במה להתחזק בעשי"ת? | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

ברכות הרב

נציב יום להצלחת בני משפחת אמזלג,

נהורי עמרם,

אורי שלמה, או אורי שלמה,

נווה אהרון, נויה,

שירה,

שיזכו ליראת שמיים אמיתית ולעשות נחת רוח,

להשם יתברך, אמן.

אמן.

יש כמה שמות פה להחליף.

אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם,

בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת מיד.

אם עושים תשובה, תמיד כשצועקים לשם ושבים בתשובה,

התשובה היא יפה, תמיד, לעולם.

אבל עכשיו,

בעשרת ימי תשובה,

בין ראש השנה ליום הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת מיד.

מהי התשובה שהתחייבנו בעשרת ימי תשובה?

כולם מדברים על תשובה,

חפצים לעשות תשובה,

אבל מהי התשובה?

יש לדעת,

כי התשובה משמעותה לשוב ולשם.

אחרי שנשתכח זיכרונו מליבנו.

וזה עניין המלכויות שנתחייבנו בו בראש השנה.

כמו שאמרו זיכרונם לברכה,

אמר הקדוש ברוך הוא,

אמרו לפניי,

בראש השנה מלכויות כדי שתמליכוני עליכם

וזהו היסוד של היום הקדוש ראש השנה,

שנכיר בהכרה שלמה שיש לנו מלך,

מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא,

ועלינו לשוב אליו בימים האלו ולחדש המלוכה בקבלת עול מלכותו עלינו.

וקבלה זאת צריכה שתיעשה מתוך רגשי שמחה.

על הזכות הנפלאה

שיש לנו מלך

שאוהב אותנו כל כך.

כמו שאמרו,

ספר נחמיה,

עזרא ונחמיה אמרו לקהל ישראל ביום ראש השנה,

כאשר בכו העם

לשמע דברי ספר התורה שקרא עזרא בפניהם,

ויאמר נחמיה ועזרא והלוויים לכל העם,

היום

קדוש הוא

לאדוני אלוהיכם,

אל תתאבלו ואל תבכו.

לכו אכלו משמנים

ושתו ממתקים

ואל תעצבו,

כי חדוות אדוני היא מעוזכם.

וילכו כל העם לאכול ולשתות

ולעשות שמחה גדולה,

שיש לאדם לשמוח ולהרגיש את האושר,

שיש לו מלך

שאוהב אותו אהבה רבה והוא מעוזו ומבטחו,

ועתה הוא זוכה לשוב אל המלך

אחרי שהוא התרחק ממנו.

זה יסוד התשובה וזה עיקרה.

לשוב

אל השם יתברך

ולהרגיש את ההתקרבות אל המלך

מתוך ההכרה שהוא אבינו,

מעוזנו ומשגבנו.

אולם בהרגשים בלבד לא נוכל לשוב אל המלך.

רק הרגשות והרגשים, לא מספיק.

זקוקים לעשות מעשים בהתאם לרגשות האלה.

כמו ששאלו בני דורו של מלאכי,

ואמרתם במנה שוב.

הכוונה הייתה, איזה מעשה מוטל עלינו לעשות

כדי שנחזק את רגשי התשובה הפועמים בקרבנו,

מתוך שמחה לחדש עול מלכות שמיים.

מה השיב להם הנביא?

הביאו את כל המעשר אל בית האוצר.

זו הייתה ההתחזקות שלהם.

זאת אומרת,

כל מה שאפשר לחזק את בדק הבית,

בית המקדש,

עבודת השם,

להרבות כבוד שמיים בעולם,

מה אנחנו נתחזק?

מה יש לנו לעשות אם אנחנו חפצים לחדש את מלכותו עלינו, נמליחך מלך

ונשוב אליו באמת?

אז קודם כל, גם העצה של מלאכיה נביא טובה בשבילנו.

להביא את המעשר לאוצר,

לבנות עוד סמינר לבנות,

אולי מדרישייה לבנות,

וכמה שיותר להרבות כבוד שמיים בדרך האמיתית,

לא בדרך של חריט,

בדרך אמיתית.

וכמובן,

הפצת התורה

חזרה בתשובה

לעורר יהודים.

כמה שיותר יקבלו עול מלכותו יתברך,

אנחנו ממליכים אותו יותר

על עם ישראל,

שידע כל פעול כי אתה פעל טוב, יבין כל יצור כי אתה יצר טוב, יאמר כל אשר נשמה ואפו.

