הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל - בדיקה בלבד - לא לפרסום! מסכת יבמות דף ל"ו–ל"ז

 - לא מוגה ! - 

גמר אין של המש רבי אליעזר אמרו צי בג כמו דבר המשנה שכל לקיים אותך להוציא אותו גם אותה וגם גם שנשיא צוים לומר בג אחד שציך מגה אלא שלא יוציא בחצי חליפה או שלא יפריש מה הפריש מהזתה עבר 300 חודש אפילו אחריסו פשוט שלא תחתן לא יום אחר זה אל תים כן למרג לא מרגשי הוציא גב אבק רבי רבי יוחנן קנה אותו רבי רק כן אשתו משנה וצי לא תחשוב בחריצה שחצת חריצה שום מצבה אלא בתייש בזור חת למה למה לא רק מחשב אם כן ביד מחובות לשכ לא קנה אותה כן לא קנה אותה כמתי חל אמר רבי מאיר ורבי אליעזר אמרו דבר אחד רבי אליעזר עד האמרה רבי מאיר דת לא יצא אדם עובר את חברו ומנק את חברו ואם נסע יוציא ולא יחזיר עולם רבי מאיר חכמים אומרים יוציא שגיע זמנו לקנות לקנות זה נח בכלל לא דומ שומר דבר סליחה ששחור אופן כל מצאנו שרבי מאירור כונס את את הבן אדם הזה שנסע אותה אפילו ואפילו נסע אותה גם כן צריך להוציא כיוון שמתי שנסע אותה נסע אותה באיסור אפילו עכשיו אפילו עכשיו שש עכשיו כל עכשיו זה חשש עם כל זה כנס איך הוא הרי כאן מדבר מעוברת חברו ככל ש אחרי שהיא ילדה או מנגת אחרי מתי שהוא לקח אותה לקח אות לקח אותה מחובר אותה מדק מה הדין אז הדינו שאם אומר יוצא ציב לחזורות העולמים למה חזר עולמים תחכה קד חודש כן ודאי עשה כס אותו אפילו בשעת אחד בשעה שתה שיסור אחרי אומרים אחרי אומרים יוצא שיגיע לקנות תקנו אומרים באמת עכשיו כמו שעכשיו עלה באיסור יוציא אותה חר שגיע אחי כבדה ל את החודש אז אם רוצה לקנות לקנות פה בדיוק כמה אם היה במר כאן דגי דגי אמא במונה לא קונה מעוברת בחליטה אז למה מעוברת אם מעוברת אין לנו לקס גם מביאים בשומר טב לקד מה הדין הוא מהתורה מהדין הדין לא צריך להוציא למה עכשיו זה לא הדבר שהיא שומרת אם כן עשה עשה לא עשה עכשיו בכל זאת שעת הטו ז גם אמר זה משום תקנה או משום כנס חכמים מה שאומרים זה משום תקנה של בד ש משום כנס לא ידעתי מה קשה כלומר עכשיו החכמים הם אמרו שיוצאים ויחזיר יוציא מה יוצאים יוציא בג יוצאי לא יוצא צנס עבר חכמים כאילו ננסה אבל אחרי כן חול אם נצר כ מותר כל שעב אז זה כנ קטן לא גדול ולא קטן אחרי אסור איך אפשר להיות אחרי אסור זו האישה אחרה זה סורה אסור לבוא עליה לכן אין אסור שוכנס כמו שאסור לקחת לך להתחתן אתה אומר אסור לבוא עלה הזו גם זה אסור אבל אחרי כת חודש שמותר לס אמר להביא אם הגמרא מספר אם יוציא בגד אומר ודאי אסור לבוא עליה חכמים מה אסור בקר הוא לא עשה שום שום סו שום אדם אסור לסעוב חברות וים מקבים יקח אותה נמצא עובד חברות אם תח אותה ועוד משיך לבוא עליה כל חברו הוא מלחברו כן עשו לא למה יוצאים גמ אמר להביל לא יעדור אלא משקע ביסור אשת רח דאורייתא אבל דרבנן כרבנן צרמה עד כאן לא קמ רבי מאירם אלא משום דרבנן דרבנן חכמים עצ חזק מדברהם של תורה אבל מדאורית פרשה מינה אם היה מעבר את חברו ושומטו סו יכול לומר כנסה אבל עכשיו היות מעוברת משמרת למה אמר להבדים מה לא קם לוקמה רבי אליעזרחם למה הוא עשר אותם אלא משום גע ביצור שתחת דאורייתא אסורים לא שווים שווים אבל אתה דרבנן אבל שמה שנכנס חברים כמך אפילו אפילו בזמן שאין מה לגוסמ דנמ עד כאן לא קרבי מאיר הטעם אלא משדרנם חכמים עצו חיזק דבר בתום של תורה פעם דורת שמינה הנה מ הנה שגם אומר שקנס אותה במנקת חברו הוא קנס אותם למה בגלל זה רק יהוד רבנן ורבנן רצו לחזק את הדברים שלם אפילו יותר משל תורה אבל דבר של רבנן צריך חיזו חיזוק פשוט אדם מלו שסו ברמ יעבורס לו ב אבל אם רואים חכמים עושים אותו לקחת העולמית לא יקח אם היה מותר לקחת אחרי חודש יבוא עליה מה יש ביום שסרו עליי לפרוש בינתיים כמה שמה תדע אחר כך למה חכה ק חודש ויצר אותה התחיל לבעול אותה כשהתבש חכים איפה הבריח היה כמה זה רבו אותה ואמרו שלא אבל אבל שנורדת יבשם יבוא אם לומר שם יבוא יהיו אולי שמה ודאי זה סוכר מי ידח פסח פסח אז הייתי אומר זה הייתי אומר שע לא אבל בזה הייתי אומר זה אפשר לומר שמודסה למה רבה ולדברי חכמים יוציא בגל עכשיו הרבה רוצה הלכה מה הייתי אומר מרס אומר הלכה לא קרבה בא להתלכה הלך גם חכמים חכמים אבל מלך חכמים שח שיוצאו אותה ואחרי זמן לקנות אל תחשב שיוצאו אותה ושפרש אותה אלא צריך לתת להוצר כן זה קטני יוצא ולא קטני יפריש מזה שחכמים אמרו יוציא ולא תפסיד את דבריהם יפריש מה שמע שכדה להגיד יוציא יוציא בגלב מאיפה הוא יודע שיציא אתה בגלל המילה חכו אז מה גנב תגע רבה תלמוד רבה אה רבה יכול להיות שמי אין להגיד שזה יוצא להגיד איפה יודע מה הכח שלו הכריח שלו בחין לעשות חג רוצים לעולם חכמים אפילו פרייש אותם מכירים כל כך בסדר מה שכן הוא חזיר אותה אבל הוציא אותה הוא שנים מהמנה שני יוצא לו תני יח שיוציא ב שכנן אמר לו אבא של ישעיה דודי אדם ארב ש גמניאל אומר כל ששאה באדם 30 יום אינו נפש אה לא שעת לא שעה כעבד והתמר מתוך 30 יום ועמדה ונתק נתקדשה רבי שמדר אמר עם אשת ישראלי חולטת עם אשת כהני אין חולטת שר שם שמ דרבא אמר אחד זו אחת זו ואחת זו חולטת אמר לרמל שיעברו אמר המערכי בכפרה עד הרב עד הרבה אמר לה שריץ שיטוע רע אבל סופר ב אמר של הרב שיהיה כאן למדנו למדנו במשנה שרב שמ גניאל אומר כל ששעה 30 יום באדם אם אדם אישה שידה ולדשע בשום יום אז הדינו עדיין שזה לא נפחת נפ אבל מה שתוך בשבן שמולחן גמליאל שכל זמן שלא שעתה 30 יום הרי זה בחזקה הרי מספק נס לשון שגמרא