פחד פחדים מן החטא | הרב אמנון יצחק

נציב יום: תומר בן אילנה להצלחה ולשפע לזיכוי הרבים רפואה שלמה בריאות הגוף והנפש ואריכות ימים, אמן!! 

"וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת" (בראשית לב, ח) תמהו חכמים זכרונם לברכה: למה ירא היה, הרי הבטיחו הקב"ה (בראשית כח, טו) "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ"? אלא ירא שמא יגרום החטא. רבנו אברהם אבן עזרא זכרונו לברכה אומר: "שדאג שמא חטא במחשבה", מכאן ההערה נוראה, כי יעקב אבינו שדקדק בעצמו ולא מצא שום חטא במעשה, וגם במחשבה הוא רק חשש אולי חטא, ואפילו חטא כזה במחשבה שגם יעקב אבינו חיפש ולא מצא, ועם כל המחשבות והמעשים הטובים והקדושים, הוא ירא ומפחד שמא חטא כזה יש יגרום לבטל ההבטחה שהבטיח לו השם יתברך "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ".  כלומר שיש מקום לחשוב שעל ידי זה אם היה איזה חטא שהוא במחשבה - לא יוכל כבר הקב"ה להיות עמו, ויסלק את שכינתו ממנו, ואז הוא יפול לפני עשו אחיו, "וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים" ולא תהיה לו הגנה.  ואנחנו עומדים ותמהים על הפחד הזה, אין לנו מושג מה זה רוחניות, אין לנו מושג מה זה חטא. אבל יעקב אבינו האדם שבמרכבה ידע והבין זאת, שמא יגרום חטא אחד במחשבה יחידה לבטל הבטחה זו שוְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ  הרי זה נורא נורא.  אבל בואו תשמעו מעשה לא יאומן כי יסופר שמאשש לנו את הדברים. גמרא בסנהדרין קא': "כשחלה רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו, 

אמר להם: "חמה עזה בעולם, או חמה עזה בעולם!" {כעס}, 

התחילו הם בוכים, כל התלמידים בוכים {זה לא תלמידים קטנים תנאים קדושים} ורבי עקיבא משחק, שוחק. 

אמרו לו: "למה אתה משחק?" 

אמר להם: "מפני מה אתם בוכים?" 

אמרו: "ספר תורה שרוי בצער! ולא נבכה?!" 

אמר להם: "בכך אני שוחק. כל זמן שאני רואה רבי שאינו אינו מחמיץ, ואין פשתנו לוקה". זאת אומרת: אני לא ראיתי בחיים שהיה לו איזה נזק ברכוש, משהו קורה לו, הפסד ממון, משהו. 

אמרתי: "חס ושלום קיבל רבי עולמו! ועכשיו שאני רואה רבי בצער- אני שמח!!". 

רש"י מפרש: "עכשיו שאני רואה רבי בצער ושכרו משתמר להבא - לכך אני שמח". 

אומר רבי אליעזר לרבי עקיבא: "כלום חיסרתי מהתורה כולה?!" יש משהו שאני חיסרתי שאתה יכול להצביע שעל זה מגיע לי כזה צער של חמה או חמה עזה בעולם?! 

