עין יעקב - ברכות ס"ג - ס"ח | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בשם השם נעשה ונצליח. אנחנו ממשיכים בלימוד העניין יעקב, אנחנו עם עשרת ברכות, פרק שני, דף טו עמוד ב',

עוד סמך ב'.

אמר רבי חמא בר רבי חנינא כל הקורא קריאת שמו מדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנום,

שנאמר בפרוס שדי מלכים בתשלג בצלמון. אל תקריא בפרוס אלא בפרש.

אל תקריא בצלמון אלא בצל מוות.

ואמר רבי חמא בר רבי חנינא למה נסמכו אוהלים לנחלים?

דכתיב, יש פסוק במדבר, פרשת בלק.

שם כתוב

כנחלים נטעו כגנות עלי נהר כי אוהלים נטע אדוני.

לומר לך אז מה הסמיכות בין אוהל לנחל?

מה נחלים מעלים את האדם מטומאה לטהרה? שאדם טובל במקווה הוא נטהר,

אף אוהלים מעלים את האדם מכף חובה לכף זכות.

איך זה יכול להיות שאוהל מעלה מכף חובה לכף זכות?

מה אתם אומרים?

זה גם אחד, נכון? עוד הסבר אפשר לומר?

שהאדם יוצא מחוץ למחנה.

כשהוא יוצא, הוא היה עד עכשיו...

טוב, עכשיו הוא יוצא החוצה, הוא עושה חשבון נפש עם עצמו. למה אני יושב פה?

מחוץ למחנה וכו', בטומאה וכו', ואז הוא מתקן את עצמו.

אז הוא מעלה את עצמו מכף חובה מהמצב שהוא נמצא עכשיו לכף זכות.

רבי עמי ורב אסי הבו כה קתרין ליה גננה לרבי אלעזר.

אמרו להוא אדהכי והכי איזיל ואשמא מילתא דבי מדרשה.

ואייתא ואיימלכו.

איזיל.

אשכה חלתנה דקתנה כמד רבי יוחנן.

קרא וטעה ואינו יודע להיכן טעה

באמצע הפרק יחזור,

וכו'.

עתה ואמר להו אמרו לה אילו לא באנו אלא לשמוע דבר זה דיינו.

כן, אז הם הגיעו לשמה ושמעו

דרשה מיוחדת.

מה הדרשה? אדם שקרא וטעה ואינו יודע איפה טעה.

לא זוכר איפה טעה, יש לו זיכרון קצר.

אם זה באמצע הפרק,

חוזר, לאן?

לתחילתו, לראש, יפה.

אמרו לו, אה, אם באנו לפה בשביל לשמוע את הדין הזה, את ההלכה הזאת, את האמרה הזאת,

היה לנו מספיק, היה שווה שנבוא למה.

תענו רבנן, עבדים ושפחות הן עומדים עליהם בשורה, והן אומרים עליהם,

מה זה נקרא לעמוד בשורה? לא עלינו, לא עליכם. אדם שהוא אבל אחר הקבורה, אז שמה עומדים בשורה.

השבוע עשיתי שיעור

באוניברסיטת תל אביב.

זה היה ביום, כמדומני, שלישי האחרון באוניברסיטת תל אביב, שיעור לרופאים ורופאות,

אחים ואחיות,

בנושא של אבלות.

כל ההלכות וכל הדינים, גם אם צריכים לדעת משהו.

אז מטעם האוניברסיטה הזו עשינו להם שמה שיעור.

בדיוק, מה עושים, איך עושים,

וכן על זה הדרך? כל הדינים,

מה זה שבעה, מה זה שלושים,

מה זה אנינות,

מה זה שנה,

מה עושים במהלך השבעה,

וכן על זה הדרך.

יפה.

ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים. ומעשה ומתה שפחתו של רבי אליעזר, נכנסו תלמידיו לנחמו.

כיוון שראה אותם, עלה לעלייה ועלו אחריו. נכנס לאנפילון,

נכנסו אחריו. נכנס לטרגלי, נכנסו אחריו.

אמר להם, כמדומה אני שאתם נכווין בפושרים.

עכשיו, אין אתם נכווין, אלא אפילו בחמי חמין.

לא כך שניתי לכם, עבדים ושפחות ואין עומדים עליהם בשורה? הרי כידוע,

לא עומדים עליהם בשורה, ולא אומרים עליהם בברכת אבלים, ולא תנחומי אבלים.

