חובות הלבבות | שער חשבון הנפש | חשבון 18-19
תאריך פרסום: 30.03.2012, שעה: 04:32
השיעור התקיים כל בוקר בשעה 4:00 בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 41 בני ברק הציבור מוזמן
השיעור התקיים כל בוקר בשעה 4:00 בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 41 בני ברק הציבור מוזמן
ע"פ מהספר 'חובות הלבבות לרבנו בחיי זיע"א.
חשבון יח'
החשבון השמונה עשר - חשבון האדם עם נפשו בעת גבהותה והתגדלה ורוחק משאליה בעוה"ז (ס"א מאויה). אדם יעשה את חשבון נפשו בשעה שיש לו גבהות הלב והוא מרגיש את עצמו בגדולה ורוחק משאליה בעוה"ז ויש לו דמיונות גדולים ומשאלות גדולות מאוד בעוה"ז אז בשעה שזה קורה לו יתבונן על ערכו בבריאה בין העליונים והתחתונים ויתבאר לו קטנותו וזעירותו בין יצירות הבורא יתברך. אז זאת אומרת: אם הוא יתבונן היטב יראה כמה שהוא זעיר והוא קטן בין העליונים ובין התחתונים ויסתכל אח"כ במה שחלק הבורא מן הגדולה לאדם שהשליטו במיני החיים והצמחים והמוצאים.
ולמרות שהאדם נברא בקטנות וזעירות בין היצירות של הבורא בכל אופן הקב"ה חלק לו מן הגדולה שנתן לו והשליט אותו במיני החיים והצמחים והמוצאים. כמו שכתוב בתהלים: "תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו" (תהלים ח, ז). זאת אומרת: שהכל נמצא תחת שליטתו של האדם דהיינו כל מיני הצמחים והמוצאים [מוצאים זה אוצרות הטבע וכו'] ותראה שה' חלק לך מן הגדולה בעניין זה וגם שהודיע לך חקי תורתו - שבזה האדם משיג את העולם הזה והעולם הבא כולו. והעמידו על כל מה שיש בו תקנות; תקנות שיועילו לו מסודות עולם העליון, מסודות העוה"ז ותחתונו. והרים את מעלתו בשבחו ובהודאתו לבוראו, שנתן לו את האפשרות לשבח ולהודות לבורא יתברך - שזה מעלה גדולה שאדם יכול לשבח ולהודות!
ובקראו אליו בצרות - נתן לו אפשרות לקרא לו בצרות. אז צרות באות לאדם בדרך כלל ע"י חולאים רעים או מגפות רחמנא לצלן, אז ה' נותן לו לקרוא אליו בשעת הצרות כדי שיושיע אותו. ובענותו בעת המצוקות - גם נותן לו אפשרות שאם יש לו מציקים כגון בני אדם וכו' אז ה' יענה לו. ובוחרו בו - והקב"ה בחר בו לעבוד לפניו.
ושולחו אל ברואיו, שעשה אותו משולח ונעזר בבחירתו וממשלתו על כל הברואים ורודה בהם כרצונו, זאת אומרת: האדם הוא משולח ונעזר בעניין הבחירה בממשלה על כל הברואים. ומסרו אליו סודות גבורתו - והקב"ה מסר לאדם את סודות הגבורה שלו ואת הבריאה של הברואים והנהגתם כמו שכתוב: "אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי" (ישעיה מה, יב) וכן: "רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו" (ישעיה נא, טו) זאת אומרת: שהקב"ה מרגיע את הים למרות שהומים הגלים שלו.
וכן: "אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם" (ירמיה ה, כב) שהקב"ה עוצר את כל הים האדיר עם טיפה חול! והראה גם מופתים על ידו - ע"י האדם כמו משה רבינו שהראה מופתים ומהנביאים האחרים, עם מה שיארך סיפורו מן הטובות הנסתרות והנראות הגופיות והרוחניות הכוללות והמיוחדות חסד וטובה עלינו. זאת אומרת: הקב"ה יארך מאוד אם נתחיל לספר כמה מהטובות שהן נסתרות וכמה מהן גלויות אלה ששייכות לגוף ואלה ששייכות לרוח, אלה שכוללות את כולם ואלה שמיוחדות לכל אחד בחסד וטובה עלינו מאת הקב"ה.
אז כל מה שהאדם מרגיש בגבהות בנפשו וכו' - צריך לראות קטנותו ומצד שני (2) לראות כמה הקב"ה החליט לרומם אותו! לתת וכו'.
והסתכל אחי כמה ערכך נקלה ועניינך נבזה, כשהאדם בערכו הוא קל וגם נבזה מצד העניינים של ההנהגות ושימוש בצרכיו שהוא משותף בהם לבהמה. זאת אומרת: מצד אחד הערך של האדם קל, נקלה והעניין שלו נבזה כבהמות, עשיית צרכים וכו'. וכמה למרות כל זאת גדלך הבורא עד מה שאינו צריך לך - עם כל מה שהוא לא צריך לך, אז הוא גידל אותך בכל אופן, בדרך כלל מגדלים מישהו - שיצא לך תועלת אבל אם אין לך שום תועלת אז מה אתה מגדל?!
