פיקוח נפש - פרשת אחרי מות | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 06.05.2017, שעה: 22:04
- - - לא מוגה! - - -
הושמרתם את חוקותיי ואת משפטיי,
אשר יעשה אותם האדם וחי בהם,
אני אדוני.
מה פירוש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם?
אומר רשי,
לעולם הבא,
אם תאמר בעולם הזה,
והלא סופו הוא מת, כל אדם בסוף חייב להיות,
לא יכול להימלטין המוות.
אז זה לא חיים, זה לא חיים.
הכוונה לעולם הבא,
לעולם הבא הוא יהיה חי, הוא יהיה חי.
אפשטו חיים נצחיים,
אפשטו חיים נצחיים.
מה זה חיים נצחיים?
חיים לנצח.
יש בברכת התורה,
בברכת התורה מברכים, העולה אומר ברכה ראשונה,
וקוראים בתורה, ואחרי כן אומר ברכה אחרונה.
ברכה ראשונה,
אומרים, ברוך אתה ה' אשר בחרבנו עם כל העמים ונתן לנו את תורתו.
זה תורש בכתב.
בברכה אחרונה אומרים,
אמרת שם גם לך, שנתן לנו את תורתו, תורת אמת,
וחיי עולם נטע בתוכנו.
מה זה וחיי עולם נטע בתוכנו?
אומר מרן בשולחן ערוך,
בלכות קריאת התורה. הוא אומר,
הכוונה היא,
וחיי עולם זה תורש בעל פה.
עם תורש בעל פה לומדים משניות וגמורה,
עם זה זוכים לחיות לחיים נצחיים.
חיי עולם.
מה זה חיי עולם?
חיים לנצח.
יש בספר מצילת ישרים,
הוא מדבר על חיי הנצח. אני זוכר, בנוברדוק,
היו תקופה
של נצחיות.
למדו על הנצח.
העולם הזה, אם ישנותינו בהם 70 שנה, ואם גמורו 80 שנה,
היום, ברוך השם, חיים יותר קצת.
היום, היום, ברוך השם, חיים עד ה-80, 90.
אבל
זה בסוף נפסקים החיים,
חיי הגוף.
אבל בעולם הבא יש חיי נצח.
מה זה נצח?
אין לזה סוף.
אני זוכר
רבנו המשגיע, זכר צדיק לברכה, רבי יחזקאל,
המשגיח של פונובי ישעיה אמר, אני שמעתי בעצמי מפיו, ואני שמעתי באוזמי,
שהוא אמר
ציור מה זה נצח.
נצח זה לא מאה אלף שנים.
הוא אמר ציור מה זה, איך לעשות,
לראות מה זה נצח. הוא אמר,
אם נמלא את כל האולם הגדול
של פוניבש,
אתם ממלאים שם האולם.
התקרה שלו גבוהה שלוש פעמים מן התקרה כאן,
או יותר אפילו.
מלא.
כל האולם הזה,
נמלא אותו בגרעיני סומסום.
כמה גרעיני סומסום יהיו? מיליונים.
וכל גרעין סומסום זה אלף שנה נגיד,
רק אלף שנה.
אז תעשה חשבון,
כמה מיליארדים של שנים, וזה עוד לא נצח.
כי נצח זה חיים בלי תכלית, אין לזה סוף.
כמו שהקדוש ברוך הוא,
הוא חי לעד עולמי עולמים.
כך, מי שזוכה לחיי העולמה בו,
חי לנצח ונהנה מזיו השכינה לעד עולמי עולמי.
אז אנחנו,
אז זה הוא אמר ציור של נצח, אני לא יודע מה אמר את זה משם עצמו,
הוא אמר את זה משם רבי רוחו,
משגיח של מיר,
של ישיבת מיר הגדולה בחוץ לארץ.
על כל פנים, זה ציור, זה מה זה לצייר.
למה אנחנו אומרים ככה? שאדם,
הרי איך, כמו שאומר רבי נפס ערית שובה אומר,
ואיך החלפתי בעולם עובר,
עולם עומד לעד לעולם.
עולם הבא זה עולם עומד לעד לעולם, חיי העולם הבא.
והוא שמה בדרכי התשובה,
אז הוא אומר שצריך להתמרמר.
איך החלפתי בעולם עומד,
בעולם עובר,
עולם עומד לעד לעולם? החלפתי, עשיתי חליפין.
אני נתן, הפקרתי עולם הבא וקיבלתי עולם הזה,
אבל העולם הזה זה עולם עובר.
ואני נתתי עולם עומד לעד לעולם.
בשביל זה היו לומדים על נצחיות,
כדי לדעת שענייני העולם הזה הם זמניים.
לא כל כך לקחת ללב כל דבר.
העולם בן כה יעבור,
ואני רואה,
אני רואה,
הנה,
אני רואה פה בבני ברק
הרבה יהודים תלמידי חכומים.
