בלי תפילה לא מקבלים - חלק ק''ו - מעכבי התפילה (ג) עיקר התפילה - ההכנעה שבלב

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום לעילוי נשמת יוסף חממי בן זכריה וחנה

מנוחתו עדן

אמן

לעילוי נשמת משה בן אהרן ויונה

יונה בת מרים

רומיה ואברהם

תהא נשמתה ונשמתו צרורה בצרור החיים אמן

לימור בת אסתר רפואת הנפש והגוף מהרה

משפחת גריידי

הצלחה בחינוך הילדים ליראת שמיים ותיקון המידות תמיד אמן

בלי תפילה

לא זוכים לכלום

חלק קוו

הרב שטיינמן אמר שקושיות על הקדוש ברוך הוא מפריעות לתפילה שלא תתקבל

מהות התפילה

התבטלות והכנעה כלפי הקדוש ברוך הוא

כל אחד מעוניין להכניע רצונותיו בפני הקדוש ברוך הוא

אך לב יודע מרת נפשו שפעמים

נתקלים במאורעות שלא מצפים להם

ואז מתגנבת מחשבה סוררת

מה זאת עשה לי האלוהים

מדוע הרע לי הדבר הזה

אם אדם ממשיך עם מחשבה כזאת בזמן התפילה

אז במקום

שיהיה לו הכנעה והתבטלות

זה יהפך להבעת אי אמון בהנהגת השם יתברך

והוא עלול לחשוב שהקדוש ברוך הוא לא שופט אותו בצדק

והרי זו התרסה גלויה בפני הבורא

אז איך תתקבל התפילה

בזה הסביר

את החילוק בגמרא בראש השנה יח

שניים עלו לגרדום

אוכלו בחולי קשה והתפללוני שהוא עתר

זה התפלל ונענה וזה התפלל ולא נענה

זה שהתפלל ונענה

תפילתו הייתה שלמה,

והשני לא הייתה תפילתו שלמה.

אומר הרב שטיינמן, שניהם ראו את המוות לפניהם באותה מידה.

אבל הראשון הכין את עצמו לפני בוא הרעה.

ביטל את כל אישותו להנהגתו את דבריו.

ואז עלתה תפילתו למרום בלי מניעות.

השני, לא ניקה עצמו מתמיהות ותהיות על הנהגת השם כלפיו.

איך הוא הגיע למצב הזה?

וכיוון שמהות התפילה זה התבטלות בפני הקדוש ברוך הוא,

תפילתו לא התקבלה.

וזה יצא להורג.

וזה מת.

בתפילה יש כמה עניינים.

אחד מהם זה עיקר התפילה,

שזה הכנעה בלב.

אדם מתפלל זה יפה,

אבל אם אין לו מספיק הכנעה,

אז תפילה לא מתקבלת.

איך, איך נסביר דבר כזה?

אדם צריך לבקש מהשלטון

והולך ומתחנן.

ושעה שהוא מתחנן, הוא חושב שהשלטון צודק

והוא צריך להתחנן בפניהם?

הוא חושב כמה הם אכזריים.

אני יותר חשוב מהם.

עליהם היה לבקש ממני.

אבל מה אעשה? אני תחתם.

ובלית ברירה אני פונה שיחוננו אותי.

מחשבה זו לא רק כלפי אנשים.

הקדוש ברוך הוא ברא באדם נטייה לגאווה ולחוסר כניעה.

ולכן כשהוא נצטרך לבקש רחמים

הוא לא מבטל את אישותו בליבו,

אלא חושב שהצרה לא מגיעה לו.

אבל כיוון שהוא כבר במצב כזה, אין מה לעשות, אז הוא מבקש רחמים.

אבל הוא לא מכניע את עצמו להרגיש שהוא כלום באפס אפסים,

ושראוי לו יותר מזה,

אלא הוא מבקש רחמים

אף על פי שמגיע לו העונש,

אבל בלית ברירה.

אדם צריך להתפלל תפילה שלמה.

בהכנעה גמורה לקדוש ברוך הוא.