בכל אופן גדלך הבורא עד שאינו צריך לך וגודל צרכך אל השגחתו - ועד כמה שאתה צריך שהקב"ה ישגיח עליך וינהג אותך! אחרת?! - אוי ואבוי אם אתה מסור ביד עצמך... וחוס על העטרה הגדולה (ס"א המעולה) הזאת אשר עטרך בה - אז אדם צריך לחוס על העטרה הזאת שהוא קיבל, כתר מלכות הזה והמעלה הרמה שהרימך אליה בעולם הזה... והגמול הגדול שצפן לך בעוה"ב בשעה שתדבק בו בעבודתו ובהודאתו.
אתם רואים? חלק מזה שמשיגים את העוה"ב - זה מה שמודים לקב"ה על כל דבר ודבר!
ואל יביאך מה שנשאך הבורא בו, במה שזכרתי לך מחסדיו וטובותיו, להתגאות בעניינך ולהתגדל בנפשך ולהתרומם בחסד הבורא עליך ותחשוב 'כי מן הדין הוא לך ושאתה ראוי לו ויאות לך כמוהו...' - אז עכשיו אחרי כל מה שאמרנו את כל המעלות האלה שה' נותן אותם חינם, אז אל יהיה לך גבהות הלב ותנשא את עצמך על כל החסדים והטובות שה' נותן לך ותתגאה בעניינך ותתגדל בנפשך ותתרומם בחסד הבורא עליך שה' עושה אתך חסדים אתה עושה את זה כאילו מגיע לך מן הדין כאילו אתה צדיק וראוי...
ש: ...
הרב: מה זה גדול?
ש: ...
הרב: בשביל שאדם לא יהיה בדיכאון ובשביל שהוא לא יתייאש אז אומרים: 'שיהיה לו צד של חשיבות!' כדי שלא יהיה לו דיכאון שיחשיב את עצמו בכל אופן, פה אנחנו אומרים שהוא נישא את האדם והרים אותו והכל וזכה אדם בדברים מעלות כל הברואים והכל והכל, אבל אל תגביה את נפשך! אל תתתגאה ותחשוב: 'שמן הדין מגיע לך את כל זה'. לא.
...
הגדלות זה מה שאתה צריך להבין את המעלה האנושית שניתן לו על הברואים בשביל שתדבק בקב"ה ותשאף אליו לא בשביל שיהיה לך אגו מנופח עצמי מבחינה גשמית, כי אתה מחשיב את עצמך 'מאן דאמר'... יש אדם שמחשיב את המעלה שנתנו לו ומנצל אותה כגון: ללמוד, להידבק בה', להידמות לו - זה דבר מצוין! זה מה שצריך לעשות.
אבל אם אדם סתם מתהלך ומחשיב את עצמו בלי עבודה בלי בטיך בלי כלום בלי שום דבר והולך עם אגו מנופח שהוא הוא הוא הוא "ואני..." ואני ואני וכאילו מן הדין מגיע לו: 'אל תראה אותי ככה אתה יודע מי אני ...' - זה פסול לחלוטין. "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'" (דברי הימים-ב יז, ו) למדנו שתמיד לשאוף לגבוה ולעלות ולהתרומם במעלות עבודת ה' יתברך, לא שהאדם יחזיק מעצמו בעל גאווה [יו?... – מובן?]
לכן אומר: ואל יביאך מה שנשאך הבורא בו במה שזכרתי לך מחסדיו וטובותיו להתגאות בעניינך ולהתגדל בנפשך ולהתרומם בחסד הבורא עליך ותחשוב: 'כי מן הדין הוא לך ושאתה ראוי לו ויאות לך כמוהו...'
מה כן צריך לעשות? - אבל להידבק בכניעה, בענווה, בשפלות שאתה ראוי לה כשתודה באמת על ערכך בבריאת הבורא יתעלה, אז אם תסתכל מצד ערכך אז בודאי שאתה תידבק בכניעה! כי מה ערכך?! מה זה "בן אדם"?! אם לא החסדים שנותן לו הקב"ה - מה הערך של בן אדם?! אם לא מקנה לו דעת ונותן לו תורה ונותן לו כיוון השגחה והנהגה וכו' וטובות וחסדים מה הוא שווה?! תשאיר אותו בלי זה!...
ש: ...
הרב: זה מה שהוא מדבר, לכן הוא אומר 'הידבק בכניעה' אתה יודע מה זה "להידבק?" - שלא תוכל להשתחרר אפילו להתגאות, אדם נדבק למשהו לא יכול לצאת, אז אפילו אם תרצה לצאת לעניין הגאווה לא תוכל לצאת לכן הידבק בכניעה בענווה ובשפלות.
