הרב מוצפי צבור ששלוחו זמר פסול בסליחות כולו בסכנה

- - - לא מוגה! - - - 

אלה אינן דשמחין עליה, אוי לקהל שסומכים עליו.

יש לנו בהלכות תענית.

זה כמו תענית עכשיו.

הימים האלה, ימים של סליחות, זה כמו תענית.

זה יותר חמור מתפילת מנחה בערבית שאנחנו מתפללים, ואפילו משחרית, כי בשחרית שהרבה פוסקים אומרים

שהיום אנחנו כולנו מתפללים, אז שליח ציבור בכלל לא מוציא אותנו ידי חובה, אנחנו רק עולים חזרה ושומעים ממנו קדישים, זה הכול.

בכל זאת יש צאן, אבל בסליחות

זה הרבה יותר חמור. זה שהעומד אומר את הסליחות, הוא אומר את כל הסליחות בעד כל הקהל.

לא ישימו איזה ילד, איזה נער אחד שרוצה להשמיע את קולו,

טיפש, מטופש,

יותר ממה שהרשב״ב כותב על מי שרוצה להשמיע את קולו,

אומר עליו נאמר נתנה עלי בקולה על כן שנתיה.

הוא לא מתכוון להתפלל בעד הקהל, זה לא משחק פה.

פה החיים שלנו נמצאים על כת המאזניים,

אז צריך שיהיה שליח ציבור יראה אלוקים.

שליח ציבור צריך שיהיה,

הן בימים נוראים והן בסליחות,

שיהיה, יש תנאים, מי יכול להיות שליח ציבור?

שיהיה מבוגר, בן שלושים,

פרקו נאה, התמלא זקנו,

ביתו ריקם מעוונות,

יש לו ילדים

והוא יראה אלוקים וקולו ערב, הוא בקי,

יודע לקרוא, לא קורא טעויות

ולא כל מיני מכשולים וכל מיני בלבולים.

תתפלל כהוגן, מבטא את המילים כמו שצריך.

ויהיה ירא אלוקים וגם קובע עתים לתורה, מפני שאם אינו קובע עתים לתורה, מה נאמר עליו?

אה, מוישה, תזכיר אותי.

או,

כתוב שם, אוטם אוזנו משמעו התורה,

גם תפילתו תועבה.

אז אם כן, זה קשה מאוד.

לכן צריך שיהיה שליח ציבור הכי כשר שבקהל.

תשמע מה כותב הרב חידה בספרו, מחזיק ברכה

בהלכות סליחות,

תחילת הלכות ראש השנה.

ואם השליח ציבור אינו הגון,

חס ושלום הופך מידת הרחמים למידת הדין. שימו לב.

זאת אומרת, טוב לברוח מבית הכנסת הזה.

אם הלכת לסליחות ורצת שעלו לסליחות איזה קל דעת או איזה, כל שכן, הזמרים האלה, הילילים,

והילילים כרות יכרתון, רשעים, כל הזמרים האלה,

הולכים, מזמרים באירועים מעורבים,

בחתונות מעורבות, ואין פוצה פה ומצפצף.

ועושים להם כל מיני אירועים בקיסריה,

בגיהינם, בכל מיני אמפיתיאטרונים,

בכל מיני מקומות,

והם מופיעים שם, ויש שם נשים,

ואנשים,

ואנשים שרות.

זה אלה יורדי גיהינם, הם אנשי גיהינם.

אלה, זה יכול להיות חז'ל, יגיד לו, למה אתה לא אמרת קטע? מה זה פה,

משחק?

ואנשים כאללי דעת.

הוא אומר, לא, תשמיע לנו איזה קטע ככה שנהנה.

אתה באת לסליחות ליהנות,

יא טיפש,

דנים אותך ואת אשתך ואת בניך ואת כולם, אם תהיה תאונה או לא תהיה תאונה, אם הוא ישרף, אם הוא יחיה,

אם יקרעו לו, אני לא רוצה להגיד את מים, אם הוא ייטבע במים,

אם יקרה לו כך, תראה איזה אסונות קורים מסביב,

ותבין מה מתרחש.

אדם משחק בחיים שלו?

זה שוטה גמור.

אז זה יבוא חזן אחד כזה, הרס את הכול.

הפך את מידת הרחמים, הרב חידא אומר,

הפך מידת הרחמים למידת הדין, חס ושלום.

ולא רק זה, אומר השכינה צועקת בקול הציבור ששומע אותו בסכנה.

נו, יש יותר מזה?

יש יותר מזה?

לכן צריך שיהיה הגון וריק מעוונות.

אתה חזן, ולמה שמו חזן?

חזן מלשון ואתה תחזה.

מה זהו אתה תחזה?

אתה תראה.

מה פירוש רואה? מה הוא רואה?

הוא צריך לראות מה בא בשורה הבאה, איפה זה סוף קטע.

מה קוראים אחר כך?

הוא מראש צריך לדעת, לא לעמוד בהפתעה, פתאום לגמגם,

כי זה לא סימן טוב לקהל, משנה מפורשת.

הוא מתפלל וטעה,

סימן רע לו.

ואם שליח ציבור הוא, סימן רע לשולחיו.

אז אם החזן של הסליחות יתבלבל,

זה סימן לא טוב לקהל,

סימן שהם לא בסדר.

צריכים להביא אחד, שליח ציבור, שהוא בקיא,

שיודע,

יודע לחלץ עם מצבים. לפעמים חסר דף בתוך הספר של הסליחות.

אז הוא מה יעשה? יתחיל לגמגם,

יקרא את הדף הבא,

הוא יודע את הסליחות כבר בעל פה, אז הוא יגיד מה שכתוב אחר כך.

אז זה נקרא מתפלל וטעה, השם מרחם. צריך להיות מוכנים לכל מיני מצבים.

לכן חלילה פה זה כבוד אישי נהיה,

יש לנו איזה גלריה של חזנים,

נותן לזה קטע ולזה קטע ולזה קטע.

צריך לעודד אותם, מה לעודד אותם?

שלח אותם לגן ילדים, שם יעודדו אותם. אנחנו פה, חיינו על כף המאזניים.

מה לעודד אותם? מה, אנחנו באנו פה לשחק?

בעוד לילה לך קמו עבדיך במעללם,

באו לבכות על עוונם, מתוודים על עוונם,

מבקשים רחמים,

זה נקרא מבקשים רחמים? אוי ואבוי.

אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה.