חובות הלבבות | שער חשבון הנפש | פרק ג' החשבון השני
תאריך פרסום: 21.03.2012, שעה: 07:11
השיעור מתקיים כל בוקר בשעה 4:00 בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 41 בני ברק הציבור מוזמן
השיעור מתקיים כל בוקר בשעה 4:00 בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 41 בני ברק הציבור מוזמן
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
שער חשבון הנפש, פרק ג', החשבון השני.
החשבון השני הוא שצריך לעשות האדם עם נפשו,
בגודל טובות האלוהים עליו,
בחיבור גופו והשלמת צורתו ומהותו ותבנית איבריו
והוצאתו מבטן אמו ביכולתו יתברך.
בהכנת תרפו קודם לזה ואחריו,
לפי הראוי לו וכשיעור צורכו חסד מאלוהיו עליו.
אתמול אמרנו שהחשבון הראשון זה עצם זה שהוא יצא מאין
אלא יש,
והקדוש ברוך הוא הרים אותו וניסה אותו במדרגה
יותר מן הבהמה והצמח והמוצק
ועל זה הוא מתחייב להודות לבורא יתברך.
ואם אמרנו שאדם מצא איזה תינוק זרוק ומושלך
והביא אותו לתוך ביתו וטיפל וגידל,
אז ודאי שהוא חייב לרוץ לרצונו ולעשות כל מה שהוא מצווה אותו וכו'.
עכשיו החשבון השני,
אחרי שהוא יצא,
כמה טובות הבורא עליו בחיבור גופו,
דהיינו שהקדוש ברוך הוא
ברא אותו מושלם בחיבור גופו,
יש כאלה חלילה שנבראים בעלי מומים,
עם ניתוקים כאלה ואחרים בכל מיני חלקים מאיברי הגוף,
וזה לא מום עובר אלא מום קבוע.
אז כמה צריך להודות
על חיבור גופו, השלמת צורתו,
מהותו,
תבנית איבריו,
שהוא לא חסר באיברים כלום,
וכיצד כל האיברים משמשים אותו,
והוצאתו מבטן אימו,
יש כאלה שמרחם ששם נתקעים,
ושם הם גם לא יוצאים כבר.
והכל ביכולת הבורא יתברך, והכינו גם תרפוק קודם לזה ואחריו.
זאת אומרת, גם בבטן הוא היה צריך למזון,
והוא אוכל ממה שאימו אוכלת.
והקדוש ברוך הוא סידר לו שגם מייד כשהוא יוצא יהיה לו אוכל מוכן מדדי אימו,
כפי הראוי לו, כשיעור צורכו,
שזה יספיק לו, שיתאים לו, שיטעם לו.
כל זה חסד מאלוקיו יתברך.
ויחשוב בנפשו אילו היה חסר בתחילת בריאתו
מבלי עיניים, או ידיים, או רגליים.
ויהיה ביכולת אדם לעשותם לו, עד שיהיה גופו שלם בהם.
איך תהיה הודעתו לו?
איך הוא יימשך למצוותו וידבק בעבודתו?
נגיד שהוא נולד בלי רגל,
וכשהוא יצא הצליחו לעשות לו רגל ממש כמו רגל של אדם.
מיתוח של חצי מיליון דולר, סידרו לו רגל.
כמה הוא היה צריך להודות לבורא התברך?
אמרתי לכם שפעם באו אליי אבא ובן, בן 14 בערך.
הם הולכים לניתוח בגרמניה, ילד נולד רק עם הבוהן ועם הזרת.
שלושת האצבעות האלה אין לו מלידה בשתי ידיים.
ככה הוא נולד.
כשהם הולכים לגרמניה לעשות ניתוח,
להשתיל אצבעות.
כמובן שזה לא יהיה ככה, כן?
אבל למה? כי הילד, מוסרים לו יד.
מה הוא יוציא? שתי אצבעות? בן 17. שאלתי, כמה עולה ניתוח? אמרו לי, חצי מיליון דולר.
אז אדם מחזיק ביד חצי מיליון דולר,
ואפילו לא יודע.
כמה אדם חייב כל דבר כאלה?
וואי וואי וואי וואי וואי וואי.
אז כמה צריך לשלם אם לא היה לו עיניים?
היה נברא בלי עיניים והשתילו עיניים של רואות פיקס. כמה היה משלם?
וכמה תודות היה נותן לרופא המהולל היחיד בעולם שהצליח לשים לו עיניים?
לא ראייה 66, ראייה 16, אבל ראייה.
אז אנחנו קיבלנו את זה בחינם.
למי מודים?
פוקח עברים בשנייה, פוקח עברים, צ'ינג,
מתיר אסורים, צ'ינג, הכל, צ'ינג, צ'ינג, צ'ינג.
זה הכל, זה מה שהקדוש ברוך הוא, כאילו החכמים אמרו,
שנגיד את זה,
וזהו, זה התשלום. לא כדאי?
להגיד כל יום
תודה על העיניים, ככה.
צריך לך להודות, להשוויע את כל הדמן, לסיום בשעות צריך להודות עליהם. זה?
זה מה שכתוב פה.
וכפי זה צריך שיימשך אחר בורא יתברך, אשר תיקן את נפשו והשלים איבריו כולם.
בתכלית התיקון, והתיקון מעמיד אותו על מכונו.
כמו שאמר, זכור נא כי כחומר עשיתני באל עפר תשיבני.
