מעניני פורים תשפ''ו

 - - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום רעות בת רבקה תזכה לזיווג הגון עם בעל הגון ישוב הדעת ויזכו לסיעתא דשמיא ויקימו בית נאמן לעבודתו יתברך בזכות החודש הקדוש אדר אמן אמן בלחש יזכה ל התעלות רוחנית מידית ומשפחתו בריאות גוף ונפש יצליח לשבת ללמוד תורה ברוגע ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם פרנסה בשפע ונקל יזכו לבית בירושלים אוצר מתנת חינם ויזכו לעוד ילדים צדיקים מורים והמשפחה מורחבת ידחו בדרך הם את תמיד אמן אמן אמן.

אור חדש האיר בפודוליה.

סיפרו כי במי יושב צדיק וקדוש בשם רבי ישראל בעל שם טוב. אמנם מכונה הוא בעל שם, אך אין עניינו בנתינת קמעות והבטחת ישועות בלבד, אלא סולל הוא דרך חדשה בעבודת הבורא, כמותה לא הייתה. היהודים הפשוטים היו הראשונים שנהרו אליו. זה בא בבקשת רפואה. אחר דחוק בפרנסה, שלישי טרוד מעלילה שמאיימת עליו רביעי טרם נפקד בילדים טיפין טיפין הוצטו גם אבוקות מהשלהבת הבוערת בשגרוד רבי יעקב יוסף הכהן במירופול רבי פנחס שפירה בברודי רבי יחל מיכל בן רבי יצחק מדרווביץ' ורבי מאיר מרגליות ובבני ז'יבוג' רבי וולף קיצס אלה האבוקות שיצאו מהשלהבת הגדולה אך נשמה אחת נסגב הייתה בעיר טורצ'ין. ביקש הבעל שם טוב לקרבה אליו בטרם עלתה בידו. אם יצליח להטות את הנשמה הזו לדרכו מובטח לו שיאיר את העולם כולו. הגן רבי דוב בר בנו של רבי אברהם מלוקץ' לא שת ליבו לבעלי שמות למיניהם עוסק היה בתורה יומם בלילה שקוע בלימוד הש"ס והפוסקים כפי שקיבל מריבו הגאון המפורסם בעל הפני יהושע מה לא להפנות ליבו ומוחו לענייני מופתים ורפואות? בשעה שדלתי התורה הקדושה אהובת ליבו ומסוס חייו פתוחים לרווחיו. לא ידע רבי דוב בר על אותם שערי הורה שנפתחו במי ג'יבוז'. הוא לא הכיר בדרך החסידות שהפציעה בעולם. סבור שבין בעלי שמות ונותני קמאות נמנע רבי ישראל ולא הצריח רגליו למכור האור הגדול. גזרו משמיים ונחלה רבי דוב ברגליו. בתחילה לא עלה רבי דוב בר להפסיק מלימודו עבור זאת. אך מי שהלך החולי והכביד ברופאים שבדקו פחרו ידיהם ביאוש נותרה בפניו ברירה אחת הבעל שם טוב במי זיבוז' שהכל ממללים נפלאותיו עליונים ססו תחתונים על זו בשעה שעבר רבי דובר את מפטן דלתו של הבעל שם טוב הקדוש. כעבור כמה שעות יצא רבי דוב בר מן החדר והיד איש אחר. מעיינות החוכמה נבעו בליבו. מפתחות השערים נמסרו בידיו לדשעת פטירתו של הבעל שם טוב. פיקה המעיין הקדוש במזריץ' בבית מדרשו של המגיד הקדוש רבי דובבר. זכותו תגן עלינו אמן. משם יצא הנהר להשכות את הגן וממנו התפשטה תנועת החסידות על פני כל הארץ. ומפיו אנו חיים עד ביאת הגואל במהרה בימינו. עובדה נוראה זו רמז הרב הקדוש רבי שלמה הכהן מרדומסק בספרו תפארת שלמה על המילות תשועתם היית לנצח לפי הגרסה האשכנזית ותקוותם בכל דור בדור תשועתם אלוהם הם המופטים שהצדיקים פועלים בענייני העולם הזה. כל זה על מנת לקרב את בני