מתי זה יקרה? - כשאתה ראוי לה כשתודה באמת על ערכך בבריאת הבורא יתעלה כי הכניעה הענווה והשפלות זה ראוי לך! מתי? - כשתודה באמת על ערכך בבריאת הבורא יתעלה, כמו שחייב בו העבד החלש, הנבזה, הנקלה כשינשא אדוניו מעלתו וישימהו עם אנשי סגולתו, אז זה הוא עושה לו חסד ממנו עליו! מבזות נפשו והיותה בעיניו כערכה הראשון...
כי אם בן אדם קנה עבד אז העבד הוא חלש כי הוא מסור ביד אדונו לעשות כרצונו והוא נבזה - מטילים עליו מלאכות בזויות והוא נקלה הוא קל בעיניו, אבל בא עכשיו האדון הוא מנשא אותו ושם אותו עם אנשי סגולתו! על מי מדברים? על מי מדברים?? - על העבד והוא הרים אותו עם אנשי סגולתו! מה פירוש? - יש לאדון הזה שרים ומשרתים בכירים יש לו עבד, לקח את העבד והרים אותו למעלה של השרים!! זה חסד ממנו, הוא חייב?! - הוא לא חייב. אין פה התקדמות הוא מקבל דרגות עבד זה עבד כל ימי חייו מהיום שהוא נברא עד שימות הוא עבד. והוא עשה לו חסד האדון והרים מעלתו ושם אותו עם אנשי סגולתו חסד, מבזות נפשו והיותה בעיניו כערכה הראשון, כי מצד עצמותו של העבד הוא היה יכול לבזות אותו, ע"פ ערכה הראשון ערכה הראשון - עבד זה עבד מה לעשות?!
...
קודם שיגביר אדוניו חסדו עליו, אז הוא היה יכול לבזות אותו ולהניח אותו על ערכו הראשון קודם שהגביר אדוניו חסדו עליו. זאת אומרת: לפני שהוא כבר הגביר את מעלתו היה יכול להמשיך לבזותו.
ואל יתגדל לפניו ואל יגבה לבו במה שהגיע אליו מן הגדולה והיקר ועכשיו שהוא הרים אותך ונישא אותך אז מה אתה הולך לעשות עכשיו? אתה הולך להתגדל לפניו?! להחזיק מעצמך 'מאן דאמר?!' ואל יגבה לבך למה שהגיע אליך מן הגדולה והיקר שזה חסד ומתנת חינם! לא שזה מהות עצמית שלך, זה החשבה שהקב"ה החליט להחשיב!!
ואל יבקש ממנו משאליו דרך רגילות, אך יעזוב ענינו אליו ויבטח עליו ועל טובו. - עכשיו שהוא הרים אותו כבר למעלה מסוימת אז הוא בא באופן רגיל ומבקש מהאדון כל מיני משאלות כל מיני שאלות כל מיני צרכים כאילו האדון צריך לתת לו... אלא מה? - יעזוב עניינו אליו ויבטח עליו ועל טובו! יש לך דבר יותר בטוח מאשר לבטוח על אדון כזה זה שנישא אותך בחינם והעלה אותך ממדרגת עבד לאנשי סגולתו?! אז אתה עוד צריך לשאול אותו כל מיני שאלות באופן רגיל כאילו הוא צריך לתת לך?! תניח את זה עליו כמו שהוא ידע להרים אותך עד איפה שאתה הגעת אז תניח עליו הוא יודע מה אתה צריך.
אח"כ יש טענות לאנשים: 'למה הוא לא נתן לי?! ולמה לו כן ולמה לא זה ולמה לההוא כן נתן?! ולמה זה...' שכח מאיפה הוא, שהוא בזוי ונקלה! שכח.
אתמול ראיתי שנפגשו שתי (2) אנשים מהאסונות האמא מטולוז שבעלה ושני (2) בניה נרצחו (הי"ד) בצרפת, היא באה לבקר את האמא שבעלה נספה וחמשת (5) הילדים שנשרפו (רח"ל, לתפ"ץ) והיא אמרה לה: 'שהכל זה מאת ה' הטוב!' זאת של רחובות שנשרפו לה הבעל וחמשת הילדים אמרה לאישה של טולוז: 'שזה הכל מאת ה' הטוב!' - איזה מעלה, איזה מעלה גדולה!!
ש: ...
הרב: אנחנו לא יודעים, נסתרות דרכי ה'! הוא יודע מה הוא עושה ולמה, אבל אם אנחנו רואים דברים כאלה בעולם הזה וקשה לנו לסבול! מה נגיד על עונשי הגיהנם?! שהן באמת שזה כאין וכאפס!! כאין וכאפס!!! כי פה בעולם הזה ח"ו קורה דבר כזה אז בן אדם נגיד יכול להישרף דקות ספורות ונשמתו פורחת! אבל יש לו צער וכאב קשה מאוד לדקות וזהו והנשמה יוצאת.
