ביקורת של מרים על משה רבנו | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 10.06.2017, שעה: 21:58
- - - לא מוגה! - - -
ותדבר מרים ואהרן במשה
על אודות האישה הכושית,
האישה שהייתה נאה
בנוי וגם במעשים, אומר רש.
יש משנה ערך בנוי והמעשים שלו לא טובים,
יש משהו מעשים ולא,
אבל היא הייתה מושלמת.
ולמה קוראים לה כושית?
כך דרך אבא לקרוא לבן נאה קורא לו הכושי.
למה? שלא יהיה עין הרע עליו.
ככה. אז קוראים לה האישה הכושית, אבל זה בדיוק להפך.
היא הייתה ביופי ובמעשים טובים.
אז מה זה על אודות האישה הכושית אשר לקח?
שהוא פגע באשתו.
הם טוענים שהוא פוגע באשתו, הוא מזיק לה.
למה? אדם מחויב
לאשתו בעונה, מצוות עונה,
אבל משה רבנו פרש מן האישה. מאז שדיבר איתו הקדוש ברוך הוא,
הוא פרש לגמרי מן האישה.
אז הם טענו.
למה הוא פרש?
זה בין אדם לחברו. יש לך אישה ואתה חייב לה מצוות עונה.
מה זאת אומרת? אתה פורש דרך ארץ, צריך להמשיך.
אה, אלא מה? אתה נביא,
ונביא צריך להיות
ראוי לקבל נבואה.
אבל,
ויאמרו,
הרק אך במשה דיבר אדוני?
הלוא גם בנו דיבר.
בי ישמע אדוניי.
הם אמרו,
וכי רק הוא נביא, גם אנחנו נביאים,
ולא פרשנו מדרך ארץ.
מרים היה לה, הבעל, זה כלב בן יפוני, היה בעלה.
מרים.
איך הייתה עם בעלה?
וגם אהרון המשיך לחיות עם בעלה, עם אשתו,
אף על פי שהוא גם היה נביא.
אז זה לא סתירה.
אתה יכול להיות נביא וגם לא, ולקיים
דרך ארץ עם מה שרגילים,
מה שחייבים לאישה, צריך לתת לה.
זו הייתה ביקורת.
שמעתם?
כל הלשון הרע הזה שדיברה מרים,
ביקורת על משה רבנו איש האלוקים,
מה שהיא דיברה עליו.
בואו נבדוק, אני רוצה, בודק מה הביקורת שהייתה.
הביקורת שהייתה,
שאפשר להיות נביא ולא לפרוש מדרך ארץ,
לא לפרוש מאשתו.
אדם מתחתן, יש לו חובות לאישה.
בחופה חל עליו מזונות, שאר, כסות ועונה.
הוא חייב לתת לה עונה, וזהו פורש, הוא פורש ממנה.
בגלל שהוא מתנבא,
אז הוא לא יהיה ראוי אם הוא יהיה טמא.
הרי אם אדם משמש מיטתו, אז הוא טמא כמו בעל קרי, ראשון לטומאה.
עוד טובל,
והוא נהיה טהור לתרומה רק בערב.
במדבר עוד לא הייתה תרומה.
זה רק בארץ ישראל, יש חייב תרומות ומעצרות.
אבל קודשים היו.
הרי הקריבו קרבן פסח.
בפרשת השבוע מסופר שהקריבו קרבן פסח
בט״ו בניסן של שנה שנייה.
באלף בניסן
הוקם המשכן.
בט״ו כבר הקריבו קורבן פסח, זה היה פסח אחד היה במדבר,
רק פסח אחד.
למה? כי אחרי כן היו להם ערלים,
והערל מעכב מאכילת הפסח.
הרי לא יכלו למול את הבנים במדבר,
כי לא הייתה רוח צפונית, זו הייתה סכנה.
אז מי שיש לו בן שחייב במילה,
לא בתוך שמונה ימים,
אז זה עדיין לא עור לה,
אבל ביום השמיני כל זמן שהוא לא נגמול
זה מעכב אותו מאכילת הפסח.
אבל פסח ראשון,
אבל למה פסח ראשון הם לא היו, פסח ראשון הם עוד היו,
פסח ראשון,
אולי עוד לא היה להם ערלים, אז הקריבו פסח ראשון.
אחרי כן נולדו במדבר,
הרי פסח ראשון, לפי זמנו זה שנה אחרי יציאת מצרים.
הם יצאו בט״ו בניסן
שנה שעברה,
ועכשיו זה ניסן של שנה שנייה, באלף בניסן שנה שנייה הוקם המשכן,
ובט״ו כתוב בפרשות השבוע, הקריבו קרבן פסח.
איך אכלו קרבן פסח? הרי אם יש לו ערל בבית,
זה מעכב אותו,
מילת שכריו ועבדיו,
מעכבים אותו מלאכול בפסח, בקרבן פסח.
כך הדין.
אז כנראה לא היה להם ערלים, או היה חלק,
חלק אולי כן, אבל חלק יכלו לעשות פסח.
אבל אחרי זה יותר לא עשו.
