הלכות תשעה באב - ב' | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 17.07.2018, שעה: 13:28
- - - לא מוגה! - - -
תודה רבה.
חולה שאין בו סכנה פטור מלצום בתשעה באב.
אומר הרמב״ן, במקום חולי לא גזרו רבנן.
והבאנו אתמול בשם רבנו תם שדברי קבלה לא נדחים בשביל חולה שאין בו סכנה.
כמו דאורייתא,
חולה שאין בו סכנה ביום כיפור לא יכול לאכול.
גם בדברי קבלה לא דוחים דברי קבלה בשביל חולה שבו סכנה.
רק למה בתשעה באב
לא חולה פטור? בגלל שבזמן הזה שאין שמד,
אז אין חיוב מדברי קבלה,
אלא רצו מתענים, לא רצו, אין מתענים. אז הם נהגו מה שהם נהגו.
והם נהגו,
לא קיבלו עליהם חולים. חולים לא יצומו.
כי לא עליהם הבריאים יצומו. החולים לא צריכים לצום.
זה ממש, בכלל אין חיוב צום
על החולים. וכך
לשון הרמב״ן הזה,
פסק אותו מרן ב'שולחן ערוך',
שבמקום חולי לא גדלו רבנן כלל.
אז על כן אמרתי תמיד,
הרי ביום כיפור אנחנו יודעים,
כולם חייבים לצום.
גם חולה שיש בו סכנה, יש לו חיוב לצום.
אלא הסכנה,
במקום סכנה, התורה התירה,
כשנאמר
אלה החוקים והמשפטים, וחי בהם.
אם הוא יחיה איתם,
אבל אם זה מתנגש עם החיים, אם התורה מתנגשת עם החיים,
אז נדחית התורה מפני החיים.
חוץ משלוש עבירות
גילוי עריות ושפיכות דמים ועבודה זרה.
זה לא נדחה אפילו במקום פיקוח נפש.
אז ביום כיפור אדם חולה שיש בו סכנה יכול לאכול,
אבל כתוב שם שיאכל פחות-פחות מקשיות.
לא אוכל בפעם אחת הרבה.
כידוע שבשיעור שלם,
מהו שיעור של תענית?
השיעור בתענית זה ככותבת הגסה,
תמרה גדולה.
זה נקרא כותבת הגסה.
תמרה גסה, תמרה, יש תמרים,
מג'הול, אני חושב, זה תמרה גסה.
ככותבת הגסה.
זהו שיעור שיותר מכזית.
אם אדם יאכל רק הזית, הוא לא חייב כרת.
למה? כי פה בתורה כתוב, בנפש אשר לא תעונה,
ונכרתה נפש ההיא.
אם היא עושה שאין בה עינוי.
אבל אם אדם יאכל רק הזית,
הוא עדיין מעונה.
רק אם אוכל כותבת,
אז הוא לא מעונה.
מה מיישב את האדם, מיישב דעתו?
והלב,
אם הוא אוכל כשיעור ככותבת.
אבל אם הוא אוכל כזית,
לא מתיישבת דעתו, אז הוא עדיין מעונה.
לכן השיעור הוא ככותבת.
אז ביום כיפור חולה שיש בו סכנה לא אוכל ככותבת בפעם אחת.
אוכל קצת פחות מקקוטבת ואחרי תשע דקות
אוכל עוד פעם.
שלא תהיה
אכילה אחת של קקוטבת.
אם יש הפרש בכדי אכילת פרץ זה לא מצטרף.
שלא תהיה אכילה אחת של קקוטבת, של שיעור שלם,
אלא אוכל פחות פחות מקשיעור.
למה? כי הכלל בפיקוח נפש,
אם יש אדם,
אדם, למשל,
נשכו כלב, שותה,
והתרופה שלו יכול לאכול,
יש כמה איסורים שאם יאכל אחד מהם הוא יתרפא.
אז הולכים לקל, לקל תחילה.
הלשון הגמרא ביומא דף פד, אני חושב.
הקל, הקל תחילה.
אם אתה יכול להציל את נפשך בלי לעבור האיסור החמור,
אז לא הותר האיסור החמור.
אתה יכול להציל עם האיסור הקל.
לכן אוכלים פחות פחות מקשיעור.
למה?
