פרפראות וחדושים להגדה של פסח תשפו חלק ה' - מעשה ברבי נחום שניצל מהמוסר!

 - - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום, רפואה שלמה לתומר יוסף בן לאה והכאבים בידיים יעברו מהר ולא יחזרו אמן אמן לעילוי נשמת יהודה צבי ברבי משה יצחק דויץ' מנוחתו עדן אמן רפואה שלמה לדוד נעומי בתעוז מהרה בתוך שרחולי עומו ישראל אמן אמן

פרפראות וחידושים בהגדה של פסח חלק ה' תשפ"ו "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים" (משלי כז, יט) סיפור מופלא מיוחד התפרסם בשמו של אחד מפארי ירושלים וגאוניה אגב גאון הצדיק רבי נחום לוי משדיק זכר צדיק ברכה רבי נחום היה בן למשפחת לוי אותה משפחה מופלאה מפולין שארבעה מבניה עלו ארצה בשנת טרד והאירו את ירושלים לדורות מעשה מעלף על מידת אהבת ישראל מורגל היה בפיו של רבי נחום שאותו הוא חזה אצל אחד מריבותיו את המעשה היה מספר רבא של ירושלים רבי חיים זונפלד זכר צדיק ברכה בצעירותו למד רבי נחום אצל אחד מרבני אשכנז מגדולי הדור היה גאון זה בכל ימיו שקד על התורה בביתו עם תל תלמידיו ולגודל התמדתו רישותו לא היה מעורה בנעשה בעירו אדם אחד באותה העיר גוררונם שמו לדעוון לב שטה מדרך התורה והיה למויסר מוסר ממונם של ישראל למלכות עבירה חמורה ביותר היא עד שכתבו חכמים זכרונו לך על החוטאים האלה מורידין ולא מעלין. מורידין זה אם אתה עובר והוא נמצא ליד בור אתה עושה לו טס קטן ככה ומוריד אותו לבור להתראות ואין מעלין. זאת אומרת אם יש שמה סולם מושכים את הסולם משמה ולא מעלין זאת אומרת חונג'לי והיה אותו רשע גוזל וחומס ממונן של הבריות על ידי המסירות שלו והיה נוהג לבוא אשקם בבוקר לשוק לבחור מכל הדונים כתוב בעיניו ולא משלם פרוטה גזלן. אם היה עומד בעל דוכן כנגדו, היה מאיים שימסור אותו למלכות. מיד היה משתתק כי יד הרשעים גברה על היהודים בכלל לשנה. ואפילו שהיא מצוצה מן האצבע, גוררת אחריה עונשים כבדים מנסו. לא פלא שאיש מבני אחצ פיו כנגד הגבר העלים הזה שהיה עוסק כטוב בעיניו. חששו כולם שם ילשין עליהם לשלטונות והניחו לו במעשיו ולא מחו בו. לא די לו לרשע הזה במעשיו ובעוונותיו. אלא שעוד ביקש להיות מנכבדי העיר. לא נעמה לו האפשרות שישב במערב של בית המדרש מנודה קהל. הוא היה הולך בית המדרש. עשה האיש את עצמו כירא שמיים וכאחד מחשובי הקהל. וכמעשהו בשוק כך בבית המדרש פנה לפרנסי הקהל ודרש אחד המקומות המכובדים במזרח וטבע לקבל מדי שבוע את עלית שישי בקריאת התורה שהוא מבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים אוי להם לגבאים אם לא ימלאות במוקשו ולד ברירה נענו לו איש מהם לא רצה להיות מוסל שנה והחליטו מוטב לסבול שחצנותו פעם בשבוע מלהכניס עצמם לסכנה. ההחלטה הזו לא עברה כמובן את אישורו של הרב שהוא ישב בחדרו שקוע בתורה. לא זו בלבד, אלא ששמץ ממעשיו של המויסר הזה לא גונב לאוזניו. וידעו שאם ידע הרב לא יחשה לרגע ויקיים את הפסוק לא תגורו מפני איש. ואם יעניש הרב את המויסר, לא ישתוק הרשע וימית על הרב אסון. לכן יזהרו שהרב הצדיק לא ידע מאומה מי האיש. הרב אמנם שם לב שהוא מקבל עליה קבועה ומכובדת בגרונם הזה מדי שבת עולה שישי. אבל היה סבור שהכרת פניו ענתה בו וירא שמיים הוא מנכבדה עיר ומפרנסיה בטח הוא לקח מעיל שחור עם פרבה פה וזה יום בהיר