מעלות וסגולות זאת חנוכה - הרב שמעון משה חי רחמים

 

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח, היום נעסוק בשיעור מיוחד לזאת חנוכה,

יום השמיני

של ימי החנוכה.

יום האחרון של חנוכה נקרא בספרים הקדושים זאת חנוכה.

בפשטותו של טעם זהו,

כיוון שאנחנו קוראים בו את הכתוב בספר במדבר פרק ז,

פסוק פד,

זאת חנוכת המזבח

אחרי משך אותו.

מעלתו וגדולתו יתרה על כל הימים שקדמו לו ימי החנוכה,

כי הוא שמיני להם,

ואין שמיני אלא יום נוסף

ומעולה לשבעת הימים שקדמו.

רבי אהרון מקרלין בספרו בית אהרון,

באות

ד פרק מ״ד כותב,

הנס בשמן היה דווקא שמונה ימים

ולא פחות.

הכל הוא בכדי להראות

את גדלות הבורא,

לה אנחנו צריכים לכוון את מאוויינו ומעשינו ולייחד את כל המידות כולם,

והנרות לנר השמיני,

הוא הנר העליון,

מן שמיא,

מן העולם של מעלה.

ולכן, דווקא בו ביום נמשכו המשכן וכליו.

ביום הזה הייתה התרחשות ניסית גדולה למעלה מדרך הטבע,

ולכן מקובל על פי רבותינו בעלי החסידות,

שביום הזה נגמרת לה החתימה הטובה לה ציפינו,

התפללנו וכל מאוויינו היו

מכוונים כלפי החתימה האחרונה

של אותם פתקים שיצאו

רצים עם המלאכים,

דחופים לעשות את רצון המלך

כבר מחודש תשרה.

את הדבר הזה גם מזכיר האדמו״ר ממונקטג',

זכותו תגן עלינו אמן,

בספרו מאמר ימי אורה בשער יששכר,

הוא כותב

בשם הצדיק

כי אם ידוע כי גמר החותם שהיה בחג הסוכות ושמיני עצרת נמשך והולך לו עד לחנוכה

ובאמת מובאים הדברים במדרשים,

בזוהר הקדוש ואף בכתבי רבנו האריזה על

בעניין הדבר הזה אך לא נמצאו מפורשים הדברים הללו כסוד השם ליראיו ובריתו להודיעם

ובספר הקדוש בת עין שלא מזמן

היה היורצייט שלו

זכותו תגן עלינו אמן של רבי אברהם דוב מאובריץ'

מביא זאת בשם כתבי רבנו הארי אך

הדברים לא נמצאו.

ועוד

בעיצומו וחשיבותו של היום השמיני כותב הבני סחר

זכותו תגן עלינו אמן כי היום השמיני ישנו מנהג

של בני ישראל לקרוא אותו בשם זאת חנוכה ולא דבר ריקו.

ועוד הוא מביא בשם רבי צדוק הכהן מלובלין

שכתב בספרו פרי לצדיק

על חנוכה, ענייני חנוכה, באות כג שטעם היום הזה משמעותו

וגדלותו עצומה היא למאוד וכפי שנראית את הדברים הלאה.

במאמר מרדכי

בקונטרס אור הגנוז

מובא שחנוכה הוא ראשי תיבות נ' נעשה ו' ונגמר,

ח' חתימה,

כ' כל ה' השנה.

אותיות חנוכה

להורות לעם ישראל שהיום הזה הוא היום השמיני בו

יוצאים הפתקים לפעולה לאחר שכבר נמסרו בשמיני עצרת,

כן, בליל שמיני עצרת,

והיום הזה נוכחת לה החתימה המוצלחת והטובה

מפיקוד שבריחו לעמו ישראל ולכלל ישראל בכל מקומות מושבותיהם.

רבי אהרון מקרלין מוסיף עוד בספרו

כי עיקרו של החנוכה זהו היום השמיני והנר השמיני.

כל המידות כולם,

כפי שהזכרנו, נוטים לנר השמיני,

הוא הנר המשפיע מן שמעיה לכולם,

ולכן בזאת חנוכה

מתעוררים להם כל השלוש עשרה מידות, יג מחלין דרחמי.