אמר לו: "לימדתנו רבנו "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת ז, כ)  כמו שהסברתי אתמול בהרצאה בדימונה, שטעות שתי טעויות זה מראה שאתה בן אדם, אדרבא! אם רק טעות אחת או שתיים זה מראה את מעלת הבן אדם. אבל אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא. ומעתה צא וחשוב, רבי אליעזר הגדול חולה, מתפתל בייסורים נוראים כמו שאמר לתלמידים, והנה תלמידים עומדים ובוכים על ספר תורה ששרוי בצער ורבי עקיבא שמח ומצחק על צער רבו בפניהם... למה? שאם ראיתי שאין יינו של רבי מחמיץ - הייתי סבור שמא קיבל רבי עולמו.  זאת אומרת: כל השכר של העולם הבא, שמגיע לו מכל התורה והמצוות והחסידות על הכל - הוא מקבל את השכר פה בעולם הזה.  זאת אומרת: שכל השכר הצפון בעולם הבא שרכש בזכויות העצומות - קיבל פה בעולם השפל, ולא נשאר לו כלום משכרו בעולם הבא, אבל עכשיו שאני רואה את רבי בצער! ושכרו משתמר להבא! לבך אני שמח!! למי משלמים את כל השכר בעולם הזה? כתוב (דברים ז, י): "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ"! רש"י אומר: "משלם הקב"ה שכר מצוותיו כדי לאבדו מן העולם הבא". ואי ואי ואי ואי תסמרנה שערות ראש, ויימס לב מבין מפחד פחדים! מזה חטא ועד היכן מגיע. זאת אומרת: כשהוא ראה שהוא לא ניזוק משום דבר, והכל הולך למישרים, ושום דבר לא קורה לו, אז אפשר שהוא מקבל את כל שכרו כמו שכתוב: "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ" כמו שרואים רשעים מצליחים, אין להם צרות, מאריכים ימים, יש להם כסף הכול, זה נקרא "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו"  אבל אם הוא מקבל עונש ורואים שהוא מצטער ויש לו צער - זאת אומרת הוא לא מאלה שמשלם לשונאיו אל פניו פה את כל השכר כדי להאבידו לעולם הבא. לכן הוא שמח ישתבח הבורא, הרבי שלי לא קיבל את כל שכרו, כל שכרו שמור לעולם הבא! משהוא קטן היה לו איזה חטא קטנטן מי יודע אולי במחשבה או משהו. כמו שראינו שיעקב אבינו טעה בלשונו ואמר (בראשית לב, ה) "עַבְדְּךָ" כמה עונש הוא קיבל, שהקדימו בניו של עשו שמונה מלכויות לפני בניו. אז זאת אומרת: רואים שזה ממש ככה, שזה לא רק חרדה של יעקב אבינו שהבין בחטא, גם רבי עקיבא הבין את הדבר, ושמח שמחה גדולה, כי אם הוא רואה שהוא מצטער... אדם שעובר עליו 40 יום ולא קיבל שום צער - אוי ואבוי! גם בכלל אלה שמקבל שכרו בעולם הזה. לכן כתוב בגמרא: 'עד היכן תכלית ייסורים? שאם אתה מכניס את היד להוציא שלוש מטבעות ויצאו שתיים', ואתה צריך להכניס את היד עוד פעם בשביל להוציא עוד אחד זה צער. הצער הזה אומר שבתוך ה-40 יום קיבלת משהו אז זה כבר עדיין בסדר, אתה עדיין לא משלמים לך את כל השכר. אבל אם הכול הולך חלק חלק חלק יבביי אתה צריך לפחד. הרשעים לומדים בדיוק הפוך, טיפשים! כמו שנאמר, מה פירוש? 

הוא אומר: "הנה אתה רואה אני רוצה מה שאני רוצה, מחלל שבת עושה הכול לא קורה לי שום דבר, אני בריא כמו שור לא קורה לי שום דבר...." 

- טמבל, זה בגלל שנותנים לך כל השכר בעולם הזה, זה לא נשאר לך כלום זה "להאבידו" הפוך! אתה צריך לדאוג. 

אבל רואים שאין מאיתנו מישהו שדואג ומצר על דבר כזה שמא קיבל עולמו חס ושלום בשכר מצוותיו הוא אוכל. ועד כמה אנחנו רחוקים מן האמת הזאת להבין בכלל מה זה חטא, כמה רעדו גדולי עולם רעדו מחטא אחד אפילו במחשבה לא במעשה! שעובר איזה מחשבה לא טובה. ואפילו יעקב אבינו ירא ופחד שמא חטא במחשבה, והיה לו הבטחה מהקב"ה כמו שאומרים 

"וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (בראשית כח, טו) 