אבל כשבן אדם נמצא בגיהנם - זה יכול להיגזר עליו מאות בשנים! אלפים בשנים!! ויש כאלה שכתוב: 'שגיהנם יכלה ואישם לא תכלה!' ("וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר" ישעיה סו, כד) וזה מה, מה יש לשרוף שמה?!
כשאדם עשה כל כך הרבה עבירות שבשביל לבטל אותם צריך שריפה כזאת שלא יישאר שום רושם בכלל! אז עד כמה שהאדם שקוע בחומר הזה ועבר עבירות ועבירות ועבירות... הכתמים הרוחניים האלה בנשמה צריכים את הזיכוך הזה, אז אדם לא מבין מה זה "חטא" מה זה "פגם" חושב: 'לא עשיתי כלום מה עשיתי?! אה... בסדר...' - מה בסדר?! מה בסדר אתה מבין מה אם צריך בשביל זה גיהנם לנקות את זה! אז מה בסדר?! אם היו אומרים לבן אדם שבשביל לנקות אותו צריך כל פעם שריפה כזאת על כל חטא קטן כזאת שריפה ואח"כ יחיו אותו אבל את הצער של השריפה הוא צריך לעבור - מישהו היה מוכן לעשות איזה חטא?! מי נורמלי לעשות חטא?!
ש: ...
נסתרות דרכי ה', מה החשבון שלהם...
ש: ...
הרב: אמרתי קודם, שאנחנו לא יודעים על מה בא לאדם עונש כזה
ש: ...
הרב: היא אמרה: 'שמה שהקב"ה עושה זה לטובה!' מה אתה רוצה עכשיו?
ש: ...
הרב: נסתרות דרכי ה' מלהבין על מה? על איזה סוג עבירה או דבר אדם נענש.
ש: ...
הרב: 'הכל טוב!' גם ניתוח זה טוב, אבל למה צריך להגיע למצב שצריך ניתוח?! למה צריך? הרופאים היו מעדיפים שלא יהיה עבודה
אתמול הייתי בבית חולים בירושלים בחדר מיון יש תפוסה לארבעים וחמש (45) והיו למעלה מתשעים (90)!! והזרימה אתה רואה אנשים רק עם עגלות עגלות עגלות עגלות כל מיני דברים כל מיני סוגים כל מיני דברים... אדם לא מבין מה החסד שנותנים לחיות בריא ושלם יום שלם!!! הוא לא יודע להעריך עד שפתאום הוא נקלע לבית חולים ופתאום אומרים לו: 'אשפוז' ומתחילים לחבר אותו לאינפוזיות וסריקות מערכות וכו' ופתאום "מוצאים" ופתאום מגלים ופתאום ופתאום ופתאום...
הוא אומר: 'רגע! יש לי תכנית אני כבר...'
- 'הלו הלו תירגע עכשיו אתה פה אתה נשאר עד שנחליט מתי שתצא אם תצא...'
פתאום באמצע היום בן אדם תיק בית חולים תק תק תק זהו! כמה צריך להודות לקב"ה לנצל את ההזדמנות יש יום פנוי לעשות משהו.
'ואמרו על אחד מן הצדיקים שהיה אומר אחר תפלתו: 'אלהי! לא נשאני לעמוד לפניך שׂכלי בפחיתות ערכי ומעוט ידיעתי בגדולתך ורוממותך כי אתה רם ונשא ואני נקלה ונבזה וקטן משאול ממך ומקרוא אליך שבח והלל וקדש שמך המקודש בקולות המלאכים העליונים הקדושים'.
אז הוא אומר: 'ריבונו של עולם! אני לא נשאני לבי לעמוד לפניך שכלי בפחיתות ערכי ומעוט ידיעתי בגדולתך ורוממותך, אני יודע את המגבלות שלי אני יודע שאני סכל! ואני פחות ערך ואני יודע שאני ממועט מידיעות מלהבין את גודלך ורוממותך כי אתה רם ונשא! ואין לי שיעור אפילו כמה זה 'רם ונישא' ("כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים" ישעיה נז, טו) אנחנו הרי רואים מגדל גדול מתלהבים! – 'מגדל!! יואו תראה מה זה תראה תראה תראה...'
אתה רואה אנשים בארצות הברית הולכים ברחובות ומרימים את הראש לראות את הגורדי השחקים ככה ככה פשששש. איזה התלהבות! אתה רואה טיל גדול חמש עשרה (15) מטר יואו! איזה גודל... מתפעלים בגודל ואנחנו מתפעלים ... גלקסיות אנחנו לא יודעים לאן הם מגיעים וזו בריאה קטנה כמו שאומרים אצלנו באצבע הקטנה. ומה גודל החכמה של הקב"ה בכל הברואים זה לא יאומן כי יסופר!!!
ש: ...