וכשמתעוררים היגמל מידות, ממילא נפתחים להם כל האורות

ומקורות הרחמים הגדולים על כלל ישראל להשפיע עליהם מן השמיים שפע אינסוף ברוך הוא.

בעל הישמח ישראל כותב שבזאת חנוכה ביום הזה נכללים להם

כל ימי החנוכה,

ועוד שנמשכים להם אורות גדולים ומידת הרחמים משפעת על עם ישראל,

ועל כן מעלין בקודש

ולא מורידין, וזוהי עצה נאמנה לכל אדם ואדם באשר הוא,

שיוסיף ויוליך כפי הנרות

וכפי דעתם של בית שמאי שמוסיף והולך,

ולא דעתם של בית הלל שהולך ומחסיר,

אלא יוסיף ויוליך בקדושה וטהרה,

ובפרט בימי החנוכה,

כדי שביום השמיני יושפע עליו שפע עצום היורד מן השמיים.

בספר משנה שכיר כתב

זאת חנוכה,

אנחנו כוללים בה את כל ההשגות של ימי החנוכה,

ולכן כותב המהריל בספרו

בנר מצווה חלק ב' בענייני החנוכה,

זהו הטעם למה ניתנה ברית מילה ליום השמיני דווקא,

להורות שעם ישראל איננו בטבע אלא הוא מעל הטבע.

שבעה כוכבי לכת קיימים להם בשמיים, זהו טבע.

מידה השמינית היא למעלה מן הטבע,

ולכן את נרות החנוכה הדליקו במשך שמונה ימים, כי גם הנס היה מעל הטבע, מעל לשבעה ימים,

כדי להורות לנו את מדרגתנו בה זכינו שבחר בנו הקדוש ברוך הוא להשפיע עלינו את האור הגנוז

אינסוף ברוך הוא, היורד בששת

ימי בראשית,

ושוב פעם יורד באלו הימים,

ימי החנוכה.

ולכן עיקרו של חנוכה הוא היום השמיני, כפי שהזכרנו, ולכן הוא נקרא בשם

זאת חנוכה,

שהוא עיקר וגבוה מכל הימים כולם ואף

מן הטבע.

בספר הקדוש באר הפרשה על פרשת מקץ,

מביא בענייני זאת חנוכה

בשם רבותינו המקובלים, זכותם תגן עלינו, אמן,

בכל יום ויום

מימי החנוכה מתעוררת לה מידה אחרת משבחי קודשא בריכו.

ואנחנו אומרים את המידות הללו בשחרית בכל בוקר, יוצר אור,

ובורא חושך,

עושה שלום, ובורא את הכול.

ועוד מזכירים,

פועל גבורות, עושה חדשות, בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות,

בורא רפואות נורא תהילות, והשמיני הוא אדום.

הנפלאות.

הרי לנו שבכל שמונה הימים יש לנו שפע לכל יום ויום משל עצמו המשפיע עלינו,

ובחנוכה

יש שפע כולל את כל השפעים כולם,

וזהו כי יום השמיני ניזון מעל הטבע,

כפי שהזכרנו, ומנפלאות אדון הנפלאות,

זהו הבורא ברוך הוא,

יתברך שמו.

האדמו״ר מבובוב, זכותו תגן עלינו אמן,

היה אומר על הפסוק בתהילים קי״ח כ״ג,

מאת אדוני הייתה זאת,

היא נפלט בעינינו.

אנחנו מזכירים את הפסוק הזה בהלל בכל

שמונת ימי החנוכה.

מאת השם הייתה זאת,

היום השמיני שנקרא זאת חנוכה הוא מאת השם,

הוא לא משלנו.

ולכן ביום הזה הקדוש ברוך הוא מוכן ומזומן לפעול דברים שהם בבחינת

נפלט בעינינו.

היא נפלט בעינינו.

דברים שהם פלא לעיניים שלנו. איך זה יכול להיות? איך קרה הנס? איך פעל?

בידיים של אדון הנפלאות הכול.

ולכן אמרו רבותינו, זיכרונם לברכה,

שאפשר למשש בידיים את ההנגה הניסית

הנשפעת ביום השמיני מלמעלה ביום זאת חנוכה על כל יהודי ויהודי.