עכשיו, מה משה רבנו,
הוא לא רצה להיות עם האישה,
בגלל שהוא יהיה טומב, טומאת קרי.
זה טומאת קרי, אותו דבר, זה אותו דבר.
ואז הוא צריך טבילה.
צריך טבילה.
ערב שמש לתרומה וקודשים, גם לקודשים צריך ערב שמש, לא גרע מתרומה.
למדנו במשנה הראשונה של ברוכות,
שהכהנים טבולי יום,
היו אוכלים בתרומה בין השמשות,
בצאת הכוכבים.
טוב, אז מה הם דיברו על משה רבנו?
כי רק אתה לבד נביא, גם אנחנו נביאים.
ואנחנו לא פרסנו דרך ארץ, למה שאתה תפרוש?
וזה עוול לאישה,
על בן אדם לחברו.
זו הייתה ביקורת.
מה התשובה?
שתי תשובות היו בדבר.
תשובה ראשונה,
אנחנו רואים בפסוק
שהתשובה הייתה, מה אתם מדמים עצמכם למשה?
אתם מדמים עצמכם למשה.
ההשוואה,
הם ישבו עצמם למשה, זה הייתה...
לפי דרגתכם אפשר לא לפרוש מן האישה.
אבל משה רבנו לא היה יכול לא לפרוש מן האישה,
כי זו דרגה אחרת של נבואה.
כמו שהרמב״ם אומר בפרק ז',
הלכות יסודי התורה,
כמו שבחוכמה אתה רואה חכמים,
דרגות וחכמים,
כולם רבנים, הרב הגאון, כולם כותבים עליהם, הגאון, הגאון,
אבל כולם יודעים שיש תמיד חכם ויש יותר גדול ממנו, יש יותר גדול ממנו.
כל אחד יודע שהחוכמה,
לפי דרגה, יש חכם יותר גדול.
יש חכמים שקיעים בש״ס, יש חכמים שיש להם ראש עצום,
מהר חושבים ומהר,
יש יותר...
כך גם בנבואה,
יש דרגות בנבואה.
יש דרגה של נביא קטן, יש דרגה של נביא יותר גדול, נביא יותר גדול.
והם עשו השוואה,
כמו שהם לא פירשו מדרך ארץ,
טוענים על משה רבנו, אתה לא...
בסדר, יש לך אישה, אתה לא צריך לפרוש ממנה. אתה נביא, גם אנחנו נביאים, ולא פרשנו, למה שאתה תפרוש?
מה התשובה על זה? נראה את הפסוק.
אני רוצה לראות שבפסוק רואים שהעוולה הייתה,
אם הוא היה כדרגתכם,
הביקורת היא נכונה.
לא היה צריך לפרוש.
אבל הוא סוג אחר של נביא, הוא סוג אחר של נביא.
וזה, נביא כזה, באמת לא יכול, כי הוא ראשית,
כל הזמן היה יכול בורא עולם לדבר איתו.
לא כמוהם, לעיתים.
אז הוא צריך להיות מוכן.
וחוץ מזה, הדרגת הנבואה של משה רבנו,
היא דרגה אחרת לגמרי.
ואם כן,
כתוב אחרי זה ככה, והאיש משה ענו מאוד,
מכל האדם אשר על פני אדמה. אני לא יודע מה הפסוק הזה עושה כאן.
לכאורה, הפסט הוא ככה.
משה רבנו לא היה נפגע מהביקורת הזאת.
כי הוא אדם שפל בעיניו.
שפל בעיניו. לא היה נפגע, אפי אם הוא היה שומע את זה באוזניים שלו.
הם לא דיברו בפניו.
ותדבר מרים ואהרן במשה.
דיברו ביקורת.
משה רבנו לא היה נפגע.
ומכל מקום,
וישמע השם.
רגע, מכל מקום,
ויאמר השם פתאום.
מייד הקב' ברוך הוא טבע את כבודו ועלבונו של משה.
שהם דיברו נגדו.
אז ראשית הוא אמר להם, תבואו לבית המקדש, למשכן.
הוא רצה לדבר איתם בנבואה,
והם לא היו טהורים.
הוא אמר להם, אתם רואים?
הנה הם התחילו לצעוק. רשי אומר, היו צועקים, מים, מים, מים.
צריך מקווה.
איפה יש מקווה?
ככה הם רואים שהנה באופן פתאומי בא הקב' ברוך הוא.
בוודאי אם היו טהורים היה יותר טוב. היה פורשים מן האישה, היו טהורים.
אז זה דבר אחד. דבר שני,
דבר שני, אמר להם,
תבואו לאוהל מועד,
וירד השם בעמוד ענן, ויעמוד פתח אוהל, ואקרא אהרון ומרים.
אחריכם הוא קרא רק לאהרון ומרים, שיהיו בעצר.
ואז הוא אמר להם, שמעו נא דברי,
אם יהיה נביאיכם,
יהיה לכם נבואה, יהיו לכם נביאים,
אבל אני השם במראה אליו אתוודא,
בחלום אדבר בו.
הקב' ברוך הוא מנבא רוב הנביאים, כל הנביאים,
בחלום הלילה, אף לאו אברהם אבינו.
