החפץ החיים: אודה ה' מאד בפי ובתוך רבים אהללנו | הרב אמנון יצחק
נציב יום: ... כולם בריאים ושלמים לעבודתו יתברך, והשם יזכה אותם להמשיך לעשות חסדים אמן, אמן!!
אנחנו ממשיכים עם ה"חפץ חיים" זכרונו לחיי העולם הבא, בפרושו בפסוק בתהילים (קט, ל): "אוֹדֶה השם מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ" על זה הוא אומר: "אמרתי להציג פה דבר אחד, שניחמתי מאיש אחד בעקבות הקורונה, ודאג מאוד על רוע מזלו",
- קרוב למיליון עוד מעט מובטלים, שחלקם לא ימצאו אחרי הקורונה 20-30% ויגיעו למצב של עניות, וצריך להבין את זה, כי העניות זה בעצם במקום למות, "עני חשוב כמת" אז אם גזרת מות ואדם נופל לעניות - אז זה במקום למות.
אבל בואו נשמע את המהלך שאומר לנו החפץ חיים, איך הוא עודד את האביון שלא שפר עליו מזלו.
"אמרתי לו בדרך משל: "שני עשירים העלילו עליהם שמתעסקים בשטרות מזויפים, האחד היה עשיר גדול בעל חמישים אלף (50,000) רובל כסף, והאחד היה בעל עשרת אלפים אלף (10,000) רובל כסף. והכניסו אותם למאסר כמה שנים, עד שיצא דבר המשפט, עצירים לפני משפט. בתוך כך הגיעה שמועה לאוזניו שליום פלוני ופלוני יהיה המשפט. וכל אחד התחזק בשביל לקחת לו טוען, עורך דין, מליץ בעבורו. בעל ה-10 אלפים רובל כסף, העמיד טוען נכבד, שר אחד, שר, שר לאוהביו שהבטיח שהוא יטען עבורו. ויהי כי ישבו שניהם בבית האסורים,
אמר בעל ה-10 אלפי רובל לחברו בעל ה-50 אלף: "הנה לך טוב הרבה יותר ממני, שאתה יש לך על כל פנים עדיין 20 אלף רובל כסף, ואילו אני אין עתה כי אלף אחד".
זאת אומרת: של ה-10 אלפים לקח את השר בתשעת אלפים רובל, זה של ה-50 לקח טוען ב-30 אלף, אבל הוא נשאר לו 20 וזה נשאר לו רק אלף.
ענה לו החבר בעל ה-50 לשעבר: "הטוען הזה שאתה העמדת לך, הוא טוען טוב ונכבד הזר הזה, בודאי יישאו לו פנים, והוא שווה יותר מכל הנכסים שלי, כי לפי הנראה הזכויות שלי מועטים וגם הטוען שלי הוא לא שר, הוא אינו יודע במה לזכות אותי, בודאי יחייבו את ראשי למלך, אז מה ההנאה שנשאר לי 20 אלף?"
והנה זהו בסתם שר שרוצה לשמש כטוען בעבור אסיר, ואם היה שר גדול, שר המשפטים? אז ודאי היתה שמחתו גדולה שר המשפטים יטען בעבורו. ועל אחת כמה וכמה אם המלך בכבודו ובעצמו מבטיח שהוא בעדו במשפט - כמה שמחתו תהיה כעל כל הון!" עד כאן זה המשל.
עכשיו החפץ חיים מעודד את העני ואומר לו: "כן הדבר ממש בעניינו, אם היה הרמב"ם מבטיח לאדם שימליץ בעדו לפני המשפט לפני הקב"ה, בודאי היה צריך האדם לשמוח מאוד על זה שיש לו טוען טוב כזה, ומכל מקום גם בזה אין דבר ברור. אולי בשעת הדין ישבו שמה מחכמי ישראל הראשונים, לפני הרמב"ם והם יחייבו אותו בדין.
ואם היה אחד האמוראים מבטיח לו בעניין הזה: "אני ידבר בשבילך בבית דין של מעלה",
בודאי שהשמחה היתה גדולה יותר, אבל גם זה לא בטוח. אולי ישבו בדין תנאים והאמורא לא יכול לשכנע אותם מספיק והם יחייבו אותו בדין. וגם אם יבטיחו לו התנאים שהם יטענו עבורו, גם אז לא ברור שיצא זכאי בדינו. אולי ישבו בדין הנביאים, והנביאים לא חייבים לקבל דברי התנאים, הם גדולים מהם לאין שיעור, ואז יכול להיות שהוא יצא חייב בדינו. וגם אם יבטיחו לו הנביאים שהם ימליצו בעדו, ודאי שהוא צריך לשמוח שמחת עולם, אבל הוא עדיין יכול לפקפק בדבר, אולי חס ושלום בעיני הקב"ה לא ימצא חן בעת המשפט, כמו שמצינו שהקב"ה השיב לשמואל הנביא, בשעה שהוא מצב את אליאב האח הגדול של דוד, בשעה שהוא מצא חן בעיניו ורצה להמליך אותו ולמשוך אותו למלך, מה ענה לו הקב"ה?
- "כל הכבוד שאתה שמואל ואת נקרא "הרואה" - אבל "אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ" (שמואל-א טז, ז)
ואי! איזה פער בין מה שרואה הנביא למה שרואה הקב"ה,
אומר: "מה שאתה חושב שהוא אמור להיות מלך על ישראל - מאסתיהו! "כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַהשם יִרְאֶה לַלֵּבָב"
אז מה הסיכוי של בן אדם, מי יכול להמליץ בעדו בעולם האמת? אבל אם מלך המלכים הקב"ה הוא יבטיח לך שהוא יעמוד לימינך במשפט לזכות אותך? כמה שמחה תהיה לך לנצח נצחים! יותר מכל הון שבעולם. אם יש לך טוען כזה קדוש ונפלא - אתה לא יכול להרויח כזה טוען, אפילו תהיה העשיר הכי גדול בעולם, בעולם שיהיה לך מיליארדים, אתה יכול לגייס את הקב"ה שיעמוד לימינך? מה, אתה תשלם לו שוחד? תתן לו כסף, מה תעשה? איך אתה יכול לגייס את הקב"ה שיעמוד לימינך? גם שום מצווה לא תעזור לך! הקב"ה לא יטען בעבורך, מי שיכול לטעון לאדם, אם הוא עשה מצוות - זה מלאכים שנבראו מהמצוות,
אבל איך המלאכים נראים? מקוטעים חיגרים פיסחים? תלוי איך עשית את המצוה, וכמה יש לך מצוות? וכמה יש לך מקטרגים? אז עם מה אתה בא לפני השם? אבל יש רק אחד שהקב"ה מוכן לטעון בעבורו ומבטיח שיטען בעבורו, מי זה? האביון, מי שהוא אביון, עני,
הקב"ה אומר (תהלים קט, לא): "כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ"
זאת אומרת: כשיעמדו פמליה של מעלה לשפוט את נפשו של האביון - הקב"ה יעמוד לימינו לזכותו, וברור עם טענות של הקב"ה - בודאי יצא העני זכאי בדינו! אז זאת אומרת: מי שהופך להיות עני עכשיו, שזה במקום מוות, כי "עני חשוב כמת", ולא עוד אלא שהקב"ה יעמוד לימינו לזכותו בדינו! אז כמה צריך לשמוח העני והאביון בעניותו? ובדלותו כל ימי חייב? יותר מהעשיר בעשירותו, כי אם תביא עכשיו עשיר שחולה בקורונה במצב קשה ביותר - תן מיליארד! תן שתיים! מי יוציא לך את הבצקות שיש בריאות? מי יעשה את זה? איך יעשו את זה? מי יעשה את זה? זאת אומרת "לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה" (משלי יא, ד), שמגיע יום של ה"עברה" של החרון מהשמים - לא יועיל שום הון, רק הקב"ה יכול לעמוד לימינו של אדם, ומי כן מובטח בזה? דוקא האביון. למה? כי הקב"ה זוכר שהוא השתכר בצרותיו את הטוען הקדוש והעצום הזה. לכן בעניין זה צריך האדם להתבונן תמיד ולא לדאוג כלל וכלל, מה שהשם מגלגל על בני אדם לטובתם, לטובתם".
וצריך להבין מה הוא אומר? מכאן אני מגיע למה שאמרתי לפני שנים רבות, ואני חוזר על זה עוד פעם כי הגיע זמן להגיד את זה, קודם אמרתי את זה על דברים שעתידים להיות, והיום כבר קרובים מאוד להתממשות הדברים. שאמר הרמ"ק רבי משה קורדוברו זכר צדיק לברכה, רבו של האר"י הקדוש,
והוא כותב בספר "אלימה" ב"עין כל חמר", ה' פרק כב' שמה אומר כך: "בסוף גלותנו זה, בסוף זמן גאולתנו, קרוב לזמן גאולתנו, יתחזקו הצרות לישראל תכלית החוזק, ויהיה צר להם,
ויאמרו להרים: "כסונו!" יעדיפו שההרים יכסו אותם מגודל הצרות, ולגבעות – "נפלו עלינו" יסכימו שגם גבעה תיפול עליהם מגודל הצרות שזה עדיף, מפני הצרות הגדולות ישר יסובבום, זה לא רק קורונה, עכשיו יש חיידק בסין התפתח כבר מת מישהו ונדבקו כמה.
כמו שאמרתי: "אל תירגעו ותחשבו שאם יש קורונה ויטפלו ונגמר הסיפור ועברנו, אין קורונה יבוא משהוא אחר בשם אחר, זה כבר עובד.
"אז לכן מפני הצרות יסובבום מכל עבר ומכל פינה",
- איך זה מכל עבר ומכל פינה? הנה עכשיו קורונה זה מכל עבר ומכל פינה, כל מקום אסור להתאסף אנשים אסור להתקרב אסור כלום, זה כל עבר וכל פינה, עכשיו יוציאו הוראות שאסור להתרחק מהבית 100 מטר, יסגרו את האנשים ועוד מעט יסגרו גם את המרכולים אז זאת אומרת:
"יתרבה הצער עד אשר לא יפנו אבות אל בנים",
- ואי! מה כתוב פה? הצער יתרבה עד שלא יפנו אבות אל בנים, מה אומרים ההוראות של ליצמן? "לא להתקרב אחד לשני, הורים להשאיר אותם לבד, סבא וסבתא לבד לא להתקרב!" הורים אל בנים למה? אם אתה מתקרב, הם בחשש סיכוי גבוה! רוב הנפטרים הם מבוגרים,
"וכל מי שימצא עצמו לו לשלל "גיבור נצח!" יקרא",
- כל מי שיישאר כל מי שישרוד, כל מי שימצא עצמו לו לשלל - גיבור נצח יקרא, זה עבר וניצח את המצב ונשאר חי. והטעם למה זה בא? למה שחייב להיות ככה?
"והטעם: שהשכינה תדין את ביתה ויביאם על מסורת הברית, כדי לזככם את הגאולה, ולטוב המובטח לנו על ידי נביאיו",
- ואי ואי ואי! מה כתוב? מה שאמרנו. השכינה תדון את ביתה, ותביא אותם למסורת של הברית שכרת השם אתנו שנקיים את התורה והמצוות! הוא יאנוס אותנו להגיע לזה לא מרצון, מאונס, כל זה למה? כדי לזכך לגאולה, ואל המובטח לנו על ידי הנביאים,
"והטוב ההוא שיעור לא יכילהו שכל ורעיון",
- כל כך טוב יהיה לאחר מכן, שאין שכל שאין לנו אפילו רעיון ודמיון מה גודל האושר והשמחה והטוב והעונג שיהיה לנו,
"עד כדי כך שלא תיזכר גאולת מצרים, והניסים לפני גאולת ישראל, והניסים והנפלאות שיהיו באותה עת, כמו שאומר הפסוק (ירמיהו טז, יד): "וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי השם אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אִם חַי השם אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם".