האדם לעבודת השם ולהפיץ תורתם בכל הארץ. וזה מה שכתוב לנצח. וזוהי תקוותם של הצדיקים בכל דור ודור. כך הסביר בעל תפארת שלמה גם את הדין ודברים שבין יתרו למשה רבנו. יתרו מגיע למחנה ישראל במדבר ורואה את העם עומד על משה מן הבוקר ועד הערב. תמיתרו בהוכיחו. מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם? מדוע אתה יושב לבדך? וכל העם ניצב עליך מן בוקר ועד ערב. הסביר לו משה, כי יבוא אליי העם לדרוש אלוהים, כי יהיה להם דבר בא אליי. ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חוקי האלוהים ואת תורותיו. הסביר לו משה אבל דעתו של יתרו לא נחה עליו והוא שב אמר לו לא טוב הדבר אשר אתה עושה נבול תיבול גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך דבר לא תוכל עשו לבדך פירש בעל התפארת שלמה. מה היו חילופי הדברים בין משה ליתרו? בין יתרו למשה. יתרומה. איך משה רבנו עוזב את השכינה שנגלת אליו בכל עת? פה אל פה הדבר בו, יושב לשפוט את העם. מעלתו כוח עצומה. למה הוא מבזבז את הזמן לסכסוכים ודיני תורה בין אדם לחברו? ענה לו משה רבנו, כי יבוא אליי העם לדרוש אלוהים, כי יהיה להם דבר בא אליי. ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חוקי האלוהים ואת תורותיו. שיש לאדם דבר בענייני העולם הזה, אז הוא בא אליי לצורך כך. על ידי דיבור עמו אני מתא את השיחה להוראת דרכי השם והודעתי את חוקי האלוהים ואתורותיו זה עיקר הכוונה לשם כך מתפנה אני אפילו מעמידה לפני השכינה זאת אומרת מנצל משה רבנו את זה שבאים אליו בענייני גשמיות וסכסוכים והכל כדי להורות את משפטי השם בעת תורותיו. אז עכשיו אני רוצה לשגר לאור זאת לאבי שושן שאתמול שלח לי הודעה והתייחסתי אליה. אז ככה זה התחיל. אה הוא כותב לי שאישה הי קוראים לי כך וכך בעלי חולה במחלת סרטן בכבד אשמע אם תוכל כשר אותי לרב אמנון יצחק שיברך אותו והיא משאירת השם אז אני שואל דתי שומר שבת אז הוא עונה לי לא מספיק הוא חולה אתה מוסיף לו עוד עכשיו לקבל על עצמו לא דיברנו על זה אז אני כותב לו הברכה לא יכולה להועיל אם אדם לא משנה את עצמו מתקרב לקדוש ברוך הוא אם הוא רוצה להמשיך במרד מול הקדוש ברוך הוא שום עזרה לא תועיל לו. אז הוא כותב, אבל השם אוהב אותך בכל מצב. אז כתבתי לו שהיא תברך אותו. הוא ריין שמה אחת מהרבניות, אני לא מזכיר את שמה, שהיא אומרת שהקדוש ברוך הוא את כולם אפילו שהם עושים עבירות. אז אמרתי שהיא תברך אותו. אמרתי לו עוד עבירות יוצרות קטרוג. כדי להסיר את הכיטרוג צריך להסיר את העבירות. אז הוא שולח לי ככה. המשך. הרב שואל, אם בעלך דתי שומר שבת? אז זה עונה. כמובן אנחנו שומרי שבת, אני עם כיסוי ראש, בעלי לומד כל יום וקורא מהספרים שלו. יושב ולומד. פשוט אני משלמת כל חודש לרב היינוק ואני מבינה מהרב שזה לא אמיתי. אני יודעת שרב אמיתי. האמת לא מבקש כסף בשביל שיברחו אותו. אז הוא כותב לי שהמשפט האחרון חשוד. אני כותב