מגיע שמונים, שבעים ותשע,
יש שמונים ושתיים, שמונים וחמש,
יש, יש כאלה שחיימים עד תשעים,
יש עד מאה שמאריכים מהם,
אבל בסוף הולכים.
זה עולם עובר,
אבל עולם עומד זה עולם הנצח,
עולם שלא אין לו מבוא.
עכשיו, כל מעשה מצווה שאדם עושה,
זה מה שכתוב בפסוק,
ושמרתם את חוקותיי,
יש החוקים שהם בלי להבין,
זה חוק של הקדוש ברוך הוא, כמו פרשת הפרה,
ואת משפטיי, דברים שמובנים עם שכל,
אשר יעשה אותם האדם וחי בהם לעולם.
אתה תקיים את המצוות, אתה תזכה לחיי נצח.
ואמרתי, אינני יודע אם הפירוש כי הושמרתם,
אולי הושמרתם זה רק לשמור, לקיים.
ככה פסטה פשוט.
אבל בשולחן ערוץ שאמרנו, כתוב, בחיי העולם נטע בתוכנו, זה תורש בעל פה.
זאת אומרת, כשאדם לומד תורש בעל פה,
אז הוא זוכה שהוא נוטע בנשמה שלו
עץ החיים,
שיחיה לו נצח.
בחיי העולם נטע בתוכנו.
אם תורש זוכים לתת כוח לנשמה שלנו לחיות לנצח.
הייעל אומנותיו בתוכנו.
או, אז רשי ככה מסביר,
אבל בגלל זה הפסט אשר יעשה אותם האדם ויחיה על ידי זה לנצח.
אלוה עולם מבוא.
-והייתה נפש, אדוני, צרורה בצרור החיים את השם אלוקיך.
אבל בגמרא, ב...
במסכת יום דף פה ה כתוב בגמרא מהפסוק וחי בהם
לומדים הדין של פיקוח נפש דוחה כל התורה חוץ משלוש עבירות
שהם לא דוחים לא מתרפאים בעריות חס ושלום ולא בעבודה זרה
או,
שמה יש גמרא מעניינת, אני אקרא קצת,
רואים שהגמרא למדה פסט אחר,
לא כמו שאומר רש.
שמה מחפשים מאיפה לומדים שפיקוח נפש דוחה את התורה,
שבת, דוחה שבת, כל התורה נדחית חוץ משלוש עבירות.
עבוד הזרר, שכוס דמים ועריות.
ושמה,
תכף אני,
הנה רבי שמואל אומר פשט,
אומר שהוא, אם הוא היה שם,
הוא היה אומר המקור של פיקוח נפש דוחה את התורה,
אשר יעשה אותם האדם וחי בהם.
אדם צריך לעשות את התורה,
אבל בתנאי שהוא יכול לחיות,
שהחיים לא מתנגשים עם התורה.
אבל אם עם קיום התורה לא יחיה,
הוא לא חייב לעשות את התורה.
התורה נדחית.
הפסוק אומר, אשר יעשה אותם האדם,
מתי?
אם בחי בהם, אם הוא יחיה. אז רואים שהגמרה למדה את זה על חיי העולם הזה, לא על חיי העולם הבא.
אבל הפשט הוא ככה, בתור פשט,
משמעות כמו רשי,
אשר יעשה אותם האדם, ועל ידי זה יחיה חיי נצח.
אבל שמואל דורש,
אשר יעשה אותם האדם וחי.
רק אם האדם יחיה, אז יעשה את המצוות.
אבל אם התורה גורמת שלא יחיה,
הוא לא חייב לקיים את המצוות.
מכאן לומדים הדין ספק שכוח נפש דוחה.
ואני אקרא מקודם קצת את הגמרה.
הגמרה שמה ביום דף פה.
כתוב כבר,
היו רבי שמואל ורבי עקיבא.
הנה, אקרא לכם את הגמרה. -וכבר היה רבי ישמעאל,
ורבי עקיבא ורבי אלעוזר בן עזריה,
מלחין בדרך,
ולוי הסדר ורבי ישמעאל בן נוסר, רבי אלעוזר בן עזריה, הולך אחריהן,
מלחין אחריהן.
ונשאלה שאלה זו בפניהם.
מניין לפיקוח נפש דוחה את הספק?
נענה רבי ישמעאל ואמר.
אז כל אחד דרש.
רבי ישמעאל אמר, לומדים את זה מבא במחתרת,
שדוחים שפיכות דומים בשביל להציל
את בעל הבית, לפי שהגנב, הוא בא על מנת להרוג.
טוב, אתם יודעים, בסוף,
זר בישמעאל.
ואחרי כן,
יש מי שלומד,
הנה,
יש מי שלומד, אם מזבחי תיקחנו למות,
ולא מעל מזבחי.