- זאת אומרת: השם ישיב את הגלויות מה שיוותרו, והטוב הזה יהיה לעין ערוך מגאולת ישראל ממצרים. אנחנו יכולים בכלל לתאר את השמחה אחרי 210 שנה של שיעבוד במצרים, אנחנו בכלל לתאר את השמחה כשהם יצאו משמה? גאולים! שכינה מלווה אותם, 210 שנה, אנחנו יכולים בכלל לתאר באיזה שמחה הם יצאו משמה? גאולים! שכינה מלווה אותם? זה אפס מה שעומד להיות אחרי הקורונה ושאר הצרות, אפס אפסים לעומת זאת אחרי אלפיים שנה של גלות, שאנחנו בכלל לא רגילים.
- הנה עכשיו לנו מדגם קטן - עד הקורונה כולם היו... הראש שלהם גנוב וממוגנט, לתשקורת מה אומרים, והעולם מה עושים? מה עושים ומה קונים? ותרבות הגויים, ואין זמן לבן אדם לחיות! הוא עובר את העולם ומוליכים אותו כמו מגנט! פתאום הקב"ה מחזיר אותנו, איך זלזלו תמיד בחרדים?
- "אתם חיים בימי הביניים..."
- אז אתם חזרתם עכשיו ל"תקופת האבן", עכשיו אתם תכנסו לבתים, לא לזוז! זהו, תסבלו את הילדים שהבאתם, תתארגנו וזהו ופה ושם..... ואם הקב"ה יעשה עוד טובה אחת קטנה יבטל את ה"רשת", לא יהיה בכלל תקשורת בין האנשים - זה בכלל ימות האבן ואז כולם יהיו רק משפחתם ואלוקיהם! זהו! זה הכנה גדולה מאוד מאוד מאוד, רק זה עוד חסר - ואז אין קשר בין אף אחד לאף אחד, איש לבדו יעמוד לגורלו לקץ הימין.
עכשיו אנו ממשיכים מה אומר הרמ"ק, אז הוא אומר: "ויהיו הניסים וגילוי השכינה לישראל בפלא, ויאמרו כולם - אשר יזכו אליה",
- לא כולם יזכו, אבל שכולם יזכו ומה יאמרו?
"הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ" (ישעיהו כה, ט),
- אני אומר את זה היום אתם יודעים, אמרתי לכם שזה לא "גילוי אליהו", זה גילוי אלוקים!! אני כבר אומר - זה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ זהו! "זה" - ממש מורה באצבע!" כגילוי שכינה. ולזה מי ומי הזוכים לזה?
"באותם ימים ירבו הצרות! לצרף את ישראל כפי הדין, וכל אחד ואחד כפי חיובו יצטער!"
- מי שלא חזר בתשובה ונשאר עם עוונות וחטאים - כמה שהוא חייב ככה יצערו אותו מן השמים.
"וכל מי שיקשה עורפו ולא ישוב - יאבד!!! ימות פשוט!!! ומי שיתן צווארו בעול התשובה - וקבלת הצרות, בסבר פנים יפות, ויתן שכמו לסבול, יעבור את כל הצרות עם סבר פנים יפות עם תשובה - יצטרף ויזכה".
- אמרנו, שב"אחרית הימים" דניאל אומר (יב, ט-י): "יִתְבָּרֲרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים ... עֵת קֵץ" זה מה שמדובר. אז הוא יצרף אותו כמו שמצרפים סיגים מן הכסף מהזהב, ויזכה על ידי זה, הצרות יצרפו אותו.
"והעניין הוא: שהגיע עת הקליפה להיבטל מן העולם! וכל עוד שיש בישראל רשעים אחוזים בהם...",
- איך אפשר שיבטלו החיצונים ורשעים ברשעתם? זאת אומרת: מי שמעכב את הגאולה זה הרשעים!
"והקב"ה בעל הדין והמשפט ביושר ובאמונה, ואין עוול ולכן יצטרפו צירוף אחר צירוף עד שיהיו כסף נקי וטהור. והנהגה זאת יהיה בתכלית קושי הדין! והקליפה כל חלק חובם מכל מקום! ובימים ההם, ובעת ההיא, יתקוטטו גוי בגוי "חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ" (שופטים ז, כב), וישראל יהיו ביניהם בצער גדול!"