כל הייחודים כולם

טמונים דווקא ביום השמיני.

שמיני עצרת,

שמיני של זאת חנוכה, וכן על זה הדרך.

המדרש כותב, עיצרו לי יום אחד,

דהיינו הקדוש ברוך הוא,

שנתן לנו יום טוב,

ונתן לנו ימי חול המועד שבעה ימים, מבקש מאיתנו,

תעצרו עוד יום אחד.

והוא יקרא יום עצרת,

עצרו לפניי ותנו לי עוד יום אחד משלכם.

בכל שבעת הימים

לא הלכנו לעבודה,

לא טרחנו ועמלנו לפרנסתנו, אלא ישבנו,

שמחנו, כנאמר, ושמחת בחגיך, והיית אך שמח,

ופתחנו בבורא יתברך, הוא המשפיע על כל אדם ואדם באשר הוא,

ועל כל בריאה ובריאה שפע גדול.

ובא הקדוש ברוך הוא ומנסה אותנו דווקא ביום השמיני,

אחרי שינקנו שבעה ימים שפע,

ואומר, עצרו לפניי עוד יום.

העצלן רץ מיד לעבודה כי אין לו ביטחון בהשם יתברך,

אבל החרוץ

כל כולו

ספון ודרוך ודבוק בהשם יתברך, כדי לקבל ממנו

במתנה גמורה את השפע הגדול,

שהוא יותר משבעת הימים שהוא הושפע בהם.

והוא היום השמיני.

ולכן,

בזאת חנוכה הוא הנר השמיני.

יש בו בחינה והשפעה עצומה כל כך כמו שמיני עצרת.

ולכן הצדיקים הזכירו כבר,

כפי שהקדמנו,

ואמרנו שבזאת חנוכה זוהי החתימה הסופית ביותר לימי הדין,

הנקראים ימי הדר.

על ידי זה הקדוש ברוך הוא משפיע על כולנו,

חיות

לזה העולם ומשפיע עלינו שפע גדול.

השם ישמואל בספרו כותב

כל שמיני הוא כוח הכולל את כל השבעה ימים כולם.

הרמב״ן

בשמיני עצרת כתב

יש לומר שהיום השמיני הזה באשר הוא כולל

מהשבעה שלפניו

והוא נעשה אמצעי להמשיך

מהשבעה לכל ימות השנה כולה.

ובזה העניין הוא בשווה,

וכמו שמיני עצרת,

כך הוא שמיני של חנוכה,

ועל כן הוא קרוי בשם זאת חנוכה.

בספר הקדוש אמרי מנחם

בענייני זאת חנוכה כתוב

בשם בעל הרוקח, זכותו תגן עלינו אמן,

שכתב בהלכות חנוכה בסימן רכה,

שמונת ימי החנוכה הם כנגד שמונה ימים של ימי חג הסוכות.

ביום הזה, יום שמיני של חנוכה, כנגד שמיני עצרת,

אנו באים לפני קודשא בריחו בהתבטלות גמורה,

בבחינת

מי שיושב עם המלך

והוא נוטל אותו לבדו, דהיינו רק אנו בקודשא בריחו.

כך כותב הזוהר הקדוש בזוהר חדש

בחלק ג'

בדף ל״ב עמוד א'.

וזוהי ההתבטלות הגמורה של האדם ביותר,

שמרגיש שאין שום מציאות זולת מציאותו של קודשא בריחו,

ונוטל אותו לבדו, ועל ידי זה כל מה שאדם מבקש

ושואל מפי הקדוש ברוך הוא,

מיד הקדוש ברוך הוא מעריף עליו ונותן לו.

וממילא גם כל המקטרגים כולם בטלים לפני הקדוש ברוך הוא, ואין

איש מקטרג.

וממילא אף הם יכולים להיוושע בכל מי לדמת אב, בבני חיה ומזונה.

אספת אמת מגור זכותו תגן עלינו, אמן כותב,

שזאת חנוכה הוא כשמיני עצרת.

כי כבר אמרו חז״ל על פי רש״י בויקרא כג ל״ו שמיני עצרת הוא נקרא כי עצרתי אתכם אצלי.