הקדוש ברוך הוא, כשבראת האדם, כמו שלקח חומר,
גיבל אותו, סידר אותו,
ובסוף אל עפר תשיבני.
ככה אומר איוב.
ואמר כי אתה קנית כליותיי.
ואמר כי אתה גוחי מבטן.
אתה הוצאת אותי, נתת לי להגיח מן הבטן.
אז כמה צריך להודות להשם יתברך.
על הדבר הזה.
החשבון השלישי.
חשבון האדם עם נפשו והסתכלו בגודל טובת האלוהים עליו במשהו. עילו מן השכל וההכרה הם הרבה מידות טובות,
חמודות ונכבדות.
יש לו בהם יתרון על החיים שאינם מדברים.
כמו שכתוב, מלפינו מבהמות ארץ ומחוף השמיים יחכמנו.
זאת אומרת,
רואים פה אחרי שאדם יצא מבטן אמו ואחרי שהוא יצא מושלם באבריו,
יש עוד סוג חשבון שצריכים להודות להשם של נברנו עם שכל,
מההכרה במידות טובות וחמודות ונכבדות יותר מכל בעלי החיים.
מה המידות הטובות? שאנחנו יכולים גם להיטיב לאחרים.
ויש בהן חמודות,
מידות חמודות כמו הסתפקות.
ויש מהן נכבדות כמו הענווה.
איזה מכובד.
ויש לנו בהן יתרון על שאר בעלי החיים
שהם בדרך כלל שווים
אחד לשני. לא ניכר שום הבדל
בין בהמה לבהמה, בין סוס לסוס, בין חמור לחמור. אין הבדל. בני אדם, אתה רואה כמה הבדלים יש ביניהם.
לפי מידותם, מעשיהם,
מחשבתם, דיבורם, פשוט...
סוגים לאין ספור.
אז יחשוב שאם היה ערום מן השכל והכרה והועילו בהם אדם כמוהו,
לא היה לו שכל.
והלך לאיזה מומחה
שישתיל לו שכל.
נגיד.
אבל כמה אדם מודה לבן אדם, יושב שבע שנים, לומד לו תואר אקדמי,
ואחר כך הוא מקבל תואר, פששששש.
אז הוסיפו לו קצת דעת, קצת דעת הוסיפו לו באיזה ידיעות כאלה שהן
לא ברות שימוש אפילו.
חוץ מלהגיד שהוא בעל תואר וזה, וזה, תואר, תואר.
ואז אדם שהשתילו לו שכל הכיר יתרון משהו בו על מה שהיה בו
היה מספיק לו כל ימי חייו ומידת ימיו להיות מצמיד בהודעתו ושבחו על זה תחת גמולו?
יספיק כל החיים להודות לבן אדם שנתן לו שכל?
הרי אם אדם רק האיר את עיניו של חברו
בשעה שהוא היה מפסיד כל הזמן
ובעסק הוא לימד אותו איזה דבר, איך לא מפסידים, זה הכל, האיר את עיניו בדבר אחד.
כמה הוא צריך להודות לו?
אם בן אדם עד לא מזמן היו מבריגים כל דבר עם יד.
היה לאנשים שרירים פה, פששש, רק מהברגות.
ובא אחת והמציא מברגה אוטומטית.
טרר, טרר, טררר.
גומר בניינים, טרר, טרר. תאר לך שהוא היה עוד עד עכשיו עושה ככה.
רק על הטבה אחת שהוא גילה אצלו שיש מכשיר כזה עכשיו.
כמה צריך להודות?
אז כל שכן הבורא יתברך אשר אין קץ לטובותיו עלינו ולא תחליט לחסדיו עמנו.
כמו שכתוב רבות, עשית אתה, אדוני אלוהי, נפלאותיך ומחשבותיך אלינו.
אין ערוך אליך אגידה ואדברה ועצמו מספר.
אז זה השתלת שכל, מה שנקרא.
הרביעי זה חשבונו עם נפשו בגודל טובות האלוהים עליו,
בהערתו אל מה שיש בו חיותו בשני העולמים,
בתורה נכבדת נאמנה להסיר עברונו ולבער
שכלותו ולהאיר עיניו ולהקריבו אל רצון אלוהיו,
ותודיענו אמיתת בוראו, מה שהוא חייב לו,
אשר בו תשלם הצלחתו בשני העולמים,
כמו שכתוב,
תורת אדוני תמימה משיבת נפש,
פיקודי אדוניים ישרים ושמח לב.
טוב, אז אחרי שיש לך שכל,
מה אתה עושה איתו?
אוסף איתו אוכל?
מה אתה עושה איתו?
הולך איתו לטייל?
מסוחב אותו לטיולים.
מה אתה עושה עם השכל?
בוגר כסף.
כן.
אז הוא אומר, עכשיו צריך לראות חשבון כמה טובות השם עליו,
שנתן לאדם חיות לא רק בעולם הזה, החולף של 70-80,
אלא נתן לו נצח,
נצח.
אבל בזכות מה הוא מקבל נצח?
בזכות התורה הקדושה בלבד.
אין נצח לאנשים שלא לומדים תורה ומקיימים אותה. יש נצח, אבל בגיהינום.
שזה דבר שהוא איום ונורא.
אז השם גם מכין לאדם תורה נאמנה,
שתסיר את העיוורון ותבער את השכלות
ותאיר את עיניו
ותקריב אותו על רצון אלוקיו ותודיענו אמיתת בוראו
ומה שהוא חייב לו.
