פרשת בהר-בחקותי | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 20.05.2017, שעה: 22:29
- - - לא מוגה! - - -
מה רציתי לדבר על הערב?
בגלל שהשבוע נשיא ארצות הברית מגיע.
ובעולם
יש ציפיות שהוא,
ויש
חששות שהוא יעשה דברים לא טובים, הרי אי אפשר לסמוך עליו.
טוב, אבל בעולם שוכחים שיש מנהל לעולם.
הם כל החושבים שזה יכול לעזור, זה יכול לעזור,
וגם זה יכול להזיק.
כמו שהיה לפני כמה שנים, לפני חצי שנה
או שנה,
היה אחד מפרס,
אני לא יודע איך קוראים לו, רוחני, אני לא יודע מי, מישהו.
הוא אמר,
הרי מדינת ישראל תושמד בתוך כמה שנים, היא תימחק מן המפה.
כך הוא דיבר.
אז אני אמרתי לתלמידים, אמרתי שצריך לענות לו
שהוא לא מנהל את העולם.
לא יחשוב שהוא מנהל את העולם.
יש מי שמנהל העולם ויודע,
העם ישראל הוא עם נושע בשם,
עם שמור.
ואותו דבר להפך, גם על זה הגוי הזה שבא השבוע לכאן.
הוא לא קובע לנו כלום.
מה קובע לנו?
מה שבורא העולם יעשה.
חזל אומרים,
אין אדם נוקף אצבעו מלמטה,
אלא אם כן גוזרים עליו מלמעלה.
אם אדם קיבל מכה,
ככה לפעמים מקבלים מכה באצבע,
נוקף,
לעשות מכה.
אז זה בגלל שגזרו עליו מלמעלה.
אין דבר בלי שגזרו עליו.
לא עונש וגם טובות.
גם טובות זה הכל מטה, בורא יתברך.
אנחנו מאמינים
שהוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.
וזו אמונה חזקה.
אין דבר שנעשה לבד,
ולא הגוי הזה יעזר לנו,
ולא הגוי הזה יזיק לנו.
הכל תלוי בנו.
שרום בנו, תכף נראה, בעזרת השם.
אז רציתי,
בהתחלה רציתי לספר סיפור שראיתי בספר על החפץ חיים.
יש ספר, של מאיר עיני ישראל קוראים לו.
מאוד יפה הוא כותב.
אז יש שם סיפור
שרב דוביל זריצקי,
הוא למד בשיבת רזי,
והוא כותב את הסיפור הזה.
הוא היה סופר.
הוא כתב את הסיפור, הם הביאו בלשונו.
הסיפור היה שבישיבת נובהרדוק, היה הרבה ישיבות נובהרדוק.
אני לא זוכר איזה ישיבה זאת, או מדריץ',
או ביאליסטוק,
או בנובהרדוק עצמה.
היה שם בנובהרדוק, הייתה הישיבה המרכזית של רבי יוזן.
אחרי כן ביביאליסטוק נהיית הישיבה העיקרית.
אז היה שם בחור,
קראו לו לייבל,
אריה.
לייבל, יהודה אריה. זה לייבל, כמו ש...
זה F,
זה וולף.
וכישהו.
גם כן היה נקרא לייבל
והוא היה מעיר רוגצ'וב.
רוגצ'וב זה כנראה או בפולניה או בליטה, אני לא יודע.
מאיפה שבא הגאון הרוגצ'ובר,
גם הוא היה מעיר רוגצ'וב.
אז הבחור הזה בא מרוגצ'וב והיה בישיבה.
הוא היה נער בן 15-16 והוא לא יודע מה הסיבה, מה קרה.
הוא לא היה צומח לגובה,
הוא היה מתרחב.
והיה, אני ראיתי את התמונה,
כמו מרובע הוא היה.
כל כך,
למה הגוף התרחב
ברוחב
אבל בגובה הוא נשאר נמוך.
ואז,
וגם נהיה,
כבר היה קשה תנועה,
לקחו אותו לבית חולים לוורסה.
בוורסה הייתה עיר הבירה של פולניה,
ופולניה הייתה מדינה אריסטוקרטית.
אומנם לא מעצמה ולא זה עד היום,
אבל
היה בבית חולים, היה רופאים חשובים,
והרופאים לא ידעו
מה יש לו.
אשפזו אותו,
אבל הבן אדם, היה, זה כמו,
היה רק
להראות לאנשים, להראות לרופאים שבאים לביקור,
לראות את הפרובלמה הזאת.
הבעיה הזאת של הבחור הזה,
שלא גודל בגובה, גודל ברוח.
וגם הוא נהיה קבוע תנועה.
הוא נהיה קבוע תנועה, לא היה יכול להגיד ידיים,
רגליים,
היה סיעודי גמור.
והיה במיטה,
ושירתו אותו שמה
סיעודי גמור.
אוכל,
רוחצים אותו,
טוב, זה בכל בית חולים, בטיפול נמרץ.
אסור לבן אדם לזוז.
הכל עושים לו, רוחצים אותו וזה.
הכל עושים לו.
גם האוכל, היו צריכים לתת לו לאכול, הוא לא יכול ל...
והוא מתרחב, מתרחב.
והוא יסב שם בבית חולים כמה שנים.
כמה שנים הוא היה בבית חולים.
ולא זז שום דבר,
אבל האשפוז עלה הרבה כסף.
בבית חולים עולה אשפוז כסף.
אז שני בחורים קיבלו על עצמם
לאסוף כסף בשביל
האשפוז שלו.
היו הולכים ואוספים כסף ומבקרים אותו גם,
כי פחדו שהרופאים
יגמרו אותו.
אם יש ביקורים,
הוא לא בחור של הפקר,
אז ישימו להם.
היו באים לבקר כל פעם, נוסעים ובאים.