משל למה הדבר דומה למלך שזימן את בניו לסעודה

למספר ימים,

כיוון שהגיע זמנם

לסיים את הסעודה, אמר להם בניי,

בבקשה מכם,

עקבו עמי עוד יום אחד, קשה עליי פרידתכם.

וכך התורה הקדושה מזכירה בפרשת אמור

את השמיכה של חג הסוכות לציווי הדלקת המנורה.

כדכתיב בויקרא כג ב' ויקחו אליך שמן זית זך כתית

למאור

בדרך רמז בעל הרוקח מביא

בהלכות חנוכה, בריש הלכות חנוכה,

לכן קבעו לנו חכמים שמונת ימי חנוכה, דומיה,

דחג הסוכות שאף הוא שמונה ימים.

ולכן נאמר מעתה,

זאת חנוכה דומה בטעמה לשמיני עצרת.

אם על שמיני עצרת כתוב בזוהר הקדוש,

ובהוא חדבתה לא משתכחה במלכה אלא ישראל בלכודיו,

דהיינו,

בעת שעת השמחה לא נמצא אצל המלך כי אם בני ישראל עצמם,

ומאן דייתיבי מלכה ונתה ליה בלכודיה כל מה דבא אשיל ויהיב לה.

והאדם יושב עם המלך לבדו,

וכל אשר ישאל הוא יקבל.

ולכן אף על היום הזה נאמר כל מאן דבא אשיל ויהיב לה.

כל מי שיבקש וישאל, הקדוש ברוך הוא ייתן לו.

בספר הקדוש בני בנימין

על חנוכה

כותב בשם בעל אבני סוחו, רבי צבי אלימלך מדינוב,

זכותו תגן עלינו אמן, שאמר בשם הצדיקים

מראש חודש אלול ועד חנוכה יש אור מיוחד ברקיע שמאיר,

כי אין תבנית יד פשוטה,

הפושט לקבל את אותם בעלי התשובה אשר נדחו מלשוב בעשרת ימי תשובה,

ומתקבלת תשובתם עד חנוכה.

ומסיים רבי דוד מדינוב, זכותו תגן עלינו אמן, שלדעתו

אין היד עוברת עד זאת חנוכה.

ובעניות דעתי, בסייעתא דשמיא,

כתוב בישעיהו פסוק כז ט,

בזאת יכופר עוון, דהיינו בזאת חנוכה,

שאנחנו קוראים את זאת חנוכת המזבח,

אז הוא הרמז הגדול ביותר לכפרת העוונות.

האביר יעקב, זכותו תגן עלינו אמן,

כותב בשם רבי ישראל מרוז'ין, הסבא קדישא.

מה שצדיקים יכולים לפעול מהשם יתברך בראש השנה ויום הכיפורים,

יכול יהודי פשוט

לפעול מהשם יתברך בזאת חנוכה.

ובספר בישורון מלך כתב בשם רבי...

הקדוש רבי אלימל אלעזר מליז'נסק

זכותו תגן עלינו אמן שהיה בנו של רבי אלימלך מליז'נסק

שיש ארבעה זמנים בשנה שהם עת רצון להתפלל

האחד בכל מוצאי שבת

בסעודת מלווה מלכי

שאדם סועד את ליבו בפת קראוי כפי שכותב השולחן ערוך לעולם

יערוך אדם שולחנו במוצאי שבת כבערב שבת

אז זה עת רצון לבקש בקשות מקודש הברית וישערי שמים פתוחים

עת רצון נוספת היא ביום האחרון של חג הפסח

שביעי של פסח

בשעת קריעת ים סוף מחצות הלילה ואילך שמזכירים

היום האחר ביום שמיני עצרת

והיום הנוסף הרביעי הוא בזאת חנוכה

אם אדם מנצל את ארבעת הימים הללו ומבקש

מהשם יתברך

בעת רצון הפועלת

בשעת וזמן הימים ארבעת הימים הללו סעודת מלאה ומלכה יום האחרון של פסח שמיני עצרת ויום

