פרשת המצורע - לשלוט על הדיבור - חלק ב'

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום אביג בת זוהרה היא באחיה יזכו לזיווגים אגונים משורש נשמתם ויקימו בית נאמן לעבודתו יתברך בשמחה בקדושה ובטהרה אמן

פרשת המצורע לשלוט על הדיבור חלק ב

שלמה המלך במשלי כח, ד: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה"

דורשת הגמרא את המעשה הנורא שגרם לחורבן בית המקדש מעשה קמצה ובר קמצא אשרי אדם מפחד תמיד פירושו דואג תמיד על מה צריך לדאוג לראות את הנולד שלא תהרת הכלה בכך אם מעשה זאת כלשון רש"י שלמה המלך דורש מאיתנו לחשב מראש את תוצאות מעשינו לפני העשייה לחשוב להרהר ברצינות האם יצא פה על טוב או רע חלילה מהמעשה אחרי שנבחן היטב את הצדדים ונהיה בטוחים שלא תצא הכלה ניגש לעשייה הסכנה הגדולה היא בפזיזות של האדם אוי לו למי שאינו מחש שבטב לאן עלולים להוביל מעשיו כזה היה מעשהו של בר קמצא וכעסוף זיזותו הוביל לחורבן היום והנור והנורא חורבן ירושלים והריגתם של מיליונים מנגד מהדהדת את התביעה של התנא הקדוש רבי שמעון במסכת אבות איזוהי דרך ישרה שיעבור לו האדם הרואה את הנולד לשקול מראש את תוצאות המעשים לא רק לאורך ימים גם לאורך שנים אתם רואים אנשים שעושים טעויות בצעירותם פותחים להם את הארכיון בזקנותם ואומרים מי היו ומה אמרו ומה עשו בצעירותם הרואה את הנולד לא ינגף במידת הפזיזות המובילה לדרך חתחתים עלי פיפחת המילה אחריות נובעת מהשורש אחר אחריי זה מי שרואה מה יקרה אחר מה שהוא עושה זה אחריות בעל אחריות אדם שרואה את האחרית של הדברים יקראתה סוף מעשה במחשבה תחילה מה גורם לחטאי אדם [מוזיקה] הפזיזות אומר הנביא ירמיה חטא מדוע שובבה העם הזה ירושלים משובה ניצחת החזיקו בתרמית מענו לשוב הקשבתי באשמע לא כן ידברו אין איש ניחם על רעתו לאמור מה עשיתי כולו שב במרוצתם כסוס שוטף במלחמה הנביא מציב קושיה עצומה על המנהג הרע של ישראל מדוע אינם שווים בתשובה במוע עיניהם רואים שהמעשים מובילים אותם לעברי פחת בבשרם חווים תוצאות איומות של מעשים נלוזים האם הם עברים מגששים באפלה מדוע שובבה העם הזה משובה ניצחת התשובה היא אין איש ניחם על רעתו לאמור מעשיתי כולו שב במרוצתם כסוס שוטף במנחם לא מחוסר ידיעה אלא מפזיזות מפחזות לא מתחרטים לא מתבוננים על הרעות לא אומרים מה עשיתי רצים ודוארים כסוסים בשדה הקרב ולא מנסים לחשוב קודם המעשים עם הדבר טוב עם כשאדם אינו עוצר להתבונן במעשים קודם אפילו יהיה החכם הגדול ביותר המשכיל המופלא מעשיו יובילו אותו לתהום פעולותיו יחשו מטופשות והרות אסון ולפי הנהגותיו יאמרו עליו הכל שהוא כסיל ובער מה אומרים אנשים בדרך כלל אחרי שטויות שהם עושים איך לא חשבתי על זה איך לא עלה בדעתי כל מיני ביטויים כאלה כאילו לא שם איך לא הפזיז הוא כמו סוס במלחמה אי אפשר לעצור אותו הוא דוהר אי אפשר לעצור גם את הפזיז לבקש