אומרת אין בעולם אדם שיהיה 30 יום וזה מי זה אם ילד בשעה 30 יום קרונה מיל זה לא נפש אז בזה באמת מחלוקת יש אומרים אם יות שלמה שבעה חצי שבעה חודשים או שש ש ביום יומיים בשבעה דת חמישה מחקים לה עוד חודש אחד א היה שיש בפני נגמר זה תגמר בארץ אחר כך זה מנג שלמה אומר לך על ידי החוכמה שעושים את הגזות הילד נשאה במקום כמו בתנמו לא דוכה שהוא רב מה שנמד רב יכול להיות אפילו שהוא נפל כמו שבמ אחד גם פה בחוץ אחד שמיים אם הי שכתל שמר שמה כלל כזה כל שעדם ששוב אין פל כלל מוסכם כל שעה באדם ילד שאיר אותו במקום אבל תשאיר אותו בקבטו כמו נולד שש ב שדים לפני שבעה אתה אמרת לא ממ כמו שאתה אומר ככה על מה אתה שני אני יכול לומר גל דבר שהאביים גם בן שאני מביאים ואתה איך הוא למה ספק לא מספיק למה לא ספק למה זה נל תבינו ככה טוב תבינו ככה אבל זה יהיה אה זה יכול לסבול דעת אחרים סוברים ש לא ודאי ודאי זה לא נפא מה שזה תמ ש אומר ודאי זה נפ שאמרה הגמרא פודם גבמה ילד שנוצר בחינה נפ אה מה אם נולד יש מודה אם נדם זה נפול ברוחה זה לא נפול מוקדם אתה מבין נפל או נפש זה לא שהוא ברכב בחינה גם ילד שנולד מכסים אותו פגיע הוא מרק בחינה נפש יש אומרים ככה נפש מהמנה באבלות יש מקום כמה שסומרים שני שהילד היה יורד לא עליה אבל מצלי אז גם אין פדו בכו פדי אותו או לא רק שו טוב על טוב אנחנו לא מעניין אותנו זה כבר מה שת תלמוד לא כתוב על ימים שתה לנו תלמוד לא פסר מעמיד דבר שלא קו סקם שכב ש מדבר שלא קמל סקם לחש כן יפה מאוד רוצה לומר שכל זאת שם אני אומר 20 שעה אחרי אחר כך 30 דורים וד בדיוק נראה ראשי ראשי טוב זה לא יש כך מה שאתה רוצה תיקש עכשיו הולך אחרת טוב אן טוב ראשי שו מה שהתורה אמרה שפיון בטוב זה ידוע ידוע למה ידוע בודאי שהוא לא יהיה נלך אפילו בן יומו איך ידוע חדשה חז בחודש התשעי לא שבעת רש בטוח הוא שנו חזר כך פשושים תבוא כן טוב להתמר מתורה להגיד שברים לקשר טוב טוב מעומת בתוך 30 יום ועמדה ומתקדשה רבינה משמ דרבא אמר אם ישת כהן היא חולת אם ישת כהן היא אינה חולת אם אם האישה שולידה בלדמת בתור 30 יום הוא בא אחר נשוק וקידש אותם יורד לב עכשיו עכשיו אני יש ככה מסתפק אם שמות דבר או לא מת בתוך 30 יום אז יש מקום להסתפק אם הבלד היה בן קימה ואז היא לא שמרת מה מדובר שאישה שילדה ועשה בתוך שלוש שנים שתפק אם האישה חייבתום הוא לא פתורה מוכן ישראלי חולק מת בתוך ועמדה ונתקדשה מתחר כך היא מתקדשה אחרי השנה שנתיים רבינה משמד הרב אמר מד ישראל חולצת ממשת כהנה היא אינה חולצת מד ישראל חולצת החליצה לא תפסיק לה הוא לא מתחת למה עכשיו מה ש לספר אם הבעל התקימה אם הבית מתקיימה אז היא פטורה בבום אז מותר ואם בד קימה אז חלתורה ה כן בד שפת הוא בטוח הוא עכשיו איך מסופק בו עם בן קמה או לא בן קמה פירו בן אפירו בן קמה שמעלה זה שאמר שהבד שחוש שמו רבנן אחד אין אין אחד שאין נפס יודע אם אתה שישראל אם הייתה ישראל של ישראל מה יש בלו גנ שני דבר אבל אם יש עוד כהן שעל ידי החליפה תייצר עליו אם יש כהן היא אין חולת אני סומך אתה על ה על שט חכמים ש שמתירים אות שקובעים ש הבןד הוא בלד מעל חמים הגמרא לכמה הוא לא אמר הפסק אם הפסד אם תחלות חלצה תחזור הגמרא דקה עכשיו אתה באמת הלכה כמו שם גלכים את חכמים אתה מה מה מהת אותי ש אמר לא אמר משהו שאין הפסד אני ממש גם בגמשת כהן אני אמרתי אני עכשיו מבין הברית בדיוק כך הגמרא הולכת שתקשב והנה פחד אחר אותם עכשיו אחר כך אני מבין שהגמרא מה ככה ככה היה גילול השבג מדבר בג אומר אני אומר על כל שיום לא שזה עש נפי נפל אני חושש דווקא שנצה ישראל אז כן אם יש חלות אם תחלוץ תחזור בעלה אין בסדר אבל כהן אם תאמר אתה לא באופן כזה אני לא אמרתי כמה בשל למה לאחשוב לא חז איך אתמד איך אתה לומד שקורה שבגלל שי אפשר איך מדרים אותו יפה ואיך מה מה מדרים אותו כי סבל זה לא ספק גמור אלא על רוב הוא בעל קוב בלדות בל בד משה למה שלא נכנס אותו את הג כמו למעלה הבעל איש מעברת אומנק אז כונסים אותו בין החכמים בין הרבים מתי פה היראה שתסה אותה אחרי שלושה חודשים אחרי פידה אחרי חולים מתי רעש אפילו אחרי אפילו 10 ש מה העניין של הוא מציאות או מותרת השה אם מותרת אז גע אותם אם אסורה אם אז עושה סבבה לא ברור עושה סב אלא חומרה אדם שחסר דבר בדי עבד בדי עבד מל אם אין לו הופס אבל אם לא יש לס אין לו הופסו דבר שמתים אפילו רוב תיר אסורה אם כן יש ישראל שכמ של דבר שמתירים יהיה דרך יה חלות אבל יש אין ס עכשיו אנחנו עומדים לא נכון אבל אומרים גמר שוא אמר מת רשי מעמיד שמה ב בשבת שמה שמת האבא לפני חים מת האבא ואחרי זה מתן אחר זם זה כתב אפילו עבר זמן כבר עבר שלושה חודשים או זמן כזה של לייצור אותם מחמד הוא מה ש לא רמוז מת ודאי כד ש כדי שתקבל בא לך אחרי שמת מתבל אחרי שמת בדקת חודש או שושה חודשים זה לא זה גם שאלה זה שאלה תו גם כתובות מנקד שאסורה אמת בא אסורה או לא אסורה מחלוקת שובר שמת בא ששמים מנקה חיקה העולם הזה חיקה אפשר לומר לא שכמה שבת זה בדת לא בתע הגמרא שיש אחת געת שתחת אבל גמחה היא משוגעתך הגמר מחלוקת דמת אבל מותר למה אם זה טעם של אס שלא סיתח מת ככה אבל יש מישהו אומר אפילו מתנד באמת מת זה תחמנים הרבה אם אתה בנלי להניקת זה סליים עד שנתיים שדם לדע אבל פה ישח יכול להיות בבזה זה מותר למה אני ש פילה זה משחק כשבא נעשה אחת חר כהן אתה אומר לא יחלות בחזקה תבח שימה צריך לחכות שנתיים אחרי הלידה יכול לומר אבל לא בכמה ברגע אחד אומרים בכמה בק טוב זה בן כש