לפני הכל, חובות צריך למלא! | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לעילוי נשמת תדסה

בן

אלפץ'

מנוחתו עדן

ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף

ויאמר יעקב אל אל לבן

שלחני ואה לך אל מקומי ולארצי

פירש רשי

יעקב אבינו נוטל רשות לצאת משם

ידועות לנו הנסיבות

שגרמו ליעקב לעזוב בית הוריו

לבוא לגור אצל לבן

יעקב ברח

מארץ כנען מחשב אחיו

בישיבה אצל לבן לא נוחה בכלל

ללבן היו כוונות רעות

בזה שעיכב

את יעקב לעזוב את ביתו

ובעל ההגדה

של פסח מציין זאת

לבן ביקש לעקור את הכול

כל זמן שהיה יעקב

שרוי בפחד עשיו אחיו

לא יכל לעזוב את ביתו של לבן

ורק עתה

הגיע זמנו לשוב לבית הוריו

כיוון שעתה

פגה יראתו מפני עשיו

כאשר ילדה

רחלת יוסף

שנאמר

והיה בית יעקב אש

ובית יוסף

להווה

ובית עשיו לקש

מי יוכל

נגד

עשיו רק יוסף

כמו שכתוב בנביא

היה בית יעקב אש

ובית יוסף להווה

ובית עשיו לקש

עכשיו זה יהיה על ידי משיח בן יוסף

שהוא יהפוך את כל אדום למדורת אש

משנולד יוסף

בטח יעקב בקדוש ברוך הוא ורצה לשוב

טבעי היה שיעקב אבינו ינצל את ההזדמנות הראשונה להיפטר מלבן

ולשוב לבית אביו

מה יש לו בכלל להתחשב ברצונו של לבן

אם הוא מסכים שהוא ילד

או שהוא יסרב

אבל למעשה

לא זו בלבד

שיעקב אבינו נהג מידת דרך ארץ ללבן

ובא ליטול רשות

לשוב לביתו

אלא אפילו מי שהלה סירב לתת לו את הרשות

נשאר עימו עוד שש שנים נוספות

דרך ארץ

נראה מכאן שחובת דרך ארץ גדולה היא עד כדי כך

שכל החשבונות נדחים מפניה

הנה יעקב מחויב היה לנהוג דרך ארץ בלבן

מחמת הכרת הטוב

כיוון שגמל עימו חסד ונתן לו מקלט בביתו

וכן הסיל לו את בנותיו

אף על פי שלא התכוון לבן לטובתו של יעקב

וביקש לעקור את הכול

יתר על כן כבר קיבל שכרו מושלם

בשביל טובתו עם יעקב

שכן יעקב עבד בשבילו פי כמה

בנוסף על כך הודה לבן בעצמו

ויברכני אדוני בגללך

לא היה לו ילדים ללבן, זכרים,

בנים

כשבא יעקב לביתו

ברך אותו השם

ויברכני אדוני בגללך

רק נכנס לביתו, שרתה ברכה בביתו של לבן

אז אנחנו רואים כמה דברים כאלה שחוזרים על עצמם

אצל יוסף למשל

כתוב שהוא הניח את בגדו בידה

מה אתה משאיר בידה עדות

שתוכל להגיד עליך שאתה כאילו ניסית משהו לעשות?

מה, אין לך כוח

למשוך את הבגד מתוך ידה ולצאת החוצה שלא היה לה שום סימן להראות הנה הנה הוא רצה לעשות משהו?

אלא משום כבוד גבירתו

גבירה מרשעת,

חצופה,

מנסה להפיל אותו בעריות,

מנסה

לאבד לו את העולם הבא

והוא משום כבוד גבירתו לא משך מתוך ידה.

דרך ארץ.

נוח

נכנס ברשות,

יוצא ברשות, דרך ארץ.

מסריח, איף.

שנה להיות עם הגדולים של כולם.