יש מי שאומר,
נענה רבי אלעזר ואמר,
רבי אלעזר,
רבי אלעזר בן עזריה, היה רבי ישמעאל רבי אלעזר.
רבי אלעזר, הוא אמר,
ומה מילה שהיא אחד מ-240,
מ-48 איברים.
שבאדם, מילה זה אבר אחד מ-248 איברים לאדם.
יש שס, שס, גידין ורמ, ח איברים.
האדם יש בו רמ, ח איברים.
והמילה זה איבר אחד.
והתורה בשביל לתקן את האיבר הזה אמרה דוחה אפילו שבת.
ככה הוא מסתכל על זה, זה תיקון האיבר.
כי כמו שכתוב ברמב״ן, העורלה זה,
הוא אומר שמה,
על ידי זה מתישים וכוח היצר, על ידי המילה.
הקודש ברוך הוא רצה שהאדם ישלים את עצמו.
הקודש ברוך הוא רצה שהאדם ישלים את עצמו. שמה איזה עוד הוא ישלים את עצמו, הוא אדם חסר בשביל שלא עוד. נכון. אז אומר, אם איבר אחד התורה דחתה סבת בשביל לתקן את האיבר הזה,
חוש כן כשאדם הוא בפיקוח, במצב סכנה.
הוא עלול למות כולו.
אם ימות כל האיברים מתים.
אז חוש כן שיציל את כל האיברים אפילו על ידי שבת.
זו דרסה אחת.
זה דבר יפה שמפורסם בשם רב חיים,
שאמר,
הרי לפעמים יש יהודים שחייבים לאכול ביום כיפור,
שאסור להם לצום.
ותמיד מספרים. אני, דוד שלי היה,
היה לי דוד נפטר,
הוא היה קצת רופא
בעיר שלנו. הוא היה אח, אבל מומחה. הוא היה יודע לעשות זריקות ולעשות...
והיה.
אז הוא היה הולך לחולים,
והיה איזה חולץ ירא שמים,
והיה בוכה לו שהוא צריך לאכול ביום כיפור.
יהודי מצטער לאכול ביום כיפור,
יום הכפרת עוונות.
ככה הוא מצטער.
הרב חיים אמר,
אמר, הרי ישמן דאמר פה, מאיפה לומדים שפיקוח נפש דוחה את הסבת?
ממילה.
ומה המילה שהיא איבר אחד ברמח איברו של אדם, דוחה שבת.
פיקוח נפש זה כל האיברים עלולים למות.
חושק כן שדוחה שבת.
אז אמר רב חיים, מעולם לא ראיתי מי שיש לו מילה בשבת,
שיהיה בצער.
עושים מילה בשבת.
דוחים את השבת, אז תראו, צולם המליטארים, התורה יתירה, אז גמרנו, התורה יתירה ביום השמיני אפילו בשבת.
אז אם כן, קל וחומר להציל את כל הגוף
בכוח נפש,
שזה קל וחומר ממילה שצריך להיות גם כן בשמחה. לא, אין מה להצטער כשאתה אוכל.
אתה עושה רצון השם, ורצון השם זה לאכול.
כשרצון השם זה לאכול, אז אוכלים.
האמת, היה פה איזה תלמיד חכם אחד,
על יד לדרמן.
הוא למד, הוא מרוקאי, אבל הוא נפטר, זכרון וברכה, לפני שנה בערך הוא נפטר.
והלכתי נחם מלבלים.
הוא למד בשניידרס, בלונדון.
מזמן הוא בא, רב זיידל, זיכרונו לברכה, ראש הישיבה,
היה בא למרוקו ואוסף תלמידים, אז הוא גם לקח אותו ללונדון.
ואתם יודעים שבמלחמת העלום השנייה הייתה נפוצה מאוד מחלת הסחפת.
והרבה מתו מהסחפת,
כי לא היה להם אוכל,
הגוף היה חלש,
והסחפת זה מחלה בריאות.
אחמד ריצן, ציוורקולוז היו קוראים לזה,
ציוורקולוז.
אז אחרי המלחמה,
גם במרוקו...
כמו אני זוכר, בבית ספר
הביאו רנטגן
והעבירו את כל הילדים,
עשו להם רנטגן על הריאות,
לראות אם הם לא פגועים בשחפת.
אני גם עברתי את הרנטגן, עברתי.
אבל טוב, אז הבחור הזה בא ממרוקו ללונדון.
בלונדון גם משרד הבריאות
היה דורש,
דרש מהישיבה לעשות רנטגן, והוא, עשו רנטגן לראות.
ומצאו הבחור הזה,
תכנון לברכה, הבחור הזה היה לו,
היה לו איזה נקודה של סחפת.
ואיך היו מרפאים את הסחפת בלונדון?
ובמרוקו ריפאו את זה עם שמן,
של הכבד של דג,
לא יודע איך קוראים לו בעברית,
קוראים לו La Meirue בצרפתית.