ולדעת שהשם עושה את הכל באמת ובצל.

ובחסד וברחמים

ושאתה תלוי בחסדיו

ואם אתה עושה זאת אפילו אם אתה רשע כמו אחאב

כתוב ראית כי נכנע

אחאב מלפניי?

שעתיים וחצי נכנע אחאב לפני הקדוש ברוך הוא

והקדוש ברוך הוא אומר לאליהו הנביא תראה תראה

פלא פלאות

בעל הגאווה הגדול נכנע

והקדוש ברוך הוא דחה את הגזירה

אחאב הרשע

לא סתם בן אדם

וזה נחשב זכות גדולה כשאדם נכנע

אז זה אחד מהמעכבים הנוספים בתפילות

יש עוד דבר אנשים כורעים שמיים ומתחננים ובוכים והולכים וחוזרים ולא נענים

בפרק שירה

יש את השירה של הזבוב

הזבוב אומר

בשעה שאין ישראל עוסקים בתורה

כל אומר כרע

מה אמר מה יקרא

כל הבשר חציר

בכל חסדו כציץ השדה

יבש חציר נבל ציץ

כי רוח אדוני נשבה בו

אכן חציר העם

יבש חציר נבל ציץ

ודבר אלוהינו יקום לעולם

בורא נים שפתיים

שלום שלום לרחוק ולקרוב

אמר אדוני ולפתיו

אוה

שיר ארוך יש לו לזבוב

למה הדברים האלה שהוא אומר קשורים אליו?

מבאר הרב קנייבסקי זכר צדיק וברכה

לזבוב אין קול רם

אין לו קול חזק

אבל יש לו יכולת לזמזם

זמזום תמידי זה הכוח שלו

ככה ישראל

בשעה שהם לא עוסקים בתורה צועקים

ואין קול המשמע

הם לא אמינים בתורה

הם כמו זבובים שמזמזמים כל העת

אך הזמזום שלהם חסר תוחלת

אדם רואה זבוב טרדן מעיף אותו מסלק אותו מעליו

קול אומר כרע.

עם ישראל רוצים שקולם יישמע,

אבל כדי שקולם יישמע,

עליהם לעסוק בתורה ולעמול בה.

ואז יזכו לבורני בשפתיים.

שלום, שלום, לרחוק ולקרוב.

הקדוש ברוך הוא ישמע את קולם.

אם אתה בא לתפילה,

אחרי לימוד תורה,

או,

עסקת בתורתי,

אתה בא לבקש ממני.

עכשיו אתה עומד נכון.

הפסוק במגילת איכה אומר, נישא לבבינו אל כפיים,

אל אל בשמיים.

חכמים זיכרונם לברכה, בתענית ח' למדו.

אין תפילתו של אדם נשמעת, אלא אם כן משים נפשו בכפו,

שנאמר, נישא לבבינו אל כפיים.

אומר המעריץ חיות,

כאשר עומדים אנחנו להתפלל לפני הקדוש ברוך הוא,

ראשית, נישא לבבינו אל כפיים.

תבדוק את הידיים שלך,

אם הן נקיות מעוון של גזל,

ואז תוכל להפיל תחינות אל אל בשמיים.

אז זה, אמרנו כבר אתמול, זה תנאי נוסף

כדי שיתקבלו תפילות.

עכשיו נראה מעשים שהיו.

אחד הדברים שמעכב תפילות,

זה אם אתה פוגע באנשים.

ילדה קטנה

שהייתה נחה

והייתה נראית משונה,

ריחמו עליה בנות כיתתה,

אך במשך הזמן החלו ללעוג לה,

והייתה בוכה ולא רוצה ללכת לבית הספר.

המורה דיברה על ליבן,

שזה חמור המעשה,

הלבנת פנים,

בפרט ילדה מסכנה נולדה ככה, מה היה שמה שהיא נולדה ככה?

לא היה עם מי לדבר.

בצר לה, הלכה המורה לרב שטיינמן,

זכר צדיק לברכה, מה עושים?