והיו
היו מלבישים לו תפילין.
לא יודע אם הם היו נשארים איתו, אבל
הכל פונים. פעם אחת,
אחד,
התחלקו, זה הולך לעיר הזאת, זה הולך לעיר הזאת, לאסוף כסף.
אז אחד נסע לרדין,
והוא כבר היה, לאסוף כסף.
הוא היה בבית חדין, זו עיירה קטנה, אבל הוא עשב משהו והלך לחפץ חיים. אמר, אני כבר פה,
נלך לחפץ חיים שיתפלל עליו.
הלך לחפץ חיים,
מספר לחפץ חיים,
את המצב שלו,
שהוא לא יכול להזיז אצבע.
לא יכול להזיז, ללכת
הוא כל הזמן שוכב במיטה מסכן
אז החבציים שאולתו אם הוא היה
אם הוא חרדי, אם הוא שומד תורה ומצוות
אמרו לו, מה זאת אומרת?
הוא כל הזמן מקווה מתי שהוא יאכל בעצמו ללבוס תפילין
וכל הזמן הוא למד בנובדוק, יש לו פסוקים
של ביטחון
בפה כמי זה שגור בפיו שם שמיים
אז החבציים נעמד להתפלל
זה היה
דומני בערב יום כיפור זה היה
הוא התפלל עליו רבע שעה
והוא רשם את השעה שהחבציים התפלל, זה היה
זה היה איזה קידוש השם היה,
העבציים
העם ידעו
שאצלו אפשר לקבל ישועה
אם רב ישועה מתפלל זה בסדר
וככה
אז הוא רשם לדע את השעה בדיוק
מתי הוא התפלל
אחר כך הלך, חזר לאוהו
הנה יונתן הגיע
והוא היה צריך למחות
אז לא נתנו לך מכות
זה עבר בשלום, הם כבר מפחדים כנראה
למה אני עומד אותנו שהמחאה מוציאה את רושם החטא שהיה בך
אם לא מחית זה מוציא את הרושם של החטא שנכנס מה שהתחרחל
אז המחאה זה מוציא
בסדר, אז תראה
אתה יודע את הסיפור של הבחור הזה שהיה בן אברדוק
והוא לא היה צומח, לא היה גודל
היה
מתרחב
שמעת על זה? זה מובא בספר מעיר עיני ישראל
שמספרים על החפץ חיים
רב סטארם זה? איזה רב?
עברנו כן, אז יופי, אז הוא היהודי הזה
בחור הזה היה מאושפז
ובחור, שני בחורים היו אוספים קצב
בשביל לשלם את האשפוז
ואחד הלך לעיר רדין לעשות קצב
ואז הוא ביקש מהחפץ חיים שיתפלל על העבודה.
חפץ חיים שאל אם הוא חרדי,
אמרו לו מה זה חרדי?
הוא למד בנובערדוק, הוא מלא מוסר,
וציפייה לקדוש ברוך הוא שיעזור לו,
שיוכל ליבוש תפילין בעצמו,
לא צריך עזרה מאף אחד.
החפץ חיים יודע מה זה,
הוא ידע מה זה ישיבת נובעת זו.
אז הוא קם והתפלל עליו
עשר דקות, ארבע שעה.
ההוא רשם את השעה בדיוק של תפילת לחפץ חיים,
ואחר כך הוא חזר לוורשה.
מרדין עד ורשה,
אני חושב,
500 קילומטר בטח.
כי רדין זה בליטא,
זה צפונית לפולניה.
וורשה הייתה דרומית בפולניה,
קצת ויותר בדרום.
אני מתאר לי שהיה 500 קילומטר.
אני לא הייתי בפולניה,
לא רוצה להיות.
אני לא מחפש,
לא מחפש.
אבל הוא,
טוב, הוא מגיע לביקור לוורשה, ללייבל. לייבל קראו לו,
רב לייבל.
לייבל
הוא הגיע,
הוא רואה שלייבל לא במיטה שלו.
מה קרה?
או סיפרו לו, אתה לא יודע מה קרה?
וואו.
הוא קם, הוא התחיל לזוז והתחיל ללכת על הרגליים.
פלא פלאים, נס רפואי.
אז הוא שאל אותו,
שיספר לו, דיבר איתו, שיספר לו
איך זה קרה.
אז הוא סיפר לו ביום פלוני,
נדמה לי זה היה ערב יום כיפור,
שחפץ חיים התפלל עליו.
בשעה פלונית
פתאום באה לו מחשבה בראש להזיז את היד ימין.
אבל הוא לא, כל הזמן, כבר שנים יושב,
מה קצת,
מה יעזור להרים איך?
אבל המחשבה לא עזבה אותו.
תרים את היד,
תרים את היד.
אז הוא ניסה,
הוא רואה שהוא מצליח להרים את היד.
אז הוא הרים את היד.
אחרי כן יד שמאל,
אחרי כן תחיל לזוז.
התחיל לאט-לאט.
בדיוק.
אז הוא הבריא, ברוך השם,
התחיל ללכת, התחיל
לעייני צרפואי.
אחרי כן הוא קם ויצא.
בהתחלה הוא ניסה לעשות איזה מסחר שם, בפולין.
אבל אחרי כן הוא עלה לארץ.
הוא היה
בכפר סבא,
במגדיל, אני חושב.
הוא היה שם והיה אומר שיעורים לבעלי בתים.
הוא היה עובד, אני חושב, פתח איזה מסעדה.
רבי יעקב אדלשטיין
מכיר אותו.
וראה אותו, ואמרו,
ונודע לנו ורדיקרס,
כולם באו לבקר אותו.
המבקן בארץ היה
רבי בן שיונברוק,
זכרנו לברכה.
ובסוף הוא נפטר בכפר סבא,
והוא קבור שם.
