פרפראות וחדושים לחג הפסח תשפ''ו - חלק ו'

  - - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום נלייב בת לריסה יזכו היא ובני משפחתה לתשובה שלמה מתוך שמחה תשפיע על סביבתה לטובה לעבודתו יתברך זיווגים אגונים ללדיה מתוך בריאות שלמה ואתנה >> ו לעילוי נשמת יהודה צבי ברבי משה יצחק דויטש שזכיתי להיות חברותא איתו מנוחתו עדן אמן >>

"אז ישיר" איתא בגמרא במגילה דף י עמוד ב ובמדרש ביקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר אמר להם הקדוש ברוך הוא, מעשה ידי טבעו בים ואתם אומרים שירה לכך לא קרב זה אל זה. אז אני רוצה לגלות לכם קודם מראש שבדקנו את המקורות ואין במגילה ואין במדרש בתנחומה או ברבא. את הלשון הזה מעשה ידי טבעו אלא טובעים. אז כל הפירוש הזה מסתמך על חנוכת התורה. המחבר זה הרב השלב של לובלין לפני 300 שנה ואחר כך בקרוקה והיה אדם עצום וגדול וקדוש שהחידה כותב עליו שהיה גלגול של רבנו תם מדהים בכל אופן כנראה הגרסה הייתה אצלו ככה ומבדיקה שעשה רבי נתנאל אז הוא הביא לי פה מקורות על זה ואכן כתוב בספרו טבעו שתכף נבין שזה לא בדיוק והוא מצא גם שיש את זה במדרש הרנינו ששמה כתוב טבעו טובעים סוגריים יש גם לשון טובעו גם עכשיו בואו תראו איזה דבר יפה יפה יוצא אם כתוב טבעו לא יאומן כי המדרש הוא אומר כתוב כנראה זה במדרש ארנינו ובגמרא כנראה שזה היה אצלו ה הגרסה אז המדרש אומר ביקשו מלאכי השרת לומר שירה. אמר להם הקדוש ברוך הוא, מעשה ידי טבעו בים ואתם אומרים שירה. לכך לא קרב זה אל זה. כי בדרך כלל וקרא זה אל זה ואמר ופה לא קרה. הם לא אמרו שירה כי בדרך כלל הם אומרים ביחד. טוב. אז הוא מסביר שככה הפירוש על פי מה שמובא בגמרא בפרק חלק שם כתוב ויחדוני מחנה השור זה היה בזמן חזקיהו המלך שסנחרים וחלותיו צרו על ירושלים אז במה הוא הקע אותם ביחד שם מחנה השור בשירה קם שגילה השם אוזניו ושמעו השירה של המלאכים ומחמת זה מתו לא יכלו לסבול את הקדושה את השירה נפשי יצאה בדברו 370 מיליון מטר עכשיו תביעת המצרים בים למה הביא אותם הקדוש ברוך הוא לים לשלם להם מידה כנגד מידה כאשר זדו עליהם לפי שהשליחו את ילדי ישראל לים לפי כך מידה כנגד מידה יטבעו בים ועכשיו יובן הגמרא כמין חומר ביקשו מלאכי השרת לומר שירה. מה הפירוש? שהם רצו להמיט את המצרים על ידי השירה שלהם כמו שהיה בזמן סנחרים לזה השיב להם הקדוש ברוך הוא מעשה ידיי טבעו בים רצה לומר לא טבעו אלא טבעו רצה לומר שהמצריים טבעו את מעשה ידיי, את ישראל. הם טבעו בים. כי ישראל נקראו מעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא. כמו שכתוב מעשה ידיו מגיד הרקיע. תראו שמה בכתובות אם כן מן הראוי להמיתם דווקא במידה שמדדו הם שהם הטבעו גם כן בים אתם רוצים לומר שירה להמיטה בזה על ידי שירה אז לא יהיה מידה כנגד מידה אז מה שרצו לומר שירה זה בשביל להמיט אותם על ידי השירה כמו בזמן סנחרים. אז השם אומר להם, מעשה ידיי טבעו בים. הם המצרים טבעו את