כי ידוע ששיעור שלו,
יש בו כרת ומלקות.
אם יתרו בו למלקות,
אדם שאוכל ביום כיפור,
ככותבת,
ואיתרו בו אל תאכל,
ואם לא תקבל מלקות, אם תאכל תקבל מלקות, חייב מלקות.
ואם לא איתרו בו, לא חייב מלקות, אבל חייב כרת.
זה חמור.
אבל יש איסור חצי שיעור.
רבי יוחנן אומר,
חצי שיעור אסור מן התורה.
אבל אין על זה לאו וכרת.
זה לומדים מריבוי.
כל חלב וכל דם לא תאכלו,
כל לרבות חצי שיעור.
אם אדם יאכל, למשל,
חצי
כזית דם, או חצי כזית חלב,
או חצי ככותבת ביום כיפור,
הוא לא חייב כרת ולא חייב מלקות.
זה רק איסור בעלמא שריפתה אותו תורה מהמילה קול.
קול לרבות חצי שיעור.
אז איסור חצי שיעור הוא איסור קל.
והכלל בפיקוח נפש,
אם אתה יכול להציל על-ידי איסור הקל,
אין לך רשות להציל את עצמך באיסור החמור.
הקל, הקל תחילה.
אם הקל לא עוזר, אז תיקח את החמור.
אבל אם אתה יכול להינצל על-ידי הקל,
אין, לא חייב. אז גם
ביום כיפור,
אם אדם,
אם הוא לא יאכל, הוא יסתכן,
יהיה בסכנה.
אז, טוב, אז הוא צריך לאכול.
אבל אם הוא יכול לצאת מן הסכנה, גם אם הוא יאכל חצאי שיעורים,
יאכל פחות מכותבת כל תשע דקות, כל עשר דקות,
כשאין האכילות מצטרפות יותר מכדי אכילת פרס,
זה לא נקרא אכילה אחת.
אז הוא אכל כל פעם חצי שיעור.
חצי שיעור זה לא כרת,
זה לא מלקות, זה רק איסור בעלמא.
אז אוכלים חצאי שיעורים.
זהו הדין ביום כיפור.
עכשיו איך הדין בתשעה באב.
חולה,
חולה אפילו אין בו סכנה, לא גזרו בו רבננה.
אז כאן תמיד אני לבד חשבתי, מצאתי, תכף נראה.
היום מצאתי באור לציון, מביא את זה בשם האכילה
בספר מחזיק ברכה.
שאין דין פחות פחות מקשיעור ב...
בתשעה ואב. חולה שאין בו סכנה יאכל רגיל.
כי לא צריך לאכול פחות ופחות מקשר.
כי גם כשיעור הוא לא אסור לו הלאה.
זה לא, הרי בכלל אין איסור. ביום כיפור
גם החולה אסור,
חייב לצום.
רק הפיקוח נפס דוחה את האיסור.
אבל אז אם הוא יכול לדחות את זה על ידי הקל הקל,
דהיינו פחות פחות מקשיעור, אז לא יאכל קשיעור.
אבל בתשעה ואב לא גזרו רבנון כלל.
אדוני, לך אין תענית.
אתה לא מרגיש טוב, יש לך חום,
אתה פטור מלצום.
אין לך חיוב תענית בכלל,
אז למה שיאכל רק פחות מקשיעור?
גם קשיעור אין בו שום איסור.
לא גזרו בו רבנון.
לכן היה פשוט לי ומצאתי היום ספר אור לציון מביא בשם
מחזיק ורכש לאחידו,
שאומר שלא צריך לאכול פחות פחות מקשר.
אבל מצאתי במשנה ברורה
שאומר שבזמן החול ירע
החולי רע, אצלנו הם קוראים לזה כולרה.
זו מחלה מתדבקת, רחמנו לצלן,
מאוד קשה.
בזמן החולי רע
צריכים לאכול,
כולם לאכול,
אבל הוא אומר לאכול פחות פחות מקשיעו.
אז זו סתירה לדברינו.
אמרתי קודם שבתשעה באב הרי לא גזרו בו רבנון כלל, למה לאכול פחות פחות מקשיעו?
אז התשובה היא ככה, המשנה ברורה מדברת
לא באנשים חולים.
האנשים החולים הם בסכנה ממש.