זאת חנוכה אז עת תפילתו מתקבלת בשמיים ועל כן

אנחנו מזכירים ואומרים זאת חנוכה

תזכור זה היום האחרון זה זמן של זאת

זמן שמסוגל מאוד להיוושע בכל מי לדמתיו

הבני סחר

רבי צבי אלימלך מדינוב זכותו תגן עלינו אמן כותב

בחנוכה

יש לכל אדם מקום לעורר בתפילותיו על פקידת עקרים ועקרות כמו בראש השנה

כי עיקר עניין סגולת

הדבר הזה להשפיע כדי שיזכו לפרי בטן הוא דווקא ביום האחרון הנקרא בפי כל זאת חנוכה

וזוהי כוונתו

בי״ג מחלין דרחמא מנוצר חסד לאלפים

נושא עוון ופשע וחטאה ונקה

מזל העליון ומזל תחתון

מתלבשים להם יחד כפי שאומרת הגמרא במועד קטן

כח עמוד א' בני חיה ומזונה לאו בזכות טליה מילדה אלא במזלה טליה מילדה

בספר הקדוש אמרי נועם

הוא מביא

שיש עת רצון גדולה לפרנסה ועשירות בזאת חנוכה

הצדיקים כותבים כי עת מוכשרת היא להמשיך פרנסה טובה לעם ישראל בזאת חנוכה

וזה מצינו בפסוק

שאנחנו מזכירים בכל יום בויברך דוד

לך אדוני הגדולה והגבורה והתפארת

והנצח והעוד,

ככל בשם בארץ, לך אדוני הממלכה והמתנשא לכל לראש.

זה מופיע גם בלשונו של הזוהר הקדוש.

והעושר נאמר שם, והעושר והכבוד מלפניך,

ואתה מושל בכל.

הרי לנו שלאחר סיום שבעת הימים בבחינת היום השמיני,

להשפיע על האדם עושר וכבוד והכל לעבודתו יתברך בלבד.

ולכן אנחנו ממשיכים

ביום השמיני על עצמנו, בבקשותינו, בתפילותינו,

עשירות ופרנסה. וזהו, ואתה מושל בכל,

כי תיבות ואתה מושל בכל עולה שמן זית זך.

וזהו רומז לחיבור וקישור ליום השמיני של חנוכה.

כיצד תמשיך עושר וכבוד?

על ידי הדלקת המנורה שתדליק בשמן זית זך,

ובפרט גם ביום האחרון של חנוכה.

וממילא כל ההמשכות הטובות

לבנים ולפרנסה,

כולם ישפיעו עליך,

כי זאת חנוכה בגימטרייה בנים פרנסה.

ולכן על זה נאמר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, והוא בגימטרייה זאת חנוכה.

ישנה עוד סגולה לרפואה שלמה בזאת חנוכה בספר עטרת ישועה כתב

באות זין

להדליק, כתוב

בברכה

אשר קידשנו במצוותיו וציוונו, להדליק נר חנוכה, או כמנהג אשכנז להדליק נר של חנוכה.

להדליק, התאיבה להדליק, עולה

עם

המילים זאת חנוכה,

וזה גם בגימטרייה רפואה שלמה עם הכולל,

שעל ידי ההדלקה בסיום ימי החנוכה, בזאת חנוכה,

אנחנו זוכים למשוך על עצמנו או על הסובבים שנצרכים

בריאות ורפואה שלמה.

רבי אברהם,

בעל החסד לאברהם,

כתב על וזאת חנוכה

שהיום הזה מסוגל לעורר את הגאולה השלימה.

כמו שכתוב בספר במדבר, בפרק זן, פסוק פד,

זאת חנוכת המזבח ביום הימשך אותו, אם נהפוך את האותיות הימשך,

יוצא לנו משיח,

כן, בכתיב חסר.

משיח, הכוונה שאנחנו מתפללים ומצפים למשיח בן דוד,

וזהו הזמן המסוגל ביותר לעזור.

תחיש בתפילותינו את הגאולה.

ישנו רמז נוסף שנתנו אותו אחרים,

ראשי תיבות של משיח זה רמוז מדליקין, מ,

ש, ש, שמונת, י, ימי, ח, חנוכה.

בא אלמד אותנו שבהדלקת נרות החנוכה יורד ניצוץ מאורו של משיח והוא זמן מסוגל ונשגב ביותר כפי שהורו לנו צדיקי הדורות.

וזהו מה שכתוב בתהילים בפרק קלב פסוק יז,

ערכתי נר למשיחי.

