רק תהיה רציני!

שואל: כבוד הרב, יש לי שאלה אליך. נניח יש בן אדם שבשמך ארבע שנים מנסה לחזור בתשובה, לא מצליח. כל פעם נופל וכל פעם חוזר ונופל. ואין לו כתף מהמשפחה שלו. כאילו אין לו כתף לא מההורים, לא מאמא, לא מאבא, לא מאחים, כלום! מה לדעתם הבן אדם הזה צריך לעשות כדי באמת להתחזק באמונה, להתחזק בדרך שלו?

הרב: להיות רציני. הוא לא רציני מספיק.

שואל: זה לא קשור לרציני. זה קשור לבן אדם... אתה יודע יש לו את ההשפעות מסביב, והוא ילד, והוא מנסה בתור ילד, ואם זה לא הולך הוא מנסה בתור חייל, הוא מתרחק מהמשפחה כדי להתקרב לדת... אתה יודע... לא מסתדר. וכל פעם הוא נופל וכל פעם חוזר ונופל. איך אתה היית ממליץ לבן אדם כזה, מאיזה נקודה להתחיל?

הרב: להיות רציני. הוא לא רציני.

שואל: למה לא רציני?

הרב: או! עכשיו שאלת. נגיד החברים שלך הולכים כל יום לשפת הים, מבסוטים, "חסקה" וזה, ויאכטה... עושים חיים טובים. ואתה הציעו לך עבודה שאתה מרוויח כל יום אלף דולר. ואתה ילד, אתה נער, אתה לא חכם גדול וזה. והעבודה קלה. אומרים לך אתה צריך לקרוא כמה מחברות כל יום, כל פעם שאתה גומר את המחברות האלה אתה מקבל אלף דולר. יבואו החבר'ה ויגידו לך: עזוב אותך! בוא איתנו! בוא נשחה, בוא זה, בוא נלך , בוא נעשן, בוא זה... אתה תשמע?

שואל: אם מדובר באלף... אני ספציפית? לא. לא נראה לי שאני אשמע. אני אלך יותר לעבוד.

הרב: אחד שישמע הוא רציני או אל רציני?

שואל: אחד שישמע לחברים?

הרב: כן. כזה, במקרה הזה. הוא לא רציני, נכון? שאתה יושב ולומד תורה, תורה אתה לומד תורה, כל מילה שאת המוציא מהפה זה תרי"ג מצוות. זאת אומרת מיליונים מצוות בשעה. מה יכולים להציע לך החברים? מה תתפתה? לעשן סיגריות? לשבת על העמודים, לדבר, לקשקש, לשחק אותה, לנסוע על אופנוע...

שואל: זה לא קשור.  אבל ברגע שאתה רוצה להיכנס לדרך אחת, אוקי? ובבית אתה רואה משהו אחר לגמרי, זה... אתה לא יודע לאן לפנות, את הל איודע מה לעשות.

הרב: בבית אבא שלך מרוויח 30 שקל שעה, אבל אתה מרוויח אלף דולר. אז מה אם אתה רואה שאבא שלך עובד שלושים שקל שעה?

שואל: מה זאת אומרת? זה משפיע.

הרב: לא הבנתי אז אתה רוצה להרוויח 30 שקל לשעה?

שואל: לא! אני אומר שבן אדם שרוצה.. אני לא מדבר איתך עכשיו על כסף, אני מדבר איתך ספציפית למצב...

הרב: לא! לא! כסף! אני רק כסף מבין. כסף. למה? כי המצוות זה פי אלף אלפים לאין שיעור מכסף. אז אם אתה רציני ואתה מבין, הרי למה אתה רוצה להתחזק? אתה רוצה להתחזק כי אתה מבין שפה מקבלים את השכר האמיתי, בשביל זה באת, ובסוף תגיע או לגן עדן או לגיהנום. ואתה רוצה להתחזק בשביל להיות בצד הנכון. ולא ליפול, סתם לבזבז את החיים ובסוף את המבין להגיע לגיהנום.

שואל: בסדר. אבל כאילו אתה יודע. אני מדבר איתך פה על משהו אתה, מדבר איתי על משהו אחר לגמרי.

