פרפראות וחדושים להגדה של פסח תשפו

 - - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום ברצ'יקו בת הטלה תזכה לבריאות אתנריכות שני מופלגת עליה ברוחניות לזכות את הרבים דורות ישרים מבורכים למכור את הדירה ולעבור דירה מרווחת ונעל לעבודתו יתברך בכל משרות ליבה גשמון טובה ו תודה רבה לכל מה שעושים פה וכולם יזכו לעלייה רוחנית אמן >> אמן >> לעילוי נשמת יהודה צביעי ברבי משה יצחק דויץ' מנוחתו עדן >> אמן >>

פרפראות וחידושים בהגדה של פסח שנת תשפ"ו

'מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסובים בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם ריבותינו הגיע זמן קריאת שמה של שחרית'

המעשה הזה התפרש בהרבה אופנים אצל מפרשי הגדה כי יד השם הטובה עליהם ואחד הפירושים מפרש את המעשה ברמז לגאולה ידוע הגלות המרא בה אנו מצויים מקבלת את התואר לילה לפי חכמים זכרונם ברכה >> הלילה חשוך ואפל והגלות גם חשוכה ואפלה הלילה הוא גם הקדמה ליום שיבוא בעקבותיו וגם הגלות היא הקדמה והכנה לגאולה העתידה לבוא שחרית רומז לעידן תחילת הגאולה והחירות כשהקרני פדות הנפש מתחילות להתנוצץ על ראשי עם ישראל על ידי עוצם ייחוד וקיום המצוות של התנאים האלו חיברו גאולה ראשונה לגאולה אחרונה והתנוצץ אור הגאולה ובאו תלמידיהם ואמרו להם ריבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית הדברים האלה טעונים ביור הלא הגאולה תרם הגיע ומדוע אמרו התלמידים שכבר הגיע זמן קריאת שמע של שחרית יש פה כוונה נסתרת התנאים הקדושים הללו באו לבחינת גאולה בעבודתם הקדושה בלילה ההוא ישבו ועסקו בתורה כל הלילה עד שבאו התלמידים ואמרו להם כי הגיע זמן קריאת שמע של השחרית ואומר שהתנאים הללו מצויים היו כמו כל בני ישראל בתוך הגלות המרה והקשה בתוך הלילה אלא שעל ידי העיסוק במצוות סיפור יציאת מצרים הצליחו להגיע לשחרית, להתעלות מעל מגבלות הזמן והמקום ולהגיע למצב של גאולה. עכשיו נבין לא בכדי נסמך המאמר של התנא הקדוש רבי אלעזר בן עזריה שאמר הרי אני כיוון 70 שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות בחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח במאמר הזה יש רמז ברור לגאולה בזה גילו לנו חכמים על ידי סיפור יציאת מצרים אפשר להגאל מהאפלה לאורה בזה תמון סוד הגולה כשם שביציאת מצרים נעשו ישראל בנים למקום ונגעלו מהיצר הרע כך בסיפור יציאת מצרים תמונה יכולת להגאל מבחינת גלות מצרים שקיים קימת בכל דור וזאת מפני שגלות מצרים היא השורש לכל הגלויות היא גם השורש לכל הגאולות לכן העיסוק בסיפור יציאת מצרים בכוחו לעורר את הכוח של יציאת מצרים וכשעשו זאת התנאים באותו הלילה בכל כוחם הצליחו להגיע לבחינה של יציאת מצרים עד שהתלמידים הבחינו שהגיע הזמן של השחרית, זמן של הגאולה. לכן אנחנו מצווים פעמיים ביום מצוות עשה להזכיר יציאת מצרים. אז זה לא רק להזכיר ולהגיד פסוק שיש בו עניין יציאת מצרים, אלא להאמין באמונה שלמה שבכל רגע יכול הקדוש ברוך הוא להוציא אותנו ממצרים. כמו שהוציא אותנו בחיפזון ממצרים. במצב שהיינו במט שערי טומאה או בדור שכולו חייב אז זאת