הרב: עכשיו תשמע אותו מה הוא אומר לנו ע"ז, אז אומר: 'ואני נקלה ונבזה ואני קטן מלשאול ממך, שאני יבקש ממך?! ואני אקרא לך ואני אשבח ואני אהלל אותך, כאילו מי?! כאילו נמלה משבחת את האדם: 'פשי... איך אתה זכית וזה וזה...' וקדש שמך המקודש בקולות המלאכים העליונים הקדושים' - כשאנחנו אומרים: 'נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ כְּנוֹעַם שיחַ סוֹד שרְפֵי קוֹדֶשׁ'
'כְּנוֹעַם שיחַ סוֹד שרְפֵי קוֹדֶשׁ' אנחנו?! אנחנו זכינו לקדש את שמך המקודש בקולות המלאכים העליונים הקדושים!!
אז הוא אומר: 'אני יודע שאני לא יכול להגיד את כל הדברים האלה, אבל נשאני על זה' אבל מה הרים אותי למצב שאני כן אעשה את זה? מה שרוממתני, אתה רוממתני בצוותך אותי לקרוא אליך, בזה שאתה אומר לי לקרא אותך - אתה רוממתני.
לא כמו הטיפשים והמנובלים, והמנוולים שחושבים: 'שהקב"ה כאילו צריך אותי, הוא רוצה כל הזמן שיגידו לו שהוא אדוני 'אדוני' כן לשון אדנות והוא ככה כל היום תגיד לו ותגיד לו ותגיד לו...' - שוטים!
אז הוא אומר: אתה עושה לי חסד מהאפס הגמור שלקחת אותי ונתת לי את הזכות לרומם את שמך, אז רוממת אותי כשציווית אותי לקרוא אליך. אחרת, מה הפיתחון פה שלי בכלל?!
כמו שיבוא איזה עבד שפל אני לא יודע מה אחראי שמה על הזבל ויכנס בשעה שכל מלכי העולם באו אצל אחד המלכים גדולים הוא יגיד: 'כן כן הוא מלך חשוב! הוא זה...' - הוא יזרוק אותו לכל הרוחות: 'תעוף מפה! אל תבזה אותי תעוף מפה!...'
בא מלך ומשבח אותי - נו, אבל אני צריך אותך שתשבח אותי?!
ולא עוד אתה יציר כפיי! וממה עשיתי אותך? - מחול ועפר וגיבלתי אותך ועשיתי אותך ככה ועשיתי לך טובה נפחתי לך "חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל" (איוב לא, ב) בפנים כדי שיהיה לך צורה, אם לא, היית יכול להיות כמו דגי הרקק, היית יכול להיות חילזון יכולת להיות זה... מה אתה מחשיב את עצמך?! לקחתי אותך ועשיתי ממך זה וציוויתי אותך ואמרתי לך והרמתי אותך כאילו, כאילו בא תשבח אותי בא זה בא זה בשבילך! לא בשבילי!! לך נותנים לך מאמץ תן בכלל לעמוד.
אז הוא אומר לו: 'והרשתני לשבח את שמך העליון!' אֶה נתת לי רשות אם לא, מי אתה?! אנחנו יכולים להגיד: "הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא" (דברים י, יז) אבל אנחנו לא יכולים להגיד יותר, אם אדם ישבח עוד: 'והמהולל והזה והזה והזה...' ויוסיף כל מיני דברים הוא מקטין את השבחים! כאילו שזה סוף כל השבחים על הקב"ה שאתה יודע? אמרת שבע עשרה (17) מילות שבח אז מה אתה חושב שהוספת בשבח של הקב"ה?! הקטנת אותו! כי עשית מספר!
לכן אומרים: 'מֶלֶךְ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת' כל התשבחות האפשרויות! אתה לא יכול להגיד. 'לְעֵילָא וּלְעֵילָא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן'. 'לְעֵילָא' - למעלה מכל השירות הברכות והתושבחות למעלה, מה, אני יכול להגיד כמה?! כמה שלא יהיה - למעלה מן הכל.
'והרשתני לשבח את שמך העליון כפי הכרתי אותך וידיעתי בכבודך'. - אז הקב"ה גם עושה חסד אם יש לך הכרה מעוטה - הוא אומר: 'אין דבר! תשבח אותי לפי מה שיש לך הכרה, יש לך יותר? - תשבח אותי יותר.'
'אז כפי הכרתי אותך וידיעתי בכבודך, עם הראותי עבודתי לך ושפלותי לפניך ואתה יודע תקנתי ואופני הנהגתי... ולא הודעתיך בצרכי להעיר אותך עליהם...' - כשאני פונה אליך, ריבונו של עולם! אני יודע שאתה יודע מה התקנה שלי איך אני אהיה מתוקן יותר.
'ואתה יודע מה האופנים הכי טובים להנהיג אותי ושאתנהג בהם ולא הודעתיך בצרכי' - כשאני אומר לך מה הצרכים שלי אני מודיע מה הצרכים שלי שאני צריך, צריך צריך צריך... 'ולא הודעתיך בצרכי להעיר אותך עליהן' כאילו אתה ישן מהם לא יודע עליהן וכו' וכו' זה לא בשביל להעיר עליהן.