לפעמים גם ביום,
אבל אז הוא מפיל עליהם תרדמה,
כמו שהיה בברית מן הבתרים,
שאברהם אבינו קיבל נבואה מהקב' ברוך הוא, כי גר יהיה זרעך וארץ לא להם,
וזה היה באמצע היום.
אז מה עשה הקב' ברוך הוא? מפיל עליו תרדמה.
למה? כי נבואה
זה התקשרות
הדעה עם הנבואה.
וזה לא יכול להיות כל זמן שאדם,
הגוף שלו תוסס.
צריך להשכית את התאוות, הרצומות,
שלא ירגיש את הגוף.
לכן, אם הוא ישן או תרדמה,
האדם ישן,
הוא לא מרגיש את החושים שלו, החושים שלו ישנים.
אז אפשר לקבל נבואה וחלום הלילה, או ביום עם תרדמה.
אבל,
אבל,
לא כן עבדי משה,
בכל ביתי נאמן הוא.
פה אין פה אבבר בו
במראה ולא בחידות משה רבנו לא היה צריך דווקא בלילה
יכול לדבר איתו כדבר איש של רעו והוא ער
משה רבנו היה מקבל את הנבואה והוא ער
הוא לא היה נבהל
כי כיוון שגופו היה מזוכח
ורגיל בנבואה
הוא לא היה צריך
הוא לא היה צריך להירדם בשביל לקבל נבואה
ובמראה ולא בחידות ותמונת השם יביט
מה זה במראה ולא בחידות? מה שאומרים חז״ל
שכל הנביאים לא אומרים להם דברים ברורים
אומרים חידה והם מפרשים את החידה
זה הכל בחידות, ממשלים
כמו סולם של יעקב אבינו
זה היה,
יעקב אבינו חלם את הסולם, זה היה כנגד השעבוד מלכויות
איזה מלכויות, זה היה בחידה
אבל אצל משה רבנו הכל ברור
לא בחידות ומראה אדבר בו
פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות, הכל גלוי
זה נקרא אספקלריה מאירה
ותמונת השם יביט
ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה?
לא כתוב בעבדי משה
בעבדי במשה
אומר רש״י
בעבדי אפילו שאינו משה
ומשה אף על פי שאינו אפילו לא עבדי
זאת אומרת משה רבנו היו לו שתי דרגות
משה זה סמל של התורה, של החוכמה
משה זה כמו בגמרא כמה פעמים כתוב
משה ספיר כאמרת, מדבר עם תלמיד שלו אומר לו משה
כי משה זה סמל לתורה, לידיעת התורה כי משה רבנו הגיע עד נון שערי בינה
ועבדי עבד השם
מה זה עבד? מה ההגדרה של עבד?
אין לו כלום משלו
כל מה שקנה עבד כנראה בו
אני כולי שלך, כולי של הקדוש ברוך הוא
לא משאיר לא בשביל עצמי כלום, הכל בשבילך
אז יש עבדות העבד
ואז אפילו לא היה בדרגת משה בתורה
ויש משה בתורה אפילו לא בדרגת עבד
ומשה רבנו היו בו שתי הדרגות, גם היה משה וגם היה עבד
אז אומר להם מדוע לא יראתם
לדבר בעבדי במשה, מה היה?
מה הם אמרו?
הם אמרו ביקורת לפי דרגתם
אז אתם אומרים ביקורת לפי דרגתכם, אז מה היה הטעות?
שעשו השוואה
בין משה אליהם
לא ידעו להעריך את משה כמו שהוא
לפי דרגתו זה לא ביקורת, הוא צריך לפרוש
זו התשובה הראשונה שאמר להם הקדוש ברוך הוא
אתם עשיתם השוואה לא נכונה
עשיתם השוואה לא נכונה
לפי דרגתכם מותר לכם
לא לפרוש מדרך ארץ
אבל לפי דרגת נבואה של משה רבנו
הוא צריך לפרוש
וזה היה הטעות שלכם שהשוויתם,
נו טוב אז אם כן אין כאן ביקורת, הוא לא עשה עוול
לפי דרגתו באמת הוא לא עשה שום עוול
רק הם לפי ד...
אז מה היה הטענה?
מה אתם מחשבים את משה כמוכם?
ומה הם אמרו?
האח רק ממשה דיבר השם?
הלוא גם בנו דיבר.
הם אמרו,
גם אנחנו נביאים, ולא פרשנו מדרך ארץ.
אז הטענה היא,
מה אתם מדמים עצמכם למשה רבנו?
לא תדמו את עצמכם
הייתי פעם, תראה, אני אספר לכם סיפור קטן, באמצע.
הייתי פעם בעיר מרסיי,
בדרום צרפת, מרסיי,
מרסיליה.
אז שמה במרסיי,
אני הייתי נוסע לפעמים לצרפת, ודרך אגב,
הייתי נוסע לומר שיעורים,
ודרך אגב, כי אסור לצאת לחוץ לארץ.
אבל אם מרביצים תורה,
אז מותר.
כדי ללמד תורה מותר לצאת.
אז הייתי יוצא.
אבל הייתי לוקח איתי איזה חבילת ספרים,
ספרי עוטי אור, בשביל למכור,
קצת לכסות את ההוצאות.
