פרשת המצורע - לשלוט על הדיבור - חלק ד'

 

- - - לא מוגה! - - - 

לצבעי יום יהונתן לחמים בן מיכל

רפואה שלמה מהרה יקום עם מיטת חוליו ביגדל

להיות בריא וחזק לעבודתו יתברך

אמן יזכה להיות תלמיד חכם ולהקים בית נאמן בישראל

והמחלה תעבור לאסד נשיא סוריה לשעבר אמן

אמן

תומר יוסף בן לאה יעברו הכאבים מידיו לארדואן

ויוכל נחזור להתאמן ולעבוד ללא כאב

אמן

שרה בת הודיה תזכה לבריאות שלמה ואיתנה תלך ותדבר במהרה אמן

יאיר בן אסתר יצליח במשפט

חף מפשע ללא רבב

יהיה עבד השם אמיתי מתוך שמחה, קדושה וטהרה

ירבנה אחת להוריו ולקדוש ברוך הוא אמן

פרשת המצורע, לשלוט על הדיבור חלק ד'

את הישיבה בכלם

תלמוד תוירה כלם ייסד הסבא מכלם רבי שמחה זיסל זיו

נולד בתקפד נפטר בתרנח

הוא היה אחד מהשלושה תלמידים קרובים

של רבי ישראל סלנטר

והוא הגדיר אותו כאחד מהיורשים הרוחניים הראשיים

שלושת התלמידים

רבי יצחק בלאזר

רבי נפתולי אמסטרדם

ורבי שמחה זיסל זיו זכר צדיקים קדושים

לברכה

היה מציין רבי ישראל אותם על פי מעלותיהם המיוחדות

רבי יצחק בלאזר וכתר הלמדן

נפתולי אמסטרדם הצדיק

רבי שמחה זיסל החכם

למותר לציין

שרבי יצחק היה גם צדיק וחכם

ורבי נפתולי גם למדן וחכם

ורבי שמחה זיסל למדן וצדיק

אלא כל אחד עלה על רעיו באחת מן המעלות

שבה הוכתר על ידי רבי ישראל בכתר תפארה.

משורש תנועת המוסר שהקים רבי ישראל סלנטר צמחו שלושה ענפים מרכזיים

סלובודקה

מיסודו של רבי נתן צבי פינקן

נובהרדוק

מיסודו של רבי יוסף יוזל הורוביץ

וקנן

מיסודו של רבי שמחה זיסל

זכר צדיקים וכר.

כל אחד מגדולי עולם האלו פעל בדרכו וגידל מאות ואלפי תלמידים.

השיטה בסלובודקה התמקדה בגדלות האדם ובהדר מכובדותו

וזה בא לידי ביטוי בצורת הלבוש,

צורת הדיבור,

ובכל דבר אחר

שהרי על ידי שהאדם

מדגיש את עובדת היותו נזר הבריאה,

ממילא הוא עולה ומתעלה ממלא יעודו כנבחר היצורים ומתרומם גבוה מעל גבוה אל מעל התאוות הגשמיות והבהמיות.

השיטה של נובהרדוק התמקדה בהתבטלות האדם

להדגיש את שפלותו

והלעג לא ולייצרו.

ביסוד השיטה עמדה הנחה

מי שמסוגל לבטל את עצמו

מסוגל לבטל גם את כל העולם כולו עם התאוות והמגרעות והפיתויים

ולשים את הכל ללעג וקלף.

ואז הוא לא נדבק ולא מתחבר לעולם הזה.

לעומת שתי השיטות סלובודקה גדלותו אדום

ונובהרדוק

שפלותו אדום,

התמקדה השיטה של כלם בשליטה מוחלטת של האדם על שכלו,

על תנועות

הגוף

בהליכותיו.

רבי שמחה זיסאל ייסד שיטה זו

שאדם אמור לשלוט בעצמו שליטה מוחלטת

בעזרת החוכמה והדעת

וההתבוננות והמחשבה

והקים את

תלמוד תירה

בכלם

ושם חינך תלמידיו.

כותב הסבא מכלם

המחשבה פוקחת את מאור עיניו של האדם

ומדריכה אותו

בדרך התבונה והשכל

ובדרך החוכמה והדעת.