שמן של הכבד של הדג הזה.
כך היו מרפאים. עם השמן הזה,
בלונדון ריפאו את זה עם חזיר,
לאכול חזיר.
אז אמרו לו, לרב הזה שנפטר,
אמרו לו שיאכל חזיר.
אז הוא לא הסכים.
אמרו לו, אתה עלול למות.
אז הוא אמר, אני אמות
ולא אוכל חזיר.
ככה היה.
בכל העולם היה ככה.
היהודים מחזיר היו סוגדים.
טוב,
זה מראה על עיר השמיים, טוב.
אבל האמת שהוא לא צודק. אני הייתי בניחה מאבינים.
סיפרו לי את הסיפור הזה.
ואמרתי להם
שהוא לא צודק. הוא היה צריך לאכול את החזיר
בשביל להתרפות.
אבל זה מראה שהוא היה עיר השמיים.
אבל זה טעות.
אז שאדם ידע,
אנחנו לא... אנחנו מקיימים את התורה איך שהקדוש ברוך הוא רוצה,
לא איך שאתה רוצה.
אם בזמן שהקדוש ברוך הוא התיר לך לאכול ביום כיפור,
אתה צריך לאכול ביום כיפור. אם צריך חזיר בשביל לרפות,
זוכרים חזיר.
אנחנו לא נמנעים מן החזיר רק בגלל שבורא עולם לא מרשה לנו.
אבל אם לפי רצונו של הקדוש ברוך הוא שנאכל עזים, נאכל עזים.
זה צריך לדעת, וגם ביום כיפור, אם צריך לאכול.
אוכלים ביום כיפור,
ברוך השם, פה זה תלוי.
פה, שיש הרבה בני תורה, אין בעיה כזאת.
פה כל הזקנים והחולים שצריכים לאכול,
עושים להם שיעורים.
עושים להם שיעורים.
אני לא אכנס עכשיו בחידוש של רב חיים הלוי.
רב חיים היה מתיר אפילו לאכול בלי שיעור שלם, לא בלי חצי שיעור.
הוא אומר, חצי שיעור זה רק למי שלא חולה.
רק הוא עלול לחלות
אם הוא יתענה.
זה צריך לאכול חצי שיעור, חצי שיעור.
אבל מי שכבר חולה שיש בו סכנה יכול לאכול
אכילה שלמה.
למה? כי ברמב״ם, בפרק ב',
הלכות שבת, מבואר שכל צורכי חולה שיש בו סכנה עושים לו,
לחולה,
כלל או של דבר. שבת הרי היא כחול אצל חולה שיש בו סכנה.
לכל צרכיו.
מה פירוש?
חולה, צריך לשמור.
ישתה כוס תה.
אם לא ישתה כוס תה, לא ימות מזה.
אבל זה טוב לו, זה עושה לו טוב.
אז רבנו הרמב״ם מתיר.
אפילו שמניעתו אינה סכנה.
כיוון שהוא כבר חולה שיש בו סכנה,
עושים לו כל מה שהוא צריך.
ואני פעם באמת באתי לרבי
ושאלתי אותו,
מה הפשט ברמב״ם הזה? זה רבא מגיד ככה לומד ברבא.
מה הפשט בזה?
הרי התורה היא תירה בשביל לחיות.
זאת אומרת, וחי בהם. אבל כאן הוא באמת לא מתנגש שלא יעשה כוס תה. מה יקרה?
לא יקרה לו כלום.
אבל זה טוב לו להשתתה.
אז מה הרמב״ם אומר? כל צרכיו.
כל מה שהוא צריך, אם צריך חימום ואם צריך מזגן,
אם הוא עוד לא חולה, רק עלול להיות חולה, צריך, יש על זה.
אבל אם הוא כבר חולה שיש בו סכנה, עושים לו כל צרכה.
שאלתי את הרבי, מה הפשט בזה?
על המקום הרבי ענה לי פשט.
אמר לי, אתה יודע,
מי שחולש יש בו סכנה?
נגיד למשל אדם יש לו דלקת ריאות,
ברמינה.
הוא,
הוא,
בזמן שיש דלקת ריאות,
זה נקרא חולש שיש בו סכנה.
כי אם יש דלקת, הדלקת יכולה
לעשות חור בריאות.
ואז לא תוכל לנשום טוב,
לא תוכל לנשום.
לפי שהדלקת אוכלת את הבשר,
אוכלת, ויכול להיות בסוף חור,
ואז הוא ימות.
אז אם הוא כבר חולש שיש בו סכנה, תדע לך,
צריך למהר את ההבראה שלו.
שיבריא מהר.
כי במצב סכנה,
הרבה פעמים קורה מצב סכנה, פתאום הוא מת.
פתאום.