בסדר. אז לקחתי כמה ספרים. הייתי מתארח אצל יהודי יקר, היום הוא גר בבני ברק,
השוחט שהיה שם.
והוא,
זה היה בשבת, הייתי מתארח אצלו,
ביום ראשון בבוקר. אנשים לא הולכים לעבודה
שמה ביום ראשון.
אז היינו הולכים להתפלל. אנשים היו מתפללים מאוחר.
הלכנו להתפלל בשמונה,
ואחרי התפילה
אני קצת מוכר קצת ספרים. אבל
היה זה הריח שלי,
שמשמרו, קוראים לו מאיר,
רב מאיר ברדוקו, שמשמרו.
הוא,
היה מציג אותי.
אז הוא אמר פעם, רבי סאי,
אתם יודעים שההבץ חיים
היה מסתובב
ומוכר את הספרים שלו.
מסתובב בעיירות,
ובשביל למכור את הספרים, ספרי שמירת הלשון וספרי משנה ברורה.
ובאמת היה תקופות שרק מזה הוא התפרנס,
רבנו אחמד צעקנו.
הייתה תקופות שאשתו הייתה מחזיקה איזה חנות.
אז טוב, אז הוא הציע, אז הוא אומר, הוא ממשיך,
רבי עמנואל, גם כן מוכר ספרים. הוא בא לכאן והוא גם מוכר ספרים.
אז אני קמתי ואמרתי
ההשוואה היא לא מדויקת.
אמרתי, נכון,
חפץ חיים היה מוכר ספרים,
אבל לא כל מוכר ספרים הוא חפץ חיים.
נכון, חפץ חיים היה מוכר ספרים, אבל לעשות השוואה, כל מי שמוכר ספרים, הנה יש לנו דוגמה של חפץ חיים.
לא כל מוכר ספרים הוא חפץ חיים.
חפץ חיים היה מוכר ספרים, שלא.
אבל לא לעשות השוואה, כל מי שמוכר ספרים, אז הוא יקרא.
ה-Question, ההשוואה היא לא מדויקת,
ככה אמרתי להם.
גם פה הטענה על מרים ואהרון,
הטענה הייתה איך הם עושים השוואה
שמשה דומה להם, הוא נביא, גם אנחנו נביאים.
אז אנחנו לא פרשנו למה הוא יפרוש.
לפי דרגתכם זו טענה.
אבל מה אתם עושים השוואה? מה, משה הוא כמוכם?
משה זה סוג נביא אחר לגמרי.
זה סוג נביא אחר לגמרי.
לא שייך לעשות השוואות.
אחרי כן ברש״י מובא גם שבאמת הכרשבוכו אמר, לא כתוב את זה בפרשה,
אבל הכרשבוכו
גם אמר שהוא ציווה עליו
לפרוש מן האישה.
שהרי כתוב,
אחרי מעמד הר סיני, שם אמר להם,
תאמר לזקנים, שובו לכם לאוהליכם,
ואתה פה עמוד עמדי.
כולם היו, גם נביאים כולם,
אבל זה 70 זקנים, פרסות השבוע, הם היו נביאים.
אבל זה אולי יותר מאוחר ממעמד הר סיני.
אמר להם שיחזרו לביתם. מה זה לחזור לביתם? להתנהג, כמו מנהגי הגוף.
לחזור לביתם, להיות עם נשותיהם וזהו.
אבל משה רבינו אמר לו, קדומה, תעמוד עמדי.
למה? כי הוא נהפך לאדם אחר לגמרי,
והוא לא שייך יותר עם ענייני הגוף.
וזו הייתה הטענה הראשונה. אבל אז גם בפסוק הזה כתוב שהוא ציווה את משה לפרוס מן האישה.
זהו שני התירוצים.
אני הסברתי מקודם מה זה ותדבר מרים ואהרן. אני שואל את מרים, תדברי אתם עם משה, תוכיחי אותו. למה את מדברת מאחורי הגוף?
והיא כיוונה לדבר עם אהרן שהוא ידבר עם משה.
זה היה לתועלת. היא דיברה עם אהרן שהוא יוכיח את משה.
היא לא התביישה ממשה. משה היה איש אלוקים ומלך.
היא תלך להגיד לו תוכחות,
אבל היא אמרה את זה
לאהרן, כדי שאהרן ילך ויוכיח אותו.
אבל הקרש-ברוך-הוא תפס אותם מיד באמצע, וישמע השם,
ומייד
הוא תפס אותם.
מדוע לא יראתם לדבר?
תראו את המילים. מדוע לא יראתם? לא היה לכם פער?
לדבר בעבדי במשה.
עבדי אף על פי שאינו משה, אפילו אם לא היה גדול בתורה ובחוכמה,
אבל הוא עבדי,
או אם גדול בתורה אפילו אם לא עבדי,
וכל שכן הוא שהוא בשניהם, גם עבדי וגם משה,
שאסור היה לדבר.
אז באמת הביקורת היא צודקת אם הוא בדרגתם.
אבל זה לא שייך בכלל, הוא משהו אחר.