מדברים על האנשים הבריאים,
אבל גם אדם בריא,
אם הוא לא יאכל,
הוא ייחלש,
ואז קל שיידבק.
הוא נדבק מהחיידק של הכולרה.
ידוע הסיפור המפורסם
של רב ישראל סלנטר, עליו השלום בווילנה.
היה אז כולרה בווילנה,
הוא עלה לדוכן ביום כיפור,
לא בתשעה ואב. יום כיפור
עלה לבימה ואמר,
רבותי, תדעו לכם,
כמו שהכספוחות סיבבה אותנו לצום ביום כיפור,
הכיפור הזה מצווה אותנו לאכול.
בגלל זה פיקוח נפש. אם אתם לא תאכלו,
אתם עלולים להידבק.
ואז זו סכנת נפשות,
הכולרה זה מחלה נוראה.
ומי שחלש,
החיידקים מצליחים להידבק בו.
מי שהוא גיבור ואדם זורם טוב,
אז יש נוגדנים נגד החיידקים.
אבל אדם חלש,
החיידקים נטפלים בו.
בגלל זה רב ישראל הביא ביום כיפור,
בבית-הכנסת הגדול,
הביא יין ועשה קידוש ועוגות
ואכל ואמר, כולם יעשו כמוני,
שיאכלו.
וזה היה, הוא לא היה הרב של וילנא.
הרב של וילנא היה רבי בצלאל הכהן
ורבי שלמה כהן אחיו, בעל החשק שלמה,
ורבי בצלאל הכהן בעל הרשת ביקורים.
אבל הוא לא שאל אותם אפילו.
בגלל פיקוח נפש.
אז הוא הורה שיאכלו ויאכלו ושמה באמת, טוב, אני לא מדבר על השיעור אולי, אמר להם פחות פחות מקשיוך.
שמה זה יום כיפור, אבל אני רק מביא את הסיפור הזה שבזמן הכולרה אפילו אנשים בריאים
הם עלולים להסתכן,
להיות בסכנה כי הם נחלשים,
ואז נדבקים בחיידק הכולרה.
לכן חייבים לאכול הבריאים.
אז זה טוב מאוד, למה צריך לאכול פחות פחות מקשיוך?
כי המשנה ברורה מדברת על בריא,
בריאים בזמן הכולרה.
אז בריא הרי באמת חייב בתענית של תשעה ואב.
רק כאן היות שהוא עלול
להידבק,
מתירים לו לאכול כדי למנוע סכנה.
אז אם אתה יכול למנוע את זה בחצי שיעור,
עדיף שתעשה חצי שיעור.
אבל בתשעה באב אדם חולש, נפל למשכב,
יכול לאכול
סעודה שלמה בבת אחת, לא צריך
פחות פחות מקשיוך.
זה הביאור במשנה ברורה.
כי מדובר בבריאים,
אז הוא חייב בצום של תשעה ואב,
רק הוא עלול להידבק,
אז הוא יכול לאכול למנוע סכנה.
עזבתי, אם אתה יכול לעשות את זה בחצי שיעור,
אז תעשה בחצי שיעור.
הרי הוא לא פטור מן התענית, הוא בריא.
אז יש לך איסור של תענית, אלא מה?
סכנה.
אז חצי שיעור.
אבל מי שחולה,
הוא פטור מן התענית, אז אין בו בכלל דין לחצי שיעור.
נדמה לי שזה כתוב בסטנצל של רב חיים,
בבית, כדאי שנראה את זה בפנים.
בשטנצל של רב חיים.
עכשיו,
לכן היות שאמרנו שבתשעה ואב חולה שאין בו סכנה, פטור מלצום,
לא גזרו בו רבנן, לא קיבלו עליהם לצום.
זה בזמן שאין שמד,
זה רק רצו מטענים, לא רצו אין מטענים.
אז לא קיבלו על החולים.
אנחנו נצום, אבל לא החולים.
אז כיוון שלא קיבלו עליהם לצום,
בכלל לא גזרו רבנן עליהם לצום. אין צום.
אז אמרתי, מתי, למשל,
מי שברמינן, מי שיהיה חולה ביום ראשון,
מתי הוא צריך לעשות הבדלה?
בשבת או ביום,
בליל מוצאי שבת הוא חולה?
הוא מחר גם יהיה חולה.