קראו לו רב לייבל רוגד שובר.
ראיתי, הם מביאים את התמונה שלו.
נמוך,
זה לא נוגדל.
אבל כבר ככה,
ככה, אפשר לא כמו שהיה.
ברוך השם, התחיל לזוז וזה.
והוא ידע ללמוד, ידע לומר שיעור לבעלי בתים.
אמר שיעור
בדף ימי או בהלכות.
יש שם, כל הסיפור מובא שם.
אני שאלתי,
איך זה יכול להיות שבדיוק באותו דקה שהרב יצחקים התפלל,
זה פעל בוורשה.
זאת אומרת, זה טיל, התפילה.
איך הלכה,
הגיעה עד ורשה באותו זמן?
מה פשט בזה?
התשובה היא,
הרב יצחקים דיבר עם המנהל,
המנהל של העולם.
ואותו מנהל שנמצא ביראדין הוא מנהל גם הבית חולים גם
של ורש.
ואז הוא נותן פה פקודה, הוא שמח כאן את התפילה שלו.
כאן הוא נתן פקודה שהבחור יתרפא.
זה מה שאמר הפסוק,
מלכותך, מלכות כל העולמים.
באותו רגע שהוא מושל, הוא מולך,
הוא מולך בכל מקום.
כי הוא מולך פה, מלך שם. אנחנו אומרים,
אלוקינו מלך העולו.
הוא מולך בכל העולם.
ברוך כבוד השם ממקומו.
מה?
ברוך כבוד השם ממקומו.
בקדושה, כרוך, כבוד השם, מבנה כהנא.
כן, אבל הוא שולט בכל העולם.
אפילו שהוא נסתר,
הוא שולט בכל העולם.
ולא נחשוב שהנשיא ארה״ב יכול לעזור לנו,
או יכול לקלקל לנו,
או רשע אחר.
לא משנה אנחנו,
אנחנו לא על ידם אנחנו מונהגים,
ואנחנו יודעים בורא עולם מהמנהיג שלנו.
אנחנו עבדיך ואתה מלכנו.
אמרתי שכיוון שהשבוע יהיה פה בלאגן גדול,
אני חושב שמחר הוא מגיע,
או יום שני.
אז לכן צריך להתחזק לדעת שיש אלוקים
ויש מנהל עולם.
זה מה שאמרתי שצריך ללכת לכם.
סיפרתי את הסיפור. מלכותך, מלכות כל העולם.
כמו עם הרב שר.
מה?
כמו עם הרב שר, שבאר שלא עשני גוי.
טוב, זה עניין אחר.
זה עניין לדעת
שאנחנו מושגחים בהשגחה מהקדוש ברוך הוא,
וכל מה שנעשה איתנו,
והכול ממנו יתברך.
לא הגוי הזה עוזר לנו ולא הגוי הזה מזיק לנו.
אנחנו מונהגים על ידי הבורא הלום.
וזה היום בפרשת השבוע,
פרשת וחוקותיי,
הקללות.
אז כתוב שם
את היסוד.
ואם תלכו עימי וקרעי ולא תבואו לשמוע לי ויספתי עליכם מכה שבע בחטאותיכם.
אומר רשי,
הרי זה כתוב מקודם.
ידוע, רשי כאן אומר,
מה עם העבירות?
שבע עבירות?
ושבע פורעניות. רשי עושה את ה...
אבל אחרי כן כתוב,
ואם תלכו עימי וקרי,
זאת אומרת שאתם,
ואחרי כן כתוב, ואם לא תבשרו לי,
ואם באלה לא תבשרו לי,
והלכתם עימי וקרי,
והלכתי אף אני עמכם בחמת קרי.
וקרי והכיתי אתכם,
גם אני שבע על חטאותיכם.
ועוד ועוד ועוד.
ואם בזאת לא תשמעו לי,
והלכתם עימי וקרי,
והלכתי עמכם בחמאס, קרי.
אותה צרה שהייתה לכם.
ואתם לא אומרים, זה מקרה,
לא עושים תשובה. למה לא עושים תשובה?
כי לא יודעים שזה הבורא או לא נתן את המכות.
או שאם זה קרה מקרה,
מה יש לעשות תשובה?
אבל זה, על זה,
שאתם חושבים שזה מקרה,
על זה יהיה לכם.
והסרתי אתכם אף אני, שבע, רחמנו יצלן,
לקרוא את הקללות.
והיה, זה היה הדברים האלה.
ואכלתם בשר בניכם ובשר בנותיכם.
תאכל.
אני חושב שהרב אביב בשם החפץ חיים,
כאשר
וזו אמר התקיים הפסוק בשואה, רחמנה יצלן,
והיית משוקם ומראה עיניך אשר תהיה.
הוא אמר, זה התקיים בשואה.
בכל הכול היה זה הרב מורדכי פרגמנסקי.
הוא היה בשואה.
אומר, הוא רואה פה
פסוקים ואותיות בשואה.
הכול הוא ראה בתורה כתוב כבר את זה.
שיהיה ככה ושיהיה ככה.
וכשהיה בסוף המלחמה,
הנאצים לא ממש בסוף, זה ארבעים ושלוש.