הגיע העניין לשולחנו של הרב השקם בבוקר של אותו יום נכנס אל השוק עיקר יהודי מהכפרים הסמוכים גרר עמו עגלה עמוסה בירקות טריים למכירה בשוק הוא לא הכיר את העיר במנהגיה ושמח לראות את גרונם לבוש בהידור קרב אל העגלה וגרוני ממלא את הסלים והולך בלי לשלם הכפר פרי היה בטוח בהצלחה תראה כמה הוא קונה וזה רבי יהודי כבודו שכל לשלם מסתובב בעיניים מזהרות אמה אתה לא מתבייש לבקש ממני את השלום [‏צחוק] מה אתה לא יודע שאני לא משלם כפרים מבולבל מביט עליו את הדמה אולי הוא חומד לציגנר סלח לי אדוני עמד על זכותו אני לא מכיר אותך עוד מנהגיך ולא מנהגי העיר לקחת מסחורה שעמלתי בזעת הפיי ואני דורש תשלום גרונם לא נבהל אינך בן יחיד כאן אינני נוהג לשלם לאף אחד וגם אותך לא אפלה. אם חפץ חיים אתה מוטב שלא תתעסק עם גרונם. סיים באזהרה רבת משמעות ונעלם הממקום מותיר את הכפרי המום. העיקר לא התכוון לוותר על כספו. לא לשם כך הוא טרח לבוא לעיר. אם תין כפריה זועם עד שהגיעו ראשוני הרוכלים אל השוק, הותיר את העגלה למשמרת ביד אחד מהם ומהר לבית הרב המקומי. שעת בוקר מוקדמת השמש עדיין לא התייצב על משמרתו והרב היה ישוב בחדרו הוג בתורה כהרגלו לעת עד לזמן התפילה נשמעו תפיקות על הדלת והרב כששמע את שמו של הגזלן גרונים גרונים הוא מנכבדי קל כל שבוע מתכבד בשישי מראה הוא אדם מגון בישר אולי חלק כאן טעות אך ניקרים דברי אמת לא ניתן הילד עוד בסערת רוחו של הכפריה נגזל המתנה עד שיבוא השמש ויקרא לבעל דינך לגרונם פניו של השמש חברו למשמע הורה של הרב פני הכפרי הזוים שישב בחדר בית הדין הבירו לו היטב כי אין מדובר בקריאה של כבוד והשלכות עלולות להיות לא נעימות כי מדומני שכדאי לדחות את הדיון עד לאחר תפילת שחרית הן השעה דוחקת והקל ממתין כך הציע בליבו חשב בינתיים יתקסו פרנסי הקל עצה איך למצוא מוצא מן הסמך. הרב לא אלא על דעתו להשאות את הדין. יהודי זה ממהר עליו לשוג אל השוק לחזור לעירו. צא מהרקרא לגרונה. המלשין שראה את השמש הנפחד בפתח ביתו הבין מיד כלפי מה הדברים אמורים. וקטע אותו בגמגומים, אינני מכיר את הרב ואני לא מעוניין לבוא אליו. השמש חזר אל הרב לבדו. רב גרונם עשו כעת והוא לא יכול לבוא אלא הרב אמר במבוכה דין תוירה קודם לעסקיו חזור אליו בבקשה וצווה עליו לבוא במהירות סרך השמש בשנית את רגליו הרועדות אל ביתו המפואר של גרונים וגמגם שוב הרב מבקש מאוד מאוד שתבוא אליו בדחיפות המויסר הזעים פנים ואמר כבר אמרתי לך אין לי עסק עם הרב ואיני מעוניין לשמועדותיו ושוב חזר השמש בידיים ריקות פני הרב אדמו חזור אליו בפעם האחרונה ואמרו לו כי אני גוזר עלי בכוח התורה הקדושה לבוא אליי מיד והפעם גרונם רתח מי ביקש ממנו לדחוב פה לעסקים שלא שייכים אליו? כבר הודעתי לך פעמיים שלא אבוא ועבואי לך אם תבוא שוב סיים בהזהרה ותרג את הדלת בזעם כשבא השמש בשלישית הבין הרב שהדברים אינם פשוטים ושתק שתיקה רבת משמעות וסיומם על הכפרי שישוב לביתו בין ובקרוב יושב לו כל כספו עד הפרו רותה האחרונה. תוך דקות התפשטה השמועה בכל העיר שהפכה למרכה. המאורה היה לשיחת היום לפי הבריות. האם הרב ירטע מהמלשין שישמע על מעלליו או שילך עמו בכל חומר הדין כמצוות התורה? והמלשין מצידו לא תמן את ידו בצלחת. בבוא השבת הורה לגבאי שהפעם יכבד אותו בעליית שלישי