חידושי רבנו חיים הלוי עם הרמב"ם (דיני ערלה) | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 26.03.2017, שעה: 22:49
- - - לא מוגה! - - -
יש איסור עורלה,
שלוש שנים אתה נוטע. הפסוק אומר,
כי תבואו אל הארץ,
ונטעתם כל עץ מאכל,
איזה עץ שיהיה,
של פירות,
לא, אילן סרקם בקרוב,
ועללתם עורלתו את פריו.
לא, הפרי של העץ הזה צריך שיהיה כמו עורלה, זה לא בשבילנו.
שלוש שנים יהיה לכם, לא יאכל,
עריינים לא יאכל, ובשנה הרביעית
יהיה כל פריו, קודש, הילולים לשם.
הפירות של שנה רביעית,
הם לא אסורים בהנאה כמו עורלה,
אבל הם אסורים באכילה מחוץ לירושלים,
עד שתביא אותם לירושלים או תפדה אותם בקצב.
כמו מעצר שני, לומדים את זה קודש-קודש ומעצר.
מגזרה שווה. אז כתוב פה, הילולים לשם.
ובשנה החמישית תאכלו את פריו.
בשנה החמישית הותר כל האיסון.
יש כאן דבר מאוד מעניין.
הרי כל המצוות התלויות בארץ אינן נוהגות אלא בארץ, ולא בחוץ לארץ.
אבל עורלה כתוב במשנה, חוץ מן העורלה.
משנה בדף ל״ח עמוד ב׳ בקידושין.
מוטי, תביא גמרא קידושין קטנה.
הקטן או מהקטנות.
חוץ מן העורלה.
העורלה גם בחוץ לארץ משיטה עץ מאכל, עץ פירות,
עץ פריט, אסור לאכול שלוש שנים.
מה?
-ובחוץ לארץ ברביעי.
-והרבעי.
אז זה מחלוקת.
הגאונים אומרים שרבעי נוהג גם בחוץ לארץ.
והרמב״ם אומר שאין הדבר הזה עיקר, רבעי לא נוהג בחוץ לארץ.
אין מחלוקת ראשונה. תכף נסביר את זה יפה.
ועוד מחלוקת יש בין הגאונים לרמב״ם.
הרמב״ם,
למה עורלה נוהגת בחוץ לארץ?
הגמרא מסבירה, זה הלכה למשה מסיני.
הרי מצוות התלויות בארץ לא נוהגות בחוץ לארץ.
למה עורלה נוהגת בחוץ לארץ?
אומרת הגמרא,
העורלה זה הלכה למשה מסיני,
שבחוץ לארץ גם נוהג עורלה.
אבל יש מחלוקת רמב״ם ובעלן הגדולות.
הרמב״ם אומר, אין מלכות,
מי שאוכל עורלה עובר עליו, ערלים לא יאכל.
מלכות אין רק בארץ, בחוץ לארץ אין מלכות.
כי בחוץ לארץ זה רק הלכה למשה מסיני, זה לא לאו.
על מה יש מלכות? לומדים את זה במסכת מקור דף יג.
לומדים שמלכות יש רק על לאווי,
שיש בהם מעשה, ולא לאו הניתק לעשה.
לומדים את זה שכתוב, לומדים את זה, אי אפשר להאריך,
במסכת מקור.
אז על ארץ ישראל כתוב, לאו, לערלים לא יאכל,
כי תבואי לארץ ונטעת.
אתם כל עץ מאכל, ערינים לא יאכל.
אז יש לאו. מי שאוכל עור לה בארץ ישראל, לוקה.
אבל מי שאוכל עור לה בחוץ לארץ,
למלכה אין לאו.
זה רק הלכה למשה מסיני, זה איסור, אבל לא לאו.
ואילו הגאונים אומרים שיש מלכות גם בחוץ לארץ.
ועוד מחלוקת אם רבעי נוהג בחוץ לארץ.
אז תשמעו דבר,
כשאני שמעתי את הדבר הזה מפי רבנו הרב שך, בשיעור,
הייתי אצלו, למדתי אצלו פרק הזועב,
והוא אמר בשיעור פשט במחלוקת בשם רב חיים הלוי.
בשם רבנו חיים הלוי. אם היה לכם הספר,
לא, אין צורך, רציתי רק לראות לשון הבאג, הוא מביא.
לשון הבאג, אין צורך.