לו. אז למה ממשיכה לשלם לו כל חודש? מי שמשלם כל חודש יבקש ברכה, כבר שילם. הוא כותב לי משהו מריח לי לא טוב או ממש אולי אני לא רוצה לחזור על מה שהוא אמר. כתבתי לו, תגיד לה שתשלח לי תמונה של בעלה. שלחה את התמונה. ראיתי שהוא בלי זקן, כתבתי שיגדל זקן ואני אברך אותו. ו הוא כותב לי, אני לא מוכן לשתף עם זה פעולה שתגיע אליך ישירות. אתה מגזים, כולה ביקש ברכה. תראה כמה אתה סוחט ממנו. כתבתי לו, התחלת, סיים. אדוני זה לא הכל או כלום בחיים. הוא כותב לי כתבתי לו אבי זה לא התחום שלך ביקשו ממני ברכה לא ממך אשלח לך עובדה אז הוא כותב לי אני לא שליח לדבר כזה היא העביר השם תברך מה עכשיו בטלות על המסכן אז שלחתי לו את הסרטון עם הזקן של הבחור מאנגליה שלא יכול לצאת מהכיסא גלגלים. אמרתי לו תצפה. עד עכשיו עוד לא קיבלתי תשובה. אבל אנשים לא מבינים. זה כמו אחד שיבוא לרופא ויגיד לרופא, תשמע, תגיד לי שאני בריא. בלי תרופות, בלי ניתוחים, בלי כלום. אם אתה מתכוון ככה, אני לא מוכן. רק כמו שאני אומר. [‏צחוק] הנה יש לנו רעיה. אבי, אבי, תשמע, והודעתי את חוקי אלוהים ותורותיו. כל זה שפונים לאנשים שיברכו וזה, זה רק בשביל להביא אותם למצב שיצטרכו לקבל על עצמם שינוי, להתקרב לבורא בחזרה. טוב, עד כאן זה להבישוש. עכשיו בכל קוראנו אליו להודיעו שכל כובך לא יבושו ולא יקלמו לנצח כל החוסים בך. המשפט הזה מיוסד על הפסוק גם כל כובך לא יבושו. ועל המילים הנאמרות במוסף לראש השנה. כי דורשיך לעולם לא יקשלו ולא יקלמו לנצח כל החוסים בך. זה משפט הסיום לפיוט האשכנזי אשר הניפירושו שבהזכרת הניסים והנפלאות שנעשו לאבותינו בחג הפורים מודיעים לנו לדורות הבאים כי כל כובעי השם לא יבושו ולא יקלמו לנצח כל החוסים בו בשם הגאון רבי יצחק זאב הליבי מבריסק זכר צדיק ברכה נשמע באור על מילים אלו על פי דברי הרמבם בהקדמות לספר המצוות הקצר שטעם קריאת המגילה להזכיר שבוחו של הקדוש ברוך הוא בתשועתו ולהודיע לדורות הבאים כי אמת היא הבטחתו בתורה מה ההבטחה כי מי גוי גדול אשר לא אלוהים כרובים אליו כאדוני אלוהינו וכל קוראנו אליו. ועל כן אומרים אנו כעת שעיקר הנס היה להודיע שכל כובך לא יבושו ולא יקלמו. בגזירה כזאת שלהשמיד להרוג ולאבד שאין שום צ'אנס לצאת ממנה ונחתם בטבעת המלך כל כובך לא יבושו מה ההבדל בין בושה לכלימה בושה זה אדם מתבייש מאחרים קלימה זה אדם נחלם מפני עצמו כי הוא יודע חרפתו. אז הפיתן דיאיק בלשונו ואמר על המקווים לשם שלא יבושו מן הגויים שהם מלעיגים היה אלוהיכם. אך אלו עדיין יכולה קלימה לכסות את פניהם כשמכירים בערך העצמי הנמוך. שאינם ראויים להשגחה ניסית שהקדוש ברוך הוא ישגיח עליהם. זאת אומרת, אלה שמביישים אותם הגויים ואומרים כך, יכולים עדיין שתי כלימה תחסד פניהם. אבל לעומתם אלה שזכו לחסות בשם אלה ניצלים מקלימה עצמית. על מה הם יקלמו? על מה? ואף לעתיד לבוא כאשר תמלא הארץ דעת השם לא יהיה שום קלימה גם לא