הוא אומר לה, אין ביקורת.
אז מה כל הטענה שהיה עליהם?
למה השוויתם את עצמכם? לא ידעתם להעריך
את משה רבנו?
מה הטענה? הרי
אם הוא היה בדרגת נבואה שלהם,
היום היה צריך להיות עם אשתו.
אבל היות שהוא סוג אחר של נביא,
אז לא צריך.
אז אם כן, לפי האמת, הוא סוג אחר של נביא,
אז אין כאן שום ביקורת, הוא לא עשה שום עוול.
זה משהו אחר.
אז מה כאן? למה היא נצטרעה?
והנה היא מצורעת כשלג.
מה כאן ה...
כל הביקורת הייתה לפי דרגתם, אבל מה? איך אתם לא החשבתם אותו?
זה הזלזול בזה שאתם לא החשבתם אותו כמו שאתם.
והוא סוג אחר של נביא.
ברמב״ם, בפרק ז', מלכות יסודי התורה,
מבאר ההבדלים בין נבואתו של משה לנבואת כל הנביאים.
נבואה של הנביאים, והוא מביא באמת את הפסוק הזה,
שובו לכם לעוליכם, ואתה פה עמוד עמדי.
הם חזרו לחיים הגופניים שלהם,
אבל משה רבנו נהיה,
הוא נהיה נביא מסוג אחר שהוא לא יכול כבר להיות.
להתנהג במנהגי הגופות
הוא צריך לפרוש
ועוד דוגמאות אני אגיד תכף, אני אראה, תכף נקרא קצת את הרמב״ם
ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו
ללמוד פשט יפה בפטור הפירוש הדברים פעם כפשוטם
למה הביקורת לא הייתה, הייתה מוצדקת אם הוא היה דומה להם
אבל באמת אין כאן ביקורת כי הוא משהו אחר
רק מה היה, למה הם כן אמרו ביקורת? כי היא חשבה
שגם אנחנו נביאים
לא אותו דבר
וזה היה הפגיעה
לא ידעתם להעריך את איש האלוקים
לא ידעתם להעריך את גודלי נבואתו
זו הייתה הפגיעה
ואז הפסוק מביא,
על פי שהיה איש נושא ענו מאוד
הוא לא היה נפגע אם היו אומרים לו רשום נביא כמוהו
הוא לא היה נפגע
אבל מכל מקום הקבוצה ברוך הוא טבע את עלבונו
ועל המקום הוא העניש את
לא מייד, הוא הרי ירד לאוהל
הוא קרא להם שיבואו לאוהל זה למשכן
ומייד ירד ענן
זה השכינה
ואז הוא אמר להם
מדוע לא ירדתם לדבר ועבדי במשה
ואז הוא כעס עליהם הכלוזבחו והלך
הסתלק הענן
וכשהסתלק הענן אז היא נהיית מצורעת
ואיחר אף אדוני במ� וילך יש אומרים באמת שגם אהרון הצטרע
כי כתוב ואיחר אף השם במ�
במשמע בשניהם
וענן שר מעל האוהל והנה מרים מצולעת בשלג
כשלג
ויפן אהרון אל מרים ואז ביקשו להתפגע
והוא התפלל,
משה רבנו התפלל עליה והיא התרפאה.
אבל הכרשבוכו אמר
היא צריכה להיות חוץ למחנה
שבעה ימים
ואחרי כן היא תיכנס למחנה ובינתיים
עשה לה הכרשבוכו כזה כבוד
איזה כבוד עשה לה שכל ישראל שישים ריבו
והארון והמשכן כולו
לא זזו מן המקום
עד שהיא
תגמור את השבעה ימים.
וזה הכרשבוכו שאין לה שכר
על זה שהיא חיכתה למשה רבנו,
מתי זרקו את משה ליאור,
כתוב ותתצב אחותו מרחוק
לדעה מה יעשה לו.
בכלל זה שהיא התעכבה
לראות מה יהיה הסוף של משה,
בגלל זה
קיבלה שכר.
מה השכר שעשה? איזה כבוד כזה.
איזה כבוד.
וכמו הכבוד שדיברנו לפני שלוש-ארבע שבועות
על רב שמעון בן יוחאי,
שביום הפטירה שלו
ירד הקדוש ברוך הוא לשמוע את הדרשה שלו,
ולא ירד לבד,
עם שבעים נשמות של צדיקים,
וזה היה לו כבוד גדול לרב שמעון.
הוא אומר,
אני לדודי ועלי תשוקתו.
אני כל ימיי נמסרתי מסרתי גופי
נפשי לקדוש ברוך הוא,
התחברתי איתו על ידי לימוד התורה,
ואז עכשיו הוא מכבד אותי שבא יחד עם 70 נשמות צדיקים.
זה כבוד, וכאן
כל ישראל חיכו לה עד שתיאסף מן המחנה,
אחרי שבעה ימים.
המשך של הפסוק, כל אחד יודע, הקדוש ברוך הוא אמר,
אם האבא שלה היה יורק בפניה,
היה נוזף בביתו,
אז בטח הייתה נכלמת שבעה ימים.