המחשבה וההתבוננות

הן כלי זינו של השכל במלחמה האיתנה נגד הכוחות הגופניים.

מי שהגיע למדרגה זו,

אשר אין לו מחשבה כלל,

אבדה עצה ממנו,

וכל הנהגת עולמו הקטן נשארת בידי הגוף.

ראשית נפילתו של אדם היא העדר המחשבה,

בלי התבוננות ובחי,

בלי מחשבה ועיון, אין לו תקווה לאדם כזה.

המאבד את כוח העיון מאבד עצמו לדעת.

רבי שמחה זיסר היה אהוב ביותר על ריבו.

רבי ישראל היה אומר עליו, כולך יפה רעייתי ומום אין בך.

היו תלמידים מקורבים לרבי ישראל,

שהיעס המיוחד

שהוא נתן לו לרבי

שמחה זיסן יצר תרעומת מסוימת.

מה אמר להם רבי ישראל בחיבה?

וכי אתם מדמים את עצמכם לרבי שמחה זיסן שלי?

בקלם חינכו רבות לשליטה של האדם על עצמו ורק

עשיית מעשים לאחר התבוננות מתונה ושיקול דעת מעמיק.

בכתבי הסבא מכלם, זה נקרא פנקס הקבלות,

עמודים קנו-קנח,

מופיעות כמה קבלות שקיבלו עליהן חניכי קלם בעניין.

כאשר ירצה לשב על ספסל,

יראה אם מונח עליו דבר.

אם יבוא אחד מבחוץ בעת הסדרים,

אל יסתכל בו.

תראו בקהל, בית כנסת, בית מדרש,

נפתחת הדלת, כולם מסתכלים מי הגיע.

אחד נכנס, מלווים אותו בעיניים עד שהוא יושב.

אחד מחפש ספר, מסתכלים, מה קרה?

מה, אין שליטה על העיניים.

וגם קיבלו קבלה לא להביט

מהחלונות לא לצורך.

פעם אחת התלמידים קם באמצע הזה,

שמעו איזה משהו בחוץ, הוא ניגש להסתכן.

אז העירו לו שהוא נמשך אחרי העולם החיצון.

מה יש לך לחפש שם?

אתה נמצא בעולם האמיתי,

מחובר לקדוש ברוך הוא.

הוא מקנה לך את חוכמתו,

הוא יועץ לך עצות הכי טובות.

מה יכול להיות שקרה שם?

מה זה נוגע אליך?

מה הסקרנות הזאת? על מה ולמה?

עשיית מעשים מתוך שיקול דעת רציני הוא טמאה בכלם.

איי, איי, איי.

פעם אחת

הסיט אחד מהחניכים את הווילון

בגלל מהומה שפרצה ברחוב.

מה הוכיח אותו הסבא?

סקוני.

העיניים אינם הפקר.

למדנו את זה מאברהם אבינו.

ויסוא אברהם את עינוב.

בכל פעולה ופעולה זכו גם להרים את העיניים למחשבה מקדימה האם ראוי להתבונן או לא.

מה אתה יכול לזכות בראייה הזאת שאתה ממהר לראות?

יום שישי,

בצהרי היום,

באחוזתו של הגרף

והכומר,

גרף שרעי.

הוא היה האדון של העיירה גרובין.

כתוב ליבם ביין

כל אחד תספר איזה נכסים יש לו ומה קנה ומה מכר ומה עשה.

בגרף הזה אמר להם דעו לכם באחוזתי יש מוסד חינוכי נפלא שהקים אותו הרבין שמחה זיסל

שם מתחנכים לתפארת

צעירי היהודים

הוא התכוון לבית התלמוד

אז אחד העורכים

מסטול וחצי

אמר הבה ונצא למקום

יאללה

נתבונן ביהודים איך מחנכים את הילדים

רתמו את הסוסים מהפמלייה עשתה דרכה ברעש גדול אל בית התלמוד טהרה,

טהרה, טהרה, טהרה, טהרה, כלכרות.

זה היה בין ה-40 בחורי הישיבה

עמדו בקדושה ובטהרה לקבל את פני שבת המלכה.