הוא חולה, יש לו חום.
אז מתי יעשה הבדלה?
הרי זמן של ההבדלה, מה זה זמן של ההבדלה? במוצאי שבת.
רק מי שלא עשה הבדלה במוצאי שבת,
יש לו תשלומים כמה ימים,
עד יום רביעי.
אבל העיקר, המצווה של הבדלה, הזמן שלה הוא במוצאי שבת. למה?
מתי עושים הבדלה? מה זה הבדלה? הבדלה, לומדים את זה מקידוש.
קדשהו בכניסו וביציאו. קדשהו בכניסתו וביציאתו.
מותק כשיוצאה שבת צריך
לעשות הבדלה. אז העיקר החיוב הבדלה הוא במוצאי שבת.
רק מי שלא היו דיל יכול להבדיל.
כשלושה ימים שאחרי שבת, אז היות ועיקר הזמן זה עכשיו,
והוא פטור מן הצום, למה יחכה עד מחר?
אחד אומר,
יחכה עד מחר כשיצטרך לאכול,
ואז יעשה הבדלה.
אם היה חייב לצום
רק, אם היה חייב לצום,
רק כאילו לא לעבור על החיוב בשביל שהוא חולה,
אז אם כן אתה חייב, אז בינתיים אתה חייב. למה תעשה עכשיו עבודה, תחכה
עד שתצטרך?
אבל לא גזרו בו רבונו כלל, הוא לא חייב לצום בכלל.
מלכתחילה, ממוצא שבתני דע היהודי הזה לא יצום,
לא חייב לצום.
אז אם כן,
למה לא יעשה הבדלה מייד?
אז ברוך השם מצאתי את דבריי, וככה רבב עובדיה יוסף פעם היה אומר
שמתי שיצטרך לאכול מחר בבוקר,
הרי בלילה לא נורא לי, והוא אכל שונה מפסקת,
הוא לא צריך לאכול בלילה.
אז מתי שיצטרך לאכול יעשה הבדלה? ואני אומר, לא, לא יחכות עד מחר.
מייד לעשות הבדלה. חיוב הבדלה בזמנו זה במוצאי שבת.
והוא פטור מן התענית, אז למה לחכות עד מחר?
הוא פטור מן התענית.
אז הוא חזר בו בסוף.
בסוף הוא חזר בו ואמר לעשות הבדלה במוצאי שבת.
עכשיו, איך יעשה הבדלה?
יעשה הבדלה על היין?
אז יש,
ראיתי רבי מנשים מבישים מנהג הספרדים
שעושים על היין.
אולי בגלל שלא היה אז עדיין מיץ ענבים.
בזמנו, או לפני 60 שנה, לא היה מיץ ענבים.
עד שהמציאו את ההמצאה הזאת
שמפסטרים את המיץ ענבים, ואז הוא לא תוסס.
כי מיץ ענבים,
אז תכף, אבל רגע, אני אמשיך.
אני אמרתי לא לעשות על היין.
ההבדלה במוצאי שבת הזו, מי שצריך לעשות הבדלה?
או למשל ילד שצריך לאכול,
או חולה שאין בו סכנה, אמרנו, יעשה הבדלה מוצאי שבת.
אבל לא על היין.
רק
או על מצענבים
או על בירה.
חמר מדינה.
למה?
כי אני אומר שאסור בתשעה באב,
אפילו מותר לו לאכול.
אבל לא יאכל בשר ולא ישתה יין,
ולא יאכל שני תבשילין.
לא גרע סעודת תשעה באב
מסעודה מפסקת.
הרי בסעודה מפסקת לא יאכל אדם שני תבשילין,
ולא יאכל בשר ולא ישתה יין. למה?
למה בסעודה מפסקת
יש איסור לאכול בשר ויין?
שלא יהיה שולחן רפך חסר ושולחנך מלא.
הרי נחרב בית-המקדש,
אז אין כבר קורבנות לקדוש-ברוך-הוא.
את קורבני לחמי,
כביכול זה על לחם,
של הקדוש-ברוך-הוא קורבן תמיד.
וגם נסכים, יין.
הנסכים זה יין, ובשביל נסכים צריך שכר.
שכר.
הסך מ...
נסך שיכר לשם.
יין שהוא שכר,
לא מיץ ענבים. מיץ ענבים פלסו לנסחים.