כאילו לסרס ילדים
שהרי הם רצו להשמיד את העם היהודי
והרגו בהם ושחטו בהם, שרפו אותם
אבל כדי לגמור את
הסוף,
אז לקחו ילדים, בסדר, לא הרגו אותם
אבל סירסו אותם
שלא יוכלו להוליד
היו היום פה, ואני זוכר,
בוויז'ניץ היה סריס אחד מן השואה
אני לא רואה אותו כבר, הוא נפטר כנראה
סריס,
מסרסים אותו שלא יוכל להוליד
כדי לכלות את העם היהודי
אז רב מורסחי אמר שכבר לא, יותר מדי
וכבר אתה רואה כאן זה לא
זה לא מכה שכתובה בתורה
שירצו לכלות את העם היהודי
הוא אמר עכשיו
הוא אמר שעכשיו צריך לצפות לשמוע
הוא היה כל, אני לא צריך לקרוא טוב את הספר ההוא
של מורסחי פגמנסקי
איך שהוא היה אומר
על המכה הזאת אומר, הנה זה פה
על המכה הזאת, אני גם אמרתי פעם על הפשוט
אולי היה כאשר
שש עליכם להטיב לכם
כן יסיס השם
לארח לכם
אז אומר רשי, לא חד ושם, בוראי עולם
שמח במפלת ישראל
רק הוא מסיס אחרים
יסיס אחרים
אחרים יסמכו במפלת ישראל
אז אני הבאתי, אז היה התפרסם בעיתונות
שזה היה
בכל המועד פסח
הרי הימלר,
מה שמו?
הוא היה מושל של פולין
הרי מה עשה היטלר?
כבש את פולין, מעמיד מושל
כבש אזור, מעמיד מושל
המושל של פולין היה הימלר,
מה שמו וזכרו
אז הימלר רצה לסלוח
כבר בסוף המלחמה, אולי ב-43-44
רצה לסלוח מתנה ליום הולדת
להיטלר
אז הוא שלח לו מברק
ביום ההולדת שלו, זה היה בחול המועד
בפסח
שפולין נקייה מיהודים
בגרמנית
גרמנית
פולין
ריין פונג'ין
כמו ביידיש, ריין, זאת אומרת נקייה,
נקייה מיהודים
כאילו יהודים זה פסולת, רחמנו נצלח
וזה הוא אמר, זה יסמח
זה כאשר יוסיס
הם שמחים
למה זה היה אחרי גטו ורשה הסיפור הזה
אחרי גטו ורשה הרי בוורשה
היו יהודים גררס
שהם
עשו מרד
והיו, לא,
רבי נחמן זימבה היה גם
הוא פסק שצריך להתגונן
הם הורגים בנו, נגרוג באים גם אנחנו, ואולי
תהיה איזו ישועה קטנה לכמה
אבל בסוף מה עשו הגרמנים?
הם הציתו אש בכל הגטו
כל מי שהיה בגטו נשרף
ואז אחרי זה הוא כתב את המבעלים
נקרא כזה
שפועל נקייה מן היהודים
זה נקרא כאשר שש השם עליכם להיטיב לכם
כן יסיס השם יסיס אחרים אומר השם לא שהוא בעצמו שש אחת בשלום
אלא יסיס אחרים על מפלות
זה היה
כל השואה הייתה
באמת הרמב״ן אומר שהקללות האלה
של בחוקותי זה חורבן בית ראשון
הקללות של
ערבות מואב
הקללות של פרשה כי תבוא
זה של חורבן בית שני
והאזינו והשואה
תאזין
אבל כאן זה הבאנו שזה ברמב״ם
בפרחות תעניק
כתב הרמב״ם
מצוות עשה לזעוק
ולהריע גם לעשות בחצוצרות
אבל לזעוק אל השם על כל צרה שלא תבוא
זה מצוות עשה להתפלל בשעת צרה
לזעוק אל השם
זה מצוות עשה דאורייתא אפילו
אם מי שאומר שתפילה זה דרמב״ונון
על שעת צרה כולם מודים זה מצוות עשה
להתפלל זה בשלפי רכן לפעמים כשיש איזה צרה
היו הרבנים פה אומרים להתפלל
או בצורת
או צרה של המלחמה
או כל מיני צרות
היום יש מלחמה גם
עם
הצבא
יש לנו מלחמה מבית ומבחוץ
שיצאו מהם איתנו
מחצהו
אז הרמב״ם אומר כמו שכתב רשי בחומש
שהיום שהמצווה הזאת
זה מדרכי התשובה
נקרא לאסון הרמב״ם
המצווה הזאת, מצוות עשי מן התורה
לזעוק
ולהריע בחצוצרות
על כל צרה שתבוא על הציבור
שנאמר
על הצר הצורר אתכם
ורעותם בחצוצרות
אומר הרמב״ם פירוש
כל דבר שייצר לכם
כל דבר שעושה לכם צר
מצוקות
כגון בצורת
או דבר או הרבה וכל כיוצא בהן
זעקו עליהן והריעו
ונצווה לזעוק אל השם
מצד עשי מטורנט לזעוק
לזעוק אל השם
כמו שאמר אדוננו דוד, וצר לי אקרא אלוהי אדוני
ואל אלוהי השביע ישמע מהיכלו קולי ושבעתי לפניו תבוא באומה
זה על הציבור אבל אחרי כן כתוב
והוא אומר ודבר זה מדרכי התשובהו
שבזמן שתבוא צרה
ויזעקו עליה ויריעו
ידעו הכל שבגלל מה הם זועקים
שהם על ידי זה
מבטאים זה בא מהקדוש ברוך הוא
וידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הוא רע להם
ככתוב עבורותיכם יתואלה
וזהו שיגרום להם להסיר הצהרות מעליהם
זה הידיעה הזאת
שזה בא מאת השם
והם עוזרים בתשובה, דרכי התשובה
הזועקים אל השם ולשימחון להם על מסעתו
זה יגרום להם שתיפסק הצהרה
אבל אם לא יזעקו
ולא יריעו
אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם ירא לנו
וצהרה זו נקרוא נקרית
הרי זו דרך אכזריות
וגורמת להם להתדבק
ומעשיהם הרעים ותוסיף הצהרה צרות אחרות
הוא שכתוב בתורה והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמאל קרי
כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו
אם תאמרו שהוא קרי אז לא רק שהצרה שאתם בה לא תיפסק
אלא אוסיף לכם עוד צרות
הרמב״ם
אחרי כן אומר הרמב״ם ומדברי סופרים חייבים להתענות
התענית זה רק מדרבנון
אבל הזעקה להתפלל לשם
זה דאורייתא
בשעה צרה צריך להתפלל לשם
אחרי כן ברמב״ם כתוב
שלא רק
בציבור צרת רבים
גם בצרת יחיד
בהלכת עת כשם שהציבור מתענים על צרתן
ככה יחיד מתענה על צרתו
מתענה
לא סתם פה אני שומע סיפורים
על תעניות של צדיקים
על מישהו זה הנה
אז זה לא זה כשיש צרה אפילו של יחיד
שהוא נוגע לו
אדם חייב להתענות
גם כן יחיד כשם שהציבור
מתענים על צרתן
ככה יחיד מתענה על צרתו
כיצד?
