פרשת שמיני - ג' | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 25.04.2017, שעה: 21:30
- - - לא מוגה! - - -
יש איסור דאורייתא לאכול נבלה.
כתוב בתורה, לא תאכלו כל נבלה.
יהיה למשל נבלה,
נבלה של תרנגול,
או נבלה של בהמה.
לא, אבל לא נבלה של חתול
או של כלב,
כיוון שהיא כבר אסורה משום בהמה טמאה,
אז אין איסור חלה על איסור.
הרי אפילו שקיימלן,
שאיסור חל על איסור ואיסור מוסיף או איסור כולל.
כאן אין כאן לא כולל ולא מוסיף,
כי אותו חתול, חתיכת בשר שלה, אסור משום בהמה טמאה.
אז לא חל על זה איסור נבלה מדין, אין איסור חל על איסור.
אבל אם היא בהמה טהורה,
אז אם היא מתה, מה זה נבלה?
שמתה ולא שחיטה כדין.
אם לא נשחיטה כדין,
אם הייתה דגימה, זה גם נקרא כמו מטמאה אליה.
אם גוי שחט, אפילו שחט כדין,
שחיטת עקום אינה שחיטה.
אז זה נבלה.
כל הנבלות מצטרפות, כי האיסור הוא אחד.
לא תאכל כל נבלה.
זה נבלה, זה נבלה, זה נבלה.
חצי כזית מזה, חצי כזית מזה, עוברים על לא תאכל כל נבלה.
טוב שנקרא את הרמב״ם,
האוכל כזית מבשר בהמה שמתה,
או חיה שמתה, צבי, יחמור,
או עוב שמת.
לוקה, שנאמר, לא תאכלו כל נבלה,
וכל שלא נשחטה כראוי,
הרי זו מתה.
אם לא נשחטה, זה כמו מתה מעצמה.
זו נבלה. ובהלכות שחיטה התוואר על שחיטה שהיא כראוי ושאינה כראוי.
ואני הוספתי, אפילו אם השחיטה כראוי, אם נשחטה על ידי גוי,
שחיטת עקום פסולה.
אין אסור משום נבלה, אלא מינים טהורים בלבד,
מפני שהראוי נשחטה,
ואם היו נשחטים, שחיטה כשרה, היו מותרים באכילה.
אבל מינים טמאים, שאין השחיטה מועלת בהן,
בין שנשחטה, בין שמתה כדרכה, בין שחתך בשר מן החיים,
ואכלו אינו לוקה משום נבלה וטרפה,
אלא משום אוכל בשר טמאה.
היסוד הוא בגלל שאין איסור חלה על איסור.
אם כבר אסרה התורה את זה, כבר התורה לא אוסרת עוד פעם.
זה כבר אסור.
רק אם יש תוספת באיסור החדש.
למשל, איסור כולל, כמו למשל...
אישור כולל.
כמו למשל...
למשל, אם יש איזה בצק בפסח, בצק,
שהוא אסור באכילה, לא עשו מעשר ממנו.
הוא תבל.
לא, בזמן הזה זה רק מדרבנון, תרומת ומעשרות.
אבל בזמן שהיה תרומת ומעשרות דאורייתא, אז זה תבל.
או למשל, אם זה של כלאי הכרם,
והחיתים האלו עשו אותם חמץ.
אז בפסח כן חלה עליהם איסור חמץ גם,
מלבד מס...
הם אסורים משום כלאי הכרם,
מכיוון שהאיסור חמץ חל
על חמץ שאינו אסור, איסור אחר,
על חמץ שלא בפסח מותר לאכול.
אז בפסח, ועליו בטח על איסור חמץ,
אדם יש לו חמץ, בפסח נאסר החמץ.
מיגו שנאסר החמץ על הדברים שמותרים לאכול,
חל גם על הדברים האסורים.
הם כבר אסורים, ואין איסור חלל איסור.
זה נקרא כולל.
כולל.
זה נקרא כולל.
מיגו שחל,
כמו אם למשל ביום כיפור,
אם אדם יאכל נבלה ביום כיפור.
הנבלה הזאת התנבלה מערב יום כיפור, הייתה נבלה.
אז נגיד אין איסור יום כיפור, חלל איסור נבלה,
אבל היות יום כיפור חל וכולל על דברים המותרים,
אסור לאכול גם דברים כשרים באכילה.