ממנו תשקול שנית את המעשים תנסו לעצור אדם עצבני תגידו לו "חכה רגע תחשוב אתה מקבל סתירה או אגרוף על המקום תנסה לעצור הוא לא מתבונן לא חושב לא שוקל לא מער יש לו רק מטרה אחת שהציב לעצמו מלכתחילה והוא לא רוצה לאחר אותה שלא יתחרט או מישהו ינסה לעצור אותו במקום נוסף עומד שלמה המלך על הקללה של הפזיזות והוא אומר שש הן נעסני השם ושבע תועבות תועבות נפשו עיניים רמות לשון שקר וידיים שופכות דם נקי לב חורש מחשבות אבן רגליים ממהרות לרוץ לרעה יפיח כזבים עת שקר ומשלח מדנים בין אחי אחד מהדברים כתוב פה מרוצת רגליים לרעה המצודות מבאר רגליים ממהרות לרוץ לרעה לעשות במהירות עד לא תנחם עושה את זה כל כך מהר שלא שלא תחרט ממהר לעשות כדי שלא יתחרט זה שונא השם מתעב אותו את האדם הזה שממהר בבסיזות לעשות רע מבלי לחשוב אם ראוי או לא למה השם מתעב הנהגה רעה זו הפועל בבזיזות קשה לצפות לתפנית במעשיו והנהגותיו הוא עצמו אין לו יכולת להתבונן ולבחון את עצמו לשום מדרכו הרעה אל הטובה היה משפט על אדם בשם זקאי שהאשים אותי שאני לא שילמתי לו צ'קים מהבחירות וזה עלה לו 75,000 שק ועוד 10,000 בערעור כי הוא היה נחפס ונמהר ולא חשב אמרתי לו זה לא צ'קים שלי אני לא אחראי יש עורכי דין אחראים לא הוא החליט שזה המטרה הוא הולך על זה והוא טובע אותי אז מה קרה בסוף שהוא הפסיד אבל שאל אותו העורך דין תגיד האם היית חוזר עוד פעם על המקרה אמר כן זה בדיוק מה שאומר פה שלמה המלך אז זאת אומרת רגליים ממהרות לרוץ לרעה הקדוש ברוך הוא מטעב אנשים כאלה כי אין להם יכולת לבחון את עצמם לשוב מהדרך הרעה אל הדרך הטובה המהירות כמוה כפתיות טיפשות ושכלות גם אדם חכם ביותר אם לא ישכיל להתבונן במעשיו במתינות ימצא עצמו נגרר כפטי ופועל מעשה הבל את זאת מוצאים בפירוש של הרמ"בן לתורה פסוק בפרשת בעלותך ויאמר אדוני פתאום אל משה ואל אהרון ואל מרים צאו שלושתיכם אל אוהל מועד ויצאו שלושטר מה זה הלשון פתאום מלשון פטי דבר הנעשה בלא הכנה מוקדמת אמת ומעשה פתיות וטיפשות וכיוון שלא היו מוכנים לקבל נבואה משה אהרון ומרים וזה בא להם פתאום בלי הכנה מוקדמת לכן זה נקרא פתאום משום לשון פתיות כי אין פה הכנה אומר הרמ"בן טעם פתאום שלא היו בחיים נותנים לבם ומתכוננים לנבואה ולמה עשה זאת השם לכבוד משה רבנו מבלי הזמנה לדבר כי פתאום זה דבר שלא עלה על הלב מגזירת פטי אומר הרמבן ואז הם נתפיסו לא טהורים לקבל את הנבואה ואז הוכיח להם הקדוש ברוך הוא את ההבדל בינם לבין משה שהיה מוכן בכל עת לקבל נבואה ואתה פה עמוד עמדי כל רגע מוכן לנבואה והם לא היו והם אמרו מה אנחנו שונים ממך גם אנחנו נביאים הראה להם הקדוש ברוך הוא פתאום יכול אדם להיות תלמיד חכם ממש ממש אבל בפזיזות הוא נחשב כסיל מוחלט כמו איציק שבפזיזות כתב שמי שאומר דודי ורובי אז זה אפיקורסות הוא פסק נגד עצמו כי מה שהוא אומר על אחודי זה יותר