כל וחומר היא שכינה 14 יום,
אבל דיו לה בא מן הדין, זה כל וחומר,
אבל דיו לה בא מן הדין להיות כאן עידון, כמו שלאביה שבעה ימים,
גם לשכינה שבעה ימים. תיאסף שבעה ימים.
אם כאן לומדים דין קל וחומר ודין דיו.
דיו, שלא עושים יותר מן המלמד.
הלמד לא יהיה יותר מן המלמד, דיו להיות כמו המלמד.
שבעה ימים.
זהו.
אז באמת צריך לדעת לתת את הערך של תלמיד חכם כפי משהו.
אתה רואה פה, ראוי שישבו אותו.
גם אין לדמות אחד לאחד,
כל אחד לפי דרגתו.
וכאן אתה רואה, זו הייתה הפגיעה.
כשאתם חשבתם זה אותו דבר.
זה לא אותו דבר.
משה רבנו זה סוג אחר.
אני אגיד לכם, עכשיו הייתי בזוהר הקדוש,
באמת כמעט הכול כתוב ברמב״ם.
בזוהר הקדוש, פרשת ויתחנן.
כתוב שם
שרב אל-עוזר ועוד,
לא יודע מי השני, רב חייא,
הם היו הולכים בדרך,
ופגשו איזה זקן אחד
שהיה ממלמל פסוקים, ממלמל בפה.
אמרו עליו, כנראה שאולי הוא לומד.
בסוף הם התקדמו, נכנסו לאיזו מערה,
והיהודי גם בא אליהם.
והוא התחיל לדבר איתם בלימוד.
אמר להם דרשה.
מה הדרשה שדרש?
יש פסוק בפרשת כי תישא,
גם כן על גדלותו של משה רבינו.
כתוב, ודיבר השם אל משה, פנים אל פנים,
כאשר ידבל אל רעהו.
כזבוכה מדבר עם משה כמו שאני מדבר אליך.
כאשר ידבל אל אשר רב. והוא לא היה נבהל, הוא היה
מן הנבואה, הוא היה ער ומדבר איתו, הקדוש ברוך הוא.
ושב אל המחנה,
ומשרתו יהושע נער לא ימיש מתוך האוהל.
כך כתוב בפסוק.
ודיבר השם אל משה, פנים אל פנים,
כאשר ידבר איש אל רעהו.
ושב אל המחנה.
ומשרתו יהושע בן נון לא ימיש, נער
לא ימיש מתוך האוהל.
שאל אותם הזקן הזה,
שאל את רבי אלעוזור,
אומר, הפסוק הזה, לא התחלה של לא כמו הסוף, ולא הסוף כמו התחלה.
בהתחלה מדברים על שבחו של משה רבנו,
שהקדוש ברוך הוא מדבר אליו כדבר איש אל רעהו,
והוא ער.
ואחרי כן בסוף מדברים על משרתי יהושע בן נון,
זה כבר סיפור על יהושע בן נון.
מה העניין עכשיו להכניס פה ישוע בן נון?
מדברים על משה.
ועוד, מה זה ושב אל המחנה?
באמצע אומרים ושב אל המחנה.
אומר, אמר להם הזקן הזה,
אומר להם, גם הסוף של הפסוק מדבר על שבחו של משה רבינו.
נתחיל מקודם עם השבח,
עם מסורת יהושע אבינו.
לא ימיש מתוך האוהל,
מה זה נער רמש מתוך האוהל?
הוא היה בדרגת נבואה
מרוח הנבואה שיש על משה.
משה היה כל הזמן מתנבא,
והוא, יהושע,
לא ימוש מתוך האוהל, זאת הדימות של הנבואה.
הוא היה מקבל
רוח נבואה מהרוח שיש על משה.
וזה היה בדרגה גדולה,
אבל כשאחרי כן הסתלק משה רבינו,
כבר ירד יהושע מדרגתו הנבואית.
כתוב בספר יהושע,
שהתגלה לו, היה בן אדם,
וחרבו שלופה בידו.
שואל אותו יהושע, אהלנו אתה אם לצרינו?
אתה לנו או אתה לאויבים שלנו?
הוא אמר לו, אני לא לך ולא לאויבים.
אני מלאך השם,
שר צבא,
אני מלאך
שר צבא השם, כתוב נדמה לי.
אז הוא אמר לו,
הוא אמר לו, שר נעליך מער רגליך,
אז כתוב, ויפור יהושע על פניו.
כשהוא שמע שהוא מלאך,
כבר הוא לא היה יכול לעמוד,
הוא נפל.
למה?
מרוב הזעזוע שבא עם קבלת הנבואה, לדבר עם מלאב.
אז זה מה שאומר כאן, כל זמן שהיה משה רבנו קיים,
גם יהושע היה בדרגת נבואה גדולה,
כי הוא היום קבל שפע נבואי ממשה.
אבל אחרי שנפטר משה רבנו,
ירדה דרגת הנבואה של יהושע.
את זה הרי מצאנו בספר שמואל,
בשמואל א', פרק יט',
ששם כתוב
שהיו בניות ברמה.