רבנו חיים הלוי אומר דבר נפלא.
הרי באמת הרמב״ם פשוט, הרמב״ם הוא פשוט.
כתוב כי תבואו אל הארץ.
ונטעתם כל העץ ומחר, ערינים לאחד.
הלאו של העורלה נאמר בארץ ישראל.
אלא יש הלכה למשה מסיני?
זה איסור בפני עצמו.
משה רבנו קיבל בית סיני בעל פה מפי הבורא עולם שבחוץ לארץ גם נוהג ערלה.
אבל זה לא לאו, זה הלכה.
לכן אין מלכות.
המלכות הוא רק בארץ.
זה לאו.
אבל בחוץ לארץ זה רק הלכה למשה מסיני, זה איסור חדש,
תורה שבעל פה,
ששמע משה רבנו מפי הקדוש ברוך הוא שגם בחוץ לארץ נוהג ערלה.
וממילא, וגם הוא שמע רק על ערלה,
לא שמע על רבעי.
רבעי, למה שנגע פה? בפסוק מדברים על ארץ ישראל.
כי תבואו אל הארץ ומטעטם כל ארץ מאחד.
בשלוש שנים ערלים ובשנה הרביעית יהיה קודש הילולים.
הכל מדובר בארץ, הפסוקים מדברים בארץ ישראל.
רק יש הלכה למשה שונאי, ההלכה הייתה בערלה, לא ברבעי.
לכן הוא בעי לא נוהג,
וגם אין מלכות בערלת חוץ לארץ.
אבל מה סוברים הגאונים?
הגאונים בפירוש, לכן רציתי לראות,
רב חיים מביא את הלשון של בעל הלכות הגדולות,
שאומר, לא, הלכה זה לא איסור מחודש.
ההלכה באה להסביר את התורה,
שמה שכתוב, כי תבואו אל הארץ,
הפירוש הוא מזמן שתגיעו לארץ,
זאת אומרת, במדבר לא נוהג ערלה.
אם היו נוטעים,
שותלים אצבע אחת במדבר, לא היה חייב בערלה.
וגם בארץ ישראל לא היה חייב בערלה.
כי כל החיוב מתחיל,
כי תגיעו לארץ. כי תבואו לארץ, אז מתחיל האיסור ערלה.
אם תשתלו,
אבל אם שתלת לפני שהגעת לארץ, מישהו שתל אפילו בארץ ישראל,
אין ערלה.
אבל לא שהפסוק אומר את האיסור רק בארץ ישראל, האיסור הוא גם בחוץ לארץ.
כי ההלכה באה רק לפרש,
לפרש את הפסוק.
הפסוק
שאומר כי תבואו לארץ, לא הכוונה בארץ נוהגת ערלה,
אלא מאז שתגיעו לארץ,
זה מפורש ובהג.
מאז שתגיעו לארץ יש ערלה.
איפה? בכל מקום.
ההלכה פירשה שהתורה מדברת על כל מקום, לא רק על ה...
ישראל.
הלכה למשה, זה המחלוקת. הרמב״ם לומד הלכה לא באה לפרש את הפסוק.
הפסוק כמו תמיד, כל מצעד תלויה בארץ נוהגת בארץ בלבד. וכי תווה לארץ כפשוטו.
רק בארץ.
רק הלכה זה הלכה חדשה.
הלכה גם בחוץ לארץ יש איסור.
מצד, הלכה למשה מסיני זה בלי לאו.
אין מלקות וזה דין חדש.
משה רבנו הרי קיבל תורה בכתב וקיבל גם תורה שבעל פה.
הלכה למשה מסיני,
שעור לנו הכוח אצלנו, זה הלכה, אבל לא לאו.
למה שיהיה מלקות?
והפסוק מדבר רק על ארץ ישראל.
ועל זה יש לאו.
אם כן, גם ההמשך של הפסוק
ובשנה הרביעית
זה מדבר בארץ ישראל.
לא בחוץ לארץ, אבל בהג מפרש שההלכה באה לפרש את הפסוק.
שהפסוק שאומר כי תוול אז לא הכוונה בארץ נוהג.
מי כשתבואו לארץ מתחיל לנהוג עורלה גם בחוץ לארץ.
ההלכה פירשה את הפסוק.
אז לפי זה יהיה קשה כבוד הרב.
ולכן רבעי נוהג.