וזה לא יוצא, אין פינוי אשפה.

שם הכל בקומה התחתונה,

וכל העדים עולים.

יא באב באב.

אבל,

כבר בתנ״ך התיבה על הרי ערארת

תפתח את הדלת. אמר רבי אביבי, אני הייתי פותח את הדלת ויוצא, לא מחכה לאף אחד.

אבל דרך ארץ, השם אמר, בוא אל הטבע.

אז הוא מחכה עד שכדי לא יוצא מן הטבע.

דרך ארץ.

יש עוד דוגמה פה, תכף נגיד.

חוות דרך ארץ זו מנעה מיעקב לעזוב את בית לבן ללא רשות.

ומה שכן ברח לבסוף, אז איך בסוף הוא ברח?

למה הוא ברח בסוף?

משום שעל כך היה לו כבר ציווי מיוחד

מאת השם יתברך,

ככתוב, ויאמר אדוני אל יעקב,

שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך.

אז היה גילוי מיוחד

מהשם לא להתחשב יותר בסירובו של לבן

וגם לא ברשותו.

אבל כל עוד שלא נתגלה לו רצון השם במפורש,

לא אבה בשום פנים לפגום במידת דרך ארץ,

למרות שהיו לו נימוקים מוצדקים כנגדם.

אז סבא, זכר צדיק לברכה, היה מרחיב את הדיבור בחובת מידת דרך ארץ

שהתבלטה במשה רבנו עליו השלום.

בשעה שציווהו הקדוש ברוך הוא במדיין ללכת, בשליחותו,

לגאול את ישראל ממצרים,

נאמר וילך משה וישוב אל יתר חותנו.

בשבוע הימים הקדוש ברוך הוא מפציר במשה רבנו ללכת בשליחות לגאול את ישראל. מי לא היה רוצה להיות גואל ישראל?

תראו איך רבנים עם מרפקים, רק העיקר שייתנו להם תואר.

גואל ישראל, כל הגאולה תלויה בו.

הוא לא רוצה, מסרב.

בשבוע הימים עד ששכנע אותו הקדוש ברוך הוא. נו, אז עכשיו תרוץ.

משועבדים ישראל.

כל הצלפה והצלפה שממשיכים לקבל מהמצרים.

מה אתה מתעכב?

לא.

כתוב, וילך משה וישוב

אל יתר חותנו.

רש״י מפרש בשביל מה? ליטול רשות.

הוא נכנס ברשות,

הוא צריך לצאת ברשות,

הוא קיבל אותו לתוך ביתו,

אז הוא צריך ליטול רשות.

חייב לו נפשו.

כל הפותח פתח לחברו חייב לו נפשו.

לא יכול ללכת ככה.

ואם לא היה נותן לו יתרו רשות,

היה משה נמנע

מללכת בשליחותו של מקום.

כי הקדוש ברוך הוא הסכים איתו

שהוא הלך לכתוב רשות.

הוא לא מנע אותו.

הסכים איתו.

ומה היה עם כלל ישראל אם יתרו היה אומר לו לא,

תשב עמי עוד ימים או עשור.

אז הגאולה הייתה נדחית.

למה?

דרך ארץ.

דרך ארץ קודמת לכל ההתחייבויות.

שמעתם פעם דבר כזה.

אלא מכאן שאין אדם רשאי לקפח חובה מוטלת עליו

גם מפני עניינים רמים וחשובים העומדים בפניו על הפרק.

שכן חובה דרך ארץ המוטלת עליו מחייבת אותו באותה מידה שמחייבת אותו החובה ללכת בשליחותו של המקום.

ואין לדחות חובה המוטלת עליו

בפני חובה אחרת.

אנחנו יכולים לראות את זה גם

אצל אברהם אבינו,

שממנו למדו שגדולה הכנסת אורחים

יותר מהקבלת פני שכינה. הוא מדבר עם הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מדבר איתו, והוא מזניח את הקדוש ברוך הוא כביכול ורץ לקראת האורחים.