הרי שהיה לו חולה או טועה במדבר
או אסור בביתא סורין יש לו להתענות
עליו ולבקש רעמים בתפילתו
ואומר עננו בכל תפילה שמתפלל
ולא יתענה בשבת
בשבתות ולא במעדות ולא בראשי חודשים ולא בחנוכה ופורים
כל תענית שלא קיבלה עליו
היחיד מבעוד יום אינה תענית
צריך לקבל אותה כשיתפלל תפילת מנחה
יאמר מחר אני
מחר אהב תענית
וגומר בלבו להתענות למחר
אף על פי שהוא אוכל בלילה
לא הפסיד כלום
וכן אם גמר בלבו וקיבל עליו להתענות
שלושה או ארבעה ימים זה אחר זה
אף על פי שהוא אוכל כל לילה ולילה
לא הפסיד תעניתו
ולא צריך כוונה לכל יום ויום בעולים
היכול תענית זה המקור הוא
שלא לומר
שזה מקרה
ובאמת הרמב״ן בפרשת בוהו
אומר
שאין
לאדם חלק בתורת משה רבנו
עד שיאמין שכל מקרנו ודברנו כולם ניסים
אין בהם טבע ומנהגו של עולם כלל
אלא לפי מעשה אדם
אם הוא עושה מצוות ושומע לקדוש ברוך הוא
יהיה לו שכר.
ואם לאו, חס ושלום.
וזה אומר, אם האדם לא מאמין,
באמת שכל העניין,
הדבר הזה חמור, שאדם לא מאמין בהרגעה פרטית,
ולא יודע,
לא יודע שהצרות שיש לו זה מאת השם.
הוא חי עם הרגשה,
ובכלל שיש הרבה כפירה
ביום בדור שלנו.
הוא מרגיש, הוא אומר,
הסרקה הזה או לא, אבל אם היה יודע באמת שזה מאת הבורא יתברך,
היה מתפלל.
בצר לי יקרא אדוני ואלוהי השבע ישמע מחלוקונים שם עזיבנו את אבולוזה.
זה, פרשת השבוע מלמדת אותנו
כמה העניין הזה שכופרים בהשגחה.
תמיד הייתי מביא את הסיפור
של חיאל בית האלי,
שהוא בנה את יריחו,
והתקיימה הקללה של יהושע.
יהושע, כשנכנס לארץ,
הוא כבש את יריחו, זו העיר הראשונה שהוא כבש,
והחרים את, והרג את כולם,
מנער ועד זקן, תא ונשים, הרג את כולם,
לא תחיה כל נשמה.
ואחרי כן הוא החרים את כל הרכוש שיש שם לבית המקדש,
למשכן.
ועכן, מעל בהקדש.
אז כתוב שם, הוא קם וקילל מי שיבנה את יריחו.
בבכורו יזדנה,
כשהוא יתחיל לעשות יסודות לעיר,
אז הבכור שלו ימות,
וכשהוא יעצב דלתותיה,
אז צעיר שלו ימות.
ובמשך הבנייה מתים לו בנים.
והיה שמחיאל, שרצה לבנות יריחו.
והוא התחיל לעשות יסודות, מת לו הבכור שלו.
ואחרי כן מתו לו עוד, ועוד שבעה בנים מתו לו.
ועשה את הדלתות
של העיר,
עשה אולי חומה
סביב העיר, אז מצא את הדלתות, מת הצעיר האחרון.
ואני שואל, איך אשתו נתנה לו?
ואיך הבנים לא באו לצעוק עליו, מכה מצרים מבכוריהם?
אומרים לו, אתה לא רואה שאנחנו מתים?
אתה רוצה להרוג את כולנו?
הנה, בדיוק התקיימה הקללה של יהושע.
שבעה בנים,
איך הם לא עצרו אותו?
התשובה היא,
כי הוא היה כופר בעיקר,
הוא היה עושה צחוק. מה אתם מדברים שטויות?
בגלל דיבור של יהושע אנחנו...
נו, אבל עובדה, אתה רואה שאתם מתים.
זה סתם מקרה. זה לא מייחס לזה שזה קשור. למה זה לא קשור?
זה לא קשור, זה מקרה.
לא, זה, העניין הוא שזה מקרה.
הוא לא תולה את זה בעבירה שהוא עבר על השואה של יהושע,
או בקללה של יהושע,
זה גם שואה. ארור זה גם שואה.
הוא היה מלך יהושע, בספר יהושע.
כתוב שקיבלו עליו את מלכותו,
וכל מי שימרה את פיך,
כתוב, הוא היה מלך יהושע.
היה כובש את ארץ ישראל והרג ל״א מלכים,
אבל הוא, היה לו דין מלך יהושע.
זה כתוב בפרק א',
וכבוד ברוך הוא.