שזה העלייה של הרב כנהוג בתפוצות ישראל הפעם כבר לא יכלו הקהל לקנל לדרישתו כי הוא הקדיש את השיער על כבודם בממונם יכלו לוותר אבל על כבודו של הרב הנערץ בשום אופן אין לזלזל כשהגיעה קריאת התורה כרגע גבי אלרב לעלית שלישי כהרגלו ולגרנם הותיר את שישי המלשין הזועם שלא קיבל את מבוקשו קרב ובא אל הבימה בכעס אך כעסות חלף עדה בתדהמה למראה המלשין הקרב אל ספר התורה התנער הרב ממקומו ניגש אל מויסר פ סתר לו על פניו אינך ראוי לעלות לתורה לא ציית לדין תורה גער בו בכל שקט מטוח הסטרר בהיכל בית הכנסת כולם עוצרים נשימתם מי יודע מה יעולה למויסר הזה עכשיו לרב הפנים של גרונם החליפו צבעים הבית סביב כשראה שאף אחד לא נחלץ לעזרתו ירד מהבימה עוד אתנקם בכולכם הבטיח כשיצא מבית הכנסת סמוק מזעם איש מכם לא מחה השקט המת פתוח ופר באחת ובליל של קולות מלת ההיכל אלו מצדדים ברב יש גבול למעשיו של המויסר טוב עשה הרב שדחה ומהבימה וסתר לו לעיני כל קהל לא ייתכן שרשע כזה יקבל עליה מכובדת מדי שבוע אך אחרים הביעו דאגה מסוכן הדבר הרשע הזה עלול להתנקם בכל הקהילה כי קרוב הוא למלכות. ככה הסתפקו כמה מהם. אחרי התפילה הלכו לביתו של גרונם והתנצלו בפניו. לא יכולנו להתנגד לרב. אולם דעת הקהל אינה מסכמת למעשיו. הסבירו לו. אחרי הפצרות ותחנונים רבים נאות המלשין למחול לכולם מלבד לרב. וחשש כבד עלה בליבם שראשי הקהל ידעו את מעשיו וטעמו מנחת זרוע מי יודע מה הוא מסוגל לעול פה אחד הוחלט באשפת טוב העיר להצמיד לרב ההוא שניים את תלמידיו שישו עמו כל העד מפחד נקמת המוסר ואחד התלמידים הנבחרים היה רבי נחומי שדיק חלפו שבועות, חלפו חודשים והנקמה מופתחת לא הגיעה. היו מתושבי העיר שכבר השלו את עצמם שהמוסר התחרט על מעשיו ושם בתשובה. באחד הימים הופיע בבית הרב יהודי בלתי מוכר. מתגורר אני באחד מהכפרים בסביבה ובן נולד לי למזל טוב. אני חפץ שהרב ישמש בסנדקאות ומחר שלח עגלה להביא את הרב לכפר. שמע הרב הסכים בבוקר המנתינה העגלה עלה עלו הרב ושני תלמידיו בדרכם לברית. העגלה יצאה מהעיר בלפתח העתו הסוסים את מרוצתם לחרדתם הם רואים במרחק כמה דמויות מתקרבות לא מבשר טוב וניתן לזהות שבידיהם כלי נשק ואומנותם שעוד בגזל בראש הכנופיה דמותו שלא אחר מאשר גרו רונם יהודה חלחלה אחזה בשני התלמידים לא היה ספק בכוונות של המלשין הידוע למשמצא הוא מסוגל לכל שני התלמידים משותקים מהמם הביטים ברב הוא שקוע במחשבותיו כאילו זה לא נוגע לו כלל חששוב להפריע לריבם נערץ ושתקו בהתחלה. הכנופיה הלכה והתקרבה וכל הצחוק האכזרי כבר נשמע ממרחק. התלמידים עזרו עוז ופנו לרב יראנה רבנו הנה המוויסר הרשע מתקרב ועמו מרצחים אכזרים לקפח את נפשנו. הרב נסע את עיניו ההביט על הכנופיה מתקרבת מיד שקע במחשבות ולא הגיב הרוצחים התקרבו ניצוץ רצח בעיניהם הבזיק כבר ממרחק ידיהם אחזו בכלי משחית ולפתע קרה דבר בלתי מוסבר גרונם סימן למלבים להמתין בצד והוא ניגש לבדו אל הרב בקומה כפופה ובפנים נפולות רבי סלחנ לי על חטאי ובשעיי ביקש בחיוורון פנים מוחל אני לרב בלב שלם על הבזיונות שגרם לי ואני מבקש בכל ליבי צליחת הרב רק יתן לי הרב רשות לפגוע בשני מלבים אלה אמר הרשע תלמידי חביבים אלו אמר לו הרב שוב בתשובה גרונם גדול מאוד עוונך וחטאיך עברו ראש אולם תמיד ניתן לשו בתשובה הטיף לו