מעשה ידי את בני ישראל בים. לכן אני צריך לתת להם מידה כנגד מידה בים ולא על ידי השירה שלכם. לכן דחה אותם מלומר שירה. ולא כמו הרגיל שאנחנו רגילים שמעשה ידי טובעים בים זה המצרים. ואתם רוצים לומר שירה לפי זה יש לי השב דלכאורה יש לדקדק המצרים נטבעו סמוך ליום כמו שכתוב ברשי בהשמורת הבוקר והנה המלאכים ביקשו לומר שירה בלילה אם כן קשה מה הלשון טבעו משמע שכבר טבעו אם הם טבעו אז מה אתה רוצה להגיד שירה? אבל לפי הפירוש הזה מיושב שזה טבעו ולא טבעו ועוד קשה אם אתה אומר כמו שאנחנו רגילים לומר מעשה ידי טובעים בים ואתם רוצים לומר שירה מה קרה שהקדוש ברוך הוא חס על המצרים אדרבה בעבוד רשעים רינה למה לא לשורר למה שהמלאכים לא ישאירו אבל לפי הפירוש הזה זה מדובר לא שירה לאחר שמתו אלא לפני בשביל שהם לא יהרגו אותם על ידי השירה כי צריך למדוד להם מידה כנגד מידה עכשיו הפירוש שנגיד שאלה שהרבה שואלים למה שלא יגידו בעצם שירה אם הם זה לא לפי לפי הפירוש הקודם לפי הפירוש הרגיל שאנחנו רגילים שמעשה ידי טובעים בים זה המצרים ואתם רוצים לומר שירה מה זה למה שתגידו שירה המצרים טובעים אז מה צריך להגיד שירה יש לי השב על פי מעשיהם עם הבית אהרון מקרלין שהוא כתב ספר תורה 30 שנה 30 שנה אני כתבתי ספר תורה זה שירד במסוק באצטדיון ואחרי משה רבנו זה פעם ראשונה שספר תורה ירד מהשמיים עוד פעם זה כתב לי אותו סופר ארבע שנים כל יום הוא כתב איזה שני שתי שורות זה מה שהוא היה יכול הוא היה מלמד בתלמוד תורה ארבע שנים פה 30 שנה זה לכתוב אות כשסיימת כתיבת הספר תורה הוא היה בשמחה אדירה והוא שאל את האב בית דין דקרלין הקרן אויראה האם הוא יכול לברך ברכת שחיינו על ספר תורה אחרי 30 שנה יכול לברר הקרן הורא עיין בזה יומיים ופסק לו שהוא לא רואה היתר לברך שהחיינו טוב בזמן הסעודת מצווה כשהכניסו את הספר תורה לבית המדרש דיבר הבית אהרון מקרלין בהתלהבות נוראה ובאמצע פרץ ממנו ברכת שחיינו וקימנו הקרן הורא שישב לידו בסעודה כשראה איך הוא ברך את הברכה אמר לו על כזה שחיינו לא דנתי אז לפי זה גם כאן המלאכים ביקשו ש לומר שירה אמר להם הקדוש ברוך הוא אל תאמרו כי מעשה ידיי טובעים בים אך ישראל לא שאלו לומר שירה זה התפרץ אצלהם הם לא שאלו ישר זה יצא אז ישיר משה ובני ישראל את השיר הזה אה הגדה של פסח אנחנו אומרים ונאמר לפניו שירה חדשה וגם כשמסיימים את ברכות קריאת שמע דשחרית אנחנו אומרים שירה חדשה שבחו גאולים הסביר רבי יעקב מאוס יתין מה העניין של התואר שירה חדשה מה זה כידוע יש מנהג אצל כל עם ועם שמנצחים את האויבים אומרים שירה למה כי הם שמחים במפלה שהייתה לאבים בישראל מה כתוב ויר ישראל את מצרים מת על שפת הים עדיין לא אמרו שירה ויר ר ישראל את היד הגדולה אשר עשה אדוני במצרים ויראו העם את אדוני ויעמינו באדוני ומשה עבדו אז ישיר משה ובני ישראל רק אז הם שרו וזוהי שירה חדשה שאין בשום אומה עשיר אדוני כי גא גאר בני ישראל לא שמחים במפלה של המצרים אלא