ובזה תשלם הצלחתו בשני העולמים,
כמו שכתוב, תורת השם תמימה ומשיבת נפש.
נחשוב בנפשו,
היא לא הייתה נעדרת ממנו אחר שהכיר מעלתה.
ואחר כך נזדמן לו אדם שהוא עילובה.
הייתה ראויה השתדלותו ויכולתו מספקת להשלים הודעתו ושבחו.
וכל שכן הבורא מחיר בה והמפיק להבנתה והעוזר לו עליה.
אז אם בן אדם לא ידע בכלל מן התורה, רואים היום מעלי תשובה שזכו להכיר את האור לעומת החושך.
אנשים
יודעים להכיר טובה על מה שאדם לימד אותם, הדריך אותם, גילה להם.
האם ההשתדלות שלו הייתה מספקת להשלים את ההודעה והשבח שאדם זוכה, לא זוכה בפיס,
לא זוכה בדירות,
לא זוכה באישה, לא זוכה בילדים, זוכה לחיות לעולמים.
ואחד העניק לו את זה.
כמה הוא צריך להיות חייב?
אז כל שכן שזה הבורא שהוא העיר אותו,
הוא הפיק לו את ההבנה הזאת
והוא עוזר לו גם עליה בסייעתא דשמיא.
אז המעט שאנחנו חייבים להודות לו זה לרוץ, להידבק בתורה ולמהר לקבל את המצווה באזהרה.
כמו שכתוב, חשתי ולא התמהמתי
נשמור מצוותיך.
ואמר מה אהבתי תורתך כל היום מסיחתי.
ואמר מה נמלצו לחיקי אמרתך.
אז את אומרת דבר נוסף
אחרי השכל
זה הזכות של התורה הקדושה.
דבר חמישי,
שיחשם נפשו
בהתאחרו מאבין ספר תורת האלוהים
ומנוחת נפשו מבלתי עמוד על ענייניו.
ואיננו עושה חן בספר שהגיעו ממלך
אם הוא מסופק בהבנתו
מפני דמות הכתיבה או המילות ולעומק ענייניו דכאותם, התערבותם, נצחות דבריו.
אבל היה נותן כל ליבו ושכלו בו לעמוד על ענייניו, והיה מצטער צער גדול עד שיבין כוונתו בו.
אז לחשוב,
חשבון חמישי,
שהוא לא מבין את ספר תורת האלוהים. הוא אומר, זה קשה, אני לא מבין, לא מבין.
הוא לא עומד על ענייני הספר, הוא לא מצליח להבין.
יש אנשים שזה התירוץ שלהם. למה אתה לא לומד תורה? אני לא מבין. מה אני אגיד לך? יש אחד מבין, יש אחד לא מבין, אני לא מבין.
כן, אבל אם היה מגיע אליך מכתב מהמלך, חתום.
היה כתוב פנייה אישית, אישי, מהמלך.
בן אדם היה פותח ולא היה מבין את המכתב.
כתוב בשפת לעז.
הראש כתוב בלשון, אבל מסובכת.
או המונחים והמנוחים לא כל כך ברורים.
אז הוא ישליך את זה לפח ויגיד, לא יודע, אני לא מבין את זה, אני לא מבין.
כן, אבל מי החתום למעלה? המלך.
אוי ואבוי.
או שיש פה רווח גדול,
או שיש פה עונש גדול.
המלך לא שולח סתם, אהלן, מה נשמע?
אם כבר הגיע המכתב מהמלך, אדם מתחיל לרעוד.
אז איך יכול להיות שאתה מקבל, המכתב, מכתב אלוקים.
חרוט על הלוחות, מופנה אליך אישית.
ואתה בכלל לא לומד את המכתב.
ומספר סיפורים, אני לא מבין. לא מבין?
תלך לתרגם הכי גדול, תלך למי שאתה רוצה, אין דבר כזה, לא מבין.
מה זה לא מבין?
המלך פונה אליך ואומר לך,
בזה יהיה אושרך או עונשך.
הוא אומר,
בשני עולמים,
בחרש נודע לך,
שבמכתב הזה הוא אומר לך איך תתעשר, ואיך תאריך ימים, ואיך תצליח, ואיך זה.
הוא אומר שאם לא תשמע למצוותיו ופיקודיו, יהיו לך עונשים כאלה וכאלה בעולם הבא.
איך אתה לא מתייחס למכתב הזה,
ללמוד אותו היטב, היטב, ולדעת את כל סעיפיו.
אדם שעושה הסכם על דירה
או חוזה,
יש כמה דפים, יש כמה סעיפים.
הוא רוצה לדעת הכול, כי אומרים, תשמע, תזהר מהאותיות הקטנות.
ופה האותיות גדולות.
ואם אתה לא יודע, יסבירו לך.
תעלם.
ממי אתה מתעלם? מהספר?
אתה מתעלם מהחיים שלך.
אתה מוותר עליהם.
אתה מפקיר אותם.
אתה נכנס לצומת באדום,
ונוסע מה שיהיה יהיה.
בעזרת השם,
בסייעתא דשמיא. השם יעזור. את כל הצמתים עובר ככה,
ואומר,
יש לי ביטחון.
נו, כמה צמתים יוצא לעבור, אתם חושבים?
אז יש כמה צמתים בחיים, ופתאום שומעים שפלוני,
השם מרחם, ההוא השם מרחם, ההוא השם מרחם.
