עגלה מלאה, ראייה למרחוק: הסודות של החזון איש

 

- - - לא מוגה! - - - 

עד עתה.

מה, הוא יכול למכור את זה במחיר מלא?

כן, יכול למכור במחיר מלא, והוא לא צריך לספר לך שהוא כתב ביד שמאל.

הלילה יורצעית של בעל החזון איש,

אברהם ישעיהו קרליץ.

היה מגדולי הדור בדור הקודם,

וזכינו והנהיג את עם ישראל בדור האחרון.

הרב היה הורתו ולידתו בליטא, ושם היה נחבא אל הכלים.

עד שעלה לארץ ישראל. כשעלה לארץ ישראל הגאון רב חיים עוזר

כתב מכתב

לרב משה בלוי, אז הוא היה המנהיג של העדה החרדית,

וכתב לו מי זה החזון איש? אריה עלה מבבל, תשימו לב וכו'.

וכך היה.

הוא הגיע,

היה בהתחלה תקופה קצרה בתל אביב, ואחרי זה עבר לבני ברק.

ואז ראו את גדלותו.

בראש ובראשונה, ליבו כלב הארי, היה לו עיון עמוק בהבנת שס ראשונים אחרונים.

היה פסקן ממדרגה ראשונה, היה ענק בתורה.

אבל נוסף לזה שהיה ענק בתורה,

אדם שלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה.

ולכן,

היה לו קסם מוצק חן שדבריו היו נשמעים.

כשהמדינה קמה,

ראשי השלטון דאז,

אותם אנשה ערב רב,

רצו לשכחם תורתך, להעבירם מחוקי רצונך.

הייתה להם מגמה שלא יישאר זכר לדת בארץ ישראל. הם פחדו מאיתנו,

ולכן לחמו בצורה נוראה

בדת ובאנשים נושאי דגל התורה.

ניסו כל מיני תחבונות וכל מיני דרכים.

אחד הדברים היה

ניסו להעביר חוק שנקרא גיוס בנות

והחוק הזה עבר

אפילו אנשי המזרחי דאז, חלק מהם אמרו כן, זה חוק טוב

והוא החזוני שהוביל את המאבק נגד

והוא פסק, ייהרג ואל יעבור

כשהחוק הזה עבר, התחילו לגייס בפועל

המשטרה הצבאית הייתה באה ומגייסת בכוח

והאנשים החרדים לדבר השם עמדו בפרץ

היו כמו שאומרים הולכים מכות עד הסוף

לא היה פשרה בנושא הזה ואנשי המפד״ל לא הצליחו לקלקל את העניין

הרבנים היו מלוכדים כולם אחרי החזון איש

הוא הוביל את המאבק והצליח בסופו של דבר

בן גוריון ראה שהעסק לא הולך לו כדי לצאת מהעניין בכבוד

שלח שליח לחזון איש

אני רוצה לבוא לדבר איתך, להיפגש איתך

אז הוא נשאמר, לא, הבית פתוח, אתה יכול לבוא

ואז החזון איש בכבודו ובעצמו

זה היה תשי״ג, כל הסיפור הזה, שנת חמישים ושלוש

בן גוריון הגיע לשם יחד עם המזכיר שלו,

המזכיר שלו היה יצחק נבון

מי שהיה לימים נשיא מדינת ישראל,

תחילת השיחה הוא היה גם ישב ביניהם,

אחר כך בהמשך השיחה ביקש ממנו בן גוריון לצאת ונשארו הרב וכששאל אותו בן גוריון את החזוני שאלה,

הרב ענה לו בלי מורא,

הוא אמר לו תראה

יש דתיים ויש חילונים, אנחנו הקמנו מדינה,

איך נוכל להמשיך את המדינה הזו אם כל אחד יש לו את הדעה שלו?

אז הוא ענה לו, הביא למשל, אמר לו תראה כתוב בסנהדרין ל״ב אנחנו הולכים עם החמור

יש עגלה טעונה יש עגלה שהולכת עם...

חמור אבל עגלה ריקה

ויש מקום, כביש, צר

אי אפשר ששניהם ילכו

מי נדחה מפני מי?