שמחים והתגדל והתקדש מרבה שרואים שהקדוש ברוך הוא גאו גאה והוא משפיל את האויבים של עם ישראל וכולי וכולי נראה איזה שירה יעשו אחרי איראן. נראה. כן. אחרי ששת הימים הייתה שירה. שארו נצר מחכה לרבין. איי איי איי נצר מחכה לרבין. המלחמה זה כאילו בין נצר ורבין וזה. איפה הקדוש ברוך הוא? מפיש. אין שירה חדשה, לא יודעים לשיר הכל אתמין כמו שאמר שרון אשרי העם שצהלו תמבלולו אז זה מה לעשות יש אחת מגישת חדשות מגבי מפוצצת השמאל בסיום המהדורה היא אומרת שצריך להודות לקדוש ברוך על כל הנסים שעושה הודו לאדוני כי טוב כי לעולם חסדו ככה היא מסיימת באים מתפוצצים מה היא אומרת מה זה מה זה כואב להם כאילו מה מה ה מה זה איי אפשר לפוצץ אותם כן אתה אומר פסוק מפוצצים לא צריך תותחים לא צריך טנקים לא צריך שום דבר תגיד פסוק פק הספורנו א בפרשת ראה בפרק טז פסוק ח כתב שרו לו שירה בשביעי של חג המצות זה היה ביום השביעי קריאת ים סוף אז שרו לו בשביעי של חג המצות. זה היום השביעי בחג המצות. לפי כך נתקדש אותו היום ולא תעשה מלאכה. כאילו לזה לא היה שביעי קודש כלל. כמו בחג הסוכות שאין השביעי שלו מקרא קודש. בסוכות היום השביעי זה יום רגיל כאילו חול המועד. גם פה היה צריך להיות אותו דבר. מה קרה שפתאום לא עושים מלאכה? איך הוא נתקדש? בזכות השירה. וואי וואי וואי. אז כששרים עבדו עבדו עבדו [מחיאות כפיים] עבדו מתקדשים לדברים גדולים. עשיר על אדוני כי גאו גאה סוס ורכבו רמה ויוב. במרשה בחידושי הגדות כפילות לשון גאו גאה יש לבאר ידוע שהמצרים הם גאים כי כך כתוב בישעיה לז לכן קראתי לזאת רהבהם לכן קראתי לזאת למצרים רהבהם רב זה בעלי גאווה וסוסים הם גם כן מתגאים כמו שכתוב בפסחים כג שישה דברים נאמרו בסוס אוהב את המלחמה ורוחו גסה יש לו גאווה וכשמצרי רוכב על הסוס אז יש פה גאווה כפולה גם של המצרי וגם של סוס בעל גאווה על בעל גאווה המצרית גאו אמר ארדוף השיג החלק שלל והסוס התגאה כי אוהב מלחמה ועל זה נאמר השיר על אדוני כי גאוג גאה שני בעלי גאווה גם הסוס וגם רוכבו והאוהוס משמעותו גם כן כדברי המרשה עוזי וזמרת יה והילי לישועה איי איי איי איזה פירוש נפלא מביא החידה הקדוש בפני דוד שמעתי מפי הרב פרי חדש זכרונו לחיי העולם הבא שהיה מפרש את הפסוק עוזי וזמרת ומה שאמרו בפרק א' נס סותה יב אמר רבי חנינא בר פפה אותו היום שהוא שלח משה רבנו עליו השלום ליאור איזה יום זה היה כא בניסן היה אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם מי שעתיד לומר לפניך שירה על הים ביום הזה בכא בניסן ילכה ביום הזה הזה רואים שמלאכים יודעים את העתידות אה טוב זה אמר רבי חנינא בר פפה רב אחאה ברבי חנינא אמר יום השישי בסיון היה זאת אומרת תשליחו את משה רבנו לאור ביום שישי בס סיבן אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם מי שעתיד לקבל תורה מסיני ביום הזה ילכה ביום הזה מסביר הפרי חדש ולכל הדיברות בין אם זה היה בכא ניסן או שזה היה בשישי בסיוון