אז לכן, מיץ ענבים מותר לאכול בשדה מפסקת
מעיקר הדין.
מיץ ענבים מותר לשתות בשדה מפסקת,
כי זה לא ראוי למזבח,
כיוון שבעינה אז צריך נסך שיכר,
יין המשכר,
אבל מיץ ענבים זה לא משכר.
אז לכן,
הכי טוב לעשות את האבדולה על מיץ ענבים
או על בירה אם אין מיץ ענבים.
זה חמר מדינה,
אבל לא על יין.
למה אנחנו הוכחנו, ברוך השם,
שאפילו מי שלא צריך לצום בתשעה באב,
אבל אסור לו לאכול בשר ולשתות יין,
לא גרע סעודת תשעה באב מסעודה מפסקת.
ובכלל, כל הדין של סעודה מפסקת
צריך ביאור.
סעודה מפסקת זה בחטא אב.
בחטא אב עוד לא התחיל לאחר בית המקדש.
רק בט'
לפנות ערב התחיל האש,
ובעשירי נשרף האחד.
אבל בחטא לא היה עוד כלום.
למה שיש דינים בסעודה מפסקת?
למה יש דינים בסעודה מפסקת?
כי למה אוכלים בסעודה מפסקת?
כי בערב אני לא אוכל,
אז אני אוכל עכשיו את הסעודה של הלילה.
זו הסעודה, בשביל העתיד אני אוכל.
זו סעודה בתשעה באב.
למה יש דינים?
למה יש דינים
על סעודה מפסקת
כי זו סעודה דתשעביה.
וכתוב בירושלמי שצריך לומר דה סעודתא דתשעביה.
כשעושים סעודה מפסקת,
לומר זו סעודה של תושב השנה, אין לנו הבעיה הזאת.
כי השנה זה שבת,
אז לא עושים שום סימנים של אבלות,
אוכל כי היא סעודת שלמה המלך ושעתו,
זה בסעודה מפסקת עצמה.
אבל כל פעם כשנפל ביום חול יש איסורים בסעודה מפסקת. מדוע?
כי הסעודה המפסקת זה סעודה במקום הלילה.
זה סעודה של תשעה באב, רק אתה מקדים אותה.
וסעודה בתשעה באב אסור לאכול בה בשר, לא יכול להיות שתותן, שלא יהיה שולחנך,
שולחן רבך חסר ושולחנך מלא.
שולחן של הקדוש ברוך הוא,
אין קורבנות, אין נסכים,
ואתה תשתה יין ותאכל בשר.
לכן באמת כתוב שבשר,
בשר מליח,
שעברו עליו כמה ימים,
מותר בצעודה מפסקת.
כי זה לא ראוי למזבח. במזבח,
הרי זה נהיה נותר,
מי יישאר?
במזבח רק בשר טרי יש.
בשר, וגם החלבים, הכתירים,
זה הקופונים.
אז אנחנו אומרים,
מצאתי ברייתא מפורשת,
בדף ל' עמוד ב' ותענית.
תניא,
כל האוכל בשר
ושותה יין ותשעה באב,
עליו הכתוב אומר,
ותהיה עוונותם
על עצמותם.
אתה יודע, אם העוון נדבק בבשר,
אז בסוף התפורר העוון, כי הבשר מתפורר, הבשר נגמר,
וגם מלא העוון בטלגה.
אבל אם זה על העצם, על העצמות...
העצמות לא מתאכלים כל כך מהר, העצלות
יכולות להישאר הרבה זמן, העצמות.
אז גם העוון נשאר קיים הרבה, זה הפירוש ותהי עוונותם על עצמותם.
מי שאוכל בשר ושותה יין בתשעה באב ואינו מתאבל על ירושלים.
כך לאסון הבריטה.
עליו הכתוב אומר ותהי עוונותם על עצמותם.
ופלא, מה זה כל האוכל בשר ושותה יין?
ואם הוא יאכל לחם וגבינה בתשעה באב, אז הוא לא צם.
למה דווקא בשר ויין?
התירוץ הוא, מדברים כאן בחולה שמותר לו לאכול,
אבל בכל זאת לא תאכל בשר ולא תשתה יין
מצד שלא יהיה שולחן רבך חסר ושולחנך מלא.