וכשהוא עושה זה לעמוד על ספר של אדם חלש ובן תמותה כמוהו,
כמה הוא חייב לעשות מכפלי זה,
עד שיבין ספר אלוהיו אשר הוא חייב בהצלתו,
כמו שנאמר, כי הוא חייך ואורך ימיך.
אז איך אתה מתעלם מזה?
ואיך התרת לעצמך, אחי, להתעלם ממנו
ולהסתפק לך ממנו משהו קרוב מעניינו ונגלה מפשוטו,
ותקל בזולתו?
הלא תראה חסרונך ופחיתותך בדבר הזה.
הלא זה דומה למעשה, מי שנאמר בו,
ולאלוהיך חספה ודאבן חשף ארזלה, אהבה אבנה דלא חזיעין,
ולא שמעין ולא ידעין.
שבחת ולאלוהי דנשמתך בידיהם וכל אורחותך לעין לא הדרת.
דניאל אומר ולאלוהים של כן.
אה?
כן.
ולאלוקים
של כסף וזהב ונחושת וברזל ועצים ואבנים
שלא רואים ולא שומעים ולא יודעים
אתה משבח
ולאלוקים שהנשמה שלך בידו
כל דרכיך
הם לא
אתה לא חוזר אליו, לא חוזר אליו
אז רואים מפה שהחשבון הזה זה חשבון שצריכים לקחת, אז תראו כמה כבר אנחנו חייבים לשם, עצם יציאתנו לעולם, עצם זה
שהוא הכין אותנו, מזה שנתן לנו את השכל, מזה שנתן לנו את התורה, מזה שבאר לנו את הכל וכו'.
השישי
שיחשב בנפשו כשהוא מרגיש במידותיו שהן נוטות להמרות הבורא ולהפר בריתו
פתאום אדם מרגיש הרגש שהוא רוצה למרוד בקדוש ברוך השם רחם
מרגיש במידות שלו שהן נוטות
להמרות את הבורא ולהפר בריתו, יא ביי
ויחשב בנפשו ויעביר על ליבו כל מה שהשיג בחושיו משורשי העולם וענפיו
ופשוטו ומורכבו ועליונו ותחתונו שכולו עומד בדבר השם ושומר ברית השם
תחשוב
כל העולם הזה כולו עומד
על דבר השם
כל מה שאתה משיג בעולם, כל מה שאתה רואה
הדברים הפשוטים, המורכבים
העולמות העליונים, התחתונים, גלקסיות, הכל עומד
בדבר השם ושומר ברית השם
מה זה שומר ברית השם?
תאר לך שגם כמו שאתה אומר עכשיו, אני בא לי להמרות את פי השם, לא בא לי היום
תאר לך שהשמש גם הייתה עוסקה, הוא אומר,
אהההההההההההההההההההההההההההההי היום אין לי כוח
לצאת לעיר
לא
הייתה מייבשת אותנו ככה
אין כלום
אם הייתה מחליטה חודש אתה מנהלם?
היינו כמו בקוטב
ואם פתאום הים,
מחליט ככה להציף קצת.
הרי הוא כל הזמן מנסה עם הגלים לשטוף את היבשה.
אבל יש גבול, גבול סמתא בא לי עברון,
בא לי שובון לכסות הארץ.
עד פה תבוא,
ופה תעמוד.
עד פה תבוא, לא תוסיף.
זהו.
גלבה גדול נעצר. בחול.
היינו בנהריה.
אתה מסתכל על החוף, אתה רואה את הים,
קומה שביעית,
איך הוא, דררן, דרן, מגיע, פששש, חוזר.
פשששש.
שנים, עשרות שנים.
מדי פעם הקדוש ברוך הוא מראה עם כמה גלים החליטו ככה להתנפח קצת לעשר מטר גובה רק.
כן?
אז שוטף.
מדינה.
לך תעצור את זה.
שום דבר לוקח איתו בניינים, לוקח איתו הכל, הכל, הכל, הכל, הכל.
נו,
זה כאילו היה מחליט להמרות את פיו. זה ברצונו של הקדוש ברוך הוא, אבל כאילו אם היינו רואים את זה שהוא ממרה את פיו.
תאר לך, זה לא היה בשליטה של הקדוש ברוך הוא כל הדברים,
וכל אחד היה עושה מה שבא לו.
המדרש אומר שהמים מפחדים כשהם רואים את הפיו.
כן.
עץ.
אתה רואה לפעמים איסופות, עצים נחרטים, עפים.
אנשים עפים. אנשים, מה זה אנשים? עצים עפים.
אנשים עפים, עפים. משאיות.
עושה להם בנטה ככה, ורוריקן.
בתים, עוקרים, הכול.
והקדוש ברוך הוא, בדבר השם, כולם עומדים
על צביונם,
לא זזים.
ואתה אזער, מטר שבעים,
אומר הקדוש ברוך הוא, לא בא לי.
לא בא לי.
אני בלב. זה לא מתאים לי, כן.
זה קשה לי, קשה לי.
הוא גם אומר את זה עם קושי, קשה לו אפילו להגיד את הקשה לי.
לך קשה לי, קשה לי.
למשל, לו אחד היסודות היה עובר בלי תבורם, נשתנה טבעו.
או שהארץ שרה מן האמצע.
באתר שופר הבאנו כמה דוגמאות של בולענים בכדור הארץ.
מה זה בולען?
