חינוך הילדים - בזהירות וצמוד למה שאמרו חכמים

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב כבוד הרב יש לי שאלה בברכה

שאלה במשך השיעור הרבים דיבר על חנה ופנינה אז נשאלת השאלה

כהורים וכמחנכים שאנחנו מתכוונים לשם שמיים כמה שיותר לעזרת החינוך של הילד או התלמיד יוצא שלפעמים בכוונה הוא מתייסר

וזה כואב לו קשה לו אפילו שכמה יותר לשם שמיים איך חלילה לא חס ושלום ניפגע כמו שהרב דיבר לגבי חנה ופנינה וכמו שבעלי מוסר מסבירים שאם גרמת צער ליהודי אפילו לשם שמיים זה קצת בעיה אם הצער הוא לא מותר נענשים אם הצער הוא מותר חינוכית כגון זרוק מרה בתלמידים

אז זה מותר אין על זה עונש אבל אם זה נגיד כתוב שלא יטיל אימה יתרה בתוך ביתו

אבל אימה צריך להטיל בתוך ביתו אבל לא יתרה כל מה שהוא עושה לצורך החינוך ולשם שמיים זה מותר ובלי זה אי אפשר אחרת אי אפשר לחנך

כי אם כל דבר תדאג שהילד לא יבקע ולא יצטער ולא כלום אז הוא אפשר

ולכן אומר שלמה המלך דברים יותר חמורים ממה שאמרתי כי תכנו בשבט לא ימות והוא אומר יסר בנך ויניחק וייתן מעדינים לנפשך נכון כל משהו בדרך החינוך

בילדים בפרט

אז זה אבל אם מגיע לגיל מסוים שזה כבר יכול להיות

שאתה מהווה מכשול בשבילו לפני עיוור לא תיתן מכשול שהוא עלול להתריס ולקום כנגד אפילו

האבא זה שאומרים עד גיל 13 הרמון אומר 22 אחידו מביא 24 שעדיין יכול להכות אפילו את בנו לצורך חינוך כמובן ומכת חינוך מכת חינוך פירושו של דבר שזה לא להפריז וגם להסביר לו שאתה מצווה במצוות חינוך ואתה מקיים מצווה של חינוך

אין ברירה אני מצווה לחנך אותך

אבל אצל חנה ופנינה מה היה

שם היא לא מצווה לחנך אותה אבל היה לה הזדמנות היא הייתה הצרה שלה נכון אבל מה היא צריכה להצר לה עוד מעצם היא אותה צרה במה אז כאילו לא היה המקום שלה זה לא היה התפקיד שלה את אפילו מתכוונת לשם שמיים אבל זה נקרא התעללות

להגיד לה אתה מבין אכלת ילדים השקיט את הילדים הלבשת את הילדים

הרדמת אותם ככה כתוב במדרשים אז פירושו של דבר זה לא

זה לשם שמיים אבל זה מוגזם זה לא יש דברים ברמזים אולי או משהו מה הבעיה להגיד לה בואי נפציר שנינו בתפילה בואי שנינו נבכה בואי נלך שנינו לרחל אימנו בואי נלך בואי נעשה אפשר לעורר אבל וכי עשתה צרתה כתוב וכי עשתה היא גרמה לה לכעס היא הכעיסה אותה זה לא

אפילו שזה לשם שמיים אבל זה יותר מעל המידה לאין-שיעור

אז לכן היא נענשה עד כדי כך

את נהנית לראות כאילו אין לה ילדים כאילו שאת מציינת לה איפה הילדים שלך

אז לקחו לה את הילדים כשהיא ילדה לקחו לה את הילדים

אבל קצת אם אפשר להעמיק עוד מחילה בבקשה אם חז'ל מעידים שזה היה לשם שמיים אז מגרגים ספוס על ידי זכא איך יוצאים מזה?

אני יודע מה אם חז'ל מעידים הגמרא אומרת שהיא הייתה

לשם שמיים היא התכוונה.

אמרתי נו. נכון כן כן אבל מגלגלים זכות על ידי זכאי.

איזה זכאי אני מסביר לך שהיא עשתה את זה בדרך לא ראויה.

אבל אם חז״ל מעידים את זה שזה לשם שמיים אז מה אם לשם שמיים? אז מצווה גורית מצווה, אז מה היה לשם שמיים? לא הייתה יכולה להיקרש. לא חכמי המוסר אומרים במפורש

אם אדם עושה דבר שלא ראוי לעשות גם לשם שמיים הוא נענש למשל אם אדם עושה לשם שמיים

אפילו אם אדם עושה לשם שמיים אבל הוא עושה דבר שלא מותר שאסור אבל לשם שמיים הוא יענש

למשל

אדם מכניס את היד לאש לשם שמיים

הוא יסרף או לא יסרף? יסרף

יש דוגמאות

יותר קשות ממה שאתה שואל

מנשה מצא את הגביע בהוראת אביו נכון יוסף שלח אותו

והוא מצא את הגביע מה גרם?

שקרעו את שמלותיו נכון?

מה גרם לו?

שנקרעה נחלתו

מה הוא עשה?

מצוות כיבוד אביו אבא שלו שלח אותו אמר תמצא את הגביע והוא מצא את הגביע מה זה גרם? שהם קרעים את השמלות הם הבינו שהסתבכו

מה עשו לו מידה כנגד מידה? קרעו לו את הנחלה

שבט מנשה חצי בחבר הירדן

מחצי פה. מחצי פה.

אז זאת אומרת רואים שגם אדם אפילו שלא עושה במתכוון ועושה אפילו דבר ששלחו אותו לעשות הוא לא צד בזה וכולי וכולי עם כל זה פגיעה בזולת זה דבר קשה

אלא אם כן התורה אומרת לך

התורה אומרת לך תעשה ככה

חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה

התורה מבקשת מאיתנו לחנך אז אנחנו צריכים לעשות את זה כמובן עם ההוראות של חכמים זיכרונם לברכה

יש כאלה שחורגים

והם יקבלו עונש או שהילדים יצאו לתרבות רעה

או אחרת ויש גם הפוך

שמי שלא מרדה את הילדים שלו גם הוא גורם נזק כמו אברהם

שלא רידת ישמעאל יצא לתרבות רעה כמו יצחק שלא רידת עשו יצא

לתרבות רעה כמו דוד שלא רידה גם יצא לתרבות רעה כמו עלי שלא רידה את חפני ופנחס גם כן

אז זאת אומרת

צריך

ללכת בזהירות

בזהירות בכל דבר צריך זהירות ולהיות צמוד למה שאמרו חכמים