היה יושב שם שמואל,
והיו נביאים לומדים נבואה, בני הנביאים,
והיו כולם מתנבאים, אפילו אנשים,
שעור שלח שליחים,
לתפוס את דוד.
אותם השליחים הגיעו לשמואל,
הם התנבאו גם.
אריהם שלח עוד שליחים ועוד שליחים,
וכולם התנבאו. -יאללה, גם שאול לניות,
וגם הוא התנבא.
רואים שההשפעה של הנביא שמואל הייתה משפיעה על
אחרים שיחול עליהם גם כן רוח נבואה.
מכוח הרוח הנבואי של שמואל,
הם גם כן היו מתנבאים.
וזה אתה רואה גם כאן, שהנבואה...
יהושע היה מקבל נבואה בגלל היותו
קשור עם משה. כשהיה
משה חי,
היה מקבל, לא ימיש מתוך האוהל, זאת אומרת,
גם הוא היה בדרגת נבואה גדולה.
אבל אחרי שנסתלק משה רבנו,
אז אומר להם,
זה הפסוק בא לומר,
זה גם שבח של משה.
כל זמן שמשה חי,
משרתי יהושע ונון גם היה נביא גדול.
אומר שם, אמר להם הסבא הזה,
לרב אלעוזר, רבי חייא, אמר להם שגם זה דבר מעניין, דרשתי את זה פעם
ביורצייט
של דודי רבי יעקב, זכר צדיק לברכה,
אז דרשתי את זה שגם ראש השיבה שנפטר,
ראש השיבה, אז כמו הרבי, על ראש השלום,
אני הרגשתי את זה. אחרי שהוא נפטר,
כבר לא נשארתי עם כל הראש עובד כל הזמן בלימוד
כמו שהייתי.
גם בתורה,
כל זמן שהרבי חי, הוא משפיע דעת וחוכמה, זה, אז,
בלי עבודה, בלי, עצם הדבר שהוא,
הוא נמצא ושקוע בלימוד
ומחדש.
אז גם התלמידים שלו גם כן מקבלים כוח לימוד טוב.
לא רק בנבואה הדבר הזה, בנבואה זה פסוק בית ספר שמואל, שכולם התנבאו כשהגיעו
לאזור של שמואל.
גם בלימוד התורה,
הראשי והנפטר, זה אמרתי על דודי,
אז בטח כשמורגש הירידה,
מורגש הירידה גם בתלמידים.
דבר מעניין.
זה כתוב בל זוהר, פרסות התחנה.
הציבור ששמעו אותי, היו אברכי כולל
וכל מיני אנשים.
הם לא ויתרו לי,
הם הלכו לבדוק בל זוהר.
ובאתי בבוקר,
זה בערב, בבוקר באתי איפה הזוהר?
הראיתי להם את הזוהר, שגם בלימוד,
כמו הרבה על ראשם, שהיה כל הזמן שקוע בלימוד ובעמיק,
זה היה משפיע על תלמידים שלא גם כן למדו יותר.
תורה ונבואה.
בנבואה זה כתוב, זה מה שכתוב כאן.
עכשיו, מה זה ושב אל המחנה?
ושב אל המחנה,
כי בדרך כלל הנביאים
כשהיו מקבלים נבואה
היו מתמוטטים.
כי לקבל נבואה צריך
שהאדם הנביא הזה לא ירגיש את גופו.
לכן יש תרדמה.
ועל זה כתב, אמר דניאל, ואוהדי נהפך עליי למשחית.
כשהיה דניאל מתנבא,
הגוף שלו והפנים שלו היו כמו האדם שהיה
עבר טראומה נוראה
והיה צריך התאוששות.
לא מייד יכול ללכת,
לחזור לחיים.
לא מייד היה הולך לחזור לחיים.
אבל משה רבנו,
ודיבר השם אל משה פנים אל פנים, כאשר לדבר איש רעהו,
ושב אל המחנה.
מייד כשגומר לדבר איתו,
הוא כבר יכול לחזור.
כי זה, הנבואה לא הייתה מתישה אותו.
כי הוא היה רגיל בנבואה, וכל כך
בדרגה גבוהה זה לא היה מפריע לו.
לכן, אז גם הווישה ולמחנה זה לומר לך דרגה של משה רבנו, שלא היה נופל.
ואחרי כן גם כן הוא משרתה יהושע בן נון, לא היה נער,
לא היה משהו מתוכן.
זאת אומרת
שהוא היה בדרגה נבואה גדולה.
הוא היה
שואב
מהרוח שעל משה,
והוא היה מתנבא נבואה.
עכשיו אני רוצה רק לראות את הרמב״ם.
זה זוהר יפה מאוד
על הפסוק.
זה בפרשה כי תישא, הפסוק הזה.
עכשיו תראו.