אומרת יכולה לבוא עגולה ואנחנו צריכים להאמין באמונה שלמה שכל רגע יכול הקדוש ברוך הוא לפקוד אותנו בפקידת עולם לצאת לגאולה שלמה זה מה שנעשה בזמן שישבו התנאים הקדושים ו דיברו ביציאת מצרים. כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. הרי זה הוא עצמו נהיה משובח. הרי זה קריאת שמע של שחרית. במילה שחרית אומר הרב הקדוש רבי נחמן מברסלב זכותו תגן עלינו אמן >> אמן >> כלולים ראשי התיבות של ארבעת הבנים המוזכרים בהגדה בקטע הבא חכם רשע תם שאינו יודע לשאל ראשי תיבות שחרית בפשטות נראה שהם שני שהם ארבעה סוגי אנשים מצויים. אחד זה חכם שעושה את רצון בוראו. רשע זה כפישוטו. טעם זה אדם פשוט תמים לא חכם ושאינו יודע לשאל טיפש ממש או ילד קטן. פנים רבות לתורה, פירושים רבים להגדה ובספר ליקוטי מורן נמצא באור עמוק בעניין זה. הארבעה בנים האלה הם ארבעה צאצאים בולטים של אברהם אבינו עליו השלום. יצחק וישמעאל, יעקב ועשו. כנגדם דיברה תורה. יצחק הוא הבן החכם משום שיצחק נקרא על שם הצחוק והשמחה בן חכם ישמח אב עשו הבן הרשע יעקב הבן התם ויעקב אשתם וישמעאל שאינו יודע לשאל ישמעאל שב בתשובה ועיקר התשובה להתכפר על חטאים שאינם ידועים ולשאול מחילה מהקדוש ברוך הוא עליהם. לדבר הזה רומז מאמר חכמים בברכות כו. אברהם תיקן תפילת שחרית. אברהם אבינו תיקן את הבחינה של ארבעת הבנים הנכדים האלה. לאור הרעיון הזה שנכתב בליקוטי מורן, יש לנו אור חדש במעשה התנאים. ישבו אתנאים הקדושים, עסקו בסיפור יציאת מצרים עד שפעלו בליבם של ארבעת סוגי הבנים, החכם הרשע תהמי שאינו יודע לשאל, שיו בבחינת קריאת שמע של השחרית שיכירו את הבורא ויקבלו עליהם על מלכות שמיים. מהרעיון הזה נרחיק מעט ונלמד דבר נוסף נחוץ בעצומה של המצווה הגדולה של סיפור יציאת מצרים בעת שעוסקים שרי התורה שבעל פה בהגדה נוכל לתאר איזה אש של תורה ושל קדושה ליהתה סביבם בעיצומו מו של המעמד באו התלמידים ואמרו רבותינו הגיע זמן קריאת שמה של שחרית אני הייתי אומר פה מה זה קריית שמה של שחרית קריית שמה זה קבלת עול מלכות שמיים והגיע הזמן שכל השחרית החכם והרשע והטעם מי שאינו יודע לשאל הגיע זמן שקבל קבלו עליהם עול מלכות שמיים הגיע זמן כרגיעת שמה של ארבעת הבנים האלה של שחר עד שאתם מספרים ביציאת מצרים למדו את הבנים ייחוד השם בקבלת עול מלכותו הלילה בגות זה הזמן להחדיר בבנים ללמד אותם אמונה בשם ובתורתו כי הלילה בשעה שכולם שקועים בכל הצרות, בכל ההבלים של כל ה זה הזמן המיוחד להחדיר בלב הבנים יציאת מצרים את קיום הבורא והאמונה השלמה בו. זה המצווה של הלילה. והגעת לבנך ביום ההוא לאמור. וזה מתאים למה שיהיה בהמשך. אמר רבי אלעזר בן עזריה, הרי אני כיוון 70 שנה לפשוטם של דברים כוונת רבי אלעזר בן עזריה כשאמר שהוא בן 70 שנה להדגיש ששנים רבות מנסה לקבוע את הזכרת יציאת מצרים בלילות ואף על פי כן הוא לא זכה לכך עד שדרשה בןזומה אולם אחרי שאמרו חכמים זכרונם לברכה בברכה כות כ"ח באותה שעה היה רבי אלעזר בן עזריה בן 18 בלבד ונעשה לו נס והלבינו שערותיו בעד שמנו לנשיא על כן אמר כדן 70 שנה שוב אינו מובן מה עניין הגיל הצעיר לכאן