'אלא כשאני אומר שאני צריך: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (תהלים קמה, טז) זה שאני ארגיש שאני בגודל חסרוני אליך ובטחוני בך! זה בשבילי, שאני ירגיש כמה אני תלוי בך כמה אני חסר כמה לי אין, כמה אתה נותן!
ואם אשאל ממך בסכלותי מה שאינו טוב לי, מה שבדרך כלל קורה... שאדם ברוב טיפשותו גם מבקש דברים שלא טובים לו! 'כי בא לו... בא לו ע"ז בא לו...'
אז אומר: 'ואם אשאל ממך בסכלותי מה שאינו טוב לי ואבקש ממך שאין בו תקנתי' לפעמים אני גם מבקש דבר שיצא לו נזק מזה (ח"ו) בחירתך העליונה טובה מבחירתי. אני מודה ואני יודע מה שתבחר לי - זה הבחירה הכי טובה בשבילי! זאת אומרת: גם אם אני לא אקבל כלום ממה שביקשתי, ברור שמה שבחרת לי - יותר טוב בשבילי!
מי לא מבקש להיות עשיר?! מי לא מבקש להיות חכם?! מי לא מבקש להיות ככה... להיות ככה... ולא תמיד מקבלים נכון? אז אומר החסיד, אומר: 'בחירתך העליונה טובה מבחירתי!' אם החלטת שאני אשאר ככה - זה הכי טוב בשבילי.
'וכבר הנחתי כל עניני אל גזרתך הקיימת והנהגתך העליונה'. אז הוא אומר: כבר הנחתי את כל עניני אל גזרתך הקיימת, שהגזרה שלך היא קיימת ומקוימת והנהגתך העליונה. כמו שאמר דוד עליו השלום: "ה' לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי: אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי" (תהלים קלא, א-ב) אז דוד המלך עם כל היותו מלך ישראל! ומלך על כל העולם כולו!! ומלך שניצח במלחמות!!! אמר לה': "לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי" ידעתי את ערכי בקיצור אני יודע את ערכי.
"אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי" זאת אומרת כל מה שבא עלי היה שווה בעיני "וְדוֹמַמְתִּי" אין לי שום טענה. רודף אחריו שאול להורגו על לא עול בכפו, אחיו ביזו אותו, סבל מרורות דוד המלך עליו השלום ועם כל זה "שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי".
"כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ" תינוק שנגמל, אמא שלו מניקה אותו והכל יש לו איזה דאגה?! עצם זה שהוא בידיים של אמא שלו - זהו הוא נרגע! כל זמן שהוא על העגלה או על עריסה או זה פה שם בוכה 'וואה... וו וואה....' רק אמא שלו הרימה אותו על היד נרגע, דוד המלך אומר אני מרגיש כאילו 'אני תפוס בידך', יש ביטחון יותר גדול מזה?! ממי שמרגיש שהקב"ה בכבודו ובעצמו מחזיק אותו!! מה אתה יכול לבקש עוד ביטחון יותר מזה?! "כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי" ככה הנפש שלי.
זה מדרגה! זה המדרגה שצריך להגיע אליה!! רגוע, הכל ביד ה', ישתבח הבורא.
לפעמים רואים שנעשים דברים ככה וככה וככה וככה והעולם גועש ואחרי הגעש והרעש פתאום רואים שהים פלט בגעשו כמה ארגזים מלאים זהב וכסף! מאוניות ישנות שירדו במצולות ים הים פלט, אם הוא היה "על מי מנוחות" הוא לא פולט שום דבר וכשהוא גועש הוא מנער את הכל פתאום יוצא הרבה לכלוך אבל יוצא גם פשששש...!!
אז אחרי זה בן אדם אומר: 'וואי וואי וואי...! ראית? אם לא היה כל הגעש הזה מה היה יוצא?...' לפעמים יש מריבות ויש סכסוכים ויש דברים אז בשעת הדברים האלה בריתחא הזה, לא מבינים אפילו איזה תוצאות נפלאות עתידות לצאת מכל זה! כעין מה שאמרו 'כל עכבה לטובה'. מי אוהב להתעכב?! הוא ממהר תמיד ממהר הבן אדם... לא לבית כנסת ולבית מדרש... לעניינים אחרים... אבל אם לפעמים יש עכבה חושבים: 'שהפסידו...' אח"כ רואים שהיא היתה לטובה! יש כאלה שזוכים לראות, יש כאלה שלא זוכים לראות.
...
אז בחשבון הזה השמונה עשרה (18) אנחנו רואים: שלא יגבה האדם למעלה מערכו האמתי, זה שה' נישא אותנו והרים אותנו ונתן לנו אפשרויות והזדמנויות ויכולות והכל - זה חסד הבורא! אבל אל תשכח את מקומך "מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח!" (קהלת י, ד) הלו, לא תהיה חמץ, חמץ זה תופח אבל תוריד את השמרים את החיידקים תשים אותו - מצה שטוחה! אֶה... אתה רואה לחם ככה, אתה רואה חלה איך היא גולשת - זה הכל בגלל החיידקים בגלל השמרים, בגלל היצר הרע. תוציא אותו - פלטה! זה אתה... האדם יש לו אגו פישש.... כמה הוא מתנפח...