שתי הסיבות שירת הים ומתן תורה היו מגן למשה רבנו שתי הסיבות דם מה שהטל בים היה כא בניסן אז עיקר ההצלה הייתה שירה שהוא הוא עתיד לומר ביום הזה ונתפל לזה זכות התורה שהוא יקבל. זאת אומרת זה יותר עיקר ממה שהוא יקבל את התורה. ואם היה זה יום השישי בסיבן אז עיקר ההצלה שלו הייתה משום קבלת התורה ביום הזה ונלווה אל זה זכות השירה. אלא כל אחד נקט מה לדעתו העיקר. האם השירה הצילה אותו או התורה הצילה אותו שהוא לא יטבע בים ולא ימצאו אותו המצרים. וזה מה שאמר משה רבנו. זה מה שאמר משה רבנו. עוזי זה התורה. אין עוזל לתורה. דזמרת זה עשירה. השתיים האלה בי לי לישועה אלה הצילו אותי מניאור. יא בבירוש מפלי מדהים איך הוא מיישב את שתי הממרות האלה. ישתבח שמו לעד. תראה מה זה אלינו. כתב רש"י, בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע. זה אין זה אלא להראות באצבע. זה אלינוו ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים. הנציב מבולוזין מקשה קושיה מנין שגם שפחה רעתה זה ליבנו בראתם אשנביאים לא ראו אולי רק הצדיקים הם אמרו זה ליבון ואז הוא מתרץ ואומר ככה זה אליבנו פירוש ושו ראו בחוש את הקדוש ברוך הוא ונפלאותיו ואז ממילא בענווהו הצדיקים גם שלא רואים בחוש אפילו בזמן שהנהגות של הקדוש ברוך הוא בהסתר פנים גם מקיימים בענווהו הם לא צריכים לראות בחוש זה גם בלי זה הם מתנאים לפני הקדוש ברוך הוא. אז זה מראה שזה לא רק צדיקים אלא כאלה שרק שהם רואים אזם וענוהו. ממילא שפחה ראתה על הים מה שלא ראונ. זה אומר הנצי. כותב רש"י שהיו ישראל מרים באצבע ואומרים זה אלי ואנבה בספר כמוצא שר הרב מביא בשם רבי אהרון מבלז זכותו תגן עלינו אמן >> אמן >> אין אין אמונה מוחשית יותר מאשר מצב זה של מרעין באצבע ואומרים זה אלי אין ועל זה אומר הפסוק והנובה הוא מלשון נוי ויופי ובכל זאת מוסיף הפסוק ומלמד אותנו שיש מצב יותר מענובהו. יש מצב נעלה יותר. זה אלוהי אבי וארומנו להאמין באמונה פשוטה ותמימה. בלי להצביע, בלי לראות, בלי מוחשים, בלי בטיח. כמו שנמסר לנו מאבותינו להאמין אמונה פשוטה. זו דרגה יותר גדולה מראייה חושית. לכן אומר הפסוק זה אליבן והוא אלוהי אבי וארו ממנוו ללכת בדרך האבות צי לך בעקבי הצון ורע גדיותיי על משכנות אדוני איש מלחמה אדוני שמו שם הוויה מורה על רחמים הספורנו אומר על הפסוק הזה גם כשבאים על אדם ייסורים חס ושלום צריך להבין שהכל לטובה כי הקדוש ברוך הוא אף על פי שהוא איש מלחמה אדוני שמו שם של רחמים אפילו במלחמה הכל מדוקדק על הצד של הרחמים לא להפריז ולא להגזים אמר אויבדוף הסי יגחלק שללתם להם או נפשי יריק חרבי תורש מוידים איי איי איי זה מתאים לטראמפ עכשיו פרעה אמר בתחילה החלק שלל מה זה החלק שלל הוא יחלק שלל לעם והוא עכשיו ינצח את ישראל כל אחד לקח 90 חמורים מלאים כסף וזהב הוא יחזיר את הכל בחזרה והוא יחלק שלל הבטיח לכולם אני אחלק שלל אך באותו רגע שאמר אריק חרבי זאת אומרת אני אשלוף את החרב שלי מן