פתאום נפחרת האדמה, פתאום. זרות.
בניין, אתה רואה בניין פינתי ברחוב,
פתאום.
אתה רואה את העומק
של האדמה עד התהום,
אתה רואה כמה זה.
כל זה פתאום, כאילו חרצו את זה מראש עם סכין יהלום אדירה,
וכל הבניין עם כל יושביו נעלם כמו קורח וכל העלותות רן לבפנים.
אין לאן לרדת להביא אותם. אין כלום.
בתהום.
אתם יודעים מה זה?
אתם יודעים כמה?
גם בדרך לאילת.
יש בולענים. פתאום אתה נוסע, אתה יכול לרדת עם המכונת.
בכל מיני מקומות.
תראה לך, הם יצאו מהים ועברו גבולם וכיסו פני הארץ. היה אדם נשאר על פני האדמה.
אז הקדוש ברוך הוא שומר על דברו.
מחזיק.
אז תשמור גם אתה.
אם לא תשמור,
אז הוא יכול לשחרר.
אנחנו רואים אם הוא משחרר.
אם רק יוצא עשן מהר באירופה,
פתאום החליט לא לעשן.
ארבע עשן. כל אירופה משותקת.
עפר וולקני.
אין טיסות, אין כלום. סכנה.
רעלים.
מה שאתה לא רוצה.
ויותר נפלא מזה הם
איברי האדם.
אילו היו עוברים ברית הבורא באדם,
ינוחו איבריו הטבועים על התנועה.
או ינוחו הנחים מהם.
לדוגמה,
פתאום הלב הפסיק.
לא זה, אז קוראים לזה דום לב.
זהו, הלך בן אדם.
זה הכל.
הפסקה עושה, קריסטל שתיים, נגמר.
לא הספיק להגיד משהו. לא הספיקו להגיד לו משהו. פתאום
בן אדם בריא.
פתאום, נפל.
פתאום התחילו לנוע
הנחים.
פתאום אתה רואה בן אדם
לא שולט.
לא שולט.
היה איתנו בשבת אחד מסכן,
ככה.
לא יכול, בקושי זז.
אבל פתאום יש לו עוויות בפנים.
כל מיני איברים שלא צריכים לנוע,
פתאום מצמוצים בעיניים כל הזמן, ככה. או עוויתות.
או כל מיני זה.
איך זה נראה?
איך מרגישים?
איך זה?
והקדוש ברוך הוא מסדר את הבן אדם שהכול בסדר.
אם היו ממרים האיברים
את מצוותם,
כמו שהאדם ממרה את האלוקים,
אתם ראיתם פעם איך תריס נתפס
ועולה בחנייה?
פתאום הוא מחליט לאיזה להשתחרר.
רח, רח, רח, רח, רח, רח, נקרע, קורע, זהו, השתחרר.
אי אפשר לעצור אותו.
אחרי זה, חחח,
עוצר שקל.
להסתדר בסוף?
לא היה מלא. לא פשוט.
או אם לא היו מגיעים אליו החושים,
מאשר נצטוו להגיע אליו.
פתאום אדם יש לו עיניים והוא לא רואה.
הוא אומר, בוא'נה, אני לא רואה.
אני לא רואה. הוא צועק אני לא רואה.
אין חוש ראייה.
ופתאום בן אדם אומר, מה?
מה?
אה?
לא שומע.
לא שומע.
מה?
מה?
לא שומע.
פתאום נעלה מחוש, אין.
מה עושים?
אדם אוכל,
אין לי טעם.
אין טעם.
אדם סתם לא עף, אין לו ריח.
לא יכול לברך.
אין עצב סמים ואין שום דבר.
לא מריח, הלך הריח.
אז ודאי אדם, אם לא מגיעים אליו החושים שנצטוו להגיע אליו, היה חיבורו נפסד,
בהרכבתו ניתקת ובטלה הנהגתו.
אז איך לא יתבייש האדם לעבור ברית אלוקיו בעולם,
כשלא עבר ברית אלוהים בו,
ובעוזרים שחייבם בעבודתו וסבוגו כל ענייניו והם איבריו,
שלא עברו על ברית הבורא בו?
אז האדם עובר על ברית השם,
והשם לא עובר על הברית שנתן לאדם איברים לעבוד בו. הוא היה יכול להגיד,
אתה יודע מה? אוטומטית אתה עושה משהו, אוטומט אתה מושבת.
אדם רוצה להדליק אור בשבת, טיק, מתייבשת לו היד.
זהו, שלום.
אדם מסתכל על דבר אסור, טיק, לא רואה.
אדם שומע דברים אסורים, טאח, חרש.
אדם חושב מחשבות אבן, טאח, דום לם.
אדם הולך למקום אסור, הופ, מתייבש.
אם אנחנו היינו במקום אלוקים,
ככה היינו עושים.
למה אם מישהו עושה לנו איזה משהו רע, עוזה פה, שם?
אנחנו פחות משימות לא מדברים.
הלוואי שימות.
אתם מכירים את זה שאומרים הילדים, ישר, הלוואי שימות.
הוא לקח לו את הג'ולות, הלוואי שימות.
לא שתתייבש לו היד, לא שיפסיד שמונה ג'ולות.
הלוואי שימות.
יש כאלה מצרפים את המשפחה גם.
איך הצחקת אותי.
נכון, עוד חמש דקות.
עוד חמש דקות.
לא, בהתחלה הקודמת.