האם בא לומר שהיה כיוון 18 ועדיין לא זכה שתי המציאת מצרים בלילות הדברים מתבארים על פי מאמר אחר שלו. במסכת סנהדרין צט נחלק רבי אלעזר בן עזריה על רבי אליעזר במשך הזמן שלמות המשיח. רבי אליעזר אמר שהם יערכו 40 שנה ואילו רבי אלעזר בן עזריה סבר 70 שנה. ובמאמר הזה בהגדה נחלקו חכמים על רבי אלעזר בן עזריה בדרשה יוצאת מן המילים כל ימי חייך מה זה כל ימי חייך הלילות או להביא לימות המשיח ועוד רבי אלעזר בן עזריה למדם שמזכירים יציאת מצרים בלילות דרשו חכמים את הפסוק להביא לימות המשיח ו לא ראינו שלדעת רבי אלעזר בן עזריה עם אותם משוע 70 שנה הם ולכך הוא רמז רבי אלעזר בן עזריה שאמר הרי אני כבן 70 שנה ירדתי לעומקם של ימות המשיח שהם 70 שנה ובררתי את כל הדרשות של חכמים העוסקים בימות המשיח ולא זכיתי לשמוע מפי ריבותיי דרשה זו של כל ימי חייך שאותה דרשו החכמים על ימות המשיח. שכן לשיטת רבי אלעזר בן עזריה הדרשה הזו באה לרבות את הזכרת יציאת מצרים גם בלילות אבל לא להביא לימות המשיח. ודאי שדבריהם של התנאים לא נאמרו ברובד פשוט בלבד ובכל דבריהם תמונים רמזים נפלאים סודות עליונים. ברמז נוסף ניתן למצוא בלשונו של רבי אלעזר בן עזריה לגלות של בבל שהייתה 70 שנה היינו שלא זכה רבי אלעזר בן עזריה לבחינה של יציאת מצרים בלילות התנוצות הגאולה בגלל החשכות של בחינת גלות בבל שעתידה לבוא וזה מה שאמרנו קודם שהלילה זה הזמן כאילו לעורר את הציבור לאמונה בשם ולקבל עוד מלכות שמיים. אז זה גם מה שאומרים חכמים שכל ימי חייך צריך שיהיה להביא לימות המשיח. כל אחד מאיתנו צריך לפעול בחשכה זו של הגלות עד הגאולה להביא לימות המשיח. לדאוג לפעול ולעשות כל דבר שיכול להביא לימות הנחה. ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומה. זכר רבי אלעזר בן עזריה, אחר שדרשה בן זומה נקבעה הלכה כמותו לדורות שיש להזכיר את יציאת מצרים ביום ובלילה. אז מצוות עשה להזכיר גם ביום וגם ביום וזה אומרים בפרשת ציצית אני אדוני אלוהיכם אשר רוצאתי איתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוהים אני אדוני אלוהיכם למה נקבע להזכיר יציאת מצרים דווקא בפרשת ציצית על מעלת מצוות הציצית נכתב בתנדבי אליהו רבא כד הציצית ניתנה בכדי שיהיה לבני ישראל אותם בזמן שאינם מניחים תפילין אדם צריך שיהיה לו שתי אותות בכל יום עדים אחרי חטא המכושש נצטוו ישראל במצווה ציצית משום שאילו היה מקושש נתקל ביהודים המניחים תפילין כבימות השבוע מיד היה חוזר בו מכוונתו הרעה ועל כן ניתנה לנו מצווה ציצית שבכוחה למנוע את האדם מלחתו. כאשר רואה את הציצית באה עליו יראת השם וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות השם. אז זאת אומרת מספיק היה לו לראות למקושש מצווה כזאת כמו תפילין שמונחת על ראשו וידו של אדם בשביל לחזור בו מהיראת שמיים של התפילין. ולכן תנה מצווה ציצית הוראיתם אותו בכל זמן וזכרתם את מצות השם. לא זו בלבד אלא ששכולה מצווה ציצית כנגד כל מצוות שבתורה שנאמר ועשיתם את כל מצוותיי. וכן כתב רש"י שהציצית יחד עם שמונת החוטים וחמשת הקשרים זה עולה בגימטריה תרייג כנגד תרייג מצוות ציצית