לכן שיטת הגונים,
כי גם ההמשך עם הפסוק הראשון מדובר גם בחוץ לארץ.
אז גם ההמשך של הפסוק, ובשנה הרביעית יהיה קודש הילולים לשם.
לכן...
מה יהיה קשה?
כי לפי הגאונים למה צריך הלכה למשה מסיני, אם זה כלול,
אם זה כלול,
זה הפירוש לפי הבא.
לי הלכה למשה מסיני,
הייתי אומר, זה מצוות תלויה בארץ, רק בארץ.
מה פירוש? מה שמשה רבנו קיבל,
כמו שמשה רבנו קיבל, כל דבר בהסבר, על כל התורה שבפתיו,
לא צריך במיוחד הלכה למשה מסיני.
זה הביאור, כמו הבהג.
הביאור הוא שכי תבואו לארץ מזמן שתבואו.
מזמן שתבואו, אז זה כולל את הכול. והוא שמע בהלכה למשרדים. למה לא צריך? כמו שהוא שמע בפינים ובזבחתא,
הוא שנת לצבלנות עליו, אני...
כיוון שהוא שמע,
אז כמו שהוא שמע את הפירוש של כל תורה שבעל פה, על כל תורה שבכתב,
הוא מסר לנו מה כלול בכל הלכה, בכל מצווה,
אז ממילא, גם לפי הבהג,
אז זה גם יהיה לאו.
למה זה יהיה לאו?
כי אם זה הפירוש משתבואו, אז זה לאו.
כך בושמד. אז למה הוא מעלה שזה לא לאו?
שיהיה לאו. אם זה הפירוש, אז יהיה לאו. בטח.
אם זה הפירוש, כן. יהיה לאו גם על חוץ לארץ. בוודאי. וילכה.
והרמב״ם שאומר, לא לוקים על חוץ לארץ,
כהוא אומר שההלכה לא באה לפרש את הפסוק,
שזה גם על חוץ לארץ.
הפסוק נשאר בארץ,
כמו כל מצוות התלויות בארץ, ועל זה נאמר עליו.
ומי שיאכל עורלה בארץ ישראל, לוקה.
אבל חוץ לארץ נוהג, מהלכה למשהו משנה זה ייסוד מחודש. אבל כבוד הרב, אם כתוב וסבחת,
ויש להם כל דיני זביחה שלא כתוב בפסוק,
אנחנו לא אומרים שהכל זה הלכה למשה מסיני,
הלכה למשה מסיני, וזו הכוונה.
אנחנו אומרים שהוא קיבל את כל הפירוש של וזרחת מתחילה ועד סוף.
אבל איפה הוא קיבל?
אנחנו יודעים שזה, זה מ...
הוא קיבל מסיני, זה הלכה למשה מסיני. אז למה צריך שחלק יהיה הלכה למשה מסיני וחלק יהיה פירוש פשוט שזה הפשוט?
בואו, בואו נדבר בעיקר מקודם, זו שאלה, בואו נ... העיקר הוא,
אני, כששמעתי את הפשט הזה בשם רב חיים,
מפי מורי ורבי,
אני אומר לכם, אם לא הייתי מתבייש, הייתי רוקד,
באמצע השיעור.
הייתי קם לרקוד.
את היופי של הדברים,
איך שיש לנו מחלוקת, אם לוקים על עורלת חוץ לארץ,
ואם רבעי נוהג בחוץ לארץ.
בא רב חיים ואומר, זה לא שתי מחלוקות, זה אותו יסוד של מחלוקת.
אם אני אומר שהפסוק מדבר בארץ ישראל, אז רבעי גם בארץ ישראל.
אבל אם ההלכה, ולמה בחוץ לארץ נוהג את העולם? זה ייסור חדש, ההלכה למשה מסיני.
אבל אם אני אומר שההלכה באה לפרש את הפסוק,
שהפסוק מדבר גם על חוץ לארץ, וגם שם יהיה לאו, וגם שם יהיו בשנה הרביעית.
ומה שכתוב, כי תבעו אל הארץ, הכבלן מאז שתגיעו, כך כתוב בבהאג.
הוא שואל את השאלה, אם עולה לנו כבר שם מה זה כי תבעו אל הארץ?
אומר הכבלן, מי שתבעו.
אבל לפי הרמב״ם לא קשה.
הפסוק מדבר בארץ,
ושמה יש שלב.