אז יצור יום כיפור מגודה חל על דברים אחרים,
חל גם על דברים שאסורים.
זה ממש הבריתה הזאת כתובה בפסחים למדווה,
האוכל נבלה ביום הכיפורים,
רב שמעון אומר פטור, כי הוא סובר אין איסור חל, על איסור אפילו בכולל,
ותנא קמא אומר שכן, חל בכולל.
אז גם, אבל כל נבלה של חיה טמאה לא מוסיפה כלום, האיסור של נבלה הוא רק על הבשר,
וגם, בנקו אסור משום בשר בהמת טמאה,
העצמות והטלפיים לא חייבים עליהם, גם בבהמת טמאה לא חייבים,
אם אדם יאכל קרניים או יאכל,
הם עושים אבקה מן הקרניים,
או הציפורניים,
או למשל,
עוף טמא יאכל את החרטום שלו,
זה לא ראוי לאכילה, או את הנוצות,
התורה אסורה, ראוי לאכילה, מאכל,
אבל אם לאכילה לא אסורה, זה לא אסור, לא מצד,
אבל גם מצד נבלה זה לא אסור.
אז איסור נבלה לא הוסיף כלום.
אותו בשר של כל הבהמה, שכבר אסורה משום בהמת טמאה,
בא איסור נבלה לחול, אבל אין איסור חלל, איסור.
אם לא כולל, לא מוסיף. מה זה מוסיף? מוסיף,
כשהאיסור השני
מוסיף איסור על האחר.
למשל,
אישה אלמנה
היא אסורה לכהן גדול,
ואם היא התחתנה שוב עם יהודי וגירש אותה,
עכשיו היא גם גרושה.
גם הכהן גדול לוקח גם משום גרושה וגם משום אלמנה.
היא אבנקו אסורה עליו משום אלמנה, מקודם.
אבל מוסיף, מכיוון שנתוסף על האיסור לגבי כהן אידיוט,
נתוסף גם לגבי כהן גדול. זה איסור מוסיף.
נתוסף באיסור לגבי מי שלא הייתה אסורה,
זה איסור מוסיף. איסור כולל זה על חפצים אחרים.
מקוד כמו שמע נבלה ביום הכיפורים, מקוד שחל על דברים אחרים,
שמותרים, זה איסור כולל. יש איסור כולל ואיסור מוסיף.
אבל אומר הרמב״ם,
אין אסור משום נבלה אלא מינים טהורים בלבד.
למה? כי הם ראויים להישחת,
ועכשיו כשמתו הם נבלות.
אבל דברים שבין כה אסורים,
מינים טמאיים שאין שחיטה מועלת בהן,
בין כה הם אסורים.
אז אינו לוקה עליהם משום נבלה או טרפה, אלא משום אוכל בשר טמאה.
האוכל עוף טהור חי כלשהו,
לוקה משום אוכל נבלה.
היה עוף קטנציק, עוף קטנציק.
ואו ביריה, זה נקרא ביליה.
אפילו שאין בו כזית על בריה, חייבים מלכות.
אפילו שהתורה אומרת, לא תאכלו
כל נבלה,
ואין אכילה פחותה מכזית.
כל מקום שכתוב אכילה זה כזית.
אבל כאן הוא אכל עוף קטנציק שאין בו כזית.
אבל מכיוון שהוא בריה שלמה,
בריה אסור אפילו שאין בו כזית.
אף על פי שאין בו כזית, הואיל ואכלו כולו.
אבל אם אכלו אחרי שמת, הוא כבר מת, הוא לא בריה כבר,
עד שיהיה בו כזית,
ואף על פי שאין בכולו בשר כזית,
הואיל ויש בכולו כזית, חייב עליו משום נבלה.
הרי האיסור הוא על הבשר רק,
לא על העצמות,
לא על הגידין,
אין בגידין ונותן טעם.
אין להם דין בשר הגידין.
הגיד, יש מחלוקת תנאים.
אם הגיד נחשב כמו בשר,
מה זה גיד? אתם יודעים מה זה גיד?
לא הוורידים. הוורידים זה לא גיד.
הוורידים זה כלי הדם האלה שרואים.
זה לא גיד.
גיד זה חוטים.
חוטים חזקים.
כמו החוטים שיש,
צומת הגידים בערכובה.
שהחוטים האלה הם שמושכים לך,
מושכים את הרגל.
