מעלות וסגולות זאת חנוכה - הרב שמעון משה חי רחמים

 - - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח. היום נעסוק בשיעור מיוחד לזאת חנוכה. יום השמיני של ימי החנוכה. יום האחרון של חנוכה נקרא בספרים הקדושים זאת חנוכה. בפשטותו של טעם זהו כיוון שאנחנו קוראים בו את הכתוב בספר במדבר פרק ז' פסוק פד. זאת חנוכת המזבח אחרי משח אותו. מעלתו וגדולתו יתרה על כל הימים שקדמו לו ימי החנוכה כי הוא שמיני להם ואין שמיני אלא יום נוסף מעולה לשבעת הימים שקדמו רבי אהרון מקרלין בספרו בית אהרון באות ד' פרק מד כותב הנס בשמן היה דווקא שמונה ימים ולא פחות הכל הוא בכדי להראות את גדלות הבורא לה אנחנו צריכים לכוון את מאוינו ומעשינו ולייחד את כל המידות כולם והנרות לנר השמיני הוא הנר העליון מן שמיה מן העולם של מעלה ולכן דווקא בו ביום נמשכו המשכן וכהילה ביום הזה הייתה התרחשות ניסית גדולה למעלה מדרך הטבע ולכן מקובל על פי רבותינו בעלי החסידות שביום הזה נגמרת לה החתימה הטובה לה ציפינו התפללנו וכל מעוינו היו מכוונים כלפי החתימה האחרונה של אותם גם פתקים שיצאו רצים עם המלאכים דחופים לעשות את רצון המלך כבר מחודש תשרי את הדבר הזה גם מזכיר האדמור ממונקט זכותו תגן עלינו אמן בספרו מאמר ימי אורה בשער ישכר הוא כותב בשם הצדיקים ידוע כי גמר אחותם שהיה בחג הסוכות ושמיני עצרת נמשך והולך לו עד לחנוכה. ובאמת מובאים הדברים במדרשים, בזוהר הקדוש ואף בכתבי רבנו הארי זל בעניין הדבר הזה. אך לא נמצאו מפורשים הדברים הללו כי סוד השם ליראיו ובריתו להודיעם. ובספר הקדוש בת עין שלא מזמן היה היורצית שלו זכותו תגן עלינו אמן של רבי אברהם דוב מאוביץ' מביא זאת בשם כתבי רבנו הארי אך הדברים לא נמצאו ועוד בעיצומו וחשיבותו של היום השמיני כותב הבניס חר זכותו תגן עלינו אמן כי היום השמיני ישנו מנהג של בני ישראל לקרוא אותו בשם זאת חנוכה ולא דבר רייקו. ועוד הוא מביא בשם רבי צדוק הכהן מלובלין שכתב בספרו פרי לצדיק על חנוכה ענייני חנוכה באות כ"ג שטעם היום הזה משמעותו וגדלותו עצומה היא למעוד וכפי שנראה את הדברים הלאה במאמר מרדכי בקונטרס אור הגנוז מובא שחנוכה הוא ראשי תיבות נעשה ונגמר חתימה כ קל ה השנה אותיות חנוכה להורות לעם ישראל שהיום הזה הוא היום השמיני בו יוצאים הפתקים לפעולה לאחר שכבר נמסרו בשמיני עצרת כן בליל שמיני עצרת והיום הזה נוחת לה החתימה המוצלחת והטובה מפי קודש הבריך הוא לעמו ישראל ולכלל ישראל בכל מקומות מושבותיהם. רבי אהרון מקרלין מוסיף עוד בספרו כי עיקרו של החנוכה זהו היום השמיני והנר השמיני. כל המידות כולם כפי שהזכרנו נוטים לנר השמיני הוא הנר המשפיע מן שמיה לכולם. ולכן בזאת חנוכה מתעוררים להם כל ה-13 