הלכה, בחוץ לארץ זה רק הלכה. -מה שיכול להיות קשה, כבוד הרמב״ם, מה שקשה לרמב״ם, שלא בשיטת הגאונים, יש עוד פסוקים, כי כי תבואו.
וכי תבואו במקומות אחרים, ביד כולם צריך, לא ביד כולם, וכל מיני דברים כאלה. האם שם אנחנו גם אומרים כי תבואו זה לזמן שתבואו?
או שהכוונה היא... לבד לא נוכל להגיד, הפשט הפשוט.
-לא, אז למה שפעם יהיה ככה ופעם ככה? -כאן הייתה... שמעתי, שמעתי. -כאן הייתה הלכה למשה מסיני, לא, למה שנגיד? לבער את הפסוק,
שהפסוק לא מתכוון בארץ נוהגת עורלה.
הפסוק מתכוון, כשתגיעו לארץ, מתחיל דין עורלה.
בארץ וגם בחוץ לארץ, כי הרי עורלה נוהגת גם בחוץ לארץ,
כי הפסוק מדבר גם על חוץ לארץ, אז יש מלכות וגם רבעי נוהג.
עכשיו, באה הסוגיה הזאת אצלנו, למ' ה',
דרך אגב, מובאה מחלוקת תנאים.
דומני מי זה היה?
רב שמעון ברבי
ורב חיה.
הם נחלקו
בכל המשניות שכתוב רבעי,
אחד אומר,
כרם רבעית נא.
אין רבעי בשאר נטיעות,
רק בכרם.
כי לומדים מגזירה שווה להוסיף תבואת תבואה מתבואת הכרם, או מהילול,
דבר העוברים עליו שירה, דהיינו יין,
דהיינו כרם דווקא.
ואחד אומר, בכל המשניות הגרסאי נטע רבעי.
נחלקו איך סותמים את המשניות,
כימן דאמר נטע או כימן דאמר כרם?
הרמב״ם פוסק כימן דאמר מתע.
בארץ ישראל,
בכל עצי הפרי ינוהג עורלה ורבעי.
אבל...
אבל... ככה לך.
אבל...
אבל אז אם מישהו אומר... ארבעג שאומר שרבעי נוהג גם...
בחוץ לארץ
אומר רק כרם, ולא רק כרם, ומה זה כרם?
שניים, שני עצים ואחד זונה,
חמש, זה נקרא כרם רבעי,
ושאר נטיעות לא נוהג בהם רבעי, בחוץ לארץ. מאיפה לא לצמצם?
למה? למה? כי יש לנו כלל, כל המקל בארץ הלכה כמותו בחוץ לארץ. אבל למה הוא מקל? למה הוא מקל?
למה הוא מצמצם את זה? מאיפה יש לו אידיאל לצמצם את זה?
הרי ישמן דאמר שרק כרם.
לומד את זה מהילול להילול. גם בארץ ישראל רק כרם.
אז אפילו שלהלכה קיימה לן, בארץ ישראל גם נטע אסור.
אבל לגבי חוץ לארץ יש לנו כלל, כל המקל בארץ הלכה כמותו בארץ. למה?
כי ספק עורלה מותר בחוץ לארץ.
הרי הגמרא שואלת,
אם זה הלכה למשה מסיני,
למה ספק עורלה מותר? זה ספקה דאורייתא.
זה הלכה למשה מסיני.
אומרת הגמרא, כך נאמרה הלכה.
ודען אסור, ספקן מותר.
התורה בהלכה למשה מסיני יש שתי הלכות.
הלכה שוודען אסור והלכה שספקן מותר.
לכן כל המקל בארץ בעורלה,
הלכה כמותו בחוץ לארץ. עוד נפגוש את זה בדף ל״ו גם.
לגבי הפירות של הצלף,
יש שאומרים שרק אביונות זה פירות, רבי עקיבא,
ויש שאומרים שגם קפריסין.
אז בחוץ לארץ,
קפריסין בה אין דין עורלה.
כי כל המקל בארץ הלכה כמותו בארציה, כתוב דף ל״ו.
אז לכן גם פה רק כרם רבעי נוהג בחוץ לארץ.
אבל הרמב״ם אומר, אין לדבר הזה עיקר,
בכלל לא נוהג כרם רבעי, שום רבעי לא נוהג בחוץ רץ, כי התאונה מדברת בארץ.