דהיינו, אנחנו צריכים להתפלל ולבקש שלא תיפול עלינו חס ושלום תרדמה גדולה,

חלילה,

בקירוב ביאתו של משיח צדקנו, אמן.

האדמו״ר הזקן מקרלין, בעל הבית אהרון, כותב

על פי מה שכתוב במסכת שבת,

הגמרא הידועה, דף כא עמוד ב',

מצוותה של הדלקת נר חנוכה משתשכה החמה עד שתכלה רגל מן השוק.

שתכלה רגל מן השוק, הכוונה,

אז תהיה ביאת המשיח.

וכפי שכתוב בפסוק בזכריה יד ד, ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים,

הווה אומר שעל ידי הדלקת נרות החנוכה יש בכוח מעשינו לכלות

ההרגלין ולקרב את רגלו של מלך המשיח שיעמדו רגליו על הר הזיתים,

וממילא יכריז ויודיע יחד עם אליהו הנביא על הגאולה,

לה נזכה במהרה בימינו, אמן.

בספר יקרא ד'עלמה כתב בשם הקדמונים,

מי שיקנה ביום האחרון של חנוכה את העלייה

של זאת חנוכת המזבח,

שמובא בסך

כל נדבת נשיאי ישראל לתרומת המשכן יזכה לברכה עצומה מן השמיים הוא וזרעו אחריו,

ויתרבה ממונו ויתרבה רכושו כדי שיהיה לו מספיק

לעשות את כל צרכיו מעתה ועד עולם.

ובכל זמן שיזכה האדם לעשות את רצון השם יתברך כהוגן,

יזכה לשפע מן שמיים שלא ייפסק,

ובנים זכרים ומזונה רוויחה שלא ייפסק כפי שהזכרתי.

וזהו

רמוז בפסוק במלאכי ג' י' והריקו תילחם ברכה

עד בלי די.

דהיינו שאם ישתדל לקנות את העלייה הזאת לא פחות מדי,

שזה ארבעה עשר זהובים ומעלה,

אז יזכה לשפע גדול ביותר לו ולזרעו אחריו.

בזאת חנוכה,

בסיום עליית

שלישית

אנחנו קוראים

תוספת וידבר השם אל משה לאמור בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות כותב על זה רבי צבי אלימלך מדינוב בעל הבני יששכר

בספרו איגרא דפרקה

ברמז קעב

נראה לי בסגולה כשהאדם איננו מבין איזה דבר בתורה הקדושה בשעה שלומד יאמר את פרשת המנורה

היא פרשת בהעלותך את הנרות

וממילא יזכה שיאירו עיניו

להשכיל ולהבין באור יקרת התורה ודברי התורה שלומד.

זוהי סגולה עצומה, כדאי

לעשות אותה תמיד.

יש שנהגו ביום הזה, בזאת חנוכה,

לעשות סעודה לרגל גומרה של מצווה,

היא הדלקת הנרות.

זה מופיע בליקוטי המעריך

וזה לשונו מנהג אצל הצדיקים לעשות סעודה גדולה

ביום השמיני של זאת חנוכה ובוודאי ישנה כוונה גדולה בכך ובפשטות ולפי עניות דעתי כותב הרב

היות והיא גומרה של מצווה.

בחסידות קרלין הנהיגו בסעודה הזאת לשתות לחיים.

איזה לחיים?

יין המשולב עם אלכוהול,

המשולב עם סוכר,

רום וניל וברנפין.

ברנפין זה סוג של יין שרף,

שהוא סוג של כעין משקה חם.

והיו אומרים את הפסוק באיוב ל״ג כ״ד,

פדעהו מרדת שחת,

אותיות פמש, בקיצור פ״מ״ש.

ואז כל אחד ואחד מבני החסידות מברך את רעהו באהבה ובחיבה בשנה טובה,

שמחה ומאושרת,

ושיינצל מכל מיני ירידות שחת

שבעולם הן ברוחניות והן בגשמיות.

המדרש תנחומא

בפרשת נסו,

באות כ״ט כותב

נר חנוכה

שהותיר בו שמן ביום השמיני עושה לו מדורה בפני עצמו.

ולמה?

היות והוא הוקצה למצוותו

ואסור להשתמש ממנו.