הרב: לא, אני מדבר איתך על משהו שאני מדבר על משהו. אני בגיל 24 בפתיחת ספר אחד ראיתי מה כתוב והיה לי חברים, והיה לי ידידים והיה לי הכל, הכל, הכל, כמו כל בן אדם. וברגע שראיתי מה כתוב, לא הכרתי לא משפחה, לא קרובים, לא דודים, לא ביקורים, לא חברים, לא בטיח לא כלום. 24 שעות כמעט כל הזמן שנים אני רק עם הספרים. לבד, לבד. בלי אף אחד. בלי מדריך, בלי מכוון, בלי אברך, בלי כלום. לא יודע בכלל שיש דתיים. לא יודע. אבל מצאתי את האמת. ומאז אני כל הזמן ממשיך, ממשיך? כבר 40 שנה ברוך ה'. אז זאת אומרת...

שואל: בסדר, אבל תן לי תשובה לשאלה שלי...

הרב: אז הייתי רציני. הבנת מה ההבדל ביני לבין החברים? הם המשיכו לשחק והלכו פה והלכו שם...

שואל: אבל איך אני יכול להסתדר בלי המשפחה שלי. זה השאלה שלי.

הרב: מה פירוש?

שואל:זה השאלה שלי. אני מה אכפת לי מחברים. אני אכפת לי מחברים?

הרב: לא הבנתי.  אם ייקחו אותך לצבא איך תסתדר בלי המשפחה שלך?

שואל: אני כבר הייתי בצבא.

הרב: אז מה עשית?

שואל: נו?

הרב:מה עשית?

שואל: הסתדרתי בלי המשפחה שלי.

הרב: הסתדרת, תסתדר גם. עוד שלוש שנים.

שואל: בסדר, אבל תשמע אתה מדבר פה על צבא שזה תקופה של שלוש שנים...

הרב: שלוש שנים...

שואל: אתה מסתדר בלי המשפחה שלך.

הרב: אם אתה מתרגל...

שואל: אבל איך עכשיו בתור בן אדם אני אלך אסתדר בלי המשפחה שלי כשאני צריך נניח את העזרה בדירה או שאני צריך את העזרה בלאכול או נניח עכשיו יש לי איזה חוב, אני צריך שיעזרו לי, ואני חזרתי בתשובה, והם לא מוכנים לשמוע ממני, מה אני עושה?

הרב: זה הכל? ומה עשו כל האברכים שהתחתנו? ואין להם עזרה וההורים שלהם בעצמם אברכים, ואין להם כסף, איך הם התחתנו? איך כל בני ברק מלאה בחליפות ומגבעות?

שואל: אני מדבר איתך פה על משפחה שלי, לא מוכנים לשמוע על תשובה, אוקי? ואני רוצה לחזור בתשובה שלי.

הרב: מה אכפת לי!

שואל: אבל יש לי קשיים, אני לא מצליח לעבור את הקשיים האלה בגלל המשפחה.

הרב: מה אכפת לי שיש לך קשיים, אתה צריך להיות רציני. אותך לא מעניין! אותך לא מעניין בכלל מה המשפחה אומרת לך, מעניין מה הגורל שלך. אתה צריך לדאוג לעצמך. הם דאגו לעצמם לא שאלו אותך. שהם דאגו לעצמם לא שאלו אותך. אתה גם בן חורין, אתה בזכות עצמך, מגיל 13 אתה חייב בכל המצוות של התורה. ההורים יגידו לך משהו, נגד התורה ולו הקטן ביותר, אפילו דרבנן, אתה לא שומע להם! אתה שומע לבורא, כי אתה חייב לו. אז עכשיו אתה צריך לעשות מה שאתה צריך לעשות. יתנו לא יתנו, להקב"ה לא חסר. "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. הוא זן והוא מפרנס את אבא שלך, את סבא שלך, את כל העולם, את הכינים, את הג'וקים, את כולם הוא זן. מה הבעיה? מישהו מת מרעב בישראל? אף אחד! מישהו גר ברחובות? בודדים שלא רוצים להסתדר, הוסטלים. הומלסים. אתה מבין? אבל אתה אם אתה רוצה, אל תדאג, הקב"ה ידאג לך, ימציא לך חן העיני האישה. האישה תבוא, אולי אבא שלה עשיר, אולי יש לו דירה...

שואל: סלח לי כבוד הרב, אבל אני תמיד נופל על ה... אני לא זה לא מומחיות שלי לפול על ...

הרב: בדיוק. אתה הולך תמיד עם הפסימי. אז אתה צריך להבין שהולכים עם התורה צריך להיות אופטימי. למה? כי ה' מצווה? ואם אתה עושה ציוויו הוא לא יזניח אותך בדרך. רק תהיה רציני אבל.

שואל: תודה רבה!

הרב: תהיה בריא!