החשבון התשע עשרה [יט] (19)
'חשבונו עם נפשו בהצלת הבורא אותו מפגעי העולם וצרותיו ומיני חולאי בני אדם בו ואופני המאורעים והמצוקים ממאסר ורעב וצמא והקור והחום וסמי המוות והחיות הרעות והצרעת וטרוף הדעת ומיני בטול ההרגשות ומה שדומה לזה.'
אז אדם יעשה חשבון נפש, תראו... תראו כמה דברים בריצה! בריצה... אומר רבינו בחיי! זה אפס! אפס!! זה לעומת זה דברים כוללים כי הוא אומר: בהצלת הבורא אותו מפגעי העולם וצרותיו. תכנסו לבית חולים ותראו כמה סוגי מחלות וטיפולים יש...! רק תבינו מכמה פגעים וצרות אנחנו ניצלים! זה שאתה לא בבית חולים? - תדע לך 'מאלפי אלפים ורוב ריבי רבבות של מחלות וסוגי ייסורים אתה כל רגע ניצל! כל רגע ניצל!!
אנשים חושבים שזה נס שבן אדם היה חולה ונתרפא...
והרופאים החכמים אומרים: 'שזה נס שאתה בריא!' זה לא נס להתרפא נס להתרפא פירושו של דבר שאתה ניצל מדבר מסוים, היה לך חס ושלום 'גידול' והסירו אותו וטיפלו שלום והוא נעלם, אנחנו אפילו לא מדברים על נס שזה 'נעלם' מעצמו אבל זה נס אחד! (1) זה שאין לך את כל אלפי אלפים ורוב ריבי רבבות של מחלות ופגעים - זה לא נס?! זה הנס הכי גדול! זה לא אחד זה: 'וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל־יוֹם עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל־עֵת' ובכל רגע! ובכל שעה!! זה נסי ניסים אדם חי בנסי ניסים צריך להכיר תודה לקב"ה "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ" (תהלים קנ, ו) - רק כל רגע ורגע אתה צריך להודות ולהלל ולשבח לקב"ה.
כמה פגעים יש בעולם...! כמה צרות...! כל יום בחדשות שומעים: 'שמה נשרפו אלפי דונמים...! ושמה התהפך זה ושמה נפלו זה ושמה כזה...! וכמה מיני חולאי בני אדם יש וכמה אופנים של מאורעות ומצוקים כגון: מאסר ורעב וצמא וקור וחום וסמי המוות וחיות רעות וצרעת וטרוף הדעת וכל מיני הרגשות ומה שדומה לזה... אז תעשה חשבון כמה ה' מציל אותך מזה!!
'עם ידיעתו, ותדע אבל, שהוא ראוי להם ומחויב בהם על מה שקדמו לו מן העוונות והחטאים לפני הבורא! וגודל מה שעבר מהמרותו את אלוקיו ובזותו בדבריו ועזבו הודאתו ושבחו וסודו מעבודתו והנחת התשובה וההודאה לפני האלוקים מאורך זמן מריו עם התמדת טובותיו לו ותדירות חסדו עליו.'
אוי אבאל'ה שלי אבאל'ה שלי.
ש: ...
הרב: רק לראות את הים, אתה יודע מה זה 'לראות את הים'?! לראות את הים הגדול, כדור הארץ עגול והמים על קליפת הכדור וזה לא נשפך...!
ש: ...
הרב: גם אני 'מעלים מטוסים' אני סוגר את העיניים והם נעלמים... (בחיוך...)
אז אחרי שכל הצרות והזה רואים את כל הצרות של הקב"ה מכל הצרות! עם הידיעה שאדם צריך לדעת שהוא ראוי לכל הצרות!! והוא מחויב בהם – דהיינו; שיבואו עליו כל הפגעים וכל הדברים לפי מעשיו על מה שקדמו לו מהעוונות והחטאים לפני הבורא שהוא עובר עבירות והכל והכל וגודל מה שעבר עליו מהמרותו את האלוקים ושהוא ביזה את דבריו ושהוא עוזב את ההודאה ואת השבח והוא לא משבח את הקב"ה והוא לא כלום והוא סר מעבודת הבורא והוא מניח את התשובה בצד ולא עושה ואת ההודאה לפני האלוקים למרות שהוא כבר מאריך זמן הרבה בהמרותו את ה', עם התמדת טובותיו לו! - למרות שה' עדיין מתמיד להיטיב לו ותדיר נותן לו חסדים!!
'שיסתכל המשכיל בזה ויחשוב במה שמנסה הבורא בו את בני אדם במה שספרנו מן הפגעים בעוה"ז ובהצלתו מהם והימלטו מהם הם עם מה שהוא ראוי להם מהם הם ומהמונם עם מה שהוא ראוי להם - אז יגדל שבחו על טובות האלוקים עליו!'.