גרוע מזה וכך אמרו רבותינו במדרש כל תלמיד חכם שאין בו דעת נבלה טובה האמנם מקשה האמרי אמת מיגור התורה נותנת דעת ללומדיה אז איך יכול להיות שיהיה תלמיד חכם שאין בו דעת אין ה אין הכוונה של התורה לידיעת התורה אין בו דעת הכוונה אין בו יישוב הדעת דעתו לא מיושבת עליו אין לו מתינות אדם צריך לאמץ ולסגל לעצמו לצד הידיעות הנרחבות בתורה הקדושה גם יישוב הדעת יש קל דעת ויש מיושב בדעתו תלמיד חכם שאין בו דעת אין בו יישוב דעת אלא מעשיו נמהרים ופזיזים נבלה טובה אין ערך לחוכמתו הרבה אם מעשיו נעשים לא על פי החוכמה אלא על פי דחפים רגעים לעלות דברים עליי כתב שזה לא ניתן למחק כביכול זה בעיה יציגו את הדברים בפני הכותב יגידו לו זה מה שכתבת על עצמך בנבואתו של ישעיה נביא על ישראל הוא אומר כך ידע שור קונהו בחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן אפשר לקרוא את זה פעמיים או בשאלה ישראל לא ידע עמי לו אתבונן איך יכול להיות מה אנחנו פחות עוד מישור וחמור ויש אפשר לקרוא קביעה ישראל לא ידע למרות שהחמור והשור יודעים ומכירים ישראל לא עם ישראל זה עם הבחירה מבחר היצור כולם והנביא מדמה אותנו לייצור גרוע ונחות יותר מן החמור והשור שהם בהמיים לגמרי כיצד הגאון הצדיק רבי יהודה לי בחסמן זכר צדיק בקדוש לברכה משיבו אור יהל חלק ג' דברים באופן נפלא את סוף הכתוב ישראל לא ידע על מי לא התבונן אם נתבונן באורחות חייהם של השור והחמור נמצא שהם מכירים יודעים את הבעלים והאדונים זה לא נובע מחוכמה יתרה לא שיש להם שפע בינה אלא הטביע בהם הקדוש ברוך הוא מעצם הווייתם לדע ולהכיר מי האדון ומי המושל ואיפה נתון האבוס ומי בעליו אבל האדם שהוא נזר הבריאה המעלות שלו הידיעות וההשגות הם לא טבעיות הם תלויות במידת ההתבוננות ומתינות יישוב דעתו אם יטיב מעשיו ויחקור אם תבונן ויפעל לאור רצונו של הבורא יתברך הרי הוא מתעלה עד שלמות מופלאה ועליו נאמר ותחסרהו מעט מאלוהים וכבוד והדרת תערהו אם חלילה לא יעשה כן אם לא יפעין שיקול דעת ולא ישתמש בתבונה ובשכלו להטיב מעמדו גרוע משור וחמור שבהם קבועה ידיעה מעצם הווייתם ועליו נאמר יטוש כדמך היתוש נברא לפני אדם גדול להגיד לבן אדם יתוש כדמך בל דרגה של יתוש געתו רמת הפזיזות ורעתה מצינו לגבי המן הרשע אומרת הגמרא במגילה יב ויאמר ממוכן ממוכן זה המן למה נקרא שמו ממוכן שמוכן לפורענות אמר רב קהנה מכאן שהדיות קופץ בראש הוא היה הקטן שבשרים והוא קפץ בראש פשט הדברים טבעות של אידיות לקפוץ להשמיע דבריו בראש וזה משום שהוא בטוח שדבריו מחוקמים ביותר ולהם משפט הבכורה דווקא את דיות חושב כך איסטרה בלגינה קישריה אולם המהרל הקדוש בספרו אור חדש קבאר לא תחושתו של ההדיות כי דבריו הם המוקמים ביותר לא זה גורם לו לקפוץ בראש ומעניק לו תואר הדיות אלא עצם זה שמדבר בלי מחשבה קופץ מסוח בלי לחשוב בלי לשקול מילים בפלס זה מחתיר אותו