כח הרצון | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

את ארבע העגלות ואת שמונת הבקר נתן

משה רבנו

לבני מררי כפי עבודתם,

שהיו נושאים הקירשים והעמודים והאדנים.

במשכן היו ארבעים ושמונה קרשים.

בגמרא בשבת צדיק ח'

מבואר שארבע העגלות נסעו בצמדים

ובכל צמד עגלות

נסעו עשרים וארבעה קרשים.

כל קרש

רוחבו אמה ומחצה

ועביו אמה

וגובהו עשר אמות.

אלא שבאמה הראשונה לא היו בו אלא שתי שלוחות,

כל אחת מהן רבע אמה על חצי אמה,

שנכנסו באדנים.

האמה

כחמישים ושמונה סנטימטרים.

נמצא שבכל קרש

כשני מיליון ושבע מאות אלף

סנטימטרים מעוקבים.

המשקל הסגולי של העץ נע

בין חצי גרם לגרם לכל סנטימטר מעוקב.

הואיל ועצי השיטים

היו מעץ קל,

כמו שמביאים בעלי התוספות בשמות כה ה,

אז נחשב לפי חצי גרם,

לא לפי גרם.

וכל קרש מקרשי המשכן

שקל אפוא כטון ושליש הטון.

הלאה,

כל קרש היה מצופה זהב.

הפלטי, ביורי דעה סימן מ״ג,

סעיף קטן ה' כותב,

שכל ציפויי המשכן

היו בעובי דינאר.

תעיינו בעירוביניות ט' עמוד א', בפסחים נ״ז עמוד א',

שזה כשליש אצבע.

היינו כשמונה מילימטרים

זה עובי דינאר.

שטח הציפוי

150 אלף סנטימטרים רבועים של שמונה מילימטרים,

שהם 121 אלף

סנטימטרים מעוכבים זהב.

משקלו הסגולי של הזהב

הוא 19 גרם ושליש.

נמצא שהציפוי של הזהב שוקל שני טונות ושליש.

נמצא משקל כל קרש שלושה טונות ושני שליש.

על כל שתי העגלות

הטעינו 24 קרשים במשקל כולל כ-88 טונות.

בנוסף הטעינו על כל צמד עגלות

50 אדני כסף,

כיכר לאדן.

הכיכר, לדעת רש״י,

42.5 קילוגרמים.

נמצא משקל האדנים 2 טונות שמינית.

הגענו כבר ל-90 טונות.

בנוסף,

היו 60 עמודי החצר.

לדעת רבי יוסי,

בזבחים נט הם היו בגובה 15 אמות.

אורכם ורוחבם אמה,

כמו שמובא בשוותי החכמים, סוף תרומה.

ומשקלם

כמשקל הקרשים.

היינו טון ושליש האחד,

מבלי להביא בחשבון את משקל חישוקי הכסף.

נמצא שעל כל צמד העגלות

היו גם 30 עמודים.

הרי תוספת

של 40 טונות.

‫לכך יש להוסיף

גם את אדני הנחושת שלהם

ואת היריעות.

לכל זה יש להוסיף

את כובד העגלות עצמן.

מורכבות היו ממסגרת עץ חלולה במרכזה,

קורות וגלגלים,

‫שיוכלו לשאת מסע עצום ורב כל כך.

לפירוש התוספות,

בשבת צדיק חי״ת

היה עובי הדופן

עם הגלגלים שתי אמות ומחצה,

כמטר וחצי.

זה היה עובי הדופן עם הגלגלים של העגלה.

אז כמה שקלו העגלות?

‫ואת כל הכבודה הזו,

כ-140 טונות,

‫ולהמחשה,

כ-2,800 שקי מלט

סחבו

במשעולי המדבר החוליים והסלעיים,

‫בגבשושיות ובמהמורות,

‫ארבעה שברים.

‫יש סמי טריילר שלוקח את זה?

‫וכבר עמדו על כך ריבותינו,

‫בעלי התוספות והחזקוני,

בשמות כה״ה,

‫וכתבו שעצי השיטים

‫היו קלים מאוד,

‫ששמונה בקר יכולים היו למשוך

‫48 קרשים ועמודי החצר ואדניהם.

‫זה היה קלים מאוד, כן?

‫ובמקום אחר,

במדבר,

פרק זן,

‫פסוקי, כתב החזקוני,

‫שאם היו צריכים להוסיף,

‫הוסיפו שברים,

‫שאין בכוח שמונה שברים ‫לשאת הקרשים והעמודים,

‫ואלו ואלו דברי אלוהים חיים.

‫ומקום הניחו לי,

‫אומר רבי ינקלה גלינסקי, ‫זיכרונו לחיי העולם הבא.

‫בגמרא, בעבודה זרה כד,

‫אמרו

שהפרות

שנשאו ארון ברית ה'

‫בדרך בית שמש,

‫אחרי שהם היו אצל הפלישתים,

‫והם שלחו אותם,

‫סובבו את ראשיהם כלפי הארון.

הרמב״ם,

בלכות כלי המקדש,

‫פרק ב', הלכה יג', כתב,

‫שנושאי הארון נשאוהו פנים כנגד פנים,

‫אחוריהם לחוץ

ופניהם לפנים.

‫הכסף משנה לא ציין את המקור שלו.

‫כתב המאירי,

בעבודה זרה שם,

‫שמקורו בספרי ובמדרש, ‫המקור של הרמב״ם,

‫ונרמז בהנהגת הפרות ‫שסובבו ראשן כלפי הארון ‫ואמרו שירה.

‫מה ביאור של שירה?

‫אומרת תנחומה אחרי מות ט',

‫וגם הובא במארשה עבודה זרה כה,

‫מה השירה שהם אמרו?

‫ממזרח שמש עד מבואו ‫מהולל שם אדוני.

‫משעה שהשמש זורחת

ועד שהיא שוקחת,

‫אין קילוסו של הקדוש ברוך הוא פוסק מפיה.

‫ואמר לה יהושע,

‫שמש בגבעון דום.

‫ויהושע אמר שירה במקומה,

‫כמו שאומר רשי, בעבודה זרה קפה.

‫כלומר,

שהבריאה כולה משתוקקת

‫למלא תיעודה שנבראה לכבוד שמיים,

‫וזו שירתה.

‫ההשתוקקות של הבריאה למלא את הייעוד שלה, ‫זו שירתה,

‫שהיא נבראה לכבוד שמיים.

‫כשיהושע עמיד את השמש,

‫היא חדלה מפעולתה ושירתה,

‫ויהושע ערבה כבוד שמיים ושורר.

‫ואם כתב הרמחל,

‫במסילת ישרים, פרק כ״ו,

‫כי עילוי ויתרון הוא לדבר ‫שזכה להיות תשמיש לצדיק,

‫כעניין אבני המקום ‫שלקח יעקב ושם מרעשותיו,

‫והיו מריבות ואומרות,

‫עליי יניח צדיק ראשו.

‫על אחת כמה וכמה עילוי ויתרון הוא לפרות ‫שזכו למשוך ארון הברית

‫ולהביאו לישראל,

‫ולפרים שזכו למשוך ולשאת ‫את הקרשים והעמודים למשכן.

‫וזוהי שירתם.

‫מילוי הייעוד שלהם,

‫זוהי שירתם.

‫בואו ראו מה ששנינו בתנחומא, פרשת מסעי חטא.

‫למדנו את זה בשיעור האחרון.

‫מלפינו מבהמות ארץ.

דהיינו, הלימוד שלנו,

‫צריך ויכול להיות מבהמות ארץ.

‫אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל,

‫למדו מפרעה של אליהו,

‫שבשעה שאמר להם אליהו לעובדי הבעל,

‫בחרו לכם הפרה האחד,

‫ועשו ראשונה,

‫כי אתם הרבים,

וקראו בשם אלוהיכם,

‫ואש לא תשימו,

‫כדי לבחון האם תרד להם אש מן השמיים,

‫ואחר כך הוא יזבח,

‫ותרד לו האש מן השמיים.