נותנים קודם לחמור עם העגלה המלאה

והחמור השני עם העגלה הריקה מפנה את הדרך

והנמשל?

אנחנו הדתיים יש לנו עגלה מלאה, תרי״ג מצוות, הם החילונים, העגלה שלהם ריקה

בן-גוריון נורא נורא נפגע מהמשל וה...

אמרנו מה? אנחנו עגלה ריקה, אנחנו מגינים על ארץ ישראל, יש לנו צבא הגנה לישראל?

טוב, החזון איש חייך לו, זה היה המהות של העניין ואחרי זה, איך אומרים, היה לו את האפשרות לסגת בכבוד והקפיאו את החוק הזה.

עד היום החוק הזה לא מיושם.

החוק הוא קיים.

לא הייתה הצבעה אחרת ולא אמרו שהחוק לא קיים. יש חוק,

אבל הם מבינים שאם הרבנים אמרו ייהרג ואל יעבור, אז זהו זה.

המבוגרים שאיתנו יכולים לזכור שאז כל גדולי הדור אמרו

לא להתפלל תפילת מוסף של שבת בבית הכנסת.

יצאנו כולנו, התפללנו בכיכר השבת.

בכל הארץ עשו את הדבר הזה, אנחנו בשכונות האלה,

הלכנו, התפללנו שם כדי להפגין כוח להראות שאנחנו הולכים כולנו אחרי החכמים, אחרי הרבנים,

וברוך השם, כשאנחנו מלוכדים, הולכים ביחד עם החכמים,

התוצאה היא זו שאנחנו מנצחים אותם.

ולכן,

גם אדם שרואה,

יש אנשים שעדיין פוסחים על שני הסעיפים.

אנשים, נשים, לא מבינים את חומרת העניין. צריך להסביר להם, תגיד להם פרק בהיסטוריה,

מה החזון איש אמר,

מה אמרו גדולי הדור,

הרב פרנק ושאר הרבנים?

יצאה חוברת בזמנו,

אלף רבנים חתמו על הנושא הזה של היסטוריה.

גיוס בנות לצבא ייהרג ואל יעבור, זה היה הסיסמה שכל זה בכלל אביזרעי הוא דגילוי עריות ולכן כאן בנושא הזה אין מה להתפשר, זה מה שטען לו החזוניש וכך היה דידן נצח זו הייתה מעלה אחת של החזוניש שהוביל את המאבק הזה לניצחון אבל הייתה לו גם ראייה, הסתכלות לטווח רחוק

כאן בירושלים ההנהגה הייתה בידי העדה החרדית

הם אמרו אסור להתחבר לרשע אפילו לדבר מצווה ולכן 60 שנה מאז ומתמיד

הם נגד השתתפות בבחירות, לא בוחרים לא בשאס, לא באגודת ישראל ולא באגודת ישמעאל, באף אחד הם לא בוחרים, לא הולכים לבחירות

החזוניש לא נקט כך ותראה את התוצאה,

התוצאה שם בבני ברק,

החזוניש שהוביל אותם

חייבים להצביע

ולכן היום השלטון שם

מאז ומתמיד היה בידי הדתיים, כל הדתיים הלכו והצביעו,

היום החינוך שם 99% מהתלמידים חינוך דתי וחרדי,

יש שם בקושי אחוז אחד של חילונים,

כי ראש העירייה דתי ממילא הכל הסתדר,

לעומת זה כאן בירושלים אין לנו את המזל הזה,

אתה רואה שעדיין צריכים ללכת להפגין נגד פתיחת החניון

או דברים אחרים צריכים להיאבק על כל דבר ודבר במקום להיאבק פעם בארבע-חמש שנים במקום להצביע, במקום זה אתה רואה את ההסתכלות של החזוניש הוא גם היה מקובל על העדה החרדית, גם הוא היה הכל אותו דבר בכל הפסקים בכל העניינים

בנושא הזה הוא חלק עליהם ואחרי 60 שנה אתה רואה את התוצאות,

תראה מה קורה בבני ברק, העיר של החזוניש תראה מה קורה בירושלים,

תראה את ההבדל בינינו לבינם אתה רואה את ההסתכלות של החזוניש הייתה לו

ראייה לטווח רחוק.