והנה פה אנחנו רואים מעשה שמתה שפחתו של רבי אליעזר,

ותלמידיו נכנסו לנחם אותו,

והוא ראה אותם, הוא עלה לעלייה ועלו אחריו,

ואיפה הוא נכנס לאנפילון, נכנסו אחריו, נכנס לטרגלי, נכנסו אחריו.

הוא רצה להתחמק מהם.

הוא אומר, אתם בכוח באים מהם.

והרי שעניתי לכם, עומדים עליהם בשורה, ונאמר עליהם ברכת אבלים, ולא תנחומי אבלים. אלא מה הם אומרים עליהם?

כשם שאומרים לו לאדם על שורו ועל חמורו שמתו,

המקום ימלא חסרונך,

כך אומרים לו על עבדו ועל שפחתו, המקום ימלא חסרונך. דהיינו, שיהיה לך עבד חדש.

כן.

עבד גויין, ועבד עברי?

מדובר על עבד גויין, נכון?

הדין הוא פה לכאורה שווה, מה זה משנה?

מי שמוגדר כעבד.

עבד יויין, קוראים לעבד עבד גויין. מי שמוגדר כעבד.

אותו דין.

תניא עידה, חבדים ושפחות אין מספידין אותם.

אבי יוסי אומר, אם עבד כשר הוא?

אומרים עליו, הו, איש טוב ונאמן ונהנה מי הגיעו.

זה היה בן אדם טוב.

היה עובד קשה ונהנה מהמשכורת שלו.

אמרו לו, אם כן, מה הנחת לקשרים?

מה השארת להקשרים עצמם?

יפה.

תנו רבנן, אין קוראין אבות אלא לשלושה,

ואין קוראין אימהות אלא לארבע.

אבות מה היא טעמה?

אילא אם המשום דלא ידעינן מראובן כעתינן משמעון כעתינן.

יא אחי אימהות, נמי לא ידעינן אם מאחל כעתינן אם מילה כעתינן.

אלא עד הכחשיבת.

דפי לא חשיבי, עד אז היו חשובים.

לכן יקראו בשמות של אבות.

ומי הם האבות הקדושים? אברהם, יצחה ויעקב. מי הם האמהות הקדושות?

שרה, רבקה, רחל ואלה. אפילו אדם וחווה לא נכללו בכלל האבות.

ומחוצה להם גם לא נכללו.

למה? כי הם הוגדרו כאבות הקדושים.

האדם הראשון לא הוגדר כאב הקדוש,

הוא הוגדר כאדם הראשון.

יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא.

יפה.

אמר רבי אלעזר,

מהי תכתיב כן אברכך בחיי בשמך אשא כפיי?

כן אברכך, זו קריאת שמע.

בשמך אשא כפיי זו תפילה, ואם עשה כן עליו הכתוב אומר, כמו חלב ודשן תשבע נפשי.

ולא עוד אלא שנוכל שני עולמים מהעולם הזה והעולם הבא שנאמר, ושפתר איננות יהלל פי.

יהלל פי, סליחה. שתי רננות הללו למה? אחד לעולם הזה ואחד לעולם הבא.

ואמר רב, כל הנותן שלום לחברו קודם שהתפלל כאילו עשאו במה.

שנאמר בישעיה ב' חידלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו.

כי במה נחשב הוא אלא אל תקריא במה אל הבמה.

ושמואל אמר במה חשבתו לזה ולא לאלוה.

ולא לאלוה?

מה נתת לו חשיבות

שאתה מקדים לו שלום?

זה כמו שיהיה מלך ויהיה איזה חבר כנסת.

והבן אדם לא יתייחס למלך ויגיד לך, אה, בוקר טוב, מה שאתה אומר לך, איך אתה מרגיש?

והמלך עומד קרם ומסתכל עליו.

זה כבוד?

זה לא כבוד. לכן, הבוקר טוב הראשון שאומרים,

הפתיח הראשון שמתפללים זה עם קודש הבריחו.

מבקשים מהקדוש ברוך הוא.

לא מבשר ודם.

יפה.

מיידיב רב ששת בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב.

כן, דהיינו, בין פרק לפרק.

תרגם הרבי אבא ממשקים לפתחו, אמר רבי יונה, אמר רבי זיירה, כל הנותן לשלום לחברו קודם שהתפלל לעשאו במה. אמר לה, במה כאמרת? אמר לה, לא.