אז אתה רואה שיש איסור
על בשר ויין בתשעה באב, גם למי שמותר לו לאכול.
גם למי שלא חייב לצום.
ומצד שלא יהיה שולחנך מלא ושולחן רבך חסר.
למה שלא יהיה שולחנך מלא ושולחן רבך חסר נאמר רק על תשעה באב?
על מה יגידו?
כל השנה גם שולחן רבך מלא ושולחן רבך חסר.
לא, זה הגמרא בבבא בתרא.
יש בדף נח,
שישראל ביקשו
לא לאכול בשר ולא לשתות יין
כל השנה.
אמר להם רבי יהושע,
אם ככה,
אמר להם רבי יהושע,
ועבדוך עמים, תודה רבה.
ברוך אתה אלמאי אלוהינו מלך העולם,
שהכל נהיה בדברו.
אז מה אמר להם רבי יהושע?
אמר להם, אם ככה,
אז לא תאכלו לחם,
שהרי אין קורבן תמיד, יש מלחץ צולת.
זה דבר שאי-אפשר,
אין הציבור יכול לעמוד בו.
תראה את הגמרא, אני לא זוכר כעת את הגמרא.
בבבא בתרא, דף נח,
כשהיו שם ישראל אבלים על המקדש,
לא רצו
לא לאכול בשר, לא לשתות יין,
אמר להם רבי יהושע, אם ככה, אז אל תאכלו לחם גם.
כי הרי גם הרבה מנחות, המנחות זה מסולת,
ולחם הפונים גם בטל,
אז לא נאכל כלום.
אם אתם מתאבדים, תגיד, לא יהיה שולחן רבך חסר ושולחנך מלא,
אז אתה תאכל לחם, ואת המקדש אין לחם הפנים.
אבל, אלא מה אמר להם? הוא ניחם אותם.
אמר משהו, אתה תראה את הגמרא שם.
אבל פישה בעל.
זה יום שממש,
היום שנחרב המקדש.
אז כתוב שסולדה מפסקת, עזרו,
שלא יהיה שולחן רבך חסר,
אז אמר,
אז אני חידזנו, ברוך השם,
אני לא חוזר בי.
שיש איסור למי שאוכל בתשעה באב, תאכל לחם וגבינה,
אבל אל תאכל בשר ואל תשתה יין.
דגים אפשר לאכול,
כי דגים לא קרובים לגבי מזבח.
זה לא שולחן רבך חסר, אף פעם לא היה.
אבל...
גם תרנגולת מעיקר הדין מותר,
כי תרנגולת לא ראויה למזבח.
רק יונים,
תורימו בני יונה.
וכי אפשר להקריב תרנגולת למזבח?
אי אפשר.
אז אם כן,
רק מה, יש מנהג לא לאכול בשר כל השבוע שלפני תשעה ואב.
זה מנהגים, יש מנהגים מראש חודש.
שומרים את
סכין של השחיטה.
כבר מראש חודש.
אבל מעיקר הדין,
בשר תרנגולת
היה צריך להיות מותר בשודה מפסקת,
כיוון שלא קרב למזבח.
בשר יונים, לא. בשר יונים אסור, כיוון שיונים היו קרבים לגבי המזבח.
תורים ובני יונה קרבים לגבי המזבח.
לא מצאנו שום עוף
שכשר למזבח חוץ מתורים ובני יונה.
אז החידוש הזה,
אומנם אמרו לי אחד תלמיד חכם,
שלח לי מכתב
שהוא הרב מבריסקי
התיר
אמר לעשות הבדלה על יין
במוצאי שבת.
אני למדתי אחרת, יצא לי שאסור לשתות יין.
אבל ראיתי היום אור לציון אומר שמנהג הצפונים לעשות על יין.
אבל הכי טוב לעשות על מיץ ענבים.
המיץ הענבים לא ראוי למזבח כי הוא לא נסך שכר,
הוא לא משקר.
או חמר מדינה.
העולם רגיל לומר שהדיסטורון למד שיש איזה גדר שלא יינן רק
בזמוד המפסק.
אויינן, אויינן.
כן, אבל זה לא נכון. הכוונה היא,
וכי, מה פתאום שזמן סעודה בחטא אב יהיה אונן?
לא קרה כלום עדיין.