ויש גידים בעוף,
בצוואר, מורידים את הגיד.
כי לא מותר, אבל כנראה בכלל המליכה,
שלא יפריע למליכה.
אבל אז גידין,
יש מחלוקת אם יש לזה דין בשר או לא.
נפקא מינה אם תאכל גיד של נבלה.
אז אנחנו פוסקים
שאין בגידים ונותן טעם.
גיד, אין לו דין בשר.
אבל כאן הוא אכל עוף שלם,
ואין בו כזית לוקה.
ואם אכלו אחר שמת,
אף עד שיהיה בו כזית, כי כבר זה לא בירייה.
ואף על פי שאין בכולו בשר כזית,
אם אכל אותו בשלמות, אפילו שאין בו בכולו בשר כזית. רק
עם העצמות, הוא כזית, אבל בבשר אין כזית.
אבל כיוון שאכלו כולו,
זה כמו כזית. הואיל ויש בכולו כזית, חייב עליו משום נבלה,
אפילו אם לא אכל כזית.
אם אכלו אחר שמת,
עד שיהיה בו כזית, ואף על פי שאין בכולו.
האוכל כזית מבשר נפל,
בהמה טהורה.
הנפל זה נבלה,
זה תינוק שמת במעימו.
אז זה הנפל, יש לו דין נבלה.
האוכל כזית מבשר נפל, בהמה טהורה,
לוקה משום אוכל נבלה.
ואסור לאכול מן הבהמה שנולדה עד ליל שמיני,
שמשלושה שמונה ימים,
בבהמה,
הרי זה כנפל,
ואין לו קין עליו.
אסור לאכול.
עגל בתוך שמונה ימים שנולד,
כי אולי הוא נפל, הוא ימות.
אם לא עבר עליו, אם עבר עליו שמונה ימים, יצא מכלל נפל.
אבל אם לא עבר עליו שמונה ימים, אולי יש חשש שנפל,
אבל זה רק חשש, אז אין לו כאילו.
ואם נודע לו שכלו לו חדשיו בבטן,
יודעים,
החודשים של בן מגסה, נדמה לי חמש,
חמישה חודשים בן מגסה יולדת.
לא בטוח. זה בבכורות כתוב כמה חודשים.
ואם נודע לו, במסכת בכורות,
נודע לו שכלו לו חדשה בבטן, ואחר כך נולד,
שהן תשעה חודשים לבן מגסה וחמישה לדקה.
מביא את זה הרמב״ם.
הרי זה מותר כיום שנולד.
מיום שנולד.
כיוון שיודעים שהוא לא נפל, גם כלו לו חדשה. מה זה נפל?
שהעובר לא גדל מספיק בבטן.
עוד לא כלו לו חדשה.
יש תשעה חודשים לבהימה גסה וחמישה לבהימה דקה.
לצאן, לכבשים ולעיזים, חמישה חודשים היא מולידה.
ובהימה גסה פרה צריכה תשעה חודשים.
אז אם יודעים שעברו תשעה חודשים מאז שהיא נהיית בהיריון,
ידו הכניסו שור והיא בהיריון.
ואפשר לדעת שעברו תשעה חודשים.
מן היום שהיה שור,
אחרי כן השור הלך,
אז היא בהיריון מאז שהשור הייתה.
ואחרי כן תשעה חודשים, אז אין חשש נפל, מותר לאכול ביום שנולד.
השלייה שיצאה עם הבלד אסורה באכילה ואוכלה פטור שאינה הבשר. זה לא ראוי לאכילה, השלייה.
אז זה לא בשר.
עכשיו, זה היה מעניין אותנו.
האוכל כזית ומסר בהמה,
או חיה או עוף טהורים,
שנטרפו.
אז לא, לא, לא,
זה לא מה שרציתי ללמוד בכלל שאנחנו אתמול דיברנו.
אה, הנה, והיא הולכה י״ז.
כל איסורים שבתורה, אין מתטרפים זה עם זה.
לפיכך, הלוקח מעט חלב
ומעט דם
ומעט בשר בהמה טמאה,
ובכל קצת אין כזית,
לא ילכה משום אחד.
אין כזית, לא בבשר במטמאה,
לא בטמאה ולא בחלב ולא בדם.
אבל אז לא לוקה.