זה 100 100 ותו ציצית זה 600 שמונה חוטים וחמישה קשרים זה 13 613 זה תרייג מצוות הוראיתם אותו וזכרתם את כל המצוות שרואים את הציצית נזכרים את המצוות ומכיוון שהמטרה של יציאת מצרים הייתה לקבל התורה ולקיים מצוותיה בהוציא העם ממצרים תעבדון את האלוהים על ההר הזה לפי כך נקבעה הזכרת יציאת מצרים בפרשת ציצית שהיא מרמזת על סור מרע ועל עשה טוב כדי שנדע שזו המטרה שהייתה ביציאת מצרים לעבוד את האלוהים, לזכור את האלוהים ולא לשכוח. לכן צריך לראות את זה כנגדנו תמיד. למה תזכור את יום צתך מארץ מצרים כל ימי חייך? מה זה כל ימי חייך? ההבדל בין עבודת השם בגבולות הרגילות לבין התמסרות מוחלטת לעבודת השם זה הבדל עצום. אי אפשר להשוות ולדמות אדם שעובד את קונו בשעות הפנויות ובתנאים הנוחים לו. לבן אדם שמתמסר כל כולו מתחילה ועד סוף לעבודת השם וכולו קודש לשם בלי נגיעה עצמית. אמנם לא יכולים להפחיד בחשיבות של כל מעשה טוב ומאמץ שעושה אדם בבואו לעשות את רצון כונו. אבל זה שני דברים ושתי עבודות שרחוקים ממזרח למערב. כשאדם מקריב את עצמו כולו לעבודת השם, נוטש עצמיותו, בודל מכל העניינים הגשמיים, באופן כזה גם הגוף שלו הופך להיות מציאות רוחנית, ישות מאירה. המשולל לאור היום הזורח והמבה. זכירת יציאת מצרים במובן הרוחני אין כיים הכרה בכך שמטרת יציאת מצרים להביא את כלל ישראל לקבל את התורה ולעבוד את הבורא ויאמר כי יהיה עמך וזן לך אות כי אנוכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוהים על ההר הזה כל היציאה זה לקבל את התורה ולעבוד את האלוהים יוצאים מעבדות מצרים לעבדות השם אלא אלא שיש אנשים שזוכרים את יציאת מצרים רק ביום. כלומר, עבודת השם שלהם היא בהתאם לכללים שהם קבעו לעצמם. ביום לומדים והם מתפללים, בלילה ישנים. יש אנשי מעלה ששכירת יציאת מצרים אצלהם היא גם בלילה, שעיבוד מוחלט וגמור לעבודת השם יומם בלילה לא ישבוטו, אלא ששכירתם היא ביום. בדרגה חשובה, אבל עדיין זה בחינת עולם הזה. נמצאים בתוך גשמיות והוויות העולם. הלילה עדיין לא הפך אצלם למדרגת יום. אבל המשימים ללא קיימים אלה שעבודת השם לא מוגבלת לשעות ולזמנים, הם בדרגת עולם הבא. המעלה הנפלאה הזו של להביא לימות המשיח. הלילות צריכים להביא אותך לימות המשיח שאתה כאילו חי עכשיו כבר בימות המשיח בגולה. מה יהיה בגולה? רק עבודת השם וכולם ישמחו בזה וכולם יהיו מאושרים בזה וזה. הרב קנייבסקי חי בחינת עולם הבא. מה עושים שמה? יושבים בישיבה של מעלה ולומדים תורה. מה הוא עשה פה? בלי הפסקה. הוא כבר היה בעולם הבא פה. זאת אומרת זה אלה שמתמסרים לגמרי דבריהם של בן זומה וחכמים משלימים אלו אלו. מי שזכירת מצרים אצלו היא רק ימי חייך, רק הימים, רק בימים ובבחינת עולם הזה עדיין. אך מי שזכירת יציאת מצרים מכל ימי חייך, גם הלילות, הוא כבר מתרומם למדרגה של להביא לימות המשיח. לא רק לגרום, הוא חי ככה. ממש הוא הביא את אמות המשיח אליו והוא כבר חי במצב הזה. מי יש לו שאיפות כאלה? צריך שאיפות. אם אין שאיפות לא יכולים להגיע. וחכמים אומרים, ימי חייך העולם הזה, כל ימי חייך להבינים אות משיח. על הרעיון הזה שעל ידי סיפור