בינם זה רב שר ש משמ דרב אמר אחת זו ואחד זו חולצה אחד זו חולצ ש כה י כהן עולף למה למה הרי חליפה למה שזו סבק איך להתיר אותה כ החלקו אם זה סבק או לא פי זה לפי דברי רבא לפי דברי רבינה בשמי דרבא אז לגבי כהן סומך על על רוב שולדת מעניין ולכן ולכן הדינו שלא חולק אבל המשמד אבל אני יכול אני אפשר לומר אפשר לומר המוד של השבת שספון כמה שמדאורי אי אפשר להפש אפשרים בספק על עבד או לא לא יכול כמה פירושים הפירושי ביותר שזה ספק או לא ספק שמגמ מוברת זה לא סב זה על פירו בתמ אבל חושבים במעות כיוון שיש מעות חג אם זה לא תן דבר שיש לצלים זה מצילים ישן אסור לכן לא חלון ויש את כהן אין לו מצלים שורחם השני סובר אסור לו זה לא כל ספק אפילו ספק שקול כן שמ שקולת סורה אפשר לומר כל מה לא סיפור אבל אם על רוב ילדות מדרבנן לפי מהמ סומכים הרבה רוב הזאת ולכן חדש שעה סומכים חמש ש אפילו חלשה לא וצלומה עושה סיפול חמים אמר למה חם דוקשת גמרא פשוט שחכם השני אמר שסורה למה נראה בדבר כן שאלה כל שיחלט להתק חלות חלות תראה כמה יגידו אנשים ידעו מה שחכמים יגידו שבזה שחלקה לחם בטח אמרו חכמים בנפלשה הזאת אומרת חכמים בלבד הספר על זה ודאי ודי החכם אמת יגידו יגידו ירו אין לא אחרים בכל יגידו אנשים אם היה צפה מבי חכמים לא מסת למה חררו בד חכמים גרו להם שבא ל איך כבר עכשיו התירו חלוס לא כן למעלה שמה זה לא ברור שכל אחד אמר לרב לרב שר שיעבו אותה אמרה בפר עד הרבה אמר לו שבאמת בערב אמר רבא כמו שאמרת שיש את כהן א הדינו שגם כן חולצת אבל באמת חזר בו רבה בבוקר סברה שבאשת כהן אינה חולצת שלא תעצר על אתה לא שניים שני חכם חים מחסים חדשים חכם שומר חכם ששמ דרב ששת כהן חולקת רבינשמ דרב אומר שיש כהן חולק שרש אומר רגע רגע אני לא רץ רבי משם רבה אומר הוא מעיד רבה אומר עולה רב שסח רבי ואומר לו מסמר רבה חלף אם כן או משקר או אתה משקר בעצינו מה יעשה חכם חמ כן אם נאמר איך איך נבין את יודים אם רק מחלוק זה מה זה אם גדלי טוב אז אמר לו נכון אתה אני לא מחש אותך מחייסים ואתה לא ספק בבוקר בשעה 9 בישיבה מה בוחר אתה שנת שת בבוקר ובספ עד הרבה ואמר ש שנדיבערוסר טוב נושע מלא אמר לו המשיה אמר אם ידע שתשו גם כן את החל שחבי עקיבה אםצו התיבה מה מותר לא שרו את הערו כתוב שחלק החיים שהכהנים נגו בהם יותר חלק טוב טוב לאגשת הגדה הקשתו לאכול יש שגו לאכול שבת דין מותר גו שלא יכול כן צל דין אסור הוא לא שח חלות אם נסה אתם רוצים להתייר ותה כלומר ספרו אני מסכים אתכם שראו זה מצדין חררות הם כל זה נעסור הם שרוצים להתקיע אסור לצור שתו גם את חרב שעה קיבה את מותר הגמרא המנהגים לו טוב הרשמר כאן יהיה רצון שתהר כלומר גרוז התרתם חלוקה יהיה רק מתרה מה ות אבל זה קשה כאן לא מטרים חלי אומרים לך לא תחלוק היא מותרת מותר מה פירוש זה לא יתנו כאן חליטה מה מה שרושה הגדולה הראש לומר מה חלב מדברים על רב כחל אלא דושה אפילו שסורים שונים בסדר ש טוב לא מסכים כן הוא שכירים דבר כזה אפילו חל כולם טוב טוב יהיה רצון הצור זה קבל זה חייב איך אם אתם מכירים דבר כזה דברנו לא בקל פמ גמרא שיש בחס בין יתר מי שעושה גם מן אדם תחזיר אותו תחזרו אתם נתנו מחלוקת ככה לגבי מעובר את חברו מנק את חברוה הביא את זה בשביל להגיד לגיון של זה בהמשך דברי רב ש אח גבי אח הגבי מעובר את חברו ומנק את חברו על צוע לכהן מעבוד רבנן דקנת לכהן או לא רגע אם אתה כהן לא כי אסור הערמי כיש שצי לו שלהם געזור לו על זה שציל אותם בגושה שותה בגב כן עשה לבד זה מספיק אמר לה אחי אשתמה אתה כדק רבנן שני לגמרי אף על דלש מעליב שת כהן כמ אפשר כרבנן אבל אחר כמה נערב אמר עולמית כרבנן אז אמר לו שאין לדמות את את הדיון שנו מחלוקת רבשר ורבני לד שלנו שמה מה שאנחנו מתירים שמה שרב מתיר הייתה אשת כהן עדיין שנה חולק שום להיות שיש תנ שיש דעת חכמים שחולקים על העולם שמות מתוברים שאם מת בתוך שלושה חודשים אז הבנו זה לא זה לא ספק אלא ודאי שזה בלד מעליה לכן בתוך 30 תוך 30 אבל אם יש חכמים סובים שד מעל כן בלת מעליה מעלים אותה אנחנו פוסקים שבתה פוסקים לחומרה פוסקים שבנסה עכשיו שב שנס שצריכים אותה חלק שכ תפסיד אותם מבעלה נלך חלק דין כיוון שהבנס אומרים שכל אישה כל אישה שראה את הזה אפילו גדול אישה מותר תחתן בניחצה אנחנו מקום כבר שכה שם וצי אם רבנ אבל לא כן אבל אצלנו שכאן בדבר אחד שמכיר אותה משום שהיא אפשר בשוקה לא שדין לא שדין כמו בית ישראל כמו שבית ישראל סליחה צריך להדג כהן צריך בעשמתי שצגת מ על דעתו בשח תביא לי עכשיו הראש הראש אמר הוא חסם אותה כיוון שם יכול להוציא בחצה סור כהן לא עשנו אותו לאחלות לאחלות יגושה כנש כזו שהלך מלך מעברת לך נשית אחר צ הכהן צ גם קרסה הזאת נגיד שלא בדיוק אחד בבגמר קושה אותה י רצון שתירו שישה מעגד ש נגיד לך לא צטרך גמזה כהן לך שי בג חז אותה דומה בדוך אין דבר בתכל דברים בדוכנו תרו בשום גירושה משום גירושה הכהן תכיר אותה בלי שמ חליצה שזה חריצה והחצה עושה לכהן בשביל זה לא צריך להיות חצ עכשיו נכון בן חברו אז חבר כהן והוא עבר משום שמגיד שעשו גד חייב גל ממילא תעשה עולם בשביל ש בכהן עשו בגושה גם שמה תטירו י רצון תטירו הוא באמת מהשמ לא כןמ בתוך שלושה הוא ברח גבר בשביל שלא אדם הזה לא יגרש עולמי קנס גדול משום קנס גדול לא עשה לו קנס קטן לא לא אמרו שיתן גשחבור גד חוזר סוף תמיצה בתוך דשה ברחב אישה שמת בעלה אה מה עשה עשה פתורה מאיבו זה עשה אבל חדשים מה אומר אפשר אז לא יגום לא ערבה כן לא לא זוכר שלא זוכר