- אתם רואים את הגויים מסביבנו איך הם מתקוטטים אלו באלו גוי בגוי חרב בחרב? וישראל בצער גדול כי רוצים לתקוף אותם מכל המקומות?
"וישראל ביניהם בצער גדול וכל אחד ירצה לבוז את הרחלה הזאת!"
- אותנו!
"ולאכול את בשרה!"
- האיראנים מאשימים אותנו עכשיו: "שאנחנו הפצנו את הקורונה",
ארדואן אומר: "שזה אנחנו",
הניאונאצים קיבלו הוראה: "מי שנדבק בקורונה - להדביק את היהודים!", הולכים ל"סופרים" ועם הלשון עוברים על הידיות שלוקחים אותם לקנות ב"סופר" בשביל להדביק.
"וכולם ירצו לבוז את הרחלה הזאת ולאכול את בשרה, והקב"ה ירחם על עם השם, בזכות שלושת האבות הקדושים, ויצטרפו ויתלבנו מתוך הצרות".
- אבל צרות יהיו, ורק זכות האבות תעמוד לנו להגן עלינו. הנה אתם שומעים ברקע שירים של אנשים טיפשים, שחושבים שהם משמחים את היהודים שיושבים פה בבני ברק, והם לא מבינים שזה אחד הסיבות של הקורונה, "זמרים פסולים", ו"גזירת החורבן", ואנשים ממשיכים ולא מבינים בכלל, לכן רק "וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ", הם חושבים שהם עושים חסד, במקום להגיד דברי התעוררות ולכוון את האנשים לעבודת השם - מסיחים את דעתם עם מוסיקה, "חינם!" כי לא משלמים להם כסף עכשיו, אז בחינם.
אחד שלח עכשיו מסכן! נהיה עני, יש לו שטח ענק מלא חסות, ארבע סוגי חסות, אבל אין מי שיקנה, אין מסעדות, אין אולמות, כולם לוקחים ממנו כל הזמן, יש לו שמה 250 אלף חסות מה יעשה איתם?
אז הוא הודיע לאנשים: "תעזרו לי! תבואו אני אתן לכם כל חסה בשקל, חסה בשקל כל מה שעולה 8-9-10 שקל!"
למה קורה כזה דבר? למה קורים דברים כאלה אתם יודעים למה? אנשים שכחו שיש "מעשרות", כל אחד דאג לכסף שלו, לא דאגו לממן בני תורה אברכים, עניים יתומים אלמנות, כולם אגואיסטים, אלה שיש להם מסעדות כרמים וכו' - לא מקיימים את המצוות התלויות בארץ, לא שמיטה לא פאה לא שכחה לא לקט. הקב"ה "בעל הבית" על הכל לקח הכל בחזרה אליו וזהו...
- "נתתי לך כדי שתעשה מה שכתבתי בתורה, לא עשית - ילה' לרדת מהנכסים, אפס נכסים! שום דבר".
ידוע, מדרש מביא שהיה אחד שתמיד היה מעשר ותמיד היה לו כמויות אדירות,
וציוה את הבן שלו לפני מותו שימשיך: "תקפיד על המעשר".
היה לו אלף כרמים נגיד ואז היה מעשר תמיד 1000. אבל הבן הזה היה חסכן, דם חסכן,
אז הוא אמר: "אני יעשר אלף? 900",
ידוע שבעל הבית מעשר לכהן, אז הוא עישר 900, אז בשנה הבאה היבול שלו תשעת אלפים לא אלף תשעת אלפים, אז למה שהוא יביא תשע מאות אז נתן שמונה, 800, אז נהיה לו וככה הוא ירד עד שנהיה לו 10 אלפים כרמים היה לו אלף כרמים, מה עשה הקב"ה?
אמר: "קודם כל נתתי לך להיות בעל הבית ואני הייתי הכהן, עכשיו אני החלטתי: אני אהיה הבעל הבית ואתה תהיה הכהן אתה תקבל את המעשר, ואני לקחתי את האלף ביי! ביי".