בחתר האידיות ובגין מידת הטיפשות והאידיוטות המקננת בו הוא מזנק ומדבר דבריו בראש מצינו שרחל הקטנה דיברה לפני לאה והיא גרמה שהיא תמות לפניה יש גם דרך ארץ נטבעים גם על דרך ארץ בדברי הכתוב אנחנו מוצאים ציור מוחשי לגריעות של הפזיזות בתוכחה של יעקב לבן הבכור ובן פחז כמים אל תותר כי עלית משכביך אז חיללת יצועי עלה רש"י מפרש הפחס והבהלה אשר מרת להראות כעסך כמים הללו הממהרים למרוצתם בחיזות זה מהירות ללא מחשבה [מוזיקה] ולכן הפסיד את הבכורה את הכונה והמלכות הגאון הצדיק רבי רוחמיר זכר צדיק קדוש ברכה בספרו דעת תורה ויחיר מעמיד את המשמעות העמוקה הנלות למידת הפזיזות בדימוי שמופיע בדברי הכתוב הנה נתנה לנו התורה ציור על מידת הפחזות והבהלה בהלה זה בהילות מהירות דבר שלא מצוי כל כך בתורה זאת אומרת התורה לא נוהגת כל כך לתת לנו ציורים על מידות והנה זה כמו ציור תורי התורה עמידה לפנינו מציאות של המים לציור כדי שנדע ונדע מה זאת מהירות הבה ומזה נתבונן ונשכיל כמה פחותה המידה וכמה מרירות החרטיתה על האדם ללמוד להשכיל כוחות המידות לכל הפרטים והתור תורה מורה לנו לצייר לפנינו חמת מים וממנה תמיד ילמד והתבונן איך בתנועה הכי קלה בריצה ובלבול ללא כל מעצור להם איך המים זורמים אף אחד אין אין דבר כזה שכמה טיפות מחליטות לעצור ולחשוב רגע לאן אנחנו רצות ואז סתכל על עצמו איך ברוח קלה מאבד את המעמד שלו איך הוא מתהפך מרגע לרגע והשקט לא יאכל ועל זה העמידו לנו העמידה לנו התורה ציור לחייב אותנו לצייר לפנינו שלא יהיה אדם מים אלא כעופרת אל תבהל על מעשיך כי אם בשובה ונחת אז זה אומר מה נדיר שהתורה אומרת פחז כמים למה היא צריכה אתת דוגמה ציור ממים כי מים לא עוצרים ואדם שיש לו בחיזות בהילות הוא לא עוצר וזה בעיה חמורה ביותר כך דרכו של יצר הרע שהוא לא מצליח לשכנע אדם שהוא צודק אז מה הוא עושה מאמץ לו על דרך הפזיזות לא נותן לו לחשב מעשיו ודרכיו וכך גורר אותו לפי פחד בלי להתאמץ בלי שכנועים פשוט תהיה פזיז תחליט החלטות בלי לחשוב וזה כבר בסדר מבחינתי אומר אני לא צריך לשכנע אותך רבותינו אומרים אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות יצר הרע לא נותן לחשוב להתבונן לכלכל דרכים במשפט כשאדם פועל כמשתגע בפזיזות ונמהרות אין שותה מופלג ממנו זוכרים את המעשה עם האבא שציוה לבנו תלין כעסך לילה והציל אותו מרציחת אשתו ובנו אדם שהוא פזיז חוטא בחטאים גדולים ועצומים ודומה לשוטה מחוסר דעת שאינו מסוגל לחשוב ולהתבונן משל לסוחר ממולה נוה בידו סחורה גרועה ובכמות גדולה איך התפתר ממנה כשהוא מזהה קונה אפשרי שמתעכב לראות מרבה עליו מלל ודיבור בשטף שיחה עלדה והלהה שמעת שריפות עשו קנו לא כן מה מו זה עד שההוא לא מספיק לבחון היטב את הסחורה כי עסוק בדיבורים בסוף תוקע על המסכן הזה את כל הסחורה עוד במחיר מיוחד ונפטר ממנו לשלום אבל אם הסוחר מחזיק