זה איזה סורס שלושה חודשים חברות מעברת מעב כן כן לא מעברת חבנה חצב חיברנו דברים מה שברנו עובד לקח וגם זה לא סוכניו גם אישה אחרת לא ישב יש בנים ואם גרשת עומד צריך שלושה חודשים שלושה חודשים חשש שמעוברת ואפילו אפילו מקום ש עוברת חלק גמה א פליג חברה אחד אמר שם צימן לה אחד אמר עירוקו מסתאל אב עובדה עירוק מסתיר חלקו בזה תנאי שקש כדשה קידשה בתוך שלושה הוא ברח קידש מתוך שלושה ברח אם הוא לא היה בורא אז היה צריך לתלג אחר כך מת יש לי תקנה עכשיו הוא ברח אין אולי כן שמ אז שוד עבד חכמים כל עבד חכם חי בדו מה נעשה אחד אמר אחד אמר חכמים וכיוון שעבר חכמים אתה לא יכול להיכנס מ מי יבוא אפילו דו מה נד אותו מה עד שיגרש א מה זה לא גיד לו ככה נקפש אם רגע בתוך שלוש שעה אחר שלוש שעה אני לא יודע מה ש אחר שלוש שעה למה אני למה אני חבל הוא ישמע שנידו אותו יכול לפרש אותך תוך שלושה נעו שיבוא נתה אותו לא לא בצר על גוי עד עד שרש כן כל מי שזה החים אותו יש שניים שני מינים ישים שחבר פעם אחת דים אחת אחרי שעבר ש יש מקומות שאפשר אפשר להצליק להסיר את הנשב ששם את מזליק שורים מדים אותו עד שר פים אותו שער שלושה חשים גם אחד אמר אל למה שכבר גילד לא רוצה לד לא רוצה לצר אותו לא דומה לכול שמר רבנן שאפילו הוא ברח הנזק את הים אם אדם חו ש רבי או שמה בניו עציו ולא להוציא בנזקים אותו עד שצי בנזק הוא ברורח הנזק אבל פה בורח בורח הנק אין נזק אין אין חשש שמתעבר אם כ במציאות אין חשש שתעבר יש חשב על דברי חכמים אבל חמוש כמו מי שעומר על דברי חכמים לא לא אותו בשביל שתקן אינטרנט כפ א סני מדים שני מדים בסדר שדוי עולם עד שנזק שידוי בסדר גמר משמדיין מנדים אותו כדי שיסיר את הנז אומר הם מס גם גם מנדים אותו אבל לא שיסיר את הנזר בגלל שעמד חכמים אומר גל שפה כל אחד ש יש אדם גולה זה כפר אבל בשיר בני אפילו גלה מה מה התכוונה מהכוונה סוף סוף אני תקשיב אז החידים עלים אין פה לא לא לעשות אותו שבחכמים ולא לעשות אותו עד שסדר כמן שברו שהוא לא וכיוון שלא צליח שמעו עליו לא קופים שתוק שיח אתה קנת הוא עבר כן למה אותו טוב יש בעמ העונש שלא מספיק מרחכם סוקס לא עשו שעמים מורדים אותנו אם יש עונש אחר אז פה אנחנו צריכים להבין אבל רבי חמה עושה של גלות וכל גלות הפנים עבות אז אחרי רשי כמה שברחתו שלו אין ב אין עשה לא זה גם אני דרבי מלא זה לא מ לא אם רש"י אומר רש"י אומר אם דעת בלת דעת זה לא בא לנוס על צמנו אז אם יהיה ציור של מעוברת לא מנק חלו ברח לא דיברנו מה זה גמרא דיברה חנן אבל בעניין אין תן מי שיש פה משום דבר מי שתכנס לתוך גמ חושחה מלקת חברו עכשיו הוא מלק חבר מלקח חבר קודם ועכשיו חזנו לעניין חנה דומה דומה ציות לך וצך זה רשי תן משם רבי אליעזר רבי אליעזר רבי אליעזר כל ספר במציפין בקי האנלה של קיימה יקיים גמר אף על פי שאין לבלה של קיימה קצת ללוציא זה נכנס לספק איסורתם אבל גם דלה מדי מעליב אבל בקחניצת דבר אח דבר אחד רבי מאר כנס את הנושא מעובר את חברו הוא מנק את חברו לגורשה אישה שמת בעלה והיא מעוברת אומניקה תורה ניצא ל-24 חודש שכן תינוק יונת כשיגיע זמנו יקנוס אותו כד חודש יקנוס מאוד ביצור השטח כלומר ש שהכל להיכנס אתגשת שיש לו בנים מילה זו קימה לקח לה אלא משום דרבנן חברו מדרבנ בה משום אחי כן צורה זה לא לדחבה אחי אמר עוג דאורייתאי למינה הוא לא באמת מסתחילה אח מדבר חכמים דמיגיע מנו לקנות לקנות מי עד שיגיע הזמן יוצא בגל תגילה בהפרשה בעלמה זה יוצא אני הבנתי שרבן דיבר דבר חכמים לא מטעם שרבן נוחט להכה אלא מטעם שלרבי מאיר מכיוון שלא יחזר עולמים אז ודאי שיוציא בגד אין צד לומר ש שלרבי מאיר סגפרשה בעפרשה עולמית לא שייך אלא דווקא מנ לחכמים מה מה מהר פירש מקודם שרב דיבר על חכמים בגלל שהוא הוא נוחט להלכה עש לא דבריו חכמים אפשר להעמיד דבריו למה רבה דעת לומר בסחמים אם היה לך מאיר לא היה צמר אני אמרתי לא ככה רק זה אם ‏Ja. יצה יצ למה למה אתה אומר למה אתה אומר שדוע בין ששבן ובין שכון שהוא כן שרשים את תשעה אז הוא בד במשמה אמרה במש אמרה במשנה אמרה אם שבעה לאחרון אז מביאה שם תלוי בלד הראשון קשרני הוא ספק זה שואלת הגמרא למה שואלת רב נחמן למה נגיד שני בך אחרי רוב נשים שר נשים תשעה ילדה ודאי מילה זה בנו שלא של השני ודאי מזגם אתהבת תחייב גם כן כן חטת למה למה ש כן כרסת הגמרא אמר אם שזה שמג כן שדם רוב לאש אז יכול להיות שהיא מחר רוב אין רוב פירוש איך זהפק מה אומר ספק שקור מה הוא אומר שת הגמרא כב שהשים שלנו יודגות ישבה אמר אתה הולך עלבת על מה תלך אחרי אחרינו הבצלך אחרינו אחרי הרוח שלנו מ אחרי שור אחרי רוב בעולם תן לך אחרי אנשים שלנו עכשיו שאל אותו נו אז קוש גמר בצו רב דעלמה כי אתם רובשו חשובים במספר כנגד רוב העולם מה טמעות אם כן חזר שידע לא ידע לא יודע אני את הגמרא לא מבין כלומר הגמרא מה שחשו תרוץ אמר אחי מינה לתשעה מו שבעה בכל תשעה הוא ברא נקי שמע זו ולא הוכבר לשמרע לרובה מרס לא אומר שלכו חל הנשים שלנו לא רו אנשים ילדות רוב אנשים ילדות זה נשאר וגם כן רובם בשליש ימיה אחרי שלושה חודשים מתליל בתשעה אחרי שלושה חודשים הוא ברא ניקר זאתי כיוון שהיא לא היה בראה ניקר בשליש ימיה אז היא לא מהרוב ואם היא לא מהרוב אז למה תגיד איזשהיא הולכת אחרי אלה שדלות תשע משל אפשר להגיד שלא ח אז זה ספק ספק שקום אז הךמ עלו אמר לו נשים שנה לותשבע מה תשובה שלו ככה יש מרוב מעות ולא מצוי אז מעות ולא מצוי אז שתך של גדולה למה אתה אומר ספקולה לך רוק אפילו