מוסר פולח כליות בלב על כל מעשיו הרעים ולנגד עיני התלמידים המבועטים התייפח המויסר האכזרי שעד לפני רגע רצה להרוג את שלושתם וכולו דמעות רבי הורני דרך תשובה מוכן אני ומזומן לעשות כל אשר צווהני הרב ואשיב את כל אשר גזלתי בכל השנה שנים ואתקן את מעשיי כל זה הוא מבטיח בדמעות אמר רבי נחום משדיק לא זזו משם הרב והמלין עד שסדרו דרך תשובה ונהפך גרונם המויסר הרשע לאיש אחר פליאה עצומה חזה בתלמידים לאחר שהתאוששו מאמת המוות שכמעט פקד אותם יאמר רבנו כצדרענס שואל רבי נחום את הרב דעו לכם תלמידי היקרים הבחנתי בגרונם וברצחים עוד לפניכם וראיתי שהנו בצרה גדולה ושום מוצא מהשבח לא נראה באופק ועוד מעט קט ויבואו הרוצחים התיישבתי בדעתי והתבוננתי בתורה הקדושה ומה אמרו חכמים זכרו ברכה בתענית ט לי קמיד דלא רמיזה באורייתא אם כן מוכרחים למצוא את הפתרון בתורה והתבוננתי בדבר וראיתי שהעניין שלנו דומה לפרשת יעקב ועשו הן לא תובנים מאבינו יעקב. גם יעקב אבינו מצויע בצרה גדולה מאחיו עשו כשהיה בדרך ומעשה דבר ראשון עקר מליבו את התינה לאחים עשו ולאחר מכן כאשר הכניס בליבו אהבה ורחמנות לאחיו כבר אמר החכם מכל אדם כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם וכאשר הייתה בליבו אהבה לאחיו נכנסה גם אהבה בליבו של עשו אליו גם אני עשיתי כך התחלתי לחפש על המלשין נקודת זכות אן אמרו חכמים זכרונם ברכה הביא דן את כל האדם לקו זכות כלפי ב אדם הדברים אמורים אפילו ברשע גמור כזה חשבתי שגרונים אינו השם לבדו במעשים כי הכל החניפו לו בעל אף מעשיו הרעים קיבדו אותו שישי מדי שבת בשבתו וכך הרגיל אותו להמשיך במעשיו ואף ממני מנעו את הידיעה על כך כדי שאני לא אוכל להוכיח אותו אבל אם היו מוכיחים אותו על מעשיו ברור שהיה חוזר בתשובה בתחילת דרכו לכן נהפך ליבו עליי מהאהבה ומהזכות שלימדתי עליו בליבי נהפך ליבו עליי והתחרט בכל מאודו על מה שבא לבקש את נפשי ועוד הוסיף וזה לכם האות אתם עדיין שנתם אותו בכל לבכם השניים לוים ואילו יכולתם הייתם קורעים אותו כדג לכן הוא המשיך לשנוע אתכם וביקש את השניים רק תני נערע להם למה כי לא היה פה כמה מים הפנים לפנים חיובי היה פה שלילי הם שונאים אז גם הוא שונא אם היו חושבים כמו הרב אוהבים אז הוא גם היה אוהב אז זה מראה כמה אדם יכול לשנות מציאות אפילו ברגעים אחרונים לפני רצח זה לא יאומן כיסופר זה הכוח של התורה הקדושה שאומרת לנו לנו מה הדרכים להינצל מכל מצב אז כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם ושמחת בחגך והיית אך שמח [מוזיקה] והיית אך שמח ושמחת [שירה] בחגך והיית שמחד ושמחת בחגך והיית שמח בגדום בעץ שמעת בחגך והיית שמח [מחיאות כפיים] ושמעת היית א את השמח ושמחת בחגך והיית שמח גדום בא ושמחת וחגך [שירה] והיית שמע בגדום ושמחת בחגך [שירה] והיית שמע ושמחת חית השמח [שירה] ושמחת חגך [מחיאות כפיים] היית שמח [שירה] קדום ושמחת וחגך והיית [מחיאות כפיים] שמח שיהיה לכם חג שמח מועדים לשמחה תזכו לשנים רבה מועדים טובים אה יום שישי היום ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכל עונן [שירה] שבת [זימרה] שמחו במלכותך שומרי [שירה] שומרי שומרי שבת ווראה עונש שבת עם מקדש מקדש [שירה] מקדש מקדש מקדש שמי שבת עם מקדש מקדש מקדש שמעי שב הרי אני מכון