לפיכך, הלוקח מעט חלב
ומעט דם ומעט בשר במטמאה, מעט בשר נבלה ומעט בשר דק טמא ומעט בשר עוף טמא,
וכיוצא באלו משאר האיסורים וצירם מן הכל כזית ואחזור אינו לוקי,
ודינו כדין אוכל חצי שעור.
אבל אם הם מתו,
זה מצד נבלה. נבלה זה אותו איסור.
אין הבדל בין נבלה של עוף לנבלה של בהמה טמאה,
מצטרפים הנבלות, מצד זה אותו שם איסור. היסוד הוא ככה, אם זה אותו איסור,
מצטרפים לכזית,
אם זה איסורים שונים,
דם, חלב ומטמאה
בנבלה,
זה איסורים שונים, זה לא מצטרפים.
אלא דינו כמו אכל חצי שעור, אחר כמה איסורים עבר על כל חצי שעור, על כל קצת
מכל מין עבר על איסור חצי שעור.
איסור חצי שיעור לא לוקין,
כי אין לאו.
כי בתורה, בכל האיסורים האלה כתוב לא תאכלו,
ואין אכילה פחותה מכזית.
אז חצי שיעור זה רק ריבוי מכל.
כל חלב וכל דם לא תאכלו, כל לרבות חצי שיעור.
אבל זה לא גילוי שיש בזה לאו,
כי הרי אין אכילה פחותה מכזית, אז זה רק איסור.
כל חלב לא תאכלו.
למה הכל הזה אומרים שאין מלכות?
למה זה, זה, זה, אני נזכרתי.
לגבי פסח כתוב כל מחמצת לא תאכלו,
תערובת חמץ
לוקים עליה.
ולמה כל חלב וכל דם לא תאכלו, לרבות חצי שיעור,
למה לא לוקים?
כי שמה אי אפשר לומר זה עליו קאה על זה. כתוב לא תאכלו, אין אכילה פחותה מכזית.
רק הכל הוא ריבוי, אז זה איסור תורה, אבל לא לאו.
אבל בכל מחמצת לא תאכלו,
שמרבים, יש מנדה אמר שמרבה מזה חמץ נוק,
מנדה אמר שמרבה תערובת חמץ בפסחים דף מ״ג.
הריבוי הוא שזה נכלל בתורה.
כל מחמצת לא תאכלו.
ואתה אוכל כזית מזה, זה נכלל באיסור.
אבל כאן הכל, הריבוי של עצי שיעור, זה לא נכלל בלא תאכלו.
כן אכילה פחותה מכזית.
לא, הכזית חמץ לתוך תערובת לא צריכים פסוקים,
זה כזית בכדי אכילת תרס.
כשהוא אוכל,
כמו אם אחד יאכל חצי כזית עכשיו ועוד חמש דקות עוד שתי כזית,
עוד שתי דקות, עוד חצי כזה,
מצטרפים,
כי זה אכילה ואיסור אחד.
החידוש בתערובת חמץ,
שאפילו ההיתר מצטרף לאיסוף.
יש כזית בשלוש כזיתים, בארבעה כזיתים,
אבל תיקח רק כזית מן התערובת, גם אתה חייב.
למה? יש ריבוי. כל מחמצת, תערובת חמץ,
לא תאכלו.
תערובת חמץ ולאו, זה מחלוקת תנאים.
הם מרבים כל מחמצת.
תערובת חמץ זה נוקשה או לא?
אבל שמה הפירוש הוא שזה נכלל בלא תאכלו.
כל תערובת חמץ לא תאכלו.
אז הלא תאכלו, אכילה מזה, מכזית, אתה לוקח.
אבל כאן, בחצי שיעור, מרבים מכל.
אבל הכל לא יכול לומר שעל זה קהיה לא תאכלו.
כרגע אין אכילה פחותה מכזית.
אז אלקורה זה רק איסור, אין לוקין על חצי שיעור.
חצי שיעור לא לוקין.
ודרך אגב, חצי שיעור אסור גם באיסורים דרבונון.
כך כתוב בריבה שמביא אותו משנה ברורה,
בהלכות תשעה באב הוא מביא את זה.
שגם באיסורים דרבונון יש לא רק שיעור אסור, חצי שיעור גם אסור.
אז למה אין איסור מוסיף?
מה?
אז תשאל למה אין איסור מוסיף.
זה נבל על,
אבל איזה מוסיף לחצי שיעור.
גם מצד טמאה אסור, אבל שום חצי שיעור.
מה זה מוסיף?