מאות נשים לא מצאו של השבח אז אמר לו כיוון שנשים שזה נקרא מות מו שאפשר שתלך מה שבו שרחמן שבו שבו את השנה למה לא נולך על הרוב בנשמעות מסוי כמה שמעות מסוי כן ערוב כנגד אבל כ שיש מות של שר וזאתי לא מה אז אז אפשר להגיד שכת אחרי אז אתה מספק באישה הזו אם מהרוב שמתעברות שעה יודעות או מהרוב ש או מעבר ש שעבר הניקר אם אם היא מהרוב שובדו שעה זה בא לשר ראשון אולי נח רוב רוב שלברות שעה עובר הניקר וזו שלא ניכר ודאי לא מרוך ספק שגול ועכשיו א לא צריך לומר רום נשים יודעות שעה ואין מצאו מייעוד של השבועה אם ככה בדי אומר אפילו אנשים אפילו חת אומר שבש ועכשיו לפי זה שאני אומר שדרש שב יש רוב שזה הראשון שראש לכן הבסות וחייב ש זה כבת שזמקום שלו שנשים ששמה יה לא זהענה זה מה שכתוב בגמרא כנראה כמנתו לומר זה קרא מעות אם הקללו שמקום שרוב לו כל העולם נגד הרוב הולכים אחרי הראשו מקום זה קרה תחפש יוסף תחפש בפוסטים לא כתוב לא תעיף זמן מבין יש כמו בשבת משמע הולכים על נוב מבינים שמה ש הוא לא הבין אתשובה אבל כשהשיב לו כמות למה אמר לו איזה שאלה שואל אותי תופסתי הגרון תענה זה או זה לא ככה השאלה שאמר לו למה אתה הולך חייב השם תלוי ודאי שאראשון ודאי הוא מה ראשון אם כן תחב חטת אמר לו אתה חושב הרוב רוב גמור רוב במיעות אז מה יש וכולי וכיוון שיש רוב שזה שם הראשון כזה יש על פי רוב יום הראשון ש עובר הנקר אם כן מה אתה הולך אחרי רוב ששעברות שות שעה או רוב אנשים שהם עבר נקר בזו שלא נקר בדר השני כך כך אם היה רוב אנשים מתברות ותשע מעות מיעוט שנשים אז מתחשב במיעוט הזה והייתי הולך אחר הרוב הרוב הזה עדיף מרוב שמן קרובן אבל עכשיו שזה רוב וזה רוב במעוץ שלו ישונו אם כן אין עדיף תגידי אם הוא בין הראשון או בין השני אתה נראה לי שבין הראשון למה רוב נשים יורדות שעה זה נראה לי שהיא שבת מהשני למה אם הם הראשון אני קרובה איך הזה אבס שעלנו רחמן שעלנו רחמן נשדן הכוונה זה ישמור סוי נגד הכוונה זה כלול ביצול זו לגבי המקום לגבי כל העולם כולו אולי מקום אולי בקלם אין יודע דבר שתהיה לכם כלל שומת גמרא לא תחקור תבין את הגמר מה שכתוב יותר אסור אם אתה מתבשל ש מתששתש היום זה כתוב מעשה שבת מצו טוב כתבעזר חכי טוב אומרת הגמרא כל היולדתשעה קרשימיה מדה קרשמע ודאי בר שבעה לב הגמרא למעלה אמרה כל היונתלת תשעה נקרא מה הבין שהרוב שיורד לשעה זה רוב גמור יש מיעוט עכשיו וגם כנגד זה יש הרוב ניקר עובד שיש שמ זה כנג זה הב של הגול אז אמר כל אנשים לאדו זה נקרא אנשים שמע ודאי זה למה בצד זה ישרו רק במעות ובצד זה ישרו בלימיעות הם מקבל חרוב אמר לו לא רוב יודע רוב יודות שעבר נק זה לא רוב בלי מעוד אלא זה רוב אם כן אתה לא יודע לאן ללכת אם ת אחרי הרוב רוב אחד זה מכריח שזה בן הראשון ורבוב אחד מחריח בין אבא הוא קשוב תוספות כן בדשע תאמר מה מועיל הקודשים משום הבנה יכול לבוא ספק אם תנסה מיד ותלד לבר קודשים ביום אחד או אפילו בשלושה ימים ויש להסתפק אם הוא בנו אשר ראשון לא נקלט הזרע עד יום שלישי או בנוש שני יולדת שבעה יולדת מקוטנים אז זה כמה לומר שתהיה האישה צריכה להבדין שלושה חודשים ושלושה ימים כמ מ שמע יש שלושה חודשים דווקא ממר חוץ מיום שתעשה בו מרכב דמתי שלושה חודשים שהיה להנסה ולא חשמה תל משני לסוף שישה חודשים בבית ימים או שלושה סמכין עלן ארובה דלתשעה ילדה אם כן סמכין על ארובה דלתשעה ילדה אם כן אפילו תוך שלושה חודשים תנסה סמכין על הרוב נתן אלה חודש ושוב אין ספק ושוב אין ספק ואם תלסוף אישה מישון אין ספק שם ההוא משבעה לאחרון זה רוב נשים תשאל ילד אלא על כל כך כל מקום שיכול לבוא לזה ספק מאו חכם מ אז א שואלים תוספות לפי עכשיו לא מקשים על אישה הבחנה אין לה קסת הבחנה כן הגמרא אמרה למעלה שגוזרים שהאישה שמת בעלה אוה צריכה להמשיך שלושה חודשים בשביל לדעת בנו של בנו של בנו של חרום כן הגמרא פה אמרה הרוב נשי בתשעה ילדה לא כולם הולכים לתשעה מחובר כן אז שואלת הגמרא אם היא מיום שמת בעלה אחרי שלושה חודש היא מיד תינסא עדיין עדיין יכול לא מזה הראשון זה של הראשון של השני למה יכול להיות שעיבור שעלבור נהיה שלושה ימים אחרי שמת בעלהבעלה שביום שמת בעליה ולא נקלט זרע רק אחרי שלושה ימים ואז הוא מתי מתי היא תילד בתשעה בשלושה ימים אה אם כן איך אז בתיר רוצה לחתן להתחתן מיד אחרי שלושה ימים כי או יכול להיות שביום שנתערסה עם השני התחתנה עם השני נתעברה ואז הוא יהיה ויולדת לשבעה יולדת למקוטעים תלד או ביום ראשון או ביום שלישי מחרי השישה חודשים זה ביום ראשון הוא הראשון של החודש או ביום או ביום השלישי ימין או ביום היש שישה חודשים מלאים ביום אחד השביעי או בראש או בשני או בשנה חודש אולי ב-14 חודש כן לא בחודשים שלה בחודשים שלה אז יכול להיות שתלל באור ואז אנחנו תראה אחרי שתחתנה אחרי שש עולשים ביום אחד בדם אתה מספק זה למה כל זה בנו של ראשון בנו של שני למה בנו של ראשון לא הכרת אותה לא הכרת ש עוברת לא נהיה לא כל ה לא כל מי שמעובר איך קוראים לזה שילולד לתשעה הוא ברא נעיקר שלישי יכול להיות שהיא תולד לתשעה והוא ברא לא עיקר לשליש כן אז להכיר אותה לא להכיר ועכשיו יש ספקרנו שבאב ב נולד מסובק אם בת הראשון באיך היה עד שעה חודש חודש שישה חודשים תשעה ימים עד שהיא ילדה מהתשעה חודשים הלו הלו צריכה להיות איך ללד כמה ימים צריך ללודש שביעי ח עוד שמיני עוד ששעי ולמה תקבע יותר בגלל זה לא קלט אני אומר שמים מהכ אז יורד את השבעה יורד למקוטעים ולדשעה לא יורד מקוטעים