יהיה בושה שתי קבוצות אלה יהודים הפשוטים שאינם נוהגים תמיד כראוי אבל הם מקווים אל השם ויש את הצדיקים שחוסים בו כמו מרדכי ואסתר שמופיעים במגילה מצד אחד מרדכי ואסתר ניקיים בדרכיהם מרשיתם עד אחריתם. מרדכי מזהיר את אחו לא להענות מהסעודה של אחשוורוש. אסתר עשתה את כל שבייכולתה שלא להילקח אל המלך. ואף לאחר מכן שביקש ממנה מרדכי שרבה בתחילה ללכת אליו מרצונה על מנת להציל את החיה מאידך היהודים שחטאו ונהנו מהסעודה של אחשוורוש וגם נכשלו בכריעה ושתחוויה היה לפני המן בעוברו. אבל כשהתפרסמה גזירה שבו בתשובה שלמה וקראו אל השם בתקווה ובאמונה שלמה לשמועה. כמו שכתוב ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך בדתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובחי ומספד שק ואפר יוצע לרבים אז זה המהות של יום הפורים שהיה ישועה בזמן של אסתר וחיזוק אימוץ לכל המיחלים לשם אפילו אם הם לא ראויים כמו שהיה הדור. וכך כתב הרב הקדוש רבי יהודה אריה לימיגור בספס אמס שנס פורים מתייחד בכך שנעשה לישראל הנס בלא זכות מצידם אלא מכיוון שאנחנו עמו וחוסים בו תמיד ולכך עליו להושיענו מצרה בריירה הוא בחר בנו מכל העמים אז הוא חייב לשמור עלינו בחיים ועל כן זה נותן היום הזה עוז ותקווה לבני ישראל בגלות לפתוח בבורא אפילו שמצד המעשים אין אנו זכאים לישועה וכל זה כיוון שאנחנו מיוחדים אליו אנחנו עמו וצומר הטעות. זה מה שרואים היום בעיראון, בחסבלה ובכל המקומות. ניסא השם בלי ניסים זה לא ייתכן. לא נפרט עכשיו הכל אבל זה ניסים בגלל שאנחנו עמוצ מראיתו. לכן תקנו חכמים להתבשם ביין עד כדי, לא רוצה להגיד, עד כדי להראות שאין החג הזה בזכות מעשינו, אלא מצד אהבתו לעמו בלא טעם. כשם שביום הכיפורים מתעלים בני ישראל למדרגה של מלאכים על ידי ביטול הגוף בחמישה עינויים. כך בפורים יכולים להתעלות למדרגה עליונה על ידי עינוי הדעת. כשאדם שותה אין דעת. וזאת בעזר עליון לא מצד מעשינו. זאת אומרת אתה שיכור. אתה לא יודע מה נעשה איתך. אבל יש מישהו שדואג לך גם במצב שאתה שיכור. הוא שחורת ולא מיין. אפילו שאתם שיכורים מתאוות, מעוונות, השם ירחם. הקדוש ברוך הוא איתנו לשמור עלינו כי נצח ישראל לא ישקר. וזו הסיבה שנקרא פורים על שם הפור שזה הגורל. כי בעוונותינו מצד הטבע היה ראוי חס ושלום להשמיד, להרוג ולאבד. ולכן מורה הגורל שהיה לצידו של המן, כאילו צודק ומה שהוא קובע, ככה צריך להיות. ורק על ידי שעם ישראל חסו בשם ובטחו בו, הראה את תוקף אהבתו לעמו ישראל והצילם. אבל לפי הגורל לכאורה היה צריך להיות הגזרה ומימושה. אבל כיוון שאנחנו חוסים בשם ומקווים לשם ובוטחים בשם ויודעים מה עושים בשעת צרה אז הקדוש ברוך הוא מגלה אהבתו לעמו ומצילם ועכשיו בפיוט שאומרים האשכנזים מה אני אעשה מחבר הספר אשכנזי אז הוא מביא את הפיוט האשכנזי אין בעיה נלמד גמה של האשכנזים ארור המן אשר ביקש לאבדי ברוך מרדכי היהודי ארורה זרש אשת מפחידי