מידות יג מכלין דרחמה וכשמתעוררים היג מידות ממילא נפתחים להם כל האורות ומקורות הרחמים הגדולים על כלל ישראל להשפיע עליהם מן השמיים שפע אינסוף ברוך הוא בעל האיסמח ישראל כותב שבזאת חנוכה ביום הזה נכללים להם כל ימי החנוכה ועוד שנמשכים להם אורות גדולים ומידת הרחמים משפעת על עם ישראל ועל כן מעלין בקודש ולא מורידין וזוהי עצה נאמנה לכל אדם ואדם באשר הוא שיוסיף ויוליך כפי הנרות וכפי דעתם של בית שמאי שמוסיף והולך ולא דעתם של בית הלל שהולך ומחסיר אלא יוסיף ויוליך בקדוש קדושה וטהרה ובפרט בימי החנוכה כדי שביום השפיני ביום השמיני יושפע עליו שפע עצום היורד מן השמיים בספר משנה סכיר כתב זאת חנוכה אנחנו כוללים בה את כל ההשגות של ימי החנוכה ולכן כותב המהריל בספרו בנר מצווה חלק ב בענייני החנוכה זהו הטעם למה ניתנה ברית מילה ליום השמיני דווקא להורות שעם ישראל איננו בטבע אלא הוא מעל הטבע. שבעה כוכבי לכת קיימים להם בשמיים זהו טבע. מידה השמינית היא למעלה מן הטבע. ולכן את נרות החנוכה הדליקו במשך שמונה ימים כי גם הנס היה מעל הטבע מעל לשבעה ימים. כדי להורות לנו את מדרגתנו. בא זכינו שבחר בנו הקדוש ברוך הוא להשפיע עלינו את האור הגנוז אינסוף ברוך הוא היורד בששת היורד בששת ימי בראשית ושוב פעם יורד באלו הימים ימי החנוכה. ולכן עיקרו של חנוכה הוא היום השמיני כפי שהזכרנו ולכן הוא נקרא בשם זאת חנוכה שהוא עיקר וגבוה מכל הימים כולם ואף מן הטבע בספר הקדוש באר הפרשה על פרשת מקץ מביא בענייני זאת חנוכה בשם רבותינו המקובלים זכותם תגן עלינו אמן בכל יום ויום מימי החנוכה מתעוררת לה מידה אחרת משבחי קודשבריך הוא ואנחנו אומרים את המידות הללו בשחרית בכל בוקר יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל ועוד מזכירים פועל גבורות עושה חדשות בעל מלחמות זורע צדקות מצמיח ישועות בורא רפואות נורא תהילות והשמיני הוא אדון הנפלאות הרי לנו שבכל כל שמונה ימים יש לנו שפע לכל יום ויום משל עצמו המשפיע עלינו ובחנוכה יש שפע כולל את כל השפעים כולם וזהו כי יום השמיני ניזון מעל הטבע כפי שהזכרנו ומנפלאות אדון הנפלאות זהו הבורא ברוך הוא יתברך שמו האדמור מבוב זכותו תגן עלינו אמן היה אומר על הפסוק בתהילים קיח כג מעת אדוני הייתה זאת היא נפלת בעינינו אנחנו מזכירים את הפסוק הזה בהלל בכל שמונת ימי החנוכה מאת השם הייתה זאת היום השמיני שנקרא זאת חנוכה הוא מעת השם הוא לא משלנו ולכן ביום הזה הקדוש ברוך הוא מוכן ומזומן לפעול דברים שהם בבחינת נפלת בעינינו היא נפלת בעינינו דברים שהם פלא לעיניים שלנו. איך זה יכול להיות? איך קרה הנס? איך פעל? בידיים של אדון הנפלאות הכל. ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה שאפשר למשיים את ההנהגה הניסית הנשפעת ביום השמיני מלמעלה. ביום זאת חנוכה על כל יהודי ויהודי. כל הייחודים כולם תמונים דווקא ביום השמיני. שמיני עצרת, שמיני של זאת חנוכה וכן על זה הדרך. המדרש כותב, יצרו לי יום אחד. דהיינו הקדוש ברוך הוא שנתן לנו יום טוב ונתן לנו ימי חול המועד שבעה ימים מבקש מאיתנו תעצרו עוד יום אחד והוא יקרי יום עצרת. עצרו לפניי ותנו לי עוד יום אחד משלכם. בכל שבעת הימים לא הלכנו לעבודה. לא טרכנו ועמלנו לפרנסתנו אלא ישבנו שמחנו כנאמר ושמחת בחגיך והיית אח שמח ובתחנו בבורא יתברך הוא המשפיע על כל אדם ואדם באשר הוא ועל כל בריאה ובריאה שפע גדול ובא הקדוש ברוך הוא ומנסה אותנו דווקא ביום השמיני אחרי שינקנו שבעה ימים שפע ואומר יצרו לפניי עוד יום העצלן רץ מיד לעבודה כי אין לו ביטחון בהשם יתברך אבל החרות כל כולו ספון ודרוך ודבוק בהשם יתברך כדי לקבל ממנו במתנה גמורה את השפע הגדול שהוא יותר משבעת הימים שהוא הושפע בהם והוא היום השמיני ולכן בזאת חנוכה הוא הנר השמיני יש בו בחינה והשפעה עצומה כל כך כמו שמיני עצרת ולכן הצדיקים הזכירו כבר כפי שהקדמנו ואמרנו שבזאת חנוכה זוהי החתימה הסופית ביותר לימי הדין הנקראים ימי הדר על ידי זה הקדוש ברוך הוא משפיע על כולנו חיות לזה העולם ומשפיע עלינו שפע גדול השם ישמואל בספרו כותב כל שמיני הוא כוח הכולל את כל השבעה ימים כולם הרמבן בשמיני עצרת כתב, יש לומר שהיום השמיני הזה באשר הוא כולל מהשבעה שלפניו והוא נעשה אמצעי להמשיך מהשבעה לכל ימות השנה כולה ובזה העניין הוא בשווה וכמו שמיני עצרת כך הוא שמיני של חנוכה ועל כן הוא קראוי בשם זאת חנוכה בספר הקדוש אמרה מנחם בענייני זאת חנוכה כתוב בשם בעל הרוקח זכותו תגן עלינו אמן שכתב בהלכות חנוכה בסימן רכה שמונת ימי החנוכה הם כנגד שמונה ימים של ימי חג הסוכות ביום הזה יום שמיני שהוא של חנוכה כנגד שמיני העצרת אנו באים לפני קודש בריך הוא בהתבטלות גמורה בבחינת מי שיושב עם המלך והוא נוטל אותו לבדו דהיינו רק אנו וקודשבריך הוא. כך כותב הזוהר הקדוש בזוהר חדש בחלק ג בדף לב עמוד א'. וזוהי ההתבטלות הגמורה של האדם ביותר שמרגיש שאין שום מציאות זולת מציאותו של קודש בריך הוא ונוטל אותו לבדו. ועל ידי זה כל מה שאדם מבקש ושואל מפי הקדוש ברוך הוא מיד הקדוש ברוך הוא מעריף עליו ונותן לו. וממילא גם כל המקטרגים כולם בטלים לפני הקדוש ברוך הוא ואין איש מקטרג וממילא אף הם יכולים להיבשה בכל מי לדמתיו בבני חיה ומזונה השפת אמת מיגור זכותו תגן עלינו אמן כותב שזאת חנוכה הוא כשמיני עצרת כי כבר אמרו חז"ל על פי רש"י בויקרא כ"ג לו שמיני עצרת הוא נקרא כי עצרתי אתכם אצלי משל למה הדבר דומה למלך שזימן את