אסור כאמינא, כדרבי דיבר רבין.

דאמר רבי דיבר רבין, אמר רבי יצחק ברשיען,

אסור לו לאדם ליתן שלום לחברו ולצאת לדרך לעשות

חפציו קודם שהתפלל שנאמר בתהילים פה.

צדק לפניו יהלך

צדק דהיינו התפילה ויישם לדרך פעמיו,

ואז ילך לעבודתו.

ואמר רבי דיבר רבין, אמר רבי יצחק ברשיען, כל המתפלל, ויוצא לדרך, הקדוש ברוך הוא עושה לו חפציו.

יש לו יום מוצלח

שנאמר צדק לפניו, ילך ויישם לדרך פעמיו.

עוד ס׳ה, ואמר רבי יונה, אמר רבי זיירה,

כל הלן שבעת ימים בלא חלום נקרא רע.

שבוע בלי לחלום חלומות?

שנאמר במשלי יט,

ושבע ילין בל יפקד רע. אל תקריא, שבע אלא שבע.

אמר לרבי אח אבירא דרבי,

חייא אבירא דרבי אבא.

אמר ל... אחי אמר,

רבי חייא, אמר רבי יוחנן,

כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן, אין מבשרין אותו בשורות רעות.

אז אדם שיושן אחרי דף גמרא,

אחרי לימוד תורה, אחרי מוסר, אחרי שיעור,

אין מבשרים אותו בשורות רעות.

שנאמר, ושבע ילין בל יפקד רע.

רבי יהודה אמר, בן ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק. זה המשך מה שאמרנו מקודם.

אז אמרנו בפרקים, שואל,

מפני

ילין בלימוד.

הכבוד הוא משיב.

פה אומרת הגמרא,

כן.

אז רבי יהודה אמר, בן ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.

אמר רבי אבא הוא, אמר בי יוחנן, הלכה כי רבי יהודה

דאמר בן אלוהיכם לאמת ויציב לא יפסיק.

כן.

ואמר רבי אבא הוא, אמר רבי יוחנן,

מה איתה אמר דארבי יהודה דכתיב, אדוני אלוהים אמת.

יפה.

רבי אלעזר, בתר דה מסיים צלוטה, שהיה מסיים תפילתו, אמר הכי, מה היה אומר, יהי רצון מלפניך, אדוני אלוהינו,

שתשכן בפוריינו אהבה ואחווה, שלום ורעוז, ותרבה גבולנו בתלמידים, ותצליח סופנו אחרית ותקווה, ותשים חלקנו בגן עדן,

ותקננו בחברתו ויצרתו בעולמך ונשקים ונמצא יחול לבביך וליראה את שמך, ותבוא לפניך קורת נפשנו לטובה.

רבי יוחנן, בתר דמסיים צלוטה, אמר האחי,

יהי רצון מלפניך, אדוני אלוהינו,

שתצית בבושתנו ותביט ברעתנו ותתלבש ברחמיך,

ותתכזב ברוזיך, ותתעטף בחסידותיך, ותתעזר בחנינותך,

ותבוא לפניך מדעת טובחה ואנוותנותיך.

יפה.

רבי זירא, בתר דמסיים צלוטה,

אמר האחי, יהי רצון מלפניך, אדוני אלוהינו, שלא נחטא ולא נברוש ולא ניקלה מאבותינו.

רבי חייא, בתר דמצלה, אמר האחי, ירצון מלפניך, אדוני אלוהינו,

שתהא תורעותך אומנותנו,

ואל יתבה ליבנו ואל יחשכו עינינו.

רב בתר צלוטה אמר הכי רצון מלפניך ה' אלוהינו אבותינו שתהיה לנו חיים ארוכים

חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה

חיים של חילוץ שמות, חיים שיש בהם יראת חטא

חיים שאין בהם בושה וכלימה

חיים של אושר וחבוד, חיים שתבענו אהב אותו רב יראת שמיים, חיים שתמלא לנו כל משאלות ליבויון לטובה כמו מהתפילה הנאמרת האחרון

האחרון, כמו רב.

יפה.

עוד סמיח וו, רבי בתארץ לא תאמר אחי רצון בפניך אל נא אלינו לאבותינו.