יציאת מצרים יכולים להתעלות מעל למקום ולזמן ממש להגיע למצב של גאולה אדם הפרטי יכול להגיע למצב של גאולה הוסיפו חכמים עוד נדבח הדרך למעלה רמה ונסגבה זו של גאולה פרטית ארוכה וקשה זה לא לא לאנשים פשוטים לא וכי יש מי שיכול להעמיד עצמו במדרגת התנאים הקדושים הללו למעות חני למעט חני ועלו הם היו בדרגה רוחנית גבוהה ומרוממת ובזכות כך הגיעו לתכלית הנרצת לזאת אומרים לנו חכמים, זכירת יציאת מצרים היא להביא, להביא להביא לימות המשיח להתקדם להתקדם להתקדם בדרך המליכה לימות המשיח. כל רגע שזוכרים כל מילה בסיפור יציאת מצרים לפני כל 18 אנחנו מזכירים כל פעם יציאת מצרים להביא אותנו זה מסייע להביא אותנו להכרה לימות המשיח הדרך ארוכה אבל כל פשיעה מקרבת ליעד לכל יהודי יש חלק ביציאת מצרים חייב ב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. אז כל יהודי יש לו חלק ביציאת מצרים. וכל אחד יכול לדבוק במצוות הסיפור של יציאת מצרים ולזרז את הגאולה. אני הייתי במצרים. יש סדרה שלמה. כי גם מי שאינו בעל דרגה רוחנית גבוהה עדיין הוא הבן של הקדוש ברוך הוא. ויציאת מצרים הכשירה את עם ישראל להיות הבנים של הבורא. לפי כך אין אדם יכול שלא להשתמש במתנה טובה זו של סיפור יציאת מצרים כדי לגעול את עצמו מן המצרים שהוא נמצא בהם וסיפרנו שמסופר על הרב הגאון הרב יחזקאל לוונשטיין זכר צדיק ברכה שהוא בשבילו לא יציאת מצרים זה כל חייו היה כל הזמן הוא חי יציאת מצרים במשברים בחולאים בחולשות בכל מצב ואמרנו דוגמה ידועה ומפורסמת בעלייה לפונובי שיש הרבה מדרגות ובהיותו כבר זקן מופלג והיה קשה לו לעלות אז הוא היה עומד והיו רואים אותו עומד ושקוע ככה בשר עפיו ואחרי זמן פתאום הוא עולה כמו בחור צעיר. שאלו אותו מה זה? אז הוא אמר כשאני מגיע לחולשה או למצבים כאלה וכאלה אני פשוט מאוד מתבונן ביציאת מצרים. באיזה שפל היו ישראל, באיזה שלבות, באיזה ורואה את כל התמונה ואיך פתאום אתה מבין חיפזון מרעמס הם הגיעו תוך שעה וזה וטסו והגיעו לארץ ישראל ועשו קורבן פסח על כלפי נשחזרו וואי וואי וואי כשאתה זה נותן לו כוחות ותעצומות וזה משפיע על כל האיברים שלו עד שהוא יכול לעלות כמו בחורצ צעיר את קודם רגע לפני כמו שאומרים לא יכול לעלות אין זקן אין הברכיים ג'קו שלו ברכי זה בעיה זה זה הכוח של יציאת מצרים אם אדם מתבונן בזה אין מצב יותר גרוע שהיינו בו כמו יציאת מצרים אין אין סיכוי לצאת שעבוד ממת שערי טומ מה עובדי עבודה זרה? מה לא? מה לא ערבת הארץ? ממצב כזה אפשר לצאת לקבל את התורה ולהיות העם הנבחר. הלו הלו מי שיבוא יספר לך סיפורים כאלה אתה אומר לו הלו איפה אתה חי? איפה במצב על מה אתה מדבר? זה כאילו שהאיראנים עכשיו יבואו ו יפרסו שטיח פרסי אדום ויגידו להודים בואו תיכנסו אלינו ולקם בוא נעשה אתה מבין א כן נעשה ג'עלם ונשם וזה ונגיד דברי תורה כן בחלומ ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבונג שב תשמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקור עונק שבת מקדש מקדשקדש >> מקדשה מקדש שביעי שבת מקדש מקדש מקדש מקדש מקדש שבת הרי נמכו בלעשות נחת רוח לתנ קדוש יוסיף אותם ش