אדוני, אלוהי ישראל מלך

ומלכותו בכל משלה.

לדעתנו,

כולנו חוטאים בשוגג.

אפילו עניין ביטול תורה בלשון הרע נעשה אצלנו בדרך שוגג.

מי פושע בכוונה אומר לשון הרע בשביל להכעיס?

חושב, מותר,

לא נורא.

מי מבטל תורה להכעיס? לא רוצה ללמוד.

מי עושה את זה ככה?

חלילה שמישהו יעשה במרד או במאהל.

שוגגים אנחנו.

בעניין של חטא השוגג,

כתב כבר הרמב״ן בשער הגמול

שזה חסרון הזהירות.

אדם לא נזהר

בשוגג בחוטא.

אז צריך להתחזק בזהירות.

נשים לב

מה אתה עושה.

נשמר מהעוון של ביטול תורה בלשון הרע.

למה? הם שקולים

כנגד כל העבירות שבתורה.

תלמוד תורה זה בלשון כנגד כל המצוות שבתורה. ביטול תורה בלשון הרע זה כנגד כל העבירות שבתורה.

הכול זה בלשון.

מוות בחיים ביד הלשון

והכל כרוך בדיבור

וצריך זהירות כפולה ומכופלת.

צא ולמד

ממה שאמרו חכמים זיכרונם ורחם.

מהי האומנות של אדם בעולם הזה?

אומרת הגמרא בחולין פט,

ישים עצמו כאילם.

יכול אף לדברי תורה תלמוד לומר צדק תדברון.

חכמים הקדושים

מבארים לנו כמה החיוב של הזהירות בדיבור,

והגדירו

מה מחויב בזה?

אומנות.

אתה חייב להיות אומן.

מה האומנות?

לא אמרו סתם שיהיה כאילם בשמירת פיו,

אלא אומנות של אילם.

ידבר כאילם שפותח את פיו

בחסדי השם,

והשפתיים פתאום התחילו לדבר.

כל הזמן אילם, פתאום הוא מדבר.

אתמול אמרתי לאלחנן,

סבא שלי המנוח,

זכותו תגן עלינו היה שתקן.

אומנות של אילם.

לא היה מדבר.

אם היה מדבר,

זה רק זוג מילים.

נדיר שלוש מילים.

אוזכור אללה.

מה זה? תזכור את השם.

חאפ אללה.

תפחד מהשם.

כל שתי מילים.

נותן לך זוט.

זהו.

לא הסברים, לא דרשות, לא כלום.

שתי מילים.

מהשאר שקט.

אמרתי, אולי בזכות זה זכינו לכוח הדיבור.

סבא כזה שומר את הפה.

מישהו צריך לדבר בסוף.

אבל זה לא יאומן כי יסופר.

אומנות.

אומנות. וזה האומנות של אדם בעולם הזה.

שיחשוב קודם כל דיבור

שהוא מוציא מפיהם

ויתבונן

אדוני שפתי תפתח

ופי יגיד

תהילתך.

זאת אומרת

הפה למעשה צריך להיות סגור.

מבקשים רשות.

השם,

שפתיי תפתח.

בשביל מה?

שהפה יגיד תהילתך.

בשביל מה קיבלנו פה?

לדבר לשון הרע. שטויות. הבלים.

ואיך זה שאדם נוטל את הכלי שהשם חנן אותו בחסד מה שאין לשום רועים בעולם.

ומשתמש בו לדבר דיבור אסור

או דיבור בטל.

אבל בדברי תורה צדק תדברו.

אין סייגים בדיבור בדברי תורה.

אין שיעור כל המרבה.

מוסיפים לו.

שכן לדבר הזה ניתן לאדם כוח דיבור

באופן יסודי.

בעבור זאת הוא נברא.

אז זה דברים שטעונים תיקון.

ואלה מעשים שנחוץ לנו לעשותם בהתאם לרגשות שרוצים לשוב אל הקדוש ברוך הוא

ולהתקרב אליו.

בעיקר התשובה גם להתחזק באמונה.

ובמצוות שבלב.

כל חובות הלבבות

מתחזק באמונה ובמצוות הלב.

עכשיו סיימתם פה בקנישתא את כל ספר חובת הלבבות.

זה לא אומר שעברתם למסילת ישרים אז נגמר.