שתצילנו מעזה פנים עזו פנים מאדם רם ומפגע הרם ומחבר המייצר המשכן הרם ומשטן המשחית ומדין קשה ומבעל דין קשה בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית ואף על גב דקיימא קצוץ יעלה דרבי.

יפה אפילו שהיו עומדים עליו כל מיני סריסים במצוות אנטוניוס המלך להכות ולהינקם בכל העומדים עליו.

בכל אופן, הוא היה אומר שיציל אותו מהמשחיתים האלה.

רב ספרא, באתר דה מסיים צלעות, אמר אחי, הרצון מלפניך ה' אלוהינו שתשים שלום בפמלייה של מעלה ופמלייה של מטה,

ובין התלמידים העוסקים בתורתיך בין העוסקים לשמה ובין העוסקים שלא לשמה.

וכל העוסקים שלא לשמה יהיה רצון מלפניך שיהיו עוסקים לשמה.

אז זו הייתה תפילתו באמת שכולם יהיו עוסקים לשמה.

תסתכל רגע על זה אם אני לא מפריע שם.

רבי אלכסנדרי בתר צלוטה אמר אך ירצון לפניך אדוני אלוהינו שתעמידנו בקרן נורא

ואל תעמידנו בקרן חשיכה ואל יתבי ליבנו ואל יחשכו עינינו

יקרא דאמרי הרב המנון המצללה

רבי אלכסנדרי בתר צלוטה

ראשון אם זה היה רב המנון היה מתפלל כך

רבי אלכסנדרי בתר צלוטה אמר אחי ירבון כל עמים גלוי וידוע לפניך אשר רצוננו לעשות רצונך ומי מעכב

שאור שבה יישא ושעבוד גלויות הם המעכבים

וירצון לפניך אדוני אלוהינו שתכניעם מלפניו מאחרינו ונשובה לעשות חוקי רצונך בלבב שלם

מר ברדה רבהונה בתר צלוטה אמר אחי אלוהי נצור לשוני מרע

ושפתותי מדבר מרמה

ולבילים כללי נפשי תדעו ונפשי כעפר לכל תהיה פתח

ליבי בתורתך ומצוותיך תרדוף נפשי ותצילן עם פגע רע

ומייצר רע ומאישה רע ומכל הרעות המתרגשות לבוא בעולם וכל החושבים עליי רעה

מהרע אפר עצתם מקלקל ומחשבותם יהיו לו אסון עם רפי

והגיון מלפניך ארנאי צורי וגואלי רבה אז גם זה קטע שחכמים תיקנו אותו בתפילה

מרב אלכסנדרי

רבה בתר צלותי אמרה אחי אלוהי עד שלא נוצרתי איני כדאי

ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי עפר אני בחיי וקל וחומר במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה

יהי רצון לפניך עונה אלוהי שלא יחטר דומה שחטאתי לפניך מרק

ברחמיך הרבים אבל לא על ידי איסורים וחוליים רעים

והיינו וידוי דרבה מנונה זוטה ביום הכיפורים

בסדר אז זה מה שאנחנו רואים ביום הכיפורים קודם התחנון שאנחנו דופקים

רב ששת תקיעה ויתיב בתענית הבתר דמצלה

רב ששת שהיה שועה בתענית בסיום התענית מה היה מתפלל

אמר אחרי ריבון העולמים גלוי וידוע לפניך שבזמן שבית המקדש קיים אדם חודר ומקריב קורבן

ואין מקריבי ממנו אלא חלבו ודמו מהקורבן ומתחפר לו

ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי רצון לפניך שיהיה חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתי לפניך על גבי המזבח ותרצני

זה גם נוסח שאומרים אותו

יפה אמר רבי יוחנן

כי הווה מסיים רבי מאיר ספרה דאיוב

שרבי מאיר סיים

ללמוד ספר איוב אמר אחי סוף אדם למות

וסוף בהמה לשחיטה

והכל למיתה הם עומדים אז כולם עומדים למיתה

אשרי מי שגדול בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם ועליו אמר שלמה בחוכמתו

טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום היוולתו

ומרגל אבפומיה דא רבי מאיר

גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי ולשקוד על דלתי תורתי

דלתותי יום יום נצור את שונך מרע ושפתיך מדבר יומה נצור תורתי בליבך ונגד עיניך תהיה יירתי