שיראה אדם המשכיל - אבל צריך שיהיה אדם משכיל בשביל זה, מה הקב"ה מנסה בני אדם בכל מיני הפגעים בעוה"ז ומציל אותם. זאת אומרת: בשביל לדחוק את האדם לפינה, כי כשהאדם מתרחק מהקב"ה אז מה הוא עושה? - שולח לו פתאום אריה אההה...! עושה לו ככה איזה קול, בררררר הוא בורח בחזרה למקום שממנו הוא יצא... אז הקב"ה עושה ככה מידי פעם שולח על האדם איזה איום שיש חשש למשהו 'שמבקשים שתעשה סי טי CT ההוא כבר דררררר.... רועד כבר מתחיל להתרוצץ רבנים זה מה מו מו מי מה עושים?... שולח לו ככה איזה שאגה כזאת – 'ברוך השם!... ב"ה ב"ה בסוף התברר: אין שום דבר ב"ה ב"ה ב"ה...' זה הוא אומר ביום הראשון, מה אומר ביום השני? נגיד אמר שש (6) פעמים קודם, עכשיו שתים עשרה (12) פעמים עכשיו כי עבר עוד יום שהוא הרויח ב"ה ב"ה ב"ה... אבל אצלו זה הולך ומצטמצם עד שהוא לא אומר בכלל...
אז אומר: 'הימלטו מהם הם ומה שהוא ראוי להם, יגדל השבח על טובות שאלוקים עושה עליו וימהר, ימהר את התשובה ובקשת המחילה על מה שקדם לו מן העונות והחטאים אשר שהסתיר עליו הבורא זמן ארוך!' - זאת אומרת: לא בא אליו הקב"ה אליו ישר בשבט ובמגלב ונתן לו על כל דבר על כל טעות תאך! ישר על המקום...! – לא! נתן לו נתן לו נתן לו... בא תעשה תשובה ומעשים טובים מעצמך! בוא תתעורר לבד, שלח לו דיסק שלח לו חבר שלח לו מעשה שלח לו מודעה שיראה שיתבונן אולי יכנס לאיזה הרצאה ישמע וזה... רואה ששנים לא קורה שום דבר, שולח לו איזה משהו קטן להזכיר לו.
'וירוץ להדבק בעבודת הבורא ליראה מהם ולדחות אותם מכל הנזקים מכל הפגעים מכל הצרות מהכל...' - איזה הבטחות יש!
אני מכיר אחד שנכנס לכלא, שמו אותו בינתיים עד שעושים לו ככה איזה חקירות והכל... וכל כמה ימים, הבן אדם התחיל את התפילה מלפני התיקון מ: 'פתח אליהו' וככה הכל הכל...! לא השאיר מילה בסידור וככה הוא אמר: 'שהוא יתפלל כל ימיו!' נגמר זהו, עכשיו הוא מעריך! עכשיו הוא זה, איפה הוא ואיפה הבטחתו ואיפה?! הכל כריט, רק יצא – לאט-לאט השתחרר לא רק מהכלא מהחובות והמטלות מההבטחות וזהו חזר לסורו... זה בן אדם 'כפוי טובה' כפוי טובה! מסכן!! נעבאך.
אז לכן: 'וירוץ להדבק בעבודת הבורא ליראה מהם ולדחות אותם כמו שנאמר: "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים כח, א) מה ההבטחה? – אומר: אם תִּשְׁמַע אז "כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ" (שמות טו, כו) הנה אני מבטיח לך: שום מחלות לא יהיה לך! אני קובע את זה, אני שולח אותם, שום דבר! והסירותי כָּל מַגֵּפֹתַי, שום דבר לא יהיה עליך, תחזור בך! תחזור בך!! ואמר: "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ" (דברים ז, טו).
ואמר אחד מחסידינו הקדמונים זכרונם לברכה לתלמידיו: 'ראו שאין ערוד ממית אלא החטא ממית' - רבי חנינה בן דוסה. כשהתלמידים ראו שאי אפשר לבא לבית במדרש מכיוון שהיה נחש גדול מפריע בדרך,
אז הוא אמר: 'תראו לי את החור שלו' לקחו אותו לחור שלו הסיר את סנדלו הכניס את הרגל לבפנים יצא הנחש והכישו והנחש מת! לקח את הנחש כרך אותו על צווארו והלך לבית המדרש פששייייי... איך התפעלו ממנו התלמידים,
אמר להם: 'רבותיי! ללמדכם שאין הערוד ממית, החטא ממית'. אני שאין לי חטאים אז הערוד לא יכול להמית אותי אני יכול להמית אותו!
אז אמרו חכמים: 'אוי לו למי שפגעו ערוד ואוי לערוד שפגעו רבי חנינה בן דוסה'.
ועל זה אמר דוד המלך ע"ה: "עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי" (תהלים צא, יג-יד).
'רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: 'רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".
הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...
רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!
כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).