וממשיך המדרש

לא יאמר אדם איני מקיים מצוות זקנים, הואיל ואינו מן התורה,

אלא אמר הקדוש ברוך הוא,

בני, אין אתם רשאין לומר כך,

אלא כל מה שגוזרין עליכם תהיו מקיימים,

שנאמר בדברים י״ז, י״ד, י״א,

ועשית וכולי.

על פי התורה אשר ירוך,

לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל,

שגם אם אנחנו מסכימים לדברי חכמים,

וגם אם אנחנו לא מסכימים, אנחנו מחויבים לעשות את דבריהם.

וכבר נאמר באיוב,

כב כח ותגזור עומר ויקום לך.

ועל כן נוהגים לשרוף

במעמד מיוחד, כפי שנוהגים האדמו'רים,

את כל הפתילות בשמן הנותר של זאת חנוכה.

בזאת חנוכה.

האדמו'ר מקרלין, זכותו תגן עלינו, אמן,

היה נוהג לשרוף אותם, ובעת שרפתן היה מבקש מקודשא בריחו,

שישרף כל הרוע של היהודים,

כל הגזרות הרעות, כל הדברים הרעים,

שעם ישראל יהיה נקי, זך וטהור לעבודת השם יתברך.

בספר אח נפשנו

כתב אחד מגדולי המקובלים בדורות הקודמים

במערכת ח' עוד ג',

סגולה להינצל מכל אויבים ולסטים ומקטרגים בזאת השנה,

ולשמור בכל לילה את הפתילות של נרות חנוכה שנשארו אחר שקבעו,

אך בלילה האחרון,

אחר שקבעו הפתילות,

ייקח את כל הפתילות של כל השמונה ימים וישרוף אותן עם השמן הנותר והנשאר לפניו.

בספר דרך השידוך

כתוב על הרווקים להתפלל ביום השמיני של חנוכה

בעת הדלקת הנרות

ובעת שרפת הפתילים,

שהוא בחודש טבת, על הזיווג,

כי בחודש זה, חודש טבת,

יש מסוגלות גדולה לזיווג הגון.

ישנה עוד סגולה גדולה לזיווג הגון

המובאת בספרי רבותינו הקדמונים הקדושים.

בזאת חנוכה ייקח את כל השמן שנשאר

ואת הפתילות השרופות הישנות, ישים בקערה

וידליק את הפתילות,

וכל חתן שרוצה להתחתן יבוא ויעבור מעל הקערה שבע פעמים,

ובכל פעם שעובר על הקערה יבקש מקוד שבריחו שיזמן לו את בת זוגו האמיתית,

וזוהי סגולה נפלאה. זה מופיע בספר,

אביע סגולות,

בעמוד 218. ובספר הקדוש אם למקרא לרבנו אליהו בן עמוזג,

זכותו תגן עלינו אמן, כתב,

שבשעת שרפת כל הפתילות יחדיו יעברו הרווק או הרווקה על הפתילות,

כשהיש נמוך.

שבע פעמים, וזוהי סגולה לחתונה באותה שנה.

סגולה נוספת ישנה ללידה קלה.

בספר קיווה מועד

כתב שמעתי סגולה בשם אבותינו הזקנים,

בדוקה ומנוסה ללידה קלה.

ייקח את הפתילות של החנוכה שבהם הדליקו את נרות החנוכה ולפני הלידה יולדת תבעיר אותם בתוך פחית

ותעבור מעליהם בזהירות ותאמר פרק תהילים

והוא בדוק ומנוסה ללידה קלה.

בספר הקדוש שיח שרפי קודש

על חנוכה,

אות א', פרק א', עמוד שסט כתב, וזה לשונו.

סגולה בשם הרב הקדוש רבי מנחם מנדל מקוצק,

זכותו תגן עלינו אמן,

לאדם שחס ושלום יש לו זיהום בדם,

מה שנקרא שושנה,

רויז,

רחמנא ליצלן,

ייקח מן השמן הנותר בקנקן מנרות החנוכה וימשך

על גבי מקור השושנה, מקום הכאב.

והוא אמר רמז לכך,

ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים. דווקא מהנותר של השמן הנותר מן הקנקנים יעשה נס לשושנים.