ושמור פיך מכל חטא ותאר וקדש עצמך מכל אשמה ועוון ואני אהיה עמך בכל מקום

ומרגל אבפומיה דא רבנן די אבנה חכמי אבנה

אני בריאה וחברי בריאה

אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משקים למלאכתי והוא משקים למלאכתו

כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך איני מתגדר במלאכתו

שמא תאמר אני מרבה וממעיט שנין הוא אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד

שיכוון את ליבו לשמיים

ומרגל אבפום מדאביי אל עולם יהיה אדם ערום ביראה מענה רך ומשיף חכמה חמה

סליחה ומדבר שלום עם אחיו עם קרוביו עם כל אדם

ואפילו אם עובד כוכבים בשוק,

כדי שיאהוב למעלה ונחמד למטה ויהיה מקובל על הבריות.

ואמרו עליו רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם,

ואפילו עובד כוכבים בשוק, אפילו לגוי המקדים ואומר שלום.

ומרגלה בפומי דרעבה תכלית חוכמה,

תשובה ומעשים טובים, שלא יהיה אדם קורא ושונה ובועט באביו, באמו או ברבו,

או במי שגדול ממנו בחוכמה ובמניין,

שנאמר ראשית חוכמה יראת ה'.

אז זאת אומרת, קדמה לחוכמה כבר יראת השם.

זאת אומרת, אם אין יראת שמיים ויש חוכמה, זה שווה משהו?

ודאי שזה לא שווה משהו. קודם כל יראת שמיים ואחר כך חוכמה.

וממשיך הפסוק ואומר, שכל טוב לכל עושיהם תהילתו עומדת ליד.

ללומדיהם לא נאמר, אומרת הגמרא, אלא לעושיהם.

דהיינו, לעושים לשמה.

דהיינו שהם מקיימים את מה שהם למדו,

ולא לעושים שלא לשמה, וכל העושים שלא לשמה נוח להם שלא נבראו.

ומרגילה בפו מדי רב לא כהעולם הזה עולם הבא עולם הבא אין בו לא אכילה ולא שטויה ולא פירה וריבה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות

אלא צדיקים יושבים בעטרותיהם בראשיהם ונענים מזיו השכינה שנאמר ויחזו את האלוהים ויאכלו וישתו

יפה

תנו רבנן גדולה הבטחה שהפתיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים שנאמר נשים שעננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזן אמרתי

ואמר לרב לרבי אחי הנשים במה היא זכיין?

במה הנשים שלנו זוכות?

בהקרויה בנייהו לבית קנישתא

ובהתנועי גבריהו ברבונו זה שהם שולחים את הבעלים לשיעור

לבית המדרש שם הם לומדים משנה ותלמוד

וזה שהם שולחים את הילדים לתינוקות של בית רבן להיות לומדים בבית הכנסת עם הרב שלהם

בהקרויה בנייהו לבית קנישתא ובהתנועי גבריהו ברבונו

ומנטרן לגבריו עד עת ומבי רבונון, וגם הם ממתינים לבעליהם עד שהם יסיימו ללמוד

וישובו לביתם. דהיינו, הם נותנים להם רשות ללכת ללמוד במקום אחר עד שישובו.

כי הוו מפתר רבנן מבי רבי עמי ואמר אליהם מבי רבי חנינא.

כן,

לאחר שיצאו

מביתו של רב עמי, אפשר לומר שביתו של רבי חנינא, אמר לאחי, עולמך תראה בחייך ואחריתך

לחיי העולם הבא.

ותקווה לדור, ותקוותך לדור דורים.

ליבך יהגה תבונה, פיך ידבר חכמות ולשונך ירחיש רננות.

עפעפיך ישירו נגדך, עיניך יעירו במאור תורה.

ופניך יזהירו גזע ורקיע, שפתותיך יביעו דעת וכליותיך תעלוז למישרים, ופעמיך ירוצו לשמוע דברי עתיק יומי.

אז הם התכוונו, דהיינו, על עניין של ימות המשיח, תחילת המתים וכו' וכו', שכל האיברים

שעושים דברים טובים, יש להם שכר.

בסדר?

כי אבו מפתיר רבנני ברב חסידה,

כשיצאו מביתו של רב חסידה, ואמרו אליהם ברב שמואל בר נחמני,

אמרו לה, אחי אלופינו מסובלים, אלופינו מסובלים,

סליחה, אלופינו מסובלים.