אדם במצב סכנה,
כמו שהיה איזה יהודי, הרב שינקר,
היה
היה בבית חולים, הייתה לו סתימה במעיים.
וכל יום שאלתי עליו, מה שלמה, מה שלמה, מה שלמה, אמרו, יציב.
פתאום נפטר.
למה?
יום אחד,
אם אדם במצב סכנה,
צריך למהר להוציא אותו מן המצב סכנה.
כי כל זמן שהוא במצב סכנה,
פתאום יכול לעוף אינקר.
זה מה שריבי אמר, זה משהו רפואי, זה לא טוירה דווקא, זה רפואי.
כשאדם במצב סכנה יכול פתאום
למערכות קורסים והוא הולך.
לכן להוציא אדם כמה שיותר מהר ממצב סכנה, זה עצמו פיקוח נפט.
כי אם אתה לא מוציא אותו, הוא עלול למות.
באמצע, עוד לפני שיהיה חור בריאות.
אז לכן, לכן אומר הרבה מגיד,
עושים לו כל צרכיו כדי שיבריא כמה שיותר מהר.
זה הפשט ברמב״ן, ברבה מגיד.
כדי שיבריא כמה שיותר מהר.
זה כולל מקלחת חמה?
מה?
הוא שואל האם זה כולל מקלחת חמה, אם הוא צריך לקלח אותה במים חמים לדוגמה.
כן.
אפשר?
כן, להתקלח.
אם זה טוב לו,
צריך לעשות לו אפילו בשבת.
למה?
כל מה שטוב לו
עוזר שיבריא מהר.
אם הוא במצב, למשל
בבילינסון פעם,
לא תקום פעם, הייתי שם פעם,
הייתה לי בעיה בלב קצת,
שמו אותי במחלקה לא של הלב,
לא של טיפול נמרץ.
אז מה היה במחלקה ההיא? היו עובדים שם,
משפצים, וכל היום דפיקות.
אני הייתי יותר חונה שם.
אם אדם,
אדם שיש לו בעיה, הוא צריך מנוחה.
בלי מנוחה הוא יותר.
אז באמת...
כבוד הרב, האם כל חולי זה חולי שיש בו סכנה,
או שחולי...
יש,
יש,
בשולחן ערוך, מה נקרא חולי שיש בו סכונה?
כל מכה של חלל,
אפילו כאבי שיניים
זה גם חולה שיש בו סכנה,
כי זה דלקת בחני חיים,
וזה, הכאבים הם,
על כל פנים, אנחנו,
מה שאנחנו, מה רציתי לומר?
וחי בהם.
וחי בהם.
אז הייתי אומר את הרב לייזר, הרב לייזר אומר,
רב אלעוזר, רב אלעוזר, אומר, ומה מילה שיחד מהמטעים וארבעים
ושמונה איברים שבה אדם דוהה את השבת,
קל וחומר כל גופו שדוהה את השבת.
רבי שמעון במנסיה אומר,
ושמרו בני ישראל את השבת,
ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת.
צריכים לשמור שבת אם אתה יכול על ידי זה לקיים שבתות הרבה,
אבל אם אתה לא יכול,
אם תשמור את השבת תצטרך חלל שבתות הרבה, יותר טוב לחלל שבת זו כדי לשמור שבתות הרבה.
חלל שבת אחת כדי לשמור שבתות הרבה.
אמר רב יהודה מר שמואל,
אי הווי הטם, אם הייתי שם,
הייתי אומר טעם יותר טוב מכולם.
בחי בהם ולא שימות בהם. על זה אמרתי הבאתי את הגמרא, לא כמו הפשט של רשי.
בחי בהם לעולם הבא.
אבל אמרתי ככה פשט.
בפשט של הפסוק,
הפשט הוא כמו שאומר רשי.
ושמרתם את חוקותיי ומצוותיי לעשות
לאשר יעשה אותם האדם, בחי בהם.
יחיה לנצח.
זה הפשט וחי בהם.
מי שומר תורו ומצוות,
הוא יחיה לנצח, יזכה לעולם הבא.
זה הפשט הפשוט.
אבל שמואל דורש,
אשר יעשה אותם האדם וחי.
וחי לא,
אז הוא דורש מזה עוד דרשה, וחי, זאת אומרת,
בעולם הזה.
אם אשר יעשה אותם האדם יקיים את המצוות והוא יחיה,
אז יעשה.
ואם לאו, הוא לא חייב.
כי התורה נדחית מפני פיקוח נפש.
הגמרא אחרי כן אומרת, כל הדרשות הן טובות לוודאי פיקוח נפש.
אבל ספק פיקוח נפש,
מאיפה ידעים לדוחה את הסבת?
אבל לשמוע זה מצוין.
כי הפסוק מתכוון, אם אתה ודאי תחיה,
אז
תצמור את התורה.
אבל אם קיום התורה יכול להביא אותך לידי ספק נפש,
נפשות,
אל תשמור את התורה.