מה יש לך יותר מזה? הבורא איתך! מבטיח לך, הקב"ה יחזור בו אם הוא הבטיח? כן אבל הוא מביא שזה מותנה, כל זה כל זמן שאני נשאר כמו שאני בלי חטא, אבל אם חלילה יהיה חטא - ההבטחה היא מותנית כי אם לא יהיה סילוק שכינה! אדם חוטא השכינה מסתלקת ממנו, אין עליו שמירה! אז לכן הוא פחד פחד מות. עד כדי כך שאם היה כזה חטא במחשבה הוא כבר מפחד (בראשית לב, יב) "וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים"! אז לא היה כל עם ישראל, מי מפחד ככה? מי מבין את זה בכלל? ואז יכול להיות שיגרם כל ההבטחות של השם יתברך אליו "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ" הכל בטל ומבוטל, לכן (קהלת ז, כ) "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" וזה נאמר גם על יעקב אבינו רגל שבמרכבה, האדם שבמרכבה שדמותו דיוקנו חקוקה תחת כיסא הכבוד. זאת אומרת: אנחנו צריכים לחשוש מאוד מאוד, שלא לחטוא, לחטוא זה בשגגה, לא חלילה לעשות משהו במודע, בשגגה, אבל שנדע אם אנחנו חוטאים או לא חוטאים, צריך לדעת מה השולחן ערוך, צריך לדעת מה הדינים וההלכות. ולכן צריך להיזהר, זה דבר חמור ואיום מאוד. 

שמעתי עכשיו סיפור מזעזע, אדם ראה מישהו מתעסק עם גז, פס פס, גז פלפל 

והוא שאל: "מה זה?" 

אז אמרו לו: "זה גז! אבל לא גז יעני רק ה... אלא זה בתוך אקדח שזה משפריץ עד חמש מטר!", 

אז הוא אמר: "לא! לא יכול להיות זה לא גז", 

אז אמר לו הבן אדם: "זה גז אני אומר לך זה גז, אז אתה רוצה לראות זה גז?" 

אז הוא אומר לו: "כן", 

לקח את האקדח לתוך העין השפריץ לו! 

לא נורמאלי, הבן אדם לא מבין בזה, הוא באמת לא מבין, וגם אם הוא מבין ואומר לך: "כן תלחץ" - אז אתה לוחץ? אם אתה מחזיק עכשיו כדור בקנה, 

ואומר לך: "לא! זה לא אקדח אמיתי זה פלסטיק לא?" אומר לך: "לא! אני לא אמין לך תלחץ" 

- תזז הוא יורה בו?! 

אומר לו: "אתה רואה?!" 

- מה, אתה נורמלי?! 

אתם מאמינים שיש אנשים כאלה? לא נורמאלי, והבן אדם מתפתל מתפתל מכאבים, אתם יודעים מה זה לקבל... רק מהשפריץ לא מהפלפל, רק מהשפריץ ממרחק קרוב לתוך העין רק מהזרם! כשה בא, אתה יודעים איזה כאב בעין? מעבר לזה ככה זה נורמאלי? אבל האיש ליצן, ובגלל שהוא ליצן תמיד, והמידות שלו של ליצנות, אז ליצן נשאר ליצן, והוא באמת נותן שפריץ לתוך העין, איזה פשע זה! זה לא יאומן כי יסופר, לאויבים לא עושים כזה דבר, רק הגנה ושאתה כבר מותקף, ואתה לא יכול לסלק מעליך סכנת חיים, אז אתה יכול להשתמש, אם לא זה תקיפה, זה תקיפה בליצנות קוראים לזה, אבל תקיפה!! לא יאומן כי יסופר, פשע נורא! ועדיין לא ביקש מחילה וסליחה, עברו כמה ימים לא ביקש, 

הוא רק אומר: "שהיה לו צער בשבת מזה!", 

אז הוא דואג לעצמו "היה לו עצר", לו היה עצר, לא אכפת לו שהשני סובל עד עכשיו ויש לו טראומה, אבל הוא היה בשבת היה בצער ככה בגלל מה שהוא עשה. זה לא חטא זה פשע, זה עוון, זה בין אדם לחברו, זה אין כפרה יום הכיפורים לא יעבור אם אתה לא מתנצל באמת וההוא ימחל לך במאה אחוז (100%), לא יאומן כי יסופר! אנשים לא נורמאלים, זה לא נורמאלי. 

ופה אנחנו מדברים על חטא במחשבה, החטא במחשבה, חטא במחשבה, יכול להפסיד הכל ולקבל את כל עולמו בחייו. אז מה הדין של אדם כזה רשע שעושה כזה דבר? מה הדין שלו? השם ירחם! 

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".