הנדן אריק חרבי שזה סוג של גאווה הוא לא אמר נעריק חרבנו נוציא כולם נשלוף אני לבד הגמד הריק חרבי איזה גודל היה לו בתחר חרם כזאת הייתה לו הריק חרבי כן של המרגרינה חרבי אז הוא אומר הריק חרבי מיד שכח וסיים תורשמו ידי זאת אומרת רק אני לבד בלי עמי כשבא לכלל גאווה לא חושב על השני, רק על עצמו. גם טראמפ נלחמים ישראל וזה הכשירו את הדרך ביטלו את המקמים ואת כל האתילים זה נגד זה והוא אומר אני הכל אני אני עשיתי אני הכל זה הוא בהתחלה אומר יהיה כלכלה והוא יוריד את המחירים בארצות הברית ואת הכל והכל בסוף הוא לוקח את עזה שולח את החתן שלו שיבנה שמה מה במיליארדים זה יהיה שלו שלו חזה שלו והכל שלו איי איי איי זה זה לא משתנה אפילו אם אתה יותר גבוה מפרע זה לא משתנה לא משתנה אנשים שוים אבל היה לו עוד פטנט לפרעו הזה הוא היה הוא אחד חכמים זכרונם ברכה אומרים שעם ישראל שמרו שלושה דברים. לא שינו את שמם, לא שינו את לשונם ו ולא את לבושם. ראשי תיבות שלל שמם, לבושם לשונם. שלל. אמר פרעה חלק שלל. אני אפריד מהם אחלק את השלל שלו שיקראו במקום יוסף ג'וני שיהיה ככה אתה מבין מחמוד זה כל מיני את הלבוש נחליף להם כמו שהגיעו העולים החדשים תימן וזה ישר הישו אותם חקי חצי חצי וזה והבנות ככה וזה הכל נחלק שלל אתה מבין זה שונם גם כן אתה מבין מדברים פה הכל כמעט אנגלית וזה שלא יבינו המזרחים שלא יבינו שיסבלו לא למדו שלא יבינו הכל זה אתה רואה זה הפטנטח חלק שזה הפטנט של פרעה זה כן והם משתמשים בזה ואז הוא היה בטוח שתמלהמו נפשי והריק חרבי וכל החרטות בסוף ידוע כן ועוד פירוש אחד אל מואב יוחזה מורעד אמרנו את זה בעבר זה חידוש לחתם סופר זכר צדיק ברכה משהו משהו בספר זכרון זיכרון למשה על רבנו חתם סופר מובא מבעל אגודת אזור שסיפר לפני תלמידיו כשהוא היה צעיר ימים על שולחן חותנו בעיר בנדין בא לשמה בחוץ משיבת פרשבורג ומתלמידיו של מרן בעל החתם סופר זכר צדיק שלך >> והוא הרעיש את כל העיר בחריפותו ובקיעותו והוא שמע ממנו דבר אגדה משמריבו החתם סופר וזה מה שהוא שמע מהתלמיד בפסוק בפרשת השבוע אומר אלמו מב יוחזמו רעד מדוע לשון רעד ולא רעדה כתוב רעדה חזרתם למה רעד אומר כי הטעם הוא שאלה מואב מי הם היו אלה אלה זה כוח מי בעלי הכוח במואב זה היו בלק ובלעם בלק ובלעם בלק מלך מואב טוב גימטריה של בלק כמה 132 גימטריה של בלעם כמה 142 ביחד 274 רעד וזה שנרמז כאן שבלק הוא בלעם אל מב יוחזמו רעד את מי רחז רעד מאל מואב בלק ובלעם ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכורעונת שבת מה ישמחו במלאכותך שומרי שומרי [שירה] שומרי שבת קורא עונג שבת [שירה] עם מקדש מקדש מקדש >> מקדש >> מקדש שע שבת >> מקדש מקדש מקדש >> מקדש >> מקדש שביעי >> שבת הריני מכוון נקיים מצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל נפשו ישחס לדאורייתא כבד את אביך ואת אמך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנה הקדוש יוספתותם דובמות בכבר ‏Eh