סחורה יקרה הוא לא יטרי את הכונים בשיחות לא יסיח דעתם יעמוד בשלווה מן הצד יתן לקונה לבחון את הסחורה היטב וגם אם החליט לו לקנות בגלל המחיר לא יבהל יפרד ממנו לשלום לא מימתין בנחת לקונה הבא כמו בשוויץ תכנס לחנות אתה יכול למדוד 10 זוגות לא משנה מה ובסוף אתה אומר נוקיו עוד תקיו ביי ביי ביי ביי נפרדים ממך והכל אל תדאג יבוא מישהו אחר היינו בחנות אז אחד אמר לנו פה זה יקר יש שמה חנות יותר בזו איפה שמעת בישראל כזה דבר אומרים אצלו יקר אצלי זאת וכן הלאה מי שיודע מה הסחורה שלו אתה מסתובב שמה אתה לא מאמין שאנשים פתחו חנויות אבל מה זה מה זה חנויות שמוכרים שמה פס ורוב השנה אין אף אחד שמה יש שתיים שלוש עונות של עסקי וזהו והם לא בוער להם והם פותחים בשואה ומסיימים בשועה על הדקה אין אפילו תבוא ותשלם פי 10 עולה 5,000 אני אומר 50 אל דולר תגמחור לי במסכת ברכות הגמרא מביאה עצות נפלאות איך מנצחים את יצר הרע וגולת הכותרת זה יזכיר לו את יום המיתה אמר רבי לוי בר חמה אמר רבי רבי שמעון בן לקיש לעולם הרגז אדם יצר הטוב על יצר הרע אם נצחו מוטב ואם לא יעסוק בתורה אם נצחו מוטב ואם לו יקרא קריאת שמע אם נצחו מוטב ואם לו יזכור לו יום המיתה יש מקומות כתוב יזכיר הקשו המפרשים אם לזכור את יום המיטה זה טריס כנגד יצר הרע יותר מלימוד תורה וקריאת שמע למה לא אמרו לנו רבותינו ישר יזכור לו יום המיתה למה צריך להעבוק איתו קודם עם קריאת שמע ועם לימוד תורה מזכירים לו שוברים את כוחו ונגמר אבל לפי מה שאמרנו כשאדם נמצא בלה תשוקה לבצע דבר והרגליים כבר מוליכות אותו בפחיזות לעבר מחוס חפצו למלא תאבותיו לא תועיל לו כל שכירה שהיא גם אם נזכיר לו את יום המיטה שבו יובילו אותו על קבר וגם אם תארו לו את העונשים האיומים המצפים לו על מעשיו טען בחום רוצה אני מה עושים איך מתמודדים עם יצר הרע רק על ידי מעצור והתבוננות לכן אומרים לנו רבותינו תקדים תקדים להתמודד עם יצר הרע עוד לפני שהוא מגיע בקריאת שמע בלימוד התורה זה מעניק לך אפשרות לעצור להתבונן לבחון דרכים ומעשים ותוצאות אם אדם עוצר ממרוצתו בכוח קריאת שמע שהוא מקבל עליו עול מלכות שמיים והמשמעות מזה בלימוד התורה רק אז יכולה הזכרת יום המיטה לקבל משקל נכון ולהסיר את החשק מהתאוות אבל אם הוא יזכור את יום מיטה בלי להכין עצמו קודם לא עצר ולא התבונן אדרבה יגבר בקרבו אש התאוות מתוך תחושת אבדון ושחרות כמו שאמר עשו הנה אנוכי הולך למות ולמה לי בכורה אדרבה בגלל שאני הולך למות אז אני רוצה לענות להספיק הכל בשתו כי מחר נמות על זה זועק הנביא ישעיה כב יג והנה ששון ושמחה הרוג בקר ולשחות צון ולבלות ימיהם בנשפי יין זכרון יום המיתה אכל ושתוק כי מחר נמות זה הפנים של זכירת יום המיתה כשאין הכנה מוק מוקדמת אין עצירה ואין התבוננות אדרבה ממהרים כך וכך ראיתי השבוע דבר מדהים ש לפיד דיבר על אביו ה תומפיד שכשהוא היה גוסס