מן הפתח עלה שעון שקשוק גלגלי מרכבות הגרפים

צניפות סוסים ונחרות

שעטת פרסות וקריאות הידות

איש מן התלמידים לא הסב ראשו לעבר הפתח

כולם בזקיפות ראש וקומה

מזמרים להם פסוקי קבלת שבת.

זה היה השיעור הטוב ביותר

שהגויים האלה

יכלו לקבל

מה זה משמעת עצמית של בית התלמוד.

בשעת תפילת שחרית

בחורי הישיבה עטורים בתפילין ספר תורה יוצא מארון הקודש

החזן קורא

כהן יעלה כהן פעמיים

אין קול ואין עונה

אין כהן

יעלה ישראל במקום כהן

טוב

הישראל לוחז בספר ואומר,

ברכי, ששששששים המבוירות.

הקהל עונה,

בורך השם המבוירות, פתאום אחד דפק על הסטנדר,

אחד מהבחורים של הישיבה,

הוא ראה שבדיוק נכנס כהן מיוחס לבית המדרש.

ההלכה אומרת,

בשולחן ערוך

שאפילו אם אמרו כבר ברכו את השם המבורך

יעלה הכהן במקומו.

זה בסימן קל ה'

ו'.

את הכהן

את הזה בא, בא הכהן.

הישראל ירד ותחתיו על הכהן וברך

אחרי התפילה קרא לו סבא מקלם, לבחור שדפק על הסטנדר

אמר לו נהגת כשורה,

הכרזת על בא הכהן ככתוב בהלכה

אבל יש לי פליאו

איך הבחנת שבא הכהן?

הלוא הקורא עמד להתחיל בקריאת הטיירן

העיניים צריכות להיות בחומש

מים שוטטו לכיוון הדלת

הוא לא מבין את זה

אין שליטה?

אין שליטה?

מה זה?

העיניים מפרפרות לאן שהן רוצות?

באמצע הסדר

לומדים כולם אביות דמבייב ורבא

בפתח עומד רבי צבי ברוידה, זכר צדיק וברכה

והפנים שלו נהפכו

כמו סיד

הוא ראה מחזה נוירו

נוירו

אחד הבחורים

תוך כדי הלימוד

הניח רגל על הספסל

הוא ניגש לבימה בחבת שתי מכות בעוז

דממה השתררה

הגיע עת המוסר.

רויסי דובור נוירו!

אי אפשר לעבור עליו לסדר-היום.

מה, אף אחד לא מבין מה הוא ראה.

ואז הוא מספר להם שהוא ראה בחור שהניח רגל על הספסל תוך כדי הלימוד.

ואז הוא התחיל ללמד את ההנהגות הנדרשות מבין תורה בכלל,

ובעת הלימוד בפרט.

ואז הוא שואל, ברצוני להבין, הבן היטב,

מה עשתה רגלו של הבחור היקר

על מרומי הספסל?

ממה נשך?

אם נעשה דבר בלא מחשבה מכוונת,

זה מפחיד לשהות במחיצתו של הבחור.

הוא עושה דברים בלי מחשבה.

והרגל פעלה בלי רשות.

אז מי יודע מה יהיה מחר?

מה הוא עלול לעשות בלי מחשבה?

איזה איברים הוא יפעיל מחר בלי לחשוב?

ואם נאמר שהבחור פעל את הפעולה מתוך מחשבה וכוונה,

עוד יותר מפחיד להיות במחיצתו.

איזה צורך ראה הבחור להרים את הרגל על הספסל באמצע לימוד הגמרא?

אין לו שמץ של היגיון בריא.

כדאי להיזהר ממנו.

כמובן, שאיש לא ידע על מי מדובר.

אבל זה המוסר שהוא נתן, לא לעשות פעולות בלי שכל.

גם אני מקפיד שאנשים לא יסכלו את רגליהם בכלל.

אמנם בבית הכנסת כתוב בהלכה שלו, ירים רגל על רגל, זה יהורה,

אבל זה גם יהורה מחוץ לבית המדרש.

כשאנשים אוהבים לאסוף את הרגל, שמים את היד ככה וזה,

יושבים ככה וככה,

זה לא דרך ארץ.

תלמידי הסבא מקלם התפרסמו כגדולי דור דעה.