כל אחד באופן עצמי

יחזור על חובת הלבבות עוד פעם ככה בריצה כמו שאומרים. לתזכורת.

שלא ישתכח.

יש מי שקרא אותו ולמד אותו אלף ואחת פעם.

אחד מגדולי ישראל.

אז צריך להתחזק בזה גם באמונה ובמצוות שבלב ולקיים אותן תכופות תמיד מתוך רגש התקרבות אל השם וששבים למעונו.

כמו שאמר הושע הנביא, שובה ישראל עד אדוני אלוהיך.

כי אחר שנשתכח זיכרונו של הקדוש ברוך הוא במשך השנה מן הלב,

אז אנחנו צריכים להחזיר את הרגשות האלה בחזרה, כמו שאמרנו, שאנחנו ממליכים אותו עלינו.

וכל יום אנחנו מקבלים חול מלכות שמיים.

אבל שלא יהיה מצוות אנשים מלומדה.

צריך ממש שהלב יתמלא ברגש שאנחנו חפצים בכל מעשינו שיוכר עלינו,

שיש מלך עלינו.

כי שם השם נקרע עליך.

אלו תפילין שבראש.

אבל הכוונה שירגישו שהשם עליך.

כשאדם הולך ירגישו שהשם עליו, שיש מלך עליו.

הוא לא עושה דברים בלי להרגיש שהמלך עליו, מפקח עליו,

מסתכל במעשיו.

אבל במקום זה עלתה בליבנו תחושת ביטחון,

בישועת אנוש ובכלה מלחמה.

בפרט הישראלים.

יש להם תחושות שצה״ל זה הצבא הכי חזק.

ואני אומר לכם שיכול להיות שהוא חזק בלהתקיף,

אבל הוא אפס וחלש בלהגן.

כי אתם רואים, טילים עוברים ועוברים ועוברים, לא שואלים אף אחד.

ועכשיו יש מלטים,

מלנת אלפים מלטים לאיראנים,

שהם שולחים אותם בגובה נמוך.

אין לזה רדאר,

אין לזה להוריד את זה.

והם שולחים עכשיו נחילים, נחילים,

חפש אותי,

תפוס אותי.

והם נוסעים,

מתענים.

מי ששמע מה הם עשו בסעודיה,

חצי מהכמות

של הנפט שהם מייצרים שם,

פיצצו להם את הכול,

עשו להם חורבן.

אין הגנה אמריקאית.

כל מה שהביאו להם כהגנה, פטריוטים וכל התחרווט,

לא עובד,

לא מזהה אפילו.

נכנסו, דה דה דה דה דה דה דין, טראח, פיצצו וזהו.

טילי שיוט בגובה נמוך, במהירות אדירה, מגיעים ממרחק.

אין מה לעשות.

יש להם גם טילי שיוט לאוניות.

עכשיו האמריקאים נסוגים עם האוניות, כי אין להם הגנה גם נגד זה.

איראנים.

זהו.

והם חימשו את כל הסביבה מסביבנו, מתימן

עד עיראק.

כולם באמצע המחומשים בשביל לתקוף אותנו בבת אחת.

אלף אלפיים טילים ביום, כמו שהסברתי כבר לפני שנים, עוד לפני שחלמו פה.

זה מה שיהיה,

ונראה איך מתגוננים.

מתגוננים, לא תוקפים. אני יודע שיכולים להרוס, חורבן אין בעיה לעשות,

אבל מתגוננים.

הסברנו איך נתקעים

בהיי-ווי.

מה יקרה?

יש לי כמה עצות לחילוצים, כי לא יוכלו לחלץ אנשים פצועים. הכול יהיה תקוע.

אנשים ימותו בגלל שאין חילוץ.

גם אלה שאין להם סיכוי.

אני לא רואה שמישהו מצא פתרון. יש לי כמה.

אבל אין עם מי לדבר.

בכל אופן,

זה קרוב מאוד, חבר'ה.

מאוד מאוד קרוב.

מאוד מאוד קרוב.

מאוד.

מאוד.

השנה חייב להיות משהו.

חייב להיות משהו, ולא משהו קטן,

משהו גדול.

ונראה, אולי סוף סוף גוג ומגוג יתחיל, אולי, בעזרת השם.

בסוכות, אתם יודעים, זה בדרך כלל הזמן.