לא, שיהיה שיעור של ארכות, שיעלה, לא תאכלו.
בזכות הנבלה יצטרף ולא תאכלו.
רגע,
הייתה מקודם בהמה טמאה.
חתול שמת.
על כל חתיכת בשר אסורה משום בהמה טמאה. חצי שיעור.
אותו דבר עכשיו שהתנבלה משום כל כזית אסור משום נבלה, אבל הוא כבר אסור משום טמאה
וחצי שיעור אסור גם משום חצי שיעור.
אם הוא ייקח חצי מפה וחצי מפה וחצי מפה,
במצב הזה, בזכות הנבלה היא ידעת.
מה אתה אומר? אבל מה הוא אכל בצום?
אם הוא אכל שלושה חצי שיעור,
כל הנבלות מצטרפות זו עם זו,
ונבלה מצטרפת עם הטרפה, זה תכף נראה עכשיו, וכן כל בהמה וחיה טמאים,
מצטרפים זה, זה אחרי כן הרמב״ם מסביר,
כל בהמה וחיה טמאים,
מצטרפים זה עם זה, גם גמל וחזיר.
אפילו שגמל,
גמל הוא,
אפילו שגמל,
גמל וחזיר, אפילו שגמל
זה משל שהוא אינו מפריס פרסה,
אבל הוא מעלה גרו,
ואילו החזיר, משום שהוא מפריס פרסה ולא מעלה גרו,
אבל זה לא שני איסורים נפרדים, זה נאמר לאו אחד עליהם.
אז ברמב״ם כתוב שמצטרפים.
אני רציתי להביא מכאן ראיה אתמול,
לא יודע אם דיברתי,
רציתי להביא ראיה שהסימנים הם לא סיבת האיסור,
רק סימן שזה אסור, אבל האיסור הוא אחד.
אבל אם זו סיבה, אם כן, זה שתי סיבות שונות,
זה שני איסורים נפרדים, זה בכלל שהוא מעלה גרו, לא מעלה גרו,
וזה בכלל שהוא לא מפריס פרסה, איך מצטרף החזיר עם הגמל.
אז רציתי להביא ראיה שזה סימן,
אבל אמרתי, היות וזה הכל לאו אחד,
אז זה מצטרף אפילו אם זו סיבה,
כי הלאו הוא לאו אחד.
אבל יכול להיות שזה שתי סיבות, גם הוא אומר,
יכול להיות שזה שתי סיבות,
אבל איסור אחד זה בין הטבעה.
מה, מה?
יכול להיות שזה שתי סיבות,
יכול להיות שזה שתי סיבות.
כן? שזה איסור אחד, שזה טבעה.
לא, אם זה סיבה.
טוב, התירוץ הוא, זה נכון, זה שתי סיבות,
אבל עליו הוא לא תאכל כל נבלה.
השם של האיסור הוא נבלה.
השם של האיסור הוא טמאה.
לא כתוב לא תאכל טמאה, כתוב לא תאכל חזיר,
לא תאכל גמל.
אבל בכל זאת זה לאו אחד, מצד זה לאו אחד.
אז זה אותו לאו, אז זה מצטרף.
-אבל למה אין אסור מוסיף?
במה?
במה טמאה כשהתנבלה?
מה הנבלה הוסיפה על הטמאה? היא הוסיפה שאם תאכל חצי שיעור טמאה.
חצי שיעור נבלה. זה לא נקרא מוסיף, אם אני אוכל.
אם אני אוכל נבלה מתורה,
אז לא יהיה טמאה ויהיה אסור נבלה.
וזה מצטרף.
-אז רואים מכאן שצריך איסור מוסיף,
לא עונש מוסיף.
מוסיף זה צריך להיות על זה,
אבל כאן הרי זה בגלל שאתה אוכל את זה עם משהו אחר.
אתה אוכל את זה עם השני, שהוא לא אסור.
-צריך שיהיה בו נפרד.
צריך שיהיה איסור מוסיף בנפרד.
רבי חננה אברהם הקשה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא זכאות ישראל,
לפיכך חירבה להם תורה ומצעות שנאמר אדוני חפץ למען צדקו,
יגדיל תורה ויאדיר.
אז כל ערב ראש חודש נוסעים למירון. -לא, לא, לא.
אה?
לא, לא. רק, למה הפעם, כן? -רצאו להתחזק פה גם אני.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.