קשיות עורף ורפואתה | הרב אמנון יצחק שליט"א

(אין זה התמלול! אלא עיקרי הדרשה ע"פ הספר 'מכתב מאליהו' כרך א עמוד 63)

קשיות עורף ורפואתה

אם נתרכז להגיע אל האמת, נוכל למצוא אותה אפי' בתוך ערבוביא גדולה של נגיעות. מבט האמת קרוב הוא לנו מאוד, כך כתבנו במאמר "לא נפלאת" (לעיל עמוד 61) אמנם לא נטעה לומר כי קל הוא . הן אמת אם אך נרצה, נראנו, אבל לא בנקל נראה, כי קושי ערפנו עומד בפני הרצון לראות האמת.

ומהו קשיות העורף? יש בני אדם אשר אם גם יראו האמת בעיניהם לא ישנו דרכם הרעה. ואמרו ז"ל: 'רשעים אפי' על פיתחו של גיהנום אינן חוזרין בתשובה' (עירובין יט' עמוד א') כי אם גם יראו את רוע מעליליהם, והעונש המר שיגיעם יהיה בחוש לפניהם, לא יועילו להם כל אלה לחזור בהם, כי אינם יכולים להפוך פניהם אחורנית מפני קושי עורפם. 

וזה לשון הספורנו (דברים ט, י): "כי עם קשה עורף אתה". שאי אפשר שיהיו צדק ויושר לבב עם קושי עורף... אמנם קושי עורף הוא ההולך אחר שרירות ליבו... אע"פ שיודיעוהו... בריאה ברורה שמחשבתו... מביאה אל ההפסד... לא יפנה... כאילו ערפו קשה, כגיד ברזל, שלא יוכל לפנות אנה ואנה. וכן כתב בפרשת כי תשא (שמות לב, ט ושם הוא מגלה את סוד הכח הרע הזה. זה לשונו: 'גיד ברזל ערפם ולא יפנו (פי' שלא יפנו בשום אופן להשיב האמת אל ליבם)... באופן שאין תקוה שישובו בתשובה'.

נתבונן נא, הלא כתבנו כמה פעמים כי כל עונש הבא ממנו ית' אל האדם אינו בא אלא ללמדו ולהחזירו למוטב. וכל גזירת כליון ומיתה, פירושה שאין לאדם ההוא תקנה להביאו לידי תשובה וממילא תיקונו- כלייתו. 

במעשה העגל אמר הקב"ה למשה: "ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא, ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם וכלם" שמות שם, וכך יתפרש לפי דברי הספורנו, שמשום שאין תקוה שישובו בתשובה, ממילא אין להם תקנה אלא כליון ח"ו. 

למדנו מכאן עד היכן הדברים מגיעים. כי בדרך הטבע אין שום אפשרות לקשה העורף לשוב ולבחור בטוב, ולא היה שום מוצא עד שפתח הקב"ה פתח חדש באמרו "הניחה לי" עיין רש"י שם, והיינו שבכל עוצם גדולת משה רבינו תפעול תפילתו במסירת נפש להגן עליהם עיין (ברכות לב' עמוד א') שתפס משה לקב"ה כאדם שתפס לחבירו בבגדו... שמסר עצמו למיתה עליהם...שעמד משה בתפילה עד שאחזתו אש של עצמות... עד שהחלהו... (פירוש רש"י: הפציר בו, דהיינו שהפציר בו כל כך מה שמצטייר אצל האדם כאילו החליאו בהפצרותיו).

אבל כל זה לא הועיל אלא לשעה, כמבואר ברמב"ן. וא"כ במה נתקנו אח"כ?

מה עשה משה אשר למרות קשיות העורף שבו בתשובה? הדבר הראשון אשר עשה, גם טרם ששרף את העגל, הוא אשר שבר את הלוחות. ואמר הכתוב: "ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ושברם לעינכם" (דברים ט, יז)

ומתרגם יונתן: 'ותברתינון ואתון חמיין כד לוחי אמיתברין ואתוותא פרחין', זה היה מביא לתשובתם, שבירת הלוחות לעיניהם, וע"י משה, ואותיות פורחות, ראיות כל אלה בקעה דרך קושי הערוף ואיפשרה את התשובה, בזה גילתה לנו התורה שיש רפואה אפי' לקשיות עורף, דהיינו התעוררות חזקה מאוד וקיצונית.

למדנו מכאן שאם יחפוץ האדם להיטיב דרכיו צריך לעורר עצמו בהתעוררות גדולה מאוד, ויעמיק בלימוד המוסר ובציורים שיגבירו בו את התעוררות, והרבה יעמוד בהתבוננותו עד שיבקע דרך קושי ערפו, וזוהי הדרך היחידית אשר תביא לידי שינוי מעשים באמת.

בדורנו היתה בנו יד ה'. אויב קשה כהמן החריב מדינות שלימות של אחינו בני ישראל, חלק גדול מכלל בית ישראל עזבונו בעוה"ר, רוב יראי ה' ספו תמו, ומיודעי התורה נשארו רק אחוזים אחדים למאות. שבר השי"ת את שארית התורה לעינינו. הלא עלינו להתעורר הרבה ולשנות את כל השקפתינו ודרכינו ןמעשינו ולשוב אל ה' בחזקה, והוא ירחם את שארית הפליטה.