סוכות זה הבא, אבל

סוכות זה מועד מתאים, זה הפטרה.

חביט-חביט.

אבל הם מבושלים כבר. הם ספגו יותר מדי עלבונות מצה״ל

בתקופות האחרונות.

וזה מרגיז אותם. יש להם כבוד, אתם יודעים, החבר'ה האלה,

יש להם כבוד.

והם מתכוונים, הם מתכוונים, והם שונאים, והם אומרים במפורש, אין להשמיד בקטנה, טיק-טק.

יש להם מאסות, הם מייצרים מאסות, מאסות.

ויש עוד תרדמת בצה״ל.

כל אחד חושב, לא יהיו יותר מלחמות קונבנציונליות,

הכול יהיה בסדר.

יש לנו רק כמה חמאס וחיזבאללה וזהו.

עכשיו נהיה עיראק, נהיה תימן, נהיה פה, נהיה פתאום, לא מוכנים, לא מוכנים.

האלוף בריק אומר,

חבל על הזמן, מה שהיה בכיפור זה אפס אפסים, מה שיהיה עוד מעט.

אפס אפסים.

מה שנספוג.

והוא צודק בלי שאני אדע את כל הנתונים שהוא אומר, קראתי אותם, אבל בלי זה אני אומר לכם,

מלפני צודק ועוד איך.

אין לנו יכולת הגנה.

אין.

למה לעשות? חברה על הזמן.

זה מה שהם עשו לנו בפעם האחרונה, שלחו חמישים, חמישים, חמישים.

כיפת ברזל לא יכלה לתת מענה. בחמישים.

באלף אלפיים, אה?

עכשיו זה מפוזר בהרבה מקומות.

ואם יצאו טילים גם מעיראק, ויצאו גם מסוריה, ויצאו גם מלבנון,

ויצאו גם מעזה, ויצאו גם מתימן,

מה תעשה?

אשרי העם שצה״ל לא.

אז זה בעיה.

וצריך להיות מוכנים לזה, חייב להיות.

וכתוב בפסוקים,

כי יראה כי אוזלת יד ואפס עצור ועזוב. לא יהיה ממשלה שתוכל להגן. אין.

עכשיו אין בכלל ממשלה.

אבל גם אם תהיה, לא תוכל להגן.

כן.

אובדן עשתונות יהיה.

אז מה יעשו? יפציצו את אבו אבו הום, כמו שאומרים.

כן, אבל מה זה יעזור למתים, להרוגים,

לחורבן, לשיקום, להצלה?

מה זה יעזור?

ואני לא רוצה להוסיף רעיונות לאויבים, אבל

יכול להיות עוד יותר גרוע, ועוד עוד יותר גרוע.

אבל אם נכיר במלכותו יתברך,

כך כתוב בנביאים,

אם נכיר במלכותו יתברך

ונשוב בתשובה, הוא יטפל בהם.

הוא יטפל בהם, הוא יביא אותם

להילחם על ירושלים שלוש פעמים.

יביא אותם,

והם יהרגו אחד את השני עם טעויות שהם יעשו, הוא יחרבש אותם, חבל על הזמן,

יש תיאורים מדויקים איך זה יהיה

פעם אחת, ואחר כך פעם שנייה, ופעם שלישית, ואספתי את כל הגויים מן ירושלים למלחמה,

וכל ההמשך שכתוב,

וזה יהיה הסיום.

ואנחנו קרובים מאוד.

אז אם נכיר במלכות השם יתברך,

כי לא הממשלה,

והוא מעוזנו,

והוא מבטחנו,

והוא מנהיג אותנו,

והוא מנהל אותנו,

בגודל האהבה שלו אלינו,

זאת

ההרגשה יסודה של התשובה,

וזה היסוד של המלכויות,

וחדוות אדוני היא מעוזכם.

אם אנחנו נשמח בזה שאנחנו עובדים את השם, אנחנו עבדיו,

אנחנו משרתיו,

אנחנו מפיצי תורתו,

אנחנו עושים את רצונו,

אנחנו בכל תהלוכותינו מגלים שאנחנו, חילו יתברך,

הגאולה בפתח, אמן.

רבי חנן יאמר הגשוי אומר, עושה גאול ברוכות דקות ישראל,

לפי כוח,

ירבו לעם תורו ומשפות שנה, אמור אדונו וסלמם על סדגו,

יגדיל תורו יד.