בניו לסעודה למספר ימים כיוון שהגיע זמנם לסיים את הסעודה אמר להם בניי בבקשה מכם עקבו אעמי עוד יום אחד קשה עליי פרידתכם וכך התורה הקדושה מזכירה בפרשת אמור את הסמיכה של חג הסוכות לציווי הדלקת המנורה כדכתיב בויקרא כגב ב ויקחו אליך שמן זית זח כתית למאור בדרך רמז בעל הרוקח מביא בהלכות חנוכה בריש הלכות חנוכה לכן קבעו לנו חכמים שמונת ימי חנוכה דומיה דחג הסוכות שהפעו שמונה ימים ולכן נאמר מעתה זאת חנוכה דומה בטעמה לשמיני עצרת אם על שמיני עצרת כתוב בזוהר הקדוש ובההוא כתבותה לא משתקח במלכה אלא ישראל בלחודיו דהיינו בעת שעת השמחה לא נמצא אצל המלך כי אם בני ישראל עצמם ומן דיתי ומלכה ונתבלחודה כל מה דבעה שיל ויבלה והאדם יושב עם המלך לבדו וכל אשר ישאל הוא יקבל ולכן אף על היום הזה נאמר כל מן דבא שליל ויהיב לה כל מי שיבקש וישאל הקדוש ברוך הוא יתן לו. בספר הקדוש בני בנימין על חלק חנוכה כותב בשם בעל הבניסוכר רבי צבי אלימלך מדינוב זכותו תגן עלינו אמן שאמר בשם הצדיקים מראש חודש אלול ועד חנוכה יש אור מיוחד ברקיע שמאיר כאין תבנית יד פשוטה הפושט לקבל את אותם בעלי התשובה אשר ניתחו מלשוב בעשרת ימי תשובה ומתקבלת תשובתם עד חנוכה מסיים רבי דוד מדינוב זכותו תגן עלינו אמן שלדעתו אין היד עוברת עד זאת חנוכה ובעניות דעתי בסיעתא דשמיא כתוב בישעיהו פסוק כזט בזאת יחופר עוון דהיינו בזאת חנוכה שאנחנו קוראים את זאת חנוכת המזבח אז הוא הרמז הגדול ביותר לכפרת העוונות האביר יעקב זכותו הגן עלינו אמן. כותב בשם רבי ישראל מרוז'ין הסבא קדישה. מה שצדיקים יכולים לפעול מהשם יתברך בראש השנה ויום הכיפורים, יכול יהודי פשוט לפעול מהשם יתברך בזאת חנוכה. ובספר באישורון מלך כתב בשם רבנו הקדוש רבי אלימ אלעזר מליזנסק זכותו תגן עלינו אמן שהיה בנו של רבי אלימלך מליזנסק שיש ארבעה זמנים בשנה שהם עת רצון להתפלל האחד בכל מוצאי שבת בסעודת מלא ומלקי שאדם סועד את ליבו בפת כראוי כפי שכותב השולחן ערוך לעולם יערוך אדם שולחנו במוצאי שבת כבא ערב שבת אז זהעת את רצון לבקש בקשות מקודשבריך ישערי שמיים פתוחים עת רצון נוספת היא ביום האחרון של חג הפסח שביעי של פסח בשעת קריאת ים סוף מחצות הלילה והלך שמזכירים היום האחר ביום שמיני עצרת והיום הנוסף הרביעי הוא בזאת חנוכה אם אדם מנצל את ארבעת הימים הללו הוא מבקש מהשם יתברך בעת רצון הפועלת בשעת וזמן הימים הארבעת הימים הללו סעודת מלא ומלקה יום אחרון של פסח שמיני עצרת ויום זאת חנוכה אז את תפילתו מתקבלת בשמיים ועל כן אנחנו מזכירים ואומרים זאת חנוכה תזכור זה היום האחרון זה זמן של זאת זמן שמסוגל מאוד להיבושע בכל מי לדמתיו הבני שכר רבי צבי אלימלך מדינוב זכותו תגן עלינו אמן כותב בחנוכה