רב ישמואל, ואמר אל רבי יוחנן ורבי אלעזר, אחד אמר אלופינו בתורה ומסובלים במצוות,

אחד אמר אלופינו בתורה ובמצוות ומסובלים ביסורים. אין פרץ

שלא תהיה סיעתנו כסיעתו של שאול, שיצא ממנו דואג האדומי.

ואין יוצאת, שלא תהיה סיעתנו כסיעתו של דוד המלך, שיצא ממנו אחיתופל.

ואין צבחה, שלא תהיה סיעתנו כסיעתו של אלישע,

שיצא ממנו כחזי.

ברחובותינו, שלא יהיה לנו בנו תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים.

כמו שהם הקדיחו תבשילם.

יפה.

שכחו לשים בצל, אז זה הקדיח.

שימעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה

רב שמואל, איי איי איי

איי איי איי איי איזה חילול השם

רב שמואל ואמר אלא רבי יוחנן ורבי אלעזר אחד אמר כל העולם כולו ניזונים בצדקה

והם ניזונים בזרוע ואחד אמר כל העולם כולו ניזונים בזכותם והם אפילו בזכות עצמם אינם ניזונים

כי דאמר רב יהודה אמר רב בכל יום ויום יוצאת בת קול מחורב

מהר חורב ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני

אנחנו מסיימים בטו בשבט

וחנינא בני די לו בקו חרובין מערב שבת לערב שבת זה מה שהיה לאחר רבי חנינא

ופליגה דאמר רב יהודה דאמר רב יהודה מן אבירי לב גובה את יפשאי

אמר רב יוסף תדא דאא מעולם לא יגייר גיורא מן היו

כן

אמר אבשי והלין בנם אתה מחסיה אבירי לב נינו דאקה חזו בשבחה דאורייתא הטרזים נבשתא ולא מגייר גיורא מן היו

יפה

כן

אז גובה את יפשאי גובה איזה הכוונה אומר רש״י

זה שם של

סליחה זה פירוש של המרש״ה זה שם של אומה שהיו מן הנתינים

גובה היא מלשון גבעונים

יפה

ודורונייתא כן גם רש״י אומר כן

ודורונייתא על שם

שמם השני שנתן יהושע לחוטבי העצים

הרי הם נענשו

מכירים את ה... יפה

קילל אותם

יפה דנתינים בכל מקום שכבר נתגיירו לו יש דוד גזר עליהם איסור מלבוא בקהל

דארקה אמר דלא הגיירו גיירא אחד מני אפילו לא גיירו אחד מהם

אלולי פירושו נראה דלאו כל הגבעונים נתגיירו ואילו שלא נתגיירו נקראו גובה על שם גבעונים ואילו שנתגיירו נקראו דורונייתא

על שם נתינים אלה פירושו צריך לומר דגובהי נתינים היו

ושרו לחזור להיות עובדי כוכבים ועל כן נקראו על שם גבעונים

זאת אומרת חזרו לסורה

יפה עוברים בעזרת השם למוסר

סיימנו בפרק שלישי

עוד סט לא כולל

כן

ברור

ומה עושים ברור?

בפירות ובירקות

גם בין השקר לאמת, נכון. ידוע שכל ביאת האדם לעולם הזה וכל הגלויות שאנו סובלים הכל הוא כדי לברך את ניצוצות הקדושה אשר נתפזרו בין הקליפות

וזה כל פרי תפילותינו מצוותינו ולימודינו ולזה אדם צריך לכוון

וכן צריך לכוון בזה בכל אכילה ושתייה וכל דוחק וצער וטלטולים ושמדות שסובלים בישראל בגלויות הכל הוא תועלת גדול לעניין זה

ולכן צריך לגבלונאי ובאהבה לקבל את הכל באהבה כי הכל כעין נגד אהבת הבורא ונגד עשות נחת רוח לפני גיסא כבודו

ואין לפניו נחת רוח גדול מזה שכל הנשמות וניצוצות הקדושה הם חלק אלוק הממעל

ולמה הדבר דומה?

למלך שבניו ידידיו הלכו בשבי ביד צהר ויושבים במקום חושר וצלמוות שגדול צער המלך

והפודה את בניו של מלך הרי זה גומל חסד גדול עם המלך וגם הוא לא ישלם לו

כן הדבר הזה בצד דמיון לפי מה שיד שכלנו מגעת ועוד לאלוה מלין דברים עתיקים ומיניה תשמע כמה גדולה רעת החוטא ועל זאת יחרד האיש

ויילפת

ויארץ למצווה ובורח מן העבירה

ויזהר מאוד בברכות הנהנים טו בשבט

שעל ידי הברכות נעשה הבירור מן האוכלים ולכן ייזהר מאוד לאומרם כתקנן

שאם אינו ניזהר ראו נפש חובל למה?