הם ראו משחק כדור עגל גוסס על המיטה הוא רואה כדור העגל איתו משחק הוא אומר לו "אני כבר שבוע הבא לא אהיה בגמר תראה אותו לבד." אבל הוא דואג שהבן שלו לא יפסיד את הגמר זה אדם שהולך למות ומה מעסיק אותו לא יאומן כי סופר כזאת מצינו אצל עשו הרשע שהוא שב מן השדה עייב ומרגיש שהוא על סף מוות ממש והוא אומר הנה אנוכי הולך למות נו מי שהולך למות איך ישיב את נפשו האם בעדינות הנפש האם זה לא מסיר ממנו תאוות האכילה והזכירה כי על האדם לאכול אך ורק לקיים נפשו אבל לא אוכלים בשביל למות היה אחד מהמוצעים להורג בארצות הברית שאמרו לו בקשה אחרונה והוא ביקש שיתנו לו ארוחה עם כל הדמיונות שהוא אוהב הרי שהוא אכל השמלו אותו וכל האוכל בעבע לו בפנים וזה וזהו והוא מת התפגר ועם קצב יצא לו מהפה והכל לא יודע אם הספיק לעשות גרפס אבל זהו בזה הוא גמר עם ארוחה טובה היה טמבל אחר שביקש שהוא רוצה למות מצחוק אז הביאו לו כל מיני בטחנים שיצחיק אותו עד שהוא ימות מהצחוק שמעתם דבר כזה היה אחד חכום שבקש 2ני קילו מלח והביאו לו והוא אכל את המלח והוא לא התחשמד הוא רט רטט רט אבל הוא לא מת יש כל מיני משוגועים בארצות הברית יש מה ללמוד מהם איך לא להיות דווקא בשעת זו שהוא הולך למות עש מתעוררת לו תאוות האכילה והוא מבקש על עיתנינה מן האדום האדום הזה על עיתני זה הריק אל גרוני כי אנוכי הולך למות ועלי לנצל כל רגע ורגע ליטול מלא חופניים מהנאות העולם הזה הדרך להילחם עם היצר הרע היא ביישוב הדעת במתינות המחשבה וחובת הלבבות מסכם דרכו של היצר כך בהשטת האדם אם תתייעץ עם שכלך בזה ירחיק ממך הדעת הזאת בראיות אך זו היא מטרת היצר לסבב את האדם בתאוות ורצונות ולמנוע ממנו מלהשתמש בשכלו ובדעתו זה מה שרוצה היצר הרע אל תשתמש בשכל בדעת תפעל מיד שלא תפסיד מיד מיד מיד מיד את הסיפור הזה מביא רבנו יוסף חיים בפירושו על הש"ס בן יהויד שבת לא מעשה בבן מלך שנסע לארץ רחוקה להתארח אצל מלך נכבד מידידי אביו הגיע הנסיך לארמון התקבל בזרועות פתוחות ובכבוד מלכים המלך ביסר לו הערב נערוך לכבודך סעודת מלכים הגיע הערב התכנסו בהיכל עשרות שרים נכבדים רוזנים ונסיחים והתיישבו על שולחנות ערוכים הנסיך הסתובב בין האורחים ולא מבין מדוע איש אינו שולח ידו לטעום מן המוגש פתע נשמע כרוז היקונו היקונו כולם מפנים מבט אל הפתח וגם הנסיך פניו חברו ארבעה אנשים נכנסו עם ארון מתים על הכתפיים בן המלך כמעט נפל מתעלף הצועדים הניחו את הארון על פני השולחן באמצע ההיכל הוציאו גופת אדם ועטפו אותה בתכריחים כולם יושבים בדמם מבטים בנעשה סיימו הכברנים לעטוף את הגופה הכניסו לאהרון העמיסו על הכתפיים ויצאו ואז ניתן האות מטופפים הרעימו כנרים משכו בכשותיהם והקרוזריע בעוז הדד וכולם עטו על המעדנים כמוצאי של הרח הנסיך לא ידע נפשו מרוב תדהמה הוא לא מאמין למראה עיניו פונה למלך ושואל מדוע עשיתם כל זאת אמר לו "תדע