ברוחה אסתר בעדי ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים וגם חרבונה זכור לטוב טוב, המילים האלה נוספו בסוף הפיוט על פי דברי התלמוד ירושלמי במגילה פרק ג' הלכה זן שאחרי קריאת המגילה יש לומר ארור המן ברוך מרדכי ערורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל הרשעים ברוכים כל ישראל וגם חרבונה זכור לטוב אה פה כתוב הנוסח של הספרדים בירושלמי ולכן נפסק בטור אור החיים סימן טרץ ובשולחן ערוך סימן אה שם בשולחן ערוך בסימן טז מעניין לציין את דברי רבנו דוד אבודרהם בשם רבנו אשר מלוניל בעל ספר המנהגות על החיוב להתבשם עד שלא ידע ולא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. משום שהיו נוהגים זמר פיוט, שעל הביתה האחד עונים ארור המן ועל הבית האחר עונים ברוך מרדכי. וזאת יש לעשות בדעת צלולה בעת האמירה. פירושים רבים באורים עמוקים נאמרו על החיוב הזה ומפורסמים דברי המגיד הקדוש רבי דובר ממזריץ' זכותו תגן עלינו אמן אמן תכלית יום הפורים לדע ולהכיר שהכל מאיתו יתברך זה הפירוש עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי אדם צריך להגיע להכרה גמורה וברורה שגם הגשמיות שרמוזה בערור המן וגם הרוחניות שזה ברוך מרדכי הכל נעצל מאת השם וצריך לעבוד את הבורא גם כשהוא עוסק בענייני גשמיות ולתקן ולעלות את הכל אל הקדושה זאת אומרת גם אנחנו במצב שיש ערור המן עכשיו נדבר על איש יש ארור המן גם כשיש ברוך מרדכי אנחנו עובדים את השם אותו דבר הכל אנחנו מעלים אל הקדושה לא משתנים ולא מפחדים ולא כלום זה ניסיון שמורידים לנו צריך להתמודד עם זה אז גם אם יש גשמיות שזה מצד הסתר אחרה ורוחניות מצד הקדושה. הכל אנחנו עושים בשביל לעלות למעלה. על הנקודה הזו שנתבררה בדברי המגיד ממזריץ', עמד גאון המחשבה, רבי יצחק הוטנר בספרו פחד יצחק. כשיש שני עניינים דומים בחיצוניותם אבל בפנימיותם אנחנו מבחינים בהבדל אז ככל שירבה הדמיון בחיצוניות וירבו השכבות העליונות שהם זהות זו לזו, כך התברר עומק המקום של הנקודה הפנימית שבה הם נבדלים אחד מן השני בתכלית. למשל אנחנו מוצאים ששני השעירים שנצטו הכהן הגדול לקחת ביום כיפור ולהטיל עליהם גורל, שניהם היו שווים חיצונית במראה, בקומה, בדמים. ממזים. אך למעשה הבדל מהותי מבדיל בינם. אחרי שמותל הגורל, אחד יהיה לשם, כולו קליל על המזבח והשני יושלח לעזזל לכוחות הסתר אחריו. הגורל שמתילים מלמד שלמרות הדמיון החיצוני הגדול יש הבדל חד ביותר שמייצג את הבחירה האלוקית בנקודה פנימית ביותר שלא תלויה וקשורה בגורמים חיצוניים כלשהם מכך יש ללמוד להבחנה בין ארור מן לברוך מרדכי בעת סעודת הפורים אנחנו מגיעים למעלה גבוהה ביותר שאנחנו כבר לא מסוגלים מרוב שאכלנו ושתינו להבחיל בין הומון לבין מרדכי בהבדלים החיצוניים שבהם אנחנו לא מבדילים אבל בנקודה הפנימית כן זה כמו הכהן שעומד בפני שני השעירים ואינו יודע מי מהם לשם ומי מהם לעזזל. לכן הוא צריך