לא מתים, רק נפטרים

- - - לא מוגה! - - - 

מה זה העולם הזה? לא. עולם זה הוא עולם של מעבר.

אבל לא את

שאת רואה במראה זו את.

את זה נשמה רוחנית שנמצאת בתוך הגוף שלך.

אשאל אותך שאלה.

האם את רואה אותי כעת בעיניים או בנשמה?

בעיניים.

אם חלילה, חלילה את מתה

ואני נמצא לידך ואפקח לך את העיניים, תראי אותי. אתה צודק, זה הנשמה.

לא תראי אותי, נכון?

מה חסר לך?

הנשמה.

כשהייתה הנשמה ראית.

כשיצאת לא רואה.

כשאדם מת יש לו אוזניים?

נצעק לו באוזן, הוא שומע? לא. מה חסר לו?

הנשמה.

כשהייתה הוא שמע, יצאה לא שומע.

אז מי זה את?

הנשמה, לא הגוף.

יום אחד את תיפטרי, לא תמותי.

חס ושלום, לא מתי.

הנשמה נפתרת, רק עוזבת.

אבל זו את החושבת, המבינה, היודעת, המרגישה, זו את.

את הנשמה.

כי כשהיא יוצאת, יתנו לך מכה עם פטיש חמש קילו, ישרפו את היד, לא תרגישי.

כי אין את אני, אני יצאה, הנשמה יצאה.

אז הגוף זה סתם. נכון.

כמו שהבגד שלך,

כמו שהבגד שלך זה סתם,

גם הגוף שלך זה סתם. למה צריך את הגוף? אני אסביר לך יפה, שאלה יפה.

שאלה יפה.

הגוף נועד בשביל לקיים בו מצוות.

לדוגמה,

אישה יש לה מצוות הצניעות,

לכן היא צריכה גוף בשביל להצטנע. אם היית נשמה רוחנית כמו מלאך,

אין צניעות.

לא היית יכולה, אם היית גבר, להניח תפילין,

אין לך יד.

לא היית יכולה להתעטף בטלית, זו מצווה, אין לך גוף.

לא היית יכולה להניע על עולב ואתרוג,

אין לך ידיים.

לא היית יכולה לקיים מצוות הליכה לבית הכנסת, אין לך רגליים.

לא היית יכולה לקיים מצוות מאכלות אסורות,

כי אין לך קבע ואין לך קרעיים,

לכן על זה הדרך.

כל האיברים בגוף נבראו בדיוק לפי המצוות.

יש לך רמח איברים בגוף כנגד רמח מצוות עשה בתורה,

ויש לך שסה, 365 גידים בגוף,

כנגד 365 מצוות לא תעשה בתורה בדיוק.

תרי״ג מצוות מול תרי״ג איברים וגידים.

ואת באת לעולם,

הנשמה נכנסה בגוף

למלא את התפקיד שלה, קיום המצוות,

ולאחר מכן הנשמה יוצאת,

עומדת לדין מה היא עשתה בימי חייה,

ולפי זה התקבל שכר או חלילה עונש.

עכשיו מובן,

אז לא מתים.

שאלתי אותך, אם באנו לחיות, למה מתים?

ואם מתים, בשביל מה לחיות?

אבל אם יש המשך, מובן למה באנו,

ומובן גם למה מתים.

כי הרי נגמר המבחן.

היינו פה 70-80, כמה שהיינו כל אחד.

עשינו את המבחן,

עכשיו הולכים להגיש את התוצאות, לקבל את התוצאות.

העולם הזה רק עולם מעבר. את יוצאת מכאן, הילדים שלך יצאו, אבל כולם הולכים לעולם העליון שממנו נשמה באה.

ויורדים לפה בשביל לקבל שכר בזכות המעשים שבחרנו מרצון לעשות.

לא בכפייה.

התורה לא כופה, היא אומרת, ובחרת בחיים.

זאת אומרת,

אנחנו ירדנו לכאן על מנת לזכות.

החכם לא מתווכח עם הבורא, עם היצרן.

כמו שאתה פשוט תהיה ביד הבורג לומר למהנדס,

לא מתאים לי כאן, שים אותי פה.

אני עשיתי אותך,

ואני יודע לאיזה תכלית, ואני שם אותך איפה שמתאים לך.

אתה בא ואומר לי, מה מתאים לך?

הרי אני בראתי אותך.

הבורא אומר, אני בראתי אותך, גברת.

נתתי לך כוח של פרייה ורבייה.

נתתי לך ילדים.

את צריכה לחנך את עצמך ולחנך את ילדייך,

להכיר את מי שברא אותך.