אני אקרא לכם בהלכות יסודי התורה
פרק ז'
אומר שאחד מהיסודות של הדת
לידע שהקל מנבא
את בני האדם
השם נותן נבואה לבני אדם
ואז הוא אומר כל הנביאים
בואו נדבר על הנבואה
כל הנביאים
וכולם כשמתנבאים
אבריהם מזדעזעים
וכוח הגוף כושל
הכוח של הגוף כושל
אין לו כוח וגופו
ועשתונותיהם מטרפות
ותישאר הדעה פנויה להבין מה שתראה
כמו שנאמר באברהם
הנה אמה גדולה נופלת ועשיכה גדולה נופלת עליו כמו שנאמר בדניאל
ועודי נהפך עליי למשחית
אחרי זה הוא אומר כל הנביאים מרעים ונבהלים ומתמוגגין
ומשה רבנו אינו כהן
הוא שהכתוב אומר
כאשר אדבר איש רעהו
כמו שאין אדם נבהל לשמוע דברי חברו
כך היה כוח בדעתו של משה רבנו להברין דברי הנבואה והוא עומד על עומדו שלם
ואחרי כן הוא אומר
כל הנביאים אין מתנבאים
בכל עת שירצו
משה רבנו אינו כן
אלא כל זמן שיחפוץ רוח הקודש מלבשתו
ומבואה שורה עליו ואינו צריך
ואינו צריך לכוון דעתו ולהזדמן לה שהרי הוא מכוון ומזומן ועומד כמלאכי השורת
לפיכך מתנבא בכל עת
שנאמר
עמדו ואשמעם אצווה השם לכם
היה אומר להם תחכו אני אשאל את הקדוש ברוך הוא מיד הוא מקבל נבואה
ובזה הבטיחו הקל שנאמר לך אמור להם
שובו לכם לאהוליכם
ואתה פה עמוד עימדי על המטה
שכל הנביאים
שכל הנביאים כשמסתלקת הנבואה מהם
היו חוזרים לאהולם שהם צורכי הגוף כולם כשאר העם
לפיכך אינם פורשים מנשותיהם
ומשה רבנו לא חזר לאהולו הראשון
לפיכך הוא היה לפיכך פרש מן האישה לעולם
ומכל הדומה לה
ונקשרה דעתו בצור העולמים ולא נסתלק ההוד מעליו לעולם
וקרן עור פניו ונתקדש כמלאכים
וזה דבר מעניין מה הטענה שיש עליהם
איך הם לא העריכו את משה רבנו כמו שצריך
הם ישבו אותו אליהם
ראיתי בעיתון אתמול
סיפרו שרבנו משה פיינשטיין
זיכרונו לברכה אני זוכר
ההלוויה שלו
הייתה ביום
פורים בירושלים
ראשון פורים של בני ברק
ביום ט״ו.
והייתה לוויה ענקית,
אבל הציבור,
אם האריכו בלוויה,
וככה היה איזה חד שאמר למה מאריכים בלוויה
ומה עם שמחת פורים.
צריך ללכת לשמחת פורים.
אז בגלל הלוויה נתבטל משמחת פורים.
והיה קצת, אמר בזלזול,
אז היהודי הזה למחרת
קיבל כאבי ראש.
והלך, עשה בדיקות, ורופאים לא ידעו מה יש לו.
הלך לרבו,
הרבו אמר לו, אולי פגעת באיזה תלמיד חכם.
אמר לו, אני לא זוכר, לא פגעתי באף אחד.
אחרי כן הוא נזכר בעוד איזה רמז,
ואמר שאולי בגלל שלא דיברתי יפה
בלוויה של משה פרינשטיין.
אמר לו, זהו זה.
אז מה אני צריך לעשות?
קח עשרה אנשים ולך לקבר של רבו מוישה.
רבו מוישה פרינשטיין היה גדול הדור,
פוסק הדור והיה גאון עצום.
וההתמודה שלו לא היה...
אני הייתי רוצה להתחיל את החיים מחדש.
אם הייתי יודע
איך שהם גדלו אליה הגדולים,
מצעירו אותם, באיזו התמדה,
ככה זכו,
אז הוא הלך וביקש סליחה,
ונפסקו הכאבים.
צריך מאוד להיזהר
לא לדבר, לא לזלזל בתלמיד החכם.
לא לזלזל בתלמיד החכם.
זלזול בתלמיד חכם זה
נראה מה שהיה פה.
מיד בא הקדוש ברוך הוא,
אף על פי שמשה רבנו לא נפגע, גם אם יגידו בפירוש עליו, לא נפגע מזה.
ובכל זאת,
הקדוש ברוך הוא טבע את עלבונו.
וכן ראינו בעידו הנביא,
כשירבעם הצביע על עידו הנביא,
תפסוהו,
הוא היה מקטיר לעבודה זרה על המזבח.
וזה לא נעשה, לא נעשו, לא נעשו בכלל אז.
אבל כשהוא אמר תפסוהו לנביא,
התייבשה יד שלו, לא יכול להחזיר אותה.
אז אם כאן רואים שהקדוש ברוך הוא
טובע עלבונם של תלמיד החכם, אימא של נביאים,
קדושים
יותר משהו טובה על כבודו.
זה הלימוד שיש לנו. גם להעריך כל אחד לפי מה שהוא,
לא תחשוב,
כולם שווים.
כל אחד יש לו את ה...
רבי חנניה בן הקשי אומר, רצה הקדוש ברוך הוא
לזכות את ישראל.
לפיכך יתבע להם תורה ומצוות שנאמר,
אדוני חפש למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.