אז התירוצ הוא שהוא היה כופר בעיקר ותולה הכל במקרה
הוא לא תלשי, יש
איך יכול להיות את קללה של
יהושע לפני 500 שנה
או 600 שנה מאז
שנכנס יהושע עד אחרי שנבנה, אתה יודע מתי נבנה?
נבנה בית
400 שנה אחרי שיצאו ממצרים
או אחרי שנכנסו לארץ.
כתוב בספר מלכים,
מתי שלמה בנה?
זה היה 400 שנה אחרי שנכנסו לארץ.
ותוסיף לזה עד זמן אחאב,
משלמה על אחאב,
עוד 200 שנה.
כמעט 600 שנה.
אז מה הוא היה אומר?
הדיבור של יהושע יכול לפעול משהו?
אלא מה?
אם הוא היה מאמין שיש בורא עולם,
שמנהל את העולם,
הוא יודע,
הקב' ברוך הוא
מקיים
דברי הצדיקים,
אבל הוא לא האמין בזה.
הוא היה כופר.
הוא אמר לעבודה זרה לבעל.
ודיבר אחאב. ואחרי כן, כשמתו לו כל הבנים,
בא אליהו ואחאב,
כל אחד בפני עצמו בא מצד עצמו ובא לנחם.
ואז היו שמע אחאב,
שהמנחמים אומרים
בריך אל הכה דצדיקיה דמקיה מילי דצדיקי.
יתברך הקב' ברוך הוא אלוהו הצדיקים,
שמקיים הדיבורים של הצדיקים.
אז אחאב אמר,
אחאב היה גם כופר בעיקר.
אחאב, לא כל הזמן, ואז
אחרי כן הוא עשה תשובה.
יש במדרש הגדול, כתוב שהיה מזמין
את יהושבת מלך ישראל לתת לו מרקות פעמיים ביום.
אז,
בקיצור,
אז אחאב אומר להם,
מי היה יותר גדול?
משה רבנו
או יהושע?
ודאי משה רבנו היה יותר גדול.
כולם יודעים, פני משה כפני חמה,
פני יהושע כפני לבנה.
אז איך יכול להיות, דברי משה לא התקיימו.
הרי משה אמר,
ישמרו לכם פן יפתה לבבכם,
ושרתם בעבדתם אלוהים אחרים,
והשתהביתם להם, וחרף אדוני בכם,
עשה את השמיים אלוהים מטר.
והנה אנחנו, כל ארץ ישראל מלאה
עבודה זרה היום, כולם עובדים עבודה זרה,
ולא קרה שום דבר, ויש גשם, יש הכול,
יש כל טור.
כך הוא אמר, שיש כל טור, לא חסר כלום.
אז אליהו שמע את זה,
אז אליהו אמר, חי השם,
שמכאן ועלה לא יהיה גשם רק לפי דברים.
וכך היה נאצה הגשם. למה?
אבל באמת, מה התירוץ על הקושייה של אחאב?
אחאב הקשה קושייה. אם דברי משה לא התקיימו,
איך דברי יהושע התקיימו?
התשובה היא פשוטה.
דברי משה, לא אמר זמן, מתי יהיה, מתי.
והקדוש ברוך הוא, ארך אפיים.
מאריך אפה וגבה דילי.
אז הנכון, הקדוש ברוך הוא אמר שאם יעבודה עוד זרה לא יהיה גשם
ולא יהיה אוכל.
והאדמה לא תיתן לי תעולה.
נכון, אבל לא אמר, מיד שיעבדה עוד זרה יהיה.
הקדוש ברוך הוא מאריך אפה.
גם בדילי.
אבל אצל הקללה של יהושע הוא נתן זמן.
יהושע אמר, בבחורו יזמין.
דנא
ובצעירו ייצב דלתותיה.
לא שייך לדחות את זה ערך אפיים.
הרי יתבטלו דברי יהושע.
כאן לא יתבטלו.
נכון, ועצרת השמיים למטר יבוא
מאריך אפה וגבה דילי.
ולכן הוא אמר,
היות ודברי משה אמת,
אז אני עכשיו קובע שמעכשיו לא יגש.
זה לא בגלל...
בגלל דברי משה, אתם עובדים עד הזרה, אז לא יהיה גשם.
אתה לא רוצה שהקדוש ברוך הוא יאריך אפה.
אתה רוצה למה הוא לא נותן יד? אז באמת היא.
מיד לא יהיה גשם, וככה נהיה שלוש שנים בלי גשם.
זה נורא ואיום היה.
אז הוא קובע שאתה רואה לו עופר ישראל והוא רואה לו. מה?
הוא עוד לא מתבייש אחר כך בסוף הוא רואה לו, כשהוא רואה אותו, עופר ישראל.
אחר כהן, כהן לאליהו, כן.
הוא אומר שהוא גרם, שאין גשם.
אז אמר לו, לא אני,
אתם עובדים עבודה זרה,
אז אין גשם.
אתה רוצה שיהיה גשם?
אז בואו נעשה תשובה לעבודה זרה.
תאסוף לי את כל ישראל ואת כל נביאי הבעל להר הכרמל.
ושם מה עשה אליהו,
עליו השלום,
בהתעוררות.
התעוררות.
שיכירו שיש אלוקים.
ואז
לעובד הבעל לא ירד אש,
ואליו ירד אש, אז
כתוב שכל העם,
ויענו כל העם ויאמרו, אדינו יהיו האלוהים, אדינו יהיו האלוהים.
זה היה יחיאל, ירד, כמו שהוא נפטר.
מה?
יחיאל עם בית האלוהים.
והוא היה בתוך המחילות.
זה מה שאני כועס על יחיאל.
אמר לו, אתה עובד עבודה זרה.
היצר הרעד לעבודה זרה היה מאוד קשה.