גם בנושאים אחרים, כשהוא היה מתערב,

תמיד הוא היה מתערב בצורה הטובה ביותר.

היה יהודי אחד שהיה צריך לעבור ניתוח מוח קשה.

אז, בתקופה ההיא,

גדול המנתחים בארץ היה פרופסור אשכנזי.

והיה לו מחשבה מסוימת איך לנתח.

החזון איש התערב בעניין,

לקח נייר וצייר

איך צריך להיות מהלך הניתוח.

נתן את זה לחולה, אמר לו, תיתן את זה לפרופסור אשכנזי.

הוא אומר לו, תראה, הרב שלי נתן, תסתכל, הוא אמר, תעשה כך.

בהתחלה הוא צחק,

מי זה הרב שלך, באיזה אוניברסיטה הוא למד?

הוא יודע מה זה רפואה? הוא יודע מה זה ניתוח?

הוא אומר לו, הרב שלי זה החזון איש. כך הוא ענה לו ושתק.

אבל פרופסור אשכנזי הסתכל, התבונן, ראה שהוא צודק.

הוא אסף את כל הסטודנטים

וצייר להם על הלוח, אמר תראו אדם שמימיו לא למד רפואה

תראו איך הוא נותן לנו הנחיה נכונה כדי שנגיע בניתוח הזה להצלחה מלאה.

וכן כו יוצא בזה, הייתה לו הסתכלות

לטווח רחוק,

כל זה היה בזכות שלמד תורה לשמה, אדם כזה הקדוש ברוך הוא מאיר לו את העיניים ויכול כמו שאמרנו להגיע למרחוק דברים שאנחנו בני אדם

אדם שלא למד מימיו רפואה בוודאי שלא ידע אפילו א' ב' של הדברים הללו

וכן כל כיוצא בזה.

אבל הוא לחם כאריה לא רק בנושא של גיוס בנות אלא גם בנושא של השביעית.

אם החזון איש לא היה אומר ועושה לא היה אחד שיודע מהי שביעית בארץ ישראל

כי לצערנו

הרב קוק ואחרים הלכו

בצורה היתר גורף עם היתר המכירה וכמעט והכל נשכח

הוא שעודד הרבה את קיבוץ חפץ חיים קוממיות ועוד שישמרו את השמיטה כהלכתה הם שמעו לו ועד היום אתה רואה הרבה שומרים ברוך השם את השביעית כהלכתה עושים את הכל בלי פשרות לא נזקקים לא להיתר מכירה ולא להיתרים אחרים כל זה היה בהנחייתו

גם דברים אחרים אם זו חליבה בשבת או דברים אחרים

כל דבר ודבר הרב היה לא רק אומר אלא השתדל גם

שהאנשים יתחילו ליישם את אותם הדברים להלכה ולמעשה

היה לו חילוקי דעות בינו לבין האדמו״ר מסטמר כמו שאמרתי

הוא היה בעד הבחירות ללכת ואילו האדמו״ר מסטמר היה לו גישה אחרת

אבל האדמו״ר היה גדול בתורה היה ענק בתורה

וכשהוא בא לבקר בבני ברק נכנס החזון איש לבקר אותו

יש בינינו ויכוח בהלכה אבל בנושא האישי

אתה יכול להישאר ידיד

ואז החזון איש היה גם סוחר מבחינה רוחנית סוחר ממדרגה ראשונה

אמר לו רבה זכינו שבאת אלינו כאן לעיר הקודש בבני ברק

יש לי בקשה אני מבקש ממך טובה גדולה אתה מסכים לעשות?