מי שחושב שהוא חכם על הקב"ה, מי שלא מאמין שהקב"ה בסוף יביא גאולה, מי שלא מאמין שבסוף הקב"ה יקיים את כל מה שהנביאים אמרו מראש - הנה!! הוא רואה שהקב"ה הופיע והוא מראה לנו זהו, הגיע הזמן, התרענו על זה הרבה זמן, כמה זמן אני מדבר על גוג ומגוג? כמה זמן אני מדבר על כל הדברים? כבר עשרות שנים! נתן הקב"ה התראה, התראה, התראה, התראה, לא שומעים? הנה! בקשה נמשיך.
"והעת הגיע שעת הקליפה להיבטל מן העולם וכל שיש בישראל רשעים אחוזים בהם, היאך הם רוצים שיבטלו החיצונים ורשעים הרשעתם? והקב"ה בעל הדין והמשפט ביושר ואמונה ואין עוול, ולכן יצטרפו צרוף אחר צרוף עד שיהיו כסף ונקי וטהור, וההנהגה זו תהיה בתכלית קושי הדין, והקליפה חלק חובה מכל מקום, ובימים ההם ובעת ההיא יתקוטטו גוי בגוי איש בחרב רעהו, וישראל יהיו ביניהם בצער גדול, וכל אחד ואחד ירצה לבוז את הרחלה הזאת ולאכול את בשרה, והקב"ה ירחם על עם השם, בזכות שלושת האבות הקדושים ויצטרפו ויתלבנו בתוך הצרות. ומתוך הדין הזה יפיל הקב"ה את זרע עמלק! ויכלהו מן העולם, וימחו מתחת השמים, ואחר כך יתחיל הקב"ה בדין של עשו הרשע. ואחר כך יתחיל הדין באדום, עד אשר לא יהיה לו תקומה!"
- אדום למי שלא יודע מה שכתוב בספרים זה הנצרות,
"שהחריבו לנו את בית המקדש. וכבר התחילו ישראל לצאת מתוך צרתם מעט מעט".
- ברגע שיתחיל הדין הזה באדום - יתחילו עם ישראל לצאת מתוך הצרות מעט מעט
"ואחר כך יתחיל בדין אומות העולם! ויצטערו ישראל צער גדול! כמו שכתוב ביחזקאל לח' לט'"
- מה שאמרנו מה שיהיה בגוג ומגוג,
"וירצה הקב"ה לנער את ארץ ישראל".
- תקשיבו טוב!
"ואת ירושלים כאשר ינער אדם טליתו",
- הקב"ה ירצה לנער את ירושלים, כי יש בה כמה עבודה זרה שיש בתוך ירושלים,
"ויש כמה פגרי טמאים קבורים סביבות המקדש, וכמה מקומות המטונפים שנמצאים בירושלים, ובעת ההיא..."
- מה שהזהרתי אתכם תמיד!
"יצאו קיבוץ עם השם במדבר יהודה, ויעשו שם ברעב ובעוני 45 ימים! ושמה יצטרפו ויתלבנו. וייראה אליהם אליהו הנביא, ויתגלה עליהם משיח בעוני גדול, ויתגלה עליהם משה רבינו עליו השלום, ויקומו מתי המדבר, ויתגלה עליהם שכינה, ויתוקנו הסמלים בשכינה, וירד "בית המקדש"!!! ויבואו ישראל אל ירושלים הבנויה, ושכינה עמהם, כצאתם מארץ מצרים, ואז יתרבו הניסים, ויגדלו עד אין קץ, אשר אין פה יכול לדבר, ולא שכל יוכל לשער, לרוב נפלאות הניסים אשר יהיו לישראל, ויפתחו מקורי החכמה, וזאת תהיה לישראל ההנהגה בגאולה בעזרת השם יתברך אמן ואמן, אמן!!!"
- ואני ממשיך עוד קצת, זה קצת על פי הסוד מה שנבין נבין ומה שלא נבין לא נבין.