תכף נסביר

לכל מעשיו יהיו לשם שמיים ובלבד שיכלקל דבריו במשפט על פי התורה במידם במשקל ובמשורה ואז

יצמיח קרן ישועה אז יש לנו ככה

או תוספת של הטו בשבט כידוע זה ראש השנה לאילנות

כפי שאומרת המשנה מה זה בעצם טו בשבט מה זה בעצם ראש השנה לאילנות זה הקדמה הכנה תאריך שממנו קובעים

מעכשיו

שהפירות יהיו שייכים מעכשיו לשבת

שנה החדשה.

זה בעצם טו בשבט, יש לנו עוד מצוות שתלויות בארץ ישראל שהן תרומות ומעשרות,

עורלה, נטע רווי ושמיטה.

שמיטה כידוע זה כל

שבע שנים, עורלה כל

שלוש שנים ראשונות מאז שנטעו את האילן,

כן?

אז שלושה שנים ראשונות לא אוכלים, תרומות ומעשרות, וכן על זה הדרך, ונטע רווי זה כבר בשנים הידועות.

יפה.

כן, אז אנחנו ככה נאמר בקצרה, כמובן שבספרי המקובלים כתוב, ויש ספר שנקרא גם פרי עץ אדר, גם שם מובא, שאדם משתדל לעלות על שולחנות 90 סוגים של פירות.

30 סוגים זה אוכלים, את הפרי מושלם, דהיינו אין לו גרעין ואין לו קליפה.

30 סוגים יש בתוכו גרעין ומחוץ הפרי.

30 סוגים מבחוץ הקליפה ובתוך הפרי.

בסדר?

בלי הגרעין.

רואים גרעינים קטנים שהם לא נאכלים.

יפה. אבל אנשים קשה להם להשיג את זה וכולי. אז לפחות ישתדל שיש שבעת המינים על השולחן.

אם רוצה להוסיף עוד, יכול להוסיף.

אבל שיש שבעת המינים על השולחן. מה זה שבעת המינים? כידוע, חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון,

זיתים ותמרים.

בסדר? דבש זה הכוונה תמרים.

עכשיו, חיטה, כידוע, אם אדם עושה סעודה,

בטו בשבט זה כעין יום טוב, לא אומרים בו תחנון.

אז אם עושה סעודה, מוציא.

זה חיטה.

שעורה,

בירה.

גפן, זה ענבים, או לחלופין,

זה היין.

בסדר?

שתי יין, משובח, אדום.

כן, אז זה הדרך, אם הוא אוהב לבן, לבן, אבל

משובח זה יין אדום.

תאנים,

יבשים, פשוט שלא אוכלים.

למרות שראיתי כל מיני כאלה שחורגים, שכן אפשר לאכול וכולי,

יש מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד בעיה גדולה בשווה לתותים,

התאנים,

בעוצמה של התולעים והכול.

אני מדבר על התאנים היבשות.

לכן, אם הוא משיג תאנים,

לא, זה לא ראש שנה שחייבים לאכול את הסימנים, גם בראש שנה לא חייבים לאכול את הסימנים.

תאנים, אתה יכול לקנות תאנים טריות, אם יש בשוק.

אם אין, אז אתה לא חייב, אתה לא חייב.

אתה יכול להסתכל ככה על התאנה, להצביע ולהגיד את הפסוקים וכו' וזהו.

רימון גם צריך בדיקה.

יש שם לפעמים כל מיני ברחשים קטנים כאלה או תולעים בכלל על זה הדרך. לכן כל דבר חייב בדיקה.

יסודית לראות את הכל ואז יכניס לפה ואז יברך את הברכה וכו'.

יפה.

עכשיו, אדם שאכל תולעת אחת

כאילו אכל חמש פעמים כזית של בשר חזיר,

בשר טרף.

תארו לכם מה זה.

לכן נמנעים מבעיות.

היום יש בשוק

פירות שנשתבכה בהן

חוץ לארץ,

טורקיה.