להטיל גורל והגורל מגלה לו את הנקודה הפנימית שיש בה שעיר. מה שרואה הקדוש ברוך הוא ואתה לא רואה מבחוץ. וכמו שאמר הנביא מלאכי, אהבתי אתכם, אמר השם ואמרתם במה אהבתנו הלח עשו ליעקב נאום אדוני באוהב את יעקב ואת עשו שנתי עם ישראל אומרים הנה ישראל באמריקה ביחד תוקפים באיראן יעקב ועשו שני אחים מבטן ומלידה כן אבל הקדוש ברוך הוא עונה בחיצוניות דומים את עושים אותו דבר F35 יש הרבה דברים דומים בישראל בעצמה אומרת מדינת ישראל אומרת אומרת אנחנו תרבות המערב אנחנו היחידים וזה אנחנו עשו בעצם אומרים אז אומר הקדוש ברוך הוא לא לא אני אוהב רק את יעקב את עשו שנתי זהו זה צריכים לדעת עכשיו מה שרואים בחיצוניות זה לא אומר כלום היה פעם אחד רב רפורמי והיה נותן דרשות והכל אבל רפורמי ומכניס קצת מדי פעם את הדעות הכוזבות שלהם וזה וזה וזה. אז יצאו נגדו, עשו נגדו פצ'קבילים והודיעו ברבים שהוא כזה וכזה. יום אחד הוא עמד ואומר, אני לא יודע מה מתלוננים עליי. אני בדיוק כמו הרב החרדי. אני הולך חלוק מעיד, כפתורים מאחורה, יש לי מגבעת כמו שיש לו. אני שומר שבת, הוא שומר שבת, אני לומד הלכות, הוא לומד הלכות. מה מה ההבדלים בינינו? אז היו צריכים לענות מה עונים על זה. אז אמרו יש תלמידים ויש תלמידים יש תלמידי בלעם ויש תלמידי אברהם יכול להיות שאברהם ובלעם נראים מבחוץ אותו דבר לבושים אותו דבר אפילו בלעם הוא נביא לא סתם והוא גם יודע דעת עליון ושי [‏צחוק] כמשה רבנו מהמש ממש נו אבל צריך לראות מי התלמידים אז כשאתה מסתכל על התלמידים אתה יודע מי הרב אם הוא רב חרדי או רפורמי אם הוא טותניק או שהוא שמוצניק תלוי סתכל בתלמידים ואז תדע חיצוניות לא קובעת יש נקודה פנימית זהו אז ארור המן וברוך מרדכי יכול להיות ששניהם אותו דבר נראים חיצונית. לכן אנחנו אומרים עד שלא יבחין ולא ידע בין ארור המן לברוך. לא רק זה, זה עולה אותו גימטריה. ארור המן וברוך מרדכי זה אותו גימטריה ממש. אז זאת אומרת כן, אבל יש נקודה פנימית שמה צריך להסתכל. אז לכן אנחנו צריכים לזכור ערור המעל אשר ביקש לאבדי וברוך מרדכי יהודי. מה זה המילה ערור? מה החסרון שנגרם למי שמקללים אותו במילת ערור? מה עכשיו מת המן? מת מזמן. אז עכשיו מה מועיל שאנחנו אומרים אור הומון? מה זה מועיל? כבר עברו 2300 שנה לפעשי הקדוש בראשית יחיז אומר שבכל מקום שמזכיר את הצדיק מברכו. כאשר מזכיר את הרשע מזכיר גנותו. לקיים מה שנאמר. זכר צדיק לברכה בשם רשעים ירכב. אז זה אנחנו מבינים על אדם חי. מה אם אדם מת? ברגע שאנחנו אומרים את זה אז אנחנו בעצם פועלים שאנחנו נתרחק מהערור הזה. וכשנגיד ברוך אנחנו נרצה להתקרב למעלה הזאת של הצדיק. עכשיו על פי דברי חכמים שקבעו לנו לקרוא פרשת זכור לפני פורים מה נאמר במגילה והימים האלה נזכרים ונעשים ללמד אותנו שיש להסמי את הזכירה של פרשת זכור לעשייה של קריאת המגילה למה קריאת המגילה בפה זה נקרא נעשים? מהד יפעל פרשת זכור שגם שמה