יש לכל אדם מקום לעורר בתפילותיו על פקידת עקרים ועכרות כמו בראש השנה כי עיקר עניין סגולת הדבר הזה להשפיע כדי שיזכו לפרי ותן הוא דווקא ביום האחרון הנקרא בפי כל זאת חנוכה וזוהי כוונתו ביג מכלין דרחמה מנוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטאה ונקה מזל העליון ומזל תחתון מתלבשים להם יחד כפי שאומרת הגמרא במועד קטן כח עמוד א' בני חיה ומזונה לאו בזכות תליה מילדה אלא במזלה תליה מילדה בספר הקדוש אמר נועם הוא מביא שיש עת רצון גדולה לפרנסה ועשירות בזאת חנוכה. הצדיקים כותבים כי עת מוכשרת היא להמשיך פרנסה טובה לעם ישראל בזאת חנוכה. וזה מצינו בפסוק שאנחנו מזכירים בכל יום בויברך דוד. לך אדוני הגדולה והגבורה והתפארת והנצח והעוד. כי חול בשמיים וארץ לך אדוני הממלכה והמתנסא לכול לראש. זה מופיע גם בלשונו של הזוהר הקדוש. והעושר נאמר שם, והעושר והרחבוד מלפניך ואתה מושל בכל. הרי לנו שלאחר סיום שבעת הימים בבחינת היום השמיני להשפיע על האדם עושר וכבוד והכל לעבודתו יתברך בלבד. ולכן אנחנו ממשיכים ביום השמיני על עצמנו, בבקשותנו, בתפילותנו, עשירות ופרנסה. וזהו ואתה מושל בכל תיבות ואתה מושל בכל עולה שמן זית זך וזהו רומז לחיבור וקישור ליום השמיני של חנוכה כיצד תמשיך עושר וכבוד על ידי הדלקת המנורה שתדליק בשמן זית זך ובפרט גם ביום האחרון של חנוכה וממילא כל ההמשכות הטובות לבנים ולפרנסה כולם ישפילו עליך כי זאת חנוכה בגימטריה בנים פרנסה ולכן על זה נאמר הודו לאדוני כי טוב כי לעולם חסדו והוא בגימטריה זאת חנוכה ישנה עוד סגולה לרפואה שלמה בזאת חנוכה בספר עתרת ישועה כתב באות ז' להדליק כתוב בברכה אשר קידשנו במצוותיו וציונו להדליק נר חנוכה או כמנהג אשכנז להדליק נר של חנוכה להדליק התיבה להדליק עולה עם המילים זאת חנוכה וזה גם בגימטריה רפואה שלמה עם הכולל שעל ידי ההדלקה בסיום ימי החנוכה בזאת חנוכה אנחנו זוכים למשוך על עצמנו או על הסובבים שנצרכים בריאות ורפואה שלימה. רבי אברהם, בעל החסד לאברה כתב על וזאת חנוכה שהיום הזה מסוגל לעורר את הגאולה השלימה. כמו שכתוב בספר במדבר בפרק ז' פסוק פד. זאת חנוכת המזבח ביום המשך אותו. אם נהפוך את האותיות עם משך, יוצא לנו משיח. כן, בכתיב חסר, משיח הכוונה שאנחנו מתפללים ומצפים למשיח בן דוד. וזהו הזמן המסוגל ביותר להכיש בתפילותינו את הגאולה. ישנו רמז נוסף שנתנו אותו אחרים. ראשי תיבות של משיח זה רמוז מדליקין מ ש שמונת י ימי חנוכה בא ללמד אותנו שבהדלקת נרות החנוכה יורד ניצוץ מאורו של משיח והוא זמן מסוגל ונסגב ביותר כפי שהורו לנו צדיקי הדורות וזהו מה שכתוב בתהילים בפרק קלב פסוק יז ערכתי נר למשיחי דהיינו אנחנו צריכים להתפלל ולבקש שלא תיפול עלינו