ספק פיקוח נפש דוחה את הסבת.
עכשיו, שאלה אחת
שנשאלה,
אני מקודם רוצה לומר, בסימן שכט
נפסק מרן פסק שאפילו חיי שעה מחללים עליו את הסבת.
לומדים את זה מהגמרא, שהגמרא...
אומרת, מפקחים עליו את הגל,
אם נפל בית על אנשים,
מצאו אדם,
אפילו הוא מרוצץ,
הוא מרוסק,
אבל עדיין נושם.
יש לו עוד,
יש לו עוד, הריאות עוד עובדות, הלב עובד,
אז הוא עוד חי.
מחללים עליו את הסבת כדי להאריך את חייו אפילו בשעה.
אפילו שהוא בוודאי ימות בסוף, אם הוא מרוסק במצב כזה הוא לא יוכל לחיות.
אבל לחיי שעה אנחנו לא נשאיר אותו בתוך הגל, לא יהיה לו אוויר, ימות בסוף.
אבל אנחנו מפקחים את הגל בשביל להציל אותו,
לחיי שעה.
אומר המשנה ברורי
שחיי שעה
לא בשביל שיעשה תשובה או שישמור את התורה,
זה לא בשביל לשמור את התורה, יש דין פיקוח נפש, יש דין פיקוח נפש,
זה בשביל החיות.
החיים של יהודי חשובים בעיני הקדוש ברוך הוא,
שבגללם הקדוש ברוך הוא מוותר על התורה.
על המצוות.
בגלל שהחיים של יהודי הם חשובים אצל הקדוש ברוך הוא.
אומר במשנה ברורה,
אפילו אם הוא סוטה, שהוא פטור מכל המצוות,
ואתה מעריך לו קצת את החיים,
מחלן עם שבת בשביל לה על זה.
גם חילוני?
מה? גם חילוני?
מה הוא אומר? גם חילוני הוא שואל, חילוני.
הוא שואל, האם גם אדם שהוא לא שומע את תורה ומצוות,
הוא דוגמה חילוני.
אה, טוב, גם אם הוא,
גם חילוני מחללים עליו את השבת, תלוי.
אם הוא מומר, אם הוא מין,
אז יש דין מורידין ולא מעלים, היום לא מצוי.
מומר לתיארון.
מה? מומר לתיארון. מחללים עליו את השבת.
יש מינים,
יש דינים על זה, וזה לא הזמן לדבר על זה, זה...
עכשיו, אני יודע, בדרך כלל הם כולם תינוקות שנשבו,
לא למדו בצעירותן.
הם ריקים, לא למדו.
יש כאלה שרדים, מה זה אברהם אבינו, מה זה שמע ישראל?
אתה תבוא ותאמר, הם מחללים שבת, זה, הם כבר לא יהודים.
אבל כבוד הרב,
הרב אמנון אמר לנו בשם החזון איש,
החזון איש כבר אמר שאין תינוקות שנשבו.
טוב, אז זו סוגיה קשה, ואני לא רוצה להיכנס כעת לזה.
זה,
זו סוגיה קשה,
תדע לך,
בחוץ לארץ,
מי זה היה? רב חיים, היה אפילו רב חיים.
היה,
היה פעם,
מי שהיה לו כבש החפת
בעיר
היו
אוספים לו כסף שילך להבראה
בהרים במקום.
הייתה בית הבראה, אוויר טוב,
ככה כדי שיבריא.
היה פעם אחת
אחד מן,
או מן הציונים,
אבל אחד שהוא לא דתי,
והוא נהיה חולה ושחפת.
אז הציבור אמרו, בשביל אדם כזה אנחנו ניתן כסף
שימות יותר טוב.
ורב חיים הכריח אותם.
איך היה הסיפור?
נדמה לי,
לא יודע אם ביום, בליל יום כיפור,
בכל נדרה, הוא אמר,
אנחנו לא מתחילים להתפלל עד שייאסף הכסף בשבילה,
הוא היהודי הזה.
נשלוח אותו לבית הבראה.
והוא בירר להם שאין היום זה.
ולא נקרא מין שמורידין ולא מעלין.
זו סוגיה קשה, אני לא... לא בשבילי. אני לא עכשיו, אני לא...
אולי בהזדמנות נלמד את זה עניין טוב.
אז זה לא פשוט, הדין הזה. הכל פונים,
מה אני אומר, מה היינו אומרים?
הוא נפל עליו אפילו לחייש בצורך שעה. -אפילו לחייש שעה ואפילו אם הוא שותה.
ידוע שהוא שותה, שהוא פטור מכל המצוות.
זה לא בשביל המצוות שיעשה סבת, שיעשה מצוות או שיעשה שוב, לא בשביל זה,
אלא שהחיים של יהודי חשובים בעיני המקום שהוא מוותר על המצוות בשביל להציל חיי יהודים.