קוראים? פה קוראים ופה קוראים. למה זה זכירה ולמה זה עשייה? בימינו כשאנחנו לא יודעים ומכירים בזרע עמלק ממש אז עצם הקריאה במגילה זה מעשה מחייתו יש בה משום עשייה של מחיית עמלק כי בה אנחנו מביעים רצוננו למחוטו את הזרע עמלק שעדיין קיים בעולם ולכן לכן נמשך המנהג להכות את המן. שורש המנהג היה בצרפת ובפרובנס. היו כותבים הומון על אבנים חלקות ומקים זו על זו בשעה שמזכיר הקורץ כמו של אמר מגילה זכר לשם רשעים ירכב. שאלו את הגאון מוילנה איפה רמוז בתורה לי כמיד דלא רמיזה בורייתא איפה רמוז בתורה צריך להקות את המן אז הוא אמר ואם בן הכות הרשע חסד לי מילה והיה אם בן הכות הרשע סופי תיבות והיה היה עם בן המן הכות הרשע אז זאת אומרת זה רמוז בתורה וכולי עכשיו סמך הביא רבנו דוד אבודרהם מדברי חכמים על הפסוק תמחה את זכר עמלק ואפילו מעל העצים ומעל האבנים בכל מקום שיש את השם הזה אמרנו שהחפץ חיים הם קיים את המצווה הזו מדי פעם כשהיה מגיע עליו עת והוא צריך לחתום על משהו אז קודם כל בודקים אם העת כותב טוב שהחתימה לא תהיה חצי מטושטש וחצי זה אז הוא היה כותב קודם עמלק ומקיים מצוות מחיית עמלק ומוחק על המילה עמלק ואז הוא יודע שהעת כותב [‏צחוק] לכתוב אז זאת אומרת אנחנו גם היום אנחנו עושים מחיית עמלק בשלוש אופנים בכתיבה באמירה ובזכירה 30 פעם נכון 30 פעם יש לנו דף מיוחד אנחנו נשלח את זה בקבוצות מי שירצה יעביר ויעשה על כן בסיום קריאת המגילה אם לא זכו כל השומעים לקרוא בפיהם את מעשה מחיית עמלק במגילה הם רק שמעו אז הם משתתפים במחיית עמלק ק על ידי שם אומרים אור ורומות זהו בלעומת הערירה של המן אנחנו מברכים מרדכי ודי לדע ולו להודיע שגם בהיותו בעיר הבירה של האימפריה העולמית באותם ימים עיר שכולם משתעות חוגגים למיניהם שמסופר במגילה לא שינה מרדכי מה עם מנהג יהדותו הניכר ברבים בשום פנים לא עובד הבן איש חי בנו מקונטרס שהוא כתב על הפאות שהוא היה מתהלך בנימוסו היה לו פאות עות וזה פיצץ את המן לא יכולה לראות אותו הוא הולך בפאות שלו ככה זה כאילו מרגיז אותו איך הוא הבן אדם הזה ככה עם הה זה דבר גדול טוב לסיום. כשאנחנו מביטים במגילה נראה לנו שזרש אשתו של המן אין לה תפקיד משמעותי במעשה. היא מוזכרת מדי פעם בדרך אגב. אז למה אומרים הרורה זרש אשת מפחידי? למה אנחנו מזכירים את אותה מרשעת בפרטות עד שהיא זוכה זוכה למקום בפיוט מקום מרכזי כמו המן בעלה שהוא היה היוזם של כל המעשה נסביר על פי דברי רבנו הקדוש חיים בן עתר זכותו תגן עלינו אמן אמן באור החיים בראשית מטיא אמרו בזוהר הקדוש הוא מביא כי בצד הסתראה אחרה קשה ועזה בחינת הנקבה מבחינת הזכר והתוקף של הנקבה למעלה מן הזכר ושימו לב כך ראה בעל אור החיים הקדוש בחזיון לילה כיצד הוא נאבק עם הסתרה אחרה בעוד שת בחינת הזכר הכניע בקלות ופילו כל הארץ היה עליו להתאמץ רבות לגבור על הנקבה עד שלבסוף הצליח רק להודפה למטה אך לא להפילה לחלוטין וככה היה במעשה המגילה