חס ושלום תרדמה גדולה חלילה בקירוב ביעתו של משיח צדקנו אמן האדמור הזקן מקרלין בעל הבית אהרון כותב על פי מה שכתוב במסכת שבת הגמרא ידועה דף כא עמוד ב מצוותה של הדלקת נן חנוכה מי שתשכעה עד שתכלה רגל מן השוק שתכלה רגל מן השוק הכוונה אז תהיה ביית המשיח. וכפי שכתוב בפסוק בזכריה יד ועמדו רגליו ביום ההוא על הרזיתים. הוה אומר שעל ידי הדלקת נרות החנוכה יש בכוח מעשינו לחלות ההרגלין ולקרב את רגלו של מלך המשיח שיעמדו רגליו על הר הזיתים וממילה יכריז ויודיע יחד עם אליהו הנביא על הגאולה ל נזכה במרה בימינו אמן בספר יקרא דעלמה כתב בשם הקדמונים מי שיקנה ביום האחרון של חנוכה את העליה של זאת חנוכת המזבח שמובא בסך. כל נדות נשיא ישראל לתרומת המשכן יזכה לברכה עצומה מן השמיים הוא וזרעו אחריו ויתרבה ממונו ויתרבה רכושו כדי שיהיה לו מספיק לעשות את כל צרכיו מעתה ועד עולם. ובכל זמן שיזכה האדם לעשות את רצון השם יתברך כהוגן יזכה לשפע מן שמיים שלא יפסק ובנים זכרים ומזוני רביך שלא יפסק כפי שהזכרתי וזהו רמוז בפסוק במלאכי ג י והריקותיי לכם ברכה עד בלי די דהיינו שאם משתדל לקנות את העלייה הזאת לא פחות מדי שזה 14 זהובים ומעלה אז יזכה לשפע גדול ביותר לא ולזרו אחריו. בזאת חנוכה בסיום עליית שלישי אנחנו קוראים תוספת וידבר השם אל משה לאמור בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. כותב על זה רבי צבי אלימלך מדינובוב בעל הבני שכר בספרו איגרה דפרקה ברמז קעב נראה לי בסגולה כשאדם איננו מבין איזה דבר בתורה הקדושה בשעה שלומד יאמר את פרשת המנורה היא פרשת בהעלותך את הנרות ממילא יזכה שיאירו עיניו להשכיל ולהבין באור יקראת התורה ודברי התורה שלומד. זוהי סגולה עצומה כדאי לעשות אותה תמיד. יש שנהגו ביום הזה בזאת חנוכה לעשות סעודה לרגל גומרה של מצווה. היא הדלקת הנרות. זה מופיע בליקוטי המאריך. וזה לשונו. מנהג אצל הצדיקים לעשות סעודה גדולה ביום השמיני של זאת חנוכה. ובוודאי ישנה כוונה גדולה בכך ובפשטות ולפי הניהו דעתי כותב הרב היות והיא גומרה של מצווה בחסידות קרלין הנהיגו בסעודה הזאת לשתות לחיים איזה לחיים יין המשולב עם אלכהול המשולב עם סוכר רום וניל וברנפין ברנפין זה סוג של יין שרף שהוא סוג של כעין משקה חם והיו אומרים את הפסוק באיוב לג כ"ד פדעהו מרדת שחת אותיות פמש בקיצור פ מ ש ואז כל אחד ואחד מבני החסידות מברך את רעהו באהבה ובחיבה בשנה טובה שמחה ומאושרת ושינצל מכל מיני ירידות שחת שבעולם הן ברוחניות והן בגשמיות המדרש תנחומא בפרשת שת נסו באות כ"ט כותב נר חנוכה שהותיר בו שמן ביום השמיני עושה לו מדורה בפני עצמו ולמה היות והוא הוקצה למצוותו ואסור להשתמש ממנו וממשיך המדרש לא יאמר אדם איני מקיים