אומנם בגמרא כתוב,
חלל סבת אחת
כדי לשמור סבתות הרבה,
אבל הלכה כי שמואל, לא משמה לומדים.
הלכה כי שמואל מי בחי בהם. העיקר זה חיות,
לא נוגע למצוות.
אבל הבאנו שבסימן שו,
בשולחן ערוך,
כתוב דין,
אם לפעמים אין זה בעיה של פיקוח נפש,
ובכל זאת מחללים את הסבת.
למשל, כתוב שם דוגמה,
על אדם שהכומרים חטפו בת שלו או בן,
חטפו לו, להכניס אותו לכנסייה ולגדל אותו נוצרי, לגדל אותו עובד עבודה זרה,
ויממר, הוא ימיר את דתו.
מותר לאבא,
וגם לאדם אחר, אומר המשמרו,
לחלל שבת באיסור מלאכה דאורייתא בשביל להציל אותו.
למר, כאן אין שאלה ספיקות נפש, הם לא הולכים להרוג אותו,
רק הרוחניות.
הולכים ל... אם הוא יהיה מומר, הוא לא יקיים שום מצווה, ולא שבתות ולא יום כיפור.
הוא יהיה מומה,
אם ימיר דתו.
אז הוא יהיה גוי גמור.
אז בכל זאת, מחללים את הסבת.
מה המקור לזה?
הרי זה לא בעיה של פיקוח נפש פה.
אז המקור לזה, אומר הגרוס, שזה מרבי שמעון במנסיה,
חלל שבת אחד כדי שישמור שבתות הרבה.
זאת אומרת, אנחנו אומנם פוסקים כשמואל,
מי בחי בהם, זה עיקר החיות,
אבל פוסקים גם את הדרשה של רבי שמעון במנסיה,
חלל שבת אחד כדי לשמור שבתות. אז לפעמים,
אין פה בעיה של פיקוח נפש, אבל הוא הולך למרדתו,
הוא לא ישמור שבת הרבה שבתות,
אז מותר לחלל שבת כדי,
אפילו באיסור ואורייתא,
מותר לחלל שבת כדי להציל אותו שלא...
לשמור שבתות הרבה. -לשמור שבתות הרבה.
זה אומר הכוח.
זה שני דינים.
עכשיו אני אומר לכם שאלה שהייתה, תמיד הייתה.
פעם דיברתי על זה, הייתי במרסיי,
ושמע
איזה רופא, שכחתי השם שלו,
רופא שלמד אצלנו קצת,
למד אצלנו עוד קצת זמן.
אז הוא ארגן שיעור לרופאים. כשאני אגיד שיעור לרופאים,
ואז שאותי אותם את השאלה הזאת.
יש יהודי שהרופאים אומרים לו שהוא יכול לחיות חודש.
אחרי חודש הוא ילך.
אבל אם יעשו לו ניתוח,
יהיה לו נגיד גידול, רחמנא לצלם.
והגידול הזה, הרי הוא מתפתח,
והוא אוכל את כל התאים שמסביב.
גונב מהם את החיות,
את העלבונים, וככה אומרים שסרטן זה צר עין,
הצהרות עין,
כמו שהתאים של הסרטניים,
הם גונבים מכל התאים שעל יד זה,
גונבים מהם את החיות, אולי החלבונים.
וככה הם נמקים, הם מתים.
אז זה סרטן משפשט.
על כל פנים, אם יחתכו את הגידול ויצליח הניתוח,
הוא יחיה שנים רבות.
אבל הבעיה היא שהוא עלול למות באמצע הניתוח.
למשל, אדם כזה שחלש,
או למשל במקום מאוד רגיש, יכול לפגע במלאך,
אבל זה ספק.
יכול להיות שהניתוח יצליח והכול יהיה בסדר,
ויחיה שנים,
ויכול להיות שדווקא הניתוח יהרוג אותו מיידית.
אפילו החודש הזה הוא לא יחיה.
יכול להיות, הרוג אותו מיידית. עכשיו, מה אנחנו מסכנים פה?
מסכנים חיי שעה.
הרובימקו, המצב שלו כעת, עוד חודש הוא ימות.
ואם הניתוח לא יצליח וימות מייד,
הורסים לו חיי חודש,
חיי שעה.
אבל אם יצליח, הוא יקבל חיי עולם, הוא יקבל, יוכל לחיות עוד עשר שנים.
אז מה עושים?
הרי גם חיי שעה זה גם פיקוח נפש.
אז אתה הולך לסכן חיי שעה בשביל חיי עולם?
מותר או אסור? זו שאלה ששאלתי אותה.
אז הבאתי להם גמרא בעבודה זרה, דף כז,
ששואלת את השאלה הזאת.
זו גמרא מעניינת מאוד.