בקריאה פשוטה נראה שהיא לא נוטלת חלק משמעותי במעשים של המן אבל מאחורי הקלעים היא היועצת של מן היא עומדת מאחוריו ומעודדת אותו לכל. היא הייתה נותנת לו כפות כמו אשתו של מקרון. היא נתנה לו את העצה לעשות עץ גבוה 50 אמה ולטלוט עליו את מרדכי. היא לא הסתפקה בהשמדת היהודים, אלא רצתה לשבור ליבם להפחידם בתלית המנהיג על עץ המתנשא לגובה עצום. למען יראו ויראו. לכן היא קיבלה ביושר את הכינוי אשת מפחידי. לעומתה אנחנו מברכים את אסתר בעדי והמפרשים נתקשו מה זה בעדי כתוב למה היא הייתה ברוחה כתוב אסתר בעדי מה הלשון הזה אז יש כמה מפרשים את הבעדי הגאון רבי משה ליבליץ' רוזנבין מפרשבורג בספרו אוניה דיונה אומר התיבה בעדי זה משמעות הבגדים שהיא הייתה עדויה בהם על פי הפסוק ותלבש אסתר מלכות שלבשת תרוח הקודש אז אסתר היא הייתה בעדי בעדי באופן אחר פירש הגאון רבי ישראל דובר גלרנטרניצא בספרו רביד הזהב שמברכים את אסתר שהתפללה וצמה עבור ישראל ועל כן היא ברוכה שהתפללה בעדי והמתפלל על חברו נענה תחילה ועוד פירוש נה כתב הגאון רבי שמואל ארנפלד ממטרסדורף בתשובה לתלמידו הגאון רבי יוסף בנגרטן מבינה מברכים את אסתר לומר שאף שהפחידה אסתר את כל היהודים בשעה שהזמין את המן למשתה עם המלך כולם פחדו מה זה הולכת עם היטלר עושה סעודה יושבת איתו והכל מה זה אנחנו חשבנו שהיא תעזור לנו והיא עוד משתפת פעולה שמה כאילו מה ועוד מזמינה אותו עוד יום מה הולך פה במקום שהתבטל בכל אופן אנחנו מברכים אותה על זה למה כי הכוונה הייתה על טובה שלא ישמחו עליה וישיחו את דעתם לבקש רחמים מהשמיים ולכן ברוכה היא אסתר שעשתה זאת בעדי להפך מזרש שהיית אשת מפחידי על מנת למנוע מחשבות שב שימו לב זה נכון לכל זמן בכל מקום זה לא יאומן כי סופר על מנת למנוע מחשבות שו מצד אלה שעלולים לחשוד את אסתר שמטרות זרות היו לה במעשיה ושמה כל מה שעושה זה להשיג שליטה בחצר המלך לשם אם כך היא פועלת כמו שחושדים את כל אלה שעושים משהו ואומרים א זה אתה לא יודע זה סמוך עליי אני יודע לכן יסד הפיתן לומר ברוחה אסתר בעדי שכל מעשיה ומסירות נפשה היה בעבור עם ישראל אפילו לעבור על מצוות התורה הייתה מסוגלת אסתר למען ישראל. המדרש אומר שאסתר אמרה למרדכי לכנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן ולצום שלושה ימים בחג הפסח וליל הסדר לצום בשעה שמצווים דאורייתא לאכול מצה. והיא אמרה למרדכי אם ישראל לא יהיו בעולם למי נחוצק פסח? וצמו וכל זה היא עשתה בעדי אשריה ואשרי חלקו שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי ששנת יעקב צהלה ושמחה מראותם יחד תכלת מרדכשועתם היית לנצחקתם כל דור ודור ברוך מרדכי היהודי ברוך מרדכי היהודי זהו זהו הרי אני מכוון לקיים מצ חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומר לבשחס דאורייתא כבד את אביך דמך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנג הקדוש יהיו ספתותיו דובבות בקבר