וככל שאתה ערך רוח,
כשאתה משחרר אחר כך את הברכות, כשאתה משחרר את הברכות, יא חביבי,
זה כמו קפיץ שכמה שמותחים אותו יותר, כשהוא חוזר בחזרה,
המכה שם חזקה, חבל על הזמן.
איי, איי, איי.
בדמיון הקרוב בזה למלך שציווה כת אחת מעבדיו,
להעביר את אחד משריו נהר גדול.
בתכלית השמירה, אל מקום ידוע וזמן קצוב.
מאחר כך ציווה המלך לשר לעשות להם בעניין ובזמן ההוא דברים ידועים.
אז המלך ציווה את העבדים שלו, שילוו את השר,
יעבירו אותו את הנהר,
יהיו איתו לזמן קצוב.
אבל הוא ביקש גם מהשר שיטפל בחסרונם,
כל מה שחסרים.
וקיימו העבדים בשר מצוות המלך,
והתעלם השר ממה שציווה בו המלך להם.
ואמר לו אחד מן העבדים, השר המתעלם ממצוות המלך, הלא תירא,
שיעשה אחד ממנו בך כמעשיך,
ויעבור מצוות המלך משמירתך,
כמו שעברת בנו, ותיפול בנהר הגדול הזה ותמות מתרעה.
חזור מטעותך בתשובה ובקשת המחילה,
כי המלך ציווה אותנו שנתעלם משמירתך אם תתעלם ממצוותו עלינו.
והקיץ מהתעלמותו וחזר מטעותו.
אז היה שר
שצריכים להעביר אותו את הנהר,
אז לוקחים אותו ככה על הכתפיים,
על הפריון,
מעבירים אותו,
אבל הוא כבר שלושה ימים לא נתן להם לאכול.
אז מה שהוא חייב לתת להם.
הגיעו לאמצע הנהר, אמרו אין לנו כוח יותר להמשיך.
זה לא עובד עלינו לאכול.
אז יש לך איזה סנדוויץ' לתת עוד שם?
או שאנחנו מניחים אותך בו.
אז אם הוא יתעשת,
רגע, רגע, כן, שכחתי.
ייתן להם, אולי יהיה להם כוח עוד להעביר אותו.
אבל אם הוא יתעסק איתם ככה,
אז המזון שאנחנו צריכים,
השר זה הנשמה.
העבדים זה הגוף והאיברים.
הם נושאים את הנשמה.
אבל אם הנשמה תרעיב את הגוף,
לא תיתן לו את התפילות שלו, את התורה שלו, את הדברים שהוא צריך,
העבדים לא יקבלו את מה שהם צריכים, את חיותם הרוחנית.
הם פתאום יכולים להתחיל ככה להשבית את עצמם ממלאכה.
יש ועד עובדים,
והוא מחליט,
התרעה,
מתחילים חוליים.
משביצים אותך עם שפעת,
אמרו לך, אלה, תתחיל לשתות תה, סימן שאתה,
זהו.
אומרים לזה וירוס.
וירוס, אומרים האשכנזים וירוס, זה כמו הווירס.
הווירס, וירוס.
וירוס.
וירוס.
אבוירס.
אז זאת אומרת,
ואתה הכי חשוב אם עבר אחד מאברך על מצוות בוראך בך בהשתמשך בו,
הלא אתה יודע כי הבורא יתברך יתנה בתורתו הנאמנה
שיהיה ברשותך ובחפצך כל מה שבעולם אם תעבדהו. ה' אמר לך בתורה, כל מה שתרצה בעולם אני נותן לך.
זה אם תעבוד את הבורא.
ושיעבור על רצונך כשתעבור על דברו.
כמו שהוא מבואר בפרשת אם בחוקותיי תלכו וזולתה, שם יש התניות.
אם בחוקותיי תלכו יהיה כך וכך, ואם לא תלכו יהיה כך וכך.
אז לכן
אם אנחנו מפירים ברית, לא עושים את רצון הבורא,
אז לא נתפלם, חס ושלום,
בהתאם לכך
יחולו שינויים פיזיקליים
בגוף האדם,
וגם ברוחניות פתאום ייכנס אדם לדיכאונות, ייכנס לכל מיני דאגות, יהיו לו פחדים.
אתה לא חושש הרי מלעבור את השם.
אם אתה לא חושש פה, תחשוש פה.
זאת אומרת,
הקדוש ברוך הוא מוכן להתאפק עד גאול מסוים,
אבל יש התניה לאיברים.
אם אתה עושה, הם ישרתו אותך בנאמנות.
תראו בלי עין הרע,
גדולי ישראל,
גיל
102, 104, 106, 98,
מלעין הרע, זה לא יאומן כי יסופר.
איפה היה דור כזה שכל הגדולים מגיעים לגיל מופלא כזה?
שאומרים מצוות השם כמו שצריך בדור כזה,
נהיה בבית.
זה לא יאומן כי יסופר.
מחר נמשיך.
בעזרת השם.
רבי חנניה.
רבי חנניה ברגשה, עמר.
בשטחה ופתיחה ותרומה ותוצאה ותודה ותקבל בשאלה אחת ותכוסה ותרחוק.
רבי בלה, מכל זאת,
שירתה וחנתה נחמותה, אדומים רם באומה ומואמן ושמעה בישראל גרם,
יחנן הלבנתא מזוהפתו ומלוזים של עסקים וברייתא כבישכזי ואכרפים,
וכי בכל אתר ואתר.