מצוות זקנים הועיל ואינו מן התורה אלא אמר הקדוש ברוך הוא בני אין אתם רשאין לומר כך אלא כל מה שגוזרין עליכם תהיו מקיימים. שנאמר בדברים יז י יא ועשית וכולי על פי התורה אשר יראוך לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. שגם אם אנחנו מסכימים לדברי חכמים וגם אם אנחנו לא מסכימים אנחנו מחוייבים לעשות את דבריהם. הוא כבר נאמר באיוב כב כח ותגזור עומר ויקום לך ולעל כן נוהגים לשרוף במעמד מיוחד כפי שנוהגים האדמורים את כל הפטילות בשמן הנותר של זאת חנוכה בזאת חנוכה האדמור מקרלין זכותו תגן עלינו אמן היה נוהג לשרוף אותם ובעץ שרפתן היה מבקש מקודש הבריך הוא שישרף כל הרוע של היהודים, כל הגזרות הרעות, כל הדברים הרעים, שעם ישראל יהיה נקי, זך וטהור לעבודת השם יתברך. בספר האח נפשנו כתב אחד מגדולי המקובלים בדורות הקודמים במערכת ח אות ג סגולה להינצל מכל אויבים וליסתים ומקטרגים בזאת השנה ולשמור בכל לילה את הפתילות של נרות חנוכה שנשארו אחר שקבעו אך בלילה האחרון אחר שקבעו הפתילות יקח את כל הפטילות של כל השמונה ימים וישרוף אותם עם השמן הנותר והנשאר לפניו. בספר דרך השידוך כתוב על הרווקים להתפלל ביום השמיני של חנוכה בעת הדלקת הנרות ובע שריפת הפטילים שהוא בחודש תבט על הזיווג. כי בחודש זה, חודש תבט, יש מסוגלות גדולה לזיווג הגון. ישנה עוד סגולה גדולה לזיווג הגון המובאת בספרי רבותינו הקדמונים הקדושים. בזאת חנוכה יקח את כל השמן שנשאר ואת הפתילות השרופות הישנות ישים בקערה ויליק את הפטילות. וכל חתן שרוצה להתחתן יבוא ויעבור מעל הקערה שבע פעמים. ובכל פעם שעובר על הקערה יבקש מקודש הבריך הוא שיזמן לו את בת זוגו האמיתית וזוהי סגולה נפלאה זה מופיע בספר הבי הסגולות בעמוד 218 ובספר הקדוש הם למקרא לרבנו אליהו בן המוזג זכותו תגן עלינו אמן כתב שבשעת שריפת כל הפתילות יחדיו יעברו הרווק או הרווקה על הפתילות כשהאש נמוכה שבע פעמים וזוהי סגולה לחתונה באותה שנה סגולה נוספת ישנה ללידה קלה בספר קיבה מועד כתב שמעתי סגולה בשם רבותינו הזקנים בדוקה ומנוסה ללידה קלה יקח את הפטילות של החנוכה שבהם הדליקו את נרות החנוכה ולפני הלידה היולדת תבעיר אותם בתוך פחית ותעבור מעליהם בזהירות ותאמר פרק תהילים והוא בדוק ומנוסה ללידה קלה בספר הקדוש שיח שרפי קודש על חנוכה אות א' פרק א' עמוד שסט כתב וזה לשונו סגולה בשם הרב הקדוש רבי מנחם מנדל מקוצק זכותו תגן עלינו אמן לאדם שחס ושלום יש לו זיהום בדם מה שנקרא שושנה רויז רחמנא ליצלן יקח מן השמן שמן הנותר בקנקן מנרות החנוכה והמשך על גבי מקור השושנה, מקום הכאב והוא אמר רמז לכך ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים דווקא מהנותר של השמן הנותר מן