לך ימי אדם קצרים על אדמות כשאנחנו ניגשים לסעודה נוהגים לערוך הצגת לוויה להזכיר לעצמנו את יום המיתה ולהגביר את חשק התאווה תאוות האכילה המשיגנר קופ זה לא יאומן כן וואי וואי וואי מעשה בבן מלך מביא רבנו יוסף חיים הבן איש חיים אתם מבינים כן הייתה תקופה היה סרט אבל הייתה תקופה לפני מאות שנים קוראים לה סרט הזלילה הגדולה שאנשים היו אוכלים אוכלים אוכלים ממש אוכלים אוכלים ואחרי שאוכלים שעות מכניסים אצבעות חוץ מכבודכם מקיעים הכל ומתחילים מחדש הייתה תקופה תקראו על זה בוויקיפדיה לא יאומן כיסופר לאיזה שפל בני אדם עם שכל יכולים להגיע עכשיו אנחנו נדבר על הטובה לא של הפזיזות אלא של המתינות פזיזות זה גרוע ומתינות זה טוב התנא הקדוש אומר באבות הבו מתונים בדין כשאדם מתון בדינו רבים הסיכויים שהוא לא תחרט על תוצאות מעשיו וזה לא מדובר רק עלפי דייני ישראל הגאון רבי חיים שמולביץ זכר צדיק לברכה מבאר כל אדם באשר הוא בכל שעה ובכל רגע עומד במצב של דיין ופוסק על עצמו כמובן כל החלטה האם לעשות לפעול בדרך מסוימת זה ממש גזר דין במשך היום אדם חורץ פסקי דין אין צפור על כל מעשה שבא לידו הוא יושב ושופט האם ראוי לעשות או לא גם כנגד המעמד הזה אמר התנא הבו מתונים בדין תתיישב היטב לראות אם לעשות ואם איך ומתי וכולי לא רק לגבי מעשים רעים נחשבת פזיזות הרת אסון אלא גם כלפי מעשים טובים ומצוות הפזיזות מסוכנת והמתינות משובחת מאוד המתינות במעשים תולדתה מרובה ופרייה רב להנצל מעובדן הנפש ראוי שנדע כמו שבפעולות רעות צריך מחשבה והתבוננות להימנע מלעשותן כך בפועל הטוב בריבוי התבוננות ישבי המעשה ויעשה קלקתו בפתח הראש לגאון מוילנה עמד תלמידו המופלג רבי חיים מבולוז'ין עם רעיון מופלא מבקש להבעץ עם ריבו איך לנהוג בעניין חפץ אני להקים ישיבה לכבודו של הבורא יתברך ולכנס בין קטלי התלמידים לרוב הגאון מוילנה שו שומע אותו ולא מתפעל נותן עיניים טובות ברבי חיים ומייעץ לו שמע לדבריי ואמתן עוד מעט אין השעה כשרה להקים עתה ישיבה שמע בקולו כעלוב תקופה נוספת התייצב שוב עם אותה בקשה והפעם בלבביות ובחום נעתר הגאון וגם מתעניין בתוכניות של תלמידו האהוב והוסיף עליהם על התוכניות מעצמו בסיום הפגישה שאל רבי חיים ילמדנו רבנו מדוע מלכתחילה בפעם הראשונה סרב כבודו לבקשתי ויעץ לא להקים ישיבה ועכשיו תומך בכל מה נשתנה את התשובה חרת רבי חיים על לוח ליבו למשך כל ימי חייו מלכתחילה כשבאת והצגת את הרעיון להקים ישיבה הבחנתי שאתה פועל מתוך בהילות ופזיזות ולכן זה לא יצליח יעצתי לך למנע ולהקים את הישיבה אבל אתה שבאת במתינות וביישוב הדעת בעניין הזה אני מברך אותך בחום שתצליח במפעלך זה וככה היה הם הישיבות וולוז'ים וכל הישיבות שהיום בעולם מתחילות משם מהעצה של הגאון מוילנה בזמנו בחיים חיותו של מורי ורבי הרב שפירה זכר צדיק ברכה נכנסתי אצלו כשעלה הרעיון לעשות אצטדיון