אין לנו עולם כמדיניה וכלל רחבי מלכי אמרי שמאי ברע ומואמן.
האשל אמר אבא ניב שמאי החיים בן זבוע ונשואה ונחמה של זבוע, פרועה וגעולה וצליחה וחפרה ורעב והצלה לנו כל המועץ והאבים לו, אמן, ויאפשר שלום לגרום אבו ברחומה ויאפשר שלום אבו בן זבוע אמן
אמן
רבנו הקדוש, ב"ה התשובה שלך ממש ריגשה אותי, מול סיפור כל כך קשה... תשובתך כל כך עושה נחת בשמים, יה"ר שבזכותך תבוא הגאולה, זה מדהים! חזקיהו המלך נבחר להיות משיח אך מכיון שלא אמר "תודה!" נלקח ממנו התפקיד... ואתה אומר לעם ישראל: "שבו תשארו ללמוד - "השם יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יד) ואחרי הנס שיעשה השי"ת - שירת ההודיה שלך תהיה כל כך חזקה שבוודאי יבוא משיח... הרב תמיד מלמד אותנו רק לומר "תודה!" גם על הרעה... תמיד דמותך מול עיני כשיש קושי, כמה אתה מחזק אותנו... תודה לך על החיזוקים שלך (״בעלה של אחותי רצח אותה, איפה היה אבא שבשמיים?!״ אור יהודה 19.01.2011).
בוקר טוב כבוד הרב, ב"ה שמעתי את ההרצאה בקרית אתא. וואו איזה הרצאה, תודה רבה נהנתי מכל רגע וכמובן שלמדתי ממנה הרבה (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אנחנו מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי בצו של בית משפט. וב"ה השמעתי לחבר שלי את הדיסק של 'הכשרות באספקלריה עכשווית' (shofar.tv/lectures/923) השתכנע והפסיק לאכול בשר, אבל אמרתיו שישמור בסוד, כי כל שינוי שאדם עושה במקום, זה ירידה במצב הנפשי שלו על פי הפסיכיאטרים... אחרי חצי שנה לערך התגלה שלא אוכל ואמרו לו "שאם לא יחזור לאכול בשר יעבירו אותו למחלקה סגורה!" ששם יש הרבה אלימות והוא פחד. התקשרנו ל: 'שופר' סיפרנו זאת והרב אמר לשיר פסוק תהילים ק, ב, הדלקתי את הרמקול שמתי את השיר של הרב והתחלנו לרקוד ועכשיו הוא לא אוכל בשר ואין עוד לחץ מהם על זה, לא מזכירים לו כולם על זה (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).
שלום לכבוד הרב שליט"א, ב"ה זכינו לראות עין בעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו' (מכות י, ב) היינו צריכים להגיע להרצאה האחרונה שהתקיימה ברמלה ונתקענו בלי רכב והצטערנו על זה... הגיעה חופשת בין הזמנים וסגרנו נופש בקרית אתא... ולא להאמין הפלא ופלא הרב שליט"א הגיע לתת הרצאה באולם רחוב מתחת למקום שנפשנו - ישתבח שמו לעד! הגענו בשמחה גדולה לגלות שהאולם מלא מלא באנשים ונשים ומלא בנערים ונערות. ישבנו עם הנוער מאחורה ברוך ה' הנוער נשאר עד סוף ההרצאה והקשיב. ברוך ה' שהנוער מתעורר לצדיק האמת החי. תודה על הרצאה מרתקת. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מרגשת ומיוחדת כמוך. ב"ה האופן הנדיר שהרב היקר והאהוב מנגיש את הידע והחשיבות העצומה בביצוע פשוט ובהתמדה זו הבשורה, הצגת ההקלטה לציבור בעניין הבחור שעבר תאונה קשה מאד ומשתקם בשל אימוץ ההמלצות ריגש מאוד, גם לאחר סקירה של מאות מקרים של ניסים ונפלאות בהעמקה, זה מדהים, מרתק ונדיר. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להשפיע בענק בעולם התשובה ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים בבריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב, תודה על ההרצאה בקרית אתא המעלפת, המרגשת, המצמררת, וה-מחדשת בה”א הידיעה! פעם כבוד הרב אמר למישהו: “ב״ה יש קומץ אנשים שמצטופפים לשמוע את האמת” והערב זכינו לראות זאת כולם צפופים כמו סרדינים, והלב התמלא שמחה לראות אולם מפוצץ עד אפס מקום. בלי עין הרע "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) אמן, כן ירבו כך כל ההרצאות! הגענו ב-20:50, אנשים עמדו, וגלשו אל מחוץ למפתן הדלת. גם לנו כבר לא היה כיסא, והבנו שנעמוד כל ההרצאה. ואז השי"ת שלח את י.ב. הי”ו עם רעיון מבריק – אילתר עבורנו ספסל מאחד החפצים במקום. איזו אכפתיות וטרחה בשבילנו! תודה רבה לו. ובזכותו זכינו לשבת בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר – לשמוע כל מילה ולזכות לחזות בפני הרב. לקדש את העיניים! 