הקנקנים יעשה נס לשושנים רק צריך לדעת אדם שרוצה להשתמש בשמן שנשאר לו בתוך הנר צריך לעשות תנאי קודם שידליק ולומר אני מקצה את השמן הזה רק לחצי שעה והנותר יה חולין למה כיוון שבלחי אנחנו מחמירים ומדליקים בכוסיות של שלוש שעות וארבע שעות וממילא כל השמן מוקצא למצוותו אך אם יעשה את התנאי הזה יועיל לו המשנה ברורה בסימן תרעז בסעיף יח כותב ומכל מקום בשביל הסגולה הזאת זאת שהזכרנו של השושנה של הרויז יכול להשתמש בשמן הנותר בתוך הקנקן וזהו מנותר קנקנים הוא מסתבר שאין מועילה סגולה אלא אם כן הוא קנה את השמן במיוחד עבור הדלקת נר חנוכה שאז ישנה עליו קדושת חנוכה ואנו מנהגנו כפי שכתבו רבותינו המקובלים שהיו טולים בסוכה עוד את הבקבוק שמן או את הבקבוק יין בשביל חנוכה, את השמן, היה בשביל ליל הסדר וכן על זה הדרך. וככה היו נוהגים לאפוף מקדושת שבעת ימי הסוכות הקשורים וימי החנוכה, כפי שהזכרנו בתחילת השבוע הראשון. ובזה אנחנו מדליקים את הנרות כולם בכל שמונת ימי החנוכה. ולכן מה שנותר בקנקנים אינו נאסר כפי שמופיע במשנה ברורה. רבי מאיר מפרי משלן זכותו הגן עלינו מספר שיום אחד הגיע אליו יהודי לבקש רפואה בשביל אשתו שקיבלה שושנה ברגל שאל אותה הרבי אם נשאר שאל אותו הרבי אם נשאר לו שמן מנרות חנוכה בשנה שעברה אמר היהודי כבוד הרב מה שייך שמן לשושנה אמר לו כתוב במעוז צור ישועתי בפיוט הקדוש ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים לך הביתה ושים קצת שמן שנשאר מחנוכה על השושנה וממילא תבוא לך ותצמח לך ישועה ורפואה מזה. בספר הקדוש אוסרי לגפן בעמוד יח כתב אם יש לאדם פחד חס ושלום נכנס בו פחד בליבו אם יקח את השמן וימרח אותו על מצחו משמן שהיה דבוק בפתילות זה סגולה עצומה להסיר את הפחד מן האדם המפוחד. כמו כן ישנה סגולה להיפקד בזרע של קיימה סגולה נוספת לקרוא את תפילת חנה שמואל א' א ויש אחד מן הרמתיים וכולי עד וירם קרן משיכו ולאחר מכן תסוך האישה את עצמה בשמן הנותר בנרות ותזכה בעזרת השם להיפקד בזרע קודש של קיימה רבנו הארי בסידור שלו כותב זה מופיע בסידור רבי שבתי בזה הלשון הפטילות יניח עד חנוכת המזבח זאת חנוכה ולאחר שדולק ליל שמיני יקח כל הפתילות יחדיו וידליקהם עם שער שמן זית שנשאר וסגולתו היא להינצל מהריגת דם בר מינן בעזרת השם ואדם שזקוק לישועה גדולה בדבר מסוים יקח מהאפר שנותר מהשריפה של הפטילים הללו ששרף בעת הדלקתו עם השמן בסיום היום השמיני ויזר אותה מעט על בצק של לחם שאופה ויתן לאדם הזקוק לישועה לאכול ממנו והאדם הזה י י רצון שהדברים ישפיעו עלינו שפע מכל קדושת ימי החנוכה ונזכה לאור אינסוף ברוך הוא שילווה אותנו כל ימות השנה בפתקה כתבה לחיים טובים ולש שלום חנוכה שמח ברוכים תהיו להשם