ואמרתי לו כבוד הרב אני רוצה לעשות הרצאה גדולה באצטדיון טדי בירושלים מה העניין לעשות צות אמרתי לו קידוש השם ברוב עם הדרת מלך 22,000 איש שכינה אזלה יורדת ב-22,000 איש ריבותיים אלפי שנען ריבותיים זה 2000 ועוד שני ריבותיים שתי רבבות ועוד 22 אמר לי נונו שאלתי מה זה נו אז הוא אמר לי אפשר להמתין עם זה טוב נו נו נו נו יצאתי אחרי כחצי שנה באתי שוב אמרתי לו כבוד הרב אפשר לעשות את צטדיון אמר לי בעצלו חרבן לא לא שאלתי אותו למה קודם לא ואחר כך כן אבל הוא התנהג בדיוק כמו שהגון אמר לרבי חיים יכול להיות שהוא ראה אותי נלהב והוא חשש שזה התלהבות יתרה וזה אז הוא דחה אותי בנונו ואחרי זה נתן את האפשרות והיית הייתה הצלחה גדולה מאוד רואים כמה המתינות חשובה מתינות אפילו שאתה רוצה לעשות דבר גדול קידוש השם עצום והכל למה לדחות למה לדחות כולם למה לדחות כן כי אם זה באתלהבות יתרה במתינות בא אחד ל לחזון איש ואמר לו "רוצה לפתוח כולל?" אומר לו "מה ישנה הכולל שלך משל אחרים מה מה מיוחד אז הוא אמר לו שבכולל שלו יש 10ה יתרונות התחיל לפרוט אותם אמר לו ומה החסרונות אמר לו "אין" אמר לו "אל תפתח." זאת אומרת לא כמו שחושבים העולם בהתלהבות בפזיזות וזה שהכל הולך וזה וזה וזה וזה איזי איזי ובאשכנזית אומרים שויה שויה הכל צריך להיות במתינות במתינות אם אדם מתון זה טוב איך אנחנו מקבלים את השבת במתינות בתוך דברי תורה מדברים על המתינות שרים נכנסים לשבת בלי בהילות לא ברגע האחרון ומאחרים לבית כנסת וזה באים לאט לומדים נכנסים בכיף ואחר כך מזמרים ככה מקבלים את השבת הקדושה עושים תשובה לפני כי התשובה לשבת מכפרת על כל העוונות יותר מיום הכיפורים יותר מוחלים לו על 70 שנה של עבודה זרה אבל זה כשנכנסים במתינות בהתבוננות בשיקול דעת הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יום הכל יום רוב הכל יודוך והכל יש מוכה והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך הכל ישפחה והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל יודוך הכל קדוש קשה ישמחו במלאכותך שומר שומר שומר ש קורע שמחו במלכותך שומרי שומרת שומרת שבת קור שבת מקדש מקדש מקדש שיש מקדש מקדש מקדש

אני שמח להודיע לכם שנמצא באתר שופר החזן אהרון כהן שמקריא את התפילה מהתחלה כדי שיוכלו לבטא נכון את התפילה אז יש אפשרות להשיג את זה בטלפון תראה לי את ההודעה אם תצלצלו לטלפון אז תוכלו לשמוע את הפילה כראוי תודה בינתיים זה נמצא בשופר קול 0773532243 בשלוחה 5 ואז 15 צלצלו ותהנו וככה תלמדו לבטא חטא ועין מלעל ומלרע איך מפרידים ואיך מדבקים מה עושים והתפילה שלכם תעלה לרצון שבת שלום הרי אני מכוון לקיים מצות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גובה נפשו יש חסד דאורייתא כבד את אביך ותמך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש יוספתותיו דובבות בקבר.