אלא בעצם הלכה משושנית. על העורלה הייתה הלכה, אבל לא על רבעי.
ככה אתה רצית את ההלכה נאמרה בעורלה ולא ברבעי.
וזאת מנהלה.
וזאת מנהלה. מה? וזאת מנהלה, מאיפה לא?
מאיפה לא לרמב״ם לצמצם את זה ככה, להגיד שרבעי? בטח, שההלכה היא רק בעורלה,
זה כתוב בגמרא.
מה כתוב?
על עורלה, הלכה, חוץ מן העורלה. אבל לא כתוב חוץ מן ארבעי.
במשנה כתוב כל המצוות התלויות בארץ,
בקידושין. אולי הכוונה עורלה, דין עורלה ולא עורלה דווקא. דין עורלה. כל דין עורלה. דין עורלה זה גם עם ארבוי.
אולי דין עורלה? רבעי זה לא עורלה.
לא, זה ההמשך שלו. הרי מתי אתה מוציא מהעורלה?
ברבוי. טוב,
אני לא אאריך.
אבל זה,
אני הקשיתי כושע רב חיים.
הכי טוב, כן. והרבי אמר את זה בשביב השווא.
אבל אני לא,
לא יודע נאריך, אני...
נשאיר את זה מחר.
לא, מה? נשאיר את זה מחר.
לא, מספיק, אני מספיק.
אבל יש כאן, הטוסות מביא,
כמו הגדעונים, שרבעי נוהג בחוץ לארץ, אבל רק קרן,
כי כל המקל בארץ הלך לשמור התורה.
אומר התוספות,
ופודים את זה, יש פה תוספות, אומר התוספות,
ועתה קיימלן דרבעי נוהג אף בחוץ לארץ.
מיהו? היינו,
היינו
בכרם לבד.
ולא בשאר אילנות כמו בארץ ישראל, וארץ ישראל נוהג בכל הנטיעות.
למה? דכל המקל בארץ הלכה כמותו בחוץ לארץ.
וכרם רבעי בזמן הזה,
אז כתוב בטור ובית יוסף שזה רק כרם.
שניים שניים כמו בסוטה יש דין מי ששתל כרם ולא חיללו,
חוזר בעורכי המלחמה.
אז מה זה כרם שמה? לא שתל גפן אחת,
שתל חמישה כפנים.
שניים שניים ואחד
כמו זנב.
אז אומר התוססות,
וכרם רבעי בזמן הזה מחללים אותו על שווה פרוטה,
ושוחקו ומטילו לנהר.
וכן מפורש בשאילתות.
בספר השאילתות
מובהר לחלל על שווה פרוטה.
מה זה שווה פרוטה?
אז ראיתי,
גם ברמב״ם כתוב,
שיש אומרים שנוהג רבעי, קרב רבעי בלבד,
נוהג בחוץ לארץ, ומחלל לא על שווה פרוטה, למשל איזה פרי או משהו,
ומקלקל אותם.
וכולם שואלים, הרייבד,
הרמ״ח, רבי משה הכהן ורבי הקווינגר, פה מה קשה?
הרי הדין של חילול לומדים כסף
קודש קודש ומעשר.
במעשר כתוב,
קרחה כרוכה דרך,
אתה מחלל אותו על כסף. כתוב שם, וצרת כסף בידיך בעינן כסף שיש בו צורה.
אין מחללין מעשר שני על אסימון.
או חורשקין לא על פירות, צריך כסף שיש בו צורה.
זה שואל הרייבד, וגם הרמ״ח שואל.
למה העל שווה פרוטה?
למה העל שווה פרוטה?
זה פלא הדבר הזה, רבי הקווינגר מקשה את זה,
וזה לא באמת, כבר הרייבד שואל את זה, וגם הרמ״ח,
ראיתי ברמב״ם בפרק י׳, מחלות אסורות,
רבי משה הכהן,
השגות שלו, גם הוא השיג, צריך
כסף שיש בו צורה.
לא.
אני פעם שמעתי משהו, אבל זה לא...
שמעתי משהו בשם רב דוד פוברסקי,
זיכרונו לברכה.
הוא אמר,
הרי אנחנו מחללים,
מה עושים מכסף מעשר שני?
אתה חיללת פה מעשר שני בחוץ לארץ,
אתה מביא אותם לירושלים, חוץ לירושלים גם,
רק חוץ לירושלים.