יש לו חובה לגמול חסדים,

אבל יש גם את הקדוש ברוך הוא פה.

אז איך אתה עוזב את הקדוש ברוך הוא? זה לא חוצפה כאילו?

לא.

כי הוא יודע שרצון הבורא

זה לקיים את ההתחייבויות שחייב בהן האדם.

העמוד השלישי של העולם זה גמילות חסדים.

והשם כל בניית העולם ובריאתו זה היה בשביל חסד.

עולם חסד ייבנה.

ואין שמחה לקדוש ברוך הוא יותר מזה שבניו

עושים חסד

עם העולם, עם הבריות.

אז יש התחייבויות

שקודמות אפילו לדברים גדולים ביותר כמו גאולת ישראל וכו'.

ולמרות שבשליחות הזו היו תלויים עניינים נשגבים,

אבל לעניין פיקוח נפשות,

הרבה שלוחים למקום.

אני צריך לעשות מה שמוטל עליי?

ומה עם השאר? מה עם הדברים החשובים?

הרבה שלוחים למקום ברוך הוא.

אבל קודם כל צריך לקיים מה שאני צריך.

לכן אמרתי לכם.

דבר ראשון, דרך ארץ.

אין הרבה שיודעים דרך ארץ של התורה.

יש דרך ארץ של האנשים,

מה שמכירים,

שזה מינימום של הצלם אלוקים, שצלם אלוקים מחייב.

ויש דרך ארץ של התורה.

תראו במסכת

כלה רבתי שם,

מובא על דרך ארץ, מה אמר רבי אלעזר

דיעזר על כל הנשים וכו'.

לא נחזור על זה פה.

ואחר כך צריך

תיקון המידות.

כי אם תלמד תורה והמידות שלך מושחתות והכול, הכול הולך לפח.

אחרי זה צריך יראת שמיים,

שיהיה בית אוצר לכל התורה שלך.

כי אם לא,

חבל שעלית.

אז זאת אומרת, יש מסלול קודם להיות בן אדם,

לפני שאתה נהיה בן תורה.

אבל אם אתה בן תורה, כאילו, בפוזה,

אבל אין לך את כל הרקע המקדים,

גורנישט,

תלמיד חכם שאין תוכו קברו, אינו תלמיד חכם.

כל מי שאין בו דרך ארץ,

נבלה טובה הימנו.

וכן על זה הדרך.

ובאמת, נקודה זו מובלטת גם בענייננו.

הנה, ישיבתו של יעקב בבית לבן היוותה בשביל יעקב סכנה.

הפירוש סיכון שכל כלל ישראל שעתיד לצאת ממנו

הוא נמצא במקום הכי מסוכן

עשרים שנה.

הוא נמצא במקום שמי שמארח אותו רוצה לעקור את בית ישראל.

המקום המוכשר לגדל 12 שבטים קדושים

ולבסס את עם ישראל זה בארץ ישראל.

לחזור לארץ ישראל.

ובכל זאת

לא נטע יעקב אבינו, ימין ושמאל,

כל עוד שחובת דרך ארץ

כלפי לבן

הייתה חובה.

וכל עוד

שלא בא אליו הגילוי המיוחד

שחובה זו אינה קיימת יותר,

בייעוד הגדול לבנות את עם השם,

מה יהיה עליו?

אבל לא עליו החובה לדאוג לזאת,

עליו למלא רק המוטל עליו,

והשם כרצונו יעשה.

והראיה,

עשרים שנה הקדוש ברוך הוא שתק

מלומר לו לקום וללכת חזרה לארץ.

וכשהגיע הזמן שכבר אין פה כבר מידת דרך ארץ, עכשיו

הקדוש ברוך הוא רוצה שדווקא הוא יהיה השליח

להקים את בית ישראל בארץ ישראל,

אז הקדוש ברוך הוא אומר לו,

עכשיו תקום ותלך.