הגמרא אומרת שמה שאסור להתרפות מן הגוי,
כי גוי חשוד על שליחות דמים,
באמצע הריפוי יכול להרוג אותו.
אבל אומרת הגמרא,
אם היהודי הזה חולה,
שוודאי ימות מן החולי שלו,
עוד חודש, עוד חודשיים,
ואם הוא ילך להתרפות מן הגוי,
יכול להיות שהגוי לא יהרוג אותו, כי בטוח שהגוי יהרוג אותו?
הגוי חשוד על שליחות דמים,
אסור להתרפות אצלו.
אבל זה רק ספק.
ואם כן, אולי ניכנס לספק, שאולי הוא ירפא אותו ויתרפא.
זו אותה שאלה.
אבל הוא עלול להרוג אותו וימות מיד.
אתה מסכן חיי שעה,
ובשביל להרוויח חיי עולם מספק.
האם דוחים חיי שעה מספק? בשביל ספק חיי עולם.
אומרת הגמורה, זה מפורש בנביא, השאלה הזאת.
בהפטרה שמענו שבוע שעבר.
בארבעה מצורעים
היו שומרון,
עיר שומרון,
נדמה לי זה היה בזמן יהורם, בנו של אהב.
צרו עליה ארמים,
מארם.
עשו מצור, והיה רעב שמה,
לא היו נותנים להכניס אוכל.
והציבור, אוכלים, כל יום צריכים לאכול,
אז לא נשאר להם אוכל. ואנשים היו במצב של רעב,
רחמנא אצלם,
רעב כבד,
וארבעה מצורעים היו מצורעים, הם לא היו בתוך העיר.
הם בחוץ, חוץ למחנה,
אז היו בחוץ לעיר.
אז המצורעים האלה זה היה גחזי ובנה.
שהם קיבלו את הצרעת של נעמן.
במשל אלישע קילל אותם.
טוב, אז אמרו,
מה אנחנו יושבים פה?
הרי אנחנו עוד שלושה, ארבעה ימים נמות מרעב.
מה אנחנו עושים כאן? יושבים למות.
בואו נלך לארם.
נלך למחנה של הארמים.
יכול להיות שהם ירחמו עלינו, ייתנו לנו אוכל ונחיה.
אז יכול להיות שמייד יהרגו אותנו.
וככה אנחנו, אם נישאר פה,
נמות ברעב עוד שלושה, ארבעה, חמישה, שישה, שבעה ימים.
ואם נלך אליהם, יהרגו אותנו מייד.
אז אנחנו מפסידים חיי שעה של שבעה ימים.
אבל מצד שני, אולי ירחמו עלינו,
ונוכל לאכול ולחיות.
אז זה הספק בדיוק.
ומה הם פסקו?
בוא נלך לארם ונקח הלכה,
שמותר לסכן חיי שעה בשביל להציל ספק חיי עולם.
אז מה היה? הסיפור ידוע, שהם הלכו וראו שהארמים ברחו.
זה בשביל שהקדוש ברוך הוא השמיע קולות,
והם פחדו שהיהודים משומרון
שכרו את שירותו של מלך מצרים,
והוא בא לעזור להם. זה קולות, סתם מקולות, הם פחדו,
והם ברחו כולם,
והשאירו את כל האוהלים שלהם מלאים,
אוכל והכול, ובגדים והכול.
הם נכנסו לאוהל ראשון ויאכלו, דבר ראשון הצילו את עצמם, אכלו.
אחרי כן אמרו,
זה לא טוב מה שאנחנו עושים.
אנחנו צריכים לגלות את זה למלך מיד,
באמצע הלילה.
חזרו לעיר ואמרו לשומרים להודיע למלך
שארם ברחו
ויש אוכל.
ויש כל המחנה.
המלך אומר, המלך אומר, אני אגיד לכם מה שעושים ערב.
הם עושים ככה, כאילו ברחו כדי שאנחנו נצא מן העיר,
ואז הם אורבים לנו.
אמר לו אחד,
אולי לא, אולי באמת ברחו.
אז יש לנו עוד כמה סוסים,
נשלח כמה סוס,
נראה, נבדוק.
אז הלכו ובדקו וראו בכל הדרך דברים, בגדים בדרך, וזה נפל, ראו שבאמת נכון שהם ברחו,
והודיעו למלך.
ואז באו כולם ובזזו את כל המחנה,
ונהיה,
איך כתוב סם?
שאה סולת בשקל?
מה שאמר אלישע,
שמחר
יהיה
לחם בשקל, ובסעסולת, וכך וכך.
וככה זה היה הסיפור עם אלישע הנביא, אני לא סיפרתי הסיפור של אלישע הנביא.
זה בהבטרה הקודמת.
אז זהו, אז כאן הגמרא אומרת את היסוד הזה,
שספק חיי שעה
לאבד חיי שעה מותר בשביל ספק
לחיי עולם.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.