מחללים,
ובאים לירושלים וקונים עם הכסף,
נתת בבקר ובצם, קונים אוכל,
וקדושת מעשר שני עוברת מן הכסף לאוכל,
ואוכלים את זה בקדושת מעשר שני בעיר הקודש,
בעירו של מלך מלכי המלאכים.
אז אומר,
אם כן מצאנו שני
הרי זה גם כמו חילול,
אתה מביא כסף, קונה בקר וצאן או פירות,
רק גידולי קרקע, דגים יכולים לקנות,
אבל גידולי קרקע, זה סוגיה אבדה,
ובאו כמה סמי גימל.
במה קונים מכסף מעשר שני? גם במסכת העירובין כמובן.
יש שם מה קונים בכסף מעשר שני.
אז זה...
אז יש כאן, אם כן, מצאנו שני סוגי חילולים.
כשהוא אתה בחוץ לירושלים, אתה מחלל על מטבע שיש בו צורה,
את הפירות על המטבע.
אתה מגיע לירושלים, אתה מחלל למטבע על פירות.
אז הוא אומר שיכול אחד להגיד,
אני מצא איזה עגל טוב
בחוץ לירושלים.
אומר, אני רוצה לקנות את ה... לחלל את זה על העגל,
להביא אותו לירושלים, לאכור אותו בירושלים.
למה הוא לא יכול?
הרי התורה נתנה רשות, תבוא לירושלים, תקנה אוכל ותחלל.
אז אני עושה את החיזור של ירושלים, עושה אותו גם מחוץ לירושלים.
מצאתי איזה עגל טוב,
ואני יודע מה זה טוב, אני לא יודע.
אבל בגמרא ראו שהחכמים ידעו מה זה עגל טוב, מה זה לא טוב.
הוא אמר, אני אקנה את זה פה ואביא אותו לירושלים.
זה בסדר.
אז מילא לפעמים אפשר לחלל עשבי כסף, לא על הצורה, מדין חילוץ בירושלים.
זה אמר הרפובסקי, יפה.
אבל פה זה לא תירוץ,
כי פה מדובר בזמן הזה.
בזמן הזה לא יכולים לאכול בירושלים את המצב שנהיה נעומה,
וגם אי אפשר לאכול.
אז אם כן, היום לא יכולים לבוא מדין חילול של ירושלים.
רק מדין חילול של חוץ מירושלים, אז צריך להיות דבר שיש בו צורה.
יפה, אני לא זוכר, הוא דיבר את זה בקידוש עם יא.
אבל אני חשבתי על זה כאן. אבל כאן זה מדובר בזמן הזה. בזמן הזה לא אוכלים בירושלים. אתה לא יכול לחלל
מדין חילול של ירושלים, כי אתה לא אוכל את זה.
אז על כן מוכרחים להגיע לכסף שיש בו צורה. זה בקשר לגמרא הזאת שמובאה כאן,
עם כרם רבי עתנן,
או נטע רבי עתנן, להלכה קיימא,
לנטע רבי עתנן. אבל בחוץ לארץ, למי שאומר, לפי הבאהג,
שאומר שרבעי נוהג בחוץ לארץ,
רק בקרב ולא בנטע, אפילו שבארץ גם נטע.
בגלל כל המקל בארץ, הלך הקמתו בחוץ לארץ.
אז זה דין בשולחן ערוך ממש, כתוב בשענון גם כן שווה כסף.
על שווה כסף ושואלים כולם, הרבה גם שואלים.
בעניין, קצב שיש בו צורה.
היום גם בירושלים יש היום מנהג
לחלל כסף על פירות של חולין.
אבל היום הרי בירושלים לא אוכלים את הפירות,
לא אוכלים,
לא מחללים על פירות, צריך דבר שיש בו צורה.
זהו.
-אז לקחת בצורה ולהשחית אותה.
כן.
אומר, הוא זורק את זה לנהר.
מה, שעה, כמה זמן עוד נשאר לי או לא נשאר לי?
אמרנו כבר לפני... אז אני גומר, אז אני אגמור. אין לי...
לא נכביד.
אמרנו, אז אני גומר, בבקשה. רבי חנניה בן אקשה אומר,
עשה הקדוש ברוך הוא זרקות ישראל,
לפיכך הרבה להם תורה ומיסות,
שנאמר, אדוני חבר סמאן, שדקו יחדית תורה ויאדיר.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.