74 ק”מ לכל כיוון 🚦🚦 – וכל ק״מ שווה עולם ומלואו. אחרי שכבוד הרב חידש לנו על גודל שכר הפסיעות והנסיעות לדבר מצווה, כל הדרך קיבלה משמעות אחרת. פתאום מבינים שכל מאמץ קטן בדרך לשיעור נרשם בשמים. ואפילו כששמענו מהרב שגם על קושי והטרחה למען מצווה יש שכר –תודה להשי"ת שזיכה אותנו לשבת על ספסל מאולתר😃 כל אחד מהסיפורים זה פנינה בפני עצמה. הסיפור על האדם שזכה לאריכות ימים בזכות עניית “אמן” – צמרמורת ואם כל הנסיעה היתה רק כדי לשמוע את החידוש של כבוד הרב על הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’” (בראשית מט, יח) כבר היה שווה להגיע. איזה חידוש נפלא ואיזו עצה יקרה להתחזק בביטחון ובישועה! הדברים מאירים לנו את הפסוק באור חדש, אור שאפשר למצוא רק אצל כבוד הרב, שלא מפסיק לחדש, להפתיע ולרגש. ישר כוח עצום! אשרינו שזכינו ברב שמאיר את פסוקי התורה בעומק כזה, מגלה בהם אוצרות שלא תמיד שמים לב אליהם, ומעניק לכל מילה חיים ומשמעות חדשה. בכל שיעור זוכים לצאת עם עוד חיזוק, עוד הערכה למצוות, ותמיד מזכיר לנו שלא נהיה חלילה "מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) אלא שנדע להעריך את כל היהלומים שהקב”ה נתן לנו – כל “אמן”, כל פסיעה, כל מצווה, כל רגע של תורה (גם 5 דקות מצילות!) וואו❗️ וכבוד הרב הוא בעצמו יהלום 💎💎יקר שאין לו מחיר. שליח נאמן של הקב”ה שמאיר את הדרך לאלפי יהודים, מלמדנו לגלות את היהלומים שבתורה ובמצוות, ומזכיר לנו בכל פעם מחדש כמה עושר רוחני הקב”ה העניק לנו. כמה השי"ת שמח בך! יה"ר שנזכה להדבק בו כמוך! תודה לרב על כל ההשקעה, המסירות והאהבה לעם ישראל. תודה שאתה מחדיר בנו אמונה, מחזק אותנו, ותמיד דואג שנגיע הכי רחוק שאפשר בעבודת השי"ת. 🩸איך בכלל אפשר אי פעם להודות ולהחזיר טובה לכבוד הרב כפי שמגיע לו⁉️❗️❗️❗️ יהי רצון שהקב”ה יעניק לכבוד הרב בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, שפע כוחות, סייעתא דשמיא בכל מכל כל, וימשיך לזכות את עם ישראל בעוד שנים רבות של תורה, אמונה, חיזוק וקידוש שם שמים (אמן) אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו ברב כזה. 🙏תודה אבא שבשמים!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב היקר. ב"ה הייתה הרצאה מיוחדת במינה. ישבתי על הכסא בלי לזוז. כמו כן האולם היה מפוצץ באנשים וזה עשה לי נחת. איזה כיף שהגעת לכאן. ברוך תהיה ויישר כח גדול (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
לכבוד הרב היקר, רצינו להודות מעומק הלב על הדרשה המיוחדת והמחזקת. ב"ה זכינו לעמוד ולהקשיב לדברי התורה של הרב, ולהרגיש את האור, החיזוק והאמונה שעוברים בכל מילה. הייתה לנו גם התרגשות גדולה לראות את ההשגחה הפרטית — ממש כרבע שעה לפני הדרשה קיבלנו לביתנו את תמונת הרב, כהכרת הטוב על החסד שזכינו לעשות - מאנשים שלא קשורים לקפ"ז - הרגשנו בזה זכות גדולה וסימן משמים. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה, להרבות בחסדים ובמעשים טובים, ושזכות הרב תמשיך להאיר ולחזק רבים. תודה רבה לרב על הזמן, ההשקעה והלב הגדול. מאחלים לרב נסיעה טובה ובטוחה, שילווה הרב בשמירה והצלחה, ויחזור לשלום (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אין מילים, ב"ה הרצאה נדירה!!! נסיעה טובה ובטוחה🙏 (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
שבוע טוב ומבורך, כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי בהקשר לתולעים, ב"ה ראיתי בספר 'אוצר פלאות התורה' פרשת עקב עמוד שעב' על הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבְעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח, י) הנזהר שלא לאכול בלי ברכה אין תולעים שולטים בו, דבר פלא כתב ב'שפתי כהן' (קכה) על התורה (כאן): "שמעתי שכל המברך על כל מה שאוכל, ואינו מכניס לגופו שום דבר בלא ברכה ראשונה ואחרונה, כשמת אין התולעים שולטים בגופו, לפי שהתולעים הם מהקללה, שנאמר (דברים כח, לט) "כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתּלָעַת" והברכה היא היפך הקללה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" הוא הקבר, ברכה גימטריא כרז, שמכריזין שלא יגע בו שום נזק. עוד, ברכה גימטריא זכר, לפי שמזכיר שמו ומברך על כל דבר ודבר שהיה אוכל, ולא נהנה שום דבר בלא ברכה, לזה מצילין אותו מדין התולעים. ועוד, לפי שבשר גופו נתגדל ונתרבה על ידי ברכה, אין הקללה שולטת במקום ברכה. וכן מצינו רמז לזה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת" סופי תיבות ארבע תוי"ן, גימטריא ברכת נהנים להציל מדין תולעים עם הכולל" (קכו) עד כאן המספר פלאות התורה! (לכתבה בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).