו במצרים בכל השטחים.
בשיכון, היו בונים בניינים לשיכון,
היו בונים כבישים,
היו קורנים,
חקלאות,
תעשייה, הכול,
בכול הם היו, היהודים.
הכלכלה של מצרים הייתה ביד היהודים.
עכשיו הוא כבר לא יכול
לזרוק אותם, הוא צריך אותם.
אני זוכר פה בארץ,
כשהייתה האינתיפאדה הראשונה,
היו פיגועים,
היו נכנסים ערבים ועושים פיגועים.
אז הממשלה עשתה שאין, סגרה את השטחים.
לא נכנסים ערבים.
ערביי ישראל הם כבר פה, הם פה, אז הם מועטים, וגם
אולי הם יותר נאמנים.
אבל אלה שבאים מעזה ומרמאללה ומכל,
אין כניסה.
טוב,
בזה ניצלו מן הפיגועים,
אבל אחרי זה המדינה השתתקה.
לא היו פועלים בשביל הקטיף,
פועלים בשביל הבניין.
הבנייה השתתקה, והערבים עבדו.
הבניין שלנו, אני זוכר, הערבים עבדו.
הם בנו את הארץ.
הערבים.
עכשיו, כשהיה סגר,
לא באו יותר ערבים, אז המדינה השתתקה.
היו צריכים קטיף, לא היה מי שיקטוף את הפירות.
תפוזים, למשל.
צריך עבודה, עוזיתים, הכול.
הכול היה ביד הערבים.
אז מה עשו?
הממשלה
הזמינה פועלים מתאילנד, מרומניה,
ובאו פועלים זרים בשביל לקיים את המדינה.
אז גם במצרים זה מה שהיה.
אחרי זה פרעה לא יכול לוותר על היהודים,
כי הם זקוקים, הם נצרכים לקיום המדינה,
לקיום הכלכלה של המדינה.
לכן,
זו הצהרה,
מה שכתוב לקמון בפרש הדבור.
מה נספר באוזני בנך ובנביכה את אשר התעללתי במצרים?
מה זה התעללתי?
עשה מהם
היה משחק מהם.
למשל,
הם קיבלו מכה.
מכת דם נגיד.
מה הלאה.
לחשוב, זה בעזרת השם בפרשת בו.
מכת,
פרשת ויירה, מכת הדם,
לתאר
את הצרה שהיו, בלי מים,
היי אור נהפך לדם
ולא היה להם מה לשתות, וכל הממות
שהיו בכלים גם כן נהפכו לדם.
לא היה להם מה לשתות.
אז הכזאת מכה,
אני לא יודע איך תארו לכם,
בפריז
תהיה הפסקת מים שלושה ימים.
אין מים.
לא יכולים לבשל, אין מים.
במה תבשל?
לא יכולים להתרחץ, לא יכולים לנקות,
לא יכולים לשתות כוס תה, אין מים.
לא קפה ולא תה ולא, מה תעשה?
אז
אחרי שהוא קיבל מכה כזאת, הוא היה מבואז, בוודאי.
והוא, לא יודע, הוא לא ביקש שיעצרו את מכת הדם, הוא לא ביקש.
אבל כל המכות.
היה מבקש, ואני אסלח אתכם.
אחרי כן הוא מתחרט.
זה לא סתם היה סתם,
הוא פשוט,
היה קשה לו החלטה, איך אני אעשה, אני אשלח את כולם,
מי יעבוד בכבישים,
מי יעבוד בבניין, מי יעבוד בחקלאות.
מי יעבוד בתעשייה, היה להם,
היו בונים שם עגלות ומרכבות.
וכל הזמן, אז, טוב, אז הוא החליט,
לא נשלח אותם.
אתה לא שולח, תקבל עוד מכה.
ואחרי המכה שנייה, הוא אומר, חבל,
הייתי שולח אותם, לא הייתי מקבל את המכה.
וטוב, הוא מתחרט, אומר, כאן אני אשלח.
אבל בסוף הוא לא שולח,
כי הוא לא יכול, איך אני אשלח?
אפילו אחרי מכת בכורות,
הוא אמר,
במכת בכורות אמר,
קומו צאו מתוך עמי, כי חשו שכולם מתים,
כולם ימותו.
אז,
אבל אחרי זה,
הוא היה הופך לבב עמו ועבדיו אל העם, והיה אומר, מה זאת עשינו? כי שילחנו את ישראל מעובדינו.
איך עשינו שטות כזאת לשולח עם של עבדים בחינם?
היה נותן להם לחם צר, אומר הרמב״ן,
כמו באושוויץ,
לחם צר,
ובחינם, ויש עבודה.
היה מישהו מתחרט.
אחרי כן,
אז הוא קם ורודף אחריהם,
ומקבל עוד מכת, קריעת ים שום.
טובעים כולם בים.
וככה זה נקרא, התעללתי.
עשה ממנו צחוק.
היה עושה ממנו צחוק.
כל הזמן נותננו לבטים לכאן ולכאן.
זהו, אז אנחנו, אני, מה שאמרתי בספר,
גירוש הוא לא יכול לעשות.
אחרי שהוא טעם את העבודה של היהודים,
הוא כבר לא יכול
לוותר עליהם.
הם מחזיקים את המדינה, ומעשירים את המדינה.
אז אני גומר כאן, רבי חנניה בן אקשי אומר,
הצעה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל
ולבכך חירבה להם תורם מזאת שנאמר,
אדוני אהבה זמן, צדקו יעדי, תורה ויעדי.
אין מניין.
גם לא בלי כדור.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.