רק

צריך לדעת,

אדם שרוצה להשתמש בשמן שנשאר לו,

בתוך הנר צריך לעשות תנאי

קודם שידליק,

ולומר אני מקצה את השמן הזה רק לחצי שעה, והנותר יהא חולין.

למה? כיוון שבלאו הכי אנחנו מחמירים ומדליקים בכוסיות של שלוש שעות וארבע שעות,

וממילא כל השמן מוקצה למצוותו,

אך אם יעשה את התנאי הזה, יועיל לו.

המשנה ברורה בסימן תרעז בסעיף יח,

כותב, ומכל מקום בשביל הסגולה הזאת שהזכרנו של שושנה של ארויז

יכול להשתמש בשמן הנותר בתוך הקנקן, וזוהו מנותר קנקנים.

ומסתבר

שאין מועילה הסגולה אלא אם כן הוא קנה את השמן במיוחד עבור הדלקת נר חנוכה, שאז ישנה עליו קדושת חנוכה, ואנו מנהגנו,

כפי שכתבו רבותינו המקובלים,

שהיו תולים בסוכה עוד את הבקבוק שמן או את הבקבוק יין בשביל חנוכה,

את השמן, יין בשביל ליל הסדר, וכן על זה הדרך,

וכך היו נוהגים לאפוף מקדושת שבעת ימי הסוכות הקשורים בימי החנוכה, כפי שהזכרנו בתחילת השבוע הראשון,

ובזה אנחנו מדליקים את הנרות כולם בכל שמונת ימי החנוכה.

ולכן,

מה שנותר בקנקנים

אינו נאסר כפי שמופיע במשנה ברורה.

רבי מאיר מפרמישלן, זכותו תגן עלינו, מספר

שיום אחד הגיע אליו יהודי לבקש רפואה בשביל אשתו שקיבלה שושנה ברגל.

שאל אותו הרבי אם נשאר

לו שמן מנרות חנוכה משנה שעברה.

אמר היהודי, כבוד הרב, מה שייך שמן לשושנה?

אמר לו, כתוב, במעוז צור ישועתי בפיוט הקדוש, ומנוטר קנקנים נעשה נס לשושנים.

לך הביתה ושים קצת שמן שנשאר מחנוכה לשושנה,

וממילא תבוא לך ותצמח לך ישועה ורפואה מזה.

בספר הקדוש, אוסרילה גפן, בעמוד יח,

כתב, אם יש לאדם פחד,

חס ושלום,

נכנס בו פחד בליבו,

אם ייקח את השמן וימרח אותו על מצחו,

שמן שהיה דבוק בפתילות,

זו סגולה עצומה להסיר את הפחד מן האדם המפוחד.

כמו כן,

ישנה סגולה להיפקד בזרע של קיימא סגולה נוספת,

לקרוא את תפילת חנה,

שמואל א',

א', א',

ויהי איש אחד מן הרמתיים וכו', עד וירם קרן משיחו,

ולאחר מכן תסוך

האישה את עצמה בשמן הנותר בנרות,

ותזכה בעזרת השם להיפקד

בזרע קודש של קיימא.

רבנו הארי בסידור שלו כותב,

זה מופיע בסידור רבי שבתאי,

בזה הלשון

הפתילות יניח עד חנוכת המזבח זאת חנוכה,

ולאחר שדולק ליל שמיני ייקח כל הפתילות יחדיו,

וידליקם עם שער שמן זית שנשאר,

וסגולתו היא להינצל מהריגת דם

בר מינן בעזרת השם.

ואדם שזקוק לישועה גדולה,

בדבר מסוים,

ייקח מהאפר שנותר מהשריפה של הפתילים הללו,

ששרף בעת הדלקתו עם השמן בסיום היום השמיני,

ויפזר אותם מעט על בצק של לחם שאופה,

וייתן לאדם הזקוק לישועה לאכול ממנו,

והאדם הזה ייבשע יהי רצון שהדברים ישפיעו עלינו שפע מכל קדושת

ימי החנוכה ונזכה לאור אין סוף ברוך הוא שילווה אותנו כל ימות השנה

בפתקה כתבה לחיים טובים ולשלום.

חנוכה שמח, ברוכים תהיו להשם.