אמר לה מחר,

תגידי לבנות, אין תפילה.

ישעיה הנביא אומר שהשם לא רוצה לשמוע את התפילות שלכם.

ידיכן דמים מלאו.

אתן פוגעות בילדה,

הקדוש ברוך הוא לא רוצה את התפילה שלכם.

מתחילים ישר בשיעורים.

למחרת עשתה

כפי שהורה להרב.

והתחילה ישר בשיעור.

הבנות התפלאו,

מה זה להתחיל בלי תפילה?

הקדוש ברוך הוא לא רוצה את התפילה שלכם.

כך אמר לי הרב שטיינמן.

באותו רגע הזדעזעו הבנות,

עד עמקי נשמתן.

מיד כתבו מכתב סליחה

ותמיכה לילדה,

וקיבלו על עצמן לא לפגוע בה יותר.

אדם עומד בתפילה,

זועק לישועה.

תפילותיו לא מתקבלות.

ישועה לא מגיעה.

תבדוק.

אולי פגעת בזולת,

וזה גורם שתפילותיך לא יתקבלו.

כי הנביא ישעיה צווח,

ובפריסכם כפיכם,

אעלים עיני מכם.

גם כי תרבות תפילה אינני שומע ידיכם דמים מלאו.

שפיכות דמים,

הלבנת פנים.

לא מתקבלת התפילה.

יש ספר

נס ההצלה של ישיבת מיר.

בפרק כח מסופר

על מקרה שקרה בישיבה.

כששהו בשנגחאי

במלחמת העולם השנייה

אחד מפלאי

ההשגחה היה ששמרו אותם

שלא ייכשלו בבגדי שעטנז.

ידוע שמי שמתפלל ויש בבגדיו שעטנז, תפילתו מרוחקת,

לא מתקבלת כלל וכלל.

באחת השנים,

באמצע תפילת יום כיפור,

עזב אחד התלמידים את האולם וחזר לבוש בגדי חול.

כולם התפלאו מה זה,

אבל המתינו עד מוצאי יום כיפור,

משאלות.

אמר להם הרגשתי שהתפילה אינה שגורה בפי.

ניסיתי להתעורר על ידי לימוד ספרי מוסר,

שום דבר לא עזר,

ונזכרתי ששעתנז מונע את התפילה מלהתקבל.

בספר ציוני על התורה,

פרשת קדושים, כותב

שעתנז רומז לשתי מידות של מעלה המקטרגות על ישראל,

והשם יתברך הפרידם.

הלווה שעתנז מחבר אותם הכוחות

ומערבם את תפילתן של ישראל.

ואמרו

הלווה שעתנז בתפילתו,

סנדלפון המלאך הקושר כתרים לקולנו אינו מקבל תפילתו עם שאר התפילות

שנדמה כעובד עבודה זרה ונותן כוח לרוח הטומאה.

אומר הבחור, עלה בידי חשש

שמא בחליפה החדשה שקניתי יהיה שעתנז.

לכן החלפתי בבגדים ישנים,

שהבאתי מליטא,

ואז זרח אור בנשמתי והתפילה חזרה להיות שגורה בפי,

וההתעוררות וההתרגשות

היו כראוי ליום הקדוש.

לאחר יום כיפור

מסרו החליפה לבדיקה ואכן נמצא בשעת נז.

יש להדגיש,

התלמיד הזה מסר את החליפה לפני יום כיפור

לבדיקה של חייט שומר תורה ומצוות.

אבל החייט לא תפס את סיבוכי השעתנז שהתפתחו בעולם.

יש עשרות מקומות בהם יכולים להיות חוטי פשטן,

ויש גם פשטן שהוא מעובד בצורה מיוחדת שקשה להרגיש בזהותו.

וזה הגביר את החששות ביחס לכשרות הבגדים,

ומאז ואילך כל בגד שנקנה נמסר לבדיקה יסודית.

אז גם זה מעכב תפילון.

הרב נסים יגן, זכר צדיק וברכה,

סיפר שלחזון אי שהיה מניין קבוע בבית בשעה אחת בצהריים.

במניין הזה השתתף גם הסטייפלר.

זכר צדיק

בקדוש ברוך הוא היה גיסו של החזון איש

פעם אחת

רבע שעה לפני השעה אחת

קם סטייפלר ועמד לעזור

והיו בדיוק עשרה

אם ילך לא יהיה מניין

והחזון איש התפלל לבד

ביגשו אנשים ממנו בבקשה תישאר את העשירי

אמר להם מצטער

קבעתי לשעה אחת בדיוק עם האינסטלטור

אז מה קבעת איתו?

שיחכה רבע שעה

פה מדובר בחזון איש

אמר להם אני לא חושב שמותר לי להתפלל כך והאינסטלטור מחכה לי ומצטער בינתיים

שאלו את החזון איש

והסכים עם הסטייפלר

אסור להישאר כך

לתפילה

על חשבון האינסטלטור הממתין לשווא

קודם תהיה בן אדם

אחר כך תתפלל

וואי וואי וואי וואי וואי שמעתם?

בן אדם לחברו

עלול לעכב

את התפילות

אז אם כן אנחנו צריכים לשים לב

כל אלה הדברים שלמדנו, תחזרו, תעשו רשימה

בשלושה שיעורים האחרונים

מהם הדברים המעכבים את התפילה?

תשימו אותם לנגד עיניכם

תיתנו לי גם

ונבדוק תמיד

איך אנחנו ניגשים לתפילה

אם בדקנו שאין דבר שמעכב

כי אחרת אנחנו מתפללים ולא נענה כלל וכלל

כמובן זה חוץ ממה שצריך להתפלל לאט ולהבין מה אומרים ולקרוא

עם חטא ועין ומלען ומרע ולא לאבד אותיות ולא להוסיף

ולא מה שנקרא ביידיש להתחרבש

שהכל יהיה כמו שצריך

אבל זה יהיה לנגד עינינו

נשנן את הדברים נפיץ אותם

ונזכה את עם ישראל שתפילותיהם התקבלו

עבדו עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה

השם לשמחה, בואו לפניו, לפניו ירננה בואו לפניו,

בואו לפניו, בואו לפניו, לרננה ושמחת בחגיך,

והיית אך שמח ושמחת בחגיך,

והיית הנח שמח ושמחת בחגך והיית שמח לכדומבך ושמחת בחגך. והית שמח, לכדומבך ושמחה.

נשאר לנו עוד יום אחד רבוייסי

הלילה הושענא רבה

זה יום חיתום

הכל הולך אחרי החיתום.

עוד אפשר לעשות תשובה, מי שלא בטוח, שעשה, סגר דברים,

התחייב מה שצריך, ופרש מהכל, והתחיל דף חדש.

אחרי זה יוצאים הפתקאות כבר, והשליחים רצים עצים

לקיים את הדין, את הפסק דין.

אז נותנים לנו עוד צ'אנס, עוד שענה.

ביום חמישים ואחד.

בסדר? תשימו לב.

הריני מכוון לקיים מצוות חכמים, דאורייתא. בשמחה דאורייתא.

גומל נפשו יש חסד דאורייתא. כבד את אביך ואת אביך דאורייתא.

לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא. לעשות נחת רוח לתנא קדוש אה.

לא לסגור.

נתנה קדוש

שיהיו שפתותיו דובבות בקבר.

שימו לב.

זה אנחנו מקפידים להגיד כל יום, נכון?

עכשיו, יש פלא יועץ.

שהפלא יועץ

אומר בערך

דובב שפתי ישנים.

זה שלח לי אלירז,

נועם אזולאי.

פרשו ריבותינו זיכרונם וברכה שכל תלמיד חכם

שאומרים דבר תורה משמו בעולם הזה שפתותיו דוברים.

ויש לו הנאה ונחת רוח כשותה יין קונדיטון

לא של פה, זה המזויף של פה, של פעם

כמו שאמרו בירושלמי דשקלים פרק ב' הלכה ה'

אי לזאת

ראוי לכל מי שחננו השם דעת

שיכתוב ידפי ספר

כפי השגת ידו לא הועין לרבים

ועושה חסד לאלפים

ולמתי להנאה פרי מעלליו ותבוא לו הנאה מזה מפרי מעלליו

ומזה הוא יאכל שיהיו שפתותיו דובבות בקבר באיזה זמן מן הזמנים לדורי דורים כל פעם שעיינו בספר ויגידו דברים

זה יגרום לו ששפתותיו יהיו דובבות בקבר.

תקשיבו, וזה חסד של אמת

שיוכל אדם לעשות עם הצדיקים לקדושים אשר בארץ חלקם בחיים

ללמוד דבריהם

וזכותם תהא למגן וצנע עליהם.

וכבר כתוב בספרים שפעם אחת היה שמד

ונגלה מורנו הרב רבי משה אלשיך זיכרונו לברכה

בהקיץ

והציל לאחד מתוך ההפיכה

מפני סיבה שהיה לומד ספרו בתמידות

מגפה, אנשים מתים

והוא בא להציל אותו הרב אלשיך

מעולם האמת בהקיץ

בגלל שהוא לומד בספריו בתמידות

ומה גם

אם יטרח לתרץ את דבריהם

שזה חשוב מאוד אצלם

שלא יישארו עליהם קושיות.

עיין בספר מגיד משרים פרשת בעיקל דף פ'

שגילו למרן בית יוסף זיכרונו לברכה

באהבה ואיראן שהרמב״ם היה מליץ בעדו בשמיים ממעל

על שטרח לפרש ולתרץ דבריו

ובעת פקודתו היה נפק לפה

כשנפטר מרן

מעולם זה בא לקראתו הרמב״ם להקביל את פניו וללוותו

שמעתם?

וכבר הובא בהקדמת ספר מגיני שלמה

שעל שטרח לתרץ דברי רשי מקושיות התוספות,

זכה שבשעת פטירתו בא רשי ללוותו.

יש ספר,

מגיני שלמה,

שהוא את כל הקושיות של התוספות על רשי

הוא מתרץ,

ולא משאיר את רשי בקושייה.

זה הספר, מגיני שלמה.

ובזכות זה רשי בא ללוות אותו בשעה שהוא נפטר.

הנה כי כן,

מה טוב ללמוד דברי התנאים והאמוראים והרבנים הקדמונים,

ולתרץ דבריהם

שזכותם בוקעת ועולה.

וטוב שיהיה לומד בכל הספרים כי כולם כאחד טובים.

וחובה זו ביתר מוטלת

על יוצאי חלציו של מחבר ספר לדור דורים ללמוד ספרי זקנם ולתרץ דבריו.

זאת אומרת,

המשפחה של מי שכתב ספר הם צריכים להתעסק בספר תמיד ולתרץ אם יש מה לתרץ.

כי נאה לבנים לחוס על הוריהם ולהטעימם מטעמים,

והם יחוסו עליהם

וימליצו טובה בעדם

כרחם אב על בנים.

ועיינו בהקדמת ספר חסד לאברהם למורנו הרב רבי אברהם אזולאי.

וכן,

המצווה הזאת היא על קהל עדתו

של התלמיד חכם

ללמוד דבריו

ולחזור זמירותיו וכדומה.

ובכן, זכותו יגן עליהם

ויהיה חופף עליהם כל היום.

אנחנו היחידים

שאומרים

בסוף שיעור שאנחנו מכוונים לעשות

נחת רוח לתנא הקדוש

שיהיו שפתותיו דובבות בקבר מיהו?

ובי חנניה בן עקשיה אומר,

אתם שומעים?

הנה, כתוב לכם בפה ליועץ.

אבל אנשים מתעצליים לעשות מצוות כאלה וזה וזה וזה.

בשמיים הצדיקים,

מכל דבר שמקבלים הם מחזירים טובות.

אז כדאי להשקיע.