אלא הדין הוא לאכול את הסעודה באנינות.
כי זו סעודה של תשעה באב.
זה דין בגלל זה סעודה של תשעה באב.
בסעודה מפסקת אתה אוכל בשביל העתיד, בשביל הערב.
אז זה סעודה של תשעה באב. אז אם אדם אוכל ממש בתשעה באב,
ודאי שאסור לו לאכול בשר ולשתות יין ושני תבשילין.
גם אסור לאכול שני תבשילין.
אז אמרתי, זה הביאור בברייתא.
כל האוכל בשר הוא שוטה אם ותשעה באב,
ואינו מתאבל על ראשם. ואם אוכל בשר,
לחם וגבינה,
לחם וגבינה הוא לא נקרא לא מתאבל.
אבל מותר לו לאכול.
זה לא אבלות, אלא תענית.
אז הוא לא יתענה.
אבל אינו מתאבל, זה רק
כשהוא עושה דברים
שמזכירים לנו את בית המקדש,
ושולחן רבך חסר ושולחנך מלא.
זה לא טוב.
אז זה הפסק.
אבל רש״י אומר,
כל האוכל בשר זה בסדר משה גדול. זה דוחק.
לשון הגמרא שם,
כל העושה מלאכה ותשעה ואב,
ואינו מתאבל על ירושלים.
ועל זה ממשיך כל האוכל בשר ושותה יין.
נשמע, בתשעה באב עצמו.
אז לכן מה שאני אמרתי, הפסטה ברייתא, אדם
שהוא חולה,
הוא יכול להתענות,
ומותר לו לאכול, לא צריך להתענות,
אבל אל תאכל לחם וגבינה,
או דגים,
אבל אל תאכל בשר ויין.
זה חידוש.
אבל אתה יודע,
לא כל הקונטרס הזה שהוצאתי,
רק בשביל החידוש הזה.
מי אמר לך?
רב נפתולי קובשיץ אמר לך? שמה? שהוא נהנה מהפסט בברייתא. הוא כתב את זה בספר שלו.
הוא כתב את זה בספר שלו?
כן, הפסטה.
בשם הרב.
כן, יש לו ספר.
יש לו ספר, כן.
בלכת מוישה, על שם אבא שלו.
מה?
בלכת משה, על שם אביו.
אביו, רב משה קובשיץ.
כן.
חיוב אבדלם. מייד במוצאי שבת,
כי לא גזרו רבנן בכלל.
אין דין
של פחות-פחות מקשיעור,
כי לגמרי לא גזרו רבנן, גם שיעור מותר לו, אז למה לאכול פחות-פחות מקשיעור?
ומה שאומר המשנברוריה,
שצריך לאכול פחות-מקשיעור, זה אדם בריא,
שהוא עלול להידבק
מהחיידק של הכולרה,
אם הוא חלש, הוא נדבק,
לכן צריך לאכול.
וזה אפילו ביום כיפור, זה היה פיקוח נפש, כולרה זה אחמא מיצן, זה מגפה.
כשיש כזאת, זה בעיר,
זה מגפה, זה מתדבק אחד אחרי השני.
ורבי ישראל סלמטר,
זכרונו לברכה, באותו יום כיפור,
יצא מגדרו.
והתנהג כמו אריה.
והעמיד אברכים
שיטפלו בחולים.
ובא אחד, בא
בעל בית אחד, הוא תמיד עגם אחד,
בא והתווכח איתו, מה אתה פה עושה?
להתיר ככה,
בקלות כזאת?
אז אמר לו רבי ישראל,
אתה בא לריב איתי?
אתה יודע כמה אברכים אני גייסתי שיעזרו לחולים,
ואני הבטחתי להורים, נחזיר לכם את הבן.
שהם לא יתדבקו.
אותם האברכים שעזרו לו, לרבי ישראל,
בטיפול בחולים,
הוא הבטיח שהם לא יתדבקו.
זה היה קדוש עליון,
רבי ישראל סבנטר,
גאון עצום וצדיק יסוד עולם.
אבל בשעת הצורך
הוא יצא,
בשעת הצורך
הוא יצא,
רבי חנניה בן העקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.
לפיכך חירבה להם תורה ומצדוד שנאמר, אדוני החבר של מעל צדקו,
יגדיל תורה וידיהיה.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.