‫באותה שעה

נתקבצו 450 נביאי הבעל

ו450 נביאי האשרן,

‫ולא יכלו להזיז רגלו מן הארץ.

‫הפר לא רצה לזוז.

‫עד שפתח אליהו ואמר לו,

‫לך עימהם.

‫השיב הפר ואמר לאליהו לפני כל העם,

‫אני וחברי יצאנו מרחם אחד,

‫וגדלנו במרעה אחד על אבוס אחד,

‫והוא עלה לחלקו של מקום,

‫ושמו של הקדוש ברוך הוא מתקדש עליו,

‫כשיזבח אותו אליהו ותרד עליו ‫אש מן השמיים וכל העם יאמרו, ‫אדוני הוא האלוהים?

‫ואני עליתי לחלק הבעל להכעיס את בוראי,

‫אמר לו אליהו,

‫לך עימהם,

‫בל ימצאו לי עלילה,

‫שכשם ששמו של הקדוש ברוך הוא מתקדש ‫על זה שעימי

‫כך מתקדש עליך.

‫אמר לו, וכך אתה יועצני?

‫שבועה שאיני זז מכאן,

‫עד שתמסרני אתה בידיו,

‫שנאמר,

‫ויקחו את הפר אשר נתן להם אליהו.

‫אז שני דברים למדנו.

האחד,

‫כמה משתוקקים הברואים ‫לשמש לדבר מצווה ולרצון שמיים,

‫וכמה מתקוממים הם ‫כשמשתמשים בהם לדבר עבירה.

‫וכמו ששנינו בפרקי דרבי עזר, יג',

‫שכאשר נגע הנחש בעץ הדעת,

‫צבח העץ ואמר, רשע,

‫אל תיגע בי,

‫שנאמר,

‫אל תבואני רגל גאווה ‫ויד רשעים אל תנידני.

‫פסוק בתהילים ל״ו.

‫באומר המדרש תהילים ע״ג,

‫לעתיד לבוא,

‫אם אדם הולך ללקוט תאנה בשבת,

‫היא צווחת ואומרת,

‫שבת היום!

‫ולמדנו שאם אין הפר רוצה לזוז,

‫900 בני אדם לא יכולים להתיקו ממקומו.

‫הוא לא נגח אותם,

הוא לא השתולל,

‫הוא לא הפיץ אותם לכל רוח,

‫כמו את המתדורים.

‫הוא עמד

ולא יכלו להזיז את רגלו מן הארץ.

‫אתם רואים מה זה כוח רצון.

‫אחד, זה ההשתוקקות

וההתקוממות.

‫הוא משתוקק לעלות לשם,

והוא מתקומם. מה זה?

‫הוא יעלה לבעל,

‫ודבר שני, כוח הרצון.

‫אי אפשר, 900 איש,

‫לא יכולים להזיז אותו.

‫זה כוחו של רצון איתן.

‫ואנחנו כמוץ אשר תדפנו רוח.

‫מה לפנו?

‫מבהמות ארץ.

‫אנחנו צריכים ללמוד מהבהמות של הארץ ‫מפרעה של אליהו.

‫ואם בכוח הרצון

‫להתנגד למשיכה ודחיפה של 900 איש,

‫אז יש גם בכוח הרצון למשוך

140 טון.

בכוח הרצון.

‫אתם יודעים שבשיאי גינס

‫יש אישה שהרימה משאית

‫כשהיא הידרדרה על התינוק שלה בעגלה.

‫בשביל להציל אותו,

‫היא הצליחה להרים את המשאית. ‫היא הרימה את המשאית

‫שלא תמחץ את התינוק.

כוח הרצון.

‫אתם לא יודעים מה גלום בתוך בן אדם.

‫כוח הרצון.

ונוכיח זאת.

‫כמה שקל אהרון הברית.