אז זה כמובן שיוצאים ידי חובת טו בשבט, אבל לא יוצאים ידי חובת פירות החיים, כי זה הכל חומרים שם.

עזבו שזה חומרים השם מרחם.

כן? לכן מאוד מאוד חשוב הדבר הזה להימנע. אני קניתי דוגמיות.

רק דוגמיות.

ראיתי את ה... לא שאני מתקמצן, חס ושלום.

פירות הטריים, כי היינו משובח.

אבל את הזה, הכל דוגמיות קטנות, קטנות, קטנות. אני לא אקרא בצלוחיות קטנות כאלה, אני שם את זה.

הכל דוגמית. הנה, אתה רוצה מזה? אם כבר הילדים רוצים לאכול, אז שיאכלו דוגמית. למה זה עם סוכר? זה עם סוכר? זה עם סוכר?

רף הסוכר עולה אחר כך, אוי ואבוי.

אחר כך יצטרכו, חס ושלום,

איזון לסכרת, השם מרחם.

לכן צריך להימנע מהדבר הזה, לא לתת להם יותר מדי לאכול.

עכשיו, יש עוד דברים שאפשר להעלות על השולחן.

מה שנקרא לעורר את הילדים, בפרט שזה ערב שבת, אין לאדם תירוצים. לא, אני מהר, אכלתי, התעמתי וכולי.

ישב כמו שצריך,

יסביר לילדים מה זה פירות ארץ ישראל, מה זה שבעת המינים,

מה מברכים, כיצד מברכים. מחלקים כמובן את הברכה לשלוש, ברוך אתה השם,

עם כוונות אלוקינו מלך העולם,

בואו פרי העץ,

ולכן על זה הדרך, כל הסדר של הברכות הכל,

כן, לפי סדר חשיבותם, כמו שמופיע בדרך כלל בסידורים.

ובנוסף לזה, כמובן,

גם יסביר להם את חשיבות

ארץ ישראל,

שזה מסבירים בטו בשבט, לא ביום העצמאות.

בטו בשבט מסבירים מה זה חשיבות ארץ ישראל.

ודבר נוסף,

כי אני אסביר לכם, כי ביום העצמאות מלכלכים את ארץ ישראל.

כולם יוצאים לפארק ואחר כך משאירים הרבה פסולת, אז איזה חשיבות ארץ ישראל זה?

לכן, בטו בשבט זה פירות שנשתבחה מהם ארץ ישראל,

ובנוסף לזה, גם יסביר להם את כל ההלכות והמנהגים,

דיני עורלה, דיני שביעי, שולחן ערוך וכולי, כן?

זו ההזדמנות היחידה שאדם יכול לשבת עם בני משפחתו וללמוד את ההלכות הללו, שהוא לא תמיד לומד את העם, או שהוא בעצמו אפילו לא בקי בהם,

ישתדל ללמוד אותם באמת על בוריהם.

כן, אז יהי רצון בעזרת השם,

שהטו בשבט הזה יהיה לנו שמח פלוס,

בעזרת השם, מי ייתן בקרוב ממש, נזכה לגולה שלמה,

נזכה להעלות את הביקורים בעזרת השם לבית המקדש,

לעבוד את השם בשמחה, וטוב לבב, מתוך בריאות, עושר והצלחה,

אמן ואמן. רבי חנמל הקשיע אומר, רצה, אה, רגע, רגע, והכי חשוב לא לשכוח תפילה לאתרוג,

כן, לא לשכוח תפילה לאתרוג.

הבן אישך הקדוש, בלשון חכמים, תיקן תפילה מיוחדת מעכשיו, כי מתי הכל חונת? ממה? מטו בשבט,

בסדר?

אז לכן, נכון, גם אוכלים את האתרוג,

גם בראש שנה אוכלים אותו, וגם את הזה אוכלים עכשיו,

כן.

אז לכן מאוד חשוב הדבר הזה, שבאמת אדם,

נו,

ישתדל להתפלל על האתרוג כדי שבאמת יזכה לשנה הבאה,

בעזרת השם, תשע״ח,

יזכה בעזרת השם לאתרוג משובח ומעודר, כן, אתרוג.

ברוך ה' לעולם, אמן ואמן. רבי חנמל הקשיע אומר,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,

אף יכח בעליהם תורה ומצוות, שנאמר ה' חפץ למען צדקו,

יגדיל תוריו יד.