עכשיו אם לא מקים כן אם כן יכול להיות שהוא בן הראשון של הראשון ויכול להיות שהוא בנו של השני אף אחד לא יודע אפשר נולד אחרי שש חודשים ביום אחד בחתונה שתנה עם השני לא תדע בינו שמי הוא יכול להיות הוא בנו של שש איך נהיה עוד יום אח איך איך מה איך איך ידע יותר שזה על קלט וכן יכול להיות שבנוש שני שהוא ב שני ממש טוב נכנרת כן שזה דבר שלא מצוי לא מספיר לא יכול לומר זה מקטע זה יום אחד יום אחד בכלל ס חודש שביעי ולדת מה ש מה פירוש אישה זיל שלי י אותו בשבע חודשים שבע חודשים עברו שבע חודשים שבע אבל שעה חודשים ברו של שעה עבר שעה חודשים טוב צריך שעה ש ביום אחד ש ביום אחד מה מה צריך ביום אחד אם היא תדחרי שש חודשים יום אחד ויומיים אני לא יודע יהיה זה של מי אם של הראשון ששני חול שתי הזמן שטע שבעה מוקטעים שעודשים ביומיים בוא יום אחד לעולם נוכל לתגזרת הבחנה עשית שלושה חודשים ושלושה נו מה שזכה גזרו שלושה חודשים דווקא שלושה חודשים ושלושה ימים חר כך בז אם התחתן אם תחתנן ילד אחרי שישה חודשים ביום אחד בטוח ש בטוח שזה שני למה שהרי מיום הראשון שמת הראשון עברו תשעה חודשים ושלושה ימים וזה נותן מה לומר שתי האישה צריכה להמתין שלושה חודשים שלושה ימים כמן משמעת שלושה חודשים דווקא דוקה זה שיכור לשקור זה את המוח מה אומר שלושה חשים שלושה חשים אני עושה ימים ועוד רעיה הגמרא אמרה חוסיום שמת בו בעלה אם כן הגמרא מדיקת על הימים על הימים בדיוק אם כן יוצא שלושה אנשים בנימים טוב אם כן מרביחו חכמים שלהם שישאר שלושה עדיין גם שאלה שלושה חודשים ומתחתנת עם מי תלד עם מי תלד בשעה חודשים שני ימים לחשוב בורש שני בורש הראשון טוב אין לו מה כיוון דמתין שלושה חודשים שהיה לנסה ולא חשד משני לסוף שישה חודשים שניים או שלושה סמכין על הרובה לתשעה ילד כן על ההובה לתשעה ילד כן אפילו טוב שלושה חודשים תנסה סמכין על ההובה ואין צריך להמתי לחודש אחד ואין נאמר מותרת מתירים אותה להתחתן בגל אם אם אם זה מהראשון נצע אם בזה שני שחשים לא תשעה זה לא מסויחים על הרוב הזה בד הולכים אחרי הרוב וכיוון שהרוב הוא מותר אז א נגיד שודאי בנו שלנו שאני מתליל אחרי שעה חדשה ולא חמירו באו בא ולא חמירו בה בשביל המעוד של שבעה חודשים כן אז אמרו אתה יודע מה מה יש כלל דבר שלא מתירים אז אפילו בערך אבל הגאון יודע בודה אומר דבר שמתירים דבר שדן לאכול אותו פעם אחת הספק אני לא אקל בז שאסור אבל דבר שכל יום מתר זה לא נקרא בדבר שמת למה למה אנחנו נלך על הרוב עכשיו אתה אומר תמיד חיה אני לא מקצה זה איסור זמני יאכל אותו מחר שתמש בו בהתר למה השתמש בו אומר הגאון דע בהודה זה לא נקרא דבר ש מתירים למה מחברי מותר הד שלי עליון מותר או אסור אם אתה עושה אותי אתה עושה לי בדבר שלא מתירים לכן אני מתיר כלי שמוצאש את הרב בתוך כלים מותר גם גם כפו חרוב כ שבא כנס אותו לשמש וזה דבר שאין לא מתירים צבות הרי היינו חמירו חמירו בבחנה שנ הבחינו בבחנה שאפילו בכלל תורה הולכים אחרי הרוב בחנה שלו חסין הבחילו שלא הולכים אחרי הרוב לאיפה זה מה איפה שאם נאמר שהולכים אחרי הרוב מתמים רק חודש אחד ואחר כך בתשעה למטהתון שיש למה למה ודאי לא משה שני ששני שק שמונה חודשים ואם תל חודשים ודאי ששני אלא ודאי אלא ודאי לא לא שמחו על הרוב למה ביו שזה לנו חסים החמירו בו החמירו בו חסים אם כן אם כן רוצה ש תחזור למה תראו א למה תראו אחרי שלושה רשים מיד יכולים לבואספק עדיין ש ייחוץ לא נדעים שלשמונה לא לאסבותן להשם הריון מטרה רעה הימים הריון הריון ויתן להשם הריון הריון גמתר 271 ימים כל רבותינו שיורד שעה לא מוקדעים 270 271 לא דות מה הריון מטרה ש מראות 271 רדתו רח רע נוכל כך לא היה משה קר העובר של הראשון עד שלישה מן השני מזה של הראשון ששכן ממהל עצמה אפשר להסתפק אבל נוכל לדעת ברגע שנראה שהוא קרע נראה מתי הוא קרוב ברא אם הוא קרוב ברא למשל אחרי ארבעה חודשים שמיתת הראשון זה ודאי של הראשון לא יכול להגיד שאחרי חודש זה כבר הוקר וברא מהשני ואם הוכר וברא רק אחרי שישה חודשים ממיתת הראשון זה ודאי של השני שלא היה משתאה הוא ברא של ה של הראשון לא היה משתע שליש ימן השני שני בוכר להיות רובש ביום שתחתנה אחרי שלושה ימים התראה מי מתראה ודאי הוא לא ששני אחר כרלה לכן זה אין חשש למה שח למטה כן צכים רובה אז כתבו שישה חודשים כולם אומרים למעלה שש חודשים ביום אחד זה פשם חרות שזה לא נקבח הרש אומר שצ למעלה לא מצינו שעש יום אחד איפה הרשזה תמוב יום חיש חשוב יום מאיפה מה זה מאיפה מכר מחילה איפה גמרא כמה לא יודע בית הדגמרא לומדת שישה חודשים תקופות הימים תקופות כן הימים נכון הרב נכון גם שתיים שתיים תקופות שניים כל תקופה שלושה חשים שישה וימין שניים טוב הגמרא אמרה זה אתה אומר לא הגמרא לא אומרת רשי גם לא אומר רשי לא אומר כלום אתם אומרים זה לא כתוב סיפור בפסוק מדבר שערי ש חורשים שני ימים ידע מי אמר לך זה הוא ידע ש חודשים השה יורדת בשה חודשים 10 ימים היש ב 15 יום 40 שישה חודשים יום אחד מאיפה תודה אני לומד משם שולדת מקותעים קמה קותעים שנה אין יום אחד שנה חשוב שנה יום יום אחד חודש חשוב יום אחד כן לפ יום אחד מה למה צריכים מעוד ימים למה צריכים מעוד ימים חודשים ביום אחד איך אני דורס לפסוק קים איך דרוס בי ודאי שאין מציאות של אז איך דרוסי אז בשעשים תך לי יולד צריך שעש אחד אז מי שימין המעשה היה שם שתעברו בשמים אבל אין זה אומר שלא יכולה לדת בשישה חודשים יום אחד לא כתוב בגמרא שלו אתם צודקים ואני צודק אני הבנתי