אמר לו אם הרב מבקש ודאי

אמר לו רבה אני רוצה שתקים לנו כאן תלמוד תורה על טהרת הקודש

וכך היה האדמו״ר אמר לו כן עד היום התלמוד תורה קיים

עוד תלמוד תורה ועוד תלמוד תורה זה כוח

אז מה אכפת לי אם קוראים לתלמוד תורה זה סטמר או קוראים לו תלמוד תורה בשם אחר

הרב חיפש עוד ועוד כוחות שיבנו עוד תלמודי תורה בזה הוא יצר את המהפך

בהתחלה בני ברק היה כמעט 49% חילונים למפלגות החילוניות ורק 51%

עד אחוז היה לדתיים, כך היה בהתחלה, בתקופה של החסוניש,

אבל הכוח שהוא עשה, שאירגן,

הצליח מאוד בכיוון הזה.

וכשהיו באים אליו אנשים עשירים,

היו אומרים לו, אני רוצה לפתוח ישיבה או תלמוד תורה.

איפה כדאי? למי כדאי?

אז הוא היה מנחה אותם ואומר,

אם יש לך ממון ואתה יכול,

אל תפתח במקום שיש תלמידים אשכנזים.

תשתדל, איפה שיש תלמידים ספרדים.

שמה תעשה ובעזרת השם תצליח.

כך הוא היה מנחה את כל אותם העסקנים או הנדיבים,

סדר עדיפות שלו היה כדי להציל את הנוער הספרדי,

כדי שהם בעזרת השם יחזירו עטרה ליושנם.

הייתה לו הסתכלות, כמו שאמרתי, לטווח רחוק,

היה ברוך אומר ועושה.

חבל שלא זכינו שיאריך הרבה ימים,

הרב נפטר בשנת תשי״ד.

הייתה לו מחלת הסכרת,

הסוכר, אחר כך היה לו גם התקף לב,

ותשי״ד, בגיל 75,

הלך לגן עדן,

אהב את עם ישראל, מסר את נפשו למען עם ישראל,

שאעמוד בתפילה גם כעת למען עם ישראל,

שימשיך לשרוד מבחינה רוחנית, גשמית, בכל המובנים בעזרת השם.

בכבוד יעקב יעלה ויבוא וימכור רבנו אברהם ישעיה קרליץ.

זה היה השם המלא, איש ראשי תיבות, אברהם ישעיה.

כבוד.

עסקו למצוות, נר לכבוד, אחזון איש.

101 אומר סיועים, אפשר לתת לאחד החלקות?

101, נר לכבוד, אחזון איש.

נר לכבוד הרב?

150. 150 אומר.

עסקו למצוות, 150. עוד עשר סיוע.

עוד

ועשר סיורות משלולי מצוות, 150 אומר.

לפני שתגמור,

אספר עוד סיפור אחד.

תשי״ב, האבא חזר ממצרים והיה דיין בפתח תקווה.

כשהיה בפתח תקווה, ממילא התלמידים כאן לא יכלו לשמוע ממנו דברי תורה.

היה לחץ מצד החברים,

יש לנו כאן ידידנו שמואל גלקרו ועוד כמה חברים שזוכרים את זה,

לחצו על אבא שיחזור לירושלים.

האבא באמת היה לו נטייה לחזור לירושלים,

לעזוב את הדיינות,

להתפטר מהמשכורת ולחזור לכאן להרביץ תורה.

אבא היה יושב בבית הדין יחד עם הגאון הרב שמשון קרליץ,

האח הגדול של הרב ניסים.

הוא סיפר לו, אמר לו, אני רוצה להתפטר, כך וכך הבעיה.

אמר לו, מה, אתה עוזב את הדיינות בשביל ללמד בעלי בתים?

אתה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית,

אתה יושב על כיסא הדיינות,

אנחנו כותבים כאן פסקי דין חשובים,

איך זה?

התווכחו ביניהם.

אז האבא היה בגיל שלושים,

הרב קרליץ, היה מבוגר ממנו, היה קרוב לארבעים.

טוב, אחרי ויכוח אמר לו, טוב, בוא נלך לדוד שלי, החזון איש,

נשאל אותו, מה שהוא יגיד? נעשה.

טוב, הלכו יחד,

והאבא פתח, אמר, כך וכך העניין.