ביניהם אנחנו מוצאים, תקשיבו מי היו התלמידים,

רבי ירוחם ממיר,

רבי אליהו דושניצר,

רבי אליהו לופיאן

רבי אליעזר יהודה פינקל,

רבי יהודה ליבחסמן,

רבי נפתולי טרופ,

רבי משה מרדכי אפשטיין,

רבי איסר זלמן מלצר,

זכר קדושים לברכה.

בעלי מוסר,

ספרים שלהם נוטעים בך הבנה,

דרך ארץ,

מסירות,

כל המעלה.

אחרי פטירתו

של הסבא מכלם,

המשיך הכלם לשמש בית יוצר לגדולי מוסר שהתחנכו שם בתלמוד טרם.

בין הגדולים שיצאו משם

רבי אבא גרוסברד,

רבי יחזקאל לוינשטיין, רבי יעקב קמינצקי, רבי אייזק שר, רבי דוד פוברסקי, רבי מרדכי צוקרמן,

ורבי נתן ווכטפויגל,

זכר צדיקים וקדושים לברכה.

התלמודי רשל קלם היה מגדלור ובית יוצר של בעלי המוסר מאותו הדור ועד ימינו אנו.

רב הבעלי תשובה שעשיתי, בזכות

התלמידי החכומים האלה שינקתי מספריהם,

והעברתי את זה לציבור.

מדהים.

על הגאון עמיד דוד פוברסקי, זכר צדיק וברכה, ראש ישיבת פונוביץ', התחנך בבחרתו בישיבת כלא מסופר,

שהיה מופלג מאוד במידת השליטה העצמית,

עד שפעם אחת שבר את הכתף.

נאלץ לפגוש רופא,

ונאמר לו, צריך לגבס לו את הכתף.

אז הוא שאל, לשם מה?

הרופא הסביר לו לקבע את הכתף,

שלא תזוז ממקומה,

כדי שיוכלו עצמות להתאחות.

השתער בי דובי.

אם לצורך הבריאות שלי אסור לי להזיז את הכתף,

אז למה שאני אעשה את זה?

אני לא אניוע את הכתף אם זה עלול להזיז לי.

הוא יכול לשלוט חודשים

מבלי להזיז את הכתף, כי הוא נותן הוראה מפה,

לא מזיזים את הכתף, זה מזיק, לא יתרחו עצמות. בשביל מה צריך גבס?

בשביל מה יש לי ראש?

לא הניחו לו גבס, והכל לתחת.

ועוד,

מוכר הקיוסק ברחובות.

דסלר בבני ברק יכול להעיד על השליטה העצמית של רבי דוד פוברסקי.

תמיד היה רבי דוד חולף על פני הקיוסק

בדרכו לפונוביץ'.

פעם עמדו שם שני בחורים מהישיבה במקום להיות בישיבה.

הם היו בקיוסק.

והם לא רצו שהוא יבחין בהם,

אז איך שהם ראו אותו, הם התכופפו

להיות נסתרים מעיניו.

אחר בקיוסק

לגלג עליהם, אמר להם, למה אתם מתכופפים?

אין סיכוי בעולם

שהרב יבחין בכם.

אני שנים עומד כאן ורואה אותו מעולם לא הפנה את הראש לקיוסק.

אין סיכוי שהוא יראה אותך.

מה יש לו לחפש בקיוסק?

מה הוא צריך לראות את הקיוסק?

הוא הולך לישיבה,

אז הוא מסתכל נכחור.

מה לא להביט לצדדים?

שנים!

אני רואה אותו עובר. אף פעם הוא לא הסתכל.

אין לכם חשש.

זה שליטה של כלא.

הכל יודוכם, והכל ישבחוך,

והכל יאמרו עם קדוש כאשר.

הכל יודוכם, והכל ישבחוכם,

והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל ידוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל ידוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל והכל יאמרו

אין קדוש קשם, יום טוב, תוריד בהצלחה

הריני מכבד לקיים צוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל נפשו איש חסיד דאורייתא כבד את אביך ואת אימך דאורייתא

לעשות נחת רוע לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוע לתנא קדוש

שיהיו שפתותיו דובבות בקבר

רבי חנן יאמר אלה שיאמר

עושה הקדוש ברוך הוא זכותו לישראל

חיכות רבו נוהם תורום