אתכם ואתם לא מבינים אותי ודבר אחרי דברכם אחרי הגמרא אחרי רשש אין בסגמרא קנו ראיה מהגמרא שלא צריך לחקות שחולשים זהבי הגמרא וידה יורד בתקופות בעשרה ימים לא תמד מכאן שרק 10 ימים יולד ושש יש מצע כזה ככה מה יש המעשה הזה בשני ימים אבל כמה שאתה אומר יולד מקוטעים המקעים שבהם מה הם מה שאתה תבין תביא נראה אם כן מבין יום אחד או יום עשרים למה יום אחד עש למה קשה אז קשה עליו כן שב מהשה נו א בבקשהש 10 חודשים אתה למדת השם חודשים כן אני לא מדבר עכשיו פה זה קשה אבא עובדה כשר אותה רבה 12 חשים אז אומר מה אתה מקשה חושה ישה טוב ממשיך לא תל מובן ככה מותר מותר אחי שלוש חודשים להתחתן כי בסופה אנחנו נדע אם נמר ארבע חודשים זה תברר הדברים עכשיו כל זה טוב יפה בשביל אשה סתם א יפה מאוד אני מחכה אחד מכם שיש שאלה כזו יפה טוב מה רוצה מה לגבי עיבו כתוב שיבמה אחרי ששו ש מותר תחתן לחות איך נצא אפילו שתברך אחרי זה עבודש אבל זה של הראשון יפה מאוד סבות לא לא כשהוא רק על יפה סתרוץ חתרוץ מה שאלה יפה מאוד חשוב אני מחכה לשמוע לשמוע אחד מכם מתעורר בזה ברוך השם הגמרא פה צבות מדברים על כל אישה ש שתן ננסא אחרי שלושה חשים ושלושה ימים תרצו אפילו תנסה שלושה חשים נדע מזה בן ראשון בן אחלון מספיק הוא חס טוב באישה דעת מה שבתחתן מה אכפת לך תדע אם רן או לא הרקד מי זה איזה אם עכשיו אתה לא יודע מה תדע אבל שומתם שומת בעולם איך למתחתן אולי הבעל זה יהיה בעוברת ואיך עוברת בנו מ שלושה ימים אחרי מות בעלה קלת לזרע אם כן אתה מתיר אותה לחל שלושה חשים שיבוא עליה בם בא עליה לפני שלושה חשים עבור שנה אחר כך ולה מה בכך כרת עשה כרת תמדת שאל אותך ממט זה אף אחד לא שאל אף אחד לא רגיש אחד שאל טוב בלי ב בלי לזמ תוספות אחד שהיא שאל תוספות א קור את הפע יאללה טוב איפה איפה כיתה ב אה נר כדום מאוד הוא שח נר כן ארוך נרה צבוד שעמוד ב כנגיע שם בו טוב אבל תראו את השפות ל או זה לא שלישי מו מה זה עוד לא שלישי אתה מרה שלושה ח שלושה אחרי כן כן כן כן טוב בעקיב זה אני זוכר את זה אני לא אמרתי סבוד שו הוא אמר לי סבודשו עכשיו חזר והוא אמר סבוד כשו זה התשובה כמה מה השאלה האמת כמה שעפירו והיא לא יודת עפירו קצת שור בצפות אחריה אחרי זה על פירו היא לא מעברת בהסגעת מתבמת ראו שמותר לתת לדבם תכף ומיד שלא רוצים לה לתבם תכף מיד בשביל חנה חנה אבוך בר חלש טעם למה לא מדבר שש שלושה אנשים בתוכו לא תדבר למה לא באמת בתוך שלושה אנשים לא מפנה שמ עלסוכרת על פירו מותר את הבן כמו שבות חל אסור להבני גזרת זה איזו חסין ושלא חסין מרו הרבה לכן שלושה אנשים אין חשש אפילו זה קר עוברה אחרי יומם שלושה אין קר מחפע בשביל ר לא זכרום אני אומר זכה אל תסתכל עד עכשיו הבנו כל ואמר למה צריך לחכות שלושה חשים שלא יכסד באיסור שטח שאולי לא זכר ריבו תשובה אין חשש מותר במותה תכף מד אזכן היא נהיתה כמו אישה דעלמה חזר להיות כמו אישה דעלמה רב חנם אחרי כמו שתחמור במחנה פגשתי כל הזמן וחסין וחסין וחסין זה חמור מה שמחמיר חסין חמיר בו וגם במקום אבום מקום שלא מחמירים יועסים לא יועסים לא לא מחמירים לא אני אומר דבר יסוד תקבל את זה בתזרה כל אמר שמתבמת אני בטוח וע שהיא לאת איך אתה מטוע בחלום בת בחלום לא תחזור זה כנק ככה בעל פה אם כן למה צריך לחכות שלושה חשים בשביל בשביל חסיר כמה שהוא חסין על מה צריך לחסין שלושה חודשים לא צריך שלושה חשים הוא שלושה ימים טוב מן שעצומה טוב מצבות קמן דומה לקושה הז שלנו ולא בדיוק אז קושת בעקבגר חז בקושה צריך כבן כמה קרם חכרת מה טוב מי עלר זה מה כבר אני זוכר אני זוכר קשה הזו תראו סיבת אותו שבשום בשום בום היינו אומרים תדבש עושים לחזור תקושת צבות ותבין איך הצבות מתחזרים לא צריך לומר שנלך שהרי בבחנה לא הולכים אחרוב אבל בשאר אסורים הולכים חלרו וכןמה שחרי חודש מותר לייבם אותם מצדין יש שמה חזקה כן טוב תבוא אחריו נבז אוק אמאלה בחזקת יבח ולא תחבשם תלוי יהיה מי שני כשהמוך מו שבעה חזקה תראה לרובה ולסמוך הרובה דוברה ניכר בשליש ימיה להם בפרק ארבעה אחים חשב חזקה לגבי ספקידוש קמן בזרה כו הייתה צרתה מעדת חשבים עליו שקת זקוקה מה היא קרובה אחי דרנשים מתעבור אני רוצה לצבות זה תמר זה לאדעת בכדי שבים טוב אם ההות שים אני קדמתי לכם על פי הצבות נקמן הכל שאומר את הבם היה מותר על הבן תכף מיד מאיזה טעם זה צפות מת יש לה חזקה שותרת לברה אין להבנים אין לבנים זכתן אבל כל החשש של אנשים היעוברת תלת בן של קיימה אבל מה החזקה שלה יש לה חזקה ולכן לא תחייב מהשם תלוי מהשם תלוי זה לא יביא קורבן פטור וגם כן בעל את שני יהיה כשר לא יהיה ספקור ממזר זה עם הצבות בבלבלים בשלושה חודשים אבל אם בחודש ראשון רוצה לדבר לא לטב טבחתדר ואין אין מעוד אין כאילו טומות אז קורא בב למה לא מתממת קור מה קורא במה למה לא תממת פני חנן אבל אמרוקס של אנשים אז הוא חיה בא שם תלוי כן למה למה חכה על שלושה חודשים תמ כי הוא לא חזק לא תח חייבה שם תלוי ואין מי ששר לסמוך מעו תולדות לשבעה חזקה שמוצרת ליבה לרובה ואז כן שיש לנו מיעות וחזקה נגד רוב שילדות שעה ולדת שעה ודאי אני רוצה כל דבר תסביר מה עושה כל פר מה שיודת שעה לא יוד שעה מסתמה של הראשון וזה גרום לאסור אותה על היבם על היבם אבל כל זה שהחזקה רובה בחזקה רגע אבל חזקה לאלא לא תיר אותה למה רובה בחזקה רובה עדיפה חופת כן שמיעות שולדות לשבעה אז רוב לחזקה רוב במא רוב לאסור ולהתיר בתיר שניים אחד חזקה ואחד מעוד מה מעוד שודות שבעה ואז יהיה לנו ספק שק אבל