זה נכון, הגמרא בסנהדרין אומרת,
שרבה דרס על אחאב,
אמר לו, אם אתה היית, או על מנשה הוא דרס.
אמר לו, אם אתה היית, היית...
רואים את השמלה ורץ לארץ.
ורץ אחרי עבודה זרה.
טוב, בסדר, אבל
רמאות,
לרמות את עם ישראל
שיש ממש בעבודה זרה,
הוא נכנס במחילה בשביל לעשות אש.
וכדי לרמות
שיש ממש בעבודה זרה.
זה היה לא הגון.
לרמות
רשע.
רשע, אז בא נחשק ושדרסך אותו.
אבל מה יהיה החס של חיאל?
הוא לא האמין בהשגחה.
הוא לא האמין שיש אלוקים, שיש מנהל.
אז הוא תלה את המיטה של הבנים שלו בדברים אחרים.
זה מקרה.
איזה מקרה? בדיוק כמו שאמר יהושע.
אבל זה מקרה.
כי הוא לא האמין.
וזה מה שהפרשה של השבוע צועקת.
הקב' ברוך הוא כועס
על זה שאומרים שהוא לא מנהל את העולם.
אומרים זה מקרה.
לא הוא שעשה.
והקב' ברוך הוא כועס על זה.
אמר הרמב״ן שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו
עד שיאמין
שכל מקרנו
ודברנו
כל מה שעובר עלינו.
כולם ניסים, זה הכל מבורא עולם.
אין בהם טבע ומנהגו שם. גם טבע אין.
הכל מבורא עולם.
והרי אתה רואה
הסגולה של הנפש החיים.
הנפש החיים אמר סגולה.
שאם אדם
חושב על שם הוויה ברוך הוא
שהוא מהווה את הכל כל
רגע
הוא מניע את הכל
ומבטל כל הכוחות
וכל הרצונות, זה כלום, יש רק בורא עולם.
אז בזכות המחשבה הזאת
הוא ינצל.
בזכות המחשבה הזאת הוא ינצל.
אז אתה רואה שהכל עושה בורא עולם.
הנה, אתה יכול לנסות.
תעשה,
תעשה את האסגולה שלנו בשעיים
ותנצל.
אני ניסיתי את זה פעם,
לא רק פעם אחת.
הייתי פעם בצרפת
והייתי באלפים והייתי צריך
והיה שם, לא היה חמצן מספיק,
היה גובה, בגובה אין הרבה חמצן
וגם המלון היה מלון
שבאלפים קר
עד מלון סגור הרמטי
והיה אוויר, אז
לא יכולתי לסבול.
זה גרם לי מהירות דופק.
למה מהירות דופק?
כי כיוון שאין מספיק חמצן.
הרי אדם מביא חמצן לכל הגוף,
אבל ברגע שאין מספיק חמצן,
אז הלב מתאמץ לזרוק יותר חמצן,
לזרוק יותר דם כדי שיגיע חמצן
לכל הגוף.
נו, אז מהירות דופק זה נקרא,
אז במקום 70 פעימות בדקה, היה לי 120, 120. זה מסוכר,
מעבדים הכרה מזה.
כי אם הלב דופק
יותר מהר,
הוא לא מספיק לאסוף מספיק דם,
אז מילא לא מגיע דם למוח, מעבדים הכרה מזה.
כמה פעמים איבדתי הכרה?
מעבדים הכרה מזה.
אז מה סיפרתי?
אז אני הוספרתי שם
מכוח האלפים.
יש שם עייר,
זה היה ביולי,
והיה שלג בעיר, ביולי.
ואושפרתי וכל יום אשפוז על החמשת אלפים פרנק,
יותר מאלף דולר.
ואיפה יש לי כסף לשלם להם? הייתי שם
זה כמה הייתי שם.
אולי שמונה ימים הייתי שם.
הייתי פה נמרץ.
לא תקום פעמיים צרה.
אז טוב, אבל אני נתתי להם
שיש לי ביטוח רפואי כאן, הייתי בכללית פעם.
אגב, הם לא שילמו להם כלום.
אין לו ביטוח לחוץ לארץ, ביטוח פה לא בא לו.
לא נתנו כלום, אז הם אפשר התחילו לעשות לי...
קיבלתי מכתב מהסגרירות,
פה,
סגרירות צרפת.
איזה מכתב.
עם איומים.
אתה לא משלם, אנחנו
תובעים אותך למשפט.
יעלה לך כפול.
כל מיני דיבורים.
אז מה אני עשיתי?
מה עשיתי?
שלחתי מכתב
לשר הבריאות של צרפת.
זה נקרא שר הבריאות
הצרפתית
מיניסטר דה לה סנטה.
ואמרתי לו שאני מובטל.
זה נכון, אני לא עובד.
מובטל.
והייתי מקבל.
הבטחת הכנסה,
והנה שלחתי להם,
אבל אני יודע שהם יזרקו את המכתב,
מה אני משווה שר הבריאות,
אבל עשיתי את הסגולה של הנפש החיים,
שהם לא יכולים להזיק לי, אז בסוף זה עבר.
לא היה לי הרבה ציפיות מהמכתב.
המזכירה תראה מה זה
בן אדם היה משפט לא משלם,
תזרוק את זה לפח,
לא מביאים אפילו מכלול עזה,
אבל השתתקו, הסגרירות השתתקה.
בואו,
הם עושי דברו שם.
לא שולחתי להם כלום,
וברוך השם נסעתי כבר
הרבה פעמים לצרפת לפני שלוש שנים וארבע שנים,
והם שכחו מזה.
לא רק זה היה פעם אינתיפאדה,
והייתה סבתא עליה שלום, הייתה בבילינסון,
והייתי צריך לבקר אותה, אבל
איך אני אלך לבקר אותה?