אתם שומעים דבר כזה?

אתם שומעים דבר כזה?

אז בואו נעשה קושייה קלה.

מה החילוק?

מה החילוק

בין משה

לבין

יעקב אבינו.

למשה השם אומר לקום וללכת לגאול את ישראל.

ופה הוא אומר ליעקב לקום וללכת לארץ ישראל.

משה לא הולך,

הולך לבקש רשות.

למה יעקב גם עכשיו, אחרי שאמר לו השם, לא הולך לבקש רשות?

כי

נטל רשות קודם, אתה אומר,

והוא לא התיר לו.

ועכשיו השם אומר לו ללכת.

אבל עכשיו זה כמו אצל משה, חזר להיות.

גם אחרי שהשם אומר, זה לא ברור שהשם אומר, והוא מתכוון, והוא רוצה, והוא מבקש, והוא מצהיר שבוע.

ועכשיו אתה הסכמת והבנת שהשם צודק, כאילו.

אז אתה צריך ללכת. חבל הכל רגע, איבדת שבוע עכשיו בדיבורים.

אז למה אתה הולך לבקש רשות?

ולמה פה לא?

להקים את עם ישראל, ושם להציל את עם ישראל, לקבל את התורה, להביא את הגאולה לעולם. מה?

שם מישהו אחר יכול להיות, ורק פה כתוב שאצל משה רבנו השם אמר לו,

אחד מהשכנועים, אם אין אתה גואל, אין מישהו גואל.

אז מה נעשה עכשיו?

אז זה דומה, לא?

אבל אפשר להגיד

שאצל יעקב זה שונה מאצל משה רבנו.

כי הקדוש ברוך הוא דווקא של לבן לא רוצה לשחרר אותו, הוא רוצה לעקור את הכול.

אז אתה לא תקבל אף פעם רשות.

לא תקבל רשות.

הוא מחפש, הרי הוא השהה אותו עוד ועוד ועוד ועוד חינם. למה השהה אותו?

בשביל שהוא רצה לעקור את הכול.

וכל זמן שהוא לא הצליח לעקור את הכול, אפילו שהוא רדף אחריו, הוא עוד אמר לו, הבנים בניי והבנות בנותיי וכל

אשר לך לי הוא.

רק אם השם לא בא אליי אתמול בחלום, ואמר לי כך וכך,

אתה יודע שיש לאל ידי לעשות לך ככה וככה. הייתי עכשיו

זאת אומרת הוא אמר לו מפורש

כי אני מצידי

יש לאל ידי לעשות.

אבל השם אמר לי לא, אז אני מכבד כאילו,

פוחד כמו מה שנקרא.

אבל אצל יתרו הקדוש ברוך הוא ידע שלא תהיה שום בעיה, הוא הולך לקטול את הרשות בשביל שתקיים מצוות דרך ארץ.

אבל פה מצוות דרך ארץ כבר קיימת, כמו שאומר יצחק.

אז

עכשיו אני אומר לך, פה אין מה להישאר.

קדימה.

ואז הוא עולה.

אבל יצא לנו דבר מדהים שדרך ארץ

לא רק קדמה לתורה,

אלא קדמה לחיובים אפילו אלוקיים.

אתם שומעים דברים שברומו של עולם אין יותר מגאולה, אין יותר מלהקים את בית ישראל. אין.

אין.

וגם זה מתעכב כל זמן שלא מקיימים חובת דרך ארץ.

עכשיו, יש בשולחן ערוך ללכות דרך ארץ. לא כולם קראו.

זאת אומרת,

כל אחד צריך להשתדל מאוד מאוד ללמוד

ללכות דרך ארץ ולקיים,

וזה המבוא להיות אדם ויהודי.

רבי חנניהו ברקשי אומר,