אחרי חודש חודש מה אתה צריך לומר אין לו רוב ולא מעוד שום דבר רק חזקה חזקה ברור אם היא בחזקת זה מביא לכם זה לא חקר אני מביא לא זה לא הצפות אני מביא לכם מה שבאנו קודם צפות שחרב תזכרו לא רובח זה גם משהו זה כלום אם אחרי חורש צר להתאב היא יהיה דיון שלנו אם הרע הוא לא ר נגיד רוב שכבר מעוכ שום דבר רק עם הרה או לא הרה בעזקת מותרת עכשיו בעניה שלנו כנגד שמותר לאבם ישח פירוב לא מותר לאבם למה שת שם כן תמשיך היתרה לרובה בסמוך הרובה דוברה ניקר שלישה כן עכשיו אחי זה התרה לרובה חזר להיות בוננו כאילו ספק אבל כנגד כנגד זה יש סמוך חזק חזקה והפלגה ופלגה אני אגיד לכם קרה של מעותיו חזקה ו יש רוב במיעות כשיש רוב במיעות עכשיו לא אומר לכם עכשיו לא אומר לכם זה עשן רוב המעות הרוב הוא תמיד התורה אומרת צריך עלי הרוב מתי אמר תורה כשאין חזקה כשיש חזקה רובה בחזקה רובה עדיפה הים חרלוב אבל מי שמיעוד המיעוד הזה יצרף לחזקה ויעשה בעק שקוד מה אתה אתה כמה שזה ספק שקוד יש לנו רוב אחד רוב אחד או בן נקרא שזה רוב שחביר רובי מותרת הם כן להתיר אותה להתיר אותה ולמה חייבש את את הכללים הזה לא תעשו בי אה אני לא פעם סיבת טוב אני סיברת טוב ש תוספות למה תוספות ה צריך חזקה יש לנו מרובה טוב טוב טוב מאוד טוב מאוד את טוב עכשיו מה שאומרים אני לא יודע אתה שואל למה לא אמרו שמנות מה שאומרים זה כלל אני שומר תוספות בשדה להבין כל מילה ומילה אחרי שאמרתי אני משד להבין למה שאלוקה אחרי זה אני משתדל להבין נושא על מה זק כי קצים נכון או לא נכון טוב פרק ארבע חי חשב חזקה גבי ספק קידושים שניס מי אמר שיש לה חזקת יותר לעבר תגיד כמה שזה ספק אז אין לה כבר חז אה שיש וכי אתה בזמן שב איך שחזקה באה בזמן שהייתה נשואה הרבה כשהייתה נשואה אח אסור לב איך תאמרגת מותת לביתן נשואה מהח אסור לכו העולם כבעסקת שאסורתי אני יושן אותך שברות אתה תן תשובה עכשיו תשובה צבות צבות משבים תן תכבות הצבות הצבות עשה כד בספק ערבה כן ונחת מת אני אומר אז א זה חייב יש לה חזקת יותר רב יותר רע במקב בשעה שהיה נשוי רבה למה אתה אומר חסת רב שעה שהוא נשוי בחזק רב אלא פירוש אלא הפירוש בחזקה שאם ימות שאם ימות תהיה מותר היא אסורה אבל אני יודע אם ימות תהיה מותר כן כן אני אומר גם כן אם תיר אותה גם פה לומר בחזקת אם יש לך מותר כזן קנייה חזק מטרב טוב מי אמר אמרתם בשאלה איך אני אומר בחזקת מותר רבם מה חזקת רבם שרק אין עשוי אין עשוי אשתו אסור עליו אשתח אשת איש כל אם כן חזקת אסור לאבם אז מצבות יש חזקה כזה שאומרים הוך שרגע אסורה ואחר כך אני קובע כאילו מותרת הגמרא אין מה לעשות יש כמה קושות אבל גם רק חומק עשה אין לנו תרוץ ך להסביר כמה שיש פה ספק מה ש חזק לא תלות ציזות הרי ראינו למעלה גבי ספק קידושים או אם הייתה צרתם מעוברת שגם כן שברגע שהיה בעלה חי לא היה חזקת בכל אופן אז מה החשיבות מחזקת זקוקה זקוקה היא אסורה דרבה שזה שיהיה בחלחי אבל אסורה למד אלא ודאי להגיד אם נקרא בחזקת לא חוזקת בידו מותרת בחזקת מותרת היא אסורה עכשיו אבל חזקת שהם ימות מותרת גם כפה שלנו אפילו בשעה שהוא נשו עם האישה היא אסורה משום מה שתחש זה איש אני יכול לומר בחזקה אם ימות זה מותרת חכה חכה אתה מחכה חכה כל שחק בו בסדר רגע רגע רגע רגע טוב טוב תמשיך ויולדות למה תיר אותה א נאמר כמה שרוב לא לא למה נאמר שהיא אפירוב החזקת אנחנו שתנו ככה אישה זו עושה חשבון במעשה יש דברים תירים אותה ויש דברים עושים אותה בעסק שמותר את היב מוות השבעה מותר את היב יש רוב אחד שעם שעם כן רוב במיעות רוב כנגד מיעוט וחזקה שקוב אבל יש חשבון אחר יש חשבון רוב נשים רוב נשים מעוברות לא לא רוב נשים עובר אם כן לכן לכן לכן אני לכן אני לא מתיר אותה אז המצבות א אה כן כנגד הרוב הזה יש רוב אחר מה רוח יוש נשים מעוברות לא נשים מתעברות וד מסתמה מתעברהם אם קבל אסורה לא מן יהיה יהיה בדיוק שקום שזה עכשיו איך זה תחזור כן יש לנו חזקה מותרת היה ב אבל כרגע זה החזקה הזאתי יש לתשעה יש תשעה אם כן זו ודאי אסורה למה כמה שומיות לתשעה אבל כנגד הרוב הזה יש מעוד שילדות ושבעה אז יש רוב א נגד חזקה ומעוד זה ספק שקול יש לנו רוב שילדות לש אני אשד שלא יהיה שקול שיהיה בחזקת בסתמותה למה למה אסורה לאב וחייב עכשיו את הלוי נביא פירוב היא מותר עכשיו ירוב מה יעשה רוב שובר מגר שלושה שיעשה אותה שמותרת ליבה שמותר ליב כן שלא נקר ודאי ממי מהשני מאשר אם כן ודאי מותר לשני אז זה קושת העם אומר מה מקשה כנגד ודאי שמותר לשני יש רוב אחר שמתעברות ולדות שמתעברות ויודות וכיוון שוודאי אישה שחתנה בעלה מתעברת לא בנשים מתעברת אם כן זו גם כן מתעברת אם כן שיש יקון כזה רוב שמתיר יש רוב אחד עוזר ואפשר למשיר זה המשנה אמרה התחיב השם לדות ובכן טוב מאוד המשנה יפה המלך הסבות הולך אז אמרו שתימה לומר ובאנור נשים מתעברות וימדות כך יש להחזיקה כמעוברת מן הראשון צרה כללומשים ששארו עם בעליהם כמה שנים ולא עברו מתו ובעליהם ברוב מעוברות מה שומע שו מתעליהם כן מתע כיוון שהם שאו כמה שנים ולא הם התעברו אחר כך מתו בעליהם אי אפשר להגיד שפתאום עכשיו הייתה מעוברת הרי ראינו שהרבה זמן לא נתעברה אז היא כבר לא בכלל רוב נשים מתעברות ויולדות וכיוון שהיא לא בכלל רוב נשים מתעברות ויולדות אז היא נך אחרי רוב נשים שהוא ברא מקר שלושה חודשים וכיוון שזה ספק שפול מותרת ליבה מי אמר שעבר עליו שעבר בשנים מה שעבר בשנים הוא מדבר בכל אופן בכל אופן במה מה יש לומד זקן מו זקן מה יש משנה שזה כן אז שמה בחת