‫האברבנאל כתב

בשמות כה פסוק יוד,

‫שהאהרון היה מעצה שיטים

‫להיותם קלים מאוד,

‫כדי שיהיה נקל לשאת אותו.

‫ואחשוב שהיה ציפוי הזהב דק,

‫שיוכלו לשאת אותו ארבעה אנשים על כתפיהם,

‫ככה אומר האברבנאל.

‫וגם ריבותינו בעלי התוספות כתבו,

‫וציפית אותו זהב טהור,

‫מבית ומחוץ תצפנו.

‫ראוי היה אהרון

להיות זהב כולו,

‫אלא לפי שהיה נישא בכתף,

‫ויכביד יותר מדי.

‫אז לכן הוא היה מצופה רק מבית ומחוץ.

‫כל זה לחדמן דאמר,

‫כמו שמובא ביום ע' ב'.

אבל לדעה השנייה,

‫שהוא היה בעובי שולי ארון הזהב ‫החיצון טפח,

‫ובמאיר יישע מבואר של דעה זו ‫היה גם בשולי ארון הזהב הפנימי טפח.

‫ולכל הדעות,

‫עובי הכפורת שעל הארון היה טפח,

‫כמו שמובא בסוכה ה',

‫אז נחשן.

‫הארון היה מאתיים וחצי אורכו ‫ואמה וחצי רוחבו,

‫ונחלקו ריבותינו.

‫האם אמת הכלים הייתה בת חמישה ‫או שישה טפחים?

‫מה היה השיעור של אמה?

‫חמישה או שישה טפחים?

‫הלכה כרבי מאיר שהייתה בת שישה טפחים,

‫כמו שפוסק הרמב״ם בלכוד בית הבחירה, ‫פרק ג' על החיות ב'.

‫מי שרוצה יראה את טעמו בכסף משנשם,

‫וגם באבננזר סימן קט.

‫ואם כן,

מידות הכפורת

‫לשיטת החזון איש הטפח, ‫96 מילימטרים,

‫144 על 86.5 סנטימטרים,

‫בגובה 96 מילימטרים,

‫שהם 119.5 אלף סנטימטרים מעוקבים זהב,

‫שהם כשני טון בשליש.

‫ולדעה שגם שולי הארון החיצון היו טפח,

‫ולמאירי, שגם שולי הארון הפנימי היו טפח,

‫יש לשלש את המשקל.

‫הרי שהמשקל של הארון היה שבעה טונות.

‫על כל זה יש להוסיף

את משקל קירות הארונות,

‫החיצון והפנימי,

‫ומשקל ארון העץ.

‫ומהכפורת,

במעשה מקשה,

‫עוצבו דמויות שני קרובים,

‫גובהם עשרה טפחים,

‫ושוחחים בכנפיהם על הארון ‫בגובה עשרה טפחים,

‫דהיינו כמטר,

‫ומשקלם למעלה מטון,

‫לכך יש להוסיף,

‫את משקל הלוחות,

‫שהיו ארבעים שיאה,

‫כתרגום יונתן סוף דברים,

‫בבתנחומא פרשת תישא כו,

‫כך היה משקלם, ארבעים שיאה.

‫מסע אדם בינוני,

חמש שיאים.

‫כמו שמובא בבבא מציעה פ' עמוד ב',

‫חושן משפט, ש״ח,

‫נמצא שארבעה בני אדם,

‫אין בכוחם

אלא לשאת

משא חצי מהלוחות,

‫כי הלוחות ארבעים שיאה,

‫במשקל אדם בינוני לשאת חמישה,

‫והם ארבעה זה עשרים חצי.

‫ומה עוד משקל ארון והכפורת

‫והקרובים?

‫אז איך הם נשאו אותו?

‫וכל זה עשו בשביל שיהיה להם קל.

‫התשובה הלכאורה, הפשוטה, מה התשובה?

‫-אהרון נשא את עצמו.

‫כך כתוב, אהרון נושא נוסעיו.

‫תשובה פשוטה,

‫אז מה מתפעלים במשכן?