אחרי זה, ענה הרב שמשון קרליץ, זה היה בן אחיו של הרב,

הוא אומר לו, מה זה? הוא שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, מה הוא עוזב אותנו, מתפטר, הולך בשביל ללמד בירושלים?

החזון איש שמע, הקשיב, אחרי זה שאל את האבא,

ואם אתה מתפטר שם בירושלים, יש פרנסה?

אמר לו, פחות מהדהיינות, אבל יש פרנסה.

אמר לו, תתפטר.

החזון איש החזיק שהרבצת תורה יותר חשובה מהדיינות.

וכך היה, אבא התפטר וחזה לירושלים.

סיפור שני היה עם הגאון הרב אוירבך

הוא היה נערץ מאוד לא רק אצל האנשים הפשוטים או התלמידים

הרבנים הראשיים דאז, הרב הרצוג והרב עוזיאל, ידעו את כוחו העצום בפסיקת ההלכה,

הציעו לו בוא תהיה חבר בדין הגדול יחד עם ייבדל החיים הרב אלישיב, הרב שולטי

הייתה לו נטייה, הוא רצה ללכת על הכיוון הזה

והישיבה, ישיבת כל תורה לחצה, אל תעזוב אותנו

שהוא הלך לחזון איש

אמר לו, כבוד הרב, אני אוהב יותר לעסוק בענייני הלכה, שם אני אכתוב פסקי דין, אני אוכל לחבר ספרים

אמר לו הרב, אתה תישאר להרביץ תורה בישיבה

ובעזרת השם את הספרים שתכתוב ספרי ההלכה הם יתפרסמו פי כמה וכמה וכמה, וכך היה,

אתה רואה, היה לו כיוון,

לא רק לאחד הוא אמר את זה, אמר את זה גם לאחרים

הוא החזיק שהמהפך האמיתי של הדור

גולת הכותרת יותר חשוב מכל דבר אחר זו הנקודה של הרבצת תורה בישראל

אלה היו הדברים של החזון איש

והייתה לו ראייה למרחוק.

פעם האבא אמר לי, היינו בארבע עיניים,

הוא אומר, אם הייתי ממשיך באותו קו שאמר לי החזון איש,

הוא אומר, אם לא הייתי נכנס לרבנות,

הוא אומר, הייתי היום פי כמה וכמה

אבא התחרט על מה שהיה אחר כך בהמשך,

אבל את הנעשה אין להשאיר.

נו, בכבוד, תמשיך למכור, הפרענו לך.

אמרנו, כמה חשוב ללמוד תורה, ברוך השם.

אנחנו דור המשך של מה שהרב הזכיר מקודם.

מר לגבוד החזון איש, מאה שישים היינו.

מאה שישים.

מר לגבוד החזון איש, שמעתי פה שהראוי קבע עולפים ומתנדלים.

אז אם אנחנו ניתן מפה, אז בעזרת השם יהיה יותר כוח.

כל המוסיף, מוסיפים.

נרנך ווד, החזון איש 160 שקל אומר, כמה? 200 אומר, תסכו למצוות.

נרנך ווד, החזון איש 200 שקל.

200 שקל פעם ראשונה.

200 שקל פעם שנייה. 250 ניסו למצוות.

250. נרנך ווד, חזון איש 250 פעם ראשונה.

נו, נו, נו, תגמור.

נרנך ווד, החזון איש 250 פעם שנייה.

נרנך ווד.

מי שבירך אבותינו הקדושים והטהורים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה,

הוא יברך וישמור וינצור את

מה השם?

ארז בן בתיה,

שזכה בנר לזכות רבנו אברהם ישעיה קרליץ, בעל החזון איש,

זכות החזון איש הגן בעדו,

שיזכה בעזרת השם להגדיל תורה ולאדירה, לבנות בית נאמן בישראל, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים יחד עם הגבאים וכל המסייעים, וכן יהי רצון ונאמר אמן. רבי חנניה בן הקשר אומר,

הצעק ודאור לגבות את ישראל ולכך נראה לרדור המדברות לנאמם.

אמרנו, אמרנו, אמרנו, אמרנו, אמרנו.