חס ושלום,
מחבלים היו יכולים באמצע,
אז הייתי צריך נשק,
אז לקחתי את הנשק של הנפש החיים
בשביל
לשמור על עצמי.
גם פעם, גם הייתי פעם
ראש שישי בשדרות,
והיו פגזים.
אז לימדתי את הבחורים,
את הסגולה של נפש החיים,
כדי לשמור על עצמו, ואני הייתי הולך כאן לתפילה,
הייתי הולך להתפלל.
היה מרחק לבית הכנסת,
מרחק של 200-300 מטר,
ופתאום יכול להיות פגז.
או צפה, איך קוראים לזה? נעש צפה, איך קוראים לזה?
אז מה הייתי עושה?
אני ביד השם. אני ידעתי שאני ביד השם, לא ביד הפגז.
כל פגז יש לו כתובת.
אז ככה
יש לנו,
אבל
מזה אתה תוכיח שיש מנהל לעולם.
מן הסגולה של הנפש החיים.
הרבה עשו. אז הרב מבריסק,
רבי איישבר היה הראשון.
רבי איישבר.
הסבא, האבא של רב חיים
היה שם בבריסק.
הוא היה רב.
והינה באה המשטרה,
בודקת את החנויות שלו,
כל החנויות
שיש שם סחורות מוברחות,
שלא שילמו מכס.
והיה יהודי שהיה מלא בסחורות כאלה.
היה פחד נורא אם יתפסו אותו, זה היה
נורא ואיום.
אז הוא מייד,
שידע שהם פה,
הם עוברים עכשיו חנות חרערענות.
אז הוא מייד, בבהלה,
בא לרבי איישבר,
הרב של בריסק.
אז רבי איישבר,
רבי איישבר,
ראשית הרגיע אותו,
נתן לו כוס מים,
ספר מה הבעיה.
הוא סיפר לו שהולכים לבדוק.
אז הוא אמר לו, בוא תראה.
לקח אותו, הרגיע אותו,
ולמד איתו את הסגולה של הנפש הזה.
והסביר לו את הסגולה.
אמר לו, תחשוב בזה.
ועוד פעם, ועוד פעם,
עד שהוא קלט את הסגולה טוב.
ובזה אתה תנצל.
ובאמת הוא ניצל
נס.
הם היו,
הם עשו הפסקה,
היו צריכים לאכול באמצע,
אז עשו הפסקה,
אז עשו סימן שעד כאן הם בדקו,
אז הם עשו סימן
על החנות שלו,
ואחרי כן
לא בדקו את החנות שלו, חשבו שזה כבר בדוק,
עד כאן בדקו,
וזה עד כאן עוד לא בדקו,
מכאן עוד לא בדקו.
וככה עברו ולא בדקו, והוא בא אישה שלו
מהר לרב
להגיד לו שהיה נס,
להרגיע את בעלה המסכן,
ככה הרב מבריסק, והרב מבריסק,
הרב ולבלה, עבר את הגבול,
ותמיד היו הנאצים במלחמת העולם השנייה,
הנאצים היו שורצים שמה,
ופעם
עצרו אותם.
אומר, זה היה כשהפסיק לחשוב על זה,
והוא שוב התחזק לחשוב על שם הוויה,
ושאין עוד מלבדו, ושאין שום כוח בעולם
שפועל מעצמו, רק הכל בורא עולו,
ואז
עזבו אותו.
ראו בחוש איך שהסגולה,
מכאן אתה רואה שיש בורא עולו, אתה רואה בהשמחה שיש בורא עולו.
הנה, אתה רואה.
אתה עושה את השגולה, אז אתה ניצן.
איך זה?
כי יש בורא עולם שמנהל את העולם,
ובאמת שאין שום כוח בעולם
בלי רצונו.
הכול, הוא פועל.
אין עוד מלבדו.
ולומר שזה מקרה,
זה כפירא,
לומר שזה מקרה שנעשה בלי בורא עולם,
זה כפירא,
באלה כותו יתברך.
הוא האלוקים.
השם הוא האלוקים, השם הוא האלוקים.
הרכוש בו ויעזור שנתחזק,
בפרט בשבוע הזה, שיהיה בלגן פה עם
הנשיא הזה,
לא לשכוח שיש מנהל לעולם, לא הוא ולא נתניהו
ולא כולם, אף אחד לא קובע פה.
קובע זה בורא עולם, זה הוא שקובע.
בוודאי, גם מבורא העולם צריך לפחד.
אבל זה בידינו.
ראשית, לבטל את הכוחות האחרים.
ואנחנו צריכים, איך אומר הרמב״ם?
אלא הכול לפי מעשה אדם.
אם,
בפרשת בוהו.
זה מה שאומר הרמב״ם.
אני אקרא את הרמב״ם בפנים.
הנה.
אומר הרמב״ם.
שאין לאדם
חלק בתורת משה רבינו
עד שיאמין שכל דברינו,
שכל דברינו, מקרנו,
כולם ניסים.
אין בהם טבע מנהגו של העולם,
בין ביחיד בין ברבים.
אלא אם יעשה המצוות, יצליחנו שכרו,
ואם יעבור עליהם, יחליטנו עונשו.
הכול בגזרת עליון.
כמו שהזכרתי כבר לעיל.
והתפרסמו, אני אראה פה איזה קטע,
התפרסמו הניסים הנסתרים על ידי הניסים הגדומים.
כשאדם רואה מופתים, אתה רואה שהבורא עולם מנהל פה.
אתה רואה מופת.
אם אתה רואה מופת,
אז מזה תלמד שגם כל הטבע, אין טבע בעולם.
הכול בורא עולם.
לא, אני.
כבר גמרים.
זהו.
לא, אין מניין.
אה, הנה אנחנו חמישה.
חמישה, אבל חצי מניין.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.