‫תשמעו רגע משהו מדהים, מדהים, מדהים.

‫סוגיה מפורשת היא בסוטה ל״ה ‫מפסוקים מפורשים ‫מיהושע ג' ד'.

‫כשהגיעו הכוהנים,

נושאי הארון,

אל הירדן,

‫נבקעו מימיו.

‫לא רק ים סוף נבקע,

‫גם מימי הירדן נבקעו מפני ישראל.

‫וכל ישראל עברו.

‫ואז הורה להם לשוב אל הגדה המזרחית,

‫והמים שבו לזרום.

‫ואז נשא אהרון את הכוהנים ‫מעל מי הירדן השוטפים,

‫שנאמר,

כאשר תם כל העם לעבור ויעבור ארון אדוני והכהנים לפני העם

ועל דבר זה נענש עוזה

כשעלה דוד את הארון בעגלה כתוב וישלח עוזה אל ארון האלוהים

ויוחס בו כי שמטו הבקר

וייחר אף אדוני בעוזה ויכהו בימות

כמו שכתוב בשמואל ב'

ו'

ו'

אמר לו הקדוש ברוך הוא עוזה נושאם נשא עצמו לא כל שכן

אהרון נושאת נושאם את עצמו לא יכול לשאת?

אתה צריך לתמוך אותו?

אמת!

אהרון נושאת נושאם

אבל עם כל זאת נשאלת השאלה

כל התביעה מעוזה שהוא לא דרש קל וחומר מנשיאת אהרון את הכהנים

מעל הירדן

מה קל וחומר?

נושאב נשא עצמו לא כל שכן?

אתה צריך לעזור לו שהוא לא ייפול?

ומדוע נדרש לקל וחומר?

הן בהכרח נשא עצמו

כי איך יוכלו הנושאים שלו לקטף מסע בין שמונה טונות

לא,

מכאן אין ראיה

יוכלו!

יוכלו!

בכוח הרצון

בכוח הרצון יכולים

ארבעה אנשים לשאת שמונה טונות

מאיפה הראיה?

מאיפה הראיה? מעוזה עצמו

אומר רבי ינקלה גלינסקי

אם אני הייתי הולך

בצד עגלה

שהיא נושאת מסע

נאמר

גוש סלע ענק

משקלו שמונה טונות

לפתע

סיבוב חד

חד שמטו הבקר

והסלע היה גולש לעברי

מה הייתי עושה?

קופץ הצידה בטרם המחצני ועוזר שולח ידו לתמוך בו

אכן כן

בכוח הרצון

אפשר לעצור שמונה טון

ויש לנו בספר השיאים של גיניס

משאית

אישה הרימה במו ידיה להציל את בנה

ומה אנחנו הצלחנו לעצור?

ומה אנחנו הצלחנו לשאת עלינו?

איפה כוח הרצון שלנו?

אפילו לבדוק תבלינים מתעלפים

איי איי איי

אז אני אספר לכם בדיחה בנושא.

לפעמים אנשים נכנסים קצת לייאוש כשפתאום מתברר להם

שיש בעיות באמת חמורות, מה נעשה, שלא עמדו עליהן

לא עמדו עליהן ומתברר

שיש בעיות

נו, אז מה, אנשים נכנסים לייאוש?

אז זוג,

זוג, נכנסו למסעדה

והבעל שואל את המלצר

מה אתה ממליץ לנו להזמין?

אז האישה אומרת לפני,

אנחנו לא אוכלים מוצרי חלב,

לא ביצים, לא בשר,

לא גלוטן

וגם לא סויה.

אז המלצה לא אומרת, תזמינו מונית.

זה פחות או יותר המצב.

בתיאבון, בחג שמח.

רבי יחנן יובל רגשי אומר,

עושו הקדוש ברוך הוא זה הקדוש רואין,

לפיקו חרבו לנו תורה ומשחוק,

שנאמור הננוח בסלומה על סדגו יגדיל תורה ויאדיר.