בלי תפילה לא מקבלים - חלק ק"י
- - - לא מוגה! - - -
נציבי יום
נציבי יום,
מעור בן משה למשפחת גוזי,
שם משלח לרפואה וישועה מהרה,
הוא רוצה לתת חינם, להעביר את המחלה לחמינאי בראש מהרה,
וזכות עשרות מתפללים,
תהילים שלם בכותל המערבי אמש,
אנשים ונשים,
זכות זו תעמוד לו ולהם,
לבריאות שלמה מהם.
אמן.
ועוד נציבי יום,
אמן.
רבקה הילה עודיה בת רחל,
השם יזכה אותה לרפואה וישועה, מעוצר מתנות חינם,
בזכות שני מעשר יהודים טובים וקפס שלקחו על עצמם לצום,
שלושה ימים לצום.
שתיים שעות לרפואתה וחלק מתוכם הם מארצות הברית
ויעתיק השם את המחלה ממנה לחמיני בצד הימני בראש אמן לפני המאה הטון שהתנו לו על הראש אמן
ובכוח התפילות נראה מה אפשר לעשות.
אנחנו בלילות תפילה לא מקבלים כלום, חלק אופיון.
במחנה קיץ לבחורים אוטיסטים ערב שבת נפל החשמל בכל המתחם.
התברר לו תקלה מקומית אזורית
רבבות יהודים ללא חשמל.
קשה מאוד להעביר שבת ללא חשמל,
אבל אצלם זה יותר מסובך כי הם רגילים בסדרי יום קבועים,
ושיבוש גורם תגובות קשות.
האחראים חששו מאוד למה שהולך לקרות,
למזער נזקים אספו אותם והכינו אותם לקראת ההמשך.
אמרו להם כשתשקע השמש והמחנה יחשיך מוטב להקדים להתפתח.
מנחה בקבלת שבת ואחד מהם עמד לבחורים שיצעקו אמן יהא שמי הרמב״ם מברך ויכוונו שבורא עולם הכל יכול יחזיר את החשמל לבניין שהם שובתים.
חיל התפילה המתינו לרגע וצעקו אמן
נדלקות.
השמחה הייתה גדולה אבל התברר לזה פני וכל העיר נשאר חושך ורק הבניין הזה נדלקות.
אה פלף לאות זה לא בטבע
אין חיבור, אין חיבור, אין חשמל שמוריד חשמל מהשמיים
עמני שמרבה מאור גדול.
אה מדהים.
עכשיו מעשה מופת
מספר אותו הבן שלנו, שלום שמטרון זכר צדיק לברכה
רבי יצחק
לפני מלחמת השחרור הטילו עוצר
מי שנתפס מהלך ברחוב היה בסכנה גדולה פיקוח נפש
שמואל ילד קטן
פותח את החלום, ראה טנקים מסביב.
אבא, צמדת לי את הנחייה ועמד לי.
כיוון שהתעוררת מוקדם,
לך לבית כנסת הגראם ותביא מזונות ושתייה וקפה למתפללים ותיקים.
למרות שהייתי ילד, ידעתי שיש סכנה לצאת לנחום בעוצר.
שאלתי את אבא, אתה לא חושש?
עם בת צחוק על שפתיו, אמר, אני אתפלל עליך, אל תדע.
אבא לא ידע שחיילים בריטים הסתתלו מתחת לחלונות של הבית.
איך שיצאתי,
קפצו וציוו עליי להרים ידיים.
המשכתי כאילו לא אירע דבר.
החיילים בעקבותיי עם אקדחים שלופים.
עד שהגעתי לבית כנסת הגראם,
אסור להם להיכנס לבית הכנסת על פי חוק,
וחדלתי ונעלמתי מפניהם.
ממעט לחלונות אני מבחין שהם ממתינים לי.
הלב שלי נוקש.
אבל אבא הבטיח שהוא מתפלל עליי.
יצאתי.
התחלתי לפסוע לכיוון הבית,
מפקד הפלוגה הבריטית התקדם לעברי ולהוכיח לי שהחוצפה נגד החיילים עברה כמו כל גבול.
הרים את הרגל לתת לי בעיטה צבאית,
רק הרים את הרגל מעט מתגלגל כמה פעמים, בלי סיבה הגיונית.
ואני המשכתי בנחת,
והחיילים לא העזו לגעת בי כי אבא יתפלל.
ומי מעז לשנוח את הבן שלו לסכן אותו ולסמוך על תפילה?
זה צריך להיות בעל תפילה כזה שהוא יודע שכשהוא מדבר עם השם,
השם שומע לו,
לא שומע אותו, שומע לו.
לשנוח את הארץ סכנה.
יכולים להרוג אותו.
הרב בן ציון מוצפי מספר על אבא שלו שהיה נוהג ללכת על קבוצה מתפללים להר ציון,
עולים על גג אחד הבתים,
במקום הכי קרוב שניתן לראות את הכותל המערבי.
הגישה באותם ימים הייתה חסומה.
האבא היה חזן במוסר,
מתפלל במחיות נוראות, מעמד קורא עליו אמור,
עיניים לא נותרו יבשות.
חזור כולם שרים ואבא היה מחזק אותם באמונה הלגיונרים הירדנים שהיו עומדים על החומה מול הר ציון הם רבים שלופים
ואני כילד פחדתי שיירו בנו אבא לא פחד
הוא שאל בתפילה כמו אריה בשביעי של פסח תשכ״ז
בסיום תפילת מוסף החל לפתע לדבר עם הקדוש ברוך הוא בדמעות
ריבונו של עולם, חטאנו לך
כבר לפני כאלפיים שנה גירשת אותם
כעת היהודים מפוזרים בארצות דבת
אחר כך זכינו לבוא לארץ ישראל
ונהיה במקומות הקדושים ובכותל המערבי
אבל עכשיו סגרת עלינו את הדלת
וכי כך נוהג אבא כשהבן בא לבקש סליחה ממנו
סוגל לו את הדלת והוא אומר לו אל תיכנס
אנא פתח לנו את הדלת של הכותל המערבי
מקום שלא זזה ממנו שכינה שנוכל להיכנס
בכה וכולם בוכים איתו בדמעות שליש
לא חלפו שלושה שבועות
הרמטכ״ל איים על המצרים
ותגובה סילקו הללו את כוחות האו״ם מסיני
והחל המלחמה
ובחג השבועות כבר היינו בכותל המערבי.
ואז הוא אמר, אם היה לנו עוד קצת זכויות,
היה גם המשיח בא.
לפעמים דלתות נעולות לא נפתחות במפתח רגיל, צריכים את המאסטר.
לפעמים יש צורך בתפילה שונה מתפילה רגילה.
או שזה תפילת צדיק או תפילת רבי,
יכולים לקרוע שערי שמיים.
רבי יחזקאל אברמסקי, זכר צדיק לברכה, אחד מהגדולים,
נכלא בסיביר למשך כמה שנים.
לימים הוא תיאר את היום הראשון שהביאו אותו לשם.
עם קבוצה גדולה של אסירי כפייה,
נתנו להם הוראה להסיר את הנעליים מהגרביים ולרוץ
יחפים כמה קילומטרים בשלג הקפוא.
וואי, זה כמו על אש.
זאת הייתה הפעילות הספורטיבית הראשונה כקבלת פנים.
באותה ריצה הוא סיפר,
דיברת עם אבא בשמיים כדבר בין אל אביו.
אבא,
אתה כתבת בתורה הכל בידי שמיים חוץ מצינים ופחים.
זאת אומרת, אני צריך להישמר מצינים ופחים, מקור ומחור.
ואם אדם לא שומר את עצמו, לא תועיל, לא אפילו יהיה צדיק גמור.
אבל כאן בסיביר הקפואה מכל,
תחת הרשעים הרודים בנו,
גלוי וידוע לפניך, אבא, שאני לא יכול לשמור את עצמי.
לכן אתה, אבא, צריך לשמור אותי ולשמור עליי.
אנא אצילני נא, חזקני נא, שלא אצטנן במדינה הזאת.
וסיפר
כמה שנים הוא היה כלוא שם בסיביר.
מעולם לא אצטנן שם.
מימיני ומשמאלי מתו אנשים מהתפור, מתו.
בי לא פגע אור כלל,
כי מההתחלה ביקשתי מאבא.
ככה צריך לדבר.
דבר לאבא.
אם אתה מרגיש שאתה בן,
ויש לך אבא, דבר עם אבא.
כך מדברים עם אבא. חופשי.
הם מקשים ממש.
נקווה שהבקשות שביקשתם
על מאור בן משה והצמות יועילו עם הבקשות לאבא,
להירפאו, להתקדש כמו יתברך בעולם, אמן ואמן.
אמן.
ואחרי זה מה נעשה?
הכל יועד טובה והכל ישע מחוכה והכל יועד.
והכל יאמרו, אין קדוש כשם, הכל ידוך והכל אין שבוכה,
הכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש כשם,
הכל ידוך והכל ישבחוך,
והכל מהכל מהכל מהכל יאמרו,
אין קדוש כשם,
הכל ידוך והכל ישבחוך,
האן קדוש כשם.
נשמחו במלאכותיך,
שומרי שומרי שומרי שבת,
וקורא עונש שבת ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שבת וקורא עונש שבת עם מקדשי מקדשי מקדשי שבי